האנגלי ג'ון מקאדם פיתח במאה ה-18 שיטה לסלילת כבישים. בתחילת המאה ה-19 איפשרה לו ממשלת אנגליה לסלול את הכבישים הראשונים במחוז בריסטול.

ההצלחה הייתה מיידית. מדרכים שרוצפו עד אז בטכנולוגיה של ימי הרומאים, באמצעות אבנים רחבות וכבדות, עברה כל אירופה לסלילה של כבישי אספלט על מצע של חצץ גס מלמטה ועדין מעליו. קראו לדרכים החדשות "דרכי מק-אדם".

הדרכים שסלל מקאדם קידמו את המהפכה התעשייתית והצמיחו את כלכלת אירופה במהירות. הם גם האריכו את חייהם של הסוסים, שעד אז לא שרדו יותר משלוש-ארבע שנים על הדרך.


הנה סרטון שמציג סלילה של דרך בשיטה שפיתח ג'ון לאודון מק-אדם:

http://youtu.be/LCXscdCoTjc

כביש 66 (Route 66), או דרך 66 המפורסמת, הם שמותיה של דרך סלולה הנמתחת בין שיקגו לוס-אנג'לס וזכתה לשלל כינויים. מיד עם תום סלילתה, הדרך הזו הוגדרה כ"מיין סטריט אוף אמריקה", שזה משהו כמו "הרחוב הראשי של אמריקה".

למעשה, Route 66 ההיסטורית היא האוטוסטרדה הראשונה באמריקה. בסוף שנות העשרים במאה שעברה, החלו לסלול בארצות הברית דרכים ראשיות כאלו. עם תחילתו של המשבר הכלכלי ב-1929 ובשל הצורך לספק תעסוקה למיליוני המצטרפים לשורת המובטלים, נוצרה תכנית "הניו-דיל", תכנית כלכלית שנועדה לתת תנופה עצומה לכלכלה האמריקאית. במסגרת היו-דיל מימן הממשל האמריקאי פרויקטים ענקיים, ביניהם את סלילתם של כבישים פדרליים ענקיים. אז נסללה ומיד הפכה הדרך הידועה כ"כביש 66" לדרך המלך.

דרך 66 איבדה זה מכבר את חשיבותה הגיאוגרפית. היא הוחלפה על ידי הכביש המודרני "אינטרסטייט 40" ונותרה בעיקר כביש שירותים איטי ורומנטי משהו. הכביש הדו-מסלולי הזה חוצה היום את אמריקה האחרת, הנידחת. בנהיגה אינסופית בו הוא מתפתל בין שטחים חקלאיים למישורים אינסופיים, פוגש תיבות דואר בודדות, הניצבות בצמתים קטנות ושייכות לחוות רחוקות מהכביש. בדרכו משיקאגו אל האוקינוס השקט, חוצה רוט 66 לא פחות מ-8 מדינות שונות, כולל את מדינות מיזורי, קנזס, אוקלהומה, טקסס, ניו-מקסיקו ואריזונה.

נסיעה בכביש הזה היא כמו טיסה במכונת זמן לאמריקה של פעם, זו של סרטי הקולנוע הישנים מהוליווד. את הדרך מעטרים מדי פעם עיירות וכפרים ציוריים, תחנות דלק שנראות נטושות ומוסכים אקראיים. לצד בתים מאבן חול, דיינרים משפחתיים ונדיבים ושלטים בגופנים של פעם, תגלו שגעגוע יתעורר בכם, לאמריקה של פעם, אפילו אם לא הייתם בה מעולם.

ב-1946 נכנס הכביש לתרבות האמריקאית והפך לאייקון אמריקאי רשמי. זה קרה כשהזמר בובי טרופס כתב את הלהיט "Getting kicks from Route 66", המתנגן גם היום. אחר כך באה גם סדרת טלוויזיה מצליחה בשם הדרך, שרוב ההתרחשויות בה היו בתחנת דלק אופיינית לכביש. רוט 66 אמנם כבר לא מלאה במכוניות ענק אמריקאיות, אבל היא עדיין הדבר האמיתי.


