הגרפיקה הממוחשבת (CGI) של ימינו היא אחד האמצעים המשוכללים ליצור אפקטים מיוחדים בסרטי קולנוע. בעוד שהאפקטים המיוחדים הפיזיים משתמשים בפירוטכניקה וחומרי נפץ, כדי ליצור אפקטים מיוחדים שמחקים פעולות ודברים שלרוב קיימים במציאות, יכולים המחשבים לאפשר דברים שאין להם מקבילות במציאות.

האפקטים הממוחשבים הם טכנולוגיה שבה ניתן בעזרת תוכנות מיוחדות לייצר דימויים קולנועיים שאינם אפשריים אחרת. הוספה של חפצים לצילום, שיפור ותיקון פגמים בצילום וכדומה - כל אלה הפכו בשנים האחרונות לנפוצים מאד בקולנוע המודרני.

צילומי חלל מדהימים, סצנות מלחמה דימיוניות, פיתוחים עתידניים מרתקים ועוד - את כל אלה ניתן כיום ליצור בקלות יחסית על גבי מסך המחשב, בעזרת תוכנות ה-CGI.

אגב, בעידן הנוכחי יש כבר תחומים ספציפיים עם ראשי תיבות כמו VFX לאפקטים ויזואליים ו-SFX לאפקטים מיוחדים.

אפקטים מיוחדים ממוחשבים שכאלה הופיעו בסרטים ידועים כמו טרילוגיית סרטי "המטריקס", הסרט "אווטאר", טרילוגיית "שר הטבעות", הסרט "טיטאניק" ועוד.


הנה מומחה האפקטים המיוחדים רוי פקר מדגים נהדר את האפשרויות:

https://youtu.be/gYu4esqvnQ0


השימוש בקולנוע שעושים בגרפיקת CGI ממוחשבת:

https://youtu.be/7rk0279i7vM


בואו ניקח פנים אנושיות ונראה הדגמה של אפשרויות גרפיקת המחשב המתוחכמת:

https://youtu.be/HjHiC0mt4Ts


אפקטים בסרטים מפורסמים שנעשו על ידי מחשב:

http://youtu.be/QyFOyMehSMg


ומה ההבדלים בין CGI, VFX ו-SFX?

https://youtu.be/Pok6EN3cfA4?long=yes

הילוך לאחור הוא טכניקה מגניבה להצגה של סרט שצולם מהסוף להתחלה. מה שכל כך משעשע בזה הוא ההיפוך של האפשרויות - המון דברים שאינם אפשריים בעולם האמיתי, נראים פתאום על המסך. אם עושים עבודה טובה ויצירתית, אפשר להשתמש בטכניקה הזו, כדי ליצור סרטונים וקליפים מרתקים.

מבחינת טכנית, הקרנה של סרט לאחור אומרת שמציגים את התמונות של הסרט (פריימים), בסדר הפוך, מהסוף להתחלה. כך, כשמנגנים את הסרט, הוא נראה כאילו הכל מתרחש "לאחור"..


משימה יצירתית:
===========
תכננו סרטון שמשתמש בהילוך לאחור וצלמו אותו בווידאו. השתמשו בתוכנת עריכה כדי לערוך את הסרט ההפוך והמדהים שלכם והציגו לחברים או ברשת. בהצלחה!


הנה דוגמה למה שאפשר לעשות עם הילוך לאחור:

http://youtu.be/r3q2XXeasAA


"הסיינטיסט" של קולדפליי בקליפ שנעשה כולו בהילוך לאחור:

http://youtu.be/RB-RcX5DS5A


סרטון מדהים עם הילוך לאחור, בין עוד אפקטים כהילוך איטי וסופר סלואו מושן:

https://youtu.be/gooWdc6kb80


או זה:

https://youtu.be/D-eDNDfU3oY


שתי בנות שעושות דברים מגניבים בנגינה לאחור:

http://youtu.be/mXILPLxoEP0


ומה שמוסיקת אקשן עושה להילוך אחורי:

http://youtu.be/0fxjO93TcGk

אנימציית סטופ מושן (Stop motion) היא טכניקת אנימציה שבה מייצרים אשליה שבה עצמים, אובייקטים פיזיים, נעים בכוחות עצמם.

אנימציה מהסוג של "סטופ מושן" היא הנפשה של עצמים שונים, על ידי צילום של פריימים בודדים, כשבכל פריים בסצנה מזיזים או משנים קלות את צורתם של העצמים באופן ידני. כשמקרינים לאחר מכן את החומר המצולם כך, נוצרת אשליה של תנועה.

יש סגנונות שונים באנימציה הזו של הסטופמושן והם בדרך כלל מזוהים עם החומר שאיתו עובדים בסרט. כמו הנפשת דמויות שנבנו מחימר או פימו ומשתמשים בהם כמו בבובות, או הנפשת הפלסטלינה הגמישה הרבה יותר, סטופמושן של גזרי נייר, שמייצרים סרט שלם בדו-ממד ועד הנפשת סטופ מושן, שעושה שימוש בחפצים קיימים.


