הפירוק של להקת הביטלס היה אחד הנושאים המסתוריים ומלאי הסיפורי-סבתא ביותר במאה ה-20. לאוויר ובתקשורת הופרחו כל כך הרבה אגדות ועלילות, שאיש כבר לא ידע מי פירק את הלהקה. נתחיל מהסוף - לא יוקו היא שפירקה את הביטלס...

כללית, המצב בין הארבעה היה לא משהו. הם כבר היו ארבעה אמנים בוגרים ונראה היה שכל אחד מהם מושך לכיוון מוסיקלי מעט או מאוד שונה. ג'ון ופול היו כבר מוסיקאים ותיקים וכתבו מזמן לבד את שיריהם (על אף ההסכם הג'נטלמני ביניהם שלפיו שניהם היו חתומים על כל שיריהם). הבשיל לקריירה עצמאית גם ג'ורג', ששיריו לביטלס הפכו ללהיטי ענק, ביניהם Something, While my Guitar Gently Weeps ו-Here Comes The Sun. החיכוכים בין חברי הלהקה היו כבר עובדה מעיקה, שגרמה להם פחות ופחות ליהנות גם באולפן.

האמת היא שבשלב מסוים ג'ון כבר היה בלהקה חדשה, שקראו לה "ג'ון ויוקו". זו לא הייתה להקה של ממש, אלא יותר שותפות נפש ואפילו אמנותית, שהחליפה את זו שהייתה לו עם פול.

יוקו הייתה אישה חזקה והיא גם קצת שימשה לג'ון סוג של אימא, שג'ון כל כך נזקק לה כי ג'וליה, אימו האמיתית, לא הייתה אם של ממש, גם בחייה וגם במותה המוקדם בתאונת דרכים. מי שגידלה אותו, למעשה, הייתה דודה מימי.

כך החל ג'ון להיכנס יותר ויותר לפעילות המחאה הפוליטית, נגד מלחמת וייטנאם ולשתף פעולה עם יוקו במיזמים האמנותיים והנסיוניים שלה. באופן מסוים גם המוסיקה שלו יותר ויותר הושפעה מהאוונגארד של יוקו, אמנית נועזת, אקספרימנטלית וחדשנית, אבל אמנית שוליים עם יצירות מאוד קיצוניות, או לכל הפחות "מוזרות" בעיני חבריו ללהקה.

דוגמאות? - מה עם צילום העירום המפורסם של ג'ון ויוקו על עטיפת האלבום "Two Virgins"? או עם הפגנת המיטה שלהם במלון באמסטרדם, בהפגנת השלום ונגד המלחמה, כשהעיתונאים מקיפים את המיטה ומראיינים אותם בזה אחר זה?

אבל בשלב הזה יצא שבשלב מסוים היה זה דווקא ג'ון שהודיע שהוא עוזב. גם פול תרם את חלקו כשמועד היציאה של האלבום Let It Be התנגש במועד היציאה של אלבום הבכורה שלו כאמן סולו והוא סרב לדחות את הוצאת אלבומו, על אף שרינגו הגיע לבקש זאת ממנו בשם הלהקה ואפילו קצת לאיים משפטית.

מכאן חדלו הביטלס להיות להקה. עם השנים לנון יכתוב שיר שנקרא "איך אתה ישן?". רבים הבינו שהוא מתייחס לפול מקרטני, אבל לנון הכחיש וטען שהשיר מתייחס בעצם לעצמו. כך או כך, באותן שנים השניים בעיקר עקצו אחד את השני והאשימו זה את זה ב"פירוק החבילה", כשנראה שג'ון עושה זאת יותר ופול רק "מחזיר לו". הדוגמה הנבזית ביותר ללעג כזה הייתה כשלנון הצטלם כשהוא מחזיק בקרניו של חזיר, במה שברור היה כלעג לצילום של פול, על אלבומו Ram, צילום בו הוא נראה כשהוא אוחז באוזניו של איל...


