» «
טפילים
אילו טפילים חיים בתוך הגוף?



זו לא שאלה, אלא כמעט תמיד עובדה - טפילים (Parasite) שונים, חיים ברגע זה בתוך גופנו או עליו והם נמצאים בו בהמוניהם.

בדרך כלל, אך לא תמיד, מזיק הטפיל, הפרזיט, ליצור הנטפל, המכונה "פונדקאי", המארח אותו שלא ברצונו. בין אם הוא חי עליו או בתוכו, הוא לא חייב להיקשר אליו, הוא יהיה שם בסביבה וינצל אותו היטב.

אנו מכירים בדרך כלל את הטפילים החיצוניים של בעלי חיים, דוגמת הכינים, הקרציות, הפשפשים ואפילו זחלי זבובים שאיננו רואים. אבל לא פחות מעניינים הם הטפילים הפנימיים - אלו החיים בתוך בעלי חיים שונים ומשיגים מהם מזון וחומרים חיוניים לקיומם ולהתרבותם.

המאפיין הברור של טפיל פנימי (endoparasite) הוא החיים שהוא מנהל בתוך גוף הפונדקאי, האורגניזם שאליו הוא נטפל.

כאלה למשל, הן תולעים עגולות (Roundworms) ותולעי סרט (tapeworms) שחיות לא פעם במעיים של יונקים שונים, ביניהם גם בני אדם. רובם הגיעו לשם עם מיני מזון שונים, כמו מזון נא ופירות.

אבל יש בין הטפילים הפנימיים גם יצורים מוכרים הרבה יותר, כמו פטריות, אורגניזמים חד תאיים וכמובן חיידקים, שגופנו מכיל בכמויות לא נתפסות ושחלקם הגדול הוא, כמה מפתיע, בריא לנו מאד.

חלק מהטפילים הפנימיים חיים ברקמות גוף נוספות, כמו הלימפה, השרירים ופה ושם אפילו בכלי הדם שלנו.


הנה עולמם של הטפילים (מתורגם):

https://youtu.be/g09BQes-B7E


סיפורן של המפלצות הזעירות שמזיקות לנו מבפנים ואיך ניתן להשתמש בהן כנשק (מתורגם):

https://youtu.be/qNWWrDBRBqk


הטפילים שבתוך גופם של חיות המחמד שלנו:

https://youtu.be/JWh-rpCsVQw


ודיון על פרזיטים שחיים בגופם של אנשים ובצנצנות מראים אותם משומרים:

https://youtu.be/PV4rowSN_AQ?long=yes
טפילים
מהם הטפילים שנצמדים או נכנסים לגוף החי?



מגוון טפילים (Parasite), פרזיטים בלעז, חיים בהמוניהם, בכל רגע נתון, בגופנו או עליו, כמו גם על ובתוך גופם של בעלי חיים רבים.

הטפיל כיצור מזיק בדרך כלל ל"פונדקאי", האורגניזם, כלומר היצור, שאליו הוא נטפל ומארח אותו שלא ברצונו. הוא נקשר אליו או לתוכו ומנצל אותו לצרכיו.

בין הטפילים יש את החיצוניים, הנדבקים לגוף, כולל הקרציות, הפשפשים, הכינים וזחלי הזבובים הזעירים.

לצידם שוכנים בתוך הגוף הטפילים הפנימיים (endoparasite), המנהלים חיים שלמים בתוך גופם של הפונדקאים, כולל בני אדם. הם ניזונים מהם במזון ובמרכיבים חיוניים לקיום והתרבות.

טפילים פנימיים שכאלה הם למשל תולעי סרט (tapeworms) ותולעים עגולות (Roundworms). לרוב הם חיים במעיים של יונקים, לאחר שהגיעו לשם עם פירות, מזון נא או מקולקל. עוד טפילים פנימיים הם חד תאיים, פטריות וחיידקים, שמצויים במיליארדים בתוך גופנו, כשחלקם מזיקים לנו ואחרים דווקא בריאים. אלו חיים לעתים ברקמות גוף נוספות, כמו פה, לימפה, שרירים וכלי דם.