הנה סיפורה של דרך 66:

https://youtu.be/qy_EFQfylw8


נסיעה בדרך:

https://youtu.be/QgkmiGHJau8


פינות קסם ובילויים שפוגשים בטיול על הדרך:

https://youtu.be/pCb1U2z0Bxo


קפיצות זמן בדרך 66:

https://youtu.be/ufx-_98fmCU


תמונות מהדרך המפורסמת:

https://youtu.be/x-JW0x4W9sw


חוויות של משפחה ישראלית על הכביש:

https://youtu.be/yh8f5LIs5EU


להיט הענק של ה"רולינג סטונס" שהוקדש לכביש 66:

https://youtu.be/BE36QIwwkOc


סטנדרט ג'אז מפורסם שהוקדש לו:

https://youtu.be/9nuDE1SJlPo


וסרט ארוך של שבועיים נסיעה ב"רחוב הראשי של אמריקה":

https://youtu.be/H0bA72fjHMQ?long=yes

הכביש הפאן-אמריקאי (Pan-American Highway), המשתרע לאורך של כמעט 48,000 קילומטר, הוא הדרך הכי ארוכה בעולם. הוא עובר ב-15 מדינות לאורך כל האמריקות, מארגנטינה ועד לקנדה שבצפון. מדובר במערכת כבישים ארוכה להפליא, שמחברת בין הנקודות הקיצוניות בשתי יבשות אמריקה ומשמשת עורק חיים ותעבורה מהחשובים בעולם.

צעירים רבים באמריקה מתייחסים לנסיעה בכביש הזה כאל מסע התבגרות. מאז טייל בו צ'ה גווארה הצעיר על אופנוע, הוא זכה להילה מיוחדת בקרב הצעירים שמחפשים משמעות לחייהם ודרך, תרתי משמע.


הנה הכביש הפאן-אמריקאי:

https://youtu.be/uTWzA9J2u2A


על הכביש הפאן-אמריקאי באופנוע:

https://youtu.be/Up44Pj-w3w0


פרסומת לנסיעה למסע בכביש:

http://youtu.be/NmyRtR2kK0s


מהאוויר:

https://youtu.be/TaDfW9pj3qU


ומצגת וידאו של הכביש:

http://youtu.be/Q1SIZTkSYe4

הדרך המהירה (Highway) הומצאה כדי שכלי רכב יוכלו לנסוע במהירות מכיר לעיר וללא רמזורים או תמרורי עצירה, בשום שלב בדרך.

רשת הדרכים המהירות, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה בגרמניה הנאצית. היא נקראה בגרמנית "אוטובאן". אבל ההמצאה היא לא נאצית. איטליה היא שהחלה, עוד בשנת 1924, בבנייה של כבישי אגרה מהירים שנקראו autostrade, באורך כ-515 קילומטרים. מכאן השם "אוֹטוֹסְטְרָדָה", שהוא איטלקי.

גם בגרמניה, עוד ברפובליקת וויימאר שלפני עליית היטלר לשלטון, נסלל כביש מהיר ראשון. אבל מי שיישמו את הכבישים המהירים באופן נרחב היו היטלר ויועציו. מרגע שעלה לשלטון, הורה היטלר על סלילה של דרכים מהירות בהיקפים אדירים, למטרות אזרחיות וצבאיות וכמובן לשם תעמולה.

כי העבודות על סלילת רשת הכבישים המהירים נתנו עבודה להמוני מובטלים. המשטר הנאצי קרא להם אז "כבישי הפיהרר" והם תוארו בפוסטרים ככבישים אל הנצח. בכך הכבישים הללו היו חלק מהדרך שבה זכו הנאצים להערצת ההמונים.

בישראל אכן השתמשו המון שנים דווקא במילה האיטלקית "אוטוסטרדה" (Otostrada) לכביש המהיר.

בדרך מהירה נעים כלי הרכב במהירויות גבוהות מאד ואסור לחנות או ללכת בצד הדרך. אין בדרך מהירה צמתים שעוצרים את התנועה, אלא גשרים ומחלפים. בניוד לצומת, אלה מאפשרים לכלי רכב לחצות אותה, מבלי לעכב את נוסעי הדרך המהירה.

