שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה בבשר המלאכותי יסייע לפתרון משבר האקלים?
החרדה המתמשכת ממשבר האקלים והעלות הסביבתית האדירה של תעשיית הבשר, האחראית ל-15% מפליטת הפחמן העולמית, יוצרים צורך להביט ולפרגן גם לתעשיית הבשר החליפי, זה שאינו מבוסס על בעלי חיים.
בשר צמחי (Plant-Based meat), בשר מהונדס, בשר מודפס ועוד רעיונות מטורפים ופורצי דרך הולכים ומתגבשים ממשהו מעבדתי וחסר טעם למאכלים מדהימים ונוטפי רוטב.
יש אזורים בעולם שהבשר הצמחי כבר מצליח מזמן. בעיקר בשווקים המתפתחים, כמו באסיה, שם מוצרים טבעוניים כמו טופו זמינים כבר מאות שנים והדתות מגדירות לא מעט מהמותר והאסור על השולחן.
תת היבשת של הודו - אני מתכוון אליכם.
יותר ויותר תופסים בעולם שכך לא נוכל עוד זמן רב. גם מי שלא בוחרים בתזונה צמחונית או טבעונית כבר מבינים שהעולם ומשבר האקלים מחייבים אותנו להחליף קו מחשבה, לפחות במה שקשור בבשר.
במדינות וחברות שבשנה שעברה הגישו מיליארדי סטייקים ונתחים אחרים שבושלו על האש ועוד מאכלי בשר רבים, מבינים כיום שהעולם לא יוכל להמשיך ולהאכיל את עצמו בכמויות הענק של הבשר שאליהם התרגל.
בארצות הברית חברת הסטארטאפ ביונד מיט עושה היסטוריה. גם אצלנו יש לא מעט עשייה, מסטארטאפים שמפתחים מוצרים כאלו ועד מסעדות שעושות שיווק מטורף למנות טבעוניות שמרגישות כמו הבשר האמיתי.
ההשקעה הכספית במוצרים חלופיים, כולל "בשר מהצומח" או "בשר שגודל במעבדה", היא אדירה. יש חברות שמשתמשות בטכנולוגיות חדשניות כדי לייצר בשר מהונדס שמגודל במפעל, מתאי בשר אמיתיים. אחרות מייצרות בשר מהצומח ומגיעות להישגים מעולים, שרק הולכים ומתפתחים עוד. יש מומחים שאומרים שלא ירחק היום שהטעם שלהם יהיה טוב מזה של הבשר האמיתי.
חברות אחרות מגדירות מחדש מהו בשר. למשל רידיפיין מיט (ReDefine meat), המשלבת מדפסות תלת ממד למאכלים ומאפשרת הדפסה של בשר בשלל טעמים.
הבשר המלאכותי הוא רק אחד מהז'אנרים של מוצרים שיוצרים ביחד ביוכימאים, טכנולוגי מזון ומדענים מולקולריים, בצירוף של שפים וגדודי טועמים. הם עושים זאת במסגרת חברות המנסות להתבסס בשוק המזון הסביבתי הזה. הנוסחה שלהם היא להציע מוצרים ודרכים לצמצום צריכת הבשר מבלי שהצרכנים יקריבו את הטעמים וההרגלים שהם כה רגילים ומשתוקקים להם.
כמעט אין מי שלא מבין שההשקעה בפיתוח חלבונים חלופיים, בתחליפי בשר ודגים ובבשר המגודל במעבדות היא השקעה בעתיד האנושות. הבעיה העיקרית היא לא מה אוכלים במסעדה אלא מה קונים הביתה. כי השינוי בהרגלי הקניות ושכנוע בני המשפחה להצטרף לזה, היא המשימה הכמעט בלתי אפשרית בעולם המפונק של ימינו.
תעשיית תחליפי המזון מייצרת היום תחליפים כמעט לכל מאכל שיש. בשוק הטבעוני לבדו יש היום מתחליפי ביצים ועד תחליף שרימפס לצד חיקויים בטעם מצוין של בשר טחון, בשר עוף ונקניקיות.
