שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
האם אנשים נולדים טובי לב?
אמנם טוב לב היא תכונה שיש בה מהחינוך שאדם מקבל. אבל לא רק מי שגדל כך יכול והופך להיות אדם טוב ואהוב. אם כל אחד מאיתנו יעשה דבר טוב, אפילו דבר קטן, מדי יום ביומו, הטוב הזה ידבק גם בו ויהפוך במהירות לחלק ממנו.
מה שעוד יותר יפה ומרגש הוא שהטוב מדבק ועובר לסובבים אותנו. אם נרבה במעשים טובים, אפילו קטנים, אנשים מסביבנו יקבלו השראה כדי לעשות דברים טובים לאחרים ולנו. כך העולם יהפוך למקום טוב ונעים יותר, בטוח יותר ומקום שפשוט נעים להיות בו.
הנה סרטון על טוב לב שמתחיל מדברים קטנים והוא פשוט מדבק ועובר מאדם לאדם והופך את החברה שלנו לטובה יותר:
http://youtu.be/PT-HBl2TVtI
מהו טוב לב?
טוב לב היא אחת התכונות שאנשים לא תמיד מעריכים נכון. אם תהיו טובי לב יאמרו עליכם לא פעם שאתם תמימים, שאתם לא מבינים את העולם, שאף אחד לא מעריך את טוב לבכם ושיום אחד תגדלו ותפסיקו להיות פראיירים...
אבל אנחנו מבקשים שלא תפסיקו להיות טובי לב. זוהי התכונה הכי מופלאה שיש בבני אדם. לתת ולעזור כי הלב שלכם מוביל אתכם לזה היא התכונה המופלאה ביותר של האדם. גם בחברה של אנשים עסוקים, עם תירוצים, עם רצונות משלהם וחוסר זמן כרוני - גם שם אפשר וצריך להיות טובי לב ולתת ולסייע למי שאפשר, גם אם לא ייצא לכם מזה דבר. כדאי תמיד להיות סתם מנומסים ובעלי ערכים אנושיים טובים ולתת לזולת, גם אם זה לא תמיד קל ונוח. כי אדם טוב מתגלה במיטבו דווקא כשצריך להתאמץ כדי להיות טוב וצריך לוותר על משהו אחר, משהו שרוצים.
ואולי קשה להאמין אבל אם תהיו טובים, אז הטוב שלכם ידבק באחרים ויהפוך גם אותם לטובים יותר. אולי לא כמוכם, אבל טובים יותר משהיו!
היו טובים ואל תתביישו כשלועגים או צוחקים על טוב-הלב שלכם. אלוהים, אם יש כזה, אוהב את הטוב הרבה יותר מכל מצווה אחרת ואוהב את הטובים יותר מכל הבריות שהוא מכיר. אם יש מצווה חשובה במיוחד בספר הספרים, הרי זו המצווה של "ואהבת לרעך כמוך". הדרך הטובה ביותר לאהוב היא להיות פשוט טוב!
הנה פרסומת שמציגה איש טוב-לב ואת התוצאות שלפעמים, כשהוא ממש מתאמץ, הוא יכול לראות:
https://youtu.be/8Wvcraiaa7A
"האיש מהתור" - סיפור קסום על טוב לב שעובר מדור לדור:
https://youtu.be/lQ6WdCUttjE
אגדה יפנית נפלאה על רוחות ורוח הנתינה (מתורגם):
https://youtu.be/VixAX2IzaE4
וחבורת אופנוענים טובים שעזרו לילד להתגבר על בריונות:
https://youtu.be/5vQcI9phkyk
למה טוב הלב של ג'ינו ברטאלי הוא דוגמה מיוחדת ונדירה?
ג'ינו ברטאלי (Gino Bartali) הוא הספורטאי עם הלב הגדול בהיסטוריה. אנו קובעים זאת בלי חשש כיוון שהאיטלקי הזה, אלוף העולם ברכיבה על אופניים ומי שנתפס כגדול ספורטאי איטליה בכל הזמנים, עשה כמה דברים לא נתפסים באותה העת:
הוא השבית את הקריירה שלו בגלל התנאי שהציב לו המשטר להזדהות עם הדיקטטור האיטלקי מוסוליני בשנות מלחמת העולם השנייה - דבר שברטאלי סרב לעשות והיה מוכן לשלם את המחיר על כך, אפילו במחיר חייו.
לאחר מכן, במהלך המלחמה, הוא סיכן את חייו ואת חיי משפחתו כשהשתמש באופניו כדי להבריח תעודות מזוייפות ליהודי איטליה והציל מעל 800 יהודים! הוא הסתיר את התעודות בתוך צינורות האופניים שעליהן רכב ובהתחזות לאימוני רכיבה הוא עשה את הדרך מעיר לעיר כדי להביא את התעודות מבית הדפוס של המחתרת אל היהודים הממתינים לו. בשלב אחר במלחמה הוא סייע להגניב יהודים לרכבות אל החופש, בכך שנהג לעורר סנסציה בהגיעו לתחנת הרכבת ולגרום לכולם להתקבץ סביב כוכב הספורט, כולל שומרי הרכבות שניסו לעשות סדר, באותו הזמן התגנבו אל הרכבת יהודים ופליטים רבים וניצלו ממוות בטוח.
גם לאחר המלחמה הוא סרב לכל נסיון לפרסם את דבר מעשי הגבורה שלו לאורך כל חייו. הסוד נשמר עד למותו והוא הקפיד עליו כשאמר לבני משפחתו את המשפט הצנוע והכן כל כך: "איני רוצה להיראות גיבור. גיבורים הם מי שמתו, נפצעו או בילו חודשים ארוכים בכלא".
ג'ינו ברטאלי זכה לכבוד ותהילה כספורטאי, אבל אנחנו לומדים ממנו שעלינו להיות קודם כל בני אדם, או במילים שאמר לבנו: "אם אתה טוב בספורט, מצמידים מדליות לחזה שלך ואז הן נוצצות במוזיאון כלשהו, אבל מה שמושג במעשים טובים, מוצמד לנשמתך וינצוץ בכל מקום שתהיה בו".
אגב, ג'ינו קיבל את ההזדמנות הנוספת שלו כספורטאי וחזר להתחרות במירוץ ה"טור דה פראנס" גם אחרי המלחמה ואחרי תבוסת הפשיסטים באיטליה. הוא הדהים את העולם כשזכה שוב בגיל מבוגר מאד בתואר האלוף ובכך הוא כבש גם את השיא העולמי שלא נשבר מאז - הוא האדם שזכה בטור דה פראנס לאחר הפרש השנים הגדול ביותר - עשור שלם עבר בין נצחונותיו!
