שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה אנשים עושים יוגה?
יוגה (Yoga) היא איחוד עם האל או הישות העליונה. זוהי פילוסופיה של מהרישי פאטאנז'אלי, שעיקרה איחוד הנפש של היחיד עם הנפש האוניברסלית וכל דרך שמאפשרת איחוד כזה. למעשה, האמונה היא שהיוגה תבטיח למתרגל לא רק איחוד עם ההווייה הפנימית העמוקה ביותר שלו, אלא גם שלום והרמוניה כללית בעולם.
למעשה, המושג 'יוגה' הוא כיום שם כולל למגוון שיטות, שמטרת כולן היא להגיע לאותו איחוד והכרה עצמית מושלמת. התפיסה המשותפת של כל מגוון הפעולות הנעשות בהתרכזות מלאה, יהיו אשר יהיו - חומריות או רוחניות, מובילה למצב שנקרא יוגה.
במשך אלפי שנים עיצבו היוגים, מתרגלי היוגה המומחים, מגוון שיטות שנועדו לרומם את התודעה האנושית לאותו איחוד. מטרתם הייתה לעשות זאת על ידי זיכוך הנפש והבאתה למישורים הרוחניים העליונים, שמעבר לתפיסה החושית.
מטרה זו מושגת בשיטות היוגה השונות באמצעות סדרות תרגילים המפתחים את כישורי מתרגלי היוגה, הן הכישורים הפיזיים והן הכישורים הנפשיים והרוחניים שלהם.
משמעות המילה 'יוגה' היא להתאחד. מקור המילה הוא מהפועל 'לאחד' בשפת הסנסקריט העתיקה של הודו.
הנה היוגה וסוגי יוגה נפוצים:
https://youtu.be/gNcx8H7pcMg
סיבות טובות לעשות יוגה:
https://youtu.be/CU3HuPNsyG4
הודי עושה יוגה בטבע:
https://youtu.be/fs-UwU3e9uA
ילדים שעושים יוגה ומסבירים איך היא תורמת להם:
https://youtu.be/ZMcZOuyD2vo
ובחורה מדהימה שעושה יוגה בכל העולם ומציגה אותו ברצף מרהיב:
https://youtu.be/4pSd_SMQzyg?long=yes
יוגה (Yoga) היא איחוד עם האל או הישות העליונה. זוהי פילוסופיה של מהרישי פאטאנז'אלי, שעיקרה איחוד הנפש של היחיד עם הנפש האוניברסלית וכל דרך שמאפשרת איחוד כזה. למעשה, האמונה היא שהיוגה תבטיח למתרגל לא רק איחוד עם ההווייה הפנימית העמוקה ביותר שלו, אלא גם שלום והרמוניה כללית בעולם.
למעשה, המושג 'יוגה' הוא כיום שם כולל למגוון שיטות, שמטרת כולן היא להגיע לאותו איחוד והכרה עצמית מושלמת. התפיסה המשותפת של כל מגוון הפעולות הנעשות בהתרכזות מלאה, יהיו אשר יהיו - חומריות או רוחניות, מובילה למצב שנקרא יוגה.
במשך אלפי שנים עיצבו היוגים, מתרגלי היוגה המומחים, מגוון שיטות שנועדו לרומם את התודעה האנושית לאותו איחוד. מטרתם הייתה לעשות זאת על ידי זיכוך הנפש והבאתה למישורים הרוחניים העליונים, שמעבר לתפיסה החושית.
מטרה זו מושגת בשיטות היוגה השונות באמצעות סדרות תרגילים המפתחים את כישורי מתרגלי היוגה, הן הכישורים הפיזיים והן הכישורים הנפשיים והרוחניים שלהם.
משמעות המילה 'יוגה' היא להתאחד. מקור המילה הוא מהפועל 'לאחד' בשפת הסנסקריט העתיקה של הודו.
הנה היוגה וסוגי יוגה נפוצים:
https://youtu.be/gNcx8H7pcMg
סיבות טובות לעשות יוגה:
https://youtu.be/CU3HuPNsyG4
הודי עושה יוגה בטבע:
https://youtu.be/fs-UwU3e9uA
ילדים שעושים יוגה ומסבירים איך היא תורמת להם:
https://youtu.be/ZMcZOuyD2vo
ובחורה מדהימה שעושה יוגה בכל העולם ומציגה אותו ברצף מרהיב:
https://youtu.be/4pSd_SMQzyg?long=yes
מה זה סאפ ואיך גולשים בו?
רבים שמעו ודאי על ה"סאפ", אבל מהו בדיוק ולמה הוא משמש?
אז הסאפ (SUP), הוא בעצם "פאדל בורד", גלשן חתירה, בו השייט מתנהל בעמידה. הוא די מזכיר את ה"חסקה" שלנו, אבל שונה ממנו (פרטים בהמשך).
הסאפ או "פאדל בורד" ובקיצור "פאדל", הוא גלשן, מעט גדול מגלשן גלים, וכזה שחותרים בו באמצעות משוט בעל להב יחיד.
