שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אנימציה או הנפשה?
אנימציה (Animation), בעברית "הנפשה", היא תחום שבו יוצרים אשליה של תנועה על גבי מסך. הנפשות נעשות בקולנוע, בטלוויזיה ובאתרי אינטרנט. מדובר על הרכבה של סרטון מצויר או מצולם עם חפצים דוממים שזזים, על ידי הרצה מהירה של תמונות או ציורים בודדים.
אחד מגדולי אמני ההנפשה היה וולט דיסני, שגם הקים חברת סרטים שנושאת את שמו.
סרט הקולנוע המונפש הראשון באורך מלא היה סרטו של וולט דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים". בעקבותיו נוצרו סרטי אנימציה נוספים וביניהם פינוקיו, במבי וסרטונים קצרים כמו פופאי, לוני טונס, טום וג'רי, סרטוני מיקי מאוס ודונלד דאק.
הנה סרטון שמסביר מהי האנימציה (מתורגם):
http://youtu.be/V8A4qudmsX0?t=14s
כך יצרו סרטי אנימציה בשנות ה-30 של המאה ה-20:
https://youtu.be/RxJOw5O0h8o
מגוון סוגי אנימציה שמדגים אמן אנימציה מעבודותיו:
http://youtu.be/8rqJjrKtEHs
סרטון שמערב אנימציה על מראות אמיתיים:
http://youtu.be/9V-kc5Hc1iE
אנימציה שמחברת בין יצירות מודרניות:
http://youtu.be/4drJL-pRTko
תולדות האנימציה בארץ ישראל (עברית):
http://youtu.be/U69ET0qe7P8
אנימציית מוסיקה מופלאה:
https://youtu.be/toXNVbvFXyk
שילוב טכניקות אנימציה בסרט אחד (עברית):
https://youtu.be/aj49Vf-c56g
וידאו קליפ עם אנימציה:
https://youtu.be/LHv3l6jWq4w
לקט מתיק עבודות של אמן אנימציה:
https://youtu.be/QZZIRtDySsM
וסרטון שמדגים מצגת מדהימה שהיא בעצם אנימציה של שיקופיות:
https://youtu.be/bt9F7tKcZcU
מהו אסמבלאז' ומה ההבדל בינו לבין הקולאז'?
האסמבלאז' והקולאז' הן טכניקות שיש ביניהן דמיון רב. אך אם הקולאז' (Collage) הוא יצירה של תמונה דו-ממדית העשוייה מהדבקה ושילוב של גזירי נייר, אריג, פיסות עיתון וחתיכות מודעות וספרים, האסמבלאז' הוא משהו מעט שונה.
אסמבלאז' (Assemblage) היא טכניקה שהתבססה על רעיון הקולאז', בה מחברים חפצים שונים ומגוונים לכדי עצם תלת-ממדי, אובייקט אמנותי שמורכב מהחיבור של כולם, אבל מבטא רעיון חדש, או יצירה אמנותית.
אז אסמבלאז' והקולאז' הן שני ביטויים של רעיון דומה. שניהם מחברים או מצרפים שלל חפצים או גזירים, יוצרים אקלקטיקה, מה שביידיש נקרא "שעטנז", ויוצרים יצירה אמנותית לא אחידה במכוון ואף דיסהרמונית - בקולאז' היצירה הזו היא בשני ממדים ובאסמבלאז' - בתלת-ממד.
לא לחינם היו שניהם מהטכניקות האהובות על אמני זרם הדאדא, אותו זרם שהכניס את ההומור לאמנות המודרנית, ניפץ את המוסכמות האמנותיות והאסתטיות של העבר והציע אמנות לא פומפוזית או יומרנית וכזו שדי לעגה לאמנות הממוסדת של זמנה.
פיקאסו, כבר בקוביזם של 1912, הקדים ליצור יצירות קוביסטיות בשיטה של אסמבלאז' מוקדם, אבל מבלי לקרוא לזה אסמבלאז'. עיקר הצלחתו של הז'אנר הזה יגיע רק בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20, הרבה אחרי שהקולאז' הפך לז'אנר מקובל באמנות.
הנה האסמבלז':
https://youtu.be/alCiumy8tjE
אסמבלאז' בשם "בכייה לדורות" על מצב כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/0lh0FzfgLho
אמנית אסמבלאז' נפלאה מראה את תהליך היצירה ולבסוף את היצירות שנולדות ממנה:
https://youtu.be/7I5nesE9_9g
וכך תייצרו בעצמכם פורטרט אסמבלאז' מבגדים ישנים:
https://youtu.be/QZ5WHQyUDfs
מהי אמנות ההדפס?
הדפס (Printmaking) הוא יצירת אמנות שנוצרה בטכניקה של דפוס. שנים רבות טרם להמצאת הצילום היה ההדפס שונה מציור או רישום, בכך שהוא אפשר ליצור יצירת אמנות שניתן לשכפל בעותקים רבים, מבלי שיהיה הבדל כלשהו באיכות האמנותית שלהם. כך ניתן היה להפיץ יצירות אלה במחיר נמוך ביחס ליצירות שנוצרו כעותק יחיד, כמו הציורים והרישומים המוכרים והרגילים.
על אף האפשרות ליצור המוני הדפסים, נהוג ליצור הדפסים במהדורה מוגבלת. כל הדפס מסומן במספר סידורי מתוך מספר העותקים הכולל. כך, מייצג הסימון "30/100", את העותק ה-30 מתוך 100 עותקים שנוצרו בסך הכל. בדרך כלל תופיע על כל אחד מעותקי ההדפס חתימת האמן. החתימה האישית מהווה הוכחה שההדפס הוא מקורי ונוצר על ידי האמן. חתימה כזו תיעדר מהדפסים מקוריים רק במקרה שהם נוצרו לאחר מות האמן.
הדפס אמנותי יכול להיות בצורה של הדפסים בשחור-לבן או הדפסים בצבע. לא פעם יכולים הדפסים אמנותיים לכלול גם צילומים. הטכניקות המסורתיות ליצירת הדפסים התבססו על תחריט וחיתוך עץ, או על הדפס אבן בליתוגרפיה - בעוד שהדפסים מודרניים מתבססים על טכניקות חדשות של הדפס רשת. כיום טכניקות וסוגי התחריטים הם מגוונים מאד וכוללים גם טכניקות קלאסיות וגם מודרניות - מהדפס תחריט, הדפס בלט, תצריב, אקווטינטה, קולוגרף, יציקת נייר ועוד.
הנה עולם ההדפסים:
https://youtu.be/vRSWYefbdSM
כך יוצרים הדפסי צבע, עם תבנית נפרדת לכל צבע:
https://youtu.be/F4ZXuVyHxx4
בשיטת המונוטייפ כל הדפס הוא יחיד במינו - צובעים לוח זכוכית ומצמידים לגיליון שמקבל הטבעה יחודית:
https://youtu.be/C2pJaaR3Km0
אמנית יוצרת הדפס בהילוך מהיר:
https://youtu.be/a07fmC2ezBU
וליתוגרפיה, שיטה נוספת של הדפס, בה נוצרו הדפסים היסטוריים רבים:
https://youtu.be/cQ12pzAFNmE
מה ההבדל בין תבליט לתחריט?
תבליט (Relief) ו"תחריט" (Engraving) הן שתי טכניקות באמנות, הפועלות בדרך הפוכה על המשטח. בעוד שתבליט יוצא החוצה מהרקע, מעין פסל שצמוד למשטח, התחריט הוא חריטה של דימויים לתוך המשטח, לרוב ללוח ההדפסה. במילים אחרות, התבליט בולט והתחריט שקוע.
בעולם העתיק שימש התבליט כמרכיב אדריכלי בבנייה של מקדשים וארמונות רבים, מתרבות מצרים העתיקה ועד לאדריכלות היוונית העתיקה והרומית. באמנות המודרנית יותר יצא התבליט מעולם האדריכלות והפך למדיום אמנותי נפרד, העומד בזכות עצמו. אפילו בציור הייתה טכניקה של תבליט, שנקראה "גרידל" ובה בלט החומר מבד הציור, ממש כמו תבליט עתיק.
בתחריט, לעומת זאת, נהגו לחרוט את הציור ללוח ההדפסה שבעבר היה עשוי בדרך כלל מנחושת. בתקופות מאוחרות יותר ובעידן החדש השתמש בחומרים רכים יותר. את את לוח ההדפסה חורט האמן בעזרת מכשיר חד שנקרא חֶרֶט. אל תוך החריצים של לוח ההדפסה יכניסו לפני ההדפסה צבע, שבעזרת מכבש הדפוס שמצמיד נייר אל לוח ההדפסה, יעבור הצבע שבתוך חריצי הלוח אל גיליון הנייר.
התחריט שימש במשך אלפי שנים כשיטה המקובלת לעיטור של תכשיטים וחפצי־נוי ממתכת. במאה ה-15 החלו אמנים שבעבר היו צורפים וחרשי מתכת, כמו אלברכט דירר ולוקס ואן ליידן, לנצל את נסיונם בתחום וליצור אמנות באותן טכניקות של חריטה. מאוחר יותר השתלטה הטכניקה החדשה והפשוטה יותר של התצריב על דפוס התחריט. בתקופה זו החלו אמנים שונים, שרמברנדט הוא המוכר מביניהם, לשלבה ביצירות התחריט שלהם.
כך יוצרים תחריט:
https://youtu.be/DVSjnNMJtOQ
תבליטים מצריים עתיקים:
https://youtu.be/OWGzQrj0mjw
התבליט משמש כיום גם לעיצוב פנים:
https://youtu.be/uzWoHt_6qUU
התחריטים האמנותיים נראים כך:
https://youtu.be/3p4aJo0rrsM
שיטה להדפסת תחריטים:
https://youtu.be/FpD8c3QM_LQ
שיטת ההדפסה של ויליאם בלייק לתחריטים:
https://youtu.be/96LUAaaPqRc
ותחריט בעיצוב תכשיטים וחפצי נוי ממשיך מימי קדם ועד היום:
https://youtu.be/MZkARnmOdyE
מהו חיתוך עץ?