הנה סיפור אדם ו"כמעט חווה" בסטופמושן פלסטלינה:

https://youtu.be/V5g2_8VIdSE


כך מצלמים סרט סטופ מושן בגזרי נייר וחפצים (עברית):

https://youtu.be/VMw5w_DkBlw


הדרכה לסטופ מושן בתוכנת Canva (עברית):

https://youtu.be/jKnmTKbIK9w


פרסומת שצולמה בסטופ מושן בהנפשת חפצים וגזרי נייר (עברית):

https://youtu.be/5TUetXnv7sA


וקליפ אנימציה כזה לשיר "לאהובי אכפת ממני" של נינה סימון:

https://youtu.be/eYSbUOoq4Vg

פיקסילציה (Pixilation) היא סוג אנימציה שבו הופך גופם של השחקנים למעין בובת סטופ-מושן חיה, המצולמת במקוטע, כדי לספר סיפור מונפש.

זוהי למעשה תת-טכניקה, או סוג, של טכניקת סטופ-מושן. רק שבתת הטכניקה הזו, במקום להזיז ולצלם חפצים דוממים, משתמשים בגופם של שחקנים חיים. פריים אחר פריים, מניעים בטכניקה זו את הגוף, מפוזיציה לפוזיציה, בכדי ליצור את התנועה המונפשת.

אבל למה, יש מי ששואלים ודאי, לצלם באנימציה ולהנפיש את הגוף החי של השחקנים? או, במילים פשוטות, למה להנפיש את מה שיש בו נפש וחיים?

הסיבה היא שטכניקת הפיקסילציה מאפשרת לגוף האנושי תנועה ביחס לעצמו ומגע וקשר עם המרחב ועם עצמים שונים בו, שאינם אפשריים במציאות. מהותה של האנימציה היא לספר סיפור ממקטעים בני פריים אחד, המחוברים זה לזה באופן יצירתי. הפיקסילציה חותכת במכוון את מחוות הגוף האנושי, כך שיספרו סיפור שאי אפשר לספר אחרת.

לגבי השם, אגב, אין שום קשר בין שם השיטה לפיקסלים.


הנה יסודות אנימציית הפיקסילציה (עברית):

https://youtu.be/dq-3JfRrgRM


קליפ נהדר שמשתמש בפיקסילציה:

https://youtu.be/2_HXUhShhmY


כך עשו אותו:

https://youtu.be/Goi2a1JrH-8


אחד שהופך אדם לסקייטבורד:

https://youtu.be/_5IqwECL6bo


עוד אחד יפה:

https://youtu.be/mwX7uEiEWx4


והסרט "שכנים" של חלוץ הפיקסלציה נורמן מקלרן:

https://youtu.be/SZt_d_4OV-Q

"סופר-אימפוז" (Super impose) היא טכניקה שמאפשרת שקיפות, כשרואים תמונה אחת מבעד לתמונה השנייה. טכניקה זו פותחה לראשונה בסוף המאה ה-18 על ידי אטיין רוברטסון ופיליפשטל, מפתחי הפנטזמגוריה.

בקולנוע השתמשו בטכניקה הזו כבר מהתחלה לדברים רבים, החל מדמויות מעופפות כמו סופרמן (על ידי הדבקה של צילום שלו בתנוחת התעופפות על רקע סרטון של השמיים) ועד לשיחות של אדם עם בן דמותו או התאום שלו, בסרטים שונים.

שימוש נפוץ לשקיפות שהאפקט הזה מספק הוא לשקף מחשבות או זכרונות שעולים בראשו של אדם. כך רואים למשל את פניו (בקלוז אפ - צילום מקרוב), כשהפנים שקופות ודרכן רואים אירועים שבהם הוא נזכר או רעיונות שעולים בראשו.

לשלב הבא בתולדות הקולנוע - ראו באאוריקה את תגית "עקרון התמדת המראה".


הנה סרטון שמדגים את השקיפות של הסופר אימפוז הקולנועי:

http://youtu.be/s_8I6idVM9c


כיום יש שיטות עריכה לסופר אימפוז שמאפשרות לשחקן לגלם שתי דמויות זהות שמדברות זו עם זו:

http://youtu.be/4LezBxv_GpI

בעשורים האחרונים מגיעה האנימציה בסרטים לרמות מדהימות של רגש בקרב הדמויות המצוירות בהם. אם פעם היו פניהם של מירי מאוס ודונלד דאק חתומות כמעט לחלוטין, היום הבעות הפנים של דמויות אנימציה מביעות רגש, מכעס ורוגז ועד חמלה ואהבה.

מה שמאפשר את הקידמה המדהימה הזו בתעשיית האנימציה הוא המשתנה ששינה את העולם בחצי מאה האחרונה כמעט בכל תחום אפשרי. מדובר כמובן במחשב.

טכניקת "לכידת הופעה" (Performance Capture) היא שיטה מבוססת טכנולוגיה שבה ניתן להעביר לדמויות אנימציה שיוצרו בעזרת מחשב.

בטכניקה זו ניתן להקליט אל המחשב, ברזולוציה גבוהה וברמת דיוק מעולה, גם את התנועות וגם את הבעות הפנים של השחקנים. לאחר מכן מצמידים במחשב את ההבעות ואת התנועה של שרירי הפנים אל דמויות האנימציה שבסרט ומקבלים מחוות מדויקות ומרשימות במיוחד מהדמויות המצוירות.