הנה תיאור הפירוק של הלהקה:

https://youtu.be/-y-YPjR8KWY


פול מספר כיצד הלהקה התפרקה:

https://youtu.be/azq8ud8oiLY


הגרסה של ג'ון:

https://youtu.be/aqXzloWA53E


הנה ג'ון ויוקו:

https://youtu.be/cuuhsqA95iA


כך חברי הלהקה חותמים על מסמכי הפירוק של הלהקה:

https://youtu.be/ddJ4ya_Cqzg


הביטלס הנותרים בג'אם קצר ב-1995:

http://youtu.be/PpprG99PuvI

בעיני מרבית מעריצי הביטלס, הרגע הגורלי ביותר של הלהקה מאז שהחלה להצליח היה בתערוכה ההיא בניו-יורק. היא הייתה אמנית אוונגארד שכמעט איש לא הכיר. הוא היה מנהיג להקת הרוק החשובה והמפורסמת בעולם. היא קטנה ולא ממש יפה. הוא הרווק הכי מבוקש במערב. המפץ הגדול של הביטלס התרחש על גבי סולם שהוצב במרכז הגלריה הניו-יורקית שבה הציגה יוקו אונו מעבודותיה.

ב-1966 ג'ון לנון מנהיג הביטלס פגש את מי שתהיה האישה של חייו. זה קרה בתערוכה שהיא הציגה בניו-יורק. אונו, אמנית פופ ארט, מיצג ומוסיקאית ניסיונית, יצרה אז את העבודה "כן". העבודה דרשה מהמבקרים פעולה. הם היו צריכים לעלות על סולם שהוצב בגלריה ובעזרת זכוכית מגדלת לחפש בציור שעל התקרה את המילה 'כן'. לאחר ששמע עליו מחברים, הגיע לנון הגיע כדי לראות את הציור. הוא ראה אותו ואהב. את ה-Yes לא ברור אם הוא מצא, אבל את האמנית שיצרה אותו הוא מצא לתמיד.

אונו מצאה את עצמה לפתע במרכז העניין הבינלאומי. מאותו רגע כינה אותה ג'ון לנון "האמנית הלא-ידועה הכי מפורסמת בעולם". ואכן, מרגע שהפכה לאהובתו של לנון היא הייתה למושא קנאה של כל צעירה מערבית ומושא השנאה של מעריצי הביטלס באשר הם. השמועות לא חדלו לרדוף אותה. היו שסיפרו שהיא מנצלת את הגאון. לשונות רעות לחשו שהיא מפריעה ליצירתיות שלו. אחרים דווחו על ריבים בלהקה, עקב התערבותה בענייני הביטלס והמוסיקה שלה. רבים סתם תהו מה בדיוק לנון מצא בה.

לאחר רומן סוער ופומבי, שהחל כשג'ון היה עדיין נשוי לאשתו הראשונה סינתיה, התחתנו ב-1969 לנון ואונו. אחד הדברים שקשרו ביניהם הייתה העמדה הפוליטית הדומה שלהם. שניהם היו אנטי-ממסדיים ובעלי רעיונות ודעות חברתיים ופוליטיים. אבל מה שבלט היה ההתנגדות המשותפת שלהם למלחמת וייטנאם. בתוך זמן קצר היו השניים לפעילי שלום מרכזיים ובמידה רבה למשפיעים ביותר בתנועת השלום של הסיקסטיז. הם אמצו שיטות של אמנות המיצג והפרפורמנס למחאה, שהגיעו לשיא ב"שביתות המיטה" המפורסמות שקיימו באמסטרדם ובמונטריאול.

זו הייתה אהבה ענקית של איש גדול ואישה קטנה, שסחפה אותו אליה בלי להתאמץ מדי. ג'ון התמכר לאהבתה של יוקו והלך איתה את כל הדרך מהתהילה אל הדירה בניו-יורק. במשך תקופה מסוימת הם נפרדו, אבל משג'ון התחייב לבלות בבית עם שון הקטן, בנם המשותף, הם חזרו זה לזו. ג'ון עזב כמעט לחלוטין את המוסיקה ושהה עם שון שעות ארוכות בבית. הקריירה שלו הלכה ודעכה, עד שהוא חזר להקליט את אלבומו האחרון, שיצא בתקופת הרצח שזעזע את העולם. יוקו נותרה שבורה לחלוטין, אבל המשיכה ליצור אמנות ומוסיקה וחלק לא קטן מחייה הקדישה לשימור זכרו של ג'ון המת.


