שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו העוף הכי גנדרן שיש?
הטווס (Peacock) הוא עוף שהזכרים שלו הם בעלי זנב מהודר הנפרש כמניפה וציצית ראש מרהיבה ביופיה. מטרת הזנב המפואר של הזכר היא להציגו בפני הנקבות בתקופת הרבייה ולנסות ולמשוך אותן אליו. הצרה היא שהן לא תמיד מתרשמות והוא צריך להמשיך ולהפגין את הזנב המהודר הזה שוב ושוב, לנקבות שונות. כך הוא זוכה להפרות כמה מהן בכל עונה.
דוגמת ה"עיניים" הצבעונית שנראית על זנב הטווס הפרוש משמשת כהרתעה לבעלי חיים שעלולים לתקוף אותו וכמובן גם כקישוט שירשים את הנקבות. בכלל, צריך לומר שחוקרים מצאו שהטווס לא מסתיר את עצמו וחושף את עצמו כך, כיוון שבין השאר הוא מראה בכך לנקבה שאינו פוחד מפני טורפים והוא אמיץ מספיק כדי להגן על הגוזלים שלו. בכך הוא גם מרתיע תוקפים אפשריים, שמתרשמים מההכבדה שנטל על עצמו בחשיפה הזו. החוקר הישראלי אמוץ זהבי, שגילה את העקרון החשוב הזה, קורא לו "עיקרון ההכבדה".
הטווסים חיים עד 20 שנים והם בונים את הקן שלהם על הקרקע דווקא.
שני סוגי טווסים קיימים. אחד מהם הוא הטווס ההודי, שמוצאו מהיבשת ההודית ובה הוא נחשב ציפור לאומית. השני הוא הטווס הירוק. מוצאו מהארצות תאילנד, מיאנמר, מלזיה וקמבודיה ובהן הוא נמצא בסכנת הכחדה.
הנה סרטון על הטווסים (עברית):
http://youtu.be/Z7MpgY6yJDc
הריקוד המפואר של הטווס:
https://youtu.be/qDvFdj-pFMc
הטווסים הלבנים:
https://youtu.be/JU97siDMx_8
הטווס הכחול ההודי:
https://youtu.be/jz-tjJhFH1k
ועוד מהטווסים המפוארים בריקוד חיזור מרהיב במיוחד:
https://youtu.be/TTwT1-TpFhE
מהו עקרון ההכבדה?
אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.
דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.
דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.
המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז "החלק החסר בפאזל של דארווין".
הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:
https://youtu.be/qDvFdj-pFMc
סרט תיעודי על עקרון ההכבדה (עברית):
https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes
והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא (עברית):
https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes
טווסים
הטווס (Peacock) הוא עוף שהזכרים שלו הם בעלי זנב מהודר הנפרש כמניפה וציצית ראש מרהיבה ביופיה. מטרת הזנב המפואר של הזכר היא להציגו בפני הנקבות בתקופת הרבייה ולנסות ולמשוך אותן אליו. הצרה היא שהן לא תמיד מתרשמות והוא צריך להמשיך ולהפגין את הזנב המהודר הזה שוב ושוב, לנקבות שונות. כך הוא זוכה להפרות כמה מהן בכל עונה.
דוגמת ה"עיניים" הצבעונית שנראית על זנב הטווס הפרוש משמשת כהרתעה לבעלי חיים שעלולים לתקוף אותו וכמובן גם כקישוט שירשים את הנקבות. בכלל, צריך לומר שחוקרים מצאו שהטווס לא מסתיר את עצמו וחושף את עצמו כך, כיוון שבין השאר הוא מראה בכך לנקבה שאינו פוחד מפני טורפים והוא אמיץ מספיק כדי להגן על הגוזלים שלו. בכך הוא גם מרתיע תוקפים אפשריים, שמתרשמים מההכבדה שנטל על עצמו בחשיפה הזו. החוקר הישראלי אמוץ זהבי, שגילה את העקרון החשוב הזה, קורא לו "עיקרון ההכבדה".
הטווסים חיים עד 20 שנים והם בונים את הקן שלהם על הקרקע דווקא.
שני סוגי טווסים קיימים. אחד מהם הוא הטווס ההודי, שמוצאו מהיבשת ההודית ובה הוא נחשב ציפור לאומית. השני הוא הטווס הירוק. מוצאו מהארצות תאילנד, מיאנמר, מלזיה וקמבודיה ובהן הוא נמצא בסכנת הכחדה.
הנה סרטון על הטווסים (עברית):
http://youtu.be/Z7MpgY6yJDc
הריקוד המפואר של הטווס:
https://youtu.be/qDvFdj-pFMc
הטווסים הלבנים:
https://youtu.be/JU97siDMx_8
הטווס הכחול ההודי:
https://youtu.be/jz-tjJhFH1k
ועוד מהטווסים המפוארים בריקוד חיזור מרהיב במיוחד:
https://youtu.be/TTwT1-TpFhE
אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.
דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.
דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.
המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז "החלק החסר בפאזל של דארווין".
הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:
https://youtu.be/qDvFdj-pFMc
סרט תיעודי על עקרון ההכבדה (עברית):
https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes
והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא (עברית):
https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes
