שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו טים ברנרס-לי ממציא האינטרנט?
מה זה WWW?
כשהמציא איש המחשבים טים ברנרס-לי, אי-שם בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, את שפת התכנות לדפי רשת, שפת ה-HTML, הוא היקצה כתובת לכל אתר אינטרנט ולכל מסמך באינטרנט.
בשנת 1991 הופיעה לראשונה יצירתו הטכנולוגית החשובה - רשת ה-WWW, קיצור של World Wide Web, או בעברית מארג כלל עולמי של אתרים ומסמכים ברשת מקוונת. זה היה אוסף גדול וחסר תקדים של אתרים, שהיו בעצם קבצי מחשב שמפוזרים במחשבים בכל העולם וניתן להגיע אליהם דרך האינטרנט.
ה-WWW, הרשת העולמית של הקבצים שהומצאה אז, אותה רשת קבצים שכולנו מכירים היום כ"אתרי אינטרנט", כונתה "המארג הכלל עולמי" (World Wide Web), כיוון שרצתה לחבר את מחשבי כל העולם לרשת אחת, ללא גבולות וללא הבדלים.
יישום הרעיון הוביל למהפכת המידע המהירה ולהאצה של תהליכים חברתיים ועולמיים אדירים. רשת קבצי המחשב שאליהם ניתן היה להגיע דרך תקשורת מחשבים, הפכה לאינטרנט המהיר שאנו מכירים, מערכת תקשורת חסרת תקדים, ששינתה במהירות את העולם בכל תחום אפשרי.
מכלכלה ועד בידור, פוליטיקה, חברה, משפחה, יחסים, ספרות, צרכנות, מוסיקה, הייטק ומה לא - כל תחום בחיינו הפך תודות ל-www לפתוח יותר, דמוקרטי יותר, נגיש ומהיר, אך גם מסוכן, רגיש וחשוף הרבה יותר.
מאז פרוץ האינטרנט לחיינו, תעשיות שלמות משתנות במהירות ועוברות זעזועים בלתי-נתפסים. בתוך שנים אחדות מאז הוחלפו ומוחלפים מבנים ושיטות, ששלטו בחיי האנושות, במשך עשרות ומאות שנים - בדרך כלל לטובת סטארטאפ כזה או אחר שהציג חלופה מבוססת רשת, פשוטה, זמינה וזולה יותר.
הנה הסבר ותולדות ה-WWW (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
מיהו מארק אנדריסן, בורא דפדפן האינטרנט?
אם טים ברנרס לי הוא האבא של האינטרנט, הרי שיש לו גם אימא והיא בכלל גבר... קוראים לו מארק אנדריסן (Marc Andreessen) והעולם די חייב לו את השקת עידן המידע שאנו חיים בתוכו.
בשנות ה-90 פיתח סטודנט בשם מארק אנדריסן את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic). זה היה באוניברסיטת אילינוי והדפדפן שאנדריסן, ביחד עם אריק בינה, יצר תוכנה שאיפשרה בפעם הראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט.
זה התחיל בכך שאנדריסן, הסטודנט לתואר שני, שעתיד להיות הראשון שיפתח תוכנה שתביא את האינטרנט להמונים, נחשף לרשת העולמית, ה-World Wide Web, בקיצור WWW, שהשיק טים ברנרס-לי, בדור הראשון של האינטרנט.
הוא התבסס על פיתוחיו של לי, כמו ה-URL (ה-Uniform Resource Locator) ועל עיקרון ה"הייפרטקסט", שכבר היה ידוע משנות ה-50, כדי ליצור את ה-Hypertext Transfer Protocol, מה שיקבל את הקיצור המוכר של HTTP.
אנדריסן מתחיל לפתח במסגרת האוניברסיטה את הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". כשהוא מתחיל להפיץ את גירסה 1.0 של דפדפן "Mosaic", הוא עוד לא מבין את גודל המהפכה שהוא עומד לחולל.
בניגוד לפרוטוקולים כמו "גופר" או "טלנט", כלים מבוססי טקסט ששימשו עד אז לגישה לרשת, המוזאיק היה גרפי ומושך וחולל שינוי מהיר. לא לחינם הפועל החדש שנוצר היה "גלישה ברשת". בתוך זמן קצר הוא הפך את רשת האינטרנט לידידותית ומושכת, לא רק עבור גיקים אלא גם עבור אנשים "רגילים".