"הו יוקו" - שיר ההתמכרות ליוקו ולאהבתו אליה:

https://youtu.be/59qSQRoDj4w


"Oh My Love" שהקליט לה בשנת 1971:

https://youtu.be/GxlNXqAF-kc


הביטלס בבלדה שכתב ג'ון על שניהם:

https://youtu.be/v-1OgNqBkVE


ג'ון ויוקו שרים "תנו צ'אנס לשלום" ומתייצבים בראש "מחנה השלום":

https://youtu.be/b6vUDI1_80s


שביתת המיטה המפורסמת שלהם:

https://youtu.be/acb15JsCGSk


האמנות של יוקו בסיקסטיז כולל עבודת הפרפורמנס המשפיעה "Cut Piece":

https://youtu.be/kGCKom0bKIk


יוקו צועקת במיצג במוזיאון:

https://youtu.be/HdZ9weP5i68


השיר הנפלא שג'ון כתב ליוקו באלבום האחרון:

https://youtu.be/ZhfWiU8wGCc


והראיון המפורסם שלהם במיטה:

https://youtu.be/mRjjiOV003Q?long=yes

השירים "Free As A Bird" ו"Real Love" הם שני שירים של ג'ון לנון, שכתב כסקיצות דמו (Demo) לעצמו. זה היה בשנת 1977, בתקופה שבה היה עקר-בית וגידל את שון הקטן ולא הופיע. השירים נותרו בעזבונו, בתוך קלטת שנמצאה על ידי אלמנתו יוקו אונו, לאחר שנרצח.

שנים אחר-כך מסרה אונו את הקלטת לפול מקרטני והוא הבטיח לעבוד עליהם ביחד עם חבריו לביטלס. בשנות ה-90, לקראת הוצאת האנתולוגיה של הביטלס, התאחדו שלושת חברי הלהקה הנותרים והשלימו אותם.

הקלטת השירים נעשתה בהפקה של המוסיקאי ג'ף לין, מי שהיה בעבר מנהיג להקת ELO הזכורה לטוב. בתהליך אולפני מורכב ומקצועי, נטל ג'ף לין מהקלטת המקורית והפשוטה שאליה הקליט לנון את הסקיצות המקוריות, העביר את קולו של לנון למחשב ו"הושיב אותו על הקצב". זאת כדי שיותאם להקלטת הערוצים הנוספים. לאחר מכן הוסיפו שאר חברי הלהקה, ג'ורג' האריסון, פול מקרטני ורינגו סטאר, את הליווי שלהם בנגינה ובקולות רקע עשירים.

שני הסינגלים של השירים הללו הפכו ללהיטים כמעט מיד. בקליפ שהוכן להם הוכנסו הרבה רמזים לימים הגדולים של הביטלס, כמו מועדון ה-Cavern שבו התגלו הארבעה, אולפני אבי רוד, דמות כותב הספרים מ-Paperback Writer, התוף מעטיפת האלבום סרג'נט פפר, מעבר החצייה המפורסם של אבי רוד והקבר של אלינור ריגבי.


הנה הגרסה הסופית של "חופשי כמו ציפור" (Free as a bird):

https://youtu.be/ODIvONHPqpk


ההקלטה המקורית מהרשמקול של לנון:

https://youtu.be/yHSFTRUekT0


"אהבה אמיתית" (Real Love) - השיר השני שהושלם בשביל האנתולוגיה:

https://youtu.be/ax7krBKzmVI


והאנתולוגיה שיצאה עם שירי הלהקה והשירים הנוספים של ג'ון והחברים הנותרים:

https://youtu.be/bXqMLChVbik?long=yes

כמו עוד כמה שירים, גם השיר "Now and then" הוקלט על ידי ג'ון לנון, בעשור שאחרי התפרקות הלהקה, על עוד קלטת בטייפ הקסטות הביתי שלו. זו הייתה עוד סקיצה, רעיון לשיר שאמנים נוהגים להקליט בבית, לקראת עבודה, הפקה, עיבוד והקלטה, עם נגנים וזמרי ליווי באולפן.

בתחילת שנות ה-80 נרצח לנון על ידי מעריץ אובססיבי וברגע אחד נכזבה התקווה שהביטלס ישובו לעבוד, להקליט או לפחות להופיע יחד.