הנה יוצר סרטי אווטאר ג'יימס קאמרון מסביר שבלכידת הופעה צריך להיזהר מ"עמק המוזרות" של הדמיון המקריפ לבני אדם:

https://youtu.be/1wK1Ixr-UmM


"לכידת ההופעה" המדהימה שנעשתה בסרט "כוכב קופים: השחר":

https://youtu.be/4NU9ikjqjC0


הדגמה בחברת אימייג'מטריקס, מהמתקדמות בטכנולוגיה הזו:

https://youtu.be/JF_NFmtw89g


והטכניקה המדהימה הזו היא חלק מ"לכידת התנועה" בהוליווד:

https://youtu.be/2CJ26DEu3E0

שכפול בקולנוע (Movie Cloning), או קלונינג, הוא חלק מהקסם של האפקטים המיוחדים ומהוותיקים שבהם. לא פעם אפשר לראות בסרטים שתי דמויות שמגולמות על ידי אותו שחקן, כשהן משוחחות זו עם זו. יש ששואלים כיצד עושים את זה.

אז השיטה היא כמו בהרבה אפקטים בקולנוע, לצלם עם מסך ירוק, גרין סקרין למי שרוצה לומר זאת בשפה ה"מקצועית". קודם מצלמים את השורות של דמות אחת מהמשוכפלות כשברקע יש מסך ירוק. המסך הירוק מאפשר להלביש ברקע את הסרטון השני שיצולם, עם הדמות ה"שנייה".

לאחר מכן מצלמים את השורות של הדמות השנייה. היא מנהלת דיאלוג ומדברת עם הדמות שצולמה קודם.

בשלב העריכה מצרפים את שני התפקידים ביחד, כך שייראה כאילו מדובר בשתי דמויות שונות. הדמות עם המסך הירוק מופיעה בערוץ אחד, כשהצבע הירוק מוגדר כשקוף. דרך השקיפות הזו עובר הסרטון של הדמות השנייה, זה שבערוץ שמתחת. כך הדמויות נראות כמדברות זו עם זו.

אז כשהשחקנים מדברים עם עצמם וחושבים שהם אנשים שונים, אל תתפלאו שמכנים את הקולנוע "תעשיית האשליות"...


כך שחקן משוחח עם עצמו בסרט:

http://youtu.be/vUWjWuBeb4A


סרט קצר שבו שחקן מדבר עם עצמו בילדותו. זו שיטה מעט שונה כמובן:

https://youtu.be/mh2lGBMcnC0


ככה זה נראה כשעושים את הדמות בהמון המון גרסאות:

https://youtu.be/6Kxt-4bkMdE


ומה קורה כשאפס מדבר עם עצמו מהעתיד (או לא...)

https://youtu.be/5XKIdfJZrys


סצנות הקלוננינג הכי מפורסמים בקולנוע:

https://youtu.be/rgCbIvnQDFI?long=yes


סרט הסבר ארוך על צילום דיאלוגים מוצלחים בין דמויות משוכפלות בקולנוע:

https://youtu.be/kZLrphMBYNw?long=yes


והדרכה לצילום סצמה כזו (עברית):

https://youtu.be/M9gzboCknoU?long=yes

בסרטים רבים התרגלנו לצפות בדמויות מעופפות, כאילו אין כוח כבידה בעולם... אם עניין אתכם לדעת איך הדמויות מתעופפות בסרטים הרי שמדובר בעוד אפקט קולנועי שנעשה עם המסך הירוק, גרין סקרין.

השיטה היא פשוטה: כבלים חזקים שמחוברים לתקרת הסטודיו מחזיקים את השחקנים באוויר. הם מבצעים את התנועות שהבמאי מדריך אותם לבצע ומצלמים את הסצנות כשמאחריהם מסך ירוק ענקי.

בשלב הבא מקבלת מחלקת המחשבים, שאחראית על האפקטים המיוחדים, את החומרים המצולמים, בשפה המקצועית קוראים להם פוטג'. אנשי האפקטים מחברים את הפוטג' לרקעים המתאימים באמצעות גרפיקת מחשב מושקעת. כך הופכים השחקנים לפתע לדמויות בעלות יכולת תעופה בלתי נתפסת... הם מעופפות על רקע הרים, ברום השמיים, או מעל הים, גורדי שחקים או נופים דימיוניים. הכל טריקים - אל תאמינו לכלום...


כך מצלמים אנשים מעופפים באולפן:

http://youtu.be/T1m0ORVdsQc


כך יצרו מסדרון ללא כבידה, באמצעות סט המתגלגל על צירו בשביל הסרט "Inception":

https://youtu.be/8PhiSSnaUKk


שחקני אפולו 13 התאמנו בתנאי אפס גרביטציה במטוס בואינג שיצר באמצעות טיסה פרבולית כ-20 שניות של חוסר משקל:

https://youtu.be/5IAAjk3QdU8


בני נוער באפריקה עושים סרט מדע בדיוני עם סמארטפונים וגרין סקרין:

https://youtu.be/D25NrAQZLng


אוסף של דמויות מעופפות מהסרטים:

http://youtu.be/OHHNkz5QIaI


מכוניות יכולות לעוף כך?

http://youtu.be/24bRtzwK4rY


וסרט עלילתי קצר על האיש המעופף:

http://youtu.be/Gj1MqHgFnmE?long=yes

כשצופים בסרטון של שחקן המדבר עם עצמו בילדותו, נכבשים לרוב מיד. כבר נאמר שילדים וכלבים גונבים את ההצגה וכאן השחקן בצעירותו גונב לא פעם את ההצגה לשחקן הבוגר, עד כדי כך שקל לשכוח שמדובר באותו אדם...