מקור שמו הפופולרי "סאפ", הוא בקיצור, ראשי התיבות של "Stand Up Paddleboard".
#למה זה טוב?
יתרונו הגדול של גלשן החתירה הוא שכדי לשלוט בו לא נדרש ניסיון קודם בתחום הגלים. הסאפ מתאים הן לגלים סוערים והן למים שקטים.
יש שני סוגים של סאפ. כזה שמותאם לחתירה למרחקים ואחר שמיועד ומתאים לתפיסת גלים.
בפאדל בורד אפשר לגלוש לא רק בים פתוח, אלא גם במקווי מים, תעלות גדולות, אגמים ונחלים.
יתרונו על הגלשנים הוא בכך שגלשן הגלים מחייב גלים טובים לגלישה וגלשן הרוח תלוי ברוח טובה, כזו שבמקומות רבים בעולם וישראל בתוכם, מוגבלת לימים בודדים בשנה.
לסאפ לא נדרשים כל אלה והוא מתאים לכל מזג אוויר וסיטואציה. גם בהשוואה לקייט סרפינג, הסאפ תלוי פחות בתנאי הסביבה, מה גם שהוא הרבה פחות מסוכן לגולש ולסביבה.
אפילו על הקיאק הסאפ עדיף, כי הוא לא עובד רק על פלג הגוף העליון, כמו בקיאק, אלא מפעיל שרירים רבים בכל הגוף.
הסאפ מהנה למי שאוהבים להפעיל את השרירים. לא מדובר רק בגברים, אלא גם בנשים, בני נוער וכולל את מי שלא עסקו מימיהם בספורט ימי.יש אפילו מי שמשלבים את הבילוי על הסאפ עם יוגה, מדיטציה ושיעורי פילאטיס.
#המקור של הסאפ
במקור הפאדל בורד נולד באיי פולינזיה שבאוקיינוס השקט. שם השתמשו בהם, כבר לפני מאות שנים, ראשי השבטים כסוג של סמל סטטוס, שעליו גלשו מעל פני המים ומעל שאר חברי השבט.
בפיג'י, כשהספורט הזה עשה את צעדיו הראשונים במים, איש לא חשב שלוח השיט הזה יכול להפוך ללהיט עולמי. אבל במאה ה-21 בצעו מספר גולשים מאיי הוואי מהלך שיווקי מדהים.
היזמים הצעירים הללו החיו את כלי השיט העתיק והצנוע. הם יצרו דגם מודרני ומעוצב שלו, תוך שימוש בחומרים חדישים והתוצאה התגלתה כגלשן מודרניסטי, המשלב גלישה וחתירה.
מהוואי הם החלו לשווק את ה"סאפ" וממנה פשטו הפאדל בורדים אל חופי קליפורניה האופנתיים ואחריהם לחופים אחרים בארצות הברית ומשם לשאר חופי העולם.
#ההבדלים בין סאפ לחסקה
אז מה בכל זאת ההבדל בין הפאדל, כלומר הסאפ, לחסקה הים תיכוני?
בגלישה על חסקה אין הרבה קושי פיזי. העמידה על לוח רוחב וארוך לא מחייבת מאמץ רב. בגלישה על הסאפ, לעומת זאת, נדרש מאמץ על קבוצות שרירים רבות לצורך היציבה.
בנוסף לכך, אם במשוט החסקה והקיאק יש שני להבים, שני צדדים שניתן לחתור בהם - לצד ימין ולצד שמאל, במשוט של הסאפ יש, כמו במשוט של סירת הקאנו, רק להב אחד.
הנה הסאפ (עברית):
https://youtu.be/276yIOZ_dSk
גלישת גלים עם שיבומי סאפ שמיוצר בארץ:
https://youtu.be/iy3a275AB9A
כך תשתמשו בסאפ:
https://youtu.be/ES2mShoQ3_Q
סקירה על הסאפ המתנפח (עברית):
https://youtu.be/w7F_MDgTgBo
לומדים לגלוש בסאפ:
https://youtu.be/UvGCxnRc5aI
בונה הגלשנים הישראלי שבונה סאפים מעץ (עברית):
https://youtu.be/LxHtTRhq_uA
ומה ההבדלים בין סאפים קשיחים, מתנפחים ועוד? (עברית)
https://youtu.be/hT2T67UGk_4?long=yes
רבים שמעו ודאי על ה"סאפ", אבל מהו בדיוק ולמה הוא משמש?
אז הסאפ (SUP), הוא בעצם "פאדל בורד", גלשן חתירה, בו השייט מתנהל בעמידה. הוא די מזכיר את ה"חסקה" שלנו, אבל שונה ממנו (פרטים בהמשך).
הסאפ או "פאדל בורד" ובקיצור "פאדל", הוא גלשן, מעט גדול מגלשן גלים, וכזה שחותרים בו באמצעות משוט בעל להב יחיד.
מקור שמו הפופולרי "סאפ", הוא בקיצור, ראשי התיבות של "Stand Up Paddleboard".
