שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה הטייפ ריקורדר?
טייפ ריקורדר (Compact Cassette), טייפ קסטות או רשמקול, היה מכשיר שניגן קלטות אודיו והקליט עליהן.
לשם ההקלטה היה הרשמקול מצויד במיקרופון. המיקרופון קולט את גלי הקול שבאוויר, אותם גלי קול המייצגים את הרעש, המוסיקה והדיבור בחדר. הוא ממיר את גלי הקול הללו שמגיעים למיקרופון לאותות חשמליים. אותם אותות חשמליים נשמרים על גבי סרט ההקלטה שבקלטת או בגלגלי הרשמקול סלילים.
הרשמקול מבוסס הקלטות, טייפ הקסטות, הוא ממשיכו והגרסה הקומפקטית יותר של טייפ הסלילים. טייפ הסלילים היה הרשמקול המקורי. הוא אפשר להקליט קולות, דיבור ומוסיקה על גבי סרט מגנטי ולהשמיע את ההקלטות הללו בחזרה.
אז שוב - הרשמקול הקליט את הקולות בעזרת מיקרופון והשמיע אותם דרך רמקול או אוזניות. הכל הוקלט אל הסרט המגנטי שגולגל סביב סלילים. בטייפ קלטות השמע, או בשמן הלועזי הקסטות, הסלילים הוכנסו לתוך הקלטות.
עם השנים התפתח הטייפ רקורדר המקורי לכיוונים ולצורות שונות. הרדיו-טייפ, למשל, שילב בו גם רדיו, מה שאפשר להקליט תכניות רדיו ושירים חדשים וישנים ולהאזין להם כמה שהתחשק.
לקראת תחילת שנות ה-80 החל להתפתח טרנד של האזנה אישית לקלטות. מה שאפשר את זה היה מכשיר הווקמן, שנמכר עם אוזניות קומפטיות ואפשר להאזין למוסיקה תוך הליכה ברחוב, נסיעה ברכב או דיווש על אופניים.
התפתחות אחרת הייתה לכיוון של טייפ הדאבל קסטה. זה היה רשמקול עם מקום לשתי קלטות, מה שאפשר בעזרתו להעתיק את התוכן מקלטת לקלטת ולשכםל כך קלטת שהקליטו חברים, או קלטת מסחרית, כמו תקליט, שנקנתה במחיר מלא.
מוסיקאים השתמשו אז בטייפ מיוחד, עם 4 ערוצים של הקלטה, להקלטת "דמואים", סקיצות של שירים חדשים שהוקלטו בבית.
שימוש נוסף שעשוי להפתיע רבים היה השימוש בקלטות כאמצעי אחסון של מידע ממוחשב. בתחילת ימי המחשב האישי, ה-PC, נוצלה יכולת שמירת הנתונים של הרשמקול לשמירה וקריאה (מה שנקרא איחזור) של נתונים מגנטיים ממוחשבים אל קלטות הטייפ וממנו אל המחשב.
באותן שנים, של תחילת עידן המחשבים האישיים, אגרו מחשבים כמו אטארי, קומודור 64 וסינקלייר ספקטרום, את המידע על גבי טייפ קסטות. חובבי מחשב העתיקו אז זה מזה משחקי מחשב, תוכנות ומידע - באמצעות טייפ דבל-קסטות, סוג של רשמקול כפול.
הנה תולדות הרשמקול, או הטייפ ריקורדר:
https://youtu.be/BikfrS3hwgM
טייפ 4 ערוצים להקלטת דמואים על קלטות:
https://youtu.be/NRgtz2sS4iM
וניסיון שנעשה בשנת 2016 לפתח רשמקול מודרני וקומפקטי, אך נכשל ונסגר:
https://youtu.be/H5Dg2kqxIbM
מה היה הבום-בוקס?
אמנם הוא הומצא בעשור שלפני, אבל בשנות ה-80 ה"בום בוקס" (Boombox) היה סוג הרדיו-טייפ המצליח בעולם. זה היה רדיו משולב עם טייפ, בגודל ענקי ועם רמקולים אימתניים.
