שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
טקסטיל
מהו צמח האגבה שמסיביו ייצרו חבלים אלפי שנים?
לצמח אֲגָבָה (Agave) יש עלים בשרניים וגדולים הערוכים בצורת רוזטה, או עיגול.
כבר אלפי שנים שנוהגים במרכז אמריקה לייבש ולעבד את סיבי העלים החזקים מאד שלו, שנקראים "סיזל" (Sisl) ומשתמשים בהם לאריגת בד ה"יוטה" השימושי ועוד אריגים חזקים יותר ולשזירת חבלים.
חבלי אגבה סיזל טבעיים, מסיבי צמח אגבה מיוצרים עד היום במקומות שונים בעולם. חבלים אלו אינם סינתטיים ולכן הם מתכלים וטובים יותר לכדור הארץ.
צמח האגבה הוא סוקולנט, צמח שאוגר מים ויכול להתקיים בהשקיה מועטה. מכאן היכולת של האגבה לשרוד בתנאים קשים מאוד וכמעט ללא מים. יכולתו זו לגדול בתנאי אקלים קשים, ביחד עם השימושים המגוונים שלו בתעשיות שונות, הופכים את האגבה לצמח רב ערך בתרבויות קדומות, כמו המאיה, ועד ימינו בעולם המודרני.
גם הרגלי הפריחה שלו מיוחדים במינם. האגבה אינו פורח לאורך השנים, אלא פעם אחת בלבד. הוא חי ומתפתח לקראת השלב בו יוציא פרח אחד בודד ואז ימות. זו נקראת פריחה מונוקרפית.
#שימושים תעשייתיים
יכולתה של האגבה להתאים לתנאי אקלים קשים והתועלת שהיא מביאה לאדם ולסביבה כבר שנים רבות, בייצור של חבלים ואריגים, מעודדים את האנושות לחקור כל העת את האפשרויות הגלומות באגבה. עם השנים התגלו שימושים מגוונים בה, בתעשיות שונות, ההופכים אותה לצמח בעל ערך רב בעולם המודרני.
בתעשיית האלכוהול, למשל, משמש האגבה כמרכיב העיקרי בייצור של משקאות אלכוהוליים מסורתיים שמקורם במקסיקו, דוגמת הטקילה והמסקל.
בתעשיית המזון האגבה משמש להפקה וייצור של סירופ טבעי וממתיקים טבעיים, שבהיותם בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם מהווים בעולם המערבי כתחליף מצוין ומבוקש לסוכר.
בזכות תכונותיו המרככות והמלחים שבו, משמש מיצוי האגבה גם לייצור של מוצרי טיפוח ויופי, בתעשיית הקוסמטיקה.
גם בתעשיית התרופות מרבים לחקור במחקר מתמשך ורב שנים כיצד יכולים חומרים שהופקו מהאגבה לשמש ברפואה. בין השאר נבדקות גל העת התכונות האנטי דלקתיות והאנטי בקטריאליות שלהם.
#היסטוריה
מקורו של האגבה במקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של היום ובמרכז אמריקה. לארצות באגן הים התיכון הוא הובא במאה ה-16.
אפילו אצלנו, במדינת ישראל הצעירה, בנו בשנות ה-50 בצומת גילת שבנגב מפעל לייצור חבלים ובדים מצמחי אגבה שגידלו במדבר. המפעל התחיל כהצלחה גדולה אך בעשור הבא השתלטו הסיבים הסינתטיים, שהיו חזקים וזולים מסיבי הסיזל והמפעל נסגר.
בישראל ובארצות הים-התיכון משמש האגבה כיום, כצמח מרשים ועמיד במיוחד, בעיקר למטרות נוי.
חלק מהערבים נוטעים אותו בבתי הקברות, אולי בשל הדמיון בינינו ולצמח, שחי ומתפתח ואז פורח ומסיים את חייו.
איש מאיה מדגים איך הכינו עלי אגבה סיסל לשזירת חבל:
https://youtu.be/iZ4D47oqnAs
מכונות מייצור עצמי באפריקה משמשות לייצור חבלי סיסל טבעיים מסיבי אגבה:
https://youtu.be/EGM6He40Wlc
החבלים שנוצרים מהסיבים הללו:
https://youtu.be/dFUu-q5hK68
לוקחים חלק ושותלים - כך מגדלים צמח אגבה:
https://youtu.be/iBvHbdLFjOg
קציר האגבה:
https://youtu.be/ZXU_rPyT39c
זן יפה - ה"קווין אגבה":
https://youtu.be/fOzw1zL7EV0
לצמח אֲגָבָה (Agave) יש עלים בשרניים וגדולים הערוכים בצורת רוזטה, או עיגול.
כבר אלפי שנים שנוהגים במרכז אמריקה לייבש ולעבד את סיבי העלים החזקים מאד שלו, שנקראים "סיזל" (Sisl) ומשתמשים בהם לאריגת בד ה"יוטה" השימושי ועוד אריגים חזקים יותר ולשזירת חבלים.
חבלי אגבה סיזל טבעיים, מסיבי צמח אגבה מיוצרים עד היום במקומות שונים בעולם. חבלים אלו אינם סינתטיים ולכן הם מתכלים וטובים יותר לכדור הארץ.
צמח האגבה הוא סוקולנט, צמח שאוגר מים ויכול להתקיים בהשקיה מועטה. מכאן היכולת של האגבה לשרוד בתנאים קשים מאוד וכמעט ללא מים. יכולתו זו לגדול בתנאי אקלים קשים, ביחד עם השימושים המגוונים שלו בתעשיות שונות, הופכים את האגבה לצמח רב ערך בתרבויות קדומות, כמו המאיה, ועד ימינו בעולם המודרני.
גם הרגלי הפריחה שלו מיוחדים במינם. האגבה אינו פורח לאורך השנים, אלא פעם אחת בלבד. הוא חי ומתפתח לקראת השלב בו יוציא פרח אחד בודד ואז ימות. זו נקראת פריחה מונוקרפית.
#שימושים תעשייתיים
יכולתה של האגבה להתאים לתנאי אקלים קשים והתועלת שהיא מביאה לאדם ולסביבה כבר שנים רבות, בייצור של חבלים ואריגים, מעודדים את האנושות לחקור כל העת את האפשרויות הגלומות באגבה. עם השנים התגלו שימושים מגוונים בה, בתעשיות שונות, ההופכים אותה לצמח בעל ערך רב בעולם המודרני.
בתעשיית האלכוהול, למשל, משמש האגבה כמרכיב העיקרי בייצור של משקאות אלכוהוליים מסורתיים שמקורם במקסיקו, דוגמת הטקילה והמסקל.
בתעשיית המזון האגבה משמש להפקה וייצור של סירופ טבעי וממתיקים טבעיים, שבהיותם בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם מהווים בעולם המערבי כתחליף מצוין ומבוקש לסוכר.
בזכות תכונותיו המרככות והמלחים שבו, משמש מיצוי האגבה גם לייצור של מוצרי טיפוח ויופי, בתעשיית הקוסמטיקה.
גם בתעשיית התרופות מרבים לחקור במחקר מתמשך ורב שנים כיצד יכולים חומרים שהופקו מהאגבה לשמש ברפואה. בין השאר נבדקות גל העת התכונות האנטי דלקתיות והאנטי בקטריאליות שלהם.
#היסטוריה
מקורו של האגבה במקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של היום ובמרכז אמריקה. לארצות באגן הים התיכון הוא הובא במאה ה-16.
אפילו אצלנו, במדינת ישראל הצעירה, בנו בשנות ה-50 בצומת גילת שבנגב מפעל לייצור חבלים ובדים מצמחי אגבה שגידלו במדבר. המפעל התחיל כהצלחה גדולה אך בעשור הבא השתלטו הסיבים הסינתטיים, שהיו חזקים וזולים מסיבי הסיזל והמפעל נסגר.
בישראל ובארצות הים-התיכון משמש האגבה כיום, כצמח מרשים ועמיד במיוחד, בעיקר למטרות נוי.