#למה זה טוב?
יתרונו הגדול של גלשן החתירה הוא שכדי לשלוט בו לא נדרש ניסיון קודם בתחום הגלים. הסאפ מתאים הן לגלים סוערים והן למים שקטים.
יש שני סוגים של סאפ. כזה שמותאם לחתירה למרחקים ואחר שמיועד ומתאים לתפיסת גלים.
בפאדל בורד אפשר לגלוש לא רק בים פתוח, אלא גם במקווי מים, תעלות גדולות, אגמים ונחלים.
יתרונו על הגלשנים הוא בכך שגלשן הגלים מחייב גלים טובים לגלישה וגלשן הרוח תלוי ברוח טובה, כזו שבמקומות רבים בעולם וישראל בתוכם, מוגבלת לימים בודדים בשנה.
לסאפ לא נדרשים כל אלה והוא מתאים לכל מזג אוויר וסיטואציה. גם בהשוואה לקייט סרפינג, הסאפ תלוי פחות בתנאי הסביבה, מה גם שהוא הרבה פחות מסוכן לגולש ולסביבה.
אפילו על הקיאק הסאפ עדיף, כי הוא לא עובד רק על פלג הגוף העליון, כמו בקיאק, אלא מפעיל שרירים רבים בכל הגוף.
הסאפ מהנה למי שאוהבים להפעיל את השרירים. לא מדובר רק בגברים, אלא גם בנשים, בני נוער וכולל את מי שלא עסקו מימיהם בספורט ימי.יש אפילו מי שמשלבים את הבילוי על הסאפ עם יוגה, מדיטציה ושיעורי פילאטיס.
#המקור של הסאפ
במקור הפאדל בורד נולד באיי פולינזיה שבאוקיינוס השקט. שם השתמשו בהם, כבר לפני מאות שנים, ראשי השבטים כסוג של סמל סטטוס, שעליו גלשו מעל פני המים ומעל שאר חברי השבט.
בפיג'י, כשהספורט הזה עשה את צעדיו הראשונים במים, איש לא חשב שלוח השיט הזה יכול להפוך ללהיט עולמי. אבל במאה ה-21 בצעו מספר גולשים מאיי הוואי מהלך שיווקי מדהים.
היזמים הצעירים הללו החיו את כלי השיט העתיק והצנוע. הם יצרו דגם מודרני ומעוצב שלו, תוך שימוש בחומרים חדישים והתוצאה התגלתה כגלשן מודרניסטי, המשלב גלישה וחתירה.
מהוואי הם החלו לשווק את ה"סאפ" וממנה פשטו הפאדל בורדים אל חופי קליפורניה האופנתיים ואחריהם לחופים אחרים בארצות הברית ומשם לשאר חופי העולם.
#ההבדלים בין סאפ לחסקה
אז מה בכל זאת ההבדל בין הפאדל, כלומר הסאפ, לחסקה הים תיכוני?
בגלישה על חסקה אין הרבה קושי פיזי. העמידה על לוח רוחב וארוך לא מחייבת מאמץ רב. בגלישה על הסאפ, לעומת זאת, נדרש מאמץ על קבוצות שרירים רבות לצורך היציבה.
בנוסף לכך, אם במשוט החסקה והקיאק יש שני להבים, שני צדדים שניתן לחתור בהם - לצד ימין ולצד שמאל, במשוט של הסאפ יש, כמו במשוט של סירת הקאנו, רק להב אחד.
הנה הסאפ (עברית):
https://youtu.be/276yIOZ_dSk
גלישת גלים עם שיבומי סאפ שמיוצר בארץ:
https://youtu.be/iy3a275AB9A
כך תשתמשו בסאפ:
https://youtu.be/ES2mShoQ3_Q
סקירה על הסאפ המתנפח (עברית):
https://youtu.be/w7F_MDgTgBo
לומדים לגלוש בסאפ:
https://youtu.be/UvGCxnRc5aI
בונה הגלשנים הישראלי שבונה סאפים מעץ (עברית):
https://youtu.be/LxHtTRhq_uA
ומה ההבדלים בין סאפים קשיחים, מתנפחים ועוד? (עברית)
https://youtu.be/hT2T67UGk_4?long=yes
איך מתח ולחץ משפיעים על המוח?
מתח, סטרס (Stress) או לחץ משפיעים על המוח שלנו, אולי יותר מכל גורם בודד אחר. הם גורמים לשחרור של רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן, הפוגעות מאוד במוח, בזיכרון, בלמידה ובמנגנוני השליטה וההתמודדות שלנו עם לחץ.
במוח מחולל עודף הקורטיזול שמות בעוד אזורים. לחץ לאורך זמן מגדיל גם את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו. הלחץ הזה מגדיל גם את מספר הקשרים העצביים שבאמיגדלה.
העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, בלמידה ובשליטה בלחצים.
וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו. המחקר גילה שגם יכולת השיפוט, הריכוז, הקשרים החברתיים וקבלת ההחלטות שלנו, כולם נפגעים בשל הנזק שגורם הקורטיזול המאמיר בגופנו לאזור הקליפה הקדם-מצחית (Pre-frontal cortex) שבמוח שלנו.
מכל אלה נובע שלא רק אי-הנעימות ואיכות החיים שלנו נפגעים ממתח ולחץ, אלא גם הכישורים הקוגניטיביים ותפקודים החשובים ליום יום, לקריירה וליחסים שלנו עם אחרים.
מכאן נובעת מסקנה ברורה, הירגעו! - אם אתם חיים בלחץ אז עשו שינויים ככל האפשר. החליפו עבודה לוחצת, היפטרו מגורמי לחץ ומאנשים שמלחיצים ומכניסים אתכם למתח - עשו מדיטציה, יוגה או כל מה שמשחרר אתכם מלחצים ומשפר את איכות חייכם. לחץ ומתח, עכשיו אתם יודעים, הם לא רק מעיקים אלא גם מזיקים ישירות לגופכם, לבריאותכם, לקשרים שלכם, לתפקוד המוח ולאיכות החיים שלכם.
זה לא שווה את זה. אם אתם במתח או בלחץ מתמשך - עשו שינוי.
כך משפיעים מצבי לחץ על המוח (עברית):
https://youtu.be/R88tDTeAMZc
השפעת המתח על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/WuyPuH9ojCE
ואיך לתפקד טוב במצבי לחץ (מתורגם):
https://youtu.be/CqgmozFr_GM
מתח, סטרס (Stress) או לחץ משפיעים על המוח שלנו, אולי יותר מכל גורם בודד אחר. הם גורמים לשחרור של רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן, הפוגעות מאוד במוח, בזיכרון, בלמידה ובמנגנוני השליטה וההתמודדות שלנו עם לחץ.
במוח מחולל עודף הקורטיזול שמות בעוד אזורים. לחץ לאורך זמן מגדיל גם את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו. הלחץ הזה מגדיל גם את מספר הקשרים העצביים שבאמיגדלה.
העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, בלמידה ובשליטה בלחצים.
וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו. המחקר גילה שגם יכולת השיפוט, הריכוז, הקשרים החברתיים וקבלת ההחלטות שלנו, כולם נפגעים בשל הנזק שגורם הקורטיזול המאמיר בגופנו לאזור הקליפה הקדם-מצחית (Pre-frontal cortex) שבמוח שלנו.
מכל אלה נובע שלא רק אי-הנעימות ואיכות החיים שלנו נפגעים ממתח ולחץ, אלא גם הכישורים הקוגניטיביים ותפקודים החשובים ליום יום, לקריירה וליחסים שלנו עם אחרים.
מכאן נובעת מסקנה ברורה, הירגעו! - אם אתם חיים בלחץ אז עשו שינויים ככל האפשר. החליפו עבודה לוחצת, היפטרו מגורמי לחץ ומאנשים שמלחיצים ומכניסים אתכם למתח - עשו מדיטציה, יוגה או כל מה שמשחרר אתכם מלחצים ומשפר את איכות חייכם. לחץ ומתח, עכשיו אתם יודעים, הם לא רק מעיקים אלא גם מזיקים ישירות לגופכם, לבריאותכם, לקשרים שלכם, לתפקוד המוח ולאיכות החיים שלכם.
זה לא שווה את זה. אם אתם במתח או בלחץ מתמשך - עשו שינוי.
כך משפיעים מצבי לחץ על המוח (עברית):
https://youtu.be/R88tDTeAMZc
השפעת המתח על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/WuyPuH9ojCE
ואיך לתפקד טוב במצבי לחץ (מתורגם):
https://youtu.be/CqgmozFr_GM
מי היו "ילדי הפרחים"?
"ילדי הפרחים" היה כינויים של ההיפים (Hippies), צעירים אמריקניים שבשנות ה-60 מרדו במוסכמות ופנו כנגד הסדר המקובל של דור ההורים.
בעוד שהחברה האמריקנית הפכה במהלך שנות ה-50 וה-60 לחברה צרכנית ורודפת תפנוקים וכוח, חרטו "ילדי הפרחים" ארוכי השיער על דגלם את המאבק לשלום, פתיחות, שוויון, חופש, אהבה חופשית ואחווה בין כל בני האדם.
לכינוי "ילדי הפרחים" הם זכו על שמם של אותם צעירים שהגיעו לפסטיבל וודסטוק עם פרחים בשיער.
"ילדי הפרחים" היו חלק מתרבות הנגד שחיפשה עולם טוב יותר. הם תמכו בתנועה לזכויות האזרח שקראה לשוויון בין שחורים ולבנים באמריקה, כעסו על רצח קנדי ומרטין לותר קינג, האזינו לשירי המחאה של בוב דילן וחבריו והשתתפו במחאות והפגנות נגד המלחמה בוייטנאם.