אמנם לא פעם מדובר בשני שחקנים שונים, שהדמיון החיצוני מאפשר להם להדמות בסרט לאותו אדם, אבל מדי פעם אנו רואים גם את אותו אדם, המשוחח עם עצמו הצעיר. כיצד זה קורה?

החוכמה היא לצפות פני עתיד ולהשאיר קלטת שבה אתה כאדם צעיר מנהל שיחה עם עצמך הבוגר. לא תמיד צריך לכתוב תסריט. אפשר פשוט להשתטות ולצלם, כשיום אחד עורכים את שיחת הצעיר שהיית עם איתך הבוגר. אפילו את או אתה תוכלו להקליט סרטון דומה ולכשתהיו בוגרים תוכלו לערוך את הסרט כרצונכם.


כך השחקן תום אבני משוחח עם עצמו הצעיר בסרט:

https://youtu.be/mh2lGBMcnC0


והנה סרטון שהשפיע עליו, שבו שחקן אמריקני משוחח עם עצמו כילד:

https://youtu.be/XFGAQrEUaeU

אפקטים קוליים (Sound effects או SFX) הם צלילים שמוקלטים ומשולבים בסרט, כדי לחזק ולהדגיש את תוכנו של הסרט ואת המתרחש בו.

מטרת האפקטים הקוליים היא לחזק את ההשפעה של אירועי הסרט על הצופים. את האפקטים הקוליים עבור הסרטים מקליטים במיוחד באולפני פוליז (Foley studios) שבהם אמני פולי מומחים מקליטים צלילים שונים, בעזרת חומרים שיוצרים רעשים דומים לאלה שנדרשים בסרט.

בסרטים בעלי תקציב קטן יותר משתמשים בספריות אפקטים שבהן מוקלטים מאגרי ענק של קבצי סאונד למחשב. קבצים אלה כוללים צלילי יריות למשל, רעשי התנגשות מכוניות, מכות אגרוף וכדומה.

כיום משמשים האפקטים הקוליים גם בצילומי סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב וכדומה.

המונח "אפקטים קוליים" נולד בתקופה של ימי הרדיו המוקדמים, עת הקליטו אפקטים כאלה בשביל פרסומות, תכניות ו"תסכיתים", שהיו מעין הצגות או סרטים ללא תמונה. בתכניות רדיו אלה נדרשו כל מיני רעשים שידגימו את הקולות והפעולות שמתרחשים בסיפור או יחזקו את המשמעות וההשפעה על המאזינים, של התכנים המסופרים ומקוריינים.


כך מכוניות צעצוע נעזרות בסאונד אפקטס כדי להיראות ולהשמע ממש אמיתיות:

https://youtu.be/DapPl0lD_9s


עריכת האפקטים הקוליים הכל כך חשובים בסרט "אווטאר":

https://youtu.be/dIvreFpxRUc


על הקלטת האפקטים הקוליים לסרט "אינדיאנה ג'ונס":

http://youtu.be/YWDSFihqyH8


והוספת אפקטים קוליים באמצעות אמנות הפולי:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0

נפתח בטענה:

בצילום קולנועי יש "לשקר" כדי לצלם מאחור את הדמות המביטה במראה.

לשקר? - למה?

מפני שהמצלמה ניצבת מעט הצידה, אם נצלם את הדמות כשהיא רואה את עצמה במראה, הרי שהמצלמה לא תראה את פניה. ואם נצלם ממש מאחורי ראש השחקן נראה את פניו אבל גם המצלמה תופיע בפריים.

לכן, המצלמה מצלמת מאחור אך באחד מצידיו של השחקן ובמאים נוהגים להנחות את השחקנים לעמוד מול המראה כך שיראו דווקא את המצלמה ולא את עצמם.

בצורה כזו - השחקן רואה את המצלמה והמצלמה רואה אותו.

לנו, הצופים בסרט, נראה כאילו הדמות מביטה בעצמה, אבל האמת היא שהשחקן מביט במצלמה.

זהו השקר המוסכם של צילום הקולנוע. כדי שייראה בסרט שהדמות מביטה בפניה הניבטות בראי, על השחקן להביט דווקא במצלמה - דרך הראי.

לא מאמינים - קחו מצלמה ונסו לצלם סצינה של פנים במראה...