ה"בום בוקס" איפשר לצעירים האורבניים להפגין נוכחות. הם היו לוקחים אותו לפינת הרחוב ומתחילים במסיבה. לפתע המוסיקה שלהם יכולה הייתה להשתלט על המרחב הציבורי וברחובות ניו יורק נהגו אז לומר "The bigger the Boom Box - the bigger the Boom". ואכן, כולם ניסו אז להשיג את הבום בוקס הכי גדול, עם הבאסים הכי חזקים והמראה הכי עתידני שיש.
עם כל הגודל וההגזמה הללו הבום בוקס פעל גם על סוללות. זה הפך אותו לחביבם של צעירים בניו יורק, לונדון וערים גדולות נוספות, שהשתמשו בו להופעות רחוב, של ראפ, שירה, ברייקדאנס וריקודי רחוב.
היצרנים הגיבו להתלהבות סביבם והבום בוקסז הפכו יותר ויותר משוכללים. מעצבים ישבו עד השעות הקטנות של הלילה ועיצבו מכשירים יותר ויותר מרשימים, מוגזמים ומשוכללים.
כשיצאו הרשמקולים הללו עם שני הטייפים, שני מכשירי הקלטה בבום בוקס אחד, נראה היה שהיצרנים נסחפים. אבל הצעירים החלו לשחק איתם, להקליט, לערוך ולחתוך את המוסיקה. בהדרגה הם השתכללו, פיתחו טכניקות, לימדו אחד את השני, סימפלו קטעים מתוך שירים, שיכפלו אותם ועשו טראקים מרתקים.
זה היה השלב שהחל להיווצר תחום של פרודקשן חדשני בתחומים והסגנונות של ה"סטריט מיוזיק". עם התחכום והמיומנות שהשיגו בעריכה ובחיתוכי כפתור ה-Pause של הטייפים, הצעירים הללו יהפכו עם השנים למפיקים החדשניים ביותר בעולם וישנו את פני המוסיקה הפופולרית לתמיד.
כי בשנות ה-80 הבום בוקס הנייד הפך מאביזר חובה למוסיקה ברחוב לאחד המאיצים של ההתפתחות האדירה של מוסיקת ההיפ הופ ושל ריקודי הברייקדאנס. הצעירים כינו אותו בחיבה "הגטו בלאסטר", מפוצץ הגטו. ברדיו לא שידרו את המוסיקה שלהם, אז הם עשו את זה בעצמם. ברחוב.
היום הרדיו טייפ המיתולוגי ועצום המידות הזה לא מופץ יותר. החליפו אותו טכנולוגיות מודרניות, כמו טלפונים חכמים, שירותי סטרימינג שמזרימים אליו מוסיקה ורמקולי בלוטות' בשלל עוצמות וגדלים.
כל אלה עושים את העבודה בלי משקל כה גדול, עם טעינה מהחשמל, שמחליפה את הסוללות היקרות והכבדות שנדרשו אז לבום בוקסים ואיכות צליל מדהימה ביחס לצלילי קלטות האודיו של שנות ה-80.
אבל המורשת שלו, מחוץ לאספנים שקונים בום בוקסים בכל מצב לאוספים המעוצבים שלהם, הוא המנהג אצל בני הנוער של היום, להפעיל את הסמארטפון על רמקול, להשמיע שיר ולהתחיל לזוז...
הנה מבחר של בום בוקסים מהאייטיז:
https://youtu.be/duC1PUVuN1Y
באותן שנים לגולשי הרולר סקייטים עם הבומבוקס היה אפילו נציג בקונגרס האמריקאי:
https://youtu.be/EDZg5kLcvzE
בלוגרית מסבירה לדור ה-Z איך השתמשו בו:
https://youtu.be/mCUg114fvLc
המון נורות, סוגי רמקולים, אקוולייזר ועוד ועוד:
https://youtu.be/tFDqBe87JmQ
מפגש בום בוקסים מאותה תקופה:
https://youtu.be/-4-1eUjgG60
יש מי שמנסים להחיות אותו כתמונה:
https://youtu.be/nMyst56BgSM
בסצנה אייקונית מהסרט Say Anything הוא שימש לסרנדת אהבה מודרנית:
https://youtu.be/S5Y8tFQ01OY
וסרט תיעודי על תולדות הגטו בלאסטר:
https://youtu.be/e84hf5aUmNA?long=yes
כיצד הקליטו פעם בטייפ 4 ערוצים?