הנה הסבר על הטפילים (מתורגם):

https://youtu.be/g09BQes-B7E


טפילים בתוך נמלים:

https://youtu.be/F-4g98BHx5s


הטפילים שבגוף חיות מחמד:

https://youtu.be/JWh-rpCsVQw


גם בתוך לווייתנים ענקיים חיים טפילים שאוכלים את עצמותיהם:

https://youtu.be/-ZdP216pq7c
אמפולקס קומפרסה
איזו צרעה שולטת במוח התיקן?



ללא מוח משלה, הצרעה הטפילית אמפולקס קומפרסה (Jewel Wasp או Ampulex compressa) היא בעל חיים מתוחכם ואכזרי. הצרעה הזו מכתיבה את התנהגותו של הטרף שלה על ידי הזרקה של ארס היישר לתוך מוחו. הארס של הצרעה הזו לא משתק ולא הורג. במקום זה מצליחה הצרעה, בתהליך ביוכימי מדהים, לוודא שהג'וק, תיקן אמריקני, ילך אחריה למחילה שלה וימתין במקומו, כשהצרעה מטילה עליו ביצה. הוא יישאר גם כשהצרעה תחסום את המחילה ותפנה לדרכה. כשהזחל בוקע מן הביצה, הוא מתחיל לאכול את פנים המקק ומתגלם בתוך גופו. כך הוא יעשה במשך 3 שבועות, עד שיבקע מהגולם המת כצרעה בוגרת.

ומיני צרעה אחרים משתמשים בזחל לאותה המטרה. שם, גם לאחר שיצאו הטפילים מגופו, הופך הזחל לשומר הראש והמגן שלהם. נראה שהטפיל מפלס את דרכו למוח הזחל ושולט בפעולותיו, כך שהזחל הופך לשומר הראש והמגן של זחלי הצרעות לעתיד. למרבה הפרדוקס הוא שומר עליהם מפני טפילים אחרים, עד שכוחותיו אוזלים והוא מת מרעב וחולשה.


כך הצרעה משתלטת על מוחו של התיקן הזומבי, שבמותו מזין את הגולם שלה:

http://youtu.be/6E7q2qJCM3w


ופולשי גוף דומים שנוטעות צרעות בזחלים:

http://youtu.be/vMG-LWyNcAs
קורדיספס
מהי הפטריה הרוצחת?



אחת משיטות הקיום בטבע היא הטפילות, שבה חי אורגניזם אחד "על חשבונו" של אחר. מהטפילים כולם נחשבת תופעת "הפטריות ההורגות" (Killer fungi) לאחת המבעיתות והאלימות שיצרה האבולוציה.

קוראים לה קורדיספס (cordyceps sinensis) והיא סוג של פטריה שנמנים עליו 680 מיני פטריות שונים. הקורדיספס היא פטרייה טפילה באורך של עד 11 סנטימטרים, שחיה בסביבה לחה, עתירת עשב ושלגים.

הפטריה הזו היא טפילה של חרקים. היא חודרת לגוף החרק בצורת נבגים שהחרק שואף ומשתלטת על מוחו. כשנמלה, למשל, מסניפה את נבגי הפטריה, הפטריה משתלטת על מוחה וגורמת לה לטפס על גבעול או גזע גבוה יחסית ולעמוד שם ללא הגבלה. בהדרגה יוצאת הפטריה מגוף הנמלה או החרק המתים, בצורה המזכירה אנטנות קטנות וגבוהות.

אחרי מספר ימים עד שבועיים, מתחילה הפטריה לפזר את נבגיה לכל עבר. הגובה שבו התמקמו הנמלה או החרק מאפשר הפצה טובה יותר של נבגי הפטריה. הנבגים הללו יעשו בעתיד הקרוב דבר דומה - כל נבג לחרק שעליו ישתלט...