ברצונם ליצור עולם טוב יותר ומשוחרר ממלחמות, שבו האהבה והפתיחות ינצחו, הם התלבשו ברישול, לא הסתפרו, גילו את הרוחניות, את הודו, היוגה והמדיטציה וראו במוסיקת הרוק את המרד במוסכמות של דור ההורים.
בפסטיבל וודסטוק באה לידי ביטוי היכולת שלהם לחיות ביחד בעולם נקי מאלימות וכסף, אבל הוא גם היה נקודת השיא שאחריה הלכה התנועה והתמוססה.
תוכלו לקרוא עוד על ילדי הפרחים באאוריקה, בתגית "היפים".
הנה ילדי הפרחים, ההיפים של אז (עברית):
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
פסטיבל וודסטוק המיתולוגי, שבו זכו לשם "ילדי הפרחים":
https://youtu.be/StFhvAIv3Js
על ילדי הפרחים והקול שלהם (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?t=3m11s&end=5m40s
וכל הפרק על הקיץ של האהבה שלהם ב-1967 (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0
"ילדי הפרחים" היה כינויים של ההיפים (Hippies), צעירים אמריקניים שבשנות ה-60 מרדו במוסכמות ופנו כנגד הסדר המקובל של דור ההורים.
בעוד שהחברה האמריקנית הפכה במהלך שנות ה-50 וה-60 לחברה צרכנית ורודפת תפנוקים וכוח, חרטו "ילדי הפרחים" ארוכי השיער על דגלם את המאבק לשלום, פתיחות, שוויון, חופש, אהבה חופשית ואחווה בין כל בני האדם.
לכינוי "ילדי הפרחים" הם זכו על שמם של אותם צעירים שהגיעו לפסטיבל וודסטוק עם פרחים בשיער.
"ילדי הפרחים" היו חלק מתרבות הנגד שחיפשה עולם טוב יותר. הם תמכו בתנועה לזכויות האזרח שקראה לשוויון בין שחורים ולבנים באמריקה, כעסו על רצח קנדי ומרטין לותר קינג, האזינו לשירי המחאה של בוב דילן וחבריו והשתתפו במחאות והפגנות נגד המלחמה בוייטנאם.
ברצונם ליצור עולם טוב יותר ומשוחרר ממלחמות, שבו האהבה והפתיחות ינצחו, הם התלבשו ברישול, לא הסתפרו, גילו את הרוחניות, את הודו, היוגה והמדיטציה וראו במוסיקת הרוק את המרד במוסכמות של דור ההורים.
בפסטיבל וודסטוק באה לידי ביטוי היכולת שלהם לחיות ביחד בעולם נקי מאלימות וכסף, אבל הוא גם היה נקודת השיא שאחריה הלכה התנועה והתמוססה.
תוכלו לקרוא עוד על ילדי הפרחים באאוריקה, בתגית "היפים".
הנה ילדי הפרחים, ההיפים של אז (עברית):
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
פסטיבל וודסטוק המיתולוגי, שבו זכו לשם "ילדי הפרחים":
https://youtu.be/StFhvAIv3Js
על ילדי הפרחים והקול שלהם (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?t=3m11s&end=5m40s
וכל הפרק על הקיץ של האהבה שלהם ב-1967 (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0
יוגה
למה חוזרים כל הזמן על המנטרה?
מנטרה (Mantra) בדתות של הודו, היא הברה, צליל, מילה קדושה, או אפילו קובץ מילים, שחזרה עליהן או מחשבה והגות בהן מאפשרת למאמין להשיג הכרה עצמית או שלמות.
מטרת המנטרה היא לנקות ולהשקיט את התודעה מהרעשים הפנימיים ולהביא את האדם המתרגל למרחב של חופש ושחרור מאותם רעשים פנימיים. רק כך, במצב השליו והנקי הזה, יכול האדם לשקוע להיות קרוב לעצמו ולאלוהיו.
המילה מנטרה מורכבת משתי הברות: "מאן" היא קיצור של מאנאס, שבסנסקריט משמעותה מיינד, כלומר תודעה ו"טרה", שהמשמעות שלה היא שחרור. כלומר השם של המנטרה מצביע על יכולתה לשנות את התודעה.
את המנטרה אפשר לומר במלמול חרישי, או בקול רם ששומע האדם שמתרגל לבדו. את המנטרה ניתן לשיר במשך שעות ארוכות או להגות לזמן קצר.
לא חסרים סוגי מנטרות והן משתנות גם באורכן. יש מנטרות שיש בהם כמה הברות, בעוד אחרות הן קצרות יותר. הידועה והמפורסמת ביותר היא מנטרה בת הברה אחת, מטרת ה"אום". זוהי מנטרה אוניברסלית, המסמלת את מה שמתואר כצליל הבריאה, או הצליל הראשוני ביקום.
מקור המנטרה הוא מהדתות ההודיות, כמו הינדואיזם, ובודהיזם, סיקהיזם וג'ייניזם. מאז שנות ה-60, אותן שנים שבהן נוצרו תנועות רוחניות רבות שהושפעו מתורות המזרח, נפוץ השימוש במנטרות במקומות רבים בעולם.