חיתוך עץ (Woodcut), או הדפס עץ, היא טכניקת הדפסה של ציורים הנחרטים אל תוך משטח עץ. בטכניקה זו מסירים בעזרת מפסלת את החלקים שלא יודפסו ומשאירים את הציור בולט. יש גם שיטה אחרת, של כיסוי הציור בחומר מגן ואז שטיפת המשטח בזרם חול. התהליך משאיר את הציור שלם, בעוד שחלק שנשטף בחול "נחתך" פנימה בשחיקה.
לאחר מכן, כשהחריטה מוכנה, מגלגלים מעל הציור גלגלת דיו וכשמניחים נייר על חיתוך העץ ולוחצים עליו, עובר הדיו מהציור אל הנייר ומתקבל עליו הדפס.
ניתן גם ליצור תמונות בצבעים. עושים זאת על ידי צביעה והדפסה כזו, בנפרד לכל צבע.
היסטורית, הדפסי העץ העתיקים ביותר שהתגלו הם מסין של מהמאה ה-8. השתמשו בהם אז ליצירת בדים מעוטרים ורק בהמשך להדפסה על נייר. בתחילת המאה ה-15, עם החשיפה האירופית לסין וליכולותיה, החלו להשתמש בהדפסי עץ גם באירופה. כשנולד הדפוס, באמצע המאה ה-15, החלו להוסיף הדפסי העץ לספרים ועיתונים, כטכניקה משלימה להדפסת הכתב.
זו הייתה תקופת הרנסאנס והאמנים פיתחו את חיתוך העץ לצרכים אמנותיים. השכלולים שהוסיפו בחיתוכי העץ, הפכו את הדפסי העץ לטכניקה אמנותית חשובה. מהוספת גוני שחור-אפור ומרקמים חדשים שהוסיפו אשליה של צבע, צל ותלת-ממד, שיצר בסוף המאה ה-15 הצייר הגרמני אלברכט דירר, דרך אפקטים המדמים תנועה שפיתח הצייר טיציאן. במאה ה-19 נוצרו ביפאן חיתוכי עץ מתקדמים מאד, ועבודות מרשימות הפכו את חיתוכי העץ היפאניים לשם דבר.
כך יוצרים חיתוך עץ:
https://youtu.be/BAaR9UHsUA0
שלבי חיתוך העץ:
https://youtu.be/2UJ7C2cF-PE
ואמן עובד על חיתוך עץ:
https://youtu.be/GfjIyq74TmM
מהי אמנות הציור?
ציור הוא תחום אמנותי המתרכז ביצירה בצבע, על גבי משטח כמו בד, נייר וכדומה. הציירים מתמחים ביצירת אשליה של אור, תנועה, נפח ועומק, תוך שימוש בטכניקות שונות.
אמנות הציור היא מצורות האמנות הקלאסיות, עם מגוון אדיר של עבודות שנוצרו לאורך אלפי שנות התרבות האנושית. היא נולדה בימי קדם, כשהאדם הקדמון צייר על קירות המערה אירועים שחווה במסעות הצייד שלו בסביבה.
עם הדורות חלו התפתחויות טכנולוגיות בתחום כלי הציור, הצבעים ושיפור היכולות לשמר את הציורים המוגמרים.
כיום עומדים לרשות הציירים סוגי צבעים שונים, כמו צבעי שמן, צבעי מים, אקריליק וטמפרה. לכל צבע יש יתרונות וגם חסרונות.
הצייר יבחר בכל ציור נושאי ציור שונים. אלו מחייבים טיפול שונה של הצייר ובחירת מקורות השראה, כמו ציור של טבע דומם, ציור מודל, ציור נוף וכדומה.
על הצייר לקחת בחשבון היבטים שונים בעבודתו ולהחליט על מרכיבים כמו קומפוזיציה, פרופורציות בציור, אור וצל וכדומה.
כמו כל אמן חזותי, גם הצייר נדרש להחליט על סגנון הציור - פיגורטיבי (Figurative), אקספרסיבי או מופשט.
בדיוק כמו אמנויות הפיסול, הגילוף, ההדפס והתבליט, הציור נחשב במשך שנים רבות לחלק מעולם האמנות החזותית, או בשם אחר שלו האמנות הפלסטית.
לסגנונות שונים ראו בתגית "סגנונות בציור".
לטכניקות הציור פנו לתגית "טכניקות ציור".
הנה הציירים הגדולים בהיסטוריה:
https://youtu.be/t4ftkrHtDd4
כך מציירים ציור נוף (עברית):
https://youtu.be/ZEq-dHjwAfQ
ציור דיוקן (עברית):
https://youtu.be/L6nPtR98kIE
ומשהו חביב - מה קורה כשציורי מוזיאון הפראדו בספרד מתעוררים לחיים?
https://youtu.be/rsI3qyF5SvA
מהו אקרוסטיכון?
אקרוסטיכון (Acrostic) היא שיטת כתיבה של שירים, שבה האותיות הראשונות של כל שורה יוצרות ביחד מילה, שם, צירוף מילים, משפט או את אותיות האלף-בית. בכל מקרה יוצר האקרוסטיכון צירוף בעל משמעות, שרצה המחבר להעביר. לעיתים הוא נועד כדי למנוע גניבה של הפיוט, מעין צורה קדומה של סימון זכויות היוצרים, לעיתים אחרות כדי להאדיר את שם האל, לסייע לזכור טקסטים ארוכים, למנוע קיצור של השיר ועוד.
בימי הביניים היה האקרוסטיכון קישוט שירי מקובל ומוערך והיוקרה של מי שכתבו אקרוסטיכונים מורכבים הייתה רבה. גם ביהדות השתמשו בו רבות, מהתנ"ך ועד לספרד של ימי הביניים, למשל באחד הפיוטים היהודיים הידועים, הפיוט לשבת "דְּרוֹר יִקְרָא", שבו שילב המחבר דונש בן לברט את שמו "דונש" באקרוסטיכון, ב-4 מהבתים בפיוט.
בימינו השעשוע נחשב מיושן יותר ומשמש בעיקר כדי לברך באירועים שמחים, כמו ימי הולדת, בר מצווה, בת מצווה וכדומה.
אך לא רבים יודעים שאקרוסטיכונים שימשו בעבר לא פעם כאמצעים להצפנה של מסרים וסודות. רבים השתמשו בשיטת האקרוסטיכון כדי להעביר מסר סודי פשוט בתוך שיר תמים לכאורה. כך הועברו מסרים מוצפנים לאהובים נסתרים, אל חברים ואפילו אל מחוץ ולתוך הכלא. שריד לכך אפשר למצוא לא פעם גם בטוקבקים באינטרנט, כשהטוקבקיסט מסתיר מסר פוגעני מעיני המודרטור שמבקר את התגובות ומחליט האם יפורסמו או לא. כך שימש אקרוסטיכון גם בספר "מסעות גוליבר".
פירוש המילה "אקרוסטיכון" הוא ביוונית "ראשי השורות". המקור מהמילים היווניות "אקרוס" (akros) שפירושה קיצוני ו"סטיכון" (stichos) שהיא שורה.
משימת יצירה
=========
כתבו שיר קצר שבו אקרוסטיכון של שמכם הפרטי.
הנה הסבר של האקרוסתיכון:
http://youtu.be/bCjMClh2opY
לדוגמה, כך כותבים אקרוסטיכון באנגלית למילה Cat:
http://youtu.be/B5dy7qWDrV0
ושיר מקסים שכתב בעל לאשתו הטריה שירה ושיבץ את שמה באקרוסטיכון:
http://youtu.be/JNBMfKqtH4s
איך התפתחה אמנות הפסיפס?
הפסיפס הוא אמנות עתיקה שהתפתחה כבר בתקופות קדומות וראשוניות. בהתחלה, הוא היה סוג של שיטת ריצוף פשוטה, שכללה שימוש באבנים וחרסינה ליצירת דפוסים גיאומטריים.
בתקופה ההלניסטית, הפסיפס הפך לפופולרי ביוון. בהמשך הוא כיכב גם באימפריה הרומית, שם השתמשו בו ליצירת תמונות מפורטות וצבעוניות, במיוחד בארמונות, בווילות ובמקדשים המפוארים שלהם. בפסיפס הרומי נוספים לאבנים גם חלקי שיש במגוון צבעים וגוונים, כשהם יוצרים מראה עשיר, כמעט כמו ציור בצבע מלא.
בתקופה הביזנטית נולדו פסיפסי הזכוכית. הפסיפס בתקופה זו הפך לאמנות המועדפת לקישוט של כנסיות ומבנים ציבוריים, בעיקר תוך שימוש בזכוכיות קטנות, טסראות, המשקפות אור.
במהלך התקופה של ימי הביניים והתקופות שאחריה, אמנות הפסיפס כמעט ונעלמה. הציור והצבעים תפסו את מקום האבנים וההרכבה שלהן לפסיפס וכמעט ולא נוצרו כאלה.
במהלך המאה ה-20, הפסיפס חווה תחייה, המגיעה בעקבות האמנות המודרנית. לפתע החלו אמנים להשתמש בו לביטוי של רעיונות מופשטים ופיגורטיביים. הם משתמשים ליצירת פסיפסים בחומרים ובטכניקות חדשות, תוך חיזוק של מרכיבי המרקם והצבע בהם.
בעידן המודרני גוונו גם המרכיבים וביחד עם אבנים וזכוכית, עושים עד היום שימוש בפסיפסים גם במתכת ואפילו בפלסטיק.
כיום, הפסיפס מצוי בעבודות אמנות עכשוויות ובפרויקטים ציבוריים רבים, והוא נחשב לטכניקה גמישה ובעלת ביטוי משמעותי יחסית בעולם האמנות.