הנה דוגמאות של סצינות מראה בסרטים רבים (עם מעט סצינות מבהילות ולכן לא מומלץ לילדים צעירים):

http://youtu.be/3tjoqhx_dwk

אנימציה (Animation), בעברית "הנפשה", היא תחום שבו יוצרים אשליה של תנועה על גבי מסך. הנפשות נעשות בקולנוע, בטלוויזיה ובאתרי אינטרנט. מדובר על הרכבה של סרטון מצויר או מצולם עם חפצים דוממים שזזים, על ידי הרצה מהירה של תמונות או ציורים בודדים.

אחד מגדולי אמני ההנפשה היה וולט דיסני, שגם הקים חברת סרטים שנושאת את שמו.

סרט הקולנוע המונפש הראשון באורך מלא היה סרטו של וולט דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים". בעקבותיו נוצרו סרטי אנימציה נוספים וביניהם פינוקיו, במבי וסרטונים קצרים כמו פופאי, לוני טונס, טום וג'רי, סרטוני מיקי מאוס ודונלד דאק.


הנה סרטון שמסביר מהי האנימציה (מתורגם):

http://youtu.be/V8A4qudmsX0?t=14s


כך יצרו סרטי אנימציה בשנות ה-30 של המאה ה-20:

https://youtu.be/RxJOw5O0h8o


מגוון סוגי אנימציה שמדגים אמן אנימציה מעבודותיו:

http://youtu.be/8rqJjrKtEHs


סרטון שמערב אנימציה על מראות אמיתיים:

http://youtu.be/9V-kc5Hc1iE


אנימציה שמחברת בין יצירות מודרניות:

http://youtu.be/4drJL-pRTko


תולדות האנימציה בארץ ישראל (עברית):

http://youtu.be/U69ET0qe7P8


אנימציית מוסיקה מופלאה:

https://youtu.be/toXNVbvFXyk


שילוב טכניקות אנימציה בסרט אחד (עברית):

https://youtu.be/aj49Vf-c56g


וידאו קליפ עם אנימציה:

https://youtu.be/LHv3l6jWq4w


לקט מתיק עבודות של אמן אנימציה:

https://youtu.be/QZZIRtDySsM


וסרטון שמדגים מצגת מדהימה שהיא בעצם אנימציה של שיקופיות:

https://youtu.be/bt9F7tKcZcU

פלאשבק היא טכניקה בעריכת סרטי קולנוע שבה קוטעים את רצף השוטים המייצגים בסרט את ההווה (זמן ההתרחשות של העלילה) ומציגים שוטים שבהם נראה העבר.

לרוב מטרת הפלאשבק בסרטים היא להציג זכרונות מהעבר, תמונות ילדות וכדומה. מה שיוצג בפלאשבק נועד בדרך כלל להבהיר את המוטיבציות, את מה שמניע את הגיבורים, מה שרודף אותם מהעבר וגורם להם לעשות דברים במהלך העלילה וכדומה.

יוצרי הסרט ישתמשו לרוב בשינוי צבע או סוג של אפקט שיציג תמונה שונה במעט, כך שיובהר לצופה ההבדל שבין מה שקורה בהווה של הסרט ומה שמוצג מהעבר.


הנה פלאשבק בסרט "רשומון" של אקירה קורוסאווה:

https://youtu.be/xCZ9TguVOIA


פלאשבק ב"אזרח קיין" שמתחבר לוואן שוט ארוך ומיוחד:

https://youtu.be/6gbgep7wF9w


בפלאשבק בסרט "Old Boy" שמציג מישהו שנזכר בחוויה קשה:

https://youtu.be/CybajmsWfVI


והנה פלאשבק עם זכרונות של זוג מההיכרות שלהם:

http://youtu.be/XBuFsKSSrMU

שיטת הצילום של "זמן-קליע" (Bullet-Time) מגמישה את המהירות בסצנות אקשן ומציגה לאט מאד, דברים שמתרחשים במציאות במהירות הבזק. זה נעשה כדי לחזק את האפקט הדרמטי של ההתרחשות הקולנועית ובמיוחד זה מרשים כשכל זה קורה בזמן שהמצלמה ממשיכה לנוע.

בסרט "המטריקס", המהפכני מבחינת אפקטים כאלה, שולבה טכניקת זמן-הקליע ביחד עם טכניקות נוספות כמו "השוט של המטריקס", המצלם ב-360 מעלות את הדמות. כך ניתן היה להפוך סצנות כמעט שגרתיות בסרטי פעולה, למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא..

צילום זמן קליע אינו שיטת צילום בלבד. האפקט הזה מחייב עריכה משמעותית באמצעות מחשב, לאחר הצילום. תוכנות אפקטים משוכללות, כמו אפטר אפקטס (After Effects), משמשות ליצירת שכבות ותוספות, שרק עימן נוצרת התמונה המלאה והסופית שבאפקט.


הנה שיטת ה"צילום זמן-קליע" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:

https://youtu.be/bKEcElcTUMk


כמה מהמחוות שעשו לסצנה האייקונית:

https://youtu.be/hGOvIzIn2Ic


הדגמה של הוספת האפקטים המיוחדים לזמן הקליע:

https://youtu.be/VjoP1V_Oizo


כל ילד יכול לעשות את זה:

https://youtu.be/yPs68kiueEw?t=21s


וזו השיטה שבה מצלמים את זה, עם עשרות מצלמות משורשרות מסביב:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA

אפקט ה"טיים פריז" (Time Freeze) הוא אחד מהאפקטים הקולנועיים החדשים והמרשימים. פתאום התמונה קופאת והמצלמה משוטטת בין דמויות קפואות באמצע פעולות, ממש כמו עצירת סרט.