בשנת 1994 חובר אנדריסן ליזם בשם ג'ים קלארק והם מקימים את חברת Netscape. הוא מפתח דפדפן מסחרי שמתבסס על "מוזאיק" ומקבל את השם "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). הדפדפן החדש הופך במהירות לפופולרי מאוד.
כמה פופולרי? - בתוך זמן קצר היה "מוזאיק" לדפדפן האינטרנט הפופולרי בעולם וליישום האינטרנט הפופולרי ביותר. כי נטסקייפ התמקדה בהמשך מהפכת האינטרנט שאנדריסן החל והוסיפה לדפדפן שלה תכונות חדשניות, כולל תמיכה בקול, שהיום היא המובן מאליו, אבל אז איפשרה לראשונה להשמיע סאונד ומנגינות בדפי אינטרנט.
בשל בעיות עם השם המסחרי "מוזאיק" נאלצה החברה, שנקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס", לשנות את שמה ל"נטסקייפ" בין השאר היא עתידה גם לפתח את ג'אווה סקריפט, שפת פיתוח שתהפוך לפופולרית ביותר בעולם של ימינו.
המוזאיק הפך מאז לאב הטיפוס של דפדפני האינטרנט המודרניים. זו הייתה שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת לקחה את האינטרנט לשימושים חדשים, אבל תמיד השתמשה ברכיבים כאלו או אחרים מתוכו.
"מוזאיק" אולי נעלם, אבל מוזילה, נטסקייפ, אקספלורר, ג'אווה סקריפט ועוד שלל דפדפנים וטכנולוגיות רשת מובילות שנולדו ממנו - כולם חייבים את קיומם באופן משמעותי או מלא למארק אנדריסון.
הנה סיפורו של הדפדפן ומחוללו מארק אנדריסן:
https://youtu.be/_L3Y2_YiT-A
מיהו אנדריסן?
https://youtu.be/sw5xp27Ohgg
ומארק אנדריסון בימי נטסקייפ:
https://youtu.be/40CxcGg1K_o
מה תרמו תוכנת הייפרקארד ושפת הייפרטוק לעולם?
כשיצא מחשב המקינטוש, בשנות ה-80, הוכנסה לחבילת התוכנה המצורפת לו בין השאר תוכנה חביבה אחת, חינמית ולא ידועה, שכמעט ושינתה את העולם. קראו לה "הייפרקארד" (Hypercard) והיא הייתה תוכנה לבניית תוכנות מידע, לומדות לחינוך והדרכה ובסיסי נתונים שימושיים. היא הייתה מהפכה בהרגלי התכנות ומה שמפתיע שכמעט ולא השתמשו בה ילדים, קהל היעד העיקרי בשנים אלה לשפות תכנות מסוגה. מי שעשו בה שימוש הם דווקא מבוגרים ואנשי מקצוע משלל מקצועות ותחומי עיסוק.
הייפרקארד הציעה סביבה נוחה לפיתוח תוכנה באמצעות אובייקטים. הדימוי היה של כרטיסים, קארדס, כשכל מסך הוא כרטיס. אם רצית לבנות מערכת מידע של תקופות היסטוריות, יכולת לקבוע רקע (BackGround) אחיד, בעוד שהכרטיסים השתנו בו - כל תקופה והכרטיס שלה. אם אובייקט מוקם ברקע, הוא הופיע אוטומטית ותפקד בכל הכרטיסים. אובייקטים שמוקמו בכרטיס מסוים - הופיעו ופעלו רק בו. כל תוכנה של הייפרקארד נקראה "Stack", חבילה או אוסף של כרטיסים. בחבילה כזו יכולים היו להיות כמה רקעים שרציתם ובכל רקע יכולים המפתחים להציב כמה כרטיסים שירצו.
זה היה חדשני ועובד. עשרות אלפי מורים ואנשי מידע יצרו בצורה קלה ומהירה תוכנות שעבדו טוב ומהר. במקום קומפילציה, הייפרקארד עשתה המרה של הקוד מ-HyperTalk, שפת התכנות שלה, לשפת מכונה. הייפרקארד הייתה שפת סקריפט שאפשרה לדברים לעבוד מיד. איטית מעט יותר - אבל עובדת היטב!