הנה קיצור ההיסטוריה של הפסיפס:
https://youtu.be/Vf1FbXaPJ8w
על התרבויות הקדומות עד היוונים שפיתחו את הפסיפסים:
https://youtu.be/09gVA_REEGg
אמנות הפסיפס של הרומים:
https://youtu.be/ER7XjzmAzcw
וסרטון ארוך של תולדות הפסיפס:
https://youtu.be/dp3UDuBBu0o?long=yes
מהו קולאז'?
קולאז' (Collage) היא טכניקה שבה מצרפים בהדבקה על אותו משטח אוסף של קרעי נייר, פיסות בד, גזרי תמונות, חלקי עיתונים, דברי דפוס ומגוון של חומרים שטוחים אחרים.
אבל למה משהו שכל ילד יכול לעשות הוא מעשה אמנות? - אכן, שאלה זו העסיקה רבים. התשובה היא שעצם האיסוף וקבלת ההחלטה, לגבי מה שייכלל ביצירה הסופית, היא תהליך יצירתי אמנותי. פעולות איסוף אקלקטי יוצרות שעטנז, מעין מיקס של מרכיבים לא-קשורים, שיוצרים אמירה אמנותית שלימה.
טכניקת הקולאז' באמנות נולדה עוד לפני כן, אבל רק לאחר שאמני קוביזם כמו פיקאסו ובראק החלו להשתמש בה, במאה ה-20, היא הפכה לפופולארית בעולם האמנות. בהמשך השתלבה טכניקה זו בעבודות של אמני הדאדא שמרדו בעולם האמנות המסורתי ולכן הטכניקה התאימה להם היטב.
גם הסוריאליסטים, שחיפשו דרכים ליצור עולמות לא הגיוניים מחומרים שמסביבם, מצאו בקולז' טכניקה מצוינת לכך.
הנה סיפורה של האנה הוך, אחת מאמניות הקולאז' פורצות הדרך, מתנועת הדאדא (עברית):
https://youtu.be/MlQYCSSyHSg
מעשה הקולאז' של אמן הדאדא מסן, כפי שמציג אותו הקריין בלעג מסוים:
https://youtu.be/iKoRWBSXRec
מספר אמני קולאז' גדולים:
https://youtu.be/wuM8x5kpBIs
כך יוצרים קולאז' אמנותי:
https://youtu.be/nYKhQL2EFCA
מפגש עם אמנית קולאז' עכשווית:
https://youtu.be/-1LXmez45dI
ככה גם אתם יכולים לגזור וליצור קולאז' מטורף:
https://youtu.be/eLLFviC0zT8
וקליפ עם וידאו קולאז' המפורסם שעשו אמנים ישראליים לשיר Up & up של קולדפליי:
https://youtu.be/BPNTC7uZYrI
אנימציה (Animation), בעברית "הנפשה", היא תחום שבו יוצרים אשליה של תנועה על גבי מסך. הנפשות נעשות בקולנוע, בטלוויזיה ובאתרי אינטרנט. מדובר על הרכבה של סרטון מצויר או מצולם עם חפצים דוממים שזזים, על ידי הרצה מהירה של תמונות או ציורים בודדים.
אחד מגדולי אמני ההנפשה היה וולט דיסני, שגם הקים חברת סרטים שנושאת את שמו.
סרט הקולנוע המונפש הראשון באורך מלא היה סרטו של וולט דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים". בעקבותיו נוצרו סרטי אנימציה נוספים וביניהם פינוקיו, במבי וסרטונים קצרים כמו פופאי, לוני טונס, טום וג'רי, סרטוני מיקי מאוס ודונלד דאק.
הנה סרטון שמסביר מהי האנימציה (מתורגם):
http://youtu.be/V8A4qudmsX0?t=14s
כך יצרו סרטי אנימציה בשנות ה-30 של המאה ה-20:
https://youtu.be/RxJOw5O0h8o
מגוון סוגי אנימציה שמדגים אמן אנימציה מעבודותיו:
http://youtu.be/8rqJjrKtEHs
סרטון שמערב אנימציה על מראות אמיתיים:
http://youtu.be/9V-kc5Hc1iE
אנימציה שמחברת בין יצירות מודרניות:
http://youtu.be/4drJL-pRTko
תולדות האנימציה בארץ ישראל (עברית):
http://youtu.be/U69ET0qe7P8
אנימציית מוסיקה מופלאה:
https://youtu.be/toXNVbvFXyk
שילוב טכניקות אנימציה בסרט אחד (עברית):
https://youtu.be/aj49Vf-c56g
וידאו קליפ עם אנימציה:
https://youtu.be/LHv3l6jWq4w
לקט מתיק עבודות של אמן אנימציה:
https://youtu.be/QZZIRtDySsM
וסרטון שמדגים מצגת מדהימה שהיא בעצם אנימציה של שיקופיות:
https://youtu.be/bt9F7tKcZcU
האסמבלאז' והקולאז' הן טכניקות שיש ביניהן דמיון רב. אך אם הקולאז' (Collage) הוא יצירה של תמונה דו-ממדית העשוייה מהדבקה ושילוב של גזירי נייר, אריג, פיסות עיתון וחתיכות מודעות וספרים, האסמבלאז' הוא משהו מעט שונה.
אסמבלאז' (Assemblage) היא טכניקה שהתבססה על רעיון הקולאז', בה מחברים חפצים שונים ומגוונים לכדי עצם תלת-ממדי, אובייקט אמנותי שמורכב מהחיבור של כולם, אבל מבטא רעיון חדש, או יצירה אמנותית.
אז אסמבלאז' והקולאז' הן שני ביטויים של רעיון דומה. שניהם מחברים או מצרפים שלל חפצים או גזירים, יוצרים אקלקטיקה, מה שביידיש נקרא "שעטנז", ויוצרים יצירה אמנותית לא אחידה במכוון ואף דיסהרמונית - בקולאז' היצירה הזו היא בשני ממדים ובאסמבלאז' - בתלת-ממד.
לא לחינם היו שניהם מהטכניקות האהובות על אמני זרם הדאדא, אותו זרם שהכניס את ההומור לאמנות המודרנית, ניפץ את המוסכמות האמנותיות והאסתטיות של העבר והציע אמנות לא פומפוזית או יומרנית וכזו שדי לעגה לאמנות הממוסדת של זמנה.
פיקאסו, כבר בקוביזם של 1912, הקדים ליצור יצירות קוביסטיות בשיטה של אסמבלאז' מוקדם, אבל מבלי לקרוא לזה אסמבלאז'. עיקר הצלחתו של הז'אנר הזה יגיע רק בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20, הרבה אחרי שהקולאז' הפך לז'אנר מקובל באמנות.
הנה האסמבלז':
https://youtu.be/alCiumy8tjE
אסמבלאז' בשם "בכייה לדורות" על מצב כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/0lh0FzfgLho
אמנית אסמבלאז' נפלאה מראה את תהליך היצירה ולבסוף את היצירות שנולדות ממנה:
https://youtu.be/7I5nesE9_9g
וכך תייצרו בעצמכם פורטרט אסמבלאז' מבגדים ישנים:
https://youtu.be/QZ5WHQyUDfs
הדפס (Printmaking) הוא יצירת אמנות שנוצרה בטכניקה של דפוס. שנים רבות טרם להמצאת הצילום היה ההדפס שונה מציור או רישום, בכך שהוא אפשר ליצור יצירת אמנות שניתן לשכפל בעותקים רבים, מבלי שיהיה הבדל כלשהו באיכות האמנותית שלהם. כך ניתן היה להפיץ יצירות אלה במחיר נמוך ביחס ליצירות שנוצרו כעותק יחיד, כמו הציורים והרישומים המוכרים והרגילים.
על אף האפשרות ליצור המוני הדפסים, נהוג ליצור הדפסים במהדורה מוגבלת. כל הדפס מסומן במספר סידורי מתוך מספר העותקים הכולל. כך, מייצג הסימון "30/100", את העותק ה-30 מתוך 100 עותקים שנוצרו בסך הכל. בדרך כלל תופיע על כל אחד מעותקי ההדפס חתימת האמן. החתימה האישית מהווה הוכחה שההדפס הוא מקורי ונוצר על ידי האמן. חתימה כזו תיעדר מהדפסים מקוריים רק במקרה שהם נוצרו לאחר מות האמן.
הדפס אמנותי יכול להיות בצורה של הדפסים בשחור-לבן או הדפסים בצבע. לא פעם יכולים הדפסים אמנותיים לכלול גם צילומים. הטכניקות המסורתיות ליצירת הדפסים התבססו על תחריט וחיתוך עץ, או על הדפס אבן בליתוגרפיה - בעוד שהדפסים מודרניים מתבססים על טכניקות חדשות של הדפס רשת. כיום טכניקות וסוגי התחריטים הם מגוונים מאד וכוללים גם טכניקות קלאסיות וגם מודרניות - מהדפס תחריט, הדפס בלט, תצריב, אקווטינטה, קולוגרף, יציקת נייר ועוד.
הנה עולם ההדפסים:
https://youtu.be/vRSWYefbdSM
כך יוצרים הדפסי צבע, עם תבנית נפרדת לכל צבע:
https://youtu.be/F4ZXuVyHxx4
בשיטת המונוטייפ כל הדפס הוא יחיד במינו - צובעים לוח זכוכית ומצמידים לגיליון שמקבל הטבעה יחודית:
https://youtu.be/C2pJaaR3Km0
אמנית יוצרת הדפס בהילוך מהיר:
https://youtu.be/a07fmC2ezBU
וליתוגרפיה, שיטה נוספת של הדפס, בה נוצרו הדפסים היסטוריים רבים:
https://youtu.be/cQ12pzAFNmE
תבליט (Relief) ו"תחריט" (Engraving) הן שתי טכניקות באמנות, הפועלות בדרך הפוכה על המשטח. בעוד שתבליט יוצא החוצה מהרקע, מעין פסל שצמוד למשטח, התחריט הוא חריטה של דימויים לתוך המשטח, לרוב ללוח ההדפסה. במילים אחרות, התבליט בולט והתחריט שקוע.
