שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד פועלים הכוננים הקשיחים?
הכונן הקשיח הוא מתקן לאחסון מידע ממוחשב שעושה פעולות מהירות ביותר לשמירה או שחזור של מידע ששמר קודם. בתוך שניות הוא מסוגל לרשום את המידע על פני הכונן, מעין דיסקית מתכת שעליה נרשם המידע בביטים. המידע הזה מתורגם לקוד בינארי, בעל שני מצבים - 0 או 1.
מהירות הקריאה והכתיבה של הארד דיסק היא מהממת. עדיין ישנם כוננים קשיחים מהירים יותר וישנם פחות מהירים. הראש הקורא-כותב של הכונן הקשיח המכני עושה את הפעולות במהירות, אבל הוא עדיין ראש מכני ולוקח לו זמן. לעתים הוא גם נתקע ומתקלקל. במקרה כזה אנו עלולים לאבד את המידע שלנו כולו.
כיום ישנם כוננים קשיחים שהם בעצם זיכרון אחסון מהיר. הטכנולוגיה שעל פי הם פועלים נקראת SSD. היא דומה יותר לדיסק און קי או לזיכרון הפנימי שיש במחשב (RAM). מפני שהיא אינה מכנית, הסיכוי שלה להתקלקל הוא קטן הרבה יותר והשחיקה הרבה יותר איטית. מצד שני, כונני SSD הם עדיין יקרים מאד, אם כי, כדרכה של כל טכנולוגיה, בשנים הקרובות הם יהפכו יותר ויותר זולים.
כך פועל הכונן הקשיח המכני (מתורגם):
https://youtu.be/wteUW2sL7bc
אנימציה שמראה זאת היטב:
https://youtu.be/n6uPALWAyxc
הסבר טוב וישן על הכונן הקשיח המכני (מתורגם):
https://youtu.be/5EclNHZ1Emg
ראו כמה מהר הוא עובד על פעולות כמו מחיקת תיקיה, העתקה והדבקה ועוד:
https://youtu.be/9eMWG3fwiEU
עוד הסבר:
https://youtu.be/kdmLvl1n82U
כונני ה-SSD החדשים, ללא חלקים נעים, מה שהופך אותם מהירים ויציבים פי כמה (עברית):
https://youtu.be/dX-1QKCvVRI
כונני ה-HDD שמשלבים את הטוב שבשני הסוגים - המהירות של SSD והנפח של ה-HD:
https://youtu.be/hV7UBa-wDGc
והכונן של העתיד שאולי יהיה מורכב מ... דנ"א של חיידקים!
https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
מה היתרון של כונן ה-SSD?
כונן ה-SSD, ראשי תיבות של Solid-State Drive, הוא אמצעי אחסון מידע חדשני יחסית, שמורכב מרכיבי זיכרון, שהם ללא חלקים נעים.
מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21, הולך כונן Solid State ומחליף את הכונן הקשיח המכני, הדיסק הקשיח והמגנטי, בעל החלקים הנעים, שכולנו מכירים מהמחשבים הוותיקים. האחרון סובל בדרך כלל מבלאי מהיר יותר מזה של ה-SSD ומאמינות פחות טובה משל כונן ה-SSD.
כונן ה-Solid State Drive מורכב משבב זיכרון ולצידו בקר, המנהל את זרימת הנתונים בין הכונן לבין המחשב. בהיותו מורכב ללא חלקים נעים ומכניים, הוא בעל שרידות רבה, למעט מקרים מסוימים ונדירים יחסית, בהם אורך חייו של התקן ה-SSD עלול להיות קצר אף יותר מזה של הכונן הקשיח.
כדי לשלב כונני SSD במחשבים שנבנו במקור לדיסקים קשיחים מכניים, מדמים כונני ה-SSD דיסקים מכניים, באמצעות מנגנון וירטואליזציה שמותקן בבקר שלהם.
#סוגי הזיכרון ב-SSD
כמו הדיסק און קי ורכיבי זיכרון הבזק (Flash) דומים, גם כונן SSD הוא ברוב המקרים בעל זיכרון בלתי נדיף. כלומר המידע נשאר אגור בו גם במקרה של הפסקת חשמל. ועדיין, במקרים נדירים הוא יכול להופיע גם כזיכרון נדיף, בו ניתוק מהחשמל יכול לגרום למחיקת המידע, כמו בזכרונות ROM שבמחשב.