הייפרקארד נקלטה במהירות שלא תאומן בשוק החינוך האמריקאי. במערכת החינוך של ארצות הברית באותה תקופה היו אחוזים גבוהים של מחשבי מקינטוש - יותר מכל מערכת הפעלה אחרת. כך הפכה HyperCard לתוכנה שאלפי משתמשים רגילים יצרו בה מערכי לימוד ללא צורך בתכנות.
מפתח הייפרקארד היה ביל אטקינסון, איש חברת Apple וצלם. אבל "אפל" לא הבינה את הפוטנציאל של הייפרקארד והיא הפסיקה בשלב מסוים את הפצת ופיתוח התוכנה. זה עורר זעם רב של המשתמשים והמפתחים, אבל אפל עמדה בסירובה להמשיך ולתמוך במהפכה שהיא יזמה והתקדמה הלאה.
הייפרקרד אולי מתה אבל רוחה ממשיכה להתקיים עד היום. כשיצר טים ברנרס לי את האינטרנט הוא הושפע מאד מתוכנת הייפרקארד, מה שגרם לכך שרעיונות שונים בה עברו אל רשת האינטרנט שתכנן. כך גם עולם ה-CD ROM שהושפע ממנה מאד, עולם הוויקי שאחראי בין השאר לאנציקלופדיית הויקיפדיה, עולם הלומדות, כלומר התוכנות החינוכיות ועוד ועוד. מפתחים ויזמים אינספור סיפרו במהלך השנים שהייפרקרד היה אחד הכלים שהכי השפיעו על האופן שבו הם תפסו והתחברו לעולם המידע והמחשבים.
במקביל, ניסו חברות שונות לפתח סביבות שונות שימשיכו את הרעיונות של התוכנה שהקדימה באופן מסוים את זמנה. גם כיום מפעילה חברה סקוטית סביבת פיתוח מאד דומה ואיכותית, הנקראת Livecode. היא מאפשרת פיתוח מבוסס אובייקטים, בשפת תכנות הדומה לשפה האנושית ועם כלים אינטואיטיביים במיוחד. בין השאר היא מאפשרת ליצור תוכנות ואפליקציות לכל סביבות הפיתוח, בקוד אחד.
הנה תוכנת הייפרקארד:
https://youtu.be/tx_WCIAM4bA
היה לה תפקיד משמעותי בתולדות הקישורים (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
Stack שפותח בהייפרקארד ומאפשר לשוטט בבית ולחפש אלמנטים:
https://youtu.be/f2ft1uovxaQ
אפילו את תוכנת ההקלטה של הייפרקרד כתבו בהייפרקרד:
https://youtu.be/nkBb-ZqyU18
ביל אטקינסון מסביר שהייפרקארד הייתה בעצם האמא של דפדפן האינטרנט:
https://youtu.be/roT9DhDPI9k
סרט תיעודי על הייפרקארד והמהפכה שעשתה:
https://youtu.be/BeMRoYDc2z8?long=yes
וסרט ארוך על תוכנת הייפרכארד:
https://youtu.be/v9o5Ld8hpug?long=yes
מה זה היפרטקסט?
בעברית היפרטקסט (Hypertext) פירושו יתר-מלל, הייפר-מלל או היפר קישור. זהו מושג שטבע טד נלסון בשנת 1965, כדי לתאר מלל שמפנה את המשתמש למסמך אחר, כלומר למידע נוסף שקשור למה שהוא קורא עליו. אתם מכירים את זה מויקיפדיה והלינקים ממושגים ומונחים שמוזכרים בטקסט וצבועים בכחול. לחיצה עליהם מעבירה לדף שמתאר ומסביר אותם לעומק.
היפרטקסט הוא סוג של טקסט אלקטרוני שמאפשר לקרוא על דברים בצורה שאינה סדרתית ועל פי אסוציאציות וקשרים בין פריטי מידע. חוקרי מוח מציינים שזו הדרך שבה עובדים מוחנו ורשתות הנוירונים שמרכיבות אותו - במקום חשיבה לינארית, כמו שמוצגת בספרים, אנו חושבים בצורה אסוציאטיבית.
במקור נועד ההיפר טקסט לסייע בהתמודדות עם הצפת המידע בעולם. נלסון טבע את המונח 'היפרטקסט' בשנת 1965, כשסייע לחוקר אנדריוס ואן דאם מאוניברסיטת בראון, לפתח מערכת שתאפשר עריכת היפרטקסט.