אבל לג'ון היו שירים וסקיצות בשלבים שונים של עבודה. והם נותרו בבית. וכך יצא שבשנות ה-90, פגשה יוקו אונו, אלמנתו של ג'ון לנון, את פול מקרטני. היא מסרה לו קלטת שירים שג'ון הותיר אחריו והציעה שיראה אם ניתן לעשות משהו עם השירים והסקיצות שמוקלטים בה.

בפברואר 1995, כשהסקיצה של השיר הזה נבחנה לראשונה, על ידי פול, ג'ורג' ורינגו וכחלק מפרויקט "האנתולוגיה של הביטלס", היא נפסלה. נראה היה שלא ניתן להתקדם איתה, בעיקר בשל הקושי להסיר את צלילי הפסנתר המקורי שליווה את השירה של ג'ון, אך לא רק. היו גם אתגרים טכנולוגיים נוספים שהוסיפו להחלטה המקצועית להמתין, עד שהטכנולוגיה תאפשר שימוש בו.

וכך, עמד השיר במשך שנים רבות, ללא סיכוי להצטרף לשיריו של לנון המת שעובדו לרפרטואר של הביטלס. לרבים נדמה היה שהשיר לעולם לא יושלם או ייצא החוצה. במיוחד בעשור הבא, כשג'ורג' הריסון הלך לעולמו.

אבל בשנת 2022 הושלם הפיתוח של תוכנה מבוססת בינה מלאכותית, AI. התוכנה פותחה להפקת הסדרה התיעודית על הביטלס, Get Back, סדרה שעליה עבדו הבמאי פיטר ג'קסון והצוות שלו ושחזרה את הקלטות האולפן של הביטלס, בשנה האחרונה שלהם כלהקה.

התוכנה הזו פתחה, למעשה, את הדרך לשליפת ערוץ הקול של לנון מליווי הפסנתר הביתי שלו, אפשרות שאפשרה לראשונה להחיות את ההקלטה המקורית ולהוסיף לה ערוצי נגינה ושירה של ארבעת חברי הביטלס כולם.

זו הייתה ארכיאולוגיה מוסיקלית של ממש, שאפשרה הקלטה, שליפה של קולות וליוויים משירי ביטלס אחרים והרכבתם מחדש על שיר הביטלס המלא, שהלך והתממש. כמובן שאת התמונה השלימו קולות השניים הנותרים מחבריה והתיפוף האגדי של רינגו סטאר, אחד הסמלים המסחריים הבולטים של הלהקה.

זו עוד הוכחה למה שחיבור בין מוסיקליות טהורה וטכנולוגיה, למשל של בינה מלאכותית, יכול לספק לעולם המוסיקה והאמנות, אך גם לגעגועים והנוסטלגיה ולבלוטות הרגש שכל כך רוצות לפעמים תזכורות או ד"ש מימים צעירים יותר ומהעשור הכי מרגש במאה ה-20, הסיקסטיז.

וכך, 43 שנים לאחר הרצח של לנון, ו-22 שנים לאחר מותו של ג'ורג' הריסון, שני הביטלס הנותרים, רינגו סטאר ופול מקרטני, השלימו עוד שיר, אולי האחרון של הלהקה.

מהשיר שג'ון הקליט בקלטת בשנות ה-70, הצליחו השניים, עם סוללת הטכנאים והנגנים שסייעו להם, למצות את הצמא של אינספור מעריצי הביטלס, לעוד מעט מהחומר המופלא שהיא שיגרה אליהם בסיקסטיז בהצלחה כל כך גדולה, אולי הגדולה בהיסטוריה.

השלמת ההקלטה האחרונה שג'ון, פול, רינגו וג'ורג' זכו לעשות יחד משלימה את מה שיהיה העמוד האחרון בספר התנ"ך הביטלסי, שמאחסן את המורשת המופלאה של הלהקה החשובה והמשפיעה ביותר בתולדות המוסיקה הפופולרית.


הנה השיר המושלם:

https://youtu.be/Opxhh9Oh3rg


ההשוואה בין הסקיצה המקורית שג'ון הותיר אחריו, כולל חלק שהושמט מהשיר הסופי:

https://youtu.be/Xk88M4ABo_4?long=yes


וסיפורו המלא של השיר שהמתין לטכנולוגיה שתבשיל:

https://youtu.be/APJAQoSCwuA?long=yes

שביתת "מיטת השלום" היא חלק מהמיתולוגיה של ג'ון לנון ויוקו אונו.