בעולם העתיק שימש התבליט כמרכיב אדריכלי בבנייה של מקדשים וארמונות רבים, מתרבות מצרים העתיקה ועד לאדריכלות היוונית העתיקה והרומית. באמנות המודרנית יותר יצא התבליט מעולם האדריכלות והפך למדיום אמנותי נפרד, העומד בזכות עצמו. אפילו בציור הייתה טכניקה של תבליט, שנקראה "גרידל" ובה בלט החומר מבד הציור, ממש כמו תבליט עתיק.
בתחריט, לעומת זאת, נהגו לחרוט את הציור ללוח ההדפסה שבעבר היה עשוי בדרך כלל מנחושת. בתקופות מאוחרות יותר ובעידן החדש השתמש בחומרים רכים יותר. את את לוח ההדפסה חורט האמן בעזרת מכשיר חד שנקרא חֶרֶט. אל תוך החריצים של לוח ההדפסה יכניסו לפני ההדפסה צבע, שבעזרת מכבש הדפוס שמצמיד נייר אל לוח ההדפסה, יעבור הצבע שבתוך חריצי הלוח אל גיליון הנייר.
התחריט שימש במשך אלפי שנים כשיטה המקובלת לעיטור של תכשיטים וחפצי־נוי ממתכת. במאה ה-15 החלו אמנים שבעבר היו צורפים וחרשי מתכת, כמו אלברכט דירר ולוקס ואן ליידן, לנצל את נסיונם בתחום וליצור אמנות באותן טכניקות של חריטה. מאוחר יותר השתלטה הטכניקה החדשה והפשוטה יותר של התצריב על דפוס התחריט. בתקופה זו החלו אמנים שונים, שרמברנדט הוא המוכר מביניהם, לשלבה ביצירות התחריט שלהם.
כך יוצרים תחריט:
https://youtu.be/DVSjnNMJtOQ
תבליטים מצריים עתיקים:
https://youtu.be/OWGzQrj0mjw
התבליט משמש כיום גם לעיצוב פנים:
https://youtu.be/uzWoHt_6qUU
התחריטים האמנותיים נראים כך:
https://youtu.be/3p4aJo0rrsM
שיטה להדפסת תחריטים:
https://youtu.be/FpD8c3QM_LQ
שיטת ההדפסה של ויליאם בלייק לתחריטים:
https://youtu.be/96LUAaaPqRc
ותחריט בעיצוב תכשיטים וחפצי נוי ממשיך מימי קדם ועד היום:
https://youtu.be/MZkARnmOdyE
טכניקות באמנות
חיתוך עץ (Woodcut), או הדפס עץ, היא טכניקת הדפסה של ציורים הנחרטים אל תוך משטח עץ. בטכניקה זו מסירים בעזרת מפסלת את החלקים שלא יודפסו ומשאירים את הציור בולט. יש גם שיטה אחרת, של כיסוי הציור בחומר מגן ואז שטיפת המשטח בזרם חול. התהליך משאיר את הציור שלם, בעוד שחלק שנשטף בחול "נחתך" פנימה בשחיקה.
לאחר מכן, כשהחריטה מוכנה, מגלגלים מעל הציור גלגלת דיו וכשמניחים נייר על חיתוך העץ ולוחצים עליו, עובר הדיו מהציור אל הנייר ומתקבל עליו הדפס.
ניתן גם ליצור תמונות בצבעים. עושים זאת על ידי צביעה והדפסה כזו, בנפרד לכל צבע.
היסטורית, הדפסי העץ העתיקים ביותר שהתגלו הם מסין של מהמאה ה-8. השתמשו בהם אז ליצירת בדים מעוטרים ורק בהמשך להדפסה על נייר. בתחילת המאה ה-15, עם החשיפה האירופית לסין וליכולותיה, החלו להשתמש בהדפסי עץ גם באירופה. כשנולד הדפוס, באמצע המאה ה-15, החלו להוסיף הדפסי העץ לספרים ועיתונים, כטכניקה משלימה להדפסת הכתב.
זו הייתה תקופת הרנסאנס והאמנים פיתחו את חיתוך העץ לצרכים אמנותיים. השכלולים שהוסיפו בחיתוכי העץ, הפכו את הדפסי העץ לטכניקה אמנותית חשובה. מהוספת גוני שחור-אפור ומרקמים חדשים שהוסיפו אשליה של צבע, צל ותלת-ממד, שיצר בסוף המאה ה-15 הצייר הגרמני אלברכט דירר, דרך אפקטים המדמים תנועה שפיתח הצייר טיציאן. במאה ה-19 נוצרו ביפאן חיתוכי עץ מתקדמים מאד, ועבודות מרשימות הפכו את חיתוכי העץ היפאניים לשם דבר.
כך יוצרים חיתוך עץ:
https://youtu.be/BAaR9UHsUA0
שלבי חיתוך העץ:
https://youtu.be/2UJ7C2cF-PE
ואמן עובד על חיתוך עץ:
https://youtu.be/GfjIyq74TmM
ציור הוא תחום אמנותי המתרכז ביצירה בצבע, על גבי משטח כמו בד, נייר וכדומה. הציירים מתמחים ביצירת אשליה של אור, תנועה, נפח ועומק, תוך שימוש בטכניקות שונות.
אמנות הציור היא מצורות האמנות הקלאסיות, עם מגוון אדיר של עבודות שנוצרו לאורך אלפי שנות התרבות האנושית. היא נולדה בימי קדם, כשהאדם הקדמון צייר על קירות המערה אירועים שחווה במסעות הצייד שלו בסביבה.
עם הדורות חלו התפתחויות טכנולוגיות בתחום כלי הציור, הצבעים ושיפור היכולות לשמר את הציורים המוגמרים.
כיום עומדים לרשות הציירים סוגי צבעים שונים, כמו צבעי שמן, צבעי מים, אקריליק וטמפרה. לכל צבע יש יתרונות וגם חסרונות.
הצייר יבחר בכל ציור נושאי ציור שונים. אלו מחייבים טיפול שונה של הצייר ובחירת מקורות השראה, כמו ציור של טבע דומם, ציור מודל, ציור נוף וכדומה.
על הצייר לקחת בחשבון היבטים שונים בעבודתו ולהחליט על מרכיבים כמו קומפוזיציה, פרופורציות בציור, אור וצל וכדומה.
כמו כל אמן חזותי, גם הצייר נדרש להחליט על סגנון הציור - פיגורטיבי (Figurative), אקספרסיבי או מופשט.
בדיוק כמו אמנויות הפיסול, הגילוף, ההדפס והתבליט, הציור נחשב במשך שנים רבות לחלק מעולם האמנות החזותית, או בשם אחר שלו האמנות הפלסטית.
לסגנונות שונים ראו בתגית "סגנונות בציור".
לטכניקות הציור פנו לתגית "טכניקות ציור".
הנה הציירים הגדולים בהיסטוריה:
https://youtu.be/t4ftkrHtDd4
כך מציירים ציור נוף (עברית):
https://youtu.be/ZEq-dHjwAfQ
ציור דיוקן (עברית):
https://youtu.be/L6nPtR98kIE
ומשהו חביב - מה קורה כשציורי מוזיאון הפראדו בספרד מתעוררים לחיים?
https://youtu.be/rsI3qyF5SvA
אקרוסטיכון (Acrostic) היא שיטת כתיבה של שירים, שבה האותיות הראשונות של כל שורה יוצרות ביחד מילה, שם, צירוף מילים, משפט או את אותיות האלף-בית. בכל מקרה יוצר האקרוסטיכון צירוף בעל משמעות, שרצה המחבר להעביר. לעיתים הוא נועד כדי למנוע גניבה של הפיוט, מעין צורה קדומה של סימון זכויות היוצרים, לעיתים אחרות כדי להאדיר את שם האל, לסייע לזכור טקסטים ארוכים, למנוע קיצור של השיר ועוד.
בימי הביניים היה האקרוסטיכון קישוט שירי מקובל ומוערך והיוקרה של מי שכתבו אקרוסטיכונים מורכבים הייתה רבה. גם ביהדות השתמשו בו רבות, מהתנ"ך ועד לספרד של ימי הביניים, למשל באחד הפיוטים היהודיים הידועים, הפיוט לשבת "דְּרוֹר יִקְרָא", שבו שילב המחבר דונש בן לברט את שמו "דונש" באקרוסטיכון, ב-4 מהבתים בפיוט.
בימינו השעשוע נחשב מיושן יותר ומשמש בעיקר כדי לברך באירועים שמחים, כמו ימי הולדת, בר מצווה, בת מצווה וכדומה.
אך לא רבים יודעים שאקרוסטיכונים שימשו בעבר לא פעם כאמצעים להצפנה של מסרים וסודות. רבים השתמשו בשיטת האקרוסטיכון כדי להעביר מסר סודי פשוט בתוך שיר תמים לכאורה. כך הועברו מסרים מוצפנים לאהובים נסתרים, אל חברים ואפילו אל מחוץ ולתוך הכלא. שריד לכך אפשר למצוא לא פעם גם בטוקבקים באינטרנט, כשהטוקבקיסט מסתיר מסר פוגעני מעיני המודרטור שמבקר את התגובות ומחליט האם יפורסמו או לא. כך שימש אקרוסטיכון גם בספר "מסעות גוליבר".
פירוש המילה "אקרוסטיכון" הוא ביוונית "ראשי השורות". המקור מהמילים היווניות "אקרוס" (akros) שפירושה קיצוני ו"סטיכון" (stichos) שהיא שורה.
משימת יצירה
=========
כתבו שיר קצר שבו אקרוסטיכון של שמכם הפרטי.
הנה הסבר של האקרוסתיכון:
http://youtu.be/bCjMClh2opY
לדוגמה, כך כותבים אקרוסטיכון באנגלית למילה Cat:
http://youtu.be/B5dy7qWDrV0
ושיר מקסים שכתב בעל לאשתו הטריה שירה ושיבץ את שמה באקרוסטיכון:
http://youtu.be/JNBMfKqtH4s
הפסיפס הוא אמנות עתיקה שהתפתחה כבר בתקופות קדומות וראשוניות. בהתחלה, הוא היה סוג של שיטת ריצוף פשוטה, שכללה שימוש באבנים וחרסינה ליצירת דפוסים גיאומטריים.