מטרתו של הקישור ההיפרטקסטי הייתה לאפשר סימון ליד מילה, כך שיבהיר את הימצאותו של ערך שעוסק בה. הטכניקה יועדה במקור במיוחד לשימוש באנציקלופדיות וספרי עיון, כדי לאפשר פירושים למושגים וקישור לערכים קשורים.
מאוחר יותר הפכו מסמכי היפר טקסט שימושיים מאד בעולם המחשבים, כפי שהודגם למשל בתוכנת ההיפרקארד שפיתח ביל אטקינסון בשנות ה-80 בחברת Apple, בשביל מחשב המקינטוש.
כשנולדה רשת האינטרנט, התאימה גישת ההיפרטקסט בשביל הקישורים לאתרים נוספים וטים ברנרס לי, ממציא האינטרט, הפך אותה למרכיב מרכזי בגלישה ברשת. קישורי ההיפרטקסט הפכו לקישורים בין דפי אינטרנט ושימשו להפניה פשוטה בקליק.
הנה ההייפרטקסט שהפך להייפרלינק (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
ההיסטוריה של ההייפרטקסט:
https://youtu.be/hUHsmnWmI3k
על המונח, על טד נלסון שהמציא אותו ועל רעיונותיו הנוספים:
http://youtu.be/3d1c2DuC82s?t=5s
הייפר טקסט והאינטרנט:
https://youtu.be/f6o33ylERpU
ומצגת וידאו עליו:
https://youtu.be/1TVW9wE_jdw
איך נולד האינטרנט ומי המציא אותו?
מי היה הממציא של האינטרנט?
האינטרנט נולד עוד לפני שהיה אינטרנט. יסודו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור אַרפָּנֵט (ARPANET) - רשת מחשבים עם יישום צבאי שפיתחו האמריקאים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב גרעיני יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.
בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.
אבל זה עדיין לא האינטרנט.
הוא יגיע בסוף שנות ה-80, כשנולד ה-WWW. המציא אותו איש המחשבים טים ברנרס-לי. לי פיתח את שפת ה-HTML וגם שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים. כך הופיעה בשנת 1991 רשת ה-WWW שהוא פיתח.
ה-WWW הוא קיצור של World Wide Web - רשת תקשורת עולמית, עם אוסף קבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט.
לקבצים הללו, אם תהיתם, קראו "אתרי אינטרנט".
ממציא האינטרנט, טים ברנרס לי, מפתח גם דפדפן אבל הוא פשוט מאוד וכולל רק טקסט. לא כיף להשתמש בו והוא לא ידידותי או מזמין. אבל זה האינטרנט והוא כאן כדי להישאר.
ומי שהוכיח את זה יהיה סטודנט אמריקאי בשם מארק אנדריסן. במהלך פורץ דרך ומדהים ביחס למי שהוא, הסטודנט לתואר שני באוניברסיטת אילינוי, עתיד לפתח, עם צוות שליווה אותו, את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic).
אנדריסן עתיד לשנות, תרתי משמע, את התמונה. הדפדפן שהוא פיתח איפשר לראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט של ברנרס לי. ב"מוזאיק" של אנדריסן, הגרסה המתקדמת של הדפדפן, הוא כולל מעתה תמונות, צבעים ומרכיבים גרפיים שונים.
ה"מוזאיק" פתח פתח לאימוץ הגלישה באינטרנט על ידי הציבור הרחב. בהמשך יבואו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת מהן לקחה את האינטרנט לשימושים ולשיאים חדשים. ההמצאה ה"גיקית" של טים ברנרס לי והטכנולוגיות שבאו בעקבותיה, הפכו את האינטרנט למרכז חיי העולם כולו.
הנה סרטון על המצאת האינטרנט:
https://youtu.be/21eFwbb48sE
טים ברנרס לי:
http://youtu.be/fy2_Tm4YunI
עושים לו כבוד עצום באולימפיאדת לונדון 2012:
https://youtu.be/KW6ivwDcOY4
תולדות האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994 (עברית):
http://youtu.be/fF7JVWf35tY
סרטון תיעודי על המצאת הבסיס של האינטרנט המודרני, כלומר עד טים ברנרס לי (מתורגם):
https://youtu.be/DBJsVfmvbuo?long=yes
והרצאת טד שהוא נותן על המידע הפתוח לציבור ועל החשיבות של זה (מתורגם):
https://youtu.be/3YcZ3Zqk0a8?long=yes
מי היה הממציא של האינטרנט?