יש גם זיכרון נדיף המצויד בסוללה, שיתרונו הוא בשמירת תוכן הזיכרון לזמן מוגבל גם במקרה של הפסקת מתח, או הפרעה באספקתו.
#יתרונות וחסרונות לא חסרים לו
היתרון המרכזי של SSD לעומת כונן מגנטי הוא במהירות הקריאה והכתיבה העצומה שלו, לעומת כונן מגנטי. כי בעוד שבכונן מגנטי יש זרוע מכנית שאחראית על פעולת החיפוש ("Seek") ההכרחית בתוכן הכונן, ב-SSD בו לא קיים כלל ראש קריאה וכתיבה, הפעולה הזו נחסכת וזה מקצר משמעותית את זמן הגישה לנתונים.
אבל ל-SSD יש עוד יתרונות. היותו אלקטרוני וללא חלקיים נעים הופכת אותו לבעל פעולה שקטה. משקלו קטן יותר והוא עמיד הרבה יותר בזעזועים וחבטות. תכונה זו משפיעה לטובה גם על רכיבים אחרים במערכת. צריכת החשמל של כונן ה-SSD גם היא לרוב נמוכה משמעותית ומשום כך גם החום שהוא מייצר נמוך בהרבה.
החסרון שלו נעוץ עדיין במחירים היקרים של כונני ה-Solid State בהשוואה לדיסקים מגנטיים. הם גם שבריריים ומועדים לפורענות, יותר מדיסקים מכניים, במקרים של הפסקות חשמל או במקרה שמכבים אותם בטעות, בזמן של כתיבת נתונים בכונן.
הנה כונן ה-SSD (עברית):
https://youtu.be/uan9vqhu74Y
ההבדלים בין הכונן הרגיל המחשב לכונן ה-SSD המהיר במיוחד:
https://youtu.be/f_2Axf5XAlk
היתרון המוחלט של כונן ה-SSD לעומת הכונן הקשיח הרגיל:
https://youtu.be/PKRB6umzeAg
וכך פועל כונן SSD:
https://youtu.be/5Mh3o886qpg?long=yes
האם בעתיד נוכל להפוך חיידקים לכונן קשיח?
הכונן הקשיח הוא טכנולוגיה משתנה שהולכת ומתקדמת לשכלול בלתי נתפס. אבל הוא מוגבל בנפח הנתונים שהוא מסוגל לשמור. האינפורמציה בעולם ממלאת כיום מעל 50 מיליארד כוננים קשיחים. מסתבר שאת כל המידע העצום הזה ניתן יהיה לדחוס בקלות לתוך 300 גרם של דנ"א!
היות ודנ"א הוא זיכרון ביולוגי ששורד מאות אלפי שנים, יש חוקרים שמבטיחים שאם נמתין עוד מעט, יתכן שנזכה לראות כוננים ביולוגיים (Biological drive) המבוססים על חיידקים שישמשו לאחסון מידע, בכמויות ובשרידות חסרי-תקדים. להמחשת היכולות של טכנולוגיה כזו - בשנת 2012 הצליחו באוניברסיטת הרווארד לאחסן 704TB של מידע בגרם אחד של DNA.
מדענים מבטיחים זה כמה שנים שחיידקי אי-קולי, אותם חיידקים שלרוב לא נרצה לפגוש בחומוס שלנו, יוכלו להיות, החזיקו חזק, הכונן הקשיח שלנו. הרעיון הפשוט הוא להנדס גנטית את חיידקי האי-קולי, כך שיתאפשר "לרשום" ברצף הדנ"א של החיידקים את המידע הדיגיטלי שלנו, ממש כמו שמשתמשים כיום בכונן קשיח. אלא שבמקום 0 ו-1 כמו במדיה דיגיטלית, ישמשו אותנו לרישום נוקלאוטידים, שרשרות רצף של האותיות T A C ו-G שיש בדי אן איי של החיידקים הללו.