גם הכניסה והיציאה אל הדרך המהירה וממנה היא תמיד בעזרת מחלפים שבנויים במפלסים שונים, כלומר בגבהים שונים.


הנה האוטוסטרדה הגרמנית בשנת 1937 ונהג שמעיד שהוא נסע בה במהירות גבוהה של 80 קילומטרים לשעה!

http://youtu.be/WTAj60EdPZ8


וסרטונים מהאוטובן הראשון של גרמניה - הדרך המהירה מברלין אל וינה:

http://youtu.be/a502ydRBaVI

כביש אגרה הוא כביש שהנסיעה בו עולה כסף. כביש אגרה נבנה לרוב בכסף של משקיעים פרטיים. כביש אגרה הוא ברוב המקרים כביש מהיר, שמקצר את הדרך ומאפשר להגיע מהר יותר ממקום למקום. הנוסעים משלמים בכניסה אליו, או לפקיד או באמצעות מצלמות שמצלמות את מספר הרכב ומחייבות את בעליו או במכשיר המשדר את זהות הרכב.

בדרך כלל ממשלות מקימות כבישי אגרה בדרך שנקראת זיכיון. הן מאפשרות ליזמים לסלול כביש אגרה יקר ולגבות הכנסות ממנו במשך שנים, בתמורה לתחזוקה ופיתוח של הכביש ותשלום מיסים ותגמולים למדינה.

כביש 6 המכונה "חוצה ישראל" הוא כביש אגרה.


הנה שיטות התשלום בכביש אגרה:

http://youtu.be/KzUB3aHkSLY


וכביש 6, כביש האגרה של ישראל:

http://youtu.be/zX582mtj0d0

הדרך האטלנטית בנורבגיה נחשבת לאחת הדרכים היפות בעולם, אם לא היפה שבהן.

הדרך הזו אינה רק כביש עם עיקולים חדים, שחודרים לתוך האוקיינוס האטלנטי. יש בה נופים מדהימים, לעיתים רואים בה לווייתנים וכלבי ים, היא עוברת בכפרים שלווים וכמובן - האיים הקסומים של הארכיפלג, בהם היא עוברת.

אורכה של הדרך האטלנטית קצת יותר מ-8 קילומטרים ומשולבים בה 8 גשרים שעוברים בין אי לאי.


הנה הדרך האטלנטית מהאוויר:

https://youtu.be/2Uk968i_97U


נסיעה בדרך האטלנטית ביום יפה:

http://youtu.be/z7k0ZUP_Hfg


ונסיעה חורפית מצולמת בדרך האטלנטית בנורבגיה:

http://youtu.be/4T4vc1QqiPM

מנהרת גואולינג או מנהרות גואולינג הן חלק מדרך מסוכנת שאסור לנהג לטעות בה! - הכפריים מהסביבה בנו את הדרך כדי להחליף את הדרך המסוכנת שהייתה שם קודם - דרך של סלעים תלויים שחיברו את האזור עם שאר סין. הפועלים חצבו את המנהרה במשך 5 שנים והיא נפתחה לתנועה בסוף שנות ה-70. יש בה 1,200 מטרים של מנהרות אבן בהרים, שכולם נחפרו ביד!

מאז פתיחתה הפכה דרך המנהרות בגאולינג, דרך הררית גבוהה, לידועה ברחבי סין כאחת הדרכים המסוכנות ביותר. היא נמתחת מעל תהומות עצומים ורוחבה הקטן, היעדרם של גדרות ואמצעי בטיחות ונהגים לא זהירים, גורמים למוות להיות שם ממש "מעבר לפינה"..


הנה סרטון שמציג את הדרך ואת מנהרת גואולינג:

http://youtu.be/GzJnOrr5RUE


ונסיעה בכביש המנהרות של גואולינג:

http://youtu.be/KnSgqnCtaxQ

עבודות תחזוקה בכביש יכולות לגרום לבעיות תנועה קלות. זה קורה בכל מקום ויכול לקרות לא פעם גם אצלנו, אבל כשזה קורה במעצמה התעשייתית העולמית, זה יכול להיות עצום במימדיו!