כך יכולה פטריית קורדיספס אחת להשמיד מושבה שלימה של נמלים, הכוללת מיליוני נמלים, כולן ישאפו נבגים טפיליים וימשיכו במורשת הפצת הפטריה הטפילית וההרסנית.

המעניין הוא שאם הפטרייה הזו מחסלת חרקים, לבני האדם היא דווקא טובה... הפטרייה הזו מקנה סגולות רבות לאדם, החל מעירנות ועד לכוח גברא. היא גדלה בטיבט ובהרי סין וההימליה, בגבהים דלי החמצן של 3000 מטרים. סגולותיה התגלו על ידי רועים שהבחינו שהצאן מלחלח את העשב והופך עירני ואנרגטי.

כשבדקו מה מכיל העשב הם גילו את הקורדיספס. משניסו אותה בעצמם בחליטה לתה, הם קיבלו אנרגיה וחשו שהם נושמים טוב יותר בתנאי חוסר החמצן. כך החלו להגיש את חליטת הפטריה הזו לאורחים, כדי שיוכלו לנשום טוב יותר, בתנאי החמצן הקשים של האזורים הגבוהים. משגילו את סגולותיה לאדם נהגו לאסוף אותה ביחד עם שרידי הגוף של החרק.

כשהקיסר הסיני שמע על נפלאותיה ולאחר שניסה אותה הוא הוציא צו שמחייב את כל המוצא קורדיספס, למסור אותה לקיסרות. היא הפכה אז כה יקרה שהשתוותה במחירה לזהב.

בשנות ה-80 של המאה הקודמת. הצליחו לתרבת לראשונה את הקורדיספס וכיום מגדלים את הפטריה הזו על מצע של צמחים. אם בעבר היה איסוף הפטרייה תהליך קשה ומסובך וקילו של קורדיספס בר היה שווה אז 70 אלף דולר, בימינו מגדלים אותה בתרבית ובתנאי מעבדה ומחירה ירד מאד וניתן לקנותה בכל חנות מוצרי בריאות. שום קיסר לא יכעס עליכם...


זוהי הפטריה הרוצחת:

https://youtu.be/r4TeOa4liDs


וכך הורגות הפטריות הטפילות את החרקים:

https://youtu.be/XuKjBIBBAL8

טפילים

סרטן נזיר
כיצד מתנחל הסרטן נזיר?



לסרטן הנזיר, הנזירן, גוף רך כשהוא בוקע מהביצה. את הביצים נשאה האם במקום מיוחד מתחת לגופה ועכשיו, מחוץ לביצה, הוא פגיע מאד. לסרטנים הללו אין קונכיות משלהם, שיגנו על גופם הרך. כשהוא מחפש לו דרך להגן על עצמו, משתלט הסרטן הנזיר על קונכיה שהוא מוצא בים והופך אותה לביתו.

לעיתים מנהלים ביניהם נזירנים שונים מאבקים על קונכיות ויש אפילו כאלה שמתנחלים בקונכיה שנזירן אחר שוכן בה ומשתלטים עליה במקומו. כשהנזירן גדל, הוא מחפש לעצמו כל פעם קונכיה גדולה יותר. זה קצת כמו שהמשפחה מתרחבת ומחפשת דירה גדולה יותר, או אדם שקונה לעצמו בגדים גדולים יותר, כי הוא גדל...


הנה סרטון של מאבק בין שני סרטני נזיר, גדול וקטן:

http://youtu.be/Tffgq7eW6uY?t=41s


הנה הגירה של מיליוני סרטני נזיר שבכל אוגוסט מתרחשת:

http://youtu.be/P7br7uuH4ww


הנה סרטון שמראה איך דיירים לעתיד רבים על קונכיה גדולה ואיך בסוף בא סרטן נזיר שלישי ועובר אליה מקונכייתו הקטנה:

http://youtu.be/ExV4b77qfww


והנה סרטון מעט ארוך על צלמת שאוהבת לצלם את הסרטן הנזיר:

http://youtu.be/UiJFWiCdpH4
דייר
מיהו הדייר שחי בבטן מלפפון הים?