לאחרונה הוענק באופן רשמי התואר "חסיד אומות העולם" לברטאלי ובכך הודה לו גם העם היהודי על תמיכתו ואנושיותו.
הנה סיפורו של ג'ינו ברטלי:
https://youtu.be/TZjUH_BWJFQ
מצגת וידאו על גבורתו במלחמה (עברית):
https://youtu.be/RTGTc9dwVXA
סרטון מרגש על סיפורו של ג'ינו ברטאלי בתמונות:
http://youtu.be/CHH59GcSo40
תיאור מסרט תיעודי על ג'ינו ברטאלי ומעשיו (עברית):
http://youtu.be/OpftW-DO2dM
פארק אופניים שהוקדש לזכרו בנתניה (עברית):
https://youtu.be/5E0nC9ZDVig
והרצאה על חייו וגבורתו (עברית):
https://youtu.be/F4dyDyzz-6Y?long=yes
מהו חוק השומרוני הטוב?
"השומרוני הטוב" הוא מושג שמתייחס לאדם שעוזר לאדם אחר, בלי כוונה כלשהי לקבל ממנו תמורה ומבלי לחשוב יותר מדי. זה בא ממשל שסיפר ישו הנוצרי למאמיניו ושהתבסס, כמו כל תורתו המוסרית של ישו, על היהדות, בציווי העליון של "ואהבת לרעך כמוך".
"חוק השומרוני הטוב" הוא חוק שמחייב אנשים לעזור והוא חוקק במדינות שונות בארה"ב ובאירופה (הוא די דומה אגב, לחוק הישראלי). "חוק השומרוני הטוב" מגן על אדם שמושיט עזרה לאדם אחר הנמצא בסכנה, מפני תביעה משפטית. לפי החוק גם אם הוגשה עזרה לא נכונה ואף כזו שגרמה נזק, כוונתו הטובה מגנה עליו. יש המרחיבים את פרשנות החוק גם להכרח להגיש עזרה לנפגע. כוונת "חוק השומרוני הטוב" היא לשפר את נכונותם של אנשים לעזור ולא לאפשר להם לעמוד מנגד. לפי החוק, לא צריך להמתין לאלטרואיזם, טוב לב שלא מצפה לתמורה, אלא יש לסייע בכל מקרה.
אנו יכולים לאמץ מזה להתנהגות האישית שלנו את הכלל - לעולם לא נעמוד מנגד וננסה לסייע לכל אדם שזקוק לעזרה, גם אם לא יוצא לנו מזה דבר.
הנה סרטון על משל השומרוני הטוב (מתורגם):
http://youtu.be/pMBSu_X10KI?t=15s
בסדרה המיתולוגית "סיינפלד" הוקדש פרק הסיום למקרה שבו עמדו גיבורי הסדרה מנגד ונתבעו על שלא סייעו לאיש שנשדד ברחוב ולעגו לו:
http://youtu.be/zPnK0NCn_MQ
וליד המקום בו התרחש לפי האמונה העניין יש היום אכסניית אורחים בשם זה (עברית):
https://youtu.be/uqXV23Ivj_0?long=yes
איך אהבת הכדורגל ניצחה את מלחמת העולם הראשונה וחיברה בין אויבים?
מהי הפסקת האש של חג המולד? - זה היה סיפור מופלא של חיילים מותשים מהמלחמה האינסופית שנקלעו אליה. לרגע קט החליטו חיילים אנגלים וגרמנים שבמקום להילחם, להרוג ולמות, הם יפסיקו לשעה קלה עם הרובים וייפגשו את האויב שמולם בשטח ההפקר. שעה קלה בה הם יחלקו מתנות אלו לאלו ואפילו ישחקו זה עם זה כדורגל.
רק אחר כך הם שבו להילחם…
זה קרה כ-5 חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בחג המולד. שליח שהגיע מהצד הגרמני הציע לחיילים האנגליים שלא יירו והגרמנים גם הם הבטיחו שלא לירות.
ההמשך היה מרגש - לאורך כל קו החזית, במקומות רבים, יצאו החיילים שעתידים להילחם זה זה. הם החלו ללחוץ ידיים ולהחליף פריטי מזון וחפצים שונים. כך החלה "הפסקת האש של החיילים". במהלכה הם אספו את גופות חבריהם וקברו אותם. פה ושם הם גם מקיימים הלוויות משותפות.
ברגע מסוים, באחת הנקודות, כדור שניתן על ידי אחד הצדדים לצד השני הפך את הצדדים לשותפים למשחק כדורגל אנגליה-גרמניה לא מתוכנן. בגלל פערי השפה הם לא הצליחו לתקשר במילים, אבל כדורגל כולם הכירו ואהבו.
כך החל מה שזכה לכינוי "משחק הכדורגל של 1914". קסדות שימשו במשחק כשערים והוא הסתיים רק כשהכדור נקרע בגלל חוט תיל. המשחק הסתיים בניצחון של הגרמנים 3-2. בעקבות המשחק הראשון הזה התנהלו ככל הנראה משחקים נוספים במקומות שונים לאורך הקו.
הנה תיאור קולנועי של המשחק המרגש בין הצדדים הלוחמים:
https://youtu.be/NWF2JBb1bvM
על המשחק הספורטיבי של 1914 כולל עדויות קוליות של חיילים שהשתתפו בו:
http://youtu.be/bG4vjyPMhE8
סיפור "הפסקת האש של חג המולד" בתיאור מרגש של בריטי:
http://youtu.be/Zo35wfYXo9g
והמשחק ההיסטורי בהומור:
http://youtu.be/O_97lFLTJsA
מהי אנושיות?
אנושיות היא אמנם תכונה של להיות בן-אנוש, אבל השימוש היומיומי במושג הזה מתייחס לאנשים רחומים ומתחשבים. אנשים שחונכו "להיות בני-אדם" הם אנשים אנושיים. אדם שנוהג באופן אנושי לא יעמוד מנגד, כשמישהו סובל או מקבל יחס רע. אנשים כאלה יתגייסו ככל יכולתם כדי לסייע, להקל ולתמוך במי שעומד מולם ומצבו אינו טוב.
היו אתם אנושיים! - כי אם כולנו נהיה טובים ואיכפתיים, מתחשבים ורחומים כלפי האחר, העולם שלנו יהיה כל כך הרבה יותר טוב ונעים לחיות בו.