פקק תנועה של לא פחות מ-100 קילומטרים נוצר בסין ב-14 לאוגוסט 2010, בשל עבודות בכביש המוביל לבייג'ינג. הסרטון המצורף מציג עד כמה שהפקק הזה עצום וכמה מסלולים תקועים בו-זמנית באוטוסטרדה העמוסה בלאו-הכי... אגב, הנהגים היו תקועים כך, כמעט מבלי לזוז, במשך 12 יום!


הנה צילום אוויר של פקק התנועה הארוך ביותר בהיסטוריה:

https://youtu.be/O3kL6nMap2s


על הנסיבות של פקק התנועה הגדול אי פעם:

https://youtu.be/zZFjQ2U908s


וסרט תיעודי שמספר על פקק התנועה הגדול בכל הזמנים:

https://youtu.be/ob5tfHuW2Iw?long=yes

הכביש המהיר (Highway), או הדרך המהירה, הומצאו כדי שתהיה דרך המאפשרת להגיע במהירות אל היעד, בה ניתן יהיה לנסוע ללא תמרורי עצירה, בשום שלב בדרך.

בדרך מהירה נעים כלי הרכב במהירויות גבוהות מאד ואסור לחנות או ללכת בצד הדרך. אין בדרך כזו צמתים שעוצרים את התנועה, אלא גשרים ומחלפים. יתרונם של גשרים ומחלפים על הצומת הוא בכך שהם מאפשרים לכלי רכב לחצות את הדרך המהירה, מבלי לעכב את נוסעיה.

גם הכניסה והיציאה אל הדרך המהירה וממנה לא תהיה באמצעות צומת מרומזר שיעצור את התנועה, אלא בעזרת מחלפים הבנויים במפלסים שונים, כלומר בגבהים שונים ומאפשרים לתנועה לזרום במהירות, מבלי לעצור את כלי הרכב הנוסעים במהירות.


הנה תולדות הדרכים היבשתיות שהכביש המהיר שהוא הפסגה שלהן:

https://youtu.be/goJcv23vxrQ


המחלפים הם שאפשרו את המהפכה:

https://youtu.be/m2W8gW80BKk


האוטובן, הכביש המהיר המוביל בגרמניה מברלין אל וינה:

http://youtu.be/a502ydRBaVI


איך קובעים בכלל כמה מהר מותר לנסוע על כל כביש? (עברית)

https://youtu.be/nGxjLOAaO9k


כביש מהיר מהעבר:

http://youtu.be/WTAj60EdPZ8


כך נוהגים נכון בכביש מהיר (עברית):

https://youtu.be/YIaLBJ-OztU


וסיפורו של הכביש המהיר באמריקה שיהיה הבסיס לכל השאר:

https://youtu.be/OHZukqaRdoA?long=yes

את המנהרה חוצבים כדי לקצר את זמן הנסיעה של רכבות או כבישים, בנסיעה בהרים. נסיעה בין ההרים הייתה בעבר על כבישים מפותלים, שעלו וירדו מההרים. כיום מאפשרות המנהרות החצובות בהרים לקצר את זמן הנסיעה ולנסוע ישירות, מבלי לעלות ולרדת על ההרים, בדרכים מסוכנות.

בערים רבות נחצבו מנהרות מתחת לפני הקרקע ובהן עוברות מסילות הרכבת התחתית. כך ניתן להגיע במהירות ממקום למקום בערים צפופות, מבלי להתעכב ברמזורים ופקקי תנועה.

חציבת המנהרות כל כך התקדמה עד כדי כך שכיום חצובות מנהרות גם מתחת לים. כזו היא המנהרה שמחברת בין אנגליה לצרפת ועוברת מתחת לים.


הנה מנהרה שחצובה בהרים ותוביל את הרכבת החדשה לירושלים:

http://youtu.be/6VGjHPrCOBs


הנה חציבה של מנהרה:

http://youtu.be/zRmczNZMxo8


וכך פועלת מכונת החציבה האדירה:

http://youtu.be/79ZxTL7NXaM

האימפריה הרומית הייתה הראשונה שהבינה את חשיבות הדרכים לניהול יעיל של האימפריה ולשליטה צבאית בעמים שכבשה. הדרכים הרומיות שנסללו בכל רחבי האימפריה היו ארוכות מאד וכוסו באבנים שטוחות.