מלפפון הים (Sea cucumber) הוא יצור ימי שנפוץ בכל ימי העולם ויש לפחות 1,250 מינים שלו. הוא ניזון מקרקע הים שהוא בולע ומסנן מתוכה את מזונו ופולט את השאר.

ואגב, למלפפון הים שיטה מעניינת להרחיק וחביבת טורפים. כשהוא מאוים הוא מוציא מגופו את מעיו, הנראים כערימה בהירה וגדולה של תולעים. רבים מהטורפים לא מסתכנים למראה המוזר וממשיכים בדרכם.

אבל יש דג זעיר, שממש נכנס בו. הכוונה היא לא שהוא "נכנס בו" במובן של נלחם בו, אלא שדג הדייר (Pearlfish) הקטן והדקיק נכנס אל תוך גופו של מלפפון הים וחי בתוכו.

אז כן, זואולוגים ימיים שעקבו אחרי מלפפון הים גילו שדג הדייר נכנס למעין תא או "חדרון" קטן בחלקו האחורי של גוף מלפפון הים ומתגורר בתוכו. התא הזה הוא שק הנשימה של המלפפון והדג הטפיל שנקרא "דג דייר" חי כך בקביעות בתוך גופו של מלפפון הים.

זו לא ממש סימביוזה ושיתוף פעולה בין השניים. זה יותר טפילות, כשיצור אחד נטפל לשני ומנצל אותו. כי דג הדייר לא רק סידר לעצמו מקום לישון בתוך מלפפון הים. כשהוא ממש רעב הוא גם מנשנש מהמעיים שלו ואוכל מהם.

למלפפון הים אין הרבה יכולת להתגונן מפני דג הדייר שנטפל ומנצל אותו לשינה ולמאכל. איבריו הפנימיים של מלפפון הים אמנם לא נפגעים וכשצריך גדלים מחדש אם נאכלו מעט, אבל הוא לא מרוויח דבר מהיחסים עם הדג הטפילי שמתגורר ואוכל מגופו.

המדהים הוא שהטפיל הדקיק גם מביא את החברים שלו. לא פעם התגלו דגים דיירים רבים שהצטופפו על מלפפון ים אחד. החוקרים אומרים שמספרם יכול להגיע ל-15 דיירים על מלפפון אחד גדול!

וכך, מידי לילה עוזבים דגי הדייר את מלפפוני הים שלהם כדי לאכול בחוץ ובהמשך שבים ומשתחלים לתוך "חדרם" שבתוך מלפפון הים, בו ינומו ואם יהיו רעבים, יסעדו גם מהמזווה, כלומר ממעיו.


הנה סיפורו של מלפפון הים (עברית):

https://youtu.be/ljI_RfRF8Co


דג הדייר מריח, מוצא את הפתח ומשתחל בו אל תוך מלפפון הים:

https://youtu.be/o6NIG3KkwLE


מול יצורים אחרים מלפפון הים דווקא מגן היטב:

https://youtu.be/nBPbOrKiXnk


הסיפור של הדייר:

https://youtu.be/dOoZ6wHiSnI


ודגי הדייר שחיים בתוך מלפפון הים ומקבלים שותפים:

https://youtu.be/K2Eyup8Jk3w
כינים
מהם הכינים?



הכִּנים (Lice) הם חרקים זעירים שמוצצים את דמם של יונקים או על של עופות. הכינים חיות על עורם של בעלי חיים שונים ובין שערותיהם. הכינים גורמות לגירוד והם מדלגות בקלות מראש לראש אצל בני-אדם או מגוף לגוף אצל בעלי חיים.

לכינים אין כנפיים. הן בעלות יכולת אחיזה מצוינת בשיער ובגוף. ישנם גם כיני גוף וכיני ערווה, שמתרכזות בשיער שבאברי המין, אם כי הן נדירות יותר מהכינים הרגילות שמתרכזות בראשנו.


