שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי הומצאו תיבות הנגינה?
תיבת הנגינה (Musical Box) היא מכשיר שמשמיע מוסיקה מרגיעה ונעימה. בתרבות האירופית היא מתחברת לילדים קטנים ותינוקות והרבה לחנים מפורסמים הונצחו בתיבות נגינה שידעו להפיק אותם בלבד.
זה היה לקראת סוף המאה ה-18, כשהחלו אומנים לבנות תיבות נגינה. הן כללו מנגנונים זעירים ומורכבים למדי שהפיקו מנגינות והרמוניות, ליווי מוסיקלי, גם יחד.
בלב כל תיבת נגינה ישנו גליל מסתובב, בעברית צילינדר, הכולל זיזים המסודרים כך שינגנו את המנגינות הרצויות.
תיבות הנגינה השאפתניות עוד יותר היו ממש תזמורות ננסיות, שבהם שולבו כלים שונים. חלקן כללו נגינה של תופים זעירים, פעמונים קטנים, עוגבי זוטא ואף כינורות, שתואמו לנגינה משותפת באמצעות גליל מסתובב, צילינדר.
הדוגמאות המדהימות ביותר הן הפּאנְהַרְמוֹניקוֹן, תיבת נגינה תזמורתית שפותחה ב-1805 בבירת אוסטריה וינה והאוֹרְקֶסְטְריוֹן, שהומצא 50 שנה אחר כך בעיר הגרמנית דרזדן.
הדבר המדהים במכשירי המיני תזמורות הללו היה יכולתם של אמני הבנייה שלהן לדייק בצלילים כמו כינור, אבוב, טרומבון וכדומה. לשם כך הם בנו גרסאות מוקטנות אך מיוחדות של הכלים הללו, כדי שיפיקו את המנגינות הללו בכל כלי ובתיאום מרבי, תוך פתרון בעיות אקוסטיות שנוצרות כשלא מדובר בכלי בגודל מלא ובנגן מומחה המנגן בו.
הנה מוזיאון ה"ספילקלוק" ובו 600 תיבות נגינה מכל התקופות:
https://youtu.be/FkJgug5ycZE
מוזיק-אאוטומט, תיבת נגינה ענקית ומשוכללת:
https://youtu.be/h68mHPzeHu4
אורקסטריון באנג'ו בתשלום:
https://youtu.be/e9ixxcbXkjM
עוד סוג מעניין של תיבת נגינה מורכבת:
https://youtu.be/IvUU8joBb1Q
יש מי שיוצרים אנימציות המדמות כאלה:
https://youtu.be/toXNVbvFXyk
והנה הסבר על אורקסטריון עם 17 כלי נגינה המותקנים בתוכו:
https://youtu.be/5UpriHcn_xs?long=yes
מהן תיבות הנגינה למיניהן?
תיבת הנגינה (Music Box) היא מכשיר שמשמיע מוסיקה מרגיעה ונעימה. בתרבות האירופית היא מתחברת להרדמת תינוקות ופעוטות ולשעשוע לילדים קטנים.
לא מעט לחנים מפורסמים הונצחו בתיבות נגינה שידעו להפיק אותם בלבד.
תיבת הנגינה הקאלסית נראית כקופסה שניתן להניח על השולחן, על המדף או הכוננית. לרוב תהיה הקופסה של תיבת הנגינה מעוצבת, מסוגננת ומקושטת.
בתוך תיבת הנגינה ישנו מעין תוף עגול, שמסתובב באמצעות קפיץ שניתן למתוח. בקפיץ המתוח משולב מעצור, שננעל כל אימת שמכסה תיבת הנגינה סגור. עם פתיחת המכסה של תיבת הנגינה, משתחרר הקפיץ והתוף מתחיל להסתובב ולנגן.
תיבות הנגינה הראשונות נוצרו במאה ה-18, על ידי שענים בעיקר. אז הן היו משולבות בדרך כלל עם בובות מכניות, כמו רקדנית זעירה שהסתובבה מעל התיבה, בזמן הנגינה.
כשהפכו תיבות הנגינה לטרנד, נפתח בשנת 1815 בשווייץ המפעל הראשון לייצור תיבות נגינה. ההתלהבות והביקוש היו גדולים ואחריו נפתחו מפעלים דומים במדינות נוספות.
יש גם תיבות נגינה אוניברסליות, בהן ניתן להחליף בין תופים שונים ובכך לנגן נעימות ומנגינות שונות. כל תוף בתיבת נגינה כזו, יכול לנגן מנגינה אחרת.
למעשה, תיבת הנגינה הייתה הבסיס לאותן מכונות מפורסמות להשמעת תקליטים, שנקראו פעם ג'וקבוקס (Jukebox). זה קרה בשווייץ של תחילת המאה ה-20, כשפותחו תיבות נגינה שבחירת התוף לנגינה הייתה אפשרית רק לאחר הזנה של מטבע כסף.
עם השנים נוצרו גם תיבות נגינה ללא תוף, תיבות נגינה גדולות שניתן לשאת באמצעות רצועות על הכתפיים ולסובב את התוף שלהן באמצעות מנואלה, ידית המחוברת לבוכנת-יד.
במהלך המאה ה-19 פותחה על פי העיקרון של תיבת הנגינה גם הפיאנולה, פסנתר ללא פסנתרן. התוף הסתובב בהם בתוך פסנתר ומערכת זיזי מתכת שחוברה למערכת מקשים מכנית, שהקישו ישירות על מיתריו של הפסנתר.
בשלהי אותה מאה פותח גם ה"אורקסטריון", בו דחסו כמה כלי נגינה ממוכנים למיני תזמורת של ממש.