האינטרנט נולד עוד לפני שהיה אינטרנט. יסודו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור אַרפָּנֵט (ARPANET) - רשת מחשבים עם יישום צבאי שפיתחו האמריקאים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב גרעיני יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.
בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.
אבל זה עדיין לא האינטרנט.
הוא יגיע בסוף שנות ה-80, כשנולד ה-WWW. המציא אותו איש המחשבים טים ברנרס-לי. לי פיתח את שפת ה-HTML וגם שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים. כך הופיעה בשנת 1991 רשת ה-WWW שהוא פיתח.
ה-WWW הוא קיצור של World Wide Web - רשת תקשורת עולמית, עם אוסף קבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט.
לקבצים הללו, אם תהיתם, קראו "אתרי אינטרנט".
ממציא האינטרנט, טים ברנרס לי, מפתח גם דפדפן אבל הוא פשוט מאוד וכולל רק טקסט. לא כיף להשתמש בו והוא לא ידידותי או מזמין. אבל זה האינטרנט והוא כאן כדי להישאר.
ומי שהוכיח את זה יהיה סטודנט אמריקאי בשם מארק אנדריסן. במהלך פורץ דרך ומדהים ביחס למי שהוא, הסטודנט לתואר שני באוניברסיטת אילינוי, עתיד לפתח, עם צוות שליווה אותו, את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic).
אנדריסן עתיד לשנות, תרתי משמע, את התמונה. הדפדפן שהוא פיתח איפשר לראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט של ברנרס לי. ב"מוזאיק" של אנדריסן, הגרסה המתקדמת של הדפדפן, הוא כולל מעתה תמונות, צבעים ומרכיבים גרפיים שונים.
ה"מוזאיק" פתח פתח לאימוץ הגלישה באינטרנט על ידי הציבור הרחב. בהמשך יבואו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת מהן לקחה את האינטרנט לשימושים ולשיאים חדשים. ההמצאה ה"גיקית" של טים ברנרס לי והטכנולוגיות שבאו בעקבותיה, הפכו את האינטרנט למרכז חיי העולם כולו.
הנה סרטון על המצאת האינטרנט:
https://youtu.be/21eFwbb48sE
טים ברנרס לי:
http://youtu.be/fy2_Tm4YunI
עושים לו כבוד עצום באולימפיאדת לונדון 2012:
https://youtu.be/KW6ivwDcOY4
תולדות האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994 (עברית):
http://youtu.be/fF7JVWf35tY
סרטון תיעודי על המצאת הבסיס של האינטרנט המודרני, כלומר עד טים ברנרס לי (מתורגם):
https://youtu.be/DBJsVfmvbuo?long=yes
והרצאת טד שהוא נותן על המידע הפתוח לציבור ועל החשיבות של זה (מתורגם):
https://youtu.be/3YcZ3Zqk0a8?long=yes
כשהמציא איש המחשבים טים ברנרס-לי, אי-שם בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, את שפת התכנות לדפי רשת, שפת ה-HTML, הוא היקצה כתובת לכל אתר אינטרנט ולכל מסמך באינטרנט.
בשנת 1991 הופיעה לראשונה יצירתו הטכנולוגית החשובה - רשת ה-WWW, קיצור של World Wide Web, או בעברית מארג כלל עולמי של אתרים ומסמכים ברשת מקוונת. זה היה אוסף גדול וחסר תקדים של אתרים, שהיו בעצם קבצי מחשב שמפוזרים במחשבים בכל העולם וניתן להגיע אליהם דרך האינטרנט.
ה-WWW, הרשת העולמית של הקבצים שהומצאה אז, אותה רשת קבצים שכולנו מכירים היום כ"אתרי אינטרנט", כונתה "המארג הכלל עולמי" (World Wide Web), כיוון שרצתה לחבר את מחשבי כל העולם לרשת אחת, ללא גבולות וללא הבדלים.
יישום הרעיון הוביל למהפכת המידע המהירה ולהאצה של תהליכים חברתיים ועולמיים אדירים. רשת קבצי המחשב שאליהם ניתן היה להגיע דרך תקשורת מחשבים, הפכה לאינטרנט המהיר שאנו מכירים, מערכת תקשורת חסרת תקדים, ששינתה במהירות את העולם בכל תחום אפשרי.