טייפ 4 ערוצים (Compact Cassette) היה פעם המכשיר הכי לוהט אצל מוסיקאים, בעיקר כמובן אצל מי שיצרו מוסיקה קלה, בז'אנרים כמו פופ, רוק וג'אז. זה היה טייפ קלטות אודיו, שייצרו אז חברות כמו Fostex ו-Tascam שניתן היה להקליט על הקלטת שהוכנסה אליו, 4 ערוצים של מוסיקה.
ה-"4 טראק", כמו שהוא כונה אז באנגלית, היה גרסה פשוטה של טייפ הסלילים האולפני, שבו נהגו אז להקליט ערוצים באולפן. יכולת להקליט לתוכו תפקידים שונים אל ערוצי הקלטה. ערוץ השירה, לצד ערוץ הגיטרה, ערוץ הבאס, התופים וכדומה. תמיד בזמן שהקלטת ערוץ חדש, שמעת באוזניות המחוברות אליו, את הערוצים שכבר הוקלטו קודם. ממש כמו באולפן, אבל באיכות בינונית. הסיבה ברורה - קלטות לא אפשרו איכות הקלטה שהתאפשרה אז בסלילים.
מוסיקאים השתמשו אז בטייפ עם 4 ערוצים להקלטת "דמואים", סקיצות של שירים חדשים שהוקלטו בבית. הקלטה ב-4 ערוצים לא הייתה כל כך מפתיעה ונחותה, כי צריך לזכור שעשור לפני כן, בשנות ה-60, זו הייתה ההקלטה האולפנית המקובלת. למעשה, את מרבית תקליטיהם יצרו "הביטלס" ב-4 ערוצים בלבד. כבר אז, באמצעות טכניקה שנקראת "באונסינג" (Bounce), נהגו להקליט הרבה יותר תפקידים מאשר ה-4 שבקלטת. עשו זאת על ידי הקלטת 3 ערוצים ושילובם לרביעי, דריסתם והקלטה בהם שוב ואז שילובם עם המוקלט לערוץ ריק מהם וכך הלאה.
הנה טייפ 4 ערוצים להקלטת דמואים על קלטות:
https://youtu.be/Lt8YpOG1e54
כך פעלה שיטת הבאונסינג בה הקליטו על 4 הערוצים יותר תפקידים:
https://youtu.be/cZanByojSCI
ממשיכי דרכו בימינו - 8 ערוצים עם שלל אפשרויות נוספות באותו כסף:
https://youtu.be/p_NZKPGClSo?end=3m51s
חלקם ממש זולים ונגישים היום:
https://youtu.be/qi9mZgZ3IiA
אפליקציות אייפד שנכנסו לעולם הזה:
https://youtu.be/D8jifGT4BCE
או זו שבכלל מדמה אולפן:
https://youtu.be/tws8bnVwv2o
וסרטון ארוך יותר על השימוש בו:
https://youtu.be/6d_MgPm8yYQ?long=yes
איך המתין שיר של ג'ון לנון 43 שנה כדי להצטרף לביטלס?
כמו עוד כמה שירים, גם השיר "Now and then" הוקלט על ידי ג'ון לנון, בעשור שאחרי התפרקות הלהקה, על עוד קלטת בטייפ הקסטות הביתי שלו. זו הייתה עוד סקיצה, רעיון לשיר שאמנים נוהגים להקליט בבית, לקראת עבודה, הפקה, עיבוד והקלטה, עם נגנים וזמרי ליווי באולפן.
בתחילת שנות ה-80 נרצח לנון על ידי מעריץ אובססיבי וברגע אחד נכזבה התקווה שהביטלס ישובו לעבוד, להקליט או לפחות להופיע יחד.