אז הנה הטייס הגרמני שגילה אנושיות נדירה (עברית):
https://youtu.be/6jMe4cnUfWs
מהי אופטימיות?
אופטימיות (Optimism) גורמת לאנשים להאמין בטוב שבבני-אדם ולתפוס מאורעות בחיים כמבשרי טוב. האופטימיות היא לאו דווקא לראות הכל בוורוד או כחול, אלא אמונה שאנו יכולים להתמודד עם בעיות וקשיים ולהיות מסוגלים לשנות את חיינו, אם צריך לשפר אותם.
ידוע מזמן שהאופטימיות היא עניין מולד. או שאדם הוא אופטימי או שלא. אפשר לשפר מעט את תפיסת המציאות של אדם וללמד אותו לראות מעט טוב יותר את הטוב, אבל בלתי אפשרי להפוך אדם לאופטימיסט. הרי כולנו מכירים את אלה שיודעים לחייך ולצחוק על כל מה שקורה להם, כולל נפילות וכשלונות בחיים.
האופטימיסטים לא נותנים לקשיים ולבעיות לפגוע בחייהם ולהרוס אותם. האירועים היומיומיים בחייהם נתפסים באופן חיובי משל הפסימיסטים.
מסתבר שיש הטייה בחברה האנושית לטובת אופטימיות ו-80 אחוזים מהאוכלוסיה נוטה להיות אופטימית לגבי חייה. מחקרים גם מוצאים שוב ושוב שאופטימיסטים משיגים יותר מפסימיסטים בכל תחום. ואגב, הם גם חיים יותר זמן.
מסתבר שזו נבואה שמגשימה את עצמה - כשאנו מאמינים שנצליחו, אנחנו מתאמצים הרבה יותר ומצליחים יותר ממי שמאמינים פחות שההצלחה בדרך.
מחקרים נוספים הראו שאופטימיות היא לא תכונה שאנו נולדים עימה, אלא תכונה שניתן לרכוש. רבים רוכשים אותה בילדות, בזכות הורים שמטמיעים בהם תפיסה אופטימית, אבל גם בגיל בוגר ניתן ללמוד ולחשוב בצורה אופטימית. יש מאמנים שמסייעים לאנשים ללמוד להיות אופטימיים ומעניקים להם את היכולת להאמין בטוב, לדמיין עתיד חיובי ובכך גם ליצור אותו.
ואגב, על פי המחקר אנשים אופטימיים גם חיים בממוצע 8 שנים יותר מאנשים פסימיים, מה שאומר שממש כדאי לאמץ גישה אופטימית לחיים..
המושג אופטימיות, אגב, נולד במאה ה-18 כשהפילוסוף והמתמטיקאי גוטפריד לייבניץ גזר אותו מהמילה הלטינית "אופטימוס" (optimus), שפירושה "הטוב ביותר". מילים קרובות שנולדו מאותה מילה הן אופטימום ואופטימלי, ביטויים לטוב ביותר האפשרי.
הנה סרטון על האופטימיות, היתרונות והסיכונים שבה (מתורגם):
http://youtu.be/9n2tmNWn1ec
הנה מה שאנשים ברחוב אומרים על אופטימיזם:
http://youtu.be/pbjH9d4h6GQ
על האופטימיות שחשובה להצלחה, למרות הקשיים:
http://youtu.be/mODb5993yhg
מצגת וידאו על חינוך ילדים לאופי אופטימי שמסייע ביותר להצלחה בחיים:
http://youtu.be/_ueaIlbHdqo
אין כמו השיר הזה כהמנון של האופטימיים - "מחר" מתוך המחזמר "אנני" (מתורגם):
https://youtu.be/ERB3Ru0fw-E
והרצאת טד של מישהו שיש לו אופטימיות מדהימה (מתורגם):
http://youtu.be/36m1o-tM05g?long=yes
מהי תקווה?
לאריסטו מיוחס המשפט האלמותי "התקווה היא חלומם של אנשים ערים." ולברנרד וויליאמס מיוחסת האימרה "מעולם לא היו לילה או בעיה, שהצליחו לנצח זריחה או תקווה."
אז מהי התקווה?
תקווה (Hope) היא הציפייה שיקרו דברים טובים, אמונה שטוב, שדבר חיובי יקרה בעתיד, משהו שהוא טוב יותר מההווה.
התקווה כוללת ציפייה ורצון להתקיימות של משהו, כמו רצון לזכות בבריאות, אהבה או אושר, או חומריים ומוחשיים, כמו מוצר נחשק או סמל סטטוס.
מילולית, התקווה באה כנראה מהמילה "קו", כמקשרת בין העבר, דרך ההווה ואל העתיד.
בניגוד לאופטימיות או האופטימיזם, שהם עניין מולד, את התקווה, אותה מיומנות לחלום על הטוב, אפשר ללמוד ולפתח, כמו שמפתחים שרירים במכון כושר. וכשלומדים לטפח אותה, היא הופכת את החיים הקשים למשמעותיים ומעט יותר קלים - פתגם רוסי אומר כבר דורות ש"התקווה מתה אחרונה".
אז מה ההבדל מאמונה?
בעוד שאמונה היא התחושה, כמעט הידיעה, שיקרה דבר מה, תקווה היא השאיפה לטוב, הרצון להתקיימות של דבר שישפר את המצב, בלי קשר למציאות ולסיכויים שזה יקרה כך.
#המדע והתקווה
אפילו המדע מראה שתקווה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי החיים ואפילו עם סופם ונגדו. עם הזמן הולכים ומצטברים מחקרים שמראים שזו לא תחושת בטן או משהו מופשט, שתקווה מבריאה. זה ממש עניין קליני, רפואי, מדיד ומדעי, שמשפיע לא רק על איכות החיים שלנו אלא גם על תוחלת החיים שלנו.
פרופסור שניידר האמריקאי הוא שהגה במקור את תאוריית התקווה. הוא מצא 3 תנאים שמאפשרים לנו לקוות,לייצר תקווה. הראשון הוא מטרה, משהו משמעותי שבשבילו ולשמו אנו מקווים להצליחה. השני הוא ההבנה שגם תקלות ושלבים שלא יצליחו בדרך מחייבים אותנו להפעיל תושייה ולגלות דרכים להתקדם למימוש התקווה. והתנאי השלישי הוא מוטיבציה. אנו חייבים לאתר וחטפח בנו את הדחף להצליח במשימה, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.