הנה תיבת נגינה ענקית ומשוכללת:
https://youtu.be/h68mHPzeHu4
מוזיאון ה"ספילקלוק" עם 600 תיבות נגינה מכל התקופות:
https://youtu.be/FkJgug5ycZE
אורקסטריון - מיני תזמורת בארון:
https://youtu.be/wyeWMPjQ12Q?t=43s
"שיר אשיר בגשם" במוזיאון ה"ספילקלוק":
https://youtu.be/3eBdKztfSHk
ותיאור של חובב שבנה בעצמו מכונת נגינה משוכללת במיוחד:
https://youtu.be/5UpriHcn_xs
איך פועלת תיבת נגינה?
תיבת נגינה (Music Box) היא מכשיר שמשמיע מוסיקה מרגיעה ונעימה. בתרבות האירופית היא מתחברת לילדים קטנים ותינוקות והרבה לחנים מפורסמים הונצחו בתיבות נגינה שידעו להפיק אותם בלבד.
בלב תיבת הנגינה יש מתקן המשמיע מוסיקה בעזרת מנגנון מכני. בלב המנגנון נמצא תוף מתכת, גליל מסתובב שממנו בולטים זיזים רבים.
מנוע תיבת הנגינה מבוסס לרוב על קפיץ נמתח. בתיבות נגינה קטנות יש ידית שכל עוד מסובבים המוסיקה נמשכת, או שכמה סיבובים של הידית "מותחים" את המנגנון ומאפשרים לו לפעול לאחר מכן בעצמו, תוך שחרור איטי של המתיחה.
בזכות סיבוב התוף, אותו גליל מתכתי עם הזיזים הזעירים, פורטים הזיזים על שורה של מפרטים, שכל אחד מהם משמיע צליל אחר. סידור הזיזים נבנה מראש בתהליך הייצור של תיבת הנגינה, כך שהתיבה תנגן תמיד את אותו לחן שנבחר בשבילה. כל תיבת נגינה מנגנת מנגינה אחת בלבד.
מרבית תיבות הנגינה מכוסות במכסה שמונע את הנגינה כשהוא סגור. פתיחת המכסה משחררת את הקפיץ, מסובבת את תוף הזיזים והמוסיקה מתחילה לנגן. יש תיבות נגינה משוכללות ביותר, המניעות דמויות שונות או מנגנונים מורכבים שיוצרים ומציגים מעין "עולם זעיר" וכדומה.
כך פועלת תיבת הנגינה:
https://youtu.be/FJ-HbfV2pq8
תיבת נגינה ברחוב באמסטרדם:
https://youtu.be/0oKVcPKwV_8
תיבת נגינה עם אפשרות להחלפת מנגינות:
https://youtu.be/Lw1nm5c93Eo
היצירה הנהדרת "סונטת ליל ירח" של בטהובן בתיבת נגינה:
https://youtu.be/HsdTd8Qa0kM
תיבת נגינה ענקית ומשוכללת:
https://youtu.be/h68mHPzeHu4
והמנגנון הטכנולוגי של תיבת הנגינה:
https://youtu.be/D70DKI-rkZY
מה היה פסנתר הפיאנולה הממוכן?
פיאנולה, או פלייר פיאנו (Player Piano), הוא פסנתר ממוכן, פסנתר המנגן בעצמו, ללא פסנתרן, על פי העיקרון של תיבת הנגינה.
למעשה מופעלים קלידי הפיאנולה על ידי סרט נייר מנוקב שנע באופן מכני בין שני גלילים ומייצר נגינה בפסנתר המכני.
הפיאנולה הומצא בסוף המאה ה-19 ככלי נגינה מכני שיכול היה לנגן ממש כאילו הנגן ישב ופרט על קלידיו. הסוד בפיאנולה היה גלום בסרטי הנייר המנוקבים והארוכים, שנשמרו מגולגלים בגליל. הרצת גליל כזה בפיאנולה, הורתה לפסנתר המכני כיצד ומה לנגן.
באמצעות הפיאנולה נשמרו על פיאנו רולס ביצועים גדולים של פסנתרנים ומלחינים חשובים מהמאה ה-19, ביניהם ראוול ודביסי.
בתקופת השיא שלה הייתה הפיאנולה כלי פופולארי בבתי קפה יוקרתיים ובאולמות נשפים באירופה ובאמריקה. עם הזמן ושכלול שיטות ההקלטה היא הפכה למיושנת ויצאה כמעט לחלוטין מכלל שימוש. כיום משתמשים בה בעיקר כגימיק בידורי או במוזיאונים מוסיקליים.
#איך זה עבד?
בפסנתרים ללא פסנתרן הללו, הסתובב כל הזמן התוף שבתוכם, מעין גליל עם זיזי מתכת שנלחצו באמצעות גלילי נייר מנוקבים. כך החליפו הנקבים את האצבעות המנגנות, פורטות על הקלידים ויצרו הקשה על מיתרי הפסנתר באמצעות אותם זיזים, הקשה מכנית שבאה במקום אצבעותיהם של הנגנים האנושיים.
סרטי הנגינה של הפיאנולה נקראו פיאנו רולס (Piano Roll). הם נוצרו על ידי "הקלטת" נגינה אמיתית של יצירה לאורך סרט הנייר. בעצם ההקלטה הייתה שימור של רצף פעולות הקלידים שנוגנו ביצירה, בצורה של נקבים מסודרים על סרט הנייר. הם שאפשרו לחזור ולשמוע את המוסיקה שוב ושוב.
הטכנולוגיה של הפסנתר המיכני הייתה דומה לזו של מכונת הנגינה, אם כי נראתה הפוך. אם בתיבת נגינה בולטים זיזים קטנים מהגליל המסתובב, בסרט של הפיאנולה היו דווקא נקבים וחריצים. בהכנסת סרט הנייר, הפיאנו רול, אל תיבת הפיאנולה הפעיל כל נקב קליד מסוים.