אבל לג'ון היו שירים וסקיצות בשלבים שונים של עבודה. והם נותרו בבית. וכך יצא שבשנות ה-90, פגשה יוקו אונו, אלמנתו של ג'ון לנון, את פול מקרטני. היא מסרה לו קלטת שירים שג'ון הותיר אחריו והציעה שיראה אם ניתן לעשות משהו עם השירים והסקיצות שמוקלטים בה.
בפברואר 1995, כשהסקיצה של השיר הזה נבחנה לראשונה, על ידי פול, ג'ורג' ורינגו וכחלק מפרויקט "האנתולוגיה של הביטלס", היא נפסלה. נראה היה שלא ניתן להתקדם איתה, בעיקר בשל הקושי להסיר את צלילי הפסנתר המקורי שליווה את השירה של ג'ון, אך לא רק. היו גם אתגרים טכנולוגיים נוספים שהוסיפו להחלטה המקצועית להמתין, עד שהטכנולוגיה תאפשר שימוש בו.
וכך, עמד השיר במשך שנים רבות, ללא סיכוי להצטרף לשיריו של לנון המת שעובדו לרפרטואר של הביטלס. לרבים נדמה היה שהשיר לעולם לא יושלם או ייצא החוצה. במיוחד בעשור הבא, כשג'ורג' הריסון הלך לעולמו.
אבל בשנת 2022 הושלם הפיתוח של תוכנה מבוססת בינה מלאכותית, AI. התוכנה פותחה להפקת הסדרה התיעודית על הביטלס, Get Back, סדרה שעליה עבדו הבמאי פיטר ג'קסון והצוות שלו ושחזרה את הקלטות האולפן של הביטלס, בשנה האחרונה שלהם כלהקה.
התוכנה הזו פתחה, למעשה, את הדרך לשליפת ערוץ הקול של לנון מליווי הפסנתר הביתי שלו, אפשרות שאפשרה לראשונה להחיות את ההקלטה המקורית ולהוסיף לה ערוצי נגינה ושירה של ארבעת חברי הביטלס כולם.
זו הייתה ארכיאולוגיה מוסיקלית של ממש, שאפשרה הקלטה, שליפה של קולות וליוויים משירי ביטלס אחרים והרכבתם מחדש על שיר הביטלס המלא, שהלך והתממש. כמובן שאת התמונה השלימו קולות השניים הנותרים מחבריה והתיפוף האגדי של רינגו סטאר, אחד הסמלים המסחריים הבולטים של הלהקה.
זו עוד הוכחה למה שחיבור בין מוסיקליות טהורה וטכנולוגיה, למשל של בינה מלאכותית, יכול לספק לעולם המוסיקה והאמנות, אך גם לגעגועים והנוסטלגיה ולבלוטות הרגש שכל כך רוצות לפעמים תזכורות או ד"ש מימים צעירים יותר ומהעשור הכי מרגש במאה ה-20, הסיקסטיז.
וכך, 43 שנים לאחר הרצח של לנון, ו-22 שנים לאחר מותו של ג'ורג' הריסון, שני הביטלס הנותרים, רינגו סטאר ופול מקרטני, השלימו עוד שיר, אולי האחרון של הלהקה.
מהשיר שג'ון הקליט בקלטת בשנות ה-70, הצליחו השניים, עם סוללת הטכנאים והנגנים שסייעו להם, למצות את הצמא של אינספור מעריצי הביטלס, לעוד מעט מהחומר המופלא שהיא שיגרה אליהם בסיקסטיז בהצלחה כל כך גדולה, אולי הגדולה בהיסטוריה.
השלמת ההקלטה האחרונה שג'ון, פול, רינגו וג'ורג' זכו לעשות יחד משלימה את מה שיהיה העמוד האחרון בספר התנ"ך הביטלסי, שמאחסן את המורשת המופלאה של הלהקה החשובה והמשפיעה ביותר בתולדות המוסיקה הפופולרית.
הנה השיר המושלם:
https://youtu.be/Opxhh9Oh3rg
ההשוואה בין הסקיצה המקורית שג'ון הותיר אחריו, כולל חלק שהושמט מהשיר הסופי:
https://youtu.be/Xk88M4ABo_4?long=yes
וסיפורו המלא של השיר שהמתין לטכנולוגיה שתבשיל:
https://youtu.be/APJAQoSCwuA?long=yes
טייפ ריקורדר
טייפ ריקורדר (Compact Cassette), טייפ קסטות או רשמקול, היה מכשיר שניגן קלטות אודיו והקליט עליהן.