הנה סרטון שמספר על הכינים:

http://youtu.be/j1TLFoAa2AA


למה כה קשה לחסלם?

https://youtu.be/lKVh7CuPUQk


כך מרחיקים כינים באמצעות תכשיר נגד כינים (עברית):

http://youtu.be/ICb1_t7trog


מבט בכינה דרך המיקרוסקופ:

http://youtu.be/LXVl2pGosB0


ותרופת סבתא הכי יעילה נגד כינים (עברית):

http://youtu.be/aWlfeRPq_N8
קוקייתיים
למה הקוקיה מטילה ביצים בקן של זרים?



תארו לכם שיום אחד הייתם באים הביתה ומגלים שמישהו החליט לגור בו במקומכם.

זה היה נעים?

רוב מיני הקוקיה הם כנראה העופות הבטלנים ביותר והטפילים של עולם העופות. הקוקייה אינה בונה קן לביצים שלה והיא נוהגת להטיל את ביציה בקנים של ציפורים זרות.

הציפורים הללו שהקן הוא שלהן, נקרא להן הפונדקאיות, לא מבחינות ודוגרות על ביצי הקוקיות ביחד עם שלהן. גם לאחר שהם בוקעים מהביצים הן מאכילות את גוזלי הקוקיה כאילו היו הגוזלים שלהן.

פעמים רבות, כדי להטיל את ביצתה אל הקן הזר, הקוקיה משליכה אחת או שתי ביצים של הציפור הדוגרת.

הכי מרגיז הוא שגם הגוזל שלה, גם הוא נוהג כמוה. איזה חינוך... כן, כשגוזלי הקוקיה בוקעים מהביצה, אצל רוב מיני הקוקיה ממשיכים הגוזלים בדרכי הוריהם ומפילים את הביצים של הציפורים הפונדקאיות החוצה מהקן, כדי שיהיה להם מספיק אוכל...

אגב, בלי קשר, אחד ממיני הקוקיות - קוּקְיָה רָצָנִית, הוא עוף מהיר במיוחד, שיכול להגיע בלי בעיות למהירות של 34 קילומטרים לשעה, במיוחד כש קוקיה הזו רודפת אחרי טרף, כמו לטאות.


הנה העולם של הקוקיה לילדים (עברית):

https://youtu.be/6hcsfp7PISM


הקוקיה מטילה את ביצתה לקן זר:

http://youtu.be/dAU5MTXmAPY


סיפורן של ביצי הקוקיה המתנחלות בקינים של אחרים:

http://youtu.be/4Mb0GOITRUU


וגוזל הקוקיה המשליך את הביצים האחרות מהקן:

http://youtu.be/SO1WccH2_YM


רפלסיה
מהו הפרח הגדול בעולם?



הוא גדול, הוא מסריח, הוא מגרה כמו בשר רקוב והוא מלא חיים כמו גופה של מת... ועדיין הוא נחשב למושא התשוקה של הכבדים שבחובבי הפרחים בעולם, מי שחוסכים כדי לטוס ליערות הגשם של בורנאו או סומטרה ולראותו מקרוב קרוב...

ספרי הבוטניקה, מדע הצמחים, יודעים לספר שביערות הגשם של דרום מזרח אסיה פורח הפרח הענק בעולם. קוראים לו רפלסיה (Rafflesia) והוא מין הפרחים בעל הפרח הגדול ביותר בעולם. קוטרו של פרח הרפלסיה הוא בסביבות מטר שלם ומשקלו של פרח רפלסיה אחד יכול להגיע עד 11 קילוגרם!

הפרח הענקי ובעל הצבע האדום-חום מפיץ ריח רע במיוחד של בשר רקוב. בזכות הריח הזה הוצמדו לו שלל כינויים, כמו "פרח הגופה" (Corpse flower), "צמח הגופה", "חבצלת הגופה" ו"פרח הבשר". אבל שווה לו קצת סירחון, כי כך הוא מושך אליו זבובים שמאביקים אותו.