אחד הדברים שקשרו בין ג'ון לנון ויוקו אונו הייתה העמדה הפוליטית הדומה שלהם. שניהם היו אנטי-ממסדיים ובעלי רעיונות ודעות חברתיים ופוליטיים. אבל מה שבלט במיוחד אז היה ההתנגדות המשותפת שלהם למלחמת וייטנאם. בתוך זמן קצר היו השניים לפעילי שלום מרכזיים ובמידה רבה למשפיעים ביותר בתנועת השלום של הסיקסטיז.

יוזמות השלום וההתנגדות שלהם למלחמה רדפו אחת את השניה, אבל דומה שהיוזמה הגדולה של השניים הייתה "מיטת השלום".

היוזמה הושקה קצת אחרי שג'ון ויוקו נישאו. זה היה ב-24 במרץ 1969 כשהזמין הזוג הטרי את התקשורת אל קמפיין השלום החדש שלו. הקמפיין נערך בסוויטה הנשיאותית של מלון הילטון בעיר אמסטרדם, המקום בו בילו את ירח הדבש שלהם. העיתונאים הגיעו בהמוניהם לחדר 902, ובמקום שערוריה או מידע סנסציוני בנוסח שהזוג סיפק תמיד, הם קיבלו את קמפיין "מחאה במיטה".

במשך שבוע שלם השניים פשוט ישבו במיטה, מכוסים בשמיכת פוך, מוקפים בשלטים עם מסרים של שלום ואהבה והרצו את רעיונות השלום שלהם לציבור ולעולם. כך הם העבירו מסרים של תקווה לשלום והתנגדות למלחמת וייטנאם.

לאחר שארצות הברית סירבה לאפשר להם להמשיך את הקמפיין בשטחה, בעיקר בשל מה שכונה "עבירות סמים", הם עברו למלון "המלכה אליזבת" שבמונטריאול בקנדה והמשיכו גם שם לארח עיתונאים למשך שבוע נוסף. שם גם הקליטו את אחד משירי השלום החשובים אי-פעם והשיר שיהפוך להמנון מתנגדי מלחמת וייטנאם "תנו צ'אנס לשלום" ("Give Peace a Chance").


הנה שביתת המיטה המפורסמת שלהם:

https://youtu.be/acb15JsCGSk


וג'ון ויוקו שרים במיטה "תנו צ'אנס לשלום" ומתייצבים בראש "מחנה השלום":

https://youtu.be/RUHdhxwyjjU

סונטת ליל ירח (Moonlight Sonata) הוא הכינוי שקיבלה הסונטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ממבקר המוסיקה והמשורר הגרמני לודביג רלסטאב. 31 שנה לאחר כתיבתה של הסונטה הכובשת הזו כתב רלסטאב שהמוסיקה המהפנטת שלה מזכירה לו: "...את אור הירח המשתקף במימי האגם".

נראה שבטהובן, שהקדיש את הסונטה לנערה יפהפיה בת 17 שאהב, היה כנראה מסכים להגדרתו של מבקר המוסיקה. חשוב לציין בכל זאת שאת הסונטה שהפכה עוד בחייו לאחת היצירות האהובות לפסנתר, בטהובן לא מאד העריך וכשנוכח בהצלחתה הוא אמר "יצרתי כבר יצירות טובות יותר..."

היצירה בעלת 3 הפרקים מתחילה מפרק רוגע ואיטי והולכת ונעשית מהירה וקצבית בפרקים הבאים.

אגב, להקת "הביטלס" המצליחה הקליטה את Because, אחד השיריה היפים שלה בהשראת הסונטה. קראו על כך בתגית "Because".


הנה סונטת ליל ירח שכתב בטהובן:

http://youtu.be/OsOUcikyGRk


הסבר מלומד ויפה להפליא של דר. אסתרית בלצן על היצירה המהפנטת:

https://youtu.be/UdGim8KbsBM


פירוק הקולות של השיר שיצרו הביטלס יצרו על גב הסונטה:

http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ


גיטריסט מנגן עיבוד חכם של הסונטה:

https://youtu.be/6gQ7m0c4ReI


מוסיקאי ג'אז מבצע את סונטת ליל הירח בגיטרה באס ומאלתר לאחר מכן:

http://youtu.be/nnq3ZW6OyTI


נערה צעירה שמנגנת את הפרק הסוער בווירטואוזיות ודיסטורשן מפתיעים:

https://youtu.be/o6rBK0BqL2w


ועיבוד תזמור ששילב את הסונטה עם שיר של אביב גפן בביצוע של ערן צור (עברית):

https://youtu.be/jAgfjreQmB0

את השיר "Hey Jude" כתב פול מקרטני לג'וליאן, בנו של ג'ון לנון, כשלנון וסינתיה, אמו של ג'וליאן, התגרשו.