לשם ההקלטה היה הרשמקול מצויד במיקרופון. המיקרופון קולט את גלי הקול שבאוויר, אותם גלי קול המייצגים את הרעש, המוסיקה והדיבור בחדר. הוא ממיר את גלי הקול הללו שמגיעים למיקרופון לאותות חשמליים. אותם אותות חשמליים נשמרים על גבי סרט ההקלטה שבקלטת או בגלגלי הרשמקול סלילים.
הרשמקול מבוסס הקלטות, טייפ הקסטות, הוא ממשיכו והגרסה הקומפקטית יותר של טייפ הסלילים. טייפ הסלילים היה הרשמקול המקורי. הוא אפשר להקליט קולות, דיבור ומוסיקה על גבי סרט מגנטי ולהשמיע את ההקלטות הללו בחזרה.
אז שוב - הרשמקול הקליט את הקולות בעזרת מיקרופון והשמיע אותם דרך רמקול או אוזניות. הכל הוקלט אל הסרט המגנטי שגולגל סביב סלילים. בטייפ קלטות השמע, או בשמן הלועזי הקסטות, הסלילים הוכנסו לתוך הקלטות.
עם השנים התפתח הטייפ רקורדר המקורי לכיוונים ולצורות שונות. הרדיו-טייפ, למשל, שילב בו גם רדיו, מה שאפשר להקליט תכניות רדיו ושירים חדשים וישנים ולהאזין להם כמה שהתחשק.
לקראת תחילת שנות ה-80 החל להתפתח טרנד של האזנה אישית לקלטות. מה שאפשר את זה היה מכשיר הווקמן, שנמכר עם אוזניות קומפטיות ואפשר להאזין למוסיקה תוך הליכה ברחוב, נסיעה ברכב או דיווש על אופניים.
התפתחות אחרת הייתה לכיוון של טייפ הדאבל קסטה. זה היה רשמקול עם מקום לשתי קלטות, מה שאפשר בעזרתו להעתיק את התוכן מקלטת לקלטת ולשכםל כך קלטת שהקליטו חברים, או קלטת מסחרית, כמו תקליט, שנקנתה במחיר מלא.
מוסיקאים השתמשו אז בטייפ מיוחד, עם 4 ערוצים של הקלטה, להקלטת "דמואים", סקיצות של שירים חדשים שהוקלטו בבית.
שימוש נוסף שעשוי להפתיע רבים היה השימוש בקלטות כאמצעי אחסון של מידע ממוחשב. בתחילת ימי המחשב האישי, ה-PC, נוצלה יכולת שמירת הנתונים של הרשמקול לשמירה וקריאה (מה שנקרא איחזור) של נתונים מגנטיים ממוחשבים אל קלטות הטייפ וממנו אל המחשב.
באותן שנים, של תחילת עידן המחשבים האישיים, אגרו מחשבים כמו אטארי, קומודור 64 וסינקלייר ספקטרום, את המידע על גבי טייפ קסטות. חובבי מחשב העתיקו אז זה מזה משחקי מחשב, תוכנות ומידע - באמצעות טייפ דבל-קסטות, סוג של רשמקול כפול.
הנה תולדות הרשמקול, או הטייפ ריקורדר:
https://youtu.be/BikfrS3hwgM
טייפ 4 ערוצים להקלטת דמואים על קלטות:
https://youtu.be/NRgtz2sS4iM
וניסיון שנעשה בשנת 2016 לפתח רשמקול מודרני וקומפקטי, אך נכשל ונסגר:
https://youtu.be/H5Dg2kqxIbM
אמנם הוא הומצא בעשור שלפני, אבל בשנות ה-80 ה"בום בוקס" (Boombox) היה סוג הרדיו-טייפ המצליח בעולם. זה היה רדיו משולב עם טייפ, בגודל ענקי ועם רמקולים אימתניים.