כמובן שלצורך כמויות המידע הנדרשות לנו ישמשו חיידקים רבים ולא אחד. על כל אחד מהם יירשם חלק זעיר במידע שנאגור עליו, כשביחד יוכלו טריליוני חיידקים להיות אמצעי איחסון עצום בנפח האחסון שלו, אך לא גדול בממדיו.
נוסף לכתיבת המידע על החיידקים, יש גם צורך ביכולות לקרוא לאחר מכן את הנתונים שנרשמו עליהם, כדי להשתמש בהם שוב. לפענוח הנתונים שאגרנו על חיידקי האי. קולי וכדי לעשות שימוש באותו מידע שנשמר על ה"דיסק החיידקי" המדהים הזה, יידרש פענוח הגנום של החיידקים והמרתו לאופן הסידור המקורי של הנתונים. זו לא משימה קלה, אך בהתחשב בכך שפענוח הגנום האנושי כבר הסתיים, יש סיכוי שעוד בחיינו נזכה לראות כונן חיידקי חי שכזה..
ב-2013 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמדענים הצליחו לאחסן בגדילי DNA הקלטה של "יש לי חלום", נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג, כמו גם תמונה, מאמר מדעי ואת הטקסט של כל 154 הסונטות של שייקספיר. לאחר מכן הצליחו החוקרים לקרוא את המידע בחזרה, בדיוק שמתקרב ל-100%. גם חברת מיקרוסופט כבר הצליחה בעבר, לשמור קבצי מוסיקה על מחרוזות DNA, מה שללא ספק נותן ממד חדש למושגים כמו "אוזן מוזיקלית" או "פרפרים בראש"...
הנה האפשרות לאחסן מידע ב-DNA (מתורגם):
https://youtu.be/r8qWc9X4f6k
זו הטכנולוגיה שתאפשר שמירת נתונים על דנ"א של חיידקים:
https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
כך יוכלו חיידקים לשמש לאיחסון מידע:
https://youtu.be/vJfcR6SQYmo
כוננים ביולוגיים הם מעבר לפינה:
https://youtu.be/dNtVWPaOzho
מדענים מספרים על המחקר בתחום:
https://youtu.be/BgOlfRcsowI
הפיתוחים הללו התחילו כבר לפני עשרות שנים:
https://youtu.be/FKdtmOjxiHw
מה ההבדל בין הדיסק הקשיח ל-RAM?
דיסק קשיח (Hard disk) המשמש לשמירת נתונים מאפשר שמירת כמות גדולה של נתונים. הוא נבדל מהזיכרון הרגיל, הזיכרון הפעיל של המחשב, שנקרא RAM. זאת מכיוון שהנתונים בזיכרון הפעיל של המחשב, ה-RAM, נשכחים בעת שמכבים את המחשב, בכונן הקשיח, לעומתו, הנתונים יישמרו גם כשמכבים את המחשב.
כלומר הכונן הקשיח הוא התקן זיכרון לא נדיף המאפשר אחסנה אמינה של נתונים דיגיטליים בנפח גדול.
פעולתו של הכונן הקשיח אמנם איטית לעומת הזיכרון הפנימי של המחשב, אך הוא זול בהשוואה לסוגים אחרים של התקני זיכרון. דיסק קשיח מכני איטי פי 100,000 מהזיכרון הפנימי.
הכונן הקשיח מורכב מעיגולים שטוחים שצמודים אליהם ראשי קריאה וכתיבה של נתונים, הניצבים על זרוע. העיגולים הללו שנקראים דיסקות מסתובבים במהירויות עצומות של עד 15,000 סיבובים לדקה והראשים רצים על פניהם במהירות עצומה, כדי לרשום ולקרוא נתונים. זוהי מערכת מיכנית וזו הסיבה גם לתקלות שקורות בה לעיתים וגם לאיטיות של הדיסקים הקשיחים, בהשוואה לכונני פלאש (כוננים המבוססים על מעגלים אלקטרוניים בלבד, ללא חלקים מיכניים).