מכלכלה ועד בידור, פוליטיקה, חברה, משפחה, יחסים, ספרות, צרכנות, מוסיקה, הייטק ומה לא - כל תחום בחיינו הפך תודות ל-www לפתוח יותר, דמוקרטי יותר, נגיש ומהיר, אך גם מסוכן, רגיש וחשוף הרבה יותר.
מאז פרוץ האינטרנט לחיינו, תעשיות שלמות משתנות במהירות ועוברות זעזועים בלתי-נתפסים. בתוך שנים אחדות מאז הוחלפו ומוחלפים מבנים ושיטות, ששלטו בחיי האנושות, במשך עשרות ומאות שנים - בדרך כלל לטובת סטארטאפ כזה או אחר שהציג חלופה מבוססת רשת, פשוטה, זמינה וזולה יותר.
הנה הסבר ותולדות ה-WWW (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
אם טים ברנרס לי הוא האבא של האינטרנט, הרי שיש לו גם אימא והיא בכלל גבר... קוראים לו מארק אנדריסן (Marc Andreessen) והעולם די חייב לו את השקת עידן המידע שאנו חיים בתוכו.
בשנות ה-90 פיתח סטודנט בשם מארק אנדריסן את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic). זה היה באוניברסיטת אילינוי והדפדפן שאנדריסן, ביחד עם אריק בינה, יצר תוכנה שאיפשרה בפעם הראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט.
זה התחיל בכך שאנדריסן, הסטודנט לתואר שני, שעתיד להיות הראשון שיפתח תוכנה שתביא את האינטרנט להמונים, נחשף לרשת העולמית, ה-World Wide Web, בקיצור WWW, שהשיק טים ברנרס-לי, בדור הראשון של האינטרנט.
הוא התבסס על פיתוחיו של לי, כמו ה-URL (ה-Uniform Resource Locator) ועל עיקרון ה"הייפרטקסט", שכבר היה ידוע משנות ה-50, כדי ליצור את ה-Hypertext Transfer Protocol, מה שיקבל את הקיצור המוכר של HTTP.
אנדריסן מתחיל לפתח במסגרת האוניברסיטה את הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". כשהוא מתחיל להפיץ את גירסה 1.0 של דפדפן "Mosaic", הוא עוד לא מבין את גודל המהפכה שהוא עומד לחולל.
בניגוד לפרוטוקולים כמו "גופר" או "טלנט", כלים מבוססי טקסט ששימשו עד אז לגישה לרשת, המוזאיק היה גרפי ומושך וחולל שינוי מהיר. לא לחינם הפועל החדש שנוצר היה "גלישה ברשת". בתוך זמן קצר הוא הפך את רשת האינטרנט לידידותית ומושכת, לא רק עבור גיקים אלא גם עבור אנשים "רגילים".
בשנת 1994 חובר אנדריסן ליזם בשם ג'ים קלארק והם מקימים את חברת Netscape. הוא מפתח דפדפן מסחרי שמתבסס על "מוזאיק" ומקבל את השם "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). הדפדפן החדש הופך במהירות לפופולרי מאוד.
כמה פופולרי? - בתוך זמן קצר היה "מוזאיק" לדפדפן האינטרנט הפופולרי בעולם וליישום האינטרנט הפופולרי ביותר. כי נטסקייפ התמקדה בהמשך מהפכת האינטרנט שאנדריסן החל והוסיפה לדפדפן שלה תכונות חדשניות, כולל תמיכה בקול, שהיום היא המובן מאליו, אבל אז איפשרה לראשונה להשמיע סאונד ומנגינות בדפי אינטרנט.
בשל בעיות עם השם המסחרי "מוזאיק" נאלצה החברה, שנקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס", לשנות את שמה ל"נטסקייפ" בין השאר היא עתידה גם לפתח את ג'אווה סקריפט, שפת פיתוח שתהפוך לפופולרית ביותר בעולם של ימינו.
המוזאיק הפך מאז לאב הטיפוס של דפדפני האינטרנט המודרניים. זו הייתה שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת לקחה את האינטרנט לשימושים חדשים, אבל תמיד השתמשה ברכיבים כאלו או אחרים מתוכו.