מרתק לדעת שהרפלסיה הוא צמח שאינו גדל בעצמו. אין לו שורשים, גזע, גבעול או עלים משלו. הרפלסיה הוא למעשה צמח טפיל, שמתיישב על צמח ששמו "טטרסטיגמה" וניזון מעורקיו. הוא שולח אברי מציצה דמויי שורשים ישירות לתאים של הצמח שאליו הוא נצמד. כך הרפלסיה שואבת ממנו נוזלים ומזון.

פרחי הרפלסיה בעולם נמצאים בסכנת הכחדה.


הנה הפרח הכי גדול בעולם וכמה שהוא מיוחד (מתורגם):

https://youtu.be/4dPV9UnDEFY


סיפורו באנגלית של פרח הענק רפלסיה:

https://youtu.be/0cGRujABwuQ


מפגש אמיתי עם פרח הרפלסיה הענקי:

https://youtu.be/cm36-UKx5EY


מבט מקרוב קרוב:

https://youtu.be/J0Yw5tWVrYA


הזבובים שנמשכים אליו ומאביקים אותו, בזכות ריח הבשר הרקוב:

https://youtu.be/0EZtJz8Y4VU


ובואו למצוא את הרפלסיה הגדולה:

https://youtu.be/SKoTKeRJc4E
מי עוקץ - יתוש או יתושה?


היתוש הזכר הוא יצור תמים ובלתי מזיק, שבדומה לפרפרים ניזון בכלל מצוף של פרחים. הנקבות הן אלו שמוצצות את הדם, שכן הן זקוקות לחלבונים הנמצאים בדם כדי לייצר מהם כמה שיותר ביצים. יתושים מסוגלים לזהות חום, וכך מאתרים בעלי חיים עם דם חם - כמונו, בקלות רבה ברגע שהם קרובים מספיק.

כאשר יתושה עוקצת אותנו, הגוף שלנו מעביר חומר שנקרא היסטמין למקום העקיצה. החומר הזה הוא זה שגורם לנפיחות באזור העקיצה ולגירוד המציק שמרגישים במשך כמה ימים לאחר שנעקצים.

יתושה מסוגלת לשאוב כ-6 מיליגרמים של דם, זה אולי לא נשמע הרבה, אבל מבחינה משקלית מדובר בכמות ששווה למשקל גופה ואפילו עולה עליו. בגלל המשקל שהיא נושאת לאחר ה"ארוחה" היא עפה לאט יותר, ולכן קל יותר לתפוס יתושים כשהם שבעים.

כיוון שהיתושות יכולות לעקוץ כמה אנשים במהלך חייהן, הן מפיצות בקלות מחלות. לכן, כשיש יתושים בחוץ, כדאי למרוח חומר דוחה יתושים על מנת להימנע מעקיצות.


הנה הסבר למה עקיצות יתושים מגרדות לנו:

https://www.youtube.com/watch?v=qu1kAfHjK38


תהליך העקיצה שת היתוש עושה שימוש ב-6 עוקצים:

https://www.youtube.com/watch?v=rD8SmacBUcU


וסרטון פרסומת משעשע (מתורגם):

https://www.youtube.com/watch?v=ZyfonhqA9C8
מהם וירוסים או נגיפים?



וירוס (viruses), בעברית נגיף, הוא סוג של חומר גנטי, טפיל, שלא יכול לחיות בעצמו, אבל יכול להתרבות ולגרום נזק בריאותי כבד, אם כי לא כל הווירוסים גורמים לנזק כזה.

הווירוס זקוק ל"מארח" שבו הוא יתקיים וממנו הוא יחיה. וירוסים אינם פעילים כלל מחוץ לתא חי, שאליו הם נטפלים.

מדהים לחשוב איזו השפעה אדירה על בעלי חיים גדולים ולמעשה על העולם כולו יש ליצור כל כך קטן. הווירוס הוא יצור זעיר שגודלו הוא עד מאית מגודלו של חיידק ואלפית מגודלו של תא בודד בגופו של בן אנוש. את מרבית הווירוסים ניתן לראות רק במיקרוסקופ אלקטרוני. הם כה קטנים שבמעבדה חוקרים ועובדים חוקרי נגיפים בדרך כלל רק עם תאים שהודבקו בווירוס ולא עם הווירוס עצמו.

