שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
טרשת נפוצה
מהי מחלה אוטואימונית בה הגוף תוקף את עצמו?
מחלה אוטואימונית (Autoimmune disease) היא מחלה בה הגוף תוקף את עצמו. מדובר למעשה בקבוצת מחלות גדולה, הגורמות לתאי מערכת החיסון בגוף לתקוף את תאי הגוף עצמו, ללא סיבה ברורה או מובנת מאליה.
ממש כמו צבא שיורה על כוחותיו שלו, המערכת החיסונית לא מזהה את תאי הגוף בתור תאים שלו ובמקום להגן עליהם, היא תוקפת אותם כמו שהיא אמורה לתקוף תאים זרים.
מחלות אוטואימוניות נגרמות כתוצאה מתקלות במערכת החיסון. הן גורמות לדלקתיות ולהרס של תאים, רקמות ואיברים בגוף.
כיום, ידועות מעל 100 מחלות אוטואימוניות. כ-10% מהאוכלוסייה לוקים בהן. הן שכיחות יותר בקרב נשים, ככל הנראה בשל השוני במנגנוני מערכת החיסון של המינים.
בין המחלות האוטואימוניות המוכרות אפשר למצוא מחלות כמו פסוריאזיס, קוליטיס, פסוריאזיס, דלקת פרקים, טרשת נפוצה, קרוהן, זאבת, לופוס, מעי דליף ועוד.
יש מחלות אוטואימוניות שפוגעת רק באיבר אחד, למשל טרשת נפוצה, בה מותקפים תאי עצב, בלוטת המגן בה נפגע התירואידיטיס, או המעי שנפגע במחלת קרוהן.
אחרות הן מחלות רב-מערכתיות ופוגעות בכמה איברים. ביניהן לופוס, מחלת הזאבת ותסמונת הנוגדנים האנטי-פוספוליפידים, בה מתפתחים נוגדנים עצמיים נגד תאים או מרכיבים בממברנת התא.
להיכרות עם כמה מחלות כאלה הציצו בתגית "מחלות אוטואימוניות".
אלה המחלות האוטו-אימוניות (עברית):
https://youtu.be/IzUR6s3v_6s
וכך פועלת המערכת החיסונית (מתורגם):
https://youtu.be/PSRJfaAYkW4
מה קורה לנו במחלה אוטואימונית?
https://youtu.be/k1ZJ7lJ863M
מחלה אוטואימונית (Autoimmune disease) היא מחלה בה הגוף תוקף את עצמו. מדובר למעשה בקבוצת מחלות גדולה, הגורמות לתאי מערכת החיסון בגוף לתקוף את תאי הגוף עצמו, ללא סיבה ברורה או מובנת מאליה.
ממש כמו צבא שיורה על כוחותיו שלו, המערכת החיסונית לא מזהה את תאי הגוף בתור תאים שלו ובמקום להגן עליהם, היא תוקפת אותם כמו שהיא אמורה לתקוף תאים זרים.
מחלות אוטואימוניות נגרמות כתוצאה מתקלות במערכת החיסון. הן גורמות לדלקתיות ולהרס של תאים, רקמות ואיברים בגוף.
כיום, ידועות מעל 100 מחלות אוטואימוניות. כ-10% מהאוכלוסייה לוקים בהן. הן שכיחות יותר בקרב נשים, ככל הנראה בשל השוני במנגנוני מערכת החיסון של המינים.
בין המחלות האוטואימוניות המוכרות אפשר למצוא מחלות כמו פסוריאזיס, קוליטיס, פסוריאזיס, דלקת פרקים, טרשת נפוצה, קרוהן, זאבת, לופוס, מעי דליף ועוד.
יש מחלות אוטואימוניות שפוגעת רק באיבר אחד, למשל טרשת נפוצה, בה מותקפים תאי עצב, בלוטת המגן בה נפגע התירואידיטיס, או המעי שנפגע במחלת קרוהן.
אחרות הן מחלות רב-מערכתיות ופוגעות בכמה איברים. ביניהן לופוס, מחלת הזאבת ותסמונת הנוגדנים האנטי-פוספוליפידים, בה מתפתחים נוגדנים עצמיים נגד תאים או מרכיבים בממברנת התא.
