שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי יצירתיות?
יצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם לפתור בעיות באופן חדשני ולהפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. היא מסייעת לאדם לחדש ולייצר את העתיד שלנו, את החדשני, המשפר את יכולותינו.
אלברט איינשטיין אמר פעם ש"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת". ואכן, יצירתיות היא תכונה שיש רק לבני אדם ומשמעותה העיקרית היא היכולת להמציא רעיונות ולהבין אותם.
מרבית הקידמה האנושית נזקפת לטובת היצירתיות שלנו. במיוחד זו של בני האדם היצירתיים בשלל תחומים - מהמדע, דרך הטכנולוגיה, האמנות ועד לעסקים, החברה והתפתחות החברה האנושית והיחסים בין בני אדם.
המחקר, אגב, נוטה לדבר במושג של "חשיבה יצירתית", כלומר חשיבה שאינה רגילה, סדרתית, לינארית. חשיבה יצירתית היא חשיבה עם הבזקים ולאו דווקא נכונה, מקובלת, מוסכמת. אלו הבזקי חשיבה שמייצרים את החדש, המחדש, את ההמצאה, היצירה, ההבנה והתגלית.
היצירתיות היא מה שמסייע לכל אדם מאיתנו, בני האדם, לייצר רעיונות שהם לא בהכרח "הגיוניים" או "נכונים", לפחות לא על פי הידוע לפניו, ולייצר מהם שינוי שתורם ומחדש למין האנושי כולו, או סתם משעשע אותו וגורם לו לחשוב על דברים אחרת.
בכל אחד מאיתנו יש ממציא ויוצר, שממתין שניתן לו לפרוץ החוצה ולשנות את העולם ואת חיינו בו. אם אתם מבוגרים, חשוב שתפתחו אותו אצל ילדיכם או בקרב התלמידים שלכם. אם אתם צעירים - אל תתנו שיהפכו אתכם ל"רגילים", לאנשים של תשובה אחת, אותה תשובה "נכונה", שהמורים אוהבים כי היא התשובה שהם מכירים ועליה הם יאמרו לכם "כן!" ושהעולם יאהב כי היא ה"מקובלת" וה"נכונה".
להיפך... לכו עם הממציא, היוצר והמגלה שבכם, כדי שתוכלו לגלות את ה"אמריקות", שתמיד ממתינות למי שמעז לחשוב אחרת. רק זה יהפוך אתכם למי שמסייעים לשנות את העולם לטובה, במקום אלה שחותרים בסירות מתנפחות ובטוחות אל מול עיניה המגוננות של אמא.
היו נועזים, יצירתיים ולא כמו כולם. העולם יאמר לכם תודה ותקחו חלק בשרשרת הטוב שבו!
הנה היצירתיות:
http://youtu.be/n2DlOb7AfWk
יצירתיות של מישהו שהבין שצלילי המחשבונים יכולים לאפשר נגינה של ממש:
https://youtu.be/ZLr8ntnL__A
אמנות רחוב יצירתית:
https://youtu.be/1P47i09QC-Q
דוגמאות שאנשים ומצליחנים מכל העולם נותנים ליצירתיות:
https://youtu.be/VYqHGIR7a_k
והרצאת טד הגאונית על יצירתיות, שהיא גם הנצפית ביותר בכל הזמנים ועל הדרך גם מהמשעשעות שבהן (מתורגם):
https://youtu.be/iG9CE55wbtY?long=yes
יצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם לפתור בעיות באופן חדשני ולהפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. היא מסייעת לאדם לחדש ולייצר את העתיד שלנו, את החדשני, המשפר את יכולותינו.
אלברט איינשטיין אמר פעם ש"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת". ואכן, יצירתיות היא תכונה שיש רק לבני אדם ומשמעותה העיקרית היא היכולת להמציא רעיונות ולהבין אותם.