הווירוס חודר אל תאים חיים של אורגניזם או יצור חי, מהגדולים ביותר בעולם ועד לקטנים כמו החיידקים. ללא תא מארח הם לא יכולים להתרבות, לא זזים, אין להם חילוף חומרים וכללית הם לא מראים סימני חיים.

אז מבחינה מדעית הווירוסים אולי חיים, אבל סימני חיים הם מראים רק כשהם מתארחים, נטפלים ולצערנו לא פעם גם מציקים לגוף חי. בנסיבות כאלה הם מתרבים באופן אקספוננציאלי, כלומר בגדילה מעריכית ומהירה להחריד ואף מפתחים וריאנטים חדשים, כלומר זנים.

המדהים הוא גם שוירוסים, נגיפים שמתאכסנים בגופנו, יכולים שלא לגרום נזק ולהכניס את עצמם למידע הגנטי שלנו. החוקרים יודעים לספר שבגנום שלנו נמצאים שרידים לנגיפים קדומים, משלבי האבולוציה של האדם.

אבל וירוס אינו חיידק. למעשה, חיידקים ווירוסים הם דברים שאין להם כמעט שום דבר במשותף (ראו באאוריקה בתגית "וירוסים, חיידקים").


הנה וירוס הקורונה, הנגיף התורן שמדביק את העולם (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo


הסבר,

https://youtu.be/kufvGibHWTM


איך נלחמים תאי הגוף בווירוסים (מתורגם):

https://youtu.be/oqGuJhOeMek


כך חודר הוירוס לגוף:

http://youtu.be/Rpj0emEGShQ


וירוסים יכולים לפגוע גם בצמחים, כמו זה שמאיים על העגבניות (עברית):

https://youtu.be/Hjdj577mzAY


ונגיף האבולה - הווירוס שאיים בזמנו על הבריאות בעולם (עברית):

http://youtu.be/269XljrDJfI
מהו נגיף הקורונה ומהו הכתר שלו?



וירוס או נגיף הקורונה (Coronaviruses) מוגדר כ"תסמונת נשימה חריפה וירוס קורונה 2" (SARS-CoV-2). הוא גורם למחלה הנקראת Covid-19, שכולם פשוט קוראים לה וירוס הקורונה.

הקורונה הפך למגפה עולמית. ניתן לראותו כ"ברבור שחור" קלאסי, כלומר אירוע משמעותי שאיש לא חזה או צפה. הוא מסעיר את הכלכלה העולמית ואף את החיים על כדור הארץ, לפחות כמו שאנו מכירים אותם.

הקורונה הוא וירוס (virus), בעברית נגיף, שיש לו מראה ייחודי בצורת כתר, המאפיין אותו. מכאן גם מגיע שמו "קורונה", מילה שבלטינית פירושה "כתר" או "עטרה".

חשוב לומר שנגיפי קורונה הם סדרה של וירוסים וזה המפורסם שבהם. רובם שכיחים בקרב יונקים, זוחלים ועופות. ואכן, הווירוס הזה, שיש לומר שהוא רק אחד ממשפחה שלמה של וירוסי כתר שכאלה, הוא נגיף שבתחילת 2020 עדיין אין לו תרופה או חיסון אפקטיביים ומאושרים לשימוש.

הסיבה שהזן החדש של הווירוס הזה מצליח לחולל בהלה עולמית היא שלראשונה הוא עבר גם לבני אדם. התפשטותו המהירה בעולם והקושי לעצור את נוכחות הנגיפים הללו באומות העולם, היא מבהילה. במדינות מסוימות היא מדווחת בתקשורת באופן שגובל בהיסטריה של ממש, בעוד שבאחרות הסיקור שלו בפברואר 2020 הוא עדיין סביר.

המעניין הוא שגם אם נגיף הקורונה עדיין מוגבל יחסית במספרי המתים ממנו, אצלנו הוא כוכב תקשורת של ממש. לפחות בישראל, הדיווחים מהעולם בנושא זה, היו בכל השלבים בפרופורציות מטורפות, ביחס לנתונים האובייקטיביים שלו.