הנה תולדות הפסנתר המנגן וייצור של סרטי הנגינה שלו:
https://youtu.be/uL9NudhhSQE
הפעלת סרט הנייר המשחזרת את נגינת הפסנתרן בקטע הרגטיים הידוע "הבדרן":
https://youtu.be/07krQ661fok
פעולת הפיאנולה, פלייר פיאנו:
https://youtu.be/hpOiSMX1ybw
סליל מנגן של פיאנו רול:
https://youtu.be/2Mh-Wj8TK6w
ובעידן המחשב ותוכנות הסקוונסר, הוחזר הפיאנו רול ומתאר על המסך את צלילי המוסיקה שהוקלטה:
https://youtu.be/EB4s3I-rat4
איך מנגנים בנבל הלייזר?
נבל לייזר (Laser harp), או פשוט ה"לייזר הארפ", הוא כלי נגינה מבוסס קרני ליייזר. זהו סוג של "נבל אורות", שעושה שימוש בטכנולוגיית לייזר כדי ליצור מספר אלומות לייזר שונות, כל אחת מייצגת צליל מסוים, וביחד הן יוצרות מוסיקה אלקטרונית עם מופע אורות מרהיב. בהכילו גם אורות וגם צלילים, מאפשר נבל הלייזר חוויה מרהיבה בהופעות חיות.
כל קרן לייזר בנבל האורות הזה משמשת כמיתר. שבירה בעזרת הידיים, של כל אחת מקרני הלייזר, מפיקה הוראות דיגיטליות בשפת MIDI. אלו מעין פקודות אלקטרוניות שמועברות לכלים כמו סינטסייזרים, סמפלרים או מכונות תופים, והם מפיקים צלילים שתוכנתו מראש.
את הלייזר הארפ הראשון המציא ברנרד סג'נר, שגם ניגן בו לראשונה בשנת 1981. מוסיקאים שונים מנגנים בו בהופעות חיות. במיוחד התפרסם בשימוש בלייזר נבל יוצר המוסיקה האלקטרונית הפופולארי מצרפת, ז'אן מישל ז'אר, שמופיע איתו כל השנים.
רוב נבלי הלייזר הם טכנולוגיים ומתמקדים בחדשנות. אך יש גם נבלי לייזר המעוצבים כנבל קלאסי ומאפשרים לנגן עם האור כמו במיתרים של הכלי הקלאסי העתיק.
הנה נגן לייזר הרפ (נבל לייזר) בהופעה חיה:
https://youtu.be/-mGhCBnGQF0
עוד אחד:
https://youtu.be/9DlwQJX3qag
הרכב ישראלי מדגים גם הוא בלייזר הארפ:
https://youtu.be/WL0SjT_CEE8
מנגינת הטטריס בנבל הלייזר בתכנית ריאליטי:
https://youtu.be/T-TF7bgm2jg
ולייזר שמדמה בקרניו נבל מסורתי:
https://youtu.be/GQGptfFWZRE
מה תרם סינטסייזר המוג למוסיקה?
מוג (Moog) היה הסינתיסייזר האנלוגי הנייד הראשון שיצר רוברט מוג ב-1971. הוא היה קומפקטי יחסית ונוח לתפעול מקודמיו, הסינתיסייזרים האנלוגיים הראשונים, שהיו גם יקרים ביותר. זה הפך אותו לסינטסייזר הראשון שניתן היה לקחת להופעות ולהופיע אתו מול קהל.
הוא היה גם יציב מוסיקלית לעומת קודמיו. שכן בנוסף לגודלם ולמחירם הגבוה היו הסינטסייזרים האנלוגיים הראשונים מסובכים לתפעול, ולא יציבים בגובה הצליל שלהם. איכות המתנדים להפקת הצליל שבהם צוידו הייתה נמוכה משל המוג והאחרון היה סינטי שקל לכוונו מוסיקלית.
הסינתיסייזר של מוג היה הסינטי הראשון שזכה לפופולאריות ולשימוש נרחב. גם המינימוג, סינתיסייזר מוקטן ונייד בעל 44 קלידים שיצרה החברה היה פריצת דרך של ממש לעומת מכשירי האולפן הענקיים ששימשו עד אז לסינתזה של צלילים. אגב, חברת מוג לייצר ממשיכה לייצר מינימוגים עד היום!
את הפרסום העולמי חב המוג לאלבום הפלטינה הקלאסי הראשון אי-פעם, "סוויצ'ט-און באך" של וונדי קרלוס, אלבום שהציג עיבודים ליצירות יוהן סבסטיאן באך לסינתסייזר מוג.
בהמשך שנות ה-70 זכה המוג להצלחה גדולה בקרב להקות רוק מתקדם, כמו יס, ELP ו-Camel. בשנות ה-80 יאמצו אותו גם להקות הגל החדש האלקטרוני ואמנים מתחום הסינת'פופ דוגמת גארי ניומן, UltraVox וקרפטוורק.
הנה המוג הראשון:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
ודגם מתקדם וקטן יותר שלו:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
נסו למצוא אותו באוסף הסינטים הענקי הזה:
https://youtu.be/0XrPLBSlopQ
והרצאה קצרה על המוג ואיך אפשר להפוך אותו לתוכנה (עברית):
https://youtu.be/seFcHTtXt2E?long=yes
מהו הסיבורד החדשני?
סיבורד (Seaboard) הוא מקלדת חדשנית שמרחיבה את יכולת השליטה של הנגן בגבהי צלילים, גווניהם והאפקטים שלהם.
בסיבורד ניתן להפיק צלילים שקשה מאד להפיק במקלדות ובפסנתרים. בנגינה על הסיבורד יכול הנגן למתוח את הצלילים כמו בגיטרה חשמלית, להרעיד את הצליל כמו ויברטו על כלי מיתר עם צוואר, לנגן צלילי סטקטו קצרים, או צלילי גליסנדו שנמרחים על פני גבהים שונים וכך הלאה.
רבים רואים בסיבורד את כלי המקלדת של העתיד. אין בו מכניקה או חלקים נעים כלל, כי הוא עשוי מחומר דמוי גומי, גמיש ומחובר למודולים של צלילים ואפקטים דיגיטליים ולמחשב.