ה"בום בוקס" איפשר לצעירים האורבניים להפגין נוכחות. הם היו לוקחים אותו לפינת הרחוב ומתחילים במסיבה. לפתע המוסיקה שלהם יכולה הייתה להשתלט על המרחב הציבורי וברחובות ניו יורק נהגו אז לומר "The bigger the Boom Box - the bigger the Boom". ואכן, כולם ניסו אז להשיג את הבום בוקס הכי גדול, עם הבאסים הכי חזקים והמראה הכי עתידני שיש.
עם כל הגודל וההגזמה הללו הבום בוקס פעל גם על סוללות. זה הפך אותו לחביבם של צעירים בניו יורק, לונדון וערים גדולות נוספות, שהשתמשו בו להופעות רחוב, של ראפ, שירה, ברייקדאנס וריקודי רחוב.
היצרנים הגיבו להתלהבות סביבם והבום בוקסז הפכו יותר ויותר משוכללים. מעצבים ישבו עד השעות הקטנות של הלילה ועיצבו מכשירים יותר ויותר מרשימים, מוגזמים ומשוכללים.
כשיצאו הרשמקולים הללו עם שני הטייפים, שני מכשירי הקלטה בבום בוקס אחד, נראה היה שהיצרנים נסחפים. אבל הצעירים החלו לשחק איתם, להקליט, לערוך ולחתוך את המוסיקה. בהדרגה הם השתכללו, פיתחו טכניקות, לימדו אחד את השני, סימפלו קטעים מתוך שירים, שיכפלו אותם ועשו טראקים מרתקים.
זה היה השלב שהחל להיווצר תחום של פרודקשן חדשני בתחומים והסגנונות של ה"סטריט מיוזיק". עם התחכום והמיומנות שהשיגו בעריכה ובחיתוכי כפתור ה-Pause של הטייפים, הצעירים הללו יהפכו עם השנים למפיקים החדשניים ביותר בעולם וישנו את פני המוסיקה הפופולרית לתמיד.
כי בשנות ה-80 הבום בוקס הנייד הפך מאביזר חובה למוסיקה ברחוב לאחד המאיצים של ההתפתחות האדירה של מוסיקת ההיפ הופ ושל ריקודי הברייקדאנס. הצעירים כינו אותו בחיבה "הגטו בלאסטר", מפוצץ הגטו. ברדיו לא שידרו את המוסיקה שלהם, אז הם עשו את זה בעצמם. ברחוב.
היום הרדיו טייפ המיתולוגי ועצום המידות הזה לא מופץ יותר. החליפו אותו טכנולוגיות מודרניות, כמו טלפונים חכמים, שירותי סטרימינג שמזרימים אליו מוסיקה ורמקולי בלוטות' בשלל עוצמות וגדלים.
כל אלה עושים את העבודה בלי משקל כה גדול, עם טעינה מהחשמל, שמחליפה את הסוללות היקרות והכבדות שנדרשו אז לבום בוקסים ואיכות צליל מדהימה ביחס לצלילי קלטות האודיו של שנות ה-80.
אבל המורשת שלו, מחוץ לאספנים שקונים בום בוקסים בכל מצב לאוספים המעוצבים שלהם, הוא המנהג אצל בני הנוער של היום, להפעיל את הסמארטפון על רמקול, להשמיע שיר ולהתחיל לזוז...
הנה מבחר של בום בוקסים מהאייטיז:
https://youtu.be/duC1PUVuN1Y
באותן שנים לגולשי הרולר סקייטים עם הבומבוקס היה אפילו נציג בקונגרס האמריקאי:
https://youtu.be/EDZg5kLcvzE
בלוגרית מסבירה לדור ה-Z איך השתמשו בו:
https://youtu.be/mCUg114fvLc
המון נורות, סוגי רמקולים, אקוולייזר ועוד ועוד:
https://youtu.be/tFDqBe87JmQ
מפגש בום בוקסים מאותה תקופה:
https://youtu.be/-4-1eUjgG60
יש מי שמנסים להחיות אותו כתמונה:
https://youtu.be/nMyst56BgSM
בסצנה אייקונית מהסרט Say Anything הוא שימש לסרנדת אהבה מודרנית:
https://youtu.be/S5Y8tFQ01OY
וסרט תיעודי על תולדות הגטו בלאסטר:
https://youtu.be/e84hf5aUmNA?long=yes
טייפ 4 ערוצים (Compact Cassette) היה פעם המכשיר הכי לוהט אצל מוסיקאים, בעיקר כמובן אצל מי שיצרו מוסיקה קלה, בז'אנרים כמו פופ, רוק וג'אז. זה היה טייפ קלטות אודיו, שייצרו אז חברות כמו Fostex ו-Tascam שניתן היה להקליט על הקלטת שהוכנסה אליו, 4 ערוצים של מוסיקה.