להיכרות עם כמה מחלות כאלה הציצו בתגית "מחלות אוטואימוניות".
אלה המחלות האוטו-אימוניות (עברית):
https://youtu.be/IzUR6s3v_6s
וכך פועלת המערכת החיסונית (מתורגם):
https://youtu.be/PSRJfaAYkW4
מה קורה לנו במחלה אוטואימונית?
https://youtu.be/k1ZJ7lJ863M
מהי תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה?
אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.
המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.
זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.
הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:
https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s
סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/PkVzXxp943c
הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s
והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:
https://youtu.be/ptsZHqB22sg
אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.
המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.
זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.
הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:
https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s
סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/PkVzXxp943c
הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s
והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:
https://youtu.be/ptsZHqB22sg
מהו בית הפרקינסון ומחלות המוח?
בלב המדבר של לאס וגאס ניצב מבנה מרהיב שנראה כאילו נלקח מתוך חלום סוריאליסטי. מרכז לו רובו לבריאות המוח בקליבלנד קליניק (Lou Ruvo Center for Brain Health at Cleveland Clinic) הוא מקום שבו חדשנות אדריכלית משתלבת עם חמלה אנושית והאמנות הופכת לחלק מהסביבה והתהליך של הריפוי.
סיפור הקמת המרכז מתחיל בלארי רובו (Larry Ruvo), איש עסקים מלאס וגאס, שאיבד את אביו למחלת אלצהיימר. מתוך הכאב האישי, הוא החליט להתחבר עם "קליבלנד קליניק" ולהקים מרכז שייקרא על שמו של אביו ויציע טיפול רפואי מתקדם לחולים ומקום שיחסוך מהם וממשפחותיהם בעתיד את הסבל שאביו עבר עם משפחתו, בשנותיו האחרונות, מאז חלה.
במרכז רובו שילבו ביחד עם הטיפול גם מחקר פורץ דרך בתחום מחלות המוח. המרכז, שנפתח ב-2009, הפך במהרה לאחד המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר והטיפול במחלות ניווניות של המוח.
מי שנבחר לתכנן את המקום הוא האדריכל הנודע פרנק גרי (Frank Gehry), ארכיטקט שהפך לשם דבר בזכות מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ומבנים סוריאליסטים נוספים בעולם. למרכז רובו הוא יצר מבנה שמשקף את המורכבות המופלאה של המוח האנושי.
החזית המתעקלת, שעשויה מפלדת אל-חלד מבריקה, מתפתלת ומשתקפת באור המדברי, תוך שהיא יוצרת משחק מרהיב של אור וצל. אך מעבר לאסתטיקה המרשימה, המבנה מספר סיפור עמוק יותר. בתכנון מתפתל, מפורק או מתפרק ובבירור לא מאורגן ומסודר לעין - משקף המבנה המרהיב את הדרך שבה מחלות ניווניות משפיעות על המוח האנושי.
גרי תכנן את המבנה בקונספט ייחודי של שני חלקים מובחנים: "הצד הרציונלי" - האגף הרפואי המסודר והפונקציונלי, ו"הצד האי-רציונלי" - החלל הציבורי הדרמטי עם תקרות גבוהות ומפותלות. החיבור בין השניים מסמל את המפגש המרתק שבין המדע המדויק לבין התקווה והיצירתיות שמניעות את המחקר הרפואי.
יש כאן כמובן יותר מסתם מבנה רפואי מרשים. המרכז מתמחה במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלת הנטינגטון. גרי תכנן את המבנה בקפידה כדי שיתאים לצרכים הייחודיים של המטופלים - החל ממסדרונות רחבים המאפשרים תנועה נוחה, דרך מערכות תאורה מתוחכמות המסייעות בהתמצאות, ועד לפינות מנוחה אסטרטגיות.
אולי הדבר המרשים ביותר במרכז הוא האופן שבו הוא מצליח להפוך את המאבק במחלות המוח למשהו שהוא מעבר לטיפול רפואי גרידא. האדריכלות הנועזת של פרנק גרי יוצרת מרחב שמעורר השראה ותקווה, בתוך יצירת מופת אדריכלית המשלבת חדשנות עיצובית, סמליות אדריכלית וחזון רפואי פורץ דרך ושואף להקל את סבלם של החולים.