הנה הכונן הקשיח ודרך הפעולה שלו (מתורגם):
http://youtu.be/5EclNHZ1Emg
סרטון מעולה על פעולת הכונן הקשיח (מתורגם):
https://youtu.be/wteUW2sL7bc
כונן חיצוני חדיש שמתחבר למחשב בכבל או מהרשת האלחוטית:
http://youtu.be/6qVU2eWvmg8
מי המציא את הדיסק און קי?
דיסק און קי הוא המצאה ישראלית של חברה ישראלית בשם אם-סיסטמס. בעברית קוראים לזה הֶחְסֵן נַיָּד, כלומר מכשיר קטנטן לאחסון נתונים. בדיסק און קי נשמרים הנתונים על גבי זיכרון הבזק, מעין מעגל אלקטרוני ששומר אותם. בזמנו זו הייתה מהפכה, שכן עד אז נתונים נשמרו על גבי כונן נייד.
מנכ"ל M-systems, החברה שפיתחה את הדיסק און קי, דב מורן הוא האיש שלזכותו זוקפים את ההצלחה הגדולה של המכשיר. מישראל יצא הדיסק און קי והפך להצלחה עולמית מסחררת. עד כדי כך ההצלחה הייתה גדולה שבמקומות שונים בעולם הפך שמו של המוצר לשם כולל לסוג זה של מוצרים.
הנה סרטון על ממציא הדיסק-און-קי דוב מורן והפיתוחים שלו מאז:
https://youtu.be/XB6P78-N87Q
עוד על הפיתוחים שיצר מורן:
https://youtu.be/g2NoqpNT9WE
הפוסטר שהוקדש לו בנמל התעופה בן גוריון:
https://youtu.be/U2TMFM3dymk
והדיסק-און-קי קיבל צורות שונות ומשונות מכיוונים שונים:
https://youtu.be/iRJn2ZU_FI8
מהן תוכנות כופר?
תוכנות כופר (Ransomware), או "כופרות" הן נוזקות מחשב, תוכנות שאם הן מופעלות על המחשב שלכם הן מצפינות את כל תכולת הדיסק ותוכן המחשב. לאחריה תידרשו לשלם כדי לשחרר אותו. בשנים האחרונות מגלים משתמשים פרטיים ועסקיים רבים, כשהם מדליקים את המחשב, שהם נדרשים לשלם כופר כדי לגשת לקבצים החיוניים שלהם. הכופר הזה נע מסכומים של 1000 שקלים ויותר. אם משתהים בתשלום, הסכום מוכפל!
במילים אחרות - זוהי חטיפה והיא נוהגת ממש כמו בסרטים. כשתגלו שהמחשב שלכם וכל מה שיש בו נחטף באמצעות הצפנה, תיאלצו לוותר עליהם או לשלם כופר בכדי לקבלם בחזרה. רוצים את הקבצים? - שלמו את 500 הדולרים עד לתאריך הנקוב, כי אם תאחרו הוא יעלה ל-1000 דולר.
גם אם לוקח זמן מה להתאושש מההלם, מרבית הנסחטים שנופלים קרבן למתקפת כופרה, בוחרים לבסוף לשלם את הכופר. הבעיה היא שהתשלום נדרש במטבע הווירטואלי ביטקוין, שלא ניתן לאתר את החוטף דרך פרטים מזהים בחשבונו. זה גם מגדיל לבסוף את סכום הכופר, בשל עלות עמלות ההמרה משקלים לביטקוין ובמקרים של משתמשים שאינם טכנולוגיים, גם בגלל התשלום לטכנאי שמסייע בקניית הביטקוין ותשלום הכופר.
רוצים להימנע מכופרה שכזו? - ראשית, אל תפתחו קבצים מצורפים מכתובות מייל לא מוכרות. שנית, גיבויים קבועים ואחריהם ניתוק מהמחשב של הכונן הקשיח שאליו מגבים (אחרת גם הוא יוצפן). שלישית, להקפיד על עדכוני האבטחה של מערכת ההפעלה ועידכון תוכנות הפיירוול והאנטי-וירוס שלכם. כל אלה יקטינו מאד את הסיכוי להיפגע מכופרות שכאלה.