הסבר על הסיבורד והיזם הסטארטאפיסט שהמציא אותו:
https://youtu.be/qOt6ZKIb240
קטעים איתו:
https://youtu.be/Q6bvRj4GTQ4
קטע רב-תפקידים שמנוגן כולו בידי נגן אחד מסיבורד אחד ותוכנה:
https://youtu.be/8n-bEy9ISpM
נגן מדגים את הסיבורד בסולו של ג'ימי הנדריקס:
https://youtu.be/jh-hzbG5FzI
ומתחרה בנגן גיטרה שלא מאמין שניתן להפיק צליל גיטרה מדויק:
https://youtu.be/iSko8vHOf8g
זמרת שמנגנת בו וגם סולו מצוין בשיר שהיא מבצעת בו הכל:
https://youtu.be/PiltuWxx9mo
והרכב של סיבורדים במנגינות מהסרטים:
https://youtu.be/tTY0435AGpc
מהי מכונת התופים?
מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני, מעין סינתסייזר עם צלילי רעשים מסונתזים, שמדמים תופים וכלי הקשה ושבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.
מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 ביפן, כחלק מגל המצאות ופיתוחים שהחל כחלק ממהפכת ה-MIDI (ראו בתגית "מידי"). מה שהן הציעו למוסיקאים היא דרך טכנולוגית וברת השגה להלחין ולהשמיע מקצבים, בלי צורך במתופף.
למעשה, מכונות התופים הראשונות פותחו כהמשך לפיתוח של המטרונום האלקטרוני. בתחילה הן הכילו כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים.
הייתה זו חברת Roland, שהוציאה את מכונת התופים הראשונה, כשחברות מתחרות מיהרו להוציא אחריה מכונות תופים משלהן.
בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.
עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד.
בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.
בשנות ה-90 הפכו מכונות התופים לחלק מהסאונד של המוסיקה החדשה, מוסיקת ההיפ הופ. הטראפ והטריפ הופ. אבל די מהר תתפתח המוסיקה האלקטרונית, בה לא יהיו כלום אקוסטיים וממילא מעינת התופים תהיה לספקית המקצבים המרכזית.
כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה של ערוצי המקצבים ועלי ההקשה עושים הסימפולים (Samples), אותם לופים (loops) מוקלטים, שבהתחלה נוגנו מהמכשירים הדוגמים, הסאמפלרים (Samplers).
הסמפלרים, מכשירים דיגיטליים שידעו לדגום ולהקליט סאונד ים ואז לנגנן מהקלידים, הצטיינו ביכולת לנגן דגימות צליל דיגיטליות מוקלטות.
המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים ומכונות התופים הם רק חלק קטן מהציוד שהם החליפו. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים שביניהם הן עצומות.
בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.
כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:
https://youtu.be/csWlxhzjt2E
כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:
https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ
מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:
https://youtu.be/mO572vANs2Y
היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:
https://youtu.be/ofKyPTXt5co
מה זה סמפלר?
סמפלר (sampler), או "דוגם צלילים", הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו, כלומר הוקלטו, כדי שניתן יהיה לנגנם באמצעותו. אחרי שמוקלטת דגימה של צליל, ניתן לנגן אותה בפדים, משטחים קטנים שניתן להקיש עליהם, או בעזרת קלידי המקלדת, שיכולים אף לשנות את הגובה המוסיקלי של הדגימה.
בצורה כזו ניתן להקליט למשל מקצבי תופים, ללא שימוש בתופים אמיתיים, לנגן תפקידי פסנתר, בעזרת דגימות של פסנתר אמיתי, תפקיד של תזמורת מיתרים בנגינה פשוטה על מקלדת, הקלטת סולו של חליל צד בדגימה בלבד וכדומה.
סמפלרים הם כיום בעיקר תוכנות או פלאג-אינים של תוכנות הקלטה מקצועיות (DAW), המסייעים כיום להקלטות רבות בתחום המוסיקה הקלה וחוסכים כסף רב לאמנים.
ניתן כיום לקנות אוספי דגימות מקצועיות, שנעשו על ידי אולפנים מקצועיים. בעזרת הדגימות הללו יכול המוסיקאי להשתמש בהקלטות ובהופעות, מבלי שהוא צריך לדגום בעצמו.
כך עובד סמפלר פשוט:
https://youtu.be/JAmw-TTG2Ds
הדגמה של סימפול קול אנושי ונגינה שלו בסמפלר תוכנה (עברית):
https://youtu.be/YdR-B2mMNnk
מה שאפשר לעשות עם הדגימות שבסמפלר:
http://youtu.be/2k3I2Hu2eXM
המלחין הנודע ונגליס מתנסה בסאונדים מהסמפלר באולפן שלו:
https://youtu.be/GWggDMDhwIA
מוסיקת דאב סטפ עם סמפלר:
http://youtu.be/JfbERxr_T40
סמפלר מודרני עם בנקים של צלילים דגומים:
http://youtu.be/r0x5SVY0WVY
סמפלר של די ג'יי שבו ניתן להכניס צלילים ללופ, לולאת צליל חוזרת:
http://youtu.be/xRIGFB4DYfQ
כך ניתן ליצור מקצבי תופים מורכבים:
http://youtu.be/c7V-sli-TJQ
כיום משתמשים רבים בסמפלרים בתוכנה, כמו תוכנת ריזון:
http://youtu.be/Wxuppm8zvpc
או מסמפלים לתוך אבלטון צלילים ומתופפים אותם בה (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
או באפליקציית סמפלר בטאבלט:
https://youtu.be/zeIxCeJPEkw
דוגמה להמנון האמריקאי שמנוגן בסמפול של צליל מנוע ממכונית מרוץ:
https://youtu.be/8EWTp0Xfksg
הקוליידוסקופ המודרני, שמאפשר סימפול פשוט וידידותי ושימוש בתצוגה ויזואלית של הדגימה:
https://youtu.be/9XMfKYVu_fg
בעזרת טכנולוגיית הסימפול יכול נגן אחד לנגן מוסיקה מורכבת בזמן אמת:
https://youtu.be/rGIK2ew-hEg
תיבת הנגינה (Musical Box) היא מכשיר שמשמיע מוסיקה מרגיעה ונעימה. בתרבות האירופית היא מתחברת לילדים קטנים ותינוקות והרבה לחנים מפורסמים הונצחו בתיבות נגינה שידעו להפיק אותם בלבד.