זה קרה לאחר שפול ביקר אצל סינתיה ובנה ג'וליאן, בנו בכורו של לנון. זמן קצר לפני כן נפרד ג'ון לנון מסינתיה, שהייתה אשתו הראשונה. מטבע הדברים, הפרידה שהתרחשה בגלל הרומן של לנון עם יוקו אונו, לא הייתה קלה לבנו.

פול מקרטני סיפר פעם שביקר אצל סינתיה וג'וליאן, כי הם היו חברים טובים מאוד במשך זמן רב ו"חשבתי שזה יהיה יותר מדי לחתוך אותם מחיי", הוא סיפר.

מקרטני שסיפר שמתמיד הוא חש רחמים כלפי ילדים שהוריהם התגרשו, כתב במקור את השיר כ"היי ג'ולס", לג'וליאן. את השיר הוא הלחין במכוניתו, בדרך לביקור שעורר בסינתיה הרבה התרגשות.

ההצעה להיות אופטימי הייתה דרך שיר עצוב שניתן לשפר והיא דוגמה לאופן שבו מקרטני משתמש בדימויים כדי לומר דברים בצורה ציורית.

גם האופי הנינוח של מקרטני ניבט מהסיפור. הוא המשיך לטפח את ג'וליאן עוד שנים רבות וג'וליאן סיפר פעם שמקרטני ביקר ושיחק איתו בנעוריו, הרבה יותר מאשר לנון אביו.

אבל על השיר שנכתב בשבילו ג'וליאן לא ידע. רק לאחר כ-12 שנה הוא גילה שהשיר נכתב עבורו...


הנה השיר Hey Jude של הביטלס בהופעה עם התזמורת בטלוויזיה:

https://youtu.be/A_MjCqQoLLA


היי ג'וד בחזרות:

https://youtu.be/siC8CiyuKrk


ומתוך הסרט Glee:

https://youtu.be/56fA2q86yQQ

הצלמת אנני ליבוביץ' (Annie Leibovitz) היא מהצלמות המפורסמות ביותר בהיסטוריה. את צילומיה אתם מכירים כבר שנים רבות, מבלי לדעת שהיא הלוחצת על ההדק של המצלמה. היא אולי צלמת הפורטרטים הידועה בעולם.

משחקני הוליווד, דרך מוסיקאים, דוגמניות וכוכבי רוק ועד לפוליטיקאים, מנהיגים ואנשי הגות - עם דיוקנות פורצי דרך, שבהם בדרך כלל נחשפו המצולמים באופן חסר תקדים, אנני הפכה לכוכבת-על בצילום העולמי.

יש לה צילומים שמספרים סיפור. מבעד לעדשה שלה צולמו לא מעט מהצילומים שהפכו אייקוניים. את ג'ון לנון היא צילמה עם יוקו אונו, שברירי ועירום, שעות ספורות לפני שנרצח. זה היה לתצלומו האחרון והמפורסם ביותר של מי שנחשב למנהיג הביטלס וליוצר היותר מעניין בה.

את השחקנית דמי מור צילמה אנני לייבוביץ' כשהיא הרה ובעירום, בצילום יפה להפליא, עם בן זוגה המסמן בידיו שעל בטנה לב. מיכאיל גורבצ'וב, מנהיג ברית המועצות לשעבר, הצטלם אצלה בתור דוגמן של אופנת לואי ויטון, הרקדן הנודע מיכאיל ברישניקוב מצולם בידיה על חוף הים וזה רק חלק קטן מתצלומיה הנודעים.

בעולם של צלמים טובים רבים, שלא מצליחים לייצר שפה אישית המזהה אותם אל מול צלמים אחרים, היא הייתה מהיחידים שהטביעו את החותם האישי שלהם על כל צילום. עורכת המגזין הנודע "ווג", שמשלם לה סכומי עתק כדי שתצלם עבורו, אמרה עליה ש"אין סיכוי שלא תזהה תמונה שאנני ליבוביץ צילמה."