הנה עולם תוכנות הכופר:
https://youtu.be/wgZNfIr8GBg
סיפור אישי של נפגעים מתוכנות כופר (עברית):
https://youtu.be/ZN1pMQvjZXk
וסיפור קשה שהתרחש בשל תוכנת כופר (עברית):
https://youtu.be/FQhWeryiAMc
הכונן הקשיח הוא מתקן לאחסון מידע ממוחשב שעושה פעולות מהירות ביותר לשמירה או שחזור של מידע ששמר קודם. בתוך שניות הוא מסוגל לרשום את המידע על פני הכונן, מעין דיסקית מתכת שעליה נרשם המידע בביטים. המידע הזה מתורגם לקוד בינארי, בעל שני מצבים - 0 או 1.
מהירות הקריאה והכתיבה של הארד דיסק היא מהממת. עדיין ישנם כוננים קשיחים מהירים יותר וישנם פחות מהירים. הראש הקורא-כותב של הכונן הקשיח המכני עושה את הפעולות במהירות, אבל הוא עדיין ראש מכני ולוקח לו זמן. לעתים הוא גם נתקע ומתקלקל. במקרה כזה אנו עלולים לאבד את המידע שלנו כולו.
כיום ישנם כוננים קשיחים שהם בעצם זיכרון אחסון מהיר. הטכנולוגיה שעל פי הם פועלים נקראת SSD. היא דומה יותר לדיסק און קי או לזיכרון הפנימי שיש במחשב (RAM). מפני שהיא אינה מכנית, הסיכוי שלה להתקלקל הוא קטן הרבה יותר והשחיקה הרבה יותר איטית. מצד שני, כונני SSD הם עדיין יקרים מאד, אם כי, כדרכה של כל טכנולוגיה, בשנים הקרובות הם יהפכו יותר ויותר זולים.
כך פועל הכונן הקשיח המכני (מתורגם):
https://youtu.be/wteUW2sL7bc
אנימציה שמראה זאת היטב:
https://youtu.be/n6uPALWAyxc
הסבר טוב וישן על הכונן הקשיח המכני (מתורגם):
https://youtu.be/5EclNHZ1Emg
ראו כמה מהר הוא עובד על פעולות כמו מחיקת תיקיה, העתקה והדבקה ועוד:
https://youtu.be/9eMWG3fwiEU
עוד הסבר:
https://youtu.be/kdmLvl1n82U
כונני ה-SSD החדשים, ללא חלקים נעים, מה שהופך אותם מהירים ויציבים פי כמה (עברית):
https://youtu.be/dX-1QKCvVRI
כונני ה-HDD שמשלבים את הטוב שבשני הסוגים - המהירות של SSD והנפח של ה-HD:
https://youtu.be/hV7UBa-wDGc
והכונן של העתיד שאולי יהיה מורכב מ... דנ"א של חיידקים!
https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
כונן ה-SSD, ראשי תיבות של Solid-State Drive, הוא אמצעי אחסון מידע חדשני יחסית, שמורכב מרכיבי זיכרון, שהם ללא חלקים נעים.
מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21, הולך כונן Solid State ומחליף את הכונן הקשיח המכני, הדיסק הקשיח והמגנטי, בעל החלקים הנעים, שכולנו מכירים מהמחשבים הוותיקים. האחרון סובל בדרך כלל מבלאי מהיר יותר מזה של ה-SSD ומאמינות פחות טובה משל כונן ה-SSD.
כונן ה-Solid State Drive מורכב משבב זיכרון ולצידו בקר, המנהל את זרימת הנתונים בין הכונן לבין המחשב. בהיותו מורכב ללא חלקים נעים ומכניים, הוא בעל שרידות רבה, למעט מקרים מסוימים ונדירים יחסית, בהם אורך חייו של התקן ה-SSD עלול להיות קצר אף יותר מזה של הכונן הקשיח.
כדי לשלב כונני SSD במחשבים שנבנו במקור לדיסקים קשיחים מכניים, מדמים כונני ה-SSD דיסקים מכניים, באמצעות מנגנון וירטואליזציה שמותקן בבקר שלהם.