בסוף המאה ה-1 לפני הספירה שופרו הדרכים עוד יותר. אז גם הציב הקיסר אוגוסטוס בלב הפורום הרומי את אבן המייל הראשונה, אבן המייל המוזהבת. מאבן זו נמדדו כל המרחקים, עד לקצווי האימפריה הרומית. לא היה דבר שהמחיש בצורה ברורה וקבועה יותר את כוחה, גודלה, וחשיבותה של רומא בעולם הקדום.

ואכן, הדרכים הראשיות שנסללו מרומא הובילו אל כל רחבי הפרובינציות הרומאיות. כל דרך כזו סומנה באבני מייל, שסימנו את המרחקים. הדרכים שהם סללו איפשרו ניוד של כוחות צבא, מסחר, חומרים, שירותים וכל הנדרש לתחזוקת האימפריה הגדולה שלהם בכל פינותיה. בדרכים הללו הניעו כמובן גם את השלל והעבדים מהמקומות שכבשו אל רומא הבירה.

הדרכים הרומיות נבנו בצורה איכותית וחזקה במיוחד. התכנון והביצוע של סלילתן היו כל כך טובים, עד שגם בתקופתנו ניתן עדיין למצוא במקומות רבים דרכים רומיות וישנן גם כאלה שעודן בשימוש, עד היום.


הנה הדרכים הרומיות:

http://youtu.be/K04DWasCnh0


ויה אפיה שברומא היא הדרך הראשית הרומית הגדולה הראשונה:

https://youtu.be/FAiCXVRseto


כך נבנו הדרכים של הרומים:

https://youtu.be/W7agwv6287A

בשדה התעופה של גיברלטר עוברת אחת הדרכים הראשיות של המקום.

בכל פעם שעומד להמריא או לנחות מטוס, יורד מחסום וממש כמו בפסי רכבת, עומדים כולם וממתינים.

בין הכביש ובין המסלול יש רק מחסום קטן ולא משמעותי.


הנה סרטון של המתנה לנחיתה בשדה התעופה של גיברלטר:

http://youtu.be/RsRfOvMMCAI?t=1m13s


והנה הכביש בפעילות מלאה, כשאין מטוסים:

http://youtu.be/x1sT6SaafOk

מעבר חצייה הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש בביטחה. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל. מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום שבו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש.

בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.

מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני יותר מ-2000 שנה. למשל, בחורבות העיר הרומית פומפיי אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית המזכירה את פסי מעבר החצייה שאנו מכירים בימינו. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב בלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.

עם זאת, מעברי החצייה כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש נהייתה עניין מסוכן.


לומדים איך נכון לחצות את הכביש (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=PTysym690ZI


מעבר חצייה מודרני, בטוח יותר בשעות החושך:

https://www.youtube.com/watch?v=q4z1ynJs0AU


ואיך בוחנים עד כמה מכונית היא בטוחה מבחינת פגיעה בהולכי רגל:

https://www.youtube.com/watch?v=YdjN7dIXRXo

אפליקציה היא יישום לטלפון חכם, לדפדפן או לטאבלט. אם זוהי תוכנה לסמארטפון, המאפשרת להשתמש בטלפון החכם ממש כמו במחשב ולבצע משימות תוכנה עם מורכבות של ביצועי תוכנה. אפליקציה לדפדפן היא תוכנה קטנה במשאבים שלה המופעלת ישר משורת הכתובת של הדפדפן, על ידי לחיצה על אייקון זעיר המופיע בה.

את האפליקציות ניתן להתקין במכשיר הטלפון החכם בפשטות, על ידי לחיצה על "התקנה" בחנויות האפליקציות, שנקראות באנגלית "App stores". החנויות הללו הן אתרי ענק, או אפליקציות בעצמן, המאפשרים בחירה מבין מיליוני אפליקציות בכל תחום שהוא והתקנה מיידית.

מרבית האפליקציות בעולם הן חינמיות, בעוד חלק קטן עולה כסף. זה לא אומר שמפתחי האפליקציות הללו לא מרוויחים כסף. חלקם מרוויחים מפרסומות או ממכירות למשתמשים בתוך האפליקציה.