מסתבר שאפילו באירועים שקשורים בחיים ומוות, כמו מחלה או החלמה מפציעה קשה, יש לתקווה השפעה לא מבוטלת על הסיכוי להחלמה וההבראה.
ההסבר הוא שתחושת התקווה מייצרת במוח האנושי דופמין, אותו הורמון שקשור לאופוריה, למוטיבציה ועוררות. ההשפעה של דופמין, שמכונה "הורמון החיים של האדם" היא אדירה.
התקווה גם ממלאת תפקיד משמעותי ואולי אף מרכזי בתחום מדעי שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. הוא בודק את הגורמים שמקשרים בין הצד הפסיכולוגי, הנוירולוגי והמערכת החיסונית שלנו ומפעילים אותם בהצלחה רבה כל כך.
#דוגמאות
בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", מביע הכותב נפתלי הרץ אימבר, את התקווה לשוב לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. קראו עליה בתגית "התקווה".
רואה בתקווה מרכיב מרכזי ביכולת לשרוד מצבים קשים גם החוקר הנודע, הנוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט הווינאי ואבי תורת הלוגותרפיה, ויקטור פרנקל. מי שהתפרסם בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" היה ניצול שואה ששרד אותה, באופן כמעט לא סביר.
בזכות התקווה הצליח האיש החלש שהיה לשרוד עבודות פרך במחנות עבודה קשים, כשמסביבו קורסים, נופלים ומתים אסירים חזקים וחסונים ממנו. אפילו בצעדת המוות הוא הצליח להתעלות מעל לסבל והכאבים, כשדמיין את עצמו שורד ומתאחד עם רעייתו האהובה וחוזר לתת הרצאות באוניברסיטה. הוא שרד וניצח וכך גם אשתו, שפעלה בדיוק כמוהו במחנות בהם היא עברה.
הנה סיפורה של התקווה (עברית):
https://youtu.be/ldPGfbiWw0w
התקווה והנפש (עברית):
https://youtu.be/-_ytper9_b0
קדימון הסרט הנודע "חומות של תקווה" (מתורגם):
https://youtu.be/O2iKtPXUV-s
"אם סופה היא שיר של רוח, איזו מנגינה יש לתקווה?" - יעקב גלעד ויהודה פוליקר (עברית)
https://youtu.be/IFTqY7LpdIg
"פלוגות התקווה" שיוצא מה-7 באוקטובר ומושך לתקווה הלאומית (עברית):
https://youtu.be/mTjXviliGPk
מי היה הרוקח הפולני שהציל יהודים בגטו?
אחד הסיפורים המיוחדים של הצלת יהודים בשואה התרחש בבית המרקחת של הרוקח הפולני תאדֶאּוש ּפנקיֶיביץ' (Apteka Pod orłem) שבעיר קרקוב. סיפורו של בית המרקחת הזה שבגטו הוא ההוכחה לכך שגם בלב האימה האנטישמית הכי גדולה נמצאו אנשים עם לב ענק שהסתכנו סכנה ענקית, רק כדי להציל יהודים.
בית המרקחת של ּפנקייביץ' ממוקם בכיכר זגודי, שהייתה בתוך שטח הגטו. הוא זכה לכינוי "בית המרקחת מתחת לנשר" (Apteka Pod orłem). כאן הציל האיש בתקופת השואה יהודים רבים שסבלו ממחלות קשות.
בית המרקחת של תדאוש פנקיֶיביץ' שכן ממש מול "כיכר השילוחים", האומשלגפלאץ של גטו קרקוב, ממנה נשלחו היהודים מהגטו אל מחנות ההשמדה.
במהלך המלחמה הוא ניהל יומן בו תיעד את הזוועות שראה בגטו ואת הגירושים מהגטו, שהתקיימו ממש ממול לבית המרקחת שלו. על בסיס היומן הזה הוא פרסם לימים את ספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב".
תחת עינו הבולשת של המשטר הנאצי הוא עזר להם על ידי כך שלצד תרופות ומזון לגטו, הוא הבריח גם עיתוני מחתרת, מכשירי רדיו ועיתונים, שאותם מכר במחירי הפסד או חילק בחינם לנצרכים.
פנקיֶיביץ' גם נהג, ככל הידוע, להבריח מסמכי שהייה ותעודות, צבעים לשיער שיצילו זקנים ששיערם הלבין מזקנה ותכשירים שיסייעו למי שהיו חיוורים ממחלות וחולשה להיראות בריאים וחיוניים, כך שיעברו את הסלקציות.
בבית המרקחת שבפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), כיכר השילוחים, יש היום מוזיאון קטן. זהו "המוזיאון ליהדות קרקוב", שבו מוצג סיפור הקהילה היהודית של קרקוב בשואה. המוזיאון מנציח את התקופה ומציג גם את מעשי הגבורה של פנקייביץ', שהציל יהודים רבים והוכרז לאחר המלחמה כ"חסיד אומות העולם".
מעבר לכביש, ניצבת בכיכר השילוחים, שהיןך נקראת "כיכר הגטאות", אנדרטת הזיכרון עם 69 הכיסאות בגבהים שונים. היא נוצרה בהשראת עדותו הספרותית של פנקיֶיביץ' על האירועים שהתרחשו בכיכר הזו בימים השחורים של השואה.
הנה מצגת וידאו של המקום:
https://youtu.be/FP9F_aqgFV0
סרטון פולני על "בית המרקחת שמתחת לנשר":
https://youtu.be/8HT6pPEl_gs
כך נראה המקום היום:
https://youtu.be/_2ZXcog6mJw
ותמונות של המקום שבו הסתכן רוקח אמיץ למען אחרים:
https://youtu.be/RfoCKDcfhOc
אמנם טוב לב היא תכונה שיש בה מהחינוך שאדם מקבל. אבל לא רק מי שגדל כך יכול והופך להיות אדם טוב ואהוב. אם כל אחד מאיתנו יעשה דבר טוב, אפילו דבר קטן, מדי יום ביומו, הטוב הזה ידבק גם בו ויהפוך במהירות לחלק ממנו.
מה שעוד יותר יפה ומרגש הוא שהטוב מדבק ועובר לסובבים אותנו. אם נרבה במעשים טובים, אפילו קטנים, אנשים מסביבנו יקבלו השראה כדי לעשות דברים טובים לאחרים ולנו. כך העולם יהפוך למקום טוב ונעים יותר, בטוח יותר ומקום שפשוט נעים להיות בו.