לא רק מפורסמים ומנהיגים כמו הנשיא ביל קלינטון, המלכה אליזבת השנייה והדלאי למה, היו בצילומיה הנודעים. אנני ליבוביץ ידעה לצלם אנשים כך שהצילום יעביר לצופה משהו מהאמת שלהם. היא הרבתה לצלם את סוזן סונטאג, אהובתה ומי שהייתה סופרת והוגה מהגדולות של זמננו. בספר קורע לב היא תיעדה את מאבקה של בת זוגה במחלה סופנית, ממש עד יום מותה.

היא עצמה, אולי הסלבריטאית הגדולה של הצלמים, גדלה במשפחה שנדדה, בעקבות האב ששירת בחיל האוויר האמריקאי. היא בילתה המון בנסיעות וטענה לא פעם שמי שגדל כך הופך אמן, זאת משום שהוא "ראה את העולם דרך מסגרת, או תמונה מוכנה, שהיא חלון הרכב".

בשנות ה-70 היא החלה לצלם במגזין "רולינג סטון", שרק נולד. תוך 3 שנים היא הפכה לצלמת הראשית של המגזין והחלה לצלם את מפורסמי התקופה. לצד הצלחת המגזין, לא מעט אגב בזכותה, היא הצליחה לבנות לעצמה שם של ממש, בתור צלמת מעולה וחדת-מבע.

מעבודתה ב"וואניטי פייר" משתכרת ליבוביץ יפה. למעשה, היא אחת מהצלמות בעלות השכר הגבוה ביותר בעולם, אם לא הגבוה שבהם. זה לא הפריע להתנהלותה הכלכלית להביאה לפשיטת רגל בשנים האחרונות. ככה זה כשאתה אמן והעין שלך תקועה עמוק במצלמה.


הנה סיפורה של אנני ליבוביץ':

https://youtu.be/8jxbnjQg7vU


מהפורטרטים המפורסמים של אנני ליבוביץ':

https://youtu.be/CBeX_ffmDbg


הנה הצלמת הידועה בעולם אנני ליבוביץ':

https://youtu.be/aqa2y2j3OCk


כך היא מצלמת צילומים לקמפיין פרסומי באיסלנד:

https://youtu.be/sfdXUM7n9ZI


מדבריה של אנני ליבוביץ':

https://youtu.be/hpj9uaHFN1Q


הסבר של צילומים אייקוניים של ליבוביץ':

https://youtu.be/1cG_w896Z2g


תערוכה של צילומיה:

https://youtu.be/6Q9H-l0oI5I


וסרט תיעודי מ-1993 על חייה ופועלה של אנני ליבוביץ':

https://youtu.be/f2lbAN-_0A0?long=yes

זה קרה כשג'ון לנון, מנהיג להקת "החיפושיות", שמע את זוגתו יוקו אונו מנגנת בפסנתר את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" של בטהובן.

את הסונטה הזו, הסונטה לפסנתר מספר 14, הקדיש בטהובן לנערה צעירה בת 17, נערה שהוא לימד נגינה בפסנתר ואהב מאוד, אבל בחייו לא זכה בטהובן כידוע ולו בקמץ של אהבת אישה.

נחזור לג'ון ויורו - בהברקה יצירתית, די אופיינית לג'ון לנון האמן, יש לציין, הוא ביקש מיוקו לנגן את פירוקי האקורדים שמרכיבים את הפרק, אבל לנגן אותם לאחור.

יוקו נעתרה לו וניגנה כך את פרק הסונטת ליל ירח הפותח. ג'ון מצא את התוצאה מעניינת מאוד. הוא מיהר לחבר לחן משלו, כשהוא הופך את הארפג'י, פירוקי האקורדים ההפוכים של בטהובן, להרמוניה של הלחן שלו.

אחרי שהוסיף גם טקסט שבו כיכבו גם העגלוליות של מהלכי האקורדים המפורקים וגם משחקי המילים הידועים כל כך של לנון, היה שיר.

ולא סתם שיר. התוצאה הייתה לאחד השירים היפים של הביטלס, אם לא היפה שבהם - שיר ווקאלי להפליא עם פתיחה בשירת א-קפלה, ללא ליווי.