מה זו אפליקציה - הסבר ויזואלי:

https://youtu.be/D5GrsDmxp1k


הסבר מקיף יותר של מהי אפליקציה:

https://youtu.be/21mpGLef_jY


אפליקציית טיולים בחו"ל והדרכות כמו שהיא מתוארת בסרטון:

https://youtu.be/ubPzfD5kidM


ובחיוך - להקת אפליקציה בלהיט "רכב חברה":

https://youtu.be/wd6yAIY5V30

"מגדל השער" שבעיר היפנית אוסקה, בנוי על גבי גשר שמעל לכביש. שלוש מקומות הבניין הזה משמשות למעשה כשער לכביש מהיר שמעליו הוא מתנשא.

המנהרה המוזרה שנכנסת לתוך הבניין נועדה לבודד אותו מרעשים ורעידות שבאים מהתנועה העמוסה שמתחתיו.


הנה סיפורה של המנהרה שעוברת בתוך בניין:

https://youtu.be/C5gRAMFdO_Y


נסיעה לתוך המנהרה שבתוך בניין:

http://youtu.be/rnSilIeanBI


ומבט מרחוק על הבניין שמנהרה עוברת בתוכו:

http://youtu.be/zIWUqJRUd7A

פולדר (Polder) קוראים בהולנדית לאדמה המוקפת סכרים, באופן מלאכותי. זהו אזור שבאופן טבעי היה מכוסה במים, אך על ידי הקפתו בסכרים ייצר האדם שקע סגור ויבש ממים.

למעשה, פולדר הוא אדמה מיובשת מן הים. מדובר באזור של אדמה שנלקחה מהים, מביצה או מאגם, על ידי ייבושה וכיום היא נמצאת מתחת לגובה פני הים. האזורים הנמוכים הללו נקראים בהולנד "The Lowland".

את הפולדר המודרני החלו ההולנדים ליצור, אחרי אסון שהתרחש במדינה בשנת 1953, שעה ששיטפונות מהים הצפוני הציפו את הולנד והרגו כ-2000 נפשות.

בעבר, היה חלק מהולנד מכוסה במי ים. למעשה, כ-40% משטחה של הולנד היה מכוסה פעם במי ים. עם הזמן הביאה צפיפות האוכלוסין לצורך ההולנדי, להגדיל את השטחים למחיה ולחקלאות, על ידי ייבוש חלק ממי הים.

כך מאפשר היום הפולדר, עם מערכת הסכרים שיצרו ההולנדים, לשלוט ברמת המים באופן מלאכותי. מערכת הסכרים הזו נשלטת באופן הידראולי, באמצעות מנועים. אם המנועים הללו הופעלו בעבר על ידי טחנות רוח או תחנות קיטור, כיום רובם פועלים על חשמל או בהנעה מכנית.

הפולדר ההולנדי, שמגן על המדינה מהצפה על ידי הים, הוא הישג של ממש להולנדים. זו הסיבה שהם נוהגים לומר "אלוהים ברא את העולם, אבל ההולנדים בראו את הולנד".


הנה מערכת הסכרים המודרנית:

https://youtu.be/25LW_PG2ZuI


הפולדר שבהולנד:

https://youtu.be/n3Dzz0vSabI


כך הוא נולד היסטורית, כדי למנוע הצפה של הולנד:

https://youtu.be/i6DRRHXt-PA


תולדות ההגנה ההולנדית על ארצם בעזרת הפולדר:

https://youtu.be/8ir1Vj1D930?long=yes


וסרט תיעודי על המאבק ההולנדי בים:

https://youtu.be/VG-hObU5-0c?long=yes?t=29s

חפירת מנהרות מודרניות למסילות רכבת וכבישים היא משימה מורכבת ויקרה ביותר, שעלותה יכולה להגיע למאות מיליוני דולרים ויותר. חפירה של מנהרה ארוכה מחייבת שנים של תכנון וביצוע והיא בדרך כלל פרויקט לאומי של ממשלות.