הנה סרטון על טוב לב שמתחיל מדברים קטנים והוא פשוט מדבק ועובר מאדם לאדם והופך את החברה שלנו לטובה יותר:
http://youtu.be/PT-HBl2TVtI
טוב לב היא אחת התכונות שאנשים לא תמיד מעריכים נכון. אם תהיו טובי לב יאמרו עליכם לא פעם שאתם תמימים, שאתם לא מבינים את העולם, שאף אחד לא מעריך את טוב לבכם ושיום אחד תגדלו ותפסיקו להיות פראיירים...
אבל אנחנו מבקשים שלא תפסיקו להיות טובי לב. זוהי התכונה הכי מופלאה שיש בבני אדם. לתת ולעזור כי הלב שלכם מוביל אתכם לזה היא התכונה המופלאה ביותר של האדם. גם בחברה של אנשים עסוקים, עם תירוצים, עם רצונות משלהם וחוסר זמן כרוני - גם שם אפשר וצריך להיות טובי לב ולתת ולסייע למי שאפשר, גם אם לא ייצא לכם מזה דבר. כדאי תמיד להיות סתם מנומסים ובעלי ערכים אנושיים טובים ולתת לזולת, גם אם זה לא תמיד קל ונוח. כי אדם טוב מתגלה במיטבו דווקא כשצריך להתאמץ כדי להיות טוב וצריך לוותר על משהו אחר, משהו שרוצים.
ואולי קשה להאמין אבל אם תהיו טובים, אז הטוב שלכם ידבק באחרים ויהפוך גם אותם לטובים יותר. אולי לא כמוכם, אבל טובים יותר משהיו!
היו טובים ואל תתביישו כשלועגים או צוחקים על טוב-הלב שלכם. אלוהים, אם יש כזה, אוהב את הטוב הרבה יותר מכל מצווה אחרת ואוהב את הטובים יותר מכל הבריות שהוא מכיר. אם יש מצווה חשובה במיוחד בספר הספרים, הרי זו המצווה של "ואהבת לרעך כמוך". הדרך הטובה ביותר לאהוב היא להיות פשוט טוב!
הנה פרסומת שמציגה איש טוב-לב ואת התוצאות שלפעמים, כשהוא ממש מתאמץ, הוא יכול לראות:
https://youtu.be/8Wvcraiaa7A
"האיש מהתור" - סיפור קסום על טוב לב שעובר מדור לדור:
https://youtu.be/lQ6WdCUttjE
אגדה יפנית נפלאה על רוחות ורוח הנתינה (מתורגם):
https://youtu.be/VixAX2IzaE4
וחבורת אופנוענים טובים שעזרו לילד להתגבר על בריונות:
https://youtu.be/5vQcI9phkyk
ג'ינו ברטאלי (Gino Bartali) הוא הספורטאי עם הלב הגדול בהיסטוריה. אנו קובעים זאת בלי חשש כיוון שהאיטלקי הזה, אלוף העולם ברכיבה על אופניים ומי שנתפס כגדול ספורטאי איטליה בכל הזמנים, עשה כמה דברים לא נתפסים באותה העת:
הוא השבית את הקריירה שלו בגלל התנאי שהציב לו המשטר להזדהות עם הדיקטטור האיטלקי מוסוליני בשנות מלחמת העולם השנייה - דבר שברטאלי סרב לעשות והיה מוכן לשלם את המחיר על כך, אפילו במחיר חייו.
לאחר מכן, במהלך המלחמה, הוא סיכן את חייו ואת חיי משפחתו כשהשתמש באופניו כדי להבריח תעודות מזוייפות ליהודי איטליה והציל מעל 800 יהודים! הוא הסתיר את התעודות בתוך צינורות האופניים שעליהן רכב ובהתחזות לאימוני רכיבה הוא עשה את הדרך מעיר לעיר כדי להביא את התעודות מבית הדפוס של המחתרת אל היהודים הממתינים לו. בשלב אחר במלחמה הוא סייע להגניב יהודים לרכבות אל החופש, בכך שנהג לעורר סנסציה בהגיעו לתחנת הרכבת ולגרום לכולם להתקבץ סביב כוכב הספורט, כולל שומרי הרכבות שניסו לעשות סדר, באותו הזמן התגנבו אל הרכבת יהודים ופליטים רבים וניצלו ממוות בטוח.
גם לאחר המלחמה הוא סרב לכל נסיון לפרסם את דבר מעשי הגבורה שלו לאורך כל חייו. הסוד נשמר עד למותו והוא הקפיד עליו כשאמר לבני משפחתו את המשפט הצנוע והכן כל כך: "איני רוצה להיראות גיבור. גיבורים הם מי שמתו, נפצעו או בילו חודשים ארוכים בכלא".
ג'ינו ברטאלי זכה לכבוד ותהילה כספורטאי, אבל אנחנו לומדים ממנו שעלינו להיות קודם כל בני אדם, או במילים שאמר לבנו: "אם אתה טוב בספורט, מצמידים מדליות לחזה שלך ואז הן נוצצות במוזיאון כלשהו, אבל מה שמושג במעשים טובים, מוצמד לנשמתך וינצוץ בכל מקום שתהיה בו".
אגב, ג'ינו קיבל את ההזדמנות הנוספת שלו כספורטאי וחזר להתחרות במירוץ ה"טור דה פראנס" גם אחרי המלחמה ואחרי תבוסת הפשיסטים באיטליה. הוא הדהים את העולם כשזכה שוב בגיל מבוגר מאד בתואר האלוף ובכך הוא כבש גם את השיא העולמי שלא נשבר מאז - הוא האדם שזכה בטור דה פראנס לאחר הפרש השנים הגדול ביותר - עשור שלם עבר בין נצחונותיו!
לאחרונה הוענק באופן רשמי התואר "חסיד אומות העולם" לברטאלי ובכך הודה לו גם העם היהודי על תמיכתו ואנושיותו.
הנה סיפורו של ג'ינו ברטלי:
https://youtu.be/TZjUH_BWJFQ
מצגת וידאו על גבורתו במלחמה (עברית):
https://youtu.be/RTGTc9dwVXA
סרטון מרגש על סיפורו של ג'ינו ברטאלי בתמונות:
http://youtu.be/CHH59GcSo40
תיאור מסרט תיעודי על ג'ינו ברטאלי ומעשיו (עברית):
http://youtu.be/OpftW-DO2dM
פארק אופניים שהוקדש לזכרו בנתניה (עברית):
https://youtu.be/5E0nC9ZDVig
והרצאה על חייו וגבורתו (עברית):
https://youtu.be/F4dyDyzz-6Y?long=yes
"השומרוני הטוב" הוא מושג שמתייחס לאדם שעוזר לאדם אחר, בלי כוונה כלשהי לקבל ממנו תמורה ומבלי לחשוב יותר מדי. זה בא ממשל שסיפר ישו הנוצרי למאמיניו ושהתבסס, כמו כל תורתו המוסרית של ישו, על היהדות, בציווי העליון של "ואהבת לרעך כמוך".