הנה מרכז Lou Ruvo במדבר נבאדה:
https://youtu.be/igmTz_ofPqs?t=22
וסיפורו של המרכז המעוצב בהשפעת המחלה ותסמיניה:
https://youtu.be/SGosaAMog5g
בלב המדבר של לאס וגאס ניצב מבנה מרהיב שנראה כאילו נלקח מתוך חלום סוריאליסטי. מרכז לו רובו לבריאות המוח בקליבלנד קליניק (Lou Ruvo Center for Brain Health at Cleveland Clinic) הוא מקום שבו חדשנות אדריכלית משתלבת עם חמלה אנושית והאמנות הופכת לחלק מהסביבה והתהליך של הריפוי.
סיפור הקמת המרכז מתחיל בלארי רובו (Larry Ruvo), איש עסקים מלאס וגאס, שאיבד את אביו למחלת אלצהיימר. מתוך הכאב האישי, הוא החליט להתחבר עם "קליבלנד קליניק" ולהקים מרכז שייקרא על שמו של אביו ויציע טיפול רפואי מתקדם לחולים ומקום שיחסוך מהם וממשפחותיהם בעתיד את הסבל שאביו עבר עם משפחתו, בשנותיו האחרונות, מאז חלה.
במרכז רובו שילבו ביחד עם הטיפול גם מחקר פורץ דרך בתחום מחלות המוח. המרכז, שנפתח ב-2009, הפך במהרה לאחד המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר והטיפול במחלות ניווניות של המוח.
מי שנבחר לתכנן את המקום הוא האדריכל הנודע פרנק גרי (Frank Gehry), ארכיטקט שהפך לשם דבר בזכות מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ומבנים סוריאליסטים נוספים בעולם. למרכז רובו הוא יצר מבנה שמשקף את המורכבות המופלאה של המוח האנושי.
החזית המתעקלת, שעשויה מפלדת אל-חלד מבריקה, מתפתלת ומשתקפת באור המדברי, תוך שהיא יוצרת משחק מרהיב של אור וצל. אך מעבר לאסתטיקה המרשימה, המבנה מספר סיפור עמוק יותר. בתכנון מתפתל, מפורק או מתפרק ובבירור לא מאורגן ומסודר לעין - משקף המבנה המרהיב את הדרך שבה מחלות ניווניות משפיעות על המוח האנושי.
גרי תכנן את המבנה בקונספט ייחודי של שני חלקים מובחנים: "הצד הרציונלי" - האגף הרפואי המסודר והפונקציונלי, ו"הצד האי-רציונלי" - החלל הציבורי הדרמטי עם תקרות גבוהות ומפותלות. החיבור בין השניים מסמל את המפגש המרתק שבין המדע המדויק לבין התקווה והיצירתיות שמניעות את המחקר הרפואי.
יש כאן כמובן יותר מסתם מבנה רפואי מרשים. המרכז מתמחה במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלת הנטינגטון. גרי תכנן את המבנה בקפידה כדי שיתאים לצרכים הייחודיים של המטופלים - החל ממסדרונות רחבים המאפשרים תנועה נוחה, דרך מערכות תאורה מתוחכמות המסייעות בהתמצאות, ועד לפינות מנוחה אסטרטגיות.
אולי הדבר המרשים ביותר במרכז הוא האופן שבו הוא מצליח להפוך את המאבק במחלות המוח למשהו שהוא מעבר לטיפול רפואי גרידא. האדריכלות הנועזת של פרנק גרי יוצרת מרחב שמעורר השראה ותקווה, בתוך יצירת מופת אדריכלית המשלבת חדשנות עיצובית, סמליות אדריכלית וחזון רפואי פורץ דרך ושואף להקל את סבלם של החולים.
הנה מרכז Lou Ruvo במדבר נבאדה:
https://youtu.be/igmTz_ofPqs?t=22
וסיפורו של המרכז המעוצב בהשפעת המחלה ותסמיניה:
https://youtu.be/SGosaAMog5g