שיטה אחת היא של חציבה בה קודחים את תוואי המנהרה אופקית בקרקע. בשיטה זו המנהרה חייבת להיות עמוקה והיא מתאימה רק לסלע יציב. החפירה מתבצעת בסוגי אדמה שונים, מאדמת החול הרכה ועד לאדמת סלע קשה, כשסוג האדמה הוא שקובע את שיטת החפירה שבה משתמשים. כיום יש מכונות חפירה ענקיות עם מקדח עגול וענקי, שמבצעות חפירה אנכית. הן נקראות TBM ומבצעות את הכרייה האנכית, בסוגי אדמה מתאימים.

השיטה השנייה היא "חפירה וכיסוי" (Cut & Cover), שמתאימה לעומק רדוד יותר ומשמשת בעיקר לכבישים ולתשתיות. בשיטה זו נחפרת תעלה בקרקע ומעליה בונים קירוי בטון.


כך חופרים מנהרות:

https://youtu.be/z38JIqGDZVU


הנה ריכוך האדמה בפיצוצים מבוקרים, פינוי העפר בעזרת פיגום סיני, החדרת כלונסאות לעומק ויצירת עיגול, חיזוקו ברשתות וריסוס בטון עם שבבי מתכת:

https://youtu.be/AyDGBSyza1s


התחלת החפירה בהילוך מהיר:

https://youtu.be/4i4DSvRoKQc


כך נראה סיום חפירת מנהרות:

https://youtu.be/3rxNyO8nZDo


וכך חפרו את המנהרות בשדרות ירושלים שביפו:

https://youtu.be/8ahjhSxwl-Y

כיכר, או כיכר תנועה, היא שמו העממי של מעגל התנועה. זהו מעין צומת עגולה, ללא רמזורים. בשנים האחרונות הפכו מעגלי התנועה לפופולאריים, בעיקר משום שהסתבר שהם מצוינים לויסות התנועה (הרבה יותר מאשר צמתים וגם מצמתים מרומזרים). מחקרים מצאו שהם גם בטוחים יותר מצמתים (במחקר אמריקאי נמצא שהם מקטינים את ההתנגשויות בין כלי רכב ב-40% ואת הפציעות הקשות וההרוגים ב-90%).

לא תמיד נחשב מעגל התנועה מוצלח כל כך מבחינת בטיחות. בעבר היו דווקא הצמתים מוצלחים ובטוחים יותר. אבל מעגל התנועה המודרני (Roundabout), שיצרו הבריטים בשנות ה-60, הוא הראשון שהיה לפתרון תנועה של ממש. מבחינת המבנה שלו, הוא דמה לקודמיו והפגיש מספר כבישים בטבעת כביש, שהקיפה ברוב המקרים אי עגול. גם הנסיעה במעגל התנועה שהייתה מותרת בכיוון אחד בלבד לא הייתה חידוש. אבל הכלל שהרכב הנכנס למעגל מחויב תמיד לתת את זכות הקדימה לרכב שנמצא כבר במעגל התנועה, הוא שעשה את ההבדל המשמעותי בבטיחות והקטין את מספר התאונות.

אגב, להבדיל ממעגל התנועה, "כיכר" היא דווקא מקום רחב, שרבים מתכנסים בו ביחד. כיכרות הערים משמשים בערים רבות כמקומות של אסיפות-עם, הפגנות ומקומות שתושבי העיר נפגשים בהם בהמוניהם. כיכר רבין בתל אביב וכיכר ציון הן דוגמאות טובות לכיכרות של ממש.


ותוצאות של מחקרים הראו שכיכרות עגולים:

מורידים ב-37 אחוז התנגשויות, 75 אחוז פחות בהתנגשויות פציעה, ירידה של 90 אחוז בהתנגשויות מוות והפחתה של 40 אחוז בהתנגשויות הולכי רגל.