בתקופה ההלניסטית, הפסיפס הפך לפופולרי ביוון. בהמשך הוא כיכב גם באימפריה הרומית, שם השתמשו בו ליצירת תמונות מפורטות וצבעוניות, במיוחד בארמונות, בווילות ובמקדשים המפוארים שלהם. בפסיפס הרומי נוספים לאבנים גם חלקי שיש במגוון צבעים וגוונים, כשהם יוצרים מראה עשיר, כמעט כמו ציור בצבע מלא.
בתקופה הביזנטית נולדו פסיפסי הזכוכית. הפסיפס בתקופה זו הפך לאמנות המועדפת לקישוט של כנסיות ומבנים ציבוריים, בעיקר תוך שימוש בזכוכיות קטנות, טסראות, המשקפות אור.
במהלך התקופה של ימי הביניים והתקופות שאחריה, אמנות הפסיפס כמעט ונעלמה. הציור והצבעים תפסו את מקום האבנים וההרכבה שלהן לפסיפס וכמעט ולא נוצרו כאלה.
במהלך המאה ה-20, הפסיפס חווה תחייה, המגיעה בעקבות האמנות המודרנית. לפתע החלו אמנים להשתמש בו לביטוי של רעיונות מופשטים ופיגורטיביים. הם משתמשים ליצירת פסיפסים בחומרים ובטכניקות חדשות, תוך חיזוק של מרכיבי המרקם והצבע בהם.
בעידן המודרני גוונו גם המרכיבים וביחד עם אבנים וזכוכית, עושים עד היום שימוש בפסיפסים גם במתכת ואפילו בפלסטיק.
כיום, הפסיפס מצוי בעבודות אמנות עכשוויות ובפרויקטים ציבוריים רבים, והוא נחשב לטכניקה גמישה ובעלת ביטוי משמעותי יחסית בעולם האמנות.
הנה קיצור ההיסטוריה של הפסיפס:
https://youtu.be/Vf1FbXaPJ8w
על התרבויות הקדומות עד היוונים שפיתחו את הפסיפסים:
https://youtu.be/09gVA_REEGg
אמנות הפסיפס של הרומים:
https://youtu.be/ER7XjzmAzcw
וסרטון ארוך של תולדות הפסיפס:
https://youtu.be/dp3UDuBBu0o?long=yes
קולאז' (Collage) היא טכניקה שבה מצרפים בהדבקה על אותו משטח אוסף של קרעי נייר, פיסות בד, גזרי תמונות, חלקי עיתונים, דברי דפוס ומגוון של חומרים שטוחים אחרים.
אבל למה משהו שכל ילד יכול לעשות הוא מעשה אמנות? - אכן, שאלה זו העסיקה רבים. התשובה היא שעצם האיסוף וקבלת ההחלטה, לגבי מה שייכלל ביצירה הסופית, היא תהליך יצירתי אמנותי. פעולות איסוף אקלקטי יוצרות שעטנז, מעין מיקס של מרכיבים לא-קשורים, שיוצרים אמירה אמנותית שלימה.
טכניקת הקולאז' באמנות נולדה עוד לפני כן, אבל רק לאחר שאמני קוביזם כמו פיקאסו ובראק החלו להשתמש בה, במאה ה-20, היא הפכה לפופולארית בעולם האמנות. בהמשך השתלבה טכניקה זו בעבודות של אמני הדאדא שמרדו בעולם האמנות המסורתי ולכן הטכניקה התאימה להם היטב.
גם הסוריאליסטים, שחיפשו דרכים ליצור עולמות לא הגיוניים מחומרים שמסביבם, מצאו בקולז' טכניקה מצוינת לכך.
הנה סיפורה של האנה הוך, אחת מאמניות הקולאז' פורצות הדרך, מתנועת הדאדא (עברית):
https://youtu.be/MlQYCSSyHSg
מעשה הקולאז' של אמן הדאדא מסן, כפי שמציג אותו הקריין בלעג מסוים:
https://youtu.be/iKoRWBSXRec
מספר אמני קולאז' גדולים:
https://youtu.be/wuM8x5kpBIs
כך יוצרים קולאז' אמנותי:
https://youtu.be/nYKhQL2EFCA
מפגש עם אמנית קולאז' עכשווית:
https://youtu.be/-1LXmez45dI
ככה גם אתם יכולים לגזור וליצור קולאז' מטורף:
https://youtu.be/eLLFviC0zT8
וקליפ עם וידאו קולאז' המפורסם שעשו אמנים ישראליים לשיר Up & up של קולדפליי:
https://youtu.be/BPNTC7uZYrI
מהו רדי מייד?
ישנם נסיונות רבים להגדיר את מושג ה"רדי-מייד" (Ready Made). רובם סובבים סביב אמן שבוחר דברים או חפצים שיוכלו לחולל דיון אמנותי על מקורם ומשמעותם האמנותית. אולי ההגדרה הטובה, או לפחות הפשוטה ביותר, תהיה שרדי מייד הוא חפץ תעשייתי או יומיומי שאמן בחר להעלות לדרגה של אמנות.
מושג ה"רדי מייד" מציע את בחירת האמן בחפץ או שילוב של חפצים, תוך הניתוק שלהם מסביבתם וההקשר שבו נמצאו והעברתם למוזיאון, היא שמחוללת בהם את השינוי שהופך אותם לאמנות.
רדי מייד הייתה טכניקה מאוד מקובלת אצל אמני הדאדא של שנות העשרים במאה ה-20.
יצירת הבכורה מסוג רדי מייד הייתה "גלגל אופניים" של מרסל דושאן משנת 1916. לדברי האמן הוא התעסק בו בתחילה מבלי לתכנן שהוא יהיה יצירה של ממש. רק כשהביאו לתערוכה, תעד אותו וקרא לו בשם, התברר למבקרים הנדהמים שהוא לוקח את העניין ברצינות יתרה ובא לחולל דיון אמנותי של ממש.
הוא, אגב, אמר שחפץ שמעורר בנו התלהבות או תיעוב לא יוכל להיות יצירה כזו, אלא רק חפץ שמשאיר אותנו שווי נפש לגביו ושאינו יפה או מכוער...
הנה הסבר בעברית על הרדי מייד (עברית):
https://youtu.be/f1r3G25bWig
תערוכה בת ימינו של עבודות רדי מייד (עברית):
http://youtu.be/bP5rS9vsKS8
הסבר הרדי מייד והוויכוח הישן לגבי היותו אמנות או לא:
http://youtu.be/LrwXbe0rJDU
על אבי הרדי-מייד מרסל דושאן:
https://youtu.be/tqySnbbyB2U
מסביר את הרעיון שעומד בבסיס זרם הרדי מייד:
http://youtu.be/VYqDpNmnu8I
הסבר נוסף והדגמה מיצירתו המפורסמת:
https://youtu.be/DCgWn8fFKAQ
ותערוכה מודרנית של יצירות מזרם הרדי-מייד העכשווי:
http://youtu.be/k-F9LTt1HCU
ישנם נסיונות רבים להגדיר את מושג ה"רדי-מייד" (Ready Made). רובם סובבים סביב אמן שבוחר דברים או חפצים שיוכלו לחולל דיון אמנותי על מקורם ומשמעותם האמנותית. אולי ההגדרה הטובה, או לפחות הפשוטה ביותר, תהיה שרדי מייד הוא חפץ תעשייתי או יומיומי שאמן בחר להעלות לדרגה של אמנות.
מושג ה"רדי מייד" מציע את בחירת האמן בחפץ או שילוב של חפצים, תוך הניתוק שלהם מסביבתם וההקשר שבו נמצאו והעברתם למוזיאון, היא שמחוללת בהם את השינוי שהופך אותם לאמנות.
רדי מייד הייתה טכניקה מאוד מקובלת אצל אמני הדאדא של שנות העשרים במאה ה-20.
יצירת הבכורה מסוג רדי מייד הייתה "גלגל אופניים" של מרסל דושאן משנת 1916. לדברי האמן הוא התעסק בו בתחילה מבלי לתכנן שהוא יהיה יצירה של ממש. רק כשהביאו לתערוכה, תעד אותו וקרא לו בשם, התברר למבקרים הנדהמים שהוא לוקח את העניין ברצינות יתרה ובא לחולל דיון אמנותי של ממש.
הוא, אגב, אמר שחפץ שמעורר בנו התלהבות או תיעוב לא יוכל להיות יצירה כזו, אלא רק חפץ שמשאיר אותנו שווי נפש לגביו ושאינו יפה או מכוער...
הנה הסבר בעברית על הרדי מייד (עברית):
https://youtu.be/f1r3G25bWig
תערוכה בת ימינו של עבודות רדי מייד (עברית):
http://youtu.be/bP5rS9vsKS8
הסבר הרדי מייד והוויכוח הישן לגבי היותו אמנות או לא:
http://youtu.be/LrwXbe0rJDU
על אבי הרדי-מייד מרסל דושאן:
https://youtu.be/tqySnbbyB2U
מסביר את הרעיון שעומד בבסיס זרם הרדי מייד:
http://youtu.be/VYqDpNmnu8I
הסבר נוסף והדגמה מיצירתו המפורסמת:
https://youtu.be/DCgWn8fFKAQ
ותערוכה מודרנית של יצירות מזרם הרדי-מייד העכשווי:
http://youtu.be/k-F9LTt1HCU
מהו הרישום?
רישום (Sketch), או סקיצה, הם שמותיה של שיטת ציור שבמרכזה עומד הקו ולא הצבע. בכך דומה הרישום לטכניקות גרפיות דוגמת התחריט וההדפס.