#סוגי הזיכרון ב-SSD
כמו הדיסק און קי ורכיבי זיכרון הבזק (Flash) דומים, גם כונן SSD הוא ברוב המקרים בעל זיכרון בלתי נדיף. כלומר המידע נשאר אגור בו גם במקרה של הפסקת חשמל. ועדיין, במקרים נדירים הוא יכול להופיע גם כזיכרון נדיף, בו ניתוק מהחשמל יכול לגרום למחיקת המידע, כמו בזכרונות ROM שבמחשב.
יש גם זיכרון נדיף המצויד בסוללה, שיתרונו הוא בשמירת תוכן הזיכרון לזמן מוגבל גם במקרה של הפסקת מתח, או הפרעה באספקתו.
#יתרונות וחסרונות לא חסרים לו
היתרון המרכזי של SSD לעומת כונן מגנטי הוא במהירות הקריאה והכתיבה העצומה שלו, לעומת כונן מגנטי. כי בעוד שבכונן מגנטי יש זרוע מכנית שאחראית על פעולת החיפוש ("Seek") ההכרחית בתוכן הכונן, ב-SSD בו לא קיים כלל ראש קריאה וכתיבה, הפעולה הזו נחסכת וזה מקצר משמעותית את זמן הגישה לנתונים.
אבל ל-SSD יש עוד יתרונות. היותו אלקטרוני וללא חלקיים נעים הופכת אותו לבעל פעולה שקטה. משקלו קטן יותר והוא עמיד הרבה יותר בזעזועים וחבטות. תכונה זו משפיעה לטובה גם על רכיבים אחרים במערכת. צריכת החשמל של כונן ה-SSD גם היא לרוב נמוכה משמעותית ומשום כך גם החום שהוא מייצר נמוך בהרבה.
החסרון שלו נעוץ עדיין במחירים היקרים של כונני ה-Solid State בהשוואה לדיסקים מגנטיים. הם גם שבריריים ומועדים לפורענות, יותר מדיסקים מכניים, במקרים של הפסקות חשמל או במקרה שמכבים אותם בטעות, בזמן של כתיבת נתונים בכונן.
הנה כונן ה-SSD (עברית):
https://youtu.be/uan9vqhu74Y
ההבדלים בין הכונן הרגיל המחשב לכונן ה-SSD המהיר במיוחד:
https://youtu.be/f_2Axf5XAlk
היתרון המוחלט של כונן ה-SSD לעומת הכונן הקשיח הרגיל:
https://youtu.be/PKRB6umzeAg
וכך פועל כונן SSD:
https://youtu.be/5Mh3o886qpg?long=yes
הכונן הקשיח הוא טכנולוגיה משתנה שהולכת ומתקדמת לשכלול בלתי נתפס. אבל הוא מוגבל בנפח הנתונים שהוא מסוגל לשמור. האינפורמציה בעולם ממלאת כיום מעל 50 מיליארד כוננים קשיחים. מסתבר שאת כל המידע העצום הזה ניתן יהיה לדחוס בקלות לתוך 300 גרם של דנ"א!
היות ודנ"א הוא זיכרון ביולוגי ששורד מאות אלפי שנים, יש חוקרים שמבטיחים שאם נמתין עוד מעט, יתכן שנזכה לראות כוננים ביולוגיים (Biological drive) המבוססים על חיידקים שישמשו לאחסון מידע, בכמויות ובשרידות חסרי-תקדים. להמחשת היכולות של טכנולוגיה כזו - בשנת 2012 הצליחו באוניברסיטת הרווארד לאחסן 704TB של מידע בגרם אחד של DNA.
מדענים מבטיחים זה כמה שנים שחיידקי אי-קולי, אותם חיידקים שלרוב לא נרצה לפגוש בחומוס שלנו, יוכלו להיות, החזיקו חזק, הכונן הקשיח שלנו. הרעיון הפשוט הוא להנדס גנטית את חיידקי האי-קולי, כך שיתאפשר "לרשום" ברצף הדנ"א של החיידקים את המידע הדיגיטלי שלנו, ממש כמו שמשתמשים כיום בכונן קשיח. אלא שבמקום 0 ו-1 כמו במדיה דיגיטלית, ישמשו אותנו לרישום נוקלאוטידים, שרשרות רצף של האותיות T A C ו-G שיש בדי אן איי של החיידקים הללו.