"מוזאיק" אולי נעלם, אבל מוזילה, נטסקייפ, אקספלורר, ג'אווה סקריפט ועוד שלל דפדפנים וטכנולוגיות רשת מובילות שנולדו ממנו - כולם חייבים את קיומם באופן משמעותי או מלא למארק אנדריסון.
הנה סיפורו של הדפדפן ומחוללו מארק אנדריסן:
https://youtu.be/_L3Y2_YiT-A
מיהו אנדריסן?
https://youtu.be/sw5xp27Ohgg
ומארק אנדריסון בימי נטסקייפ:
https://youtu.be/40CxcGg1K_o
כשיצא מחשב המקינטוש, בשנות ה-80, הוכנסה לחבילת התוכנה המצורפת לו בין השאר תוכנה חביבה אחת, חינמית ולא ידועה, שכמעט ושינתה את העולם. קראו לה "הייפרקארד" (Hypercard) והיא הייתה תוכנה לבניית תוכנות מידע, לומדות לחינוך והדרכה ובסיסי נתונים שימושיים. היא הייתה מהפכה בהרגלי התכנות ומה שמפתיע שכמעט ולא השתמשו בה ילדים, קהל היעד העיקרי בשנים אלה לשפות תכנות מסוגה. מי שעשו בה שימוש הם דווקא מבוגרים ואנשי מקצוע משלל מקצועות ותחומי עיסוק.
הייפרקארד הציעה סביבה נוחה לפיתוח תוכנה באמצעות אובייקטים. הדימוי היה של כרטיסים, קארדס, כשכל מסך הוא כרטיס. אם רצית לבנות מערכת מידע של תקופות היסטוריות, יכולת לקבוע רקע (BackGround) אחיד, בעוד שהכרטיסים השתנו בו - כל תקופה והכרטיס שלה. אם אובייקט מוקם ברקע, הוא הופיע אוטומטית ותפקד בכל הכרטיסים. אובייקטים שמוקמו בכרטיס מסוים - הופיעו ופעלו רק בו. כל תוכנה של הייפרקארד נקראה "Stack", חבילה או אוסף של כרטיסים. בחבילה כזו יכולים היו להיות כמה רקעים שרציתם ובכל רקע יכולים המפתחים להציב כמה כרטיסים שירצו.
זה היה חדשני ועובד. עשרות אלפי מורים ואנשי מידע יצרו בצורה קלה ומהירה תוכנות שעבדו טוב ומהר. במקום קומפילציה, הייפרקארד עשתה המרה של הקוד מ-HyperTalk, שפת התכנות שלה, לשפת מכונה. הייפרקארד הייתה שפת סקריפט שאפשרה לדברים לעבוד מיד. איטית מעט יותר - אבל עובדת היטב!
הייפרקארד נקלטה במהירות שלא תאומן בשוק החינוך האמריקאי. במערכת החינוך של ארצות הברית באותה תקופה היו אחוזים גבוהים של מחשבי מקינטוש - יותר מכל מערכת הפעלה אחרת. כך הפכה HyperCard לתוכנה שאלפי משתמשים רגילים יצרו בה מערכי לימוד ללא צורך בתכנות.
מפתח הייפרקארד היה ביל אטקינסון, איש חברת Apple וצלם. אבל "אפל" לא הבינה את הפוטנציאל של הייפרקארד והיא הפסיקה בשלב מסוים את הפצת ופיתוח התוכנה. זה עורר זעם רב של המשתמשים והמפתחים, אבל אפל עמדה בסירובה להמשיך ולתמוך במהפכה שהיא יזמה והתקדמה הלאה.
הייפרקרד אולי מתה אבל רוחה ממשיכה להתקיים עד היום. כשיצר טים ברנרס לי את האינטרנט הוא הושפע מאד מתוכנת הייפרקארד, מה שגרם לכך שרעיונות שונים בה עברו אל רשת האינטרנט שתכנן. כך גם עולם ה-CD ROM שהושפע ממנה מאד, עולם הוויקי שאחראי בין השאר לאנציקלופדיית הויקיפדיה, עולם הלומדות, כלומר התוכנות החינוכיות ועוד ועוד. מפתחים ויזמים אינספור סיפרו במהלך השנים שהייפרקרד היה אחד הכלים שהכי השפיעו על האופן שבו הם תפסו והתחברו לעולם המידע והמחשבים.
