שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה תורמת החצובה לצילום?
חצובה (Tripod), או כנה, היא מתקן שעליו מעמידים מכשיר כמו טלסקופ, כלי נשק, מכשיר מדידה או במקרה שלנו מצלמה.
החצובה היא בעלת שלוש רגליים טלסקופיות, המאפשרות כיוון של גובה ומשמשת לקיבוע המצלמה. לרוב מאפשרת החצובה כיוון זוויתי של המצלמה בצידוד והגבהה.
לאיכות הצילום ולחוויית הצילום עצמה מעניקה החצובה יתרונות משמעותיים. ראשית תפקידה הוא לספק למצלמה יציבות מירבית, מה שמאפשר צילום חד וברור, גם בתנאים קשים או מאתגרים של תאורה גרועה, לילה או צילום תנועה.
במיוחד בתנאי תאורה נמוכה או כשנדרשות מהירויות תריס איטיות, אז חיונית במיוחד היציבות שמעניקה החצובה, כי מניעת רעידות מבטיחה תוצאה נקייה מטשטוש, שהוא הסיכון העיקרי בחשיפה ארוכה, אם המצלמה תזוז ולו במעט, בזמן הצילום.
ואכן, ביצוע חשיפות ארוכות ויציבות הוא אחד התפקידים המרכזיים של החצובה. למשל בעת שמצלמים צילומי לילה של שמיים זרועי כוכבים או נוף עירוני מואר, אז מרגישים את החדות שמקבלת התמונה ממצלמה מיוצבת על חצובה. צילומים אלה הם כמעט בלתי אפשריים ללא החצובה.
עוד שימושים של החצובה הם צילום עצמי, צילום וידאו ללא תזוזות לא נחוצות או תמונות המחייבות דיוק גבוה במיוחד - למשל כשהצלם מעוניין לדייק באופן מוחלט את הקומפוזיציה, בצילומי טבע דומם, צילום נוף, או צילום אדריכלי.
בתמונות כאלה הדיוק בקומפוזיציה הוא קריטי והחצובה מאפשרת לתכנן ולכוונן את הפריים בקפידה, כולל זוויות מעניינות והתאמות עדינות, עד להשגת התוצאה הרצויה.
עוד מאפשרת החצובה צילומים עצמיים בהם הצלמת מפעילה טיימר ומצלמת את עצמה. היא מקלה גם על צילומים בטווח דינמי גבוה (HDR), סדרות צילומים זהים בחשיפות שונות, צילום תמונות פנורמיות מדויקות בחיבור ביניהן ועוד.
מעל הכל, החצובה משחררת את הצלם מהעומס הפיזי של צילומים ממושכים, מה שמקל בצילום עם ציוד מקצועי רב או עדשות כבדות. כך יכול הצלם להתמקד בתוכן הצילום ובצד היצירתי שבו ופחות להתעייף בהחזקת ציוד כבד.
אך מעבר לכל אלה, כשמדובר בחצובה מדובר על כלי רב-שימושי, שיש בו הרבה יותר מזה. היא מאפשרת את הרחבת היצירתיות והטכניקה של צלמים, לצד הפקה של תמונות איכותיות ומרשימות, בתנאים ואתגרים שונים ומגוונים.
הנה הדרכה לחצובה (עברית):
https://youtu.be/K0NogerTmv8
חד רגל, מונופוד, הוא פתרון כשהחצובה כבדה (עברית):
https://youtu.be/1AgloRLByBg
אפקטים אמנותיים בצילום עם חצובה ושימוש לא רגיל:
https://youtu.be/rtUhnaiHEa8
מדריך חצובות והתפקיד החשוב שלהן בצילום (עברית):
https://youtu.be/YXgED88yQYc?long=yes
וסקירת חצובה מקצועית (עברית):
https://youtu.be/atboRaQEanA?long=yes
האם קשה לרובוט לרכוב על אופניים?
רובוטים הם מכונות חכמות ויכולות כבר לבצע דברים מופלאים מאד. אבל כל מיני יכולות שהתפתחו אצל המינים במשך מיליארדי שנים, אינן פשוטות לביצוע בבניית רובוטים.
יכולת האיזון על אופניים היא אחת מהן. חוקרים ומפתחים רבים פועלים כדי ליצור רובוטים שיודעים להשאר יציבים כשהם נפגעים, מאויימים, נחבטים וכדומה. לכן הפיתוח של רובוטים שמאזנים את עצמם בעת הנסיעה על אופניים, הוא הרבה יותר משמעותי מסתם לא ליפול.
החוקר והמהנדס היפאני מסהיקו יאמאגוצ'י שוקד על פיתוח יכולות כאלה, של איזון אצל רובוטים. אחד מהישגיו הוא הרובוט Primer v2 שיכול לדווש על אופניים בצורה מרשימה ביותר.
הנה הדגמה של הרובוט המדווש של Masahiko Yamaguchi:
http://youtu.be/mT3vfSQePcs
והנה הוא רוכב על אופניים בחוץ:
http://youtu.be/SqBw7XapJKk
מהי תאוריית הקשתות המוזהבות או איך ניצח הקפיטליזם את המלחמה?