קוראים לו "Because", בעברית "בגלל" או "מפני".

מי שר שם? - כולם חוץ מרינגו וכמה פעמים כל אחד. בשיר הוכפלו מספר פעמים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון, ששרו באולפן בהקלטת ערוצים. התוצאה הייתה בעלת 9 קולות.

מקהלה של 3 אנשים ששרים 9 תפקידים? - ללא ספק מהחידושים ומפלאי הטכנולוגיה המופלאים של התקופה.

השיר נפתח בקטע פתיחה המנוגן בצ'מבלו חשמלי. מי שניגן אותו היה ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי האגדי ובעל הידע במוסיקה קלסית של הביטלס. כך נשמר גם הנופך הקלאסי בשיר.

השיר היה גם הראשון בקריירה שלהם בו הביטלס שילבו סינתיסייזר, המצאה חדשה שעתידה לשנות את עולם הרוק והמוסיקה הקלה בכלל ולהפוך לקלסיקה בזכות עצמה. היה זה המוג (Moog) - הסינטסייזר המסחרי הראשון בעולם, שמצא את דרכו לאלבומים רבים באותה תקופה.


הנה סונטת ליל ירח של בטהובן בביצוע אלישיה קיז ובליווי לא נחוץ של מיתרים:

https://youtu.be/bT6WmWVYPhI


על ההמרה של בטהובן לפופ ביטלסי מובחר:

https://youtu.be/KeG95UnWyFo


ארכיאולוגיה מוסיקולוגית - השיר של הביטלס מושמע כשהוא הפוך ודרכו שומעים את צלילי הסונטה של בטהובן:

http://youtu.be/3QoNrxKAoU8


ופירוק הקולות שהביטלס יצרו על גב הסונטה ההפוכה:

http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ

ג'ון לנון הוא מגדולי המוסיקאים במאה ה-20. הוא הנהיג ביחד עם פול מקרטני את להקת הרוק "החיפושיות" (הביטלס) וכתב אחדים מהשירים היפים בתולדות מוסיקת הפופ. גם לאחר התפרקות הלהקה הוא המשיך לקיים קריירת סולו מרשימה והיה פעיל פוליטי למען שלום בעולם, תחת הסיסמה "תנו צ'אנס לשלום".

רצח ג'ון לנון התרחש, לא להאמין, כשמעריץ שלו ירה בו. זה קרה ב-8 בדצמבר 1980 כשלנון נורה למוות בידי מרק דיוויד צ'פמן בפתח ביתו שבניו יורק, לעיני אשתו יוקו אונו. הרוצח צ'פמן המתין ללנון בפתח בניין מגוריו במשך כל היום. הוא החזיק את הספר "התפסן בשדה השיפון", שעליו כתב "זוהי הצהרתי" והמתין. אחר הצהריים, כשלנון יצא למונית, הוא עמד בתור ביחד עם עוד ממעריציו של הזמר, כדי לקבל חתימה ולנון חתם על אלבומו שצ'פמן הושיט לו. מעריץ אחר עוד הספיק לצלם את הרוצח מקבל חתימה מהנרצח.

בלילה, כשחזרו לנון ויוקו אונו מאולפן ההקלטות, ירה בו צ'פמן 5 כדורים בגב. לקריאת התדהמה של השומר שלכד אותו "אתה יודע מה עשית?" ענה צ'פמן כשהוא רגוע: "כן, בדיוק יריתי בג'ון לנון!"


הנה סרטון על חייו של ג'ון לנון:

http://youtu.be/no5wWz8y4fw


על חשיבות המוסיקה והדעות של לנון (מתורגם):

http://youtu.be/wdFvXXSidwU


דיווח על הרצח של מנהיג הרוק:

http://youtu.be/s0nbMeX8uBM


קדימון לסרט על הרצח המשונה וחסר הסיבה של לנון (מתורגם):

http://youtu.be/q0UhiC1IcCw


המעריצים בהלם אחרי מותו:

http://youtu.be/vVXgbEYE6dU


ודייב גרוהל, סולן הפו פייטרז, מספר על הקסם של ביטלס ולנון, שאפילו שיר בינוני שלהם הוא ענק לעולם:

https://youtu.be/sxqzMYjjkW8