אבל איך עובד הטריק הזה? - הרי ברור שזה לא סתם עצירה של הסרט, כי המצלמה ממש זזה בין המשתתפים, הדמויות והפעולות שהם עשו ונקטעו להם באמצע.

אז מה קורה כאן?

השיטה הרבה יותר פשוטה ממה שנדמה. מדובר בהקפאת הפעולה של המשתתפים. הם מקבלים הוראה בנקודת זמן מסוימת וכולם עוצרים את תנועתם, בדיוק כמו שהיו, מבלי לזוז.

המצלמה באותו הזמן משוטטת בין כל המשתתפים ומסביבם והם קפואים בזמן.

מה קורה אם מישהו זז? - מאוד פשוט... מצלמים טייק נוסף.

בשנים האחרונות האפקט הזה הפך נפוץ גם אצל משתמשים וצלמים רגילים. בעשור הקודם היה רגע שלצלם אנשים בטיים פריז הפך לטרנד שסחף את האינטרנט והרשתות החברתיות.


הנה "טיים פריז" בסרטון קצר:

https://youtu.be/A9bLuVMiOXg


כך מקפיאים דמויות:

https://youtu.be/I-rGQVFyjTs?t=1m4s


טיים פריז בסרט של X-Man:

https://youtu.be/-Ly_AoLuLaI


כך תקפיאו את הזמן בעצמכם:

https://youtu.be/KHp3NdTkzGI


אפשר גם ממש להשתעשע:

https://youtu.be/5b06wwWzQgA


או לבחון איך עובדת הטכניקה הזו עם הילוך לאחור:

https://youtu.be/LsUjkQ2Waxg


לפעמים זה ממש מטורף:

https://youtu.be/O-_L9xAzbp8


ומדריך לצילום באפקט טיים פריז:

https://youtu.be/uFe1Ithuj7E?long=yes

כשבספר, מחזה או סרט מכניס המחבר לעלילה דבר שלא נובע מהשרשרת הסיבתית של העלילה, הוא לרוב עושה זאת כדי לפתור בעיות בטוויית העלילה. זה נחשב לפתרון נחות ולא אמנותי והוא זכה לכינוי "אל במכונה".

ניתן לזהות "אל במכונה" במהלך סרט למשל, שבו פתאום קורה משהו שאין לו קשר לשום דבר שקרה עד עתה ושפותר בעיה לגיבור, בלי שהוא נדרש למאמץ או תכנון כדי להשיגו. למשל, גיבור המנסה להציל את נערתו והוא עומד על סף התהום, כשהאויב מתקרב עם אקדח בידו.. אין לגיבור שום מוצא והמצב נראה אבוד, אבל לפתע האויב מקבל טלפון מהבנק שלו שמודיע לו שחסר לו כסף בחשבון.. זהו "האל במכונה", כי אין סיבה שפקיד הבנק יתקשר דווקא עכשיו. אם לעומת זאת, הטלפון היה מגיע משותפו של האויב שאומר לו שהרכב שלהם בלי אוויר בגלגלים, כי הגיבור חתך קודם את צמיגיו, זה היה פתרון יפה, שנובע מהשתלשלות העניינים ומשתלב בעלילה וברצף האירועים.

הפתרון של "Deus ex machina" היה פותר בעיות בעלילה עוד בימי היוונים, כשמכונה הייתה מכניסה "אל" לדרמה, כדי לפתור מצבים שאין דרכים אחרות להתיר אותם, במסגרת העלילה.

הביטוי "דאוס אקס מכינה" (מונח בלטינית, שפירושו הוא "אלוהים במכונה") ניתן על ידי הורטיוס, כותב הספר "ארס פואטיקה", שהמליץ לסופרים להימנע משימוש ב"אל המגיח ממכונה" כדי לפתור בעיות בעלילה. גם הפילוסוף אריסטו כתב נגד שימוש ב"דאוס אקס מכינה", הפוגם בשרשרת הסיבות בעולם שביצירה.


הנה ההסבר של "האל במכונה" בעלילה של סרטים וסיפורים:

https://youtu.be/y8fxmOrAspw?t=1m10s


בין הפגמים והבעיות בקולנוע, זה אולי הבעייתי ביותר:

https://youtu.be/Q1f7FioDiYk


ומספר סרטים ידועים שכוללים את אלמנט הדאוס אקס מכינה:

https://youtu.be/ZlhcVW-k_5M?long=yes

הילוך איטי הוא אפקט קולנועי שבו החומר המצולם מוצג באיטיות רבה. הראשון שהציג הילוך איטי בסרטים הוא הכומר האוסטרי אוגוסט מוסגר, שהשתמש באפקט כבר בתחילת המאה ה-20. ההילוך האיטי הפך מאז לכלי שימושי בתעשיית הקולנוע.

כיום עושים שימוש רב בהילוך האיטי גם בתחומים כמו צילום ספורט, צילום טבע וצילומים מדעיים.