"חוק השומרוני הטוב" הוא חוק שמחייב אנשים לעזור והוא חוקק במדינות שונות בארה"ב ובאירופה (הוא די דומה אגב, לחוק הישראלי). "חוק השומרוני הטוב" מגן על אדם שמושיט עזרה לאדם אחר הנמצא בסכנה, מפני תביעה משפטית. לפי החוק גם אם הוגשה עזרה לא נכונה ואף כזו שגרמה נזק, כוונתו הטובה מגנה עליו. יש המרחיבים את פרשנות החוק גם להכרח להגיש עזרה לנפגע. כוונת "חוק השומרוני הטוב" היא לשפר את נכונותם של אנשים לעזור ולא לאפשר להם לעמוד מנגד. לפי החוק, לא צריך להמתין לאלטרואיזם, טוב לב שלא מצפה לתמורה, אלא יש לסייע בכל מקרה.
אנו יכולים לאמץ מזה להתנהגות האישית שלנו את הכלל - לעולם לא נעמוד מנגד וננסה לסייע לכל אדם שזקוק לעזרה, גם אם לא יוצא לנו מזה דבר.
הנה סרטון על משל השומרוני הטוב (מתורגם):
http://youtu.be/pMBSu_X10KI?t=15s
בסדרה המיתולוגית "סיינפלד" הוקדש פרק הסיום למקרה שבו עמדו גיבורי הסדרה מנגד ונתבעו על שלא סייעו לאיש שנשדד ברחוב ולעגו לו:
http://youtu.be/zPnK0NCn_MQ
וליד המקום בו התרחש לפי האמונה העניין יש היום אכסניית אורחים בשם זה (עברית):
https://youtu.be/uqXV23Ivj_0?long=yes
טוב
מהי הפסקת האש של חג המולד? - זה היה סיפור מופלא של חיילים מותשים מהמלחמה האינסופית שנקלעו אליה. לרגע קט החליטו חיילים אנגלים וגרמנים שבמקום להילחם, להרוג ולמות, הם יפסיקו לשעה קלה עם הרובים וייפגשו את האויב שמולם בשטח ההפקר. שעה קלה בה הם יחלקו מתנות אלו לאלו ואפילו ישחקו זה עם זה כדורגל.
רק אחר כך הם שבו להילחם…
זה קרה כ-5 חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בחג המולד. שליח שהגיע מהצד הגרמני הציע לחיילים האנגליים שלא יירו והגרמנים גם הם הבטיחו שלא לירות.
ההמשך היה מרגש - לאורך כל קו החזית, במקומות רבים, יצאו החיילים שעתידים להילחם זה זה. הם החלו ללחוץ ידיים ולהחליף פריטי מזון וחפצים שונים. כך החלה "הפסקת האש של החיילים". במהלכה הם אספו את גופות חבריהם וקברו אותם. פה ושם הם גם מקיימים הלוויות משותפות.
ברגע מסוים, באחת הנקודות, כדור שניתן על ידי אחד הצדדים לצד השני הפך את הצדדים לשותפים למשחק כדורגל אנגליה-גרמניה לא מתוכנן. בגלל פערי השפה הם לא הצליחו לתקשר במילים, אבל כדורגל כולם הכירו ואהבו.
כך החל מה שזכה לכינוי "משחק הכדורגל של 1914". קסדות שימשו במשחק כשערים והוא הסתיים רק כשהכדור נקרע בגלל חוט תיל. המשחק הסתיים בניצחון של הגרמנים 3-2. בעקבות המשחק הראשון הזה התנהלו ככל הנראה משחקים נוספים במקומות שונים לאורך הקו.
הנה תיאור קולנועי של המשחק המרגש בין הצדדים הלוחמים:
https://youtu.be/NWF2JBb1bvM
על המשחק הספורטיבי של 1914 כולל עדויות קוליות של חיילים שהשתתפו בו:
http://youtu.be/bG4vjyPMhE8
סיפור "הפסקת האש של חג המולד" בתיאור מרגש של בריטי:
http://youtu.be/Zo35wfYXo9g
והמשחק ההיסטורי בהומור:
http://youtu.be/O_97lFLTJsA
אנושיות היא אמנם תכונה של להיות בן-אנוש, אבל השימוש היומיומי במושג הזה מתייחס לאנשים רחומים ומתחשבים. אנשים שחונכו "להיות בני-אדם" הם אנשים אנושיים. אדם שנוהג באופן אנושי לא יעמוד מנגד, כשמישהו סובל או מקבל יחס רע. אנשים כאלה יתגייסו ככל יכולתם כדי לסייע, להקל ולתמוך במי שעומד מולם ומצבו אינו טוב.
היו אתם אנושיים! - כי אם כולנו נהיה טובים ואיכפתיים, מתחשבים ורחומים כלפי האחר, העולם שלנו יהיה כל כך הרבה יותר טוב ונעים לחיות בו.
אז הנה הטייס הגרמני שגילה אנושיות נדירה (עברית):
https://youtu.be/6jMe4cnUfWs
אופטימיות (Optimism) גורמת לאנשים להאמין בטוב שבבני-אדם ולתפוס מאורעות בחיים כמבשרי טוב. האופטימיות היא לאו דווקא לראות הכל בוורוד או כחול, אלא אמונה שאנו יכולים להתמודד עם בעיות וקשיים ולהיות מסוגלים לשנות את חיינו, אם צריך לשפר אותם.
ידוע מזמן שהאופטימיות היא עניין מולד. או שאדם הוא אופטימי או שלא. אפשר לשפר מעט את תפיסת המציאות של אדם וללמד אותו לראות מעט טוב יותר את הטוב, אבל בלתי אפשרי להפוך אדם לאופטימיסט. הרי כולנו מכירים את אלה שיודעים לחייך ולצחוק על כל מה שקורה להם, כולל נפילות וכשלונות בחיים.
האופטימיסטים לא נותנים לקשיים ולבעיות לפגוע בחייהם ולהרוס אותם. האירועים היומיומיים בחייהם נתפסים באופן חיובי משל הפסימיסטים.