החיבור של להקת הביטלס למהרישי בהודו הפך את הגישות הללו לטרנד עולמי ולעניין שסיקרן והלהיב דור שלם. רבים פנו אז לתורות אלו, החלו לעשות מדיטציות שונות, לשנן מנטרות ולהתחבר ליקום.
הנה הסבר של המושג מנטרה:
https://youtu.be/xLGU_Xv573w
ג'ורג' האריסון מסביר את הכוח של המנטרה בשבילו:
https://youtu.be/IAxHYSUy-js
על הגיית המנטרה ביוגה סנסקריט:
https://youtu.be/dgvN7e6cT_E
תיעוד של טקס טנטרה של נזירים בטיבט:
https://youtu.be/qUmU-AL2GMI?long=yes
מנטרה (Mantra) בדתות של הודו, היא הברה, צליל, מילה קדושה, או אפילו קובץ מילים, שחזרה עליהן או מחשבה והגות בהן מאפשרת למאמין להשיג הכרה עצמית או שלמות.
מטרת המנטרה היא לנקות ולהשקיט את התודעה מהרעשים הפנימיים ולהביא את האדם המתרגל למרחב של חופש ושחרור מאותם רעשים פנימיים. רק כך, במצב השליו והנקי הזה, יכול האדם לשקוע להיות קרוב לעצמו ולאלוהיו.
המילה מנטרה מורכבת משתי הברות: "מאן" היא קיצור של מאנאס, שבסנסקריט משמעותה מיינד, כלומר תודעה ו"טרה", שהמשמעות שלה היא שחרור. כלומר השם של המנטרה מצביע על יכולתה לשנות את התודעה.
את המנטרה אפשר לומר במלמול חרישי, או בקול רם ששומע האדם שמתרגל לבדו. את המנטרה ניתן לשיר במשך שעות ארוכות או להגות לזמן קצר.
לא חסרים סוגי מנטרות והן משתנות גם באורכן. יש מנטרות שיש בהם כמה הברות, בעוד אחרות הן קצרות יותר. הידועה והמפורסמת ביותר היא מנטרה בת הברה אחת, מטרת ה"אום". זוהי מנטרה אוניברסלית, המסמלת את מה שמתואר כצליל הבריאה, או הצליל הראשוני ביקום.
מקור המנטרה הוא מהדתות ההודיות, כמו הינדואיזם, ובודהיזם, סיקהיזם וג'ייניזם. מאז שנות ה-60, אותן שנים שבהן נוצרו תנועות רוחניות רבות שהושפעו מתורות המזרח, נפוץ השימוש במנטרות במקומות רבים בעולם.
החיבור של להקת הביטלס למהרישי בהודו הפך את הגישות הללו לטרנד עולמי ולעניין שסיקרן והלהיב דור שלם. רבים פנו אז לתורות אלו, החלו לעשות מדיטציות שונות, לשנן מנטרות ולהתחבר ליקום.
הנה הסבר של המושג מנטרה:
https://youtu.be/xLGU_Xv573w
ג'ורג' האריסון מסביר את הכוח של המנטרה בשבילו:
https://youtu.be/IAxHYSUy-js
על הגיית המנטרה ביוגה סנסקריט:
https://youtu.be/dgvN7e6cT_E
תיעוד של טקס טנטרה של נזירים בטיבט:
https://youtu.be/qUmU-AL2GMI?long=yes
איך מתרחש חיווט מחדש של הנוירונים במוח?
המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.
איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".
אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה ו"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.
הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון. הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה מתקיימים ואפשריים בכל גיל.
כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.
אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.
למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.
דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).
הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:
https://youtu.be/8ARooFFot94
הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
עוד על גמישות המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/dwyWDPIyZO0
הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):
https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes
והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.
איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".
אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה ו"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.
הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון. הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה מתקיימים ואפשריים בכל גיל.
כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.
אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.
למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.
דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).
הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:
https://youtu.be/8ARooFFot94
הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
עוד על גמישות המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/dwyWDPIyZO0
הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):
https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes
והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
מהי מדיטציה ולמה עושים אותה?
המוח האנושי עסוק לאורך כל היום במחשבות, תוכניות, סידורים ובעיות שעליו לפתור. כל אלו יוצרים עומס לא קטן וגם לא מעט לחץ, או באנגלית סטרס, שפוגע בתפקוד שלנו.
מחקר שפורסם בזמנו בכתב העת Nature הראה שבראשו של אדם ממוצע חולפות בסביבות 6,200 מחשבות ביום. רצף המחשבות הזה אחראי ללא מעט מהסערות הנפשיות שלנו ולתופעות כמו אי שקט, עצבות, ריקנות וחוסר עניין.