ה-"4 טראק", כמו שהוא כונה אז באנגלית, היה גרסה פשוטה של טייפ הסלילים האולפני, שבו נהגו אז להקליט ערוצים באולפן. יכולת להקליט לתוכו תפקידים שונים אל ערוצי הקלטה. ערוץ השירה, לצד ערוץ הגיטרה, ערוץ הבאס, התופים וכדומה. תמיד בזמן שהקלטת ערוץ חדש, שמעת באוזניות המחוברות אליו, את הערוצים שכבר הוקלטו קודם. ממש כמו באולפן, אבל באיכות בינונית. הסיבה ברורה - קלטות לא אפשרו איכות הקלטה שהתאפשרה אז בסלילים.
מוסיקאים השתמשו אז בטייפ עם 4 ערוצים להקלטת "דמואים", סקיצות של שירים חדשים שהוקלטו בבית. הקלטה ב-4 ערוצים לא הייתה כל כך מפתיעה ונחותה, כי צריך לזכור שעשור לפני כן, בשנות ה-60, זו הייתה ההקלטה האולפנית המקובלת. למעשה, את מרבית תקליטיהם יצרו "הביטלס" ב-4 ערוצים בלבד. כבר אז, באמצעות טכניקה שנקראת "באונסינג" (Bounce), נהגו להקליט הרבה יותר תפקידים מאשר ה-4 שבקלטת. עשו זאת על ידי הקלטת 3 ערוצים ושילובם לרביעי, דריסתם והקלטה בהם שוב ואז שילובם עם המוקלט לערוץ ריק מהם וכך הלאה.
הנה טייפ 4 ערוצים להקלטת דמואים על קלטות:
https://youtu.be/Lt8YpOG1e54
כך פעלה שיטת הבאונסינג בה הקליטו על 4 הערוצים יותר תפקידים:
https://youtu.be/cZanByojSCI
ממשיכי דרכו בימינו - 8 ערוצים עם שלל אפשרויות נוספות באותו כסף:
https://youtu.be/p_NZKPGClSo?end=3m51s
חלקם ממש זולים ונגישים היום:
https://youtu.be/qi9mZgZ3IiA
אפליקציות אייפד שנכנסו לעולם הזה:
https://youtu.be/D8jifGT4BCE
או זו שבכלל מדמה אולפן:
https://youtu.be/tws8bnVwv2o
וסרטון ארוך יותר על השימוש בו:
https://youtu.be/6d_MgPm8yYQ?long=yes
כמו עוד כמה שירים, גם השיר "Now and then" הוקלט על ידי ג'ון לנון, בעשור שאחרי התפרקות הלהקה, על עוד קלטת בטייפ הקסטות הביתי שלו. זו הייתה עוד סקיצה, רעיון לשיר שאמנים נוהגים להקליט בבית, לקראת עבודה, הפקה, עיבוד והקלטה, עם נגנים וזמרי ליווי באולפן.
בתחילת שנות ה-80 נרצח לנון על ידי מעריץ אובססיבי וברגע אחד נכזבה התקווה שהביטלס ישובו לעבוד, להקליט או לפחות להופיע יחד.
אבל לג'ון היו שירים וסקיצות בשלבים שונים של עבודה. והם נותרו בבית. וכך יצא שבשנות ה-90, פגשה יוקו אונו, אלמנתו של ג'ון לנון, את פול מקרטני. היא מסרה לו קלטת שירים שג'ון הותיר אחריו והציעה שיראה אם ניתן לעשות משהו עם השירים והסקיצות שמוקלטים בה.