חלק מהערבים נוטעים אותו בבתי הקברות, אולי בשל הדמיון בינינו ולצמח, שחי ומתפתח ואז פורח ומסיים את חייו.
איש מאיה מדגים איך הכינו עלי אגבה סיסל לשזירת חבל:
https://youtu.be/iZ4D47oqnAs
מכונות מייצור עצמי באפריקה משמשות לייצור חבלי סיסל טבעיים מסיבי אגבה:
https://youtu.be/EGM6He40Wlc
החבלים שנוצרים מהסיבים הללו:
https://youtu.be/dFUu-q5hK68
לוקחים חלק ושותלים - כך מגדלים צמח אגבה:
https://youtu.be/iBvHbdLFjOg
קציר האגבה:
https://youtu.be/ZXU_rPyT39c
זן יפה - ה"קווין אגבה":
https://youtu.be/fOzw1zL7EV0
מי המציא את סיכת הביטחון?
סיכת ביטחון (Safety Pin) היא המצאה קטנה, נראית שולית ולא משהו מיוחד, אבל היא פתרה בעיה כואבת לאדם, כואבת תרתי משמע. הגאונות שלה מתבטאת גם בפתרון המבריק והפשוט כל כך לחיבור של בדים וגם בבטיחות הנהדרת שלה, בכך שהסיכה הקלאסית נחבאת בה ולא מסכנת בנעיצה כואבת בעורו של הלובש או המשתמש בה.
סיכת ביטחון היא אביזר רכיסה שבו נכללים סיכה, מנגנון קפיצי וחבק שמכסה את קצה הסיכה ומונע ממנו לדקור. זו אחת ההמצאות המרהיבות בפשטותן, שנועדה להדק או לחבר בדים, באופן זמני כמובן ותוך שמירה על קלות הפעלה ובטיחות מירבית.
הממציא וולטר האנט (walter Hunt), או בקיצור וולט, גם הוא דמות מדהימה. הוא מגדולי הממציאים ואחד המוחות הפוריים ביותר בתחום ההמצאה והפתרונות. מנגד, הוא אחד הממציאים הכי פחות מוכרים בעולם, כולל במולדתו - ארצות הברית.
המדהים הוא שסיכת הביטחון המודרנית אינה הראשונה שנועדה לפתור את בעיית הרכיסה של בדים. ב-1849 היא הומצאה מחדש על ידי וולטר האנט, אבל מקור הרעיון, אם כי במימוש פחות מוצלח בהרבה, היה ביוון העתיקה. שם השתמשו באביזר דומה לסיכת הביטחון המודרנית שנקרא פיבולה ונשכח. ביוון העתיקה הוא שימש לרכיסת בגדים ותכשיטים כמו סיכות בגד, אך נשכח והתגלה רק כממצא ארכאולוגי, בעיר מיקנה.
סיכת הביטחון נחשבת לאביזר שימושי ויומיומי, אך היה שלב בהיסטוריה שבו היא הפכה למרכיב אופנתי של ממש. זה היה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, עת הפכה סיכת הביטחון גם לאביזר אופנה. מדובר בתרבות הפאנק, עם האופנה המובחנת שבחרו לעצמם חובבי הז'אנר. הם אמצו את סיכות הביטחון כאמצעי קישוט שכיח לבגדים בסגנון הפנקיסטי.
בתחילה אומצה סיכת הביטחון על ידי הפנקיסטים בשביל הצורך לחבר יחד בגדים מרופטים, קרועים ומחוררים. די מהר הם גם חיברו באמצעותה טלאים עם מסרים וסמלי להקות שהם אהבו, לצד האחורי של הז'קט או הבגד. לעתים הם גם תחבו את סיכת הביטחון לחורי עגילים באוזן, כסוג פשוט וחתרני של מעין "עגילי פאנק".
הנה המצאת סיכת הביטחון:
https://youtu.be/u2La7s3Z5uE
על הגאונות של סיכת הביטחון והתחכום בפשטותה:
https://youtu.be/jzyBsJg1iZY
אופנת הפאנק השתמשה בסיכות ביטחון:
https://youtu.be/d3AW4L3VS3M
הפחד ממגמות שנאה בארצות הברית של טראמפ הזניק את סיכת ביטחון כסימן לתמיכה:
https://youtu.be/kw9YdqjaXzo
וממציא סיכת הביטחון הפורה וחריף המחשבה, שכמעט איש לא מכיר:
https://youtu.be/fYSQuCxJILE?long=yes
סיכת ביטחון (Safety Pin) היא המצאה קטנה, נראית שולית ולא משהו מיוחד, אבל היא פתרה בעיה כואבת לאדם, כואבת תרתי משמע. הגאונות שלה מתבטאת גם בפתרון המבריק והפשוט כל כך לחיבור של בדים וגם בבטיחות הנהדרת שלה, בכך שהסיכה הקלאסית נחבאת בה ולא מסכנת בנעיצה כואבת בעורו של הלובש או המשתמש בה.
סיכת ביטחון היא אביזר רכיסה שבו נכללים סיכה, מנגנון קפיצי וחבק שמכסה את קצה הסיכה ומונע ממנו לדקור. זו אחת ההמצאות המרהיבות בפשטותן, שנועדה להדק או לחבר בדים, באופן זמני כמובן ותוך שמירה על קלות הפעלה ובטיחות מירבית.
הממציא וולטר האנט (walter Hunt), או בקיצור וולט, גם הוא דמות מדהימה. הוא מגדולי הממציאים ואחד המוחות הפוריים ביותר בתחום ההמצאה והפתרונות. מנגד, הוא אחד הממציאים הכי פחות מוכרים בעולם, כולל במולדתו - ארצות הברית.
המדהים הוא שסיכת הביטחון המודרנית אינה הראשונה שנועדה לפתור את בעיית הרכיסה של בדים. ב-1849 היא הומצאה מחדש על ידי וולטר האנט, אבל מקור הרעיון, אם כי במימוש פחות מוצלח בהרבה, היה ביוון העתיקה. שם השתמשו באביזר דומה לסיכת הביטחון המודרנית שנקרא פיבולה ונשכח. ביוון העתיקה הוא שימש לרכיסת בגדים ותכשיטים כמו סיכות בגד, אך נשכח והתגלה רק כממצא ארכאולוגי, בעיר מיקנה.
סיכת הביטחון נחשבת לאביזר שימושי ויומיומי, אך היה שלב בהיסטוריה שבו היא הפכה למרכיב אופנתי של ממש. זה היה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, עת הפכה סיכת הביטחון גם לאביזר אופנה. מדובר בתרבות הפאנק, עם האופנה המובחנת שבחרו לעצמם חובבי הז'אנר. הם אמצו את סיכות הביטחון כאמצעי קישוט שכיח לבגדים בסגנון הפנקיסטי.
בתחילה אומצה סיכת הביטחון על ידי הפנקיסטים בשביל הצורך לחבר יחד בגדים מרופטים, קרועים ומחוררים. די מהר הם גם חיברו באמצעותה טלאים עם מסרים וסמלי להקות שהם אהבו, לצד האחורי של הז'קט או הבגד. לעתים הם גם תחבו את סיכת הביטחון לחורי עגילים באוזן, כסוג פשוט וחתרני של מעין "עגילי פאנק".
הנה המצאת סיכת הביטחון:
https://youtu.be/u2La7s3Z5uE
על הגאונות של סיכת הביטחון והתחכום בפשטותה:
https://youtu.be/jzyBsJg1iZY
אופנת הפאנק השתמשה בסיכות ביטחון:
https://youtu.be/d3AW4L3VS3M
הפחד ממגמות שנאה בארצות הברית של טראמפ הזניק את סיכת ביטחון כסימן לתמיכה:
https://youtu.be/kw9YdqjaXzo
וממציא סיכת הביטחון הפורה וחריף המחשבה, שכמעט איש לא מכיר:
https://youtu.be/fYSQuCxJILE?long=yes