מדיטציה (Meditation) היא טכניקה המאפשרת להשקיט את רעש המחשבות והטרדות שמתרוצצות בראש. זוהי שיטת פעולה עצמית ואישית שעושה אדם בגופו ובנפשו. הוכח מדעית שהיא מצליחה להקל גם על הסטרס.
לא מעט מחקרים שנעשו על תרגולי מדיטציה הראו בבירור שלמדיטציה יתרונות רבים לגוף ולנפש. המדיטציה עוזרת למתרגלים אותה להיות מרוכזים ומאושרים יותר, מסייעת לייצר שלווה ולפתח שליטה רגשית וחוסן פנימי. לא חסרים חוקרים שטוענים שהמדיטציה מסייעת לגוף להתגבר על מחלות.
יש טכניקות שונות שמאפשרות זאת וכולן נועדו לשנות את מצב התודעה של האדם, ביחס למצבי התודעה השכיחים ביומיום שלו.
יש המכנים את המדיטציה "מודעות קשובה". אחרים רואים בה חיבור רוחני, או דרך להיפטר מהמטען הרוחני העודף שלנו.
מטרתה של המדיטציה היא להגיע להארה על ידי תרגול שלה, ביחד עם דרך חיים נכונה ותואמת.
בתרבויות שונות בעולם, פותחו מאות טכניקות שונות של מדיטציה, באופן עצמאי וללא קשר זו לזו.
המשותף לכל טכניקות המדיטציה הללו הוא הביצוע העצמאי, בו התרגול של אדם נעשה אל מול עצמו, גם אם תרגול המדיטציה נעשה בקבוצה - החשוב הוא שכל אחד בה מתרגל לבדו ובלי קשר לאחרים. זאת בניגוד לטכניקות שבהן פועלים ביחד עם אנשים נוספים ושאינן שיטות מדיטציה.
דוגמה? - בתורת הזן, למשל, שמים דגש מיוחד על המדיטציה בישיבה, שהם מכנים "זאזן".
אבל זו לא דוגמה יחידה. למעשה, בכל הדתות המוכרות ישנם תרגולי מדיטציה. ידועים במיוחד התרגולים הבודהיסטים, המדמים את בודהה בתנוחת הלוטוס, הריקודים המדיטטיביים של הסופים המוסלמים, המבוססים על סחרור עצמי, ריקודי החסידים האקסטטיים ביהדות, הנזירים השתקנים בנצרות וההינדואיסטים החוזרים על מנטרה בסנסקריט ושואפים להתאחד עם האל, או עם היש.
אבל חוץ מתרגול הזאזן, הסחרור של הסופים ודומיהם, ישנם עוד סוגים רבים של תרגולי מדיטציה, כמו מדיטציה טרנסצנדנטלית, ויפאסאנה, טאי צ'י, דמיון מודרך, מדיטציה דינמית, צ'י קונג, סאג'ה יוגה ופאלון דאפא.
ישנה חלוקה בין תרגול סביל ופעיל במדיטציה:
בתרגולי מדיטציה סבילים אין המתרגל מבצע פעולה, אלא מניח לתהליך הטבעי לקרות מעצמו ולמודעותו להתפוגג, תוך עירנות לתחושותיו. כזו היא למשל הוויפאסאנה, המתבססת על שתיקה והתנזרות מדיבור.
תרגולי המדיטציה הפעילים, לעומת זאת, מתבססים על פעולה שמשפיעה על הכרתו של המתרגל, כמו הסיחרור שעושה הרקדן הסופי סביב עצמו או החזרה המתמדת על מנטרה, שעושה המתרגל בהינדואיזם.
#כמה זמן לתרגל ביום?
לא קל לאנשים שחיים בקצב מהיר להתחיל לתרגל מדיטציה. מתחילים רבים רואים בה פעילות משעממת. המלצה טובה היא להתחיל לתרגל מדיטציה במשך 5 דקות בכל יום. עם הזמן, כשהאפקט שלה יתבהר והחיים ייעשו טובים, רגועים ונכונים יותר, אז נוטים רבים להגדיל בעצמם את משך התרגול ולהגיע לפרקי הזמן המומלצים בכל טכניקה ושיטה שתבחרו.
הנה הסבר של המדיטציה (עברית):
https://youtu.be/sj9V78sIhQs?t=13s
קבלו מדיטציה קצרה:
https://youtu.be/Z4rRjGhN-gs
הנחיות למתחילים במדיטציה:
https://youtu.be/JslvBcIVtDg
מדעי המוח מגלים שמדיטציה, יוגה ודומיהם ממש משנים את מוחנו ואותנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
ומדיטציה בדמיון מודרך בת 45 דקות (עברית):
https://youtu.be/2Yrp6N-Mi0M?long=yes
המוח האנושי עסוק לאורך כל היום במחשבות, תוכניות, סידורים ובעיות שעליו לפתור. כל אלו יוצרים עומס לא קטן וגם לא מעט לחץ, או באנגלית סטרס, שפוגע בתפקוד שלנו.