מרבית הקידמה האנושית נזקפת לטובת היצירתיות שלנו. במיוחד זו של בני האדם היצירתיים בשלל תחומים - מהמדע, דרך הטכנולוגיה, האמנות ועד לעסקים, החברה והתפתחות החברה האנושית והיחסים בין בני אדם.
המחקר, אגב, נוטה לדבר במושג של "חשיבה יצירתית", כלומר חשיבה שאינה רגילה, סדרתית, לינארית. חשיבה יצירתית היא חשיבה עם הבזקים ולאו דווקא נכונה, מקובלת, מוסכמת. אלו הבזקי חשיבה שמייצרים את החדש, המחדש, את ההמצאה, היצירה, ההבנה והתגלית.
היצירתיות היא מה שמסייע לכל אדם מאיתנו, בני האדם, לייצר רעיונות שהם לא בהכרח "הגיוניים" או "נכונים", לפחות לא על פי הידוע לפניו, ולייצר מהם שינוי שתורם ומחדש למין האנושי כולו, או סתם משעשע אותו וגורם לו לחשוב על דברים אחרת.
בכל אחד מאיתנו יש ממציא ויוצר, שממתין שניתן לו לפרוץ החוצה ולשנות את העולם ואת חיינו בו. אם אתם מבוגרים, חשוב שתפתחו אותו אצל ילדיכם או בקרב התלמידים שלכם. אם אתם צעירים - אל תתנו שיהפכו אתכם ל"רגילים", לאנשים של תשובה אחת, אותה תשובה "נכונה", שהמורים אוהבים כי היא התשובה שהם מכירים ועליה הם יאמרו לכם "כן!" ושהעולם יאהב כי היא ה"מקובלת" וה"נכונה".
להיפך... לכו עם הממציא, היוצר והמגלה שבכם, כדי שתוכלו לגלות את ה"אמריקות", שתמיד ממתינות למי שמעז לחשוב אחרת. רק זה יהפוך אתכם למי שמסייעים לשנות את העולם לטובה, במקום אלה שחותרים בסירות מתנפחות ובטוחות אל מול עיניה המגוננות של אמא.
היו נועזים, יצירתיים ולא כמו כולם. העולם יאמר לכם תודה ותקחו חלק בשרשרת הטוב שבו!
הנה היצירתיות:
http://youtu.be/n2DlOb7AfWk
יצירתיות של מישהו שהבין שצלילי המחשבונים יכולים לאפשר נגינה של ממש:
https://youtu.be/ZLr8ntnL__A
אמנות רחוב יצירתית:
https://youtu.be/1P47i09QC-Q
דוגמאות שאנשים ומצליחנים מכל העולם נותנים ליצירתיות:
https://youtu.be/VYqHGIR7a_k
והרצאת טד הגאונית על יצירתיות, שהיא גם הנצפית ביותר בכל הזמנים ועל הדרך גם מהמשעשעות שבהן (מתורגם):
https://youtu.be/iG9CE55wbtY?long=yes
מהי מדפסת הכיס הזוחלת?
ZUtA היא מדפסת זוטא זעירה, שמפתחיה מכנים אותה "מדפסת מיני רובוטית". ה"זוטא" נעה על הדף במקום להוציא את הדף החוצה. מדובר במדפסת כיס שהופכת את היוצרות - במקום שהדף ייצא ממנה כשהוא מודפס, ה-ZUtA תזחל על גבי הדף ובתוך כך, תדפיס עליו. הגודל שלה ואופן השימוש, השונה כל כך ממדפסת רגילה, הופכים אותה למוצר נייד ושימושי לאנשים שעובדים בכל מקום, כמו אנשי עסקים, סטודנטים ועוד.
הפיתוח הוא של חברת סטארטאפ ישראלית. גם שם המדפסת הוא במילה עברית. זוטא פירושו בעברית "קטן".