הנה סרטון שמסביר את מעגל תנועה, מה שרבים מכנים בשם "כיכר":

https://youtu.be/xmoqM-Fi7d8


והנה הסברים על נהיגה במעגלי תנועה בארה"ב:

https://youtu.be/ONacAiKXe-8


והנה כיכר אמיתית - כיכר העיר היא כיכר רבין:

https://youtu.be/Jsf7RLHZ3eU

מפת הדרכים היא מפה שמראה את הכבישים והדרכים לנסיעה בארץ או באזור מסוים. מפה כזו היא מפת מידע המשמשת כדי לאפשר נסיעה מהירה ונוחה ממקום למקום. מפות דרכים, או מפות כבישים, הן מפות חשובות במיוחד לנהיגה באזור בלתי מוכר. בעולם המודרני יש מגוון של דרכים ומחלפים ותכנון נסיעה בעזרת מפת דרכים מקצר ומפשט את הנסיעה באופן משמעותי.

בשנים האחרונות ועוד יותר בעתיד, יחליפו מכשירי ניווט ואפליקציות ניווט סלולאריות את מפות הכבישים והדרכים. אלו מוסיפים הדרכה קולית ושכבות מידע נוספות לאלו של המפה. חלק מהן מקבלות מידע מהמשתמשים וכך מסייעות בהכוונה הלוקחת בחשבון עומסי תנועה ופקקי תנועה בדרך אל היעד ומכוונות את הרכב לנתיבים עמוסים פחות, שיאפשרו הגעה מהירה ונעימה יותר ליעד.

עם הזמן הפכה מפת הדרכים למושג שמשתמשים בו בתחומים שונים. למשל, מפת הדרכים המדינית, שבה מציבים שלבים בדרך לביצוע תהליכים כמו הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. דוגמה אחרת היא מפת דרכים טכנולוגית שמהווה תהליך מסייע לחברות עיסקיות לזיהוי ופיתוח אסטרטגיות התמודדות עם התפתחות והשתנות השווקים שבהם הן פועלות.


לא מצאנו סרטונים ראויים על מפת הדרכים.

דרך סולארית (Solar road) היא רעיון "פורץ דרך", לדרך, שלכל אורכה תהיה מורכבת מפאנלים סולאריים, לוחות הקולטים את אור השמש וממירים אותו לחשמל. על הלוחות הסולאריים הללו ניתן לצעוד ולנסוע עם מכוניות ומשאיות, הם אינם נשברים בקלות, שכן הם מצופים בזכוכית מחוסמת שחוזקה הוא גדול בהרבה מאספלט של כבישים, מבטיחים לשרוד מיליארדי שנים ויש להם יתרונות שונים נוספים.

למשל העובדה שהם יכולים לכלול נורות לד, שיאירו את הדרך לכל אורכה, או החימום שמותקן בהם, בכדי למנוע הצטברות של שלג וקרח על הכביש בחורף. יש בהם יכולות תקשורת, בינם לבין עצמם, בינם לבין מרכזי בקרה ועם מכוניות שנוסעות עליהם.


הנה טכנולוגיית הדרך הסולארית:

https://youtu.be/YQba3ENhlKA


הטכנולוגיה:

https://youtu.be/qlTA3rnpgzU


בצרפת היו הראשונים לסלול דרך סולארית:

https://youtu.be/I7H2qPZZwa4


החברה הזו כבר פיתחה את הקולטים הסולאריים כך שיציגו תמרורים וצבעים על הדרך:

https://youtu.be/-n7R6I5Q5uY


ויש גם שיטה מעניינת ליצירת חשמל מהנסיעה בכביש:

https://youtu.be/MraQUltjkQ8

הדרך הכי גבוהה בעולם, או הכביש הגבוה בעולם, הוא הכביש שמטפס אל מעבר ההרים קארדונג-לה (khardung la), שבחבל לדאק בצפון הודו.

בשיא גובהו מתנשא הכביש, שמוביל מהעיר לה לעמק נובארה, לגובה מסחרר של 5,359 מטרים!

בחלקו הכביש הזה לא סלול, בחלקו בוצי וכלי הרכב נוסעים על קצה התהום, כשרק מזל ותקווה מפרידים בינם לבין התהום העמוקה שלידם.


הנה נסיעת אופניים בכביש:

https://youtu.be/rOT1CXEUQdw


עוד נסיעה בכביש הגבוה בתבל:

http://youtu.be/DwV-Im0kGqg?t=1m6s


ונסיעה בחורף:

https://youtu.be/GG1vNTelJGc