כמו בציור, על האמן הרושם לקבל החלטות על פרופורציות, קומפוזיציה, אור וצל ועוד. אבל אם בציור משתמש האמן בקו וצבע, הרי שברישום מצייר האמן על ידי שרטוט שבו הדגש הוא על הקו בלבד, כשרק משטחי אור-וצל מתלווים לעתים לקווי הרישום.
אם בעבר שימש הרישום ליצירת סקיצות מקדימות לציור או פיסול, כיום השתנו גבולות האמנות והרישום זוכה למעמד דומה לזה של הציור - כך מוצגים רישומים בתערוכות, נמכרים במחירי עתק ולא פעם יש תערוכות שמציגות עבודות רישום בלבד.
הרישום יכול להתבצע בשלל כלים ואמצעים, כמו עפרון, גרפיט, פחם, גירים, עפרונות צבעוניים ואפילו טושים.
כך אמן רושם:
https://youtu.be/MnZzy8N9PGs
הרישום הוא ההתחלה גם בעולם העיצוב:
https://youtu.be/C5VGVKPg6KY
מחברת סקיצות כוללת רישומים שעושה האמן או סקיצות לעבודות עתידיות:
https://youtu.be/nrNqe_UlO8w
וברוח היתולית, הנה מחברת הסקיצות:
https://youtu.be/KflV1CeCj4o
רישום (Sketch), או סקיצה, הם שמותיה של שיטת ציור שבמרכזה עומד הקו ולא הצבע. בכך דומה הרישום לטכניקות גרפיות דוגמת התחריט וההדפס.
כמו בציור, על האמן הרושם לקבל החלטות על פרופורציות, קומפוזיציה, אור וצל ועוד. אבל אם בציור משתמש האמן בקו וצבע, הרי שברישום מצייר האמן על ידי שרטוט שבו הדגש הוא על הקו בלבד, כשרק משטחי אור-וצל מתלווים לעתים לקווי הרישום.
אם בעבר שימש הרישום ליצירת סקיצות מקדימות לציור או פיסול, כיום השתנו גבולות האמנות והרישום זוכה למעמד דומה לזה של הציור - כך מוצגים רישומים בתערוכות, נמכרים במחירי עתק ולא פעם יש תערוכות שמציגות עבודות רישום בלבד.
הרישום יכול להתבצע בשלל כלים ואמצעים, כמו עפרון, גרפיט, פחם, גירים, עפרונות צבעוניים ואפילו טושים.
כך אמן רושם:
https://youtu.be/MnZzy8N9PGs
הרישום הוא ההתחלה גם בעולם העיצוב:
https://youtu.be/C5VGVKPg6KY
מחברת סקיצות כוללת רישומים שעושה האמן או סקיצות לעבודות עתידיות:
https://youtu.be/nrNqe_UlO8w
וברוח היתולית, הנה מחברת הסקיצות:
https://youtu.be/KflV1CeCj4o
מהן ערבסקות וכיצד הן נוצרו?
האמונה האיסלאמית אוסרת על ציור דיוקנאות, פורטרטים של בני אדם. לכן נמנעו האמנים ומאמיני האיסלאם לעטר את המסגדים שלהם בתמונות וציורים אנושיים. הדבר הוביל למסורת של עיטור שמתבסס על תבניות חוזרות. בעיטור הזה השתמשו ומשתמשים עד היום אמני האיסלאם. העיטור המגולף הזה נקרא "ערבסקה" (Arabesque). הוא נפוץ בעיטור מבני ציבור דתיים, בתי קודש וכתבי קודש מוסלמיים.
הערבסקות הן צורות או מוטיבים עיטוריים מופשטים שהאמנות המוסלמית מרבה להשתמש בהם. הן נולדו כשהאמנים המוסלמים יצרו עם הזמן משטחים מעוטרים בקווים ובצורות שיוצרים דגמים החוזרים על עצמם. הערבסקות כללו בדרך כלל עיטורים חוזרים כמו עלים, גבעולים שזורים ותבניות גאומטריות שונות.
יש חוקרי תולדות האמנות שרואים בערבסקה המוסלמית שילוב של מסתורין ורוחניות. אחרים רואים בה פשוט אסתטיקה שנולדה מתוך האילוץ שיצר האיסור הדתי.
מקורות ההשראה של הערבסקות לא ברורים לחלוטין. צורות הערבסקה משתמשות במרכיבים מעולם הצומח, כמו שריגים וצורות עלים. על שימוש מופשט במרכיבים כאלה אין איסור דתי. גם טקסטים מהקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, משמשים לאמני הערבסקה, השוזרים אותם ויוצרים דגמים מופשטים שהדת מתירה להם ליצור.
הערבסקות היו לצורה הנפוצה והשכיחה באמנות המוסלמית ואמני הגילוף של ערבסקות היו מבוקשים מאד. גם הקליגרפיה המוסלמית הושפעה והשפיעה על אמנות הערבסק. במאה ה-20 הושפעה מהן האמנות המודרנית והרבתה להשתמש בערבסקות המופשטות בתחומי האמנות השונים. הערבסקה האקזוטית מהמזרח מצאה את דרכה לאמנות הציור של ציירים מודרניים כמו אנרי מאטיס, למחול, למוסיקה ולאדריכלות העולמית המודרנית שחיפשה צורות מופשטות בתרבויות העולם ולעיטור רהיטים, במיוחד בזרם האר-נובו.
זוהי הערבסקה באמנות האסלאם ותפקידה המרכזי כל כך באדריכלות ובאמנות הזו (עברית):
https://youtu.be/0NGGDXBanhs
הנה הערבסקות המצוירות:
http://youtu.be/z-NFKNd6VNg
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
פעמים רבות מדובר בגאומטריה או בעיטור בודד החוזר על עצמו (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
ערבסקות בתקרה של מסגד:
http://youtu.be/BPwJDnHggps
ערבסקה בכיתוב על מבנים איסלמיים:
http://youtu.be/yGp29FIirI8
אמנות הערבסקה תרמה רבות לקליגרפיה האיסלאמית:
http://youtu.be/DO9I6TAzkPI
גילוף ערבסקות:
http://youtu.be/J7Rxbu4FY4Q
האמונה האיסלאמית אוסרת על ציור דיוקנאות, פורטרטים של בני אדם. לכן נמנעו האמנים ומאמיני האיסלאם לעטר את המסגדים שלהם בתמונות וציורים אנושיים. הדבר הוביל למסורת של עיטור שמתבסס על תבניות חוזרות. בעיטור הזה השתמשו ומשתמשים עד היום אמני האיסלאם. העיטור המגולף הזה נקרא "ערבסקה" (Arabesque). הוא נפוץ בעיטור מבני ציבור דתיים, בתי קודש וכתבי קודש מוסלמיים.
הערבסקות הן צורות או מוטיבים עיטוריים מופשטים שהאמנות המוסלמית מרבה להשתמש בהם. הן נולדו כשהאמנים המוסלמים יצרו עם הזמן משטחים מעוטרים בקווים ובצורות שיוצרים דגמים החוזרים על עצמם. הערבסקות כללו בדרך כלל עיטורים חוזרים כמו עלים, גבעולים שזורים ותבניות גאומטריות שונות.
יש חוקרי תולדות האמנות שרואים בערבסקה המוסלמית שילוב של מסתורין ורוחניות. אחרים רואים בה פשוט אסתטיקה שנולדה מתוך האילוץ שיצר האיסור הדתי.
מקורות ההשראה של הערבסקות לא ברורים לחלוטין. צורות הערבסקה משתמשות במרכיבים מעולם הצומח, כמו שריגים וצורות עלים. על שימוש מופשט במרכיבים כאלה אין איסור דתי. גם טקסטים מהקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, משמשים לאמני הערבסקה, השוזרים אותם ויוצרים דגמים מופשטים שהדת מתירה להם ליצור.
הערבסקות היו לצורה הנפוצה והשכיחה באמנות המוסלמית ואמני הגילוף של ערבסקות היו מבוקשים מאד. גם הקליגרפיה המוסלמית הושפעה והשפיעה על אמנות הערבסק. במאה ה-20 הושפעה מהן האמנות המודרנית והרבתה להשתמש בערבסקות המופשטות בתחומי האמנות השונים. הערבסקה האקזוטית מהמזרח מצאה את דרכה לאמנות הציור של ציירים מודרניים כמו אנרי מאטיס, למחול, למוסיקה ולאדריכלות העולמית המודרנית שחיפשה צורות מופשטות בתרבויות העולם ולעיטור רהיטים, במיוחד בזרם האר-נובו.
זוהי הערבסקה באמנות האסלאם ותפקידה המרכזי כל כך באדריכלות ובאמנות הזו (עברית):
https://youtu.be/0NGGDXBanhs
הנה הערבסקות המצוירות:
http://youtu.be/z-NFKNd6VNg
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
פעמים רבות מדובר בגאומטריה או בעיטור בודד החוזר על עצמו (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
ערבסקות בתקרה של מסגד:
http://youtu.be/BPwJDnHggps
ערבסקה בכיתוב על מבנים איסלמיים:
http://youtu.be/yGp29FIirI8
אמנות הערבסקה תרמה רבות לקליגרפיה האיסלאמית:
http://youtu.be/DO9I6TAzkPI
גילוף ערבסקות:
http://youtu.be/J7Rxbu4FY4Q
מהי אמנות הפיסול?
הפיסול (Sculpture) הוא יצירה בתלת-ממד שתוצאתה היא "פֶּסֶל". הפסל יוצר פסלים, שהם עבודות אמנות תלת-ממדית מאבן, מתכת, חימר ועץ ועד חומרים כמו שעווה, נייר וחומרים מגוונים אחרים.
טכניקות שונות משמשות לפיסול - מפיסול בחומר ושריפתו בתנור, פיסול בתבניות עם חומרים שיוצקים לתוכן, כמו מלט וגבס, ועד לפיסול בגריעה, באבן ובעץ - פיסול שבו הפסל "מוציא" מהחומרים הללו את "הפסל החבוי" שבתוכם. הטכניקה הזו מתפתחת עד לחציבה הישירה בחומר, טכניקה לא פשוטה שגדולי המאסטרים יצרו בה את גדולי הפסלים של תקופת הרנסאנס, הבארוק והעת העתיקה.