הנה המדפסת הרובוטית הזעירה בעבודה:
http://youtu.be/6dv2sLNikI4
והדגמה של הפיתוח והגרסה המוקדמת:
https://youtu.be/ozuVWvuBBHI
ZUtA היא מדפסת זוטא זעירה, שמפתחיה מכנים אותה "מדפסת מיני רובוטית". ה"זוטא" נעה על הדף במקום להוציא את הדף החוצה. מדובר במדפסת כיס שהופכת את היוצרות - במקום שהדף ייצא ממנה כשהוא מודפס, ה-ZUtA תזחל על גבי הדף ובתוך כך, תדפיס עליו. הגודל שלה ואופן השימוש, השונה כל כך ממדפסת רגילה, הופכים אותה למוצר נייד ושימושי לאנשים שעובדים בכל מקום, כמו אנשי עסקים, סטודנטים ועוד.
הפיתוח הוא של חברת סטארטאפ ישראלית. גם שם המדפסת הוא במילה עברית. זוטא פירושו בעברית "קטן".
הנה המדפסת הרובוטית הזעירה בעבודה:
http://youtu.be/6dv2sLNikI4
והדגמה של הפיתוח והגרסה המוקדמת:
https://youtu.be/ozuVWvuBBHI
מה זו אינקובציה ואיך מדגירים פתרונות?
האם קרה לכם שחשבתם על בעיה כלשהי במשך זמן מסוים ואחרי שהפסקתם לחשוב עליה לפרק זמן מסוים, כאילו מ"שום מקום", נעלם הקושי בבעיה והופיע הפתרון? - אז כאן חוויתם את המוח שלכם, ש"נתן עבודה" ברקע, עיבד את הנתונים והגדיר, ממש כמו באינקובטור, את הפתרון.
מושג המפתח כאן הוא "אינקובציה" (Incubation), שפירושה "הדגרה".
נכון קורה לכם לא פעם, כשצריך לקבל החלטות, שמישהו יציע לכם "לישון על זה". מסתבר שלשינה יש תפקיד חיובי בקבלת החלטות, בפתרון בעיות, בחשיבה יצירתית ועוד. זו שוב ה"הדגרה", האינקובציה. אבל כאן היא מתרחשת כשאנו הולכים "לישון על הרעיון".
הרעיון ב"שינה על זה" הוא להימנע מהחלטה מיידית, להמתין ולתת למוח זמן נוסף, כדי לשקול את הדברים ולמצוא את הפתרון.
אבל מהי האינקובציה?
אנו מכירים את האינקובטור, מתקן שבו מתאפשר לפג הנולד להתפתח, עד שיתחזק ויגיע להתפתחות הנורמלית של מי שנולד בזמן הנכון. האינקובטור הוא תחליף טכנולוגי לרחם של האם, הוא מבצע תהליך שבעברית נקרא"הדגרה". בלולים שבקיבוצים ובמושבים תוכלו לראות מדגרות שמסייעות לאפרוחים שבתוך הביצים להתפתח כך.
אז במוחנו מתרחשת אותה הדגרה, אבל כזו שמגדלת ומגבשת את ההחלטות והפתרונות שלנו. ממש כמו עובר של אפרוח, שבוקע מהביצה לאחר הדגירה, כך עוברות המחשבות תהליך טוב של דגירה, מתחדדות, מתדייקות ומתגבשות - להחלטה טובה יותר.
הדגירה מאפשרת למוח לעבור על כל המידע, לקטלג אותו ולעבד את חומרי הגלם להחלטה או לפתרון של הבעיה.
הנה סרטון קצר שמציג את אפקט האינקובציה:
https://youtu.be/amtX5dZIO-c
יש אפילו תהליך של "הדגרת חלומות":
https://youtu.be/DnxqY_4Tyjs
וחברה שעושה שימוש מסחרי באינקובציה:
https://youtu.be/S9W-pruPBS8
האם קרה לכם שחשבתם על בעיה כלשהי במשך זמן מסוים ואחרי שהפסקתם לחשוב עליה לפרק זמן מסוים, כאילו מ"שום מקום", נעלם הקושי בבעיה והופיע הפתרון? - אז כאן חוויתם את המוח שלכם, ש"נתן עבודה" ברקע, עיבד את הנתונים והגדיר, ממש כמו באינקובטור, את הפתרון.