מסתבר שיש הטייה בחברה האנושית לטובת אופטימיות ו-80 אחוזים מהאוכלוסיה נוטה להיות אופטימית לגבי חייה. מחקרים גם מוצאים שוב ושוב שאופטימיסטים משיגים יותר מפסימיסטים בכל תחום. ואגב, הם גם חיים יותר זמן.
מסתבר שזו נבואה שמגשימה את עצמה - כשאנו מאמינים שנצליחו, אנחנו מתאמצים הרבה יותר ומצליחים יותר ממי שמאמינים פחות שההצלחה בדרך.
מחקרים נוספים הראו שאופטימיות היא לא תכונה שאנו נולדים עימה, אלא תכונה שניתן לרכוש. רבים רוכשים אותה בילדות, בזכות הורים שמטמיעים בהם תפיסה אופטימית, אבל גם בגיל בוגר ניתן ללמוד ולחשוב בצורה אופטימית. יש מאמנים שמסייעים לאנשים ללמוד להיות אופטימיים ומעניקים להם את היכולת להאמין בטוב, לדמיין עתיד חיובי ובכך גם ליצור אותו.
ואגב, על פי המחקר אנשים אופטימיים גם חיים בממוצע 8 שנים יותר מאנשים פסימיים, מה שאומר שממש כדאי לאמץ גישה אופטימית לחיים..
המושג אופטימיות, אגב, נולד במאה ה-18 כשהפילוסוף והמתמטיקאי גוטפריד לייבניץ גזר אותו מהמילה הלטינית "אופטימוס" (optimus), שפירושה "הטוב ביותר". מילים קרובות שנולדו מאותה מילה הן אופטימום ואופטימלי, ביטויים לטוב ביותר האפשרי.
הנה סרטון על האופטימיות, היתרונות והסיכונים שבה (מתורגם):
http://youtu.be/9n2tmNWn1ec
הנה מה שאנשים ברחוב אומרים על אופטימיזם:
http://youtu.be/pbjH9d4h6GQ
על האופטימיות שחשובה להצלחה, למרות הקשיים:
http://youtu.be/mODb5993yhg
מצגת וידאו על חינוך ילדים לאופי אופטימי שמסייע ביותר להצלחה בחיים:
http://youtu.be/_ueaIlbHdqo
אין כמו השיר הזה כהמנון של האופטימיים - "מחר" מתוך המחזמר "אנני" (מתורגם):
https://youtu.be/ERB3Ru0fw-E
והרצאת טד של מישהו שיש לו אופטימיות מדהימה (מתורגם):
http://youtu.be/36m1o-tM05g?long=yes
לאריסטו מיוחס המשפט האלמותי "התקווה היא חלומם של אנשים ערים." ולברנרד וויליאמס מיוחסת האימרה "מעולם לא היו לילה או בעיה, שהצליחו לנצח זריחה או תקווה."
אז מהי התקווה?
תקווה (Hope) היא הציפייה שיקרו דברים טובים, אמונה שטוב, שדבר חיובי יקרה בעתיד, משהו שהוא טוב יותר מההווה.
התקווה כוללת ציפייה ורצון להתקיימות של משהו, כמו רצון לזכות בבריאות, אהבה או אושר, או חומריים ומוחשיים, כמו מוצר נחשק או סמל סטטוס.
מילולית, התקווה באה כנראה מהמילה "קו", כמקשרת בין העבר, דרך ההווה ואל העתיד.
בניגוד לאופטימיות או האופטימיזם, שהם עניין מולד, את התקווה, אותה מיומנות לחלום על הטוב, אפשר ללמוד ולפתח, כמו שמפתחים שרירים במכון כושר. וכשלומדים לטפח אותה, היא הופכת את החיים הקשים למשמעותיים ומעט יותר קלים - פתגם רוסי אומר כבר דורות ש"התקווה מתה אחרונה".
אז מה ההבדל מאמונה?
בעוד שאמונה היא התחושה, כמעט הידיעה, שיקרה דבר מה, תקווה היא השאיפה לטוב, הרצון להתקיימות של דבר שישפר את המצב, בלי קשר למציאות ולסיכויים שזה יקרה כך.
#המדע והתקווה
אפילו המדע מראה שתקווה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי החיים ואפילו עם סופם ונגדו. עם הזמן הולכים ומצטברים מחקרים שמראים שזו לא תחושת בטן או משהו מופשט, שתקווה מבריאה. זה ממש עניין קליני, רפואי, מדיד ומדעי, שמשפיע לא רק על איכות החיים שלנו אלא גם על תוחלת החיים שלנו.
פרופסור שניידר האמריקאי הוא שהגה במקור את תאוריית התקווה. הוא מצא 3 תנאים שמאפשרים לנו לקוות,לייצר תקווה. הראשון הוא מטרה, משהו משמעותי שבשבילו ולשמו אנו מקווים להצליחה. השני הוא ההבנה שגם תקלות ושלבים שלא יצליחו בדרך מחייבים אותנו להפעיל תושייה ולגלות דרכים להתקדם למימוש התקווה. והתנאי השלישי הוא מוטיבציה. אנו חייבים לאתר וחטפח בנו את הדחף להצליח במשימה, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.
מסתבר שאפילו באירועים שקשורים בחיים ומוות, כמו מחלה או החלמה מפציעה קשה, יש לתקווה השפעה לא מבוטלת על הסיכוי להחלמה וההבראה.
ההסבר הוא שתחושת התקווה מייצרת במוח האנושי דופמין, אותו הורמון שקשור לאופוריה, למוטיבציה ועוררות. ההשפעה של דופמין, שמכונה "הורמון החיים של האדם" היא אדירה.
התקווה גם ממלאת תפקיד משמעותי ואולי אף מרכזי בתחום מדעי שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. הוא בודק את הגורמים שמקשרים בין הצד הפסיכולוגי, הנוירולוגי והמערכת החיסונית שלנו ומפעילים אותם בהצלחה רבה כל כך.
#דוגמאות
בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", מביע הכותב נפתלי הרץ אימבר, את התקווה לשוב לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. קראו עליה בתגית "התקווה".
רואה בתקווה מרכיב מרכזי ביכולת לשרוד מצבים קשים גם החוקר הנודע, הנוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט הווינאי ואבי תורת הלוגותרפיה, ויקטור פרנקל. מי שהתפרסם בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" היה ניצול שואה ששרד אותה, באופן כמעט לא סביר.