כמו תחומים רבים באמנות עבר הפיסול במאה ה-20 שינוי חד. טכניקות מודרניות חדשות שנוצרו במאה זו יצרו שינוי במושג ובתדמית של אמנות הפיסול. מה"רדי מייד" של תנועת הדאדא, דרך אמנות האדמה, אמנות המיצג, המיצב, הווידאו ארט ועוד - מגוון של תוצרים וחומרים חדשים נכנס לעולם הפיסול, כמו גם עבודות שנוצרו משילובי חומרים וטכניקות. כל אלה שינו את אמנות הפיסול. אם בעבר נחשב הפיסול הקלאסי לאמנות נצחית, כיום ברור שחלק מהפסלים ועבודות האמנות הפיסוליות שנוצרים, לא יישמרו לדורות הבאים.
הנה הפיסול הקלאסי מיוון ורומי העתיקות:
https://youtu.be/D9LzdpVi_cw
עבודתו של הפסל באבן:
https://youtu.be/WbLqrsHJEVc
תולדות הפיסול והשינויים שעבר לאורך התקופות:
https://youtu.be/BQ1FWKC_qxE
על תולדות הפיסול - מהפיגורטיבי ועד למופשט:
https://youtu.be/4eNX_xFt-sU
עבודות מודרניות של מודיליאני וג'יאקומטי:
https://youtu.be/aU_bi0Oihy4
פיסול מודרני ומופשט מהטייט מודרן בלונדון:
https://youtu.be/A5J6Qb11UHE
פסל מודרני שמפסל בעזרת תוכנה תלת-ממד בעץ לביד, סנדוויץ':
https://youtu.be/ui4e02Xwz94
פסל מספר על האמנות והפיסול הייחודיים שלו (מתורגם):
https://youtu.be/vJ66jv8ICjc?long=yes
וכמה פסלים מהמדהימים שנוצרו בעולם:
https://youtu.be/Jh5zfgoQOlo?long=yes
הפיסול (Sculpture) הוא יצירה בתלת-ממד שתוצאתה היא "פֶּסֶל". הפסל יוצר פסלים, שהם עבודות אמנות תלת-ממדית מאבן, מתכת, חימר ועץ ועד חומרים כמו שעווה, נייר וחומרים מגוונים אחרים.
טכניקות שונות משמשות לפיסול - מפיסול בחומר ושריפתו בתנור, פיסול בתבניות עם חומרים שיוצקים לתוכן, כמו מלט וגבס, ועד לפיסול בגריעה, באבן ובעץ - פיסול שבו הפסל "מוציא" מהחומרים הללו את "הפסל החבוי" שבתוכם. הטכניקה הזו מתפתחת עד לחציבה הישירה בחומר, טכניקה לא פשוטה שגדולי המאסטרים יצרו בה את גדולי הפסלים של תקופת הרנסאנס, הבארוק והעת העתיקה.
כמו תחומים רבים באמנות עבר הפיסול במאה ה-20 שינוי חד. טכניקות מודרניות חדשות שנוצרו במאה זו יצרו שינוי במושג ובתדמית של אמנות הפיסול. מה"רדי מייד" של תנועת הדאדא, דרך אמנות האדמה, אמנות המיצג, המיצב, הווידאו ארט ועוד - מגוון של תוצרים וחומרים חדשים נכנס לעולם הפיסול, כמו גם עבודות שנוצרו משילובי חומרים וטכניקות. כל אלה שינו את אמנות הפיסול. אם בעבר נחשב הפיסול הקלאסי לאמנות נצחית, כיום ברור שחלק מהפסלים ועבודות האמנות הפיסוליות שנוצרים, לא יישמרו לדורות הבאים.
הנה הפיסול הקלאסי מיוון ורומי העתיקות:
https://youtu.be/D9LzdpVi_cw
עבודתו של הפסל באבן:
https://youtu.be/WbLqrsHJEVc
תולדות הפיסול והשינויים שעבר לאורך התקופות:
https://youtu.be/BQ1FWKC_qxE
על תולדות הפיסול - מהפיגורטיבי ועד למופשט:
https://youtu.be/4eNX_xFt-sU
עבודות מודרניות של מודיליאני וג'יאקומטי:
https://youtu.be/aU_bi0Oihy4
פיסול מודרני ומופשט מהטייט מודרן בלונדון:
https://youtu.be/A5J6Qb11UHE
פסל מודרני שמפסל בעזרת תוכנה תלת-ממד בעץ לביד, סנדוויץ':
https://youtu.be/ui4e02Xwz94
פסל מספר על האמנות והפיסול הייחודיים שלו (מתורגם):
https://youtu.be/vJ66jv8ICjc?long=yes
וכמה פסלים מהמדהימים שנוצרו בעולם:
https://youtu.be/Jh5zfgoQOlo?long=yes
מהו הספומאטו בציור?
הציור המפורסם "לה ג'קונדה" המכונה בפי כולם "המונה ליזה" הוא ללא ספק אבן דרך בתולדות האמנות המערבית.
ב"מונה ליזה" הפגין ליאונרדו דה וינצ'י את גאוניותו בשימוש חדשני בצבע. הדוגמה הקלאסית לכך היא שבמקום הדיוק הקר שאפיין את הציורים של תקופת הרנסנס עד אז, הציג ליאונרדו שיטה של ערבוב עדין שזכתה לשם סְפוּמָאטוֹ (Sfumato). מעבר הדרגתי בצבעים החליף בו את קווי המתאר הנוקשים שהפרידו בין עצמים בציורי התקופה. משיחות מכחול עדינות טשטשו את זוויות הפה של המונה ליזה והקנו לה חיוך מסתורי ומסקרן.
הסְפוּמָאטוֹ, עם המעבר ההדרגתי מהגוף של מונה ליזה אל הנוף שמאחוריה וההתמזגות ההדרגתית של הגוף עם הרקע יצר מעבר הדרגתי וזהיר מצבע לצבע ומגוון לגוון, כך כמעט ולא ניתן להבחין בתת-הגוונים והמעבר הופך בלתי מורגש.
ל"מונה ליזה" העניק הספומטו אווירה קסומה ומסתורית ותרם להפיכתו לציור הידוע בכל העולם.
הנה הסבר הספומאטו או "העשן של לאונרדו ", בתוך מגוון השיטות שלאונרדו חידש בהן:
https://youtu.be/IitbJszd1kM?t=1m25s
הסבר נוסף של הספומאטו:
https://youtu.be/bjK0prVzrPE
כך מציירים ספומטו:
https://youtu.be/4bi8NhFTjtU
יישום של ספומאטו על מסכה:
https://youtu.be/gB09Lz78qlc
עוד טכניקת צבע גאונית של שכבות צבע שיצרו את הצלליות בתמונה:
https://youtu.be/glilOPRZj2k
והסבר מעמיק על היצירה:
https://youtu.be/T9JvUDrrXmY?long=yes
הציור המפורסם "לה ג'קונדה" המכונה בפי כולם "המונה ליזה" הוא ללא ספק אבן דרך בתולדות האמנות המערבית.
ב"מונה ליזה" הפגין ליאונרדו דה וינצ'י את גאוניותו בשימוש חדשני בצבע. הדוגמה הקלאסית לכך היא שבמקום הדיוק הקר שאפיין את הציורים של תקופת הרנסנס עד אז, הציג ליאונרדו שיטה של ערבוב עדין שזכתה לשם סְפוּמָאטוֹ (Sfumato). מעבר הדרגתי בצבעים החליף בו את קווי המתאר הנוקשים שהפרידו בין עצמים בציורי התקופה. משיחות מכחול עדינות טשטשו את זוויות הפה של המונה ליזה והקנו לה חיוך מסתורי ומסקרן.
הסְפוּמָאטוֹ, עם המעבר ההדרגתי מהגוף של מונה ליזה אל הנוף שמאחוריה וההתמזגות ההדרגתית של הגוף עם הרקע יצר מעבר הדרגתי וזהיר מצבע לצבע ומגוון לגוון, כך כמעט ולא ניתן להבחין בתת-הגוונים והמעבר הופך בלתי מורגש.
ל"מונה ליזה" העניק הספומטו אווירה קסומה ומסתורית ותרם להפיכתו לציור הידוע בכל העולם.
הנה הסבר הספומאטו או "העשן של לאונרדו ", בתוך מגוון השיטות שלאונרדו חידש בהן:
https://youtu.be/IitbJszd1kM?t=1m25s
הסבר נוסף של הספומאטו:
https://youtu.be/bjK0prVzrPE
כך מציירים ספומטו:
https://youtu.be/4bi8NhFTjtU
יישום של ספומאטו על מסכה:
https://youtu.be/gB09Lz78qlc
עוד טכניקת צבע גאונית של שכבות צבע שיצרו את הצלליות בתמונה:
https://youtu.be/glilOPRZj2k
והסבר מעמיק על היצירה:
https://youtu.be/T9JvUDrrXmY?long=yes
מהם דימויים ומה ההבדל בין דימוי למטפורה?
"דימוי" (Simile), שהוא השוואה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף ודומה, אך לא זהה. דימוי בדרך כלל יכלול מילה או אות שמתארת הקבלה. לדוגמה "כמו", "כ", ("צדיק כתמר יפרח") "מ", או "יותר מ" ("גדול מהחיים").
מֶטָפוֹרָה (Metaphor), יותר מדימוי, היא שימוש במשהו אחד או בתכונותיו כדי להדגים דבר אחר. במטפורה, בניגוד לדימוי, לא תהיה מילת השוואה, דוגמת "כמו", "כ" ודומותיהן.
כשמישהו מספר על אדם אחר שהוא והוא "גנבו כמה סוסים יחד" הוא ממש לא מתכוון להתוודות על פשע שביצעו הוא עם ההוא. הוא משתמש במטאפורה שנועדה להסביר שלשניהם עבר של פעולות משותפות. אומרים את זה לא פעם אנשי עסקים מכובדים, פוליטיקאים מורמים מעם ואנשי תרבות שפעילות פלילית היא ממש לא עניינם. אגב, בניגוד לתדמית הציבורית של רבים מהפוליטיקאים - מרביתם באמת אינם כאלה.