מושג המפתח כאן הוא "אינקובציה" (Incubation), שפירושה "הדגרה".
נכון קורה לכם לא פעם, כשצריך לקבל החלטות, שמישהו יציע לכם "לישון על זה". מסתבר שלשינה יש תפקיד חיובי בקבלת החלטות, בפתרון בעיות, בחשיבה יצירתית ועוד. זו שוב ה"הדגרה", האינקובציה. אבל כאן היא מתרחשת כשאנו הולכים "לישון על הרעיון".
הרעיון ב"שינה על זה" הוא להימנע מהחלטה מיידית, להמתין ולתת למוח זמן נוסף, כדי לשקול את הדברים ולמצוא את הפתרון.
אבל מהי האינקובציה?
אנו מכירים את האינקובטור, מתקן שבו מתאפשר לפג הנולד להתפתח, עד שיתחזק ויגיע להתפתחות הנורמלית של מי שנולד בזמן הנכון. האינקובטור הוא תחליף טכנולוגי לרחם של האם, הוא מבצע תהליך שבעברית נקרא"הדגרה". בלולים שבקיבוצים ובמושבים תוכלו לראות מדגרות שמסייעות לאפרוחים שבתוך הביצים להתפתח כך.
אז במוחנו מתרחשת אותה הדגרה, אבל כזו שמגדלת ומגבשת את ההחלטות והפתרונות שלנו. ממש כמו עובר של אפרוח, שבוקע מהביצה לאחר הדגירה, כך עוברות המחשבות תהליך טוב של דגירה, מתחדדות, מתדייקות ומתגבשות - להחלטה טובה יותר.
הדגירה מאפשרת למוח לעבור על כל המידע, לקטלג אותו ולעבד את חומרי הגלם להחלטה או לפתרון של הבעיה.
הנה סרטון קצר שמציג את אפקט האינקובציה:
https://youtu.be/amtX5dZIO-c
יש אפילו תהליך של "הדגרת חלומות":
https://youtu.be/DnxqY_4Tyjs
וחברה שעושה שימוש מסחרי באינקובציה:
https://youtu.be/S9W-pruPBS8
מהי חשיבה מחוץ לקופסה?
רבים חושבים שחשיבה מחוץ לקופסה (Thinking outside the box), אותה קלישאה משומשת לעייפה, היא חשיבה יצירתית (Creativity). אבל למעשה, במרבית המקרים מדובר במשהו אחר לגמרי - ביציאה מהנורמות וממה שמקובל, ממה ש"נכון לעשות", או "כדאי לעשות".
חשבו על זה רגע. איזו סיבה טובה יש ליזם שהשקיע המון מכספו, ואנחנו מדברים על אחוז ניכר ממנו, בלהפוך את האנציקלופדיה שפיתח בהמון כסף לחינמית לגמרי, רק כי היא לא מצליחה עדיין. את זה עשה ג'ימי וויילס עם ויקיפדיה. נראה שהוא די הצליח...
מתחיל לנצנץ לכם משהו? - הוא חשב מחוץ לקופסה. זו יצירתיות, אבל במובן של פתרון בעיות. של לא להיות מוטרד מזה שאף מנטור או בית ספר למינהל עסקים לא ייתן לך הצעה כל כך לא מקובלת.
כי לחשוב מחוץ לקופסא זה לא לפחד לנהוג אחרת מכל מי שמסביבכם. כי אם כולם היו נוהגים כמו שכולם נוהגים, אז התוצאות של כולם היו אותן תוצאות. מי שמחפש תוצאות יוצאות דופן, חייב לנקוט פעולות שונות מאלה שכולם היו נוקטים.