הנה סצנת סלואו מושן מרהיבה מהסרט הקוריאני "ברוכים הבאים למקגול":

https://youtu.be/VeqojOmFr2k


טיפות מים שנופלות בהילוך איטי לתוך שלולית:

http://youtu.be/XJVR7tEv5tw?t=43s


פלייליסט של צילומים מדהימים בהילוך איטי מערוץ דיסקאברי:

https://youtu.be/yaSLaW3TRTs?list=UUjVtRqx7vMcwiBFURTcYhNw


שפתיו של אמן ביטבוקס בהילוך איטי:

http://youtu.be/e4sJa1usbns


הילוך איטי של בועות סבון:

https://youtu.be/ktvZ2Z_s4Bo?t=42s


"שיר הקתדרלה" (Cathedral Song) של טניטה טיקרם בקליפ עם המון סלואו מושן :

https://youtu.be/URflja3pE3Q


וקליפ של להקת האלקטרו פופ מהאייטיז OMD שמתחיל בהילוך איטי:

https://youtu.be/LdhYzXobHEk

אחד הקטעים המדהימים שאליהם נחשפו צופי הסרט הראשון בטרילוגיית "המטריקס" היא השוט שבו נראה ניאו, קיאנו ריווס בשבילכם, כשהוא מקמר את גבו בהילוך אטי ומתחמק מכדור שנורה אליו. קטע מדהים וללא ספק אחד המרכיבים שהפכו את הסרט לאגדה.

אבל אחד הדברים החדשניים שהתגלו בו, מבחינה קולנועית טכנית, הוא מה שזכה לכינוי "השוט של המטריקס" (Matrix shot) או "אפקט המטריקס". זוהי שיטת צילום ב-360 מעלות שהוצגה לראשונה בסרט "המטריקס" וזכתה לחיקויים רבים מאז. כשהמצלמה נעה מסביב לדמות המצולמת בהילוך איטי, היא יצרה אפקט מעניין ולא מוכר לצופי הקולנוע.

כדי לצלם כך פורשים סוללה ענקית של מצלמות שמצלמות את האירוע מכיוונים שונים. בצורה כזו ניתן אחר-כך לערוך את הסצנה כאילו המצלמה סובבת סביב הדמות הקפואה, בלי קשר למהירות התנועה שלה.


כך מצלמים את "השוט של מטריקס" בגרין סקרין, כשכל נקודה בקו התנועה של המצלמה היא מיקום של מצלמה אחת:

https://youtu.be/bKEcElcTUMk


מה שצולם על הגג משתלב עם תנועות הדמות שצולמו באולפן לתוצאה שנראית בסרט הסופי:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


שני חבר'ה שעשו לבד צילום 360 כזה:

https://youtu.be/INckJRRR1EU


ואפליקציה לטלפון חכם שמאפשרת לעשות את "אפקט המטריקס" בעצמך בעזרת 3 סמארטפונים:

https://youtu.be/LgkHcvcyTTM

מונטאז' (Montage) הוא קומפוזיציה של רצף זמן, רצף של דימויים, ללא קשר הכרחי ביניהם, במובן של זמן ומקום. כלומר, יש במונטאז' רצף של שוטים קצרים יחסית, שהמעברים ביניהם מודגשים, אבל הם לקוחים ממקומות שונים ומזמנים שונים. במילים פשוטות, במונטאז' לא חשוב הסדר של ההתרחשויות בהכרח, אלא מה הרעיון שמאחרי הדימויים, ה"שוטים" שמרכיבים אותו.

עריכת מונטאז’ מאפשרת דחיסה של פרק זמן ארוך, של חודשים ארוכים ואף שנים, לרצף קולנועי שנמשך זמן קצר. בסרטים מראים בעזרתו למשל תהליך שנמשך זמן רב, בכמה עשרות שניות. כך ניתן גם להראות שינוי במצבו של הגיבור, בהחלמתו, אימונים שהוא עובר וכדומה.

במקום לערוך בצורה של מעברים חלקים בין השוטים, עריכת מונטאג’ מדגישה דווקא את החיתוכים של העריכה ויוצרת הדגשה של הפעולה. מונטאז' מתאים מאד לסרטי פעולה ולסרטים שבהם יש התרחשויות מהירות, כיוון שהטכניקה הזו מצליחה להעביר היטב פעילות אינטנסיבית.


הנה הסבר מודגם על המונטאז' ואיך בונים אותו:

https://youtu.be/bXx99Oh9Hoo


צילום רציף של סצנה קולנועית שמייצגת שנים רבות בבית:

https://youtu.be/w0ykvDu-jUw


גדול המונטאז' סרגיי אייזנשטיין:

https://youtu.be/g5WbeoP_B8E


המונטאז' המסיים מהסרט "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה":

https://youtu.be/YhvEJPt7E7c?t=1m57s


המונטאז' המפורסם מהסרט 'רוקי':

http://youtu.be/-ZKhpbfR-LE


והמונטאז' של המשוודים בסרט 'קדימה תריץ אחורה':

http://youtu.be/tPVm8eIeY5k


מונטאז' קסום מסוג אחר, בסרט "נוטינג היל", שבו עובר הגיבור בין העונות:

http://youtu.be/5nIxppYXonE


תרגיל מונטאז' בחמישה שוטים:

http://youtu.be/j4hNhZrkqJE


ב"רוקי 4" יש אינפלציה של מונטאז'ים - אתם חייבים לראות (עברית):

https://youtu.be/eJy_4vAqq14


הנה סיכום של כמה מהמונטאז'ים הטובים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/DhQHlCaSR_w