זה היה לקראת סוף המאה ה-18, כשהחלו אומנים לבנות תיבות נגינה. הן כללו מנגנונים זעירים ומורכבים למדי שהפיקו מנגינות והרמוניות, ליווי מוסיקלי, גם יחד.
בלב כל תיבת נגינה ישנו גליל מסתובב, בעברית צילינדר, הכולל זיזים המסודרים כך שינגנו את המנגינות הרצויות.
תיבות הנגינה השאפתניות עוד יותר היו ממש תזמורות ננסיות, שבהם שולבו כלים שונים. חלקן כללו נגינה של תופים זעירים, פעמונים קטנים, עוגבי זוטא ואף כינורות, שתואמו לנגינה משותפת באמצעות גליל מסתובב, צילינדר.
הדוגמאות המדהימות ביותר הן הפּאנְהַרְמוֹניקוֹן, תיבת נגינה תזמורתית שפותחה ב-1805 בבירת אוסטריה וינה והאוֹרְקֶסְטְריוֹן, שהומצא 50 שנה אחר כך בעיר הגרמנית דרזדן.
הדבר המדהים במכשירי המיני תזמורות הללו היה יכולתם של אמני הבנייה שלהן לדייק בצלילים כמו כינור, אבוב, טרומבון וכדומה. לשם כך הם בנו גרסאות מוקטנות אך מיוחדות של הכלים הללו, כדי שיפיקו את המנגינות הללו בכל כלי ובתיאום מרבי, תוך פתרון בעיות אקוסטיות שנוצרות כשלא מדובר בכלי בגודל מלא ובנגן מומחה המנגן בו.
הנה מוזיאון ה"ספילקלוק" ובו 600 תיבות נגינה מכל התקופות:
https://youtu.be/FkJgug5ycZE
מוזיק-אאוטומט, תיבת נגינה ענקית ומשוכללת:
https://youtu.be/h68mHPzeHu4
אורקסטריון באנג'ו בתשלום:
https://youtu.be/e9ixxcbXkjM
עוד סוג מעניין של תיבת נגינה מורכבת:
https://youtu.be/IvUU8joBb1Q
יש מי שיוצרים אנימציות המדמות כאלה:
https://youtu.be/toXNVbvFXyk
והנה הסבר על אורקסטריון עם 17 כלי נגינה המותקנים בתוכו:
https://youtu.be/5UpriHcn_xs?long=yes
תיבת הנגינה (Music Box) היא מכשיר שמשמיע מוסיקה מרגיעה ונעימה. בתרבות האירופית היא מתחברת להרדמת תינוקות ופעוטות ולשעשוע לילדים קטנים.
לא מעט לחנים מפורסמים הונצחו בתיבות נגינה שידעו להפיק אותם בלבד.
תיבת הנגינה הקאלסית נראית כקופסה שניתן להניח על השולחן, על המדף או הכוננית. לרוב תהיה הקופסה של תיבת הנגינה מעוצבת, מסוגננת ומקושטת.
בתוך תיבת הנגינה ישנו מעין תוף עגול, שמסתובב באמצעות קפיץ שניתן למתוח. בקפיץ המתוח משולב מעצור, שננעל כל אימת שמכסה תיבת הנגינה סגור. עם פתיחת המכסה של תיבת הנגינה, משתחרר הקפיץ והתוף מתחיל להסתובב ולנגן.
תיבות הנגינה הראשונות נוצרו במאה ה-18, על ידי שענים בעיקר. אז הן היו משולבות בדרך כלל עם בובות מכניות, כמו רקדנית זעירה שהסתובבה מעל התיבה, בזמן הנגינה.
כשהפכו תיבות הנגינה לטרנד, נפתח בשנת 1815 בשווייץ המפעל הראשון לייצור תיבות נגינה. ההתלהבות והביקוש היו גדולים ואחריו נפתחו מפעלים דומים במדינות נוספות.
יש גם תיבות נגינה אוניברסליות, בהן ניתן להחליף בין תופים שונים ובכך לנגן נעימות ומנגינות שונות. כל תוף בתיבת נגינה כזו, יכול לנגן מנגינה אחרת.
למעשה, תיבת הנגינה הייתה הבסיס לאותן מכונות מפורסמות להשמעת תקליטים, שנקראו פעם ג'וקבוקס (Jukebox). זה קרה בשווייץ של תחילת המאה ה-20, כשפותחו תיבות נגינה שבחירת התוף לנגינה הייתה אפשרית רק לאחר הזנה של מטבע כסף.
עם השנים נוצרו גם תיבות נגינה ללא תוף, תיבות נגינה גדולות שניתן לשאת באמצעות רצועות על הכתפיים ולסובב את התוף שלהן באמצעות מנואלה, ידית המחוברת לבוכנת-יד.
במהלך המאה ה-19 פותחה על פי העיקרון של תיבת הנגינה גם הפיאנולה, פסנתר ללא פסנתרן. התוף הסתובב בהם בתוך פסנתר ומערכת זיזי מתכת שחוברה למערכת מקשים מכנית, שהקישו ישירות על מיתריו של הפסנתר.
בשלהי אותה מאה פותח גם ה"אורקסטריון", בו דחסו כמה כלי נגינה ממוכנים למיני תזמורת של ממש.