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
יציבות
חצובה (Tripod), או כנה, היא מתקן שעליו מעמידים מכשיר כמו טלסקופ, כלי נשק, מכשיר מדידה או במקרה שלנו מצלמה.
החצובה היא בעלת שלוש רגליים טלסקופיות, המאפשרות כיוון של גובה ומשמשת לקיבוע המצלמה. לרוב מאפשרת החצובה כיוון זוויתי של המצלמה בצידוד והגבהה.
לאיכות הצילום ולחוויית הצילום עצמה מעניקה החצובה יתרונות משמעותיים. ראשית תפקידה הוא לספק למצלמה יציבות מירבית, מה שמאפשר צילום חד וברור, גם בתנאים קשים או מאתגרים של תאורה גרועה, לילה או צילום תנועה.
במיוחד בתנאי תאורה נמוכה או כשנדרשות מהירויות תריס איטיות, אז חיונית במיוחד היציבות שמעניקה החצובה, כי מניעת רעידות מבטיחה תוצאה נקייה מטשטוש, שהוא הסיכון העיקרי בחשיפה ארוכה, אם המצלמה תזוז ולו במעט, בזמן הצילום.
ואכן, ביצוע חשיפות ארוכות ויציבות הוא אחד התפקידים המרכזיים של החצובה. למשל בעת שמצלמים צילומי לילה של שמיים זרועי כוכבים או נוף עירוני מואר, אז מרגישים את החדות שמקבלת התמונה ממצלמה מיוצבת על חצובה. צילומים אלה הם כמעט בלתי אפשריים ללא החצובה.
עוד שימושים של החצובה הם צילום עצמי, צילום וידאו ללא תזוזות לא נחוצות או תמונות המחייבות דיוק גבוה במיוחד - למשל כשהצלם מעוניין לדייק באופן מוחלט את הקומפוזיציה, בצילומי טבע דומם, צילום נוף, או צילום אדריכלי.
בתמונות כאלה הדיוק בקומפוזיציה הוא קריטי והחצובה מאפשרת לתכנן ולכוונן את הפריים בקפידה, כולל זוויות מעניינות והתאמות עדינות, עד להשגת התוצאה הרצויה.
עוד מאפשרת החצובה צילומים עצמיים בהם הצלמת מפעילה טיימר ומצלמת את עצמה. היא מקלה גם על צילומים בטווח דינמי גבוה (HDR), סדרות צילומים זהים בחשיפות שונות, צילום תמונות פנורמיות מדויקות בחיבור ביניהן ועוד.
מעל הכל, החצובה משחררת את הצלם מהעומס הפיזי של צילומים ממושכים, מה שמקל בצילום עם ציוד מקצועי רב או עדשות כבדות. כך יכול הצלם להתמקד בתוכן הצילום ובצד היצירתי שבו ופחות להתעייף בהחזקת ציוד כבד.
אך מעבר לכל אלה, כשמדובר בחצובה מדובר על כלי רב-שימושי, שיש בו הרבה יותר מזה. היא מאפשרת את הרחבת היצירתיות והטכניקה של צלמים, לצד הפקה של תמונות איכותיות ומרשימות, בתנאים ואתגרים שונים ומגוונים.
הנה הדרכה לחצובה (עברית):
https://youtu.be/K0NogerTmv8
חד רגל, מונופוד, הוא פתרון כשהחצובה כבדה (עברית):
https://youtu.be/1AgloRLByBg
אפקטים אמנותיים בצילום עם חצובה ושימוש לא רגיל:
https://youtu.be/rtUhnaiHEa8
מדריך חצובות והתפקיד החשוב שלהן בצילום (עברית):
https://youtu.be/YXgED88yQYc?long=yes
וסקירת חצובה מקצועית (עברית):
https://youtu.be/atboRaQEanA?long=yes
רובוטים הם מכונות חכמות ויכולות כבר לבצע דברים מופלאים מאד. אבל כל מיני יכולות שהתפתחו אצל המינים במשך מיליארדי שנים, אינן פשוטות לביצוע בבניית רובוטים.
יכולת האיזון על אופניים היא אחת מהן. חוקרים ומפתחים רבים פועלים כדי ליצור רובוטים שיודעים להשאר יציבים כשהם נפגעים, מאויימים, נחבטים וכדומה. לכן הפיתוח של רובוטים שמאזנים את עצמם בעת הנסיעה על אופניים, הוא הרבה יותר משמעותי מסתם לא ליפול.
החוקר והמהנדס היפאני מסהיקו יאמאגוצ'י שוקד על פיתוח יכולות כאלה, של איזון אצל רובוטים. אחד מהישגיו הוא הרובוט Primer v2 שיכול לדווש על אופניים בצורה מרשימה ביותר.
הנה הדגמה של הרובוט המדווש של Masahiko Yamaguchi:
http://youtu.be/mT3vfSQePcs
והנה הוא רוכב על אופניים בחוץ:
http://youtu.be/SqBw7XapJKk
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