בפברואר 1995, כשהסקיצה של השיר הזה נבחנה לראשונה, על ידי פול, ג'ורג' ורינגו וכחלק מפרויקט "האנתולוגיה של הביטלס", היא נפסלה. נראה היה שלא ניתן להתקדם איתה, בעיקר בשל הקושי להסיר את צלילי הפסנתר המקורי שליווה את השירה של ג'ון, אך לא רק. היו גם אתגרים טכנולוגיים נוספים שהוסיפו להחלטה המקצועית להמתין, עד שהטכנולוגיה תאפשר שימוש בו.
וכך, עמד השיר במשך שנים רבות, ללא סיכוי להצטרף לשיריו של לנון המת שעובדו לרפרטואר של הביטלס. לרבים נדמה היה שהשיר לעולם לא יושלם או ייצא החוצה. במיוחד בעשור הבא, כשג'ורג' הריסון הלך לעולמו.
אבל בשנת 2022 הושלם הפיתוח של תוכנה מבוססת בינה מלאכותית, AI. התוכנה פותחה להפקת הסדרה התיעודית על הביטלס, Get Back, סדרה שעליה עבדו הבמאי פיטר ג'קסון והצוות שלו ושחזרה את הקלטות האולפן של הביטלס, בשנה האחרונה שלהם כלהקה.
התוכנה הזו פתחה, למעשה, את הדרך לשליפת ערוץ הקול של לנון מליווי הפסנתר הביתי שלו, אפשרות שאפשרה לראשונה להחיות את ההקלטה המקורית ולהוסיף לה ערוצי נגינה ושירה של ארבעת חברי הביטלס כולם.
זו הייתה ארכיאולוגיה מוסיקלית של ממש, שאפשרה הקלטה, שליפה של קולות וליוויים משירי ביטלס אחרים והרכבתם מחדש על שיר הביטלס המלא, שהלך והתממש. כמובן שאת התמונה השלימו קולות השניים הנותרים מחבריה והתיפוף האגדי של רינגו סטאר, אחד הסמלים המסחריים הבולטים של הלהקה.
זו עוד הוכחה למה שחיבור בין מוסיקליות טהורה וטכנולוגיה, למשל של בינה מלאכותית, יכול לספק לעולם המוסיקה והאמנות, אך גם לגעגועים והנוסטלגיה ולבלוטות הרגש שכל כך רוצות לפעמים תזכורות או ד"ש מימים צעירים יותר ומהעשור הכי מרגש במאה ה-20, הסיקסטיז.
וכך, 43 שנים לאחר הרצח של לנון, ו-22 שנים לאחר מותו של ג'ורג' הריסון, שני הביטלס הנותרים, רינגו סטאר ופול מקרטני, השלימו עוד שיר, אולי האחרון של הלהקה.
מהשיר שג'ון הקליט בקלטת בשנות ה-70, הצליחו השניים, עם סוללת הטכנאים והנגנים שסייעו להם, למצות את הצמא של אינספור מעריצי הביטלס, לעוד מעט מהחומר המופלא שהיא שיגרה אליהם בסיקסטיז בהצלחה כל כך גדולה, אולי הגדולה בהיסטוריה.
השלמת ההקלטה האחרונה שג'ון, פול, רינגו וג'ורג' זכו לעשות יחד משלימה את מה שיהיה העמוד האחרון בספר התנ"ך הביטלסי, שמאחסן את המורשת המופלאה של הלהקה החשובה והמשפיעה ביותר בתולדות המוסיקה הפופולרית.
הנה השיר המושלם:
https://youtu.be/Opxhh9Oh3rg
ההשוואה בין הסקיצה המקורית שג'ון הותיר אחריו, כולל חלק שהושמט מהשיר הסופי:
https://youtu.be/Xk88M4ABo_4?long=yes
וסיפורו המלא של השיר שהמתין לטכנולוגיה שתבשיל:
https://youtu.be/APJAQoSCwuA?long=yes