הנה תיבת נגינה ענקית ומשוכללת:
https://youtu.be/h68mHPzeHu4
מוזיאון ה"ספילקלוק" עם 600 תיבות נגינה מכל התקופות:
https://youtu.be/FkJgug5ycZE
אורקסטריון - מיני תזמורת בארון:
https://youtu.be/wyeWMPjQ12Q?t=43s
"שיר אשיר בגשם" במוזיאון ה"ספילקלוק":
https://youtu.be/3eBdKztfSHk
ותיאור של חובב שבנה בעצמו מכונת נגינה משוכללת במיוחד:
https://youtu.be/5UpriHcn_xs
תיבת נגינה (Music Box) היא מכשיר שמשמיע מוסיקה מרגיעה ונעימה. בתרבות האירופית היא מתחברת לילדים קטנים ותינוקות והרבה לחנים מפורסמים הונצחו בתיבות נגינה שידעו להפיק אותם בלבד.
בלב תיבת הנגינה יש מתקן המשמיע מוסיקה בעזרת מנגנון מכני. בלב המנגנון נמצא תוף מתכת, גליל מסתובב שממנו בולטים זיזים רבים.
מנוע תיבת הנגינה מבוסס לרוב על קפיץ נמתח. בתיבות נגינה קטנות יש ידית שכל עוד מסובבים המוסיקה נמשכת, או שכמה סיבובים של הידית "מותחים" את המנגנון ומאפשרים לו לפעול לאחר מכן בעצמו, תוך שחרור איטי של המתיחה.
בזכות סיבוב התוף, אותו גליל מתכתי עם הזיזים הזעירים, פורטים הזיזים על שורה של מפרטים, שכל אחד מהם משמיע צליל אחר. סידור הזיזים נבנה מראש בתהליך הייצור של תיבת הנגינה, כך שהתיבה תנגן תמיד את אותו לחן שנבחר בשבילה. כל תיבת נגינה מנגנת מנגינה אחת בלבד.
מרבית תיבות הנגינה מכוסות במכסה שמונע את הנגינה כשהוא סגור. פתיחת המכסה משחררת את הקפיץ, מסובבת את תוף הזיזים והמוסיקה מתחילה לנגן. יש תיבות נגינה משוכללות ביותר, המניעות דמויות שונות או מנגנונים מורכבים שיוצרים ומציגים מעין "עולם זעיר" וכדומה.
כך פועלת תיבת הנגינה:
https://youtu.be/FJ-HbfV2pq8
תיבת נגינה ברחוב באמסטרדם:
https://youtu.be/0oKVcPKwV_8
תיבת נגינה עם אפשרות להחלפת מנגינות:
https://youtu.be/Lw1nm5c93Eo
היצירה הנהדרת "סונטת ליל ירח" של בטהובן בתיבת נגינה:
https://youtu.be/HsdTd8Qa0kM
תיבת נגינה ענקית ומשוכללת:
https://youtu.be/h68mHPzeHu4
והמנגנון הטכנולוגי של תיבת הנגינה:
https://youtu.be/D70DKI-rkZY
פיאנולה, או פלייר פיאנו (Player Piano), הוא פסנתר ממוכן, פסנתר המנגן בעצמו, ללא פסנתרן, על פי העיקרון של תיבת הנגינה.
למעשה מופעלים קלידי הפיאנולה על ידי סרט נייר מנוקב שנע באופן מכני בין שני גלילים ומייצר נגינה בפסנתר המכני.
הפיאנולה הומצא בסוף המאה ה-19 ככלי נגינה מכני שיכול היה לנגן ממש כאילו הנגן ישב ופרט על קלידיו. הסוד בפיאנולה היה גלום בסרטי הנייר המנוקבים והארוכים, שנשמרו מגולגלים בגליל. הרצת גליל כזה בפיאנולה, הורתה לפסנתר המכני כיצד ומה לנגן.
באמצעות הפיאנולה נשמרו על פיאנו רולס ביצועים גדולים של פסנתרנים ומלחינים חשובים מהמאה ה-19, ביניהם ראוול ודביסי.
בתקופת השיא שלה הייתה הפיאנולה כלי פופולארי בבתי קפה יוקרתיים ובאולמות נשפים באירופה ובאמריקה. עם הזמן ושכלול שיטות ההקלטה היא הפכה למיושנת ויצאה כמעט לחלוטין מכלל שימוש. כיום משתמשים בה בעיקר כגימיק בידורי או במוזיאונים מוסיקליים.
#איך זה עבד?
בפסנתרים ללא פסנתרן הללו, הסתובב כל הזמן התוף שבתוכם, מעין גליל עם זיזי מתכת שנלחצו באמצעות גלילי נייר מנוקבים. כך החליפו הנקבים את האצבעות המנגנות, פורטות על הקלידים ויצרו הקשה על מיתרי הפסנתר באמצעות אותם זיזים, הקשה מכנית שבאה במקום אצבעותיהם של הנגנים האנושיים.
סרטי הנגינה של הפיאנולה נקראו פיאנו רולס (Piano Roll). הם נוצרו על ידי "הקלטת" נגינה אמיתית של יצירה לאורך סרט הנייר. בעצם ההקלטה הייתה שימור של רצף פעולות הקלידים שנוגנו ביצירה, בצורה של נקבים מסודרים על סרט הנייר. הם שאפשרו לחזור ולשמוע את המוסיקה שוב ושוב.
הטכנולוגיה של הפסנתר המיכני הייתה דומה לזו של מכונת הנגינה, אם כי נראתה הפוך. אם בתיבת נגינה בולטים זיזים קטנים מהגליל המסתובב, בסרט של הפיאנולה היו דווקא נקבים וחריצים. בהכנסת סרט הנייר, הפיאנו רול, אל תיבת הפיאנולה הפעיל כל נקב קליד מסוים.
הנה תולדות הפסנתר המנגן וייצור של סרטי הנגינה שלו:
https://youtu.be/uL9NudhhSQE
הפעלת סרט הנייר המשחזרת את נגינת הפסנתרן בקטע הרגטיים הידוע "הבדרן":
https://youtu.be/07krQ661fok
פעולת הפיאנולה, פלייר פיאנו:
https://youtu.be/hpOiSMX1ybw
סליל מנגן של פיאנו רול:
https://youtu.be/2Mh-Wj8TK6w
ובעידן המחשב ותוכנות הסקוונסר, הוחזר הפיאנו רול ומתאר על המסך את צלילי המוסיקה שהוקלטה:
https://youtu.be/EB4s3I-rat4
כלי נגינה טכנולוגיים
נבל לייזר (Laser harp), או פשוט ה"לייזר הארפ", הוא כלי נגינה מבוסס קרני ליייזר. זהו סוג של "נבל אורות", שעושה שימוש בטכנולוגיית לייזר כדי ליצור מספר אלומות לייזר שונות, כל אחת מייצגת צליל מסוים, וביחד הן יוצרות מוסיקה אלקטרונית עם מופע אורות מרהיב. בהכילו גם אורות וגם צלילים, מאפשר נבל הלייזר חוויה מרהיבה בהופעות חיות.
כל קרן לייזר בנבל האורות הזה משמשת כמיתר. שבירה בעזרת הידיים, של כל אחת מקרני הלייזר, מפיקה הוראות דיגיטליות בשפת MIDI. אלו מעין פקודות אלקטרוניות שמועברות לכלים כמו סינטסייזרים, סמפלרים או מכונות תופים, והם מפיקים צלילים שתוכנתו מראש.
את הלייזר הארפ הראשון המציא ברנרד סג'נר, שגם ניגן בו לראשונה בשנת 1981. מוסיקאים שונים מנגנים בו בהופעות חיות. במיוחד התפרסם בשימוש בלייזר נבל יוצר המוסיקה האלקטרונית הפופולארי מצרפת, ז'אן מישל ז'אר, שמופיע איתו כל השנים.
רוב נבלי הלייזר הם טכנולוגיים ומתמקדים בחדשנות. אך יש גם נבלי לייזר המעוצבים כנבל קלאסי ומאפשרים לנגן עם האור כמו במיתרים של הכלי הקלאסי העתיק.
הנה נגן לייזר הרפ (נבל לייזר) בהופעה חיה:
https://youtu.be/-mGhCBnGQF0
עוד אחד:
https://youtu.be/9DlwQJX3qag
הרכב ישראלי מדגים גם הוא בלייזר הארפ:
https://youtu.be/WL0SjT_CEE8
מנגינת הטטריס בנבל הלייזר בתכנית ריאליטי:
https://youtu.be/T-TF7bgm2jg
ולייזר שמדמה בקרניו נבל מסורתי:
https://youtu.be/GQGptfFWZRE
מוג (Moog) היה הסינתיסייזר האנלוגי הנייד הראשון שיצר רוברט מוג ב-1971. הוא היה קומפקטי יחסית ונוח לתפעול מקודמיו, הסינתיסייזרים האנלוגיים הראשונים, שהיו גם יקרים ביותר. זה הפך אותו לסינטסייזר הראשון שניתן היה לקחת להופעות ולהופיע אתו מול קהל.
הוא היה גם יציב מוסיקלית לעומת קודמיו. שכן בנוסף לגודלם ולמחירם הגבוה היו הסינטסייזרים האנלוגיים הראשונים מסובכים לתפעול, ולא יציבים בגובה הצליל שלהם. איכות המתנדים להפקת הצליל שבהם צוידו הייתה נמוכה משל המוג והאחרון היה סינטי שקל לכוונו מוסיקלית.
הסינתיסייזר של מוג היה הסינטי הראשון שזכה לפופולאריות ולשימוש נרחב. גם המינימוג, סינתיסייזר מוקטן ונייד בעל 44 קלידים שיצרה החברה היה פריצת דרך של ממש לעומת מכשירי האולפן הענקיים ששימשו עד אז לסינתזה של צלילים. אגב, חברת מוג לייצר ממשיכה לייצר מינימוגים עד היום!
את הפרסום העולמי חב המוג לאלבום הפלטינה הקלאסי הראשון אי-פעם, "סוויצ'ט-און באך" של וונדי קרלוס, אלבום שהציג עיבודים ליצירות יוהן סבסטיאן באך לסינתסייזר מוג.
בהמשך שנות ה-70 זכה המוג להצלחה גדולה בקרב להקות רוק מתקדם, כמו יס, ELP ו-Camel. בשנות ה-80 יאמצו אותו גם להקות הגל החדש האלקטרוני ואמנים מתחום הסינת'פופ דוגמת גארי ניומן, UltraVox וקרפטוורק.
הנה המוג הראשון:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
ודגם מתקדם וקטן יותר שלו:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
נסו למצוא אותו באוסף הסינטים הענקי הזה:
https://youtu.be/0XrPLBSlopQ
והרצאה קצרה על המוג ואיך אפשר להפוך אותו לתוכנה (עברית):
https://youtu.be/seFcHTtXt2E?long=yes
סיבורד (Seaboard) הוא מקלדת חדשנית שמרחיבה את יכולת השליטה של הנגן בגבהי צלילים, גווניהם והאפקטים שלהם.
בסיבורד ניתן להפיק צלילים שקשה מאד להפיק במקלדות ובפסנתרים. בנגינה על הסיבורד יכול הנגן למתוח את הצלילים כמו בגיטרה חשמלית, להרעיד את הצליל כמו ויברטו על כלי מיתר עם צוואר, לנגן צלילי סטקטו קצרים, או צלילי גליסנדו שנמרחים על פני גבהים שונים וכך הלאה.
רבים רואים בסיבורד את כלי המקלדת של העתיד. אין בו מכניקה או חלקים נעים כלל, כי הוא עשוי מחומר דמוי גומי, גמיש ומחובר למודולים של צלילים ואפקטים דיגיטליים ולמחשב.