במקביל, ניסו חברות שונות לפתח סביבות שונות שימשיכו את הרעיונות של התוכנה שהקדימה באופן מסוים את זמנה. גם כיום מפעילה חברה סקוטית סביבת פיתוח מאד דומה ואיכותית, הנקראת Livecode. היא מאפשרת פיתוח מבוסס אובייקטים, בשפת תכנות הדומה לשפה האנושית ועם כלים אינטואיטיביים במיוחד. בין השאר היא מאפשרת ליצור תוכנות ואפליקציות לכל סביבות הפיתוח, בקוד אחד.
הנה תוכנת הייפרקארד:
https://youtu.be/tx_WCIAM4bA
היה לה תפקיד משמעותי בתולדות הקישורים (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
Stack שפותח בהייפרקארד ומאפשר לשוטט בבית ולחפש אלמנטים:
https://youtu.be/f2ft1uovxaQ
אפילו את תוכנת ההקלטה של הייפרקרד כתבו בהייפרקרד:
https://youtu.be/nkBb-ZqyU18
ביל אטקינסון מסביר שהייפרקארד הייתה בעצם האמא של דפדפן האינטרנט:
https://youtu.be/roT9DhDPI9k
סרט תיעודי על הייפרקארד והמהפכה שעשתה:
https://youtu.be/BeMRoYDc2z8?long=yes
וסרט ארוך על תוכנת הייפרכארד:
https://youtu.be/v9o5Ld8hpug?long=yes
טים ברנרס לי
בעברית היפרטקסט (Hypertext) פירושו יתר-מלל, הייפר-מלל או היפר קישור. זהו מושג שטבע טד נלסון בשנת 1965, כדי לתאר מלל שמפנה את המשתמש למסמך אחר, כלומר למידע נוסף שקשור למה שהוא קורא עליו. אתם מכירים את זה מויקיפדיה והלינקים ממושגים ומונחים שמוזכרים בטקסט וצבועים בכחול. לחיצה עליהם מעבירה לדף שמתאר ומסביר אותם לעומק.
היפרטקסט הוא סוג של טקסט אלקטרוני שמאפשר לקרוא על דברים בצורה שאינה סדרתית ועל פי אסוציאציות וקשרים בין פריטי מידע. חוקרי מוח מציינים שזו הדרך שבה עובדים מוחנו ורשתות הנוירונים שמרכיבות אותו - במקום חשיבה לינארית, כמו שמוצגת בספרים, אנו חושבים בצורה אסוציאטיבית.
במקור נועד ההיפר טקסט לסייע בהתמודדות עם הצפת המידע בעולם. נלסון טבע את המונח 'היפרטקסט' בשנת 1965, כשסייע לחוקר אנדריוס ואן דאם מאוניברסיטת בראון, לפתח מערכת שתאפשר עריכת היפרטקסט.
מטרתו של הקישור ההיפרטקסטי הייתה לאפשר סימון ליד מילה, כך שיבהיר את הימצאותו של ערך שעוסק בה. הטכניקה יועדה במקור במיוחד לשימוש באנציקלופדיות וספרי עיון, כדי לאפשר פירושים למושגים וקישור לערכים קשורים.
מאוחר יותר הפכו מסמכי היפר טקסט שימושיים מאד בעולם המחשבים, כפי שהודגם למשל בתוכנת ההיפרקארד שפיתח ביל אטקינסון בשנות ה-80 בחברת Apple, בשביל מחשב המקינטוש.
כשנולדה רשת האינטרנט, התאימה גישת ההיפרטקסט בשביל הקישורים לאתרים נוספים וטים ברנרס לי, ממציא האינטרט, הפך אותה למרכיב מרכזי בגלישה ברשת. קישורי ההיפרטקסט הפכו לקישורים בין דפי אינטרנט ושימשו להפניה פשוטה בקליק.
הנה ההייפרטקסט שהפך להייפרלינק (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
ההיסטוריה של ההייפרטקסט:
https://youtu.be/hUHsmnWmI3k
על המונח, על טד נלסון שהמציא אותו ועל רעיונותיו הנוספים:
http://youtu.be/3d1c2DuC82s?t=5s
הייפר טקסט והאינטרנט:
https://youtu.be/f6o33ylERpU
ומצגת וידאו עליו:
https://youtu.be/1TVW9wE_jdw