מכאן שאת רמות הצריכה הנוכחיות והמאוד לא ידידותיות לסביבה נפתור למרבה האירוניה רק בעזרתם האדיבה של יצורים כמו פטריות, סלק ובצל, לצד המבורגרים מטופו וקציצות שעועית, שיוכלו לייצר לנו "בשר" כלבבנו.
הנה הבשר המודפס המדהים את העולם (עברית):
https://youtu.be/jzY23aYtC1Q
טעימות של רידיפיין מיט, הבשר המודפס על שלל טעמיו (עברית):
https://youtu.be/YNlA534excY
השווארמה הטבעונית בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/F6LXMGe2ns4
מדפסת של המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):
https://youtu.be/--2VB0O7KKs
וההמבורגר הטבעוני (עברית):
https://youtu.be/X-ov7U6XoTk?long=yes
מאיפה בא החומוס ומה הסוד שלו?
מקורותיו ההיסטוריים של המאכל הכי יצרי במזרח התיכון אינם ברורים לחלוטין. החימצה היא סוג של קטניה, שקיבלה את שמה על שום נטייתה המהירה להחמיץ וישנן עדויות שכבר באלף החמישי לפנה"ס, במצרים העתיקה, הכינו המצרים מאכלים מגרגרי חימצה.
גם היהודים ידעו דבר או שניים על החימצה, במיוחד כשבספר רות מציע בועז לרות המואביה "וטבלת פיתך בחומץ". היות וחומץ אינו דבר מאכל די מובן סביר שמדובר בחומוס מסוג כלשהו.
עם זאת, העדות הממשית הראשונה לאכילה של חומוס, היא מהתקופה הצלבנית.
כיום נפוץ החומוס שאנו מכירים בכל מדינות המזרח התיכון - במיוחד בעולם הערבי ומעט גם בחלק ממדינות הבלקן, כמו תורכיה, קפריסין ויוון.
בשנים האחרונות ובעיקר תודות להתלהבות ממזון בריא וטבעוני, הולך החומוס ותופס מקום של כבוד גם על המדפים ברשתות השיווק ובמסעדות נחשבות באירופה ובצפון אמריקה.
ואפילו לחלל החומוס כבר הגיע. זה היה כשנשלחו גרגרי חומוס אל תחנת החלל הבינלאומית והונבטו בה, כחלק מניסוי שעורכים בישראל, לגבי גידול והנבטה של מזונות חקלאיים בחלל.
הכל על החומוס והמחלוקות (עברית):
https://youtu.be/YBJPO9561qo
מקורות החומוס התנ"כיים:
http://youtu.be/4lg0DUWOPJY
כך מכינים הערבים את החומוס המצוין שלהם:
https://youtu.be/NP8ZYYp43oc
כך בישראל (עברית):
https://youtu.be/BwmetkENxIs
הכינו חומוס מעולה בבית:
https://youtu.be/_ahfNz2EnN8
חומוס בסגנון ירושלמי:
https://youtu.be/ChXyNTA_DkE
קבלו את החומוס והאוכל הערבי בכלל (עברית):
https://youtu.be/gYtinC-ThQ4?long=yes
וסרטון תיעודי על גידול החומוס:
https://youtu.be/_EL8DL1N-lQ?long=yes
האם בעתיד נאכל בשר מתורבת?
כשרשת מרכולי בריאות בארה"ב גילתה תוויות בשר שגויות על מוצרי תחליף בשר ששיווקה, הם הוסרו במהירות מהמדפים. אבל ההפתעה הגדולה הייתה העובדה שאיש מהצרכנים שקנו את מוצרי ה"בשר" לא הבחין בטעות.
הדבר מדגים את השיפור העצום בטעמים של תחליפי בשר, שאינם בשריים. אבל רבים מהצרכנים מעוניינים בכל זאת באכילת בשר והיו שמחים לוותר על שחיטה של בעלי חיים לשם כך. האם ניתן לגדל בשר תעשייתי?
התשובה היא כבר כן. בשר מתורבת הוא בשר מלאכותי שמגדלים במעבדה, מתאי פרות, תרנגולות וחזירים. זה אינו מזון צמחוני, אבל הוא יכול להפחית את פליטת גזי החממה לעומת גידול חיות אמיתיות. כבר כמה עשורים מנסים את הכיוון המחקרי הזה, אך בשנים האחרונות מצליחים סוף סוף המדענים להגיע לתוצאות ראשונות. שיטות לגידול מלאכותי של בשר דג נעשו בשנות ה-90 כדי לאפשר לאסטרונאוטים בשר שישמש לתזונה בחלל, אבל המיזם לא צלח.
בשנים האחרונות נוסו שיטות גידול בשר חדשות וגודלו בצלחות תרבית עשרות אלפי רצועות שריר מתאי גזע. לאחר שהוכנו להמבורגר הוא נמסר לטעימה וחוות הדעת היו טובות יחסית, במיוחד בהתייחס לעובדה שאין בבשר המתורבת של ההמבורגר הזה שומן.
התקווה היא שהכיוון הזה יציע בעתיד בשר זול ונכון לסביבה. לא רק הדאגה לרווחת בעלי החיים צריכה להוביל לייצור של בשר כזה, אלא גם הצורך במענה לדרישה הגוברת בעולם לבשר והצורך הדחוף בהקטנה של פליטות הפחמן הדו־חמצני והמתאן לאטמוספירה.
הנה קונספט הבשר המתורבת (מתורגם):
https://youtu.be/k-jdYzMWjlo
כך ניתן לייצר בשר מתורבת:
http://youtu.be/gyxPxcE_4to
זו הסיבה שמפתחים אותו (מתורגם):
https://youtu.be/6c-pSSsNdFM
הסבר הייצור המתורבת של הבשר (עברית):
https://youtu.be/LWTAcBAf0Ak
פרסומת למסעדה המבוססת על בשר כזה (ללא מילים):
https://youtu.be/amWRS1gTiOQ
מדפסת המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):
https://youtu.be/--2VB0O7KKs
והבעיות שיוצר הבשר הרגיל לעולם ומדוע משתדלים לייצר במקומו תחליף תעשייתי:
http://youtu.be/gdMQND4TPqM
טבעונות
החרדה המתמשכת ממשבר האקלים והעלות הסביבתית האדירה של תעשיית הבשר, האחראית ל-15% מפליטת הפחמן העולמית, יוצרים צורך להביט ולפרגן גם לתעשיית הבשר החליפי, זה שאינו מבוסס על בעלי חיים.
בשר צמחי (Plant-Based meat), בשר מהונדס, בשר מודפס ועוד רעיונות מטורפים ופורצי דרך הולכים ומתגבשים ממשהו מעבדתי וחסר טעם למאכלים מדהימים ונוטפי רוטב.
יש אזורים בעולם שהבשר הצמחי כבר מצליח מזמן. בעיקר בשווקים המתפתחים, כמו באסיה, שם מוצרים טבעוניים כמו טופו זמינים כבר מאות שנים והדתות מגדירות לא מעט מהמותר והאסור על השולחן.
תת היבשת של הודו - אני מתכוון אליכם.
יותר ויותר תופסים בעולם שכך לא נוכל עוד זמן רב. גם מי שלא בוחרים בתזונה צמחונית או טבעונית כבר מבינים שהעולם ומשבר האקלים מחייבים אותנו להחליף קו מחשבה, לפחות במה שקשור בבשר.
במדינות וחברות שבשנה שעברה הגישו מיליארדי סטייקים ונתחים אחרים שבושלו על האש ועוד מאכלי בשר רבים, מבינים כיום שהעולם לא יוכל להמשיך ולהאכיל את עצמו בכמויות הענק של הבשר שאליהם התרגל.
בארצות הברית חברת הסטארטאפ ביונד מיט עושה היסטוריה. גם אצלנו יש לא מעט עשייה, מסטארטאפים שמפתחים מוצרים כאלו ועד מסעדות שעושות שיווק מטורף למנות טבעוניות שמרגישות כמו הבשר האמיתי.
ההשקעה הכספית במוצרים חלופיים, כולל "בשר מהצומח" או "בשר שגודל במעבדה", היא אדירה. יש חברות שמשתמשות בטכנולוגיות חדשניות כדי לייצר בשר מהונדס שמגודל במפעל, מתאי בשר אמיתיים. אחרות מייצרות בשר מהצומח ומגיעות להישגים מעולים, שרק הולכים ומתפתחים עוד. יש מומחים שאומרים שלא ירחק היום שהטעם שלהם יהיה טוב מזה של הבשר האמיתי.
חברות אחרות מגדירות מחדש מהו בשר. למשל רידיפיין מיט (ReDefine meat), המשלבת מדפסות תלת ממד למאכלים ומאפשרת הדפסה של בשר בשלל טעמים.
הבשר המלאכותי הוא רק אחד מהז'אנרים של מוצרים שיוצרים ביחד ביוכימאים, טכנולוגי מזון ומדענים מולקולריים, בצירוף של שפים וגדודי טועמים. הם עושים זאת במסגרת חברות המנסות להתבסס בשוק המזון הסביבתי הזה. הנוסחה שלהם היא להציע מוצרים ודרכים לצמצום צריכת הבשר מבלי שהצרכנים יקריבו את הטעמים וההרגלים שהם כה רגילים ומשתוקקים להם.
כמעט אין מי שלא מבין שההשקעה בפיתוח חלבונים חלופיים, בתחליפי בשר ודגים ובבשר המגודל במעבדות היא השקעה בעתיד האנושות. הבעיה העיקרית היא לא מה אוכלים במסעדה אלא מה קונים הביתה. כי השינוי בהרגלי הקניות ושכנוע בני המשפחה להצטרף לזה, היא המשימה הכמעט בלתי אפשרית בעולם המפונק של ימינו.
תעשיית תחליפי המזון מייצרת היום תחליפים כמעט לכל מאכל שיש. בשוק הטבעוני לבדו יש היום מתחליפי ביצים ועד תחליף שרימפס לצד חיקויים בטעם מצוין של בשר טחון, בשר עוף ונקניקיות.
מכאן שאת רמות הצריכה הנוכחיות והמאוד לא ידידותיות לסביבה נפתור למרבה האירוניה רק בעזרתם האדיבה של יצורים כמו פטריות, סלק ובצל, לצד המבורגרים מטופו וקציצות שעועית, שיוכלו לייצר לנו "בשר" כלבבנו.
הנה הבשר המודפס המדהים את העולם (עברית):
https://youtu.be/jzY23aYtC1Q
טעימות של רידיפיין מיט, הבשר המודפס על שלל טעמיו (עברית):
https://youtu.be/YNlA534excY
השווארמה הטבעונית בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/F6LXMGe2ns4
מדפסת של המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):
https://youtu.be/--2VB0O7KKs
וההמבורגר הטבעוני (עברית):
https://youtu.be/X-ov7U6XoTk?long=yes
מקורותיו ההיסטוריים של המאכל הכי יצרי במזרח התיכון אינם ברורים לחלוטין. החימצה היא סוג של קטניה, שקיבלה את שמה על שום נטייתה המהירה להחמיץ וישנן עדויות שכבר באלף החמישי לפנה"ס, במצרים העתיקה, הכינו המצרים מאכלים מגרגרי חימצה.
גם היהודים ידעו דבר או שניים על החימצה, במיוחד כשבספר רות מציע בועז לרות המואביה "וטבלת פיתך בחומץ". היות וחומץ אינו דבר מאכל די מובן סביר שמדובר בחומוס מסוג כלשהו.
עם זאת, העדות הממשית הראשונה לאכילה של חומוס, היא מהתקופה הצלבנית.
כיום נפוץ החומוס שאנו מכירים בכל מדינות המזרח התיכון - במיוחד בעולם הערבי ומעט גם בחלק ממדינות הבלקן, כמו תורכיה, קפריסין ויוון.
בשנים האחרונות ובעיקר תודות להתלהבות ממזון בריא וטבעוני, הולך החומוס ותופס מקום של כבוד גם על המדפים ברשתות השיווק ובמסעדות נחשבות באירופה ובצפון אמריקה.
ואפילו לחלל החומוס כבר הגיע. זה היה כשנשלחו גרגרי חומוס אל תחנת החלל הבינלאומית והונבטו בה, כחלק מניסוי שעורכים בישראל, לגבי גידול והנבטה של מזונות חקלאיים בחלל.
הכל על החומוס והמחלוקות (עברית):
https://youtu.be/YBJPO9561qo
מקורות החומוס התנ"כיים:
http://youtu.be/4lg0DUWOPJY
כך מכינים הערבים את החומוס המצוין שלהם:
https://youtu.be/NP8ZYYp43oc
כך בישראל (עברית):
https://youtu.be/BwmetkENxIs
הכינו חומוס מעולה בבית:
https://youtu.be/_ahfNz2EnN8
חומוס בסגנון ירושלמי:
https://youtu.be/ChXyNTA_DkE
קבלו את החומוס והאוכל הערבי בכלל (עברית):
https://youtu.be/gYtinC-ThQ4?long=yes
וסרטון תיעודי על גידול החומוס:
https://youtu.be/_EL8DL1N-lQ?long=yes
כשרשת מרכולי בריאות בארה"ב גילתה תוויות בשר שגויות על מוצרי תחליף בשר ששיווקה, הם הוסרו במהירות מהמדפים. אבל ההפתעה הגדולה הייתה העובדה שאיש מהצרכנים שקנו את מוצרי ה"בשר" לא הבחין בטעות.
הדבר מדגים את השיפור העצום בטעמים של תחליפי בשר, שאינם בשריים. אבל רבים מהצרכנים מעוניינים בכל זאת באכילת בשר והיו שמחים לוותר על שחיטה של בעלי חיים לשם כך. האם ניתן לגדל בשר תעשייתי?
התשובה היא כבר כן. בשר מתורבת הוא בשר מלאכותי שמגדלים במעבדה, מתאי פרות, תרנגולות וחזירים. זה אינו מזון צמחוני, אבל הוא יכול להפחית את פליטת גזי החממה לעומת גידול חיות אמיתיות. כבר כמה עשורים מנסים את הכיוון המחקרי הזה, אך בשנים האחרונות מצליחים סוף סוף המדענים להגיע לתוצאות ראשונות. שיטות לגידול מלאכותי של בשר דג נעשו בשנות ה-90 כדי לאפשר לאסטרונאוטים בשר שישמש לתזונה בחלל, אבל המיזם לא צלח.
בשנים האחרונות נוסו שיטות גידול בשר חדשות וגודלו בצלחות תרבית עשרות אלפי רצועות שריר מתאי גזע. לאחר שהוכנו להמבורגר הוא נמסר לטעימה וחוות הדעת היו טובות יחסית, במיוחד בהתייחס לעובדה שאין בבשר המתורבת של ההמבורגר הזה שומן.
התקווה היא שהכיוון הזה יציע בעתיד בשר זול ונכון לסביבה. לא רק הדאגה לרווחת בעלי החיים צריכה להוביל לייצור של בשר כזה, אלא גם הצורך במענה לדרישה הגוברת בעולם לבשר והצורך הדחוף בהקטנה של פליטות הפחמן הדו־חמצני והמתאן לאטמוספירה.
הנה קונספט הבשר המתורבת (מתורגם):
https://youtu.be/k-jdYzMWjlo
כך ניתן לייצר בשר מתורבת:
http://youtu.be/gyxPxcE_4to
זו הסיבה שמפתחים אותו (מתורגם):
https://youtu.be/6c-pSSsNdFM
הסבר הייצור המתורבת של הבשר (עברית):
https://youtu.be/LWTAcBAf0Ak
פרסומת למסעדה המבוססת על בשר כזה (ללא מילים):
https://youtu.be/amWRS1gTiOQ
מדפסת המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):
https://youtu.be/--2VB0O7KKs
והבעיות שיוצר הבשר הרגיל לעולם ומדוע משתדלים לייצר במקומו תחליף תעשייתי:
http://youtu.be/gdMQND4TPqM