כמובן שלצורך כמויות המידע הנדרשות לנו ישמשו חיידקים רבים ולא אחד. על כל אחד מהם יירשם חלק זעיר במידע שנאגור עליו, כשביחד יוכלו טריליוני חיידקים להיות אמצעי איחסון עצום בנפח האחסון שלו, אך לא גדול בממדיו.
נוסף לכתיבת המידע על החיידקים, יש גם צורך ביכולות לקרוא לאחר מכן את הנתונים שנרשמו עליהם, כדי להשתמש בהם שוב. לפענוח הנתונים שאגרנו על חיידקי האי. קולי וכדי לעשות שימוש באותו מידע שנשמר על ה"דיסק החיידקי" המדהים הזה, יידרש פענוח הגנום של החיידקים והמרתו לאופן הסידור המקורי של הנתונים. זו לא משימה קלה, אך בהתחשב בכך שפענוח הגנום האנושי כבר הסתיים, יש סיכוי שעוד בחיינו נזכה לראות כונן חיידקי חי שכזה..
ב-2013 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמדענים הצליחו לאחסן בגדילי DNA הקלטה של "יש לי חלום", נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג, כמו גם תמונה, מאמר מדעי ואת הטקסט של כל 154 הסונטות של שייקספיר. לאחר מכן הצליחו החוקרים לקרוא את המידע בחזרה, בדיוק שמתקרב ל-100%. גם חברת מיקרוסופט כבר הצליחה בעבר, לשמור קבצי מוסיקה על מחרוזות DNA, מה שללא ספק נותן ממד חדש למושגים כמו "אוזן מוזיקלית" או "פרפרים בראש"...
הנה האפשרות לאחסן מידע ב-DNA (מתורגם):
https://youtu.be/r8qWc9X4f6k
זו הטכנולוגיה שתאפשר שמירת נתונים על דנ"א של חיידקים:
https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
כך יוכלו חיידקים לשמש לאיחסון מידע:
https://youtu.be/vJfcR6SQYmo
כוננים ביולוגיים הם מעבר לפינה:
https://youtu.be/dNtVWPaOzho
מדענים מספרים על המחקר בתחום:
https://youtu.be/BgOlfRcsowI
הפיתוחים הללו התחילו כבר לפני עשרות שנים:
https://youtu.be/FKdtmOjxiHw
דיסק קשיח (Hard disk) המשמש לשמירת נתונים מאפשר שמירת כמות גדולה של נתונים. הוא נבדל מהזיכרון הרגיל, הזיכרון הפעיל של המחשב, שנקרא RAM. זאת מכיוון שהנתונים בזיכרון הפעיל של המחשב, ה-RAM, נשכחים בעת שמכבים את המחשב, בכונן הקשיח, לעומתו, הנתונים יישמרו גם כשמכבים את המחשב.
כלומר הכונן הקשיח הוא התקן זיכרון לא נדיף המאפשר אחסנה אמינה של נתונים דיגיטליים בנפח גדול.
פעולתו של הכונן הקשיח אמנם איטית לעומת הזיכרון הפנימי של המחשב, אך הוא זול בהשוואה לסוגים אחרים של התקני זיכרון. דיסק קשיח מכני איטי פי 100,000 מהזיכרון הפנימי.
הכונן הקשיח מורכב מעיגולים שטוחים שצמודים אליהם ראשי קריאה וכתיבה של נתונים, הניצבים על זרוע. העיגולים הללו שנקראים דיסקות מסתובבים במהירויות עצומות של עד 15,000 סיבובים לדקה והראשים רצים על פניהם במהירות עצומה, כדי לרשום ולקרוא נתונים. זוהי מערכת מיכנית וזו הסיבה גם לתקלות שקורות בה לעיתים וגם לאיטיות של הדיסקים הקשיחים, בהשוואה לכונני פלאש (כוננים המבוססים על מעגלים אלקטרוניים בלבד, ללא חלקים מיכניים).