אז אם דימויים משמשים בעיקר אנשים שכותבים ספרות ושירה, מטפורות משמשות ביום יום אנשים רבים ולאו דווקא כותבים או יוצרים. כשאומרים על מישהו בחדשות או בשיחה בבית, שהוא "פשט רגל", מתכוונים שהוא איבד את כל נכסיו. מישהו ש"גמר את הסוס" ממש לא הרג סוס כלשהו אלא במטפורה פשוטה איבד את היכולת שלו...
לא פעם, אגב, יכול להסתתר בין שני המושגים עוד מושג חשוב והוא הסַאבְּטֵקְסְט (Subtext), שהוא הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה שלא פעם טומנים מחברי היצירה. התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.
דוגמאות?
========
"אאוריקה חכמה כאיינשטיין" הוא דימוי.
"איינשטיין כבר הספיק לשכוח את מה שאאוריקה לומדת עכשיו" זו מטפורה.
"מאחורי ארכימדס העירום הרוקד ברחוב בסירקוזה" מסתתר לו ודאי סאבטקסט כלשהו.
"הוא הרים לה" היא מטפורה עכשווית, המתארת מישהו שהחמיא למישהי ולא מישהו שהרים לה את החצאית.
הנה הכוח של המטפורה (מתורגם):
https://youtu.be/A0edKgL9EgM
וכך קיבלו הלומברדים בימי הביניים דימוי של שבלולים:
https://youtu.be/6ISOK-XtvYs
"דימוי" (Simile), שהוא השוואה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף ודומה, אך לא זהה. דימוי בדרך כלל יכלול מילה או אות שמתארת הקבלה. לדוגמה "כמו", "כ", ("צדיק כתמר יפרח") "מ", או "יותר מ" ("גדול מהחיים").
מֶטָפוֹרָה (Metaphor), יותר מדימוי, היא שימוש במשהו אחד או בתכונותיו כדי להדגים דבר אחר. במטפורה, בניגוד לדימוי, לא תהיה מילת השוואה, דוגמת "כמו", "כ" ודומותיהן.
כשמישהו מספר על אדם אחר שהוא והוא "גנבו כמה סוסים יחד" הוא ממש לא מתכוון להתוודות על פשע שביצעו הוא עם ההוא. הוא משתמש במטאפורה שנועדה להסביר שלשניהם עבר של פעולות משותפות. אומרים את זה לא פעם אנשי עסקים מכובדים, פוליטיקאים מורמים מעם ואנשי תרבות שפעילות פלילית היא ממש לא עניינם. אגב, בניגוד לתדמית הציבורית של רבים מהפוליטיקאים - מרביתם באמת אינם כאלה.
אז אם דימויים משמשים בעיקר אנשים שכותבים ספרות ושירה, מטפורות משמשות ביום יום אנשים רבים ולאו דווקא כותבים או יוצרים. כשאומרים על מישהו בחדשות או בשיחה בבית, שהוא "פשט רגל", מתכוונים שהוא איבד את כל נכסיו. מישהו ש"גמר את הסוס" ממש לא הרג סוס כלשהו אלא במטפורה פשוטה איבד את היכולת שלו...
לא פעם, אגב, יכול להסתתר בין שני המושגים עוד מושג חשוב והוא הסַאבְּטֵקְסְט (Subtext), שהוא הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה שלא פעם טומנים מחברי היצירה. התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.
דוגמאות?
========
"אאוריקה חכמה כאיינשטיין" הוא דימוי.
"איינשטיין כבר הספיק לשכוח את מה שאאוריקה לומדת עכשיו" זו מטפורה.
"מאחורי ארכימדס העירום הרוקד ברחוב בסירקוזה" מסתתר לו ודאי סאבטקסט כלשהו.
"הוא הרים לה" היא מטפורה עכשווית, המתארת מישהו שהחמיא למישהי ולא מישהו שהרים לה את החצאית.
הנה הכוח של המטפורה (מתורגם):
https://youtu.be/A0edKgL9EgM
וכך קיבלו הלומברדים בימי הביניים דימוי של שבלולים:
https://youtu.be/6ISOK-XtvYs
איך מציירים בצבעי מים?
בצבעי מים (Watercolor) מציירים בעזרת מכחול רך. בכך שאינם מחייבים הכנה מוקדמת של הצבעים, כמו בצבעי שמן ואקריליק, הפכו צבעי המים לנוחים ופופולאריים לציור בחיק הטבע. משום כך, מייצרים יצרנים רבים צבעי מים בקופסה ניידת. בקופסה כזו יש סדרת צלוחיות או שפופרות ומגש ערבוב. כך ניתן לצייר בצבעי מים בנסיעות ארוכות ובחנייה ארעית מחוץ לבית. גם היותם מהירי ייבוש, לשכבה שקופה למחצה, מקל מאד את הציור בהם.
כשרוצים ליצור גווני צבע כהים יותר, ניתן לצייר זו על זו את שכבות הצבע השקופות. בדרך זו יוצרים על גבי הנייר גווני צבע כהים ומרשימים.
הציור בצבעי מים מבוסס על צבעי מים, אקוורל, שהם פיגמנטים, צבענים, אבקות צבע שהומסו במים ומוכנים לציור על גבי נייר.
כך מציירים בתנועה:
https://youtu.be/oOD4NDWhnXI
הנה ציור בצבעי מים:
https://youtu.be/FBGfrwtQASE
וכך מצייר הצייר דיוקן בצבעי מים:
https://youtu.be/CYFdrIsqFDw
ילדי רהט מציירים פרחים בצבעי מים:
https://youtu.be/ZzhFcC-Vh_U
בצבעי מים (Watercolor) מציירים בעזרת מכחול רך. בכך שאינם מחייבים הכנה מוקדמת של הצבעים, כמו בצבעי שמן ואקריליק, הפכו צבעי המים לנוחים ופופולאריים לציור בחיק הטבע. משום כך, מייצרים יצרנים רבים צבעי מים בקופסה ניידת. בקופסה כזו יש סדרת צלוחיות או שפופרות ומגש ערבוב. כך ניתן לצייר בצבעי מים בנסיעות ארוכות ובחנייה ארעית מחוץ לבית. גם היותם מהירי ייבוש, לשכבה שקופה למחצה, מקל מאד את הציור בהם.
כשרוצים ליצור גווני צבע כהים יותר, ניתן לצייר זו על זו את שכבות הצבע השקופות. בדרך זו יוצרים על גבי הנייר גווני צבע כהים ומרשימים.
הציור בצבעי מים מבוסס על צבעי מים, אקוורל, שהם פיגמנטים, צבענים, אבקות צבע שהומסו במים ומוכנים לציור על גבי נייר.
כך מציירים בתנועה:
https://youtu.be/oOD4NDWhnXI
הנה ציור בצבעי מים:
https://youtu.be/FBGfrwtQASE
וכך מצייר הצייר דיוקן בצבעי מים:
https://youtu.be/CYFdrIsqFDw
ילדי רהט מציירים פרחים בצבעי מים:
https://youtu.be/ZzhFcC-Vh_U
מיהם אמני הציור בפה או ברגל?
אמני הפה והרגל הם אנשים שיש להם מגבלה גופנית או נכות, שלא מאפשרים להם לצייר בעזרת הידיים, כמו כל צייר או אמן אחר. על ידי אחיזת המברשת בפה או בין אצבעות כף הרגל הם יכולים לצייר במיומנות מדהימה. זה לא קל, אבל אחרי שנים של תרגול וציור, אמני כף הרגל והפה יכולים להגיע לשליטה מצוינת בציור ומציירים ציורים שקשה להאמין שלא צוירו ביד.
בישראל קיים ארגון אמני הציור בפה או ברגל, שמוכר את ציוריהם של אמנים אלה לציבור הרחב.
הנה סרטון על אמני הציור ברגל ובפה (עברית):
http://youtu.be/1LE0tViO8SQ?t=4s
חייו של צייר בפה (עברית):
http://youtu.be/ZQjsaaa1wh4
ילד שמצייר מגיל צעיר ברגלו:
http://youtu.be/tYlQgyXuoHc
אמנית ציור בפה וחייה עם השיתוק שלקתה בו בלידתה:
http://youtu.be/TTLGPh_Q3Lo
וכדי שלא יישארו רק בציור - הנה אמן דגול ללא ידיים, שמנגן בגיטרה ברגליו:
https://youtu.be/lGm96vFvmxk
אמני הפה והרגל הם אנשים שיש להם מגבלה גופנית או נכות, שלא מאפשרים להם לצייר בעזרת הידיים, כמו כל צייר או אמן אחר. על ידי אחיזת המברשת בפה או בין אצבעות כף הרגל הם יכולים לצייר במיומנות מדהימה. זה לא קל, אבל אחרי שנים של תרגול וציור, אמני כף הרגל והפה יכולים להגיע לשליטה מצוינת בציור ומציירים ציורים שקשה להאמין שלא צוירו ביד.
בישראל קיים ארגון אמני הציור בפה או ברגל, שמוכר את ציוריהם של אמנים אלה לציבור הרחב.
הנה סרטון על אמני הציור ברגל ובפה (עברית):
http://youtu.be/1LE0tViO8SQ?t=4s
חייו של צייר בפה (עברית):
http://youtu.be/ZQjsaaa1wh4
ילד שמצייר מגיל צעיר ברגלו:
http://youtu.be/tYlQgyXuoHc
אמנית ציור בפה וחייה עם השיתוק שלקתה בו בלידתה:
http://youtu.be/TTLGPh_Q3Lo
וכדי שלא יישארו רק בציור - הנה אמן דגול ללא ידיים, שמנגן בגיטרה ברגליו:
https://youtu.be/lGm96vFvmxk