מחקר שפורסם בזמנו בכתב העת Nature הראה שבראשו של אדם ממוצע חולפות בסביבות 6,200 מחשבות ביום. רצף המחשבות הזה אחראי ללא מעט מהסערות הנפשיות שלנו ולתופעות כמו אי שקט, עצבות, ריקנות וחוסר עניין.
מדיטציה (Meditation) היא טכניקה המאפשרת להשקיט את רעש המחשבות והטרדות שמתרוצצות בראש. זוהי שיטת פעולה עצמית ואישית שעושה אדם בגופו ובנפשו. הוכח מדעית שהיא מצליחה להקל גם על הסטרס.
לא מעט מחקרים שנעשו על תרגולי מדיטציה הראו בבירור שלמדיטציה יתרונות רבים לגוף ולנפש. המדיטציה עוזרת למתרגלים אותה להיות מרוכזים ומאושרים יותר, מסייעת לייצר שלווה ולפתח שליטה רגשית וחוסן פנימי. לא חסרים חוקרים שטוענים שהמדיטציה מסייעת לגוף להתגבר על מחלות.
יש טכניקות שונות שמאפשרות זאת וכולן נועדו לשנות את מצב התודעה של האדם, ביחס למצבי התודעה השכיחים ביומיום שלו.
יש המכנים את המדיטציה "מודעות קשובה". אחרים רואים בה חיבור רוחני, או דרך להיפטר מהמטען הרוחני העודף שלנו.
מטרתה של המדיטציה היא להגיע להארה על ידי תרגול שלה, ביחד עם דרך חיים נכונה ותואמת.
בתרבויות שונות בעולם, פותחו מאות טכניקות שונות של מדיטציה, באופן עצמאי וללא קשר זו לזו.
המשותף לכל טכניקות המדיטציה הללו הוא הביצוע העצמאי, בו התרגול של אדם נעשה אל מול עצמו, גם אם תרגול המדיטציה נעשה בקבוצה - החשוב הוא שכל אחד בה מתרגל לבדו ובלי קשר לאחרים. זאת בניגוד לטכניקות שבהן פועלים ביחד עם אנשים נוספים ושאינן שיטות מדיטציה.
דוגמה? - בתורת הזן, למשל, שמים דגש מיוחד על המדיטציה בישיבה, שהם מכנים "זאזן".
אבל זו לא דוגמה יחידה. למעשה, בכל הדתות המוכרות ישנם תרגולי מדיטציה. ידועים במיוחד התרגולים הבודהיסטים, המדמים את בודהה בתנוחת הלוטוס, הריקודים המדיטטיביים של הסופים המוסלמים, המבוססים על סחרור עצמי, ריקודי החסידים האקסטטיים ביהדות, הנזירים השתקנים בנצרות וההינדואיסטים החוזרים על מנטרה בסנסקריט ושואפים להתאחד עם האל, או עם היש.
אבל חוץ מתרגול הזאזן, הסחרור של הסופים ודומיהם, ישנם עוד סוגים רבים של תרגולי מדיטציה, כמו מדיטציה טרנסצנדנטלית, ויפאסאנה, טאי צ'י, דמיון מודרך, מדיטציה דינמית, צ'י קונג, סאג'ה יוגה ופאלון דאפא.
ישנה חלוקה בין תרגול סביל ופעיל במדיטציה:
בתרגולי מדיטציה סבילים אין המתרגל מבצע פעולה, אלא מניח לתהליך הטבעי לקרות מעצמו ולמודעותו להתפוגג, תוך עירנות לתחושותיו. כזו היא למשל הוויפאסאנה, המתבססת על שתיקה והתנזרות מדיבור.
תרגולי המדיטציה הפעילים, לעומת זאת, מתבססים על פעולה שמשפיעה על הכרתו של המתרגל, כמו הסיחרור שעושה הרקדן הסופי סביב עצמו או החזרה המתמדת על מנטרה, שעושה המתרגל בהינדואיזם.
#כמה זמן לתרגל ביום?
לא קל לאנשים שחיים בקצב מהיר להתחיל לתרגל מדיטציה. מתחילים רבים רואים בה פעילות משעממת. המלצה טובה היא להתחיל לתרגל מדיטציה במשך 5 דקות בכל יום. עם הזמן, כשהאפקט שלה יתבהר והחיים ייעשו טובים, רגועים ונכונים יותר, אז נוטים רבים להגדיל בעצמם את משך התרגול ולהגיע לפרקי הזמן המומלצים בכל טכניקה ושיטה שתבחרו.
הנה הסבר של המדיטציה (עברית):
https://youtu.be/sj9V78sIhQs?t=13s
קבלו מדיטציה קצרה:
https://youtu.be/Z4rRjGhN-gs
הנחיות למתחילים במדיטציה:
https://youtu.be/JslvBcIVtDg
מדעי המוח מגלים שמדיטציה, יוגה ודומיהם ממש משנים את מוחנו ואותנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
ומדיטציה בדמיון מודרך בת 45 דקות (עברית):
https://youtu.be/2Yrp6N-Mi0M?long=yes