הנה הכונן הקשיח ודרך הפעולה שלו (מתורגם):
http://youtu.be/5EclNHZ1Emg
סרטון מעולה על פעולת הכונן הקשיח (מתורגם):
https://youtu.be/wteUW2sL7bc
כונן חיצוני חדיש שמתחבר למחשב בכבל או מהרשת האלחוטית:
http://youtu.be/6qVU2eWvmg8
כונן קשיח
דיסק און קי הוא המצאה ישראלית של חברה ישראלית בשם אם-סיסטמס. בעברית קוראים לזה הֶחְסֵן נַיָּד, כלומר מכשיר קטנטן לאחסון נתונים. בדיסק און קי נשמרים הנתונים על גבי זיכרון הבזק, מעין מעגל אלקטרוני ששומר אותם. בזמנו זו הייתה מהפכה, שכן עד אז נתונים נשמרו על גבי כונן נייד.
מנכ"ל M-systems, החברה שפיתחה את הדיסק און קי, דב מורן הוא האיש שלזכותו זוקפים את ההצלחה הגדולה של המכשיר. מישראל יצא הדיסק און קי והפך להצלחה עולמית מסחררת. עד כדי כך ההצלחה הייתה גדולה שבמקומות שונים בעולם הפך שמו של המוצר לשם כולל לסוג זה של מוצרים.
הנה סרטון על ממציא הדיסק-און-קי דוב מורן והפיתוחים שלו מאז:
https://youtu.be/XB6P78-N87Q
עוד על הפיתוחים שיצר מורן:
https://youtu.be/g2NoqpNT9WE
הפוסטר שהוקדש לו בנמל התעופה בן גוריון:
https://youtu.be/U2TMFM3dymk
והדיסק-און-קי קיבל צורות שונות ומשונות מכיוונים שונים:
https://youtu.be/iRJn2ZU_FI8
תוכנות כופר (Ransomware), או "כופרות" הן נוזקות מחשב, תוכנות שאם הן מופעלות על המחשב שלכם הן מצפינות את כל תכולת הדיסק ותוכן המחשב. לאחריה תידרשו לשלם כדי לשחרר אותו. בשנים האחרונות מגלים משתמשים פרטיים ועסקיים רבים, כשהם מדליקים את המחשב, שהם נדרשים לשלם כופר כדי לגשת לקבצים החיוניים שלהם. הכופר הזה נע מסכומים של 1000 שקלים ויותר. אם משתהים בתשלום, הסכום מוכפל!
במילים אחרות - זוהי חטיפה והיא נוהגת ממש כמו בסרטים. כשתגלו שהמחשב שלכם וכל מה שיש בו נחטף באמצעות הצפנה, תיאלצו לוותר עליהם או לשלם כופר בכדי לקבלם בחזרה. רוצים את הקבצים? - שלמו את 500 הדולרים עד לתאריך הנקוב, כי אם תאחרו הוא יעלה ל-1000 דולר.
גם אם לוקח זמן מה להתאושש מההלם, מרבית הנסחטים שנופלים קרבן למתקפת כופרה, בוחרים לבסוף לשלם את הכופר. הבעיה היא שהתשלום נדרש במטבע הווירטואלי ביטקוין, שלא ניתן לאתר את החוטף דרך פרטים מזהים בחשבונו. זה גם מגדיל לבסוף את סכום הכופר, בשל עלות עמלות ההמרה משקלים לביטקוין ובמקרים של משתמשים שאינם טכנולוגיים, גם בגלל התשלום לטכנאי שמסייע בקניית הביטקוין ותשלום הכופר.
רוצים להימנע מכופרה שכזו? - ראשית, אל תפתחו קבצים מצורפים מכתובות מייל לא מוכרות. שנית, גיבויים קבועים ואחריהם ניתוק מהמחשב של הכונן הקשיח שאליו מגבים (אחרת גם הוא יוצפן). שלישית, להקפיד על עדכוני האבטחה של מערכת ההפעלה ועידכון תוכנות הפיירוול והאנטי-וירוס שלכם. כל אלה יקטינו מאד את הסיכוי להיפגע מכופרות שכאלה.
הנה עולם תוכנות הכופר:
https://youtu.be/wgZNfIr8GBg
סיפור אישי של נפגעים מתוכנות כופר (עברית):
https://youtu.be/ZN1pMQvjZXk
וסיפור קשה שהתרחש בשל תוכנת כופר (עברית):
https://youtu.be/FQhWeryiAMc