בזכות התקווה הצליח האיש החלש שהיה לשרוד עבודות פרך במחנות עבודה קשים, כשמסביבו קורסים, נופלים ומתים אסירים חזקים וחסונים ממנו. אפילו בצעדת המוות הוא הצליח להתעלות מעל לסבל והכאבים, כשדמיין את עצמו שורד ומתאחד עם רעייתו האהובה וחוזר לתת הרצאות באוניברסיטה. הוא שרד וניצח וכך גם אשתו, שפעלה בדיוק כמוהו במחנות בהם היא עברה.
הנה סיפורה של התקווה (עברית):
https://youtu.be/ldPGfbiWw0w
התקווה והנפש (עברית):
https://youtu.be/-_ytper9_b0
קדימון הסרט הנודע "חומות של תקווה" (מתורגם):
https://youtu.be/O2iKtPXUV-s
"אם סופה היא שיר של רוח, איזו מנגינה יש לתקווה?" - יעקב גלעד ויהודה פוליקר (עברית)
https://youtu.be/IFTqY7LpdIg
"פלוגות התקווה" שיוצא מה-7 באוקטובר ומושך לתקווה הלאומית (עברית):
https://youtu.be/mTjXviliGPk
אחד הסיפורים המיוחדים של הצלת יהודים בשואה התרחש בבית המרקחת של הרוקח הפולני תאדֶאּוש ּפנקיֶיביץ' (Apteka Pod orłem) שבעיר קרקוב. סיפורו של בית המרקחת הזה שבגטו הוא ההוכחה לכך שגם בלב האימה האנטישמית הכי גדולה נמצאו אנשים עם לב ענק שהסתכנו סכנה ענקית, רק כדי להציל יהודים.
בית המרקחת של ּפנקייביץ' ממוקם בכיכר זגודי, שהייתה בתוך שטח הגטו. הוא זכה לכינוי "בית המרקחת מתחת לנשר" (Apteka Pod orłem). כאן הציל האיש בתקופת השואה יהודים רבים שסבלו ממחלות קשות.
בית המרקחת של תדאוש פנקיֶיביץ' שכן ממש מול "כיכר השילוחים", האומשלגפלאץ של גטו קרקוב, ממנה נשלחו היהודים מהגטו אל מחנות ההשמדה.
במהלך המלחמה הוא ניהל יומן בו תיעד את הזוועות שראה בגטו ואת הגירושים מהגטו, שהתקיימו ממש ממול לבית המרקחת שלו. על בסיס היומן הזה הוא פרסם לימים את ספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב".
תחת עינו הבולשת של המשטר הנאצי הוא עזר להם על ידי כך שלצד תרופות ומזון לגטו, הוא הבריח גם עיתוני מחתרת, מכשירי רדיו ועיתונים, שאותם מכר במחירי הפסד או חילק בחינם לנצרכים.
פנקיֶיביץ' גם נהג, ככל הידוע, להבריח מסמכי שהייה ותעודות, צבעים לשיער שיצילו זקנים ששיערם הלבין מזקנה ותכשירים שיסייעו למי שהיו חיוורים ממחלות וחולשה להיראות בריאים וחיוניים, כך שיעברו את הסלקציות.
בבית המרקחת שבפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), כיכר השילוחים, יש היום מוזיאון קטן. זהו "המוזיאון ליהדות קרקוב", שבו מוצג סיפור הקהילה היהודית של קרקוב בשואה. המוזיאון מנציח את התקופה ומציג גם את מעשי הגבורה של פנקייביץ', שהציל יהודים רבים והוכרז לאחר המלחמה כ"חסיד אומות העולם".
מעבר לכביש, ניצבת בכיכר השילוחים, שהיןך נקראת "כיכר הגטאות", אנדרטת הזיכרון עם 69 הכיסאות בגבהים שונים. היא נוצרה בהשראת עדותו הספרותית של פנקיֶיביץ' על האירועים שהתרחשו בכיכר הזו בימים השחורים של השואה.
הנה מצגת וידאו של המקום:
https://youtu.be/FP9F_aqgFV0
סרטון פולני על "בית המרקחת שמתחת לנשר":
https://youtu.be/8HT6pPEl_gs
כך נראה המקום היום:
https://youtu.be/_2ZXcog6mJw
ותמונות של המקום שבו הסתכן רוקח אמיץ למען אחרים:
https://youtu.be/RfoCKDcfhOc
מהו אלטרואיזם?
אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.
אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.
עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.
גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.
הנה סרטון על אלטרואיזם:
https://youtu.be/gJEhog-vZKU
דוגמאות יפות לאלטרואיזם ואכפתיות לזולת:
https://youtu.be/PT-HBl2TVtI
יש מקרים שבהם זה "שלח לחמך.."
https://youtu.be/ovj5dzMxzmc
המדהים הוא שאלטרואיזם עולמי בימינו כדאי גם לאגואיסטים שבינינו (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ
על התועלתנות והקיום האמיתי של אלטרואיזם (עברית):
https://youtu.be/7Ik_J0WSKRI
על האלטרואיזם וההיגיון האבולוציוני שלו בטבע (עברית):
https://youtu.be/KqeA8qE25j4
שיחה על הנושא בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/yz6wD32OGQg?long=yes
הרצאת טד על אלטרואיזם (מתורגם):
https://youtu.be/Diuv3XZQXyc?long=yes
והרצאה על אלטרואיזם בבעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/2eWnVGEJE2o?t=2m28s?long=yes
אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.
אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.
עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.
גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.
הנה סרטון על אלטרואיזם:
https://youtu.be/gJEhog-vZKU
דוגמאות יפות לאלטרואיזם ואכפתיות לזולת:
https://youtu.be/PT-HBl2TVtI
יש מקרים שבהם זה "שלח לחמך.."
https://youtu.be/ovj5dzMxzmc
המדהים הוא שאלטרואיזם עולמי בימינו כדאי גם לאגואיסטים שבינינו (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ
על התועלתנות והקיום האמיתי של אלטרואיזם (עברית):
https://youtu.be/7Ik_J0WSKRI
על האלטרואיזם וההיגיון האבולוציוני שלו בטבע (עברית):
https://youtu.be/KqeA8qE25j4
שיחה על הנושא בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/yz6wD32OGQg?long=yes
הרצאת טד על אלטרואיזם (מתורגם):
https://youtu.be/Diuv3XZQXyc?long=yes
והרצאה על אלטרואיזם בבעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/2eWnVGEJE2o?t=2m28s?long=yes