#כמה פרטים רפואיים על הקורונה בלשון פשוטה
עיקר הנגיפים הללו מועברים בין בני אדם במגע ישיר עם הפרשות של מי שחולים, דרך טיפות נוזלים ובמקרים מסויימים גם בנשימה.

נגיפי הקורונה מחוללים בדרך כלל אצלנו בני האדם זיהום קל של מערכת העיכול או בדרכי הנשימה העליונות.

התחלואה הנשימתית הקשה, שחשים כרגע חולי קורונה בעולם מופיעה בעיקר בקרב זקנים ואנשים חולים, שחיסונים לא משפיעים עליהם כמעט, חולים מדוכאי חיסון או מי שהמערכת החיסונית שלהם חלשה.


הנה וירוס הקורונה (עברית):

https://youtu.be/AK8mpWczKDE


מבט בווירוס הזה (מתורגם):

https://youtu.be/D9tTi-CDjDU


כתבת טלוויזיה על הנגיף התורן שמדביק את העולם (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo


שיר לקורונה(עברית):

https://youtu.be/BLG3Zbw61gk


כך העולם התכונן:

https://youtu.be/QG0yzweCYAg


הבידוד שנכפה על מי שנחשפו לאנשים שנושאים את הנגיף (עברית):

https://youtu.be/8vc2il7V6qc


האם בעולם של וריאנטים יש סיכוי שהוא ייעלם (מתורגם):

https://youtu.be/e2vfBo-pG8I


ממשרד החיוך (עברית):

https://youtu.be/Tgq46rxmz_s


וסרטון תיעודי המסביר איך פועל נגיף הקורונה (מתורגם):

https://youtu.be/BtN-goy9VOY?long=yes
נגד מי מגינה המערכת החיסונית על הגוף?



המערכת החיסונית (Immune system) היא המערכת בגוף שאחראית לזהות, להשמיד ולתעד לעתיד פתוגנים (Pathogens), גורמים זרים שפולשים אליו, כולל חיידקים, וירוסים, פטריות, רעלנים, גידולים סרטניים וטפילים.

תגובה חיסונית יכולה להתרחש בגוף בהרבה מקומות, גם באזור בו התרחש הזיהום בפועל וגם באזורים רחוקים דוגמת בלוטות הלימפה הסמוכות.

המערכת החיסונית היא מערכת מורכבת מאוד. יש בה שני סוגי תגובות - התגובה המורשת והתגובה הנרכשת. המערכות הללו שונות במהותן, אבל שלובות, תלויות זו בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום ביניהן. בכך הן מאפשרות לגוף הגנה מיטבית מפני פתוגנים.

אם לא הייתה בגוף החי מערכת חיסון שתמנע זאת, חיידק אחד שחודר אליו יכול ליצור בתוך 24 שעות בלבד בסביבות 16 מיליון עותקים של עצמו...

לצד היכולת שלה לזהות מספר עצום של פתוגנים, אחד המאפייניה הבולטים והמרשימים של מערכת החיסון אצל בעלי חוליות הוא הזיכרון החיסוני. מדובר בתגובת זיכרון (Memory Response) - יכולת יעילה, חזקה ומהירה מאוד של המערכת החיסונית לזכור ולפעול במרץ כנגד פתוגן שעמו היא התמודדה בעבר, לסלק אותו במהירות ולמנוע התפתחות מחלה עתידית.

תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול נגד הפתוגן ולמנוע התפתחות חוזרת של המחלה בעתיד.


הנה המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/zQGOcOUBi6s


כך פועלת המערכת החיסונית (מתורגם):

https://youtu.be/z3ubVwb_fBs


אפשר לגרום למערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw


ומערכת ההשמדה של מערכת החיסון שלנו - המוני חלבונים שזורמים בדם ומשמידים תוקפים (מתורגם):

https://youtu.be/BSypUV6QUNw?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.