הסבר על הסיבורד והיזם הסטארטאפיסט שהמציא אותו:
https://youtu.be/qOt6ZKIb240
קטעים איתו:
https://youtu.be/Q6bvRj4GTQ4
קטע רב-תפקידים שמנוגן כולו בידי נגן אחד מסיבורד אחד ותוכנה:
https://youtu.be/8n-bEy9ISpM
נגן מדגים את הסיבורד בסולו של ג'ימי הנדריקס:
https://youtu.be/jh-hzbG5FzI
ומתחרה בנגן גיטרה שלא מאמין שניתן להפיק צליל גיטרה מדויק:
https://youtu.be/iSko8vHOf8g
זמרת שמנגנת בו וגם סולו מצוין בשיר שהיא מבצעת בו הכל:
https://youtu.be/PiltuWxx9mo
והרכב של סיבורדים במנגינות מהסרטים:
https://youtu.be/tTY0435AGpc
מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני, מעין סינתסייזר עם צלילי רעשים מסונתזים, שמדמים תופים וכלי הקשה ושבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.
מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 ביפן, כחלק מגל המצאות ופיתוחים שהחל כחלק ממהפכת ה-MIDI (ראו בתגית "מידי"). מה שהן הציעו למוסיקאים היא דרך טכנולוגית וברת השגה להלחין ולהשמיע מקצבים, בלי צורך במתופף.
למעשה, מכונות התופים הראשונות פותחו כהמשך לפיתוח של המטרונום האלקטרוני. בתחילה הן הכילו כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים.
הייתה זו חברת Roland, שהוציאה את מכונת התופים הראשונה, כשחברות מתחרות מיהרו להוציא אחריה מכונות תופים משלהן.
בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.
עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד.
בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.
בשנות ה-90 הפכו מכונות התופים לחלק מהסאונד של המוסיקה החדשה, מוסיקת ההיפ הופ. הטראפ והטריפ הופ. אבל די מהר תתפתח המוסיקה האלקטרונית, בה לא יהיו כלום אקוסטיים וממילא מעינת התופים תהיה לספקית המקצבים המרכזית.
כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה של ערוצי המקצבים ועלי ההקשה עושים הסימפולים (Samples), אותם לופים (loops) מוקלטים, שבהתחלה נוגנו מהמכשירים הדוגמים, הסאמפלרים (Samplers).
הסמפלרים, מכשירים דיגיטליים שידעו לדגום ולהקליט סאונד ים ואז לנגנן מהקלידים, הצטיינו ביכולת לנגן דגימות צליל דיגיטליות מוקלטות.
המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים ומכונות התופים הם רק חלק קטן מהציוד שהם החליפו. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים שביניהם הן עצומות.
בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.
כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:
https://youtu.be/csWlxhzjt2E
כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:
https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ
מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:
https://youtu.be/mO572vANs2Y
היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:
https://youtu.be/ofKyPTXt5co
סמפלר (sampler), או "דוגם צלילים", הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו, כלומר הוקלטו, כדי שניתן יהיה לנגנם באמצעותו. אחרי שמוקלטת דגימה של צליל, ניתן לנגן אותה בפדים, משטחים קטנים שניתן להקיש עליהם, או בעזרת קלידי המקלדת, שיכולים אף לשנות את הגובה המוסיקלי של הדגימה.
בצורה כזו ניתן להקליט למשל מקצבי תופים, ללא שימוש בתופים אמיתיים, לנגן תפקידי פסנתר, בעזרת דגימות של פסנתר אמיתי, תפקיד של תזמורת מיתרים בנגינה פשוטה על מקלדת, הקלטת סולו של חליל צד בדגימה בלבד וכדומה.
סמפלרים הם כיום בעיקר תוכנות או פלאג-אינים של תוכנות הקלטה מקצועיות (DAW), המסייעים כיום להקלטות רבות בתחום המוסיקה הקלה וחוסכים כסף רב לאמנים.
ניתן כיום לקנות אוספי דגימות מקצועיות, שנעשו על ידי אולפנים מקצועיים. בעזרת הדגימות הללו יכול המוסיקאי להשתמש בהקלטות ובהופעות, מבלי שהוא צריך לדגום בעצמו.
כך עובד סמפלר פשוט:
https://youtu.be/JAmw-TTG2Ds
הדגמה של סימפול קול אנושי ונגינה שלו בסמפלר תוכנה (עברית):
https://youtu.be/YdR-B2mMNnk
מה שאפשר לעשות עם הדגימות שבסמפלר:
http://youtu.be/2k3I2Hu2eXM
המלחין הנודע ונגליס מתנסה בסאונדים מהסמפלר באולפן שלו:
https://youtu.be/GWggDMDhwIA
מוסיקת דאב סטפ עם סמפלר:
http://youtu.be/JfbERxr_T40
סמפלר מודרני עם בנקים של צלילים דגומים:
http://youtu.be/r0x5SVY0WVY
סמפלר של די ג'יי שבו ניתן להכניס צלילים ללופ, לולאת צליל חוזרת:
http://youtu.be/xRIGFB4DYfQ
כך ניתן ליצור מקצבי תופים מורכבים:
http://youtu.be/c7V-sli-TJQ
כיום משתמשים רבים בסמפלרים בתוכנה, כמו תוכנת ריזון:
http://youtu.be/Wxuppm8zvpc
או מסמפלים לתוך אבלטון צלילים ומתופפים אותם בה (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
או באפליקציית סמפלר בטאבלט:
https://youtu.be/zeIxCeJPEkw
דוגמה להמנון האמריקאי שמנוגן בסמפול של צליל מנוע ממכונית מרוץ:
https://youtu.be/8EWTp0Xfksg
הקוליידוסקופ המודרני, שמאפשר סימפול פשוט וידידותי ושימוש בתצוגה ויזואלית של הדגימה:
https://youtu.be/9XMfKYVu_fg
בעזרת טכנולוגיית הסימפול יכול נגן אחד לנגן מוסיקה מורכבת בזמן אמת:
https://youtu.be/rGIK2ew-hEg