המונטאז' החכם והמצחיק (עברית):

https://youtu.be/bIKucFLjiks


ותיאור המונטאז' בן 5 הדקות המופתיות מהסרט "פרזיטים":

https://youtu.be/ma1rD2OP85c?long=yes

וודי אלן נחשב לאחד היוצרים המשעשעים והמתוחכמים בקולנוע האמריקאי. הוא הרבה לשבור כללים קולנועיים, כמו שקרה למשל בסצנת התור מסרטו "הרומן שלי עם אנני".

בסצנה הזו עומדים בני הזוג, שמגלמים כאן וודי אלן ודיאן קיטון, בתור לסרט. כמו שקורה לכל אחד מאיתנו לעתים, אחריהם עומד ברנש ומקשקש את עצמו לדעת. הוא אומר דברים שאלן רואה כשטויות. במיוחד מרגיזות אותו קביעות של הטרחן, לגבי משנתו של תאורטיקן התקשורת המודרנית מרשל מקלוהן.

לא פעם בסצנה וודי אלן שובר את הקיר הרביעי ומדבר אל קהל צופי הסרט. הקיר הרביעי הוא הקיר המדומה, שבין הדמויות לבין קהל הצופים. שבירת הקיר הרביעי בקולנוע היא לא אירוע נדיר, אם כי גם לא מנהג שכיח, בקרב יוצרי קולנוע. אלן מדבר אל הקהל ומשתף אותו בתסכול שלו.

הוויכוח בין השניים לא היה מוכרע, אלמלא מגיח לפתע התאורטיקן המהולל מנקודה כלשהי, כדי להעמיד את הקשקשן על טיפשותו. זה קורה רק בסרטים ואת זה בדיוק מסכם וודי אלן, לנו הצופים, במשפט הכל כך נכון "לו רק החיים היו ככה"...


הנה שבירת כל הקירות בסצנה המבריקה של וודי אלן:

https://youtu.be/sXJ8tKRlW3E

דיבּוב (Dubbing) הוא שיטה בהפקת סרטים שבה מקליטים ומחליפים את הקולות בסרט קיים ובסדרות טלוויזיה. בדיבוב כזה מחליפים את הפסקול המקורי בפסקול שהדיבור בו הוא בשפה המקומית. לא פעם מחליפים ביחד עם הדיאלוגים, השיחות והדיבורים, גם מרכיבים כמו מוסיקה וצלילי רקע.

הדיבוב נפוץ בהרבה מדינות בעולם, לשם צפייה בסרט בשפה המקומית. במדינות הללו משתמשים בדיבּוב בסרטים ובסדרות טלוויזיה. ביניהן ניתן למצוא את גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, אמריקה הלטינית ויפאן. במדינות כאלה אין מסורת ותיקה של רב-לשוניות וסובלנות לשמיעת הפסקול בשפת המקור. אלה גם מדינות שבהן קהל הצופים הוא גדול ומצדיק את העלויות הכספיות של הדיבּוב לכל סדרה וסרט.

לרוב נהגו לתרגם את הפסקול של סרטים, סדרות טלוויזיה וקטעי וידאו, במדינות שבהן שיעור האנאלפביתים גבוה יחסית ורבים אינם יודעים קרוא וכתוב. בהמשך הפך הדיבוב בהן להרגל חברתי.

כך ניתן לצפות באותו סרט, כשיוצג בקולנוע ובטלוויזיה במדינות שונות, כשהוא נשמע אחרת בכל מדינה, עם קולות מקומיים - של שחקנים המדַבְּבים אותו באולפן.

המילה דיבוב באה מהמילה האנגלית "Dub" שפירושה "לשכפל".


הנה הדיבוב ומצעד המדובבים הכי טובים בכל הזמנים (עברית):

https://youtu.be/YnxfTC2bhjo


בארצות רבות רואים את כל הסדרות והסרטים כשהם מדובבים לגמרי:

https://youtu.be/FD4Ns88cUHg


חקיין דיבוב שמחקה 100 דמויות תוך 6 דקות:

https://youtu.be/-68xL-DGEBo?t=54s


המדבבים של אחד מסרטי וולט דיסני והדמויות שלהם:

https://youtu.be/Gx0FWdOs6BQ


תכנית שמפגישה ילדים עם מדבבת מקצועית לסרטים מצוירים והם מקליטים דיבוב (מתורגם):

https://youtu.be/jjHikJusUxs?long=yes


הקולות של הדמויות מהסרטים המצוירים:

https://youtu.be/GIG7RmsDRik?long=yes


ומה קורה כששחר חסון עושה דיבוב לסרט מצויר? (מתורגם)

https://youtu.be/dOqhKZpw6us?long=yes