וחשוב לזכור שמחוץ לקופסה הרבה יותר קשה. איש הרי לא יעמוד בתור כדי לפרגן לכם ולתת יד למעשה שחורג מהמקובל. יותר סביר שתקבלו טלפון מאבא שמודאג כי "מתי כבר תעשה משהו נכון?!" או מהבוס שאומר לך ש"אתה עוד תתחרט שעזבת שנייה לפני הקידום".
להיפך. נראה שהרבה יותר, גם אם לא יאמרו את זה, ימתינו עוד שתיכשל ואז יאמרו או רק יחשבו על משהו בסגנון "אמרנו לך!"
כי זה נורא מעליב כשמישהו מרשה לעצמו לחשוב שכולם טועים והוא, דווקא הוא, הקטן, המושתן, צודק. מין קולומבוס כזה, קופרניקוס כזה, או אילון מאסק, יזם עם השראה והרבה כסף, שהחליף את סוכנות החלל של המעצמה החזקה בעולם בלבנות ולשלוח חלליות אל החלל. כי ברור היה לו שאם אימפריה לא מצליחה להחזיק פרויקט שכזה, הוא לבדו גם יקים וגם יקיים חברה שתצליח במקומה.
הוא הצליח אגב. או במילים פשוטות, הוא הכיר את המשפט "הפוך גוטה, הפוך!" והבין שזה לא ביטוי מסרט, אלא צורת מחשבה הגיונית ואפילו מתבקשת למי שרוצים ויכולים לעשות דברים נכון או אחרת, או שניהם.
קבלו סיפור קצר ונהדר על חשיבה מחוץ לקופסה שמנפיקה פתרון מבריק לבעיה (עברית):
https://youtu.be/oNWSXMzRsAI
צאו מברירת המחדל, מצאו זמן פנוי לחוויות שהן לא עבודה ומצאו קשרים בין עולמות ותחומים - כמה טיפים נחמדים לחשיבה מחוץ לקופסה (עברית):
https://youtu.be/vFVPR7YQhh4
והנה היציאה מהקופסה ולמה זו האופציה ליציאה מהכלל (מתורגם):
https://youtu.be/VNGFep6rncY?long=yes
רבים חושבים שחשיבה מחוץ לקופסה (Thinking outside the box), אותה קלישאה משומשת לעייפה, היא חשיבה יצירתית (Creativity). אבל למעשה, במרבית המקרים מדובר במשהו אחר לגמרי - ביציאה מהנורמות וממה שמקובל, ממה ש"נכון לעשות", או "כדאי לעשות".
חשבו על זה רגע. איזו סיבה טובה יש ליזם שהשקיע המון מכספו, ואנחנו מדברים על אחוז ניכר ממנו, בלהפוך את האנציקלופדיה שפיתח בהמון כסף לחינמית לגמרי, רק כי היא לא מצליחה עדיין. את זה עשה ג'ימי וויילס עם ויקיפדיה. נראה שהוא די הצליח...
מתחיל לנצנץ לכם משהו? - הוא חשב מחוץ לקופסה. זו יצירתיות, אבל במובן של פתרון בעיות. של לא להיות מוטרד מזה שאף מנטור או בית ספר למינהל עסקים לא ייתן לך הצעה כל כך לא מקובלת.
כי לחשוב מחוץ לקופסא זה לא לפחד לנהוג אחרת מכל מי שמסביבכם. כי אם כולם היו נוהגים כמו שכולם נוהגים, אז התוצאות של כולם היו אותן תוצאות. מי שמחפש תוצאות יוצאות דופן, חייב לנקוט פעולות שונות מאלה שכולם היו נוקטים.
וחשוב לזכור שמחוץ לקופסה הרבה יותר קשה. איש הרי לא יעמוד בתור כדי לפרגן לכם ולתת יד למעשה שחורג מהמקובל. יותר סביר שתקבלו טלפון מאבא שמודאג כי "מתי כבר תעשה משהו נכון?!" או מהבוס שאומר לך ש"אתה עוד תתחרט שעזבת שנייה לפני הקידום".
להיפך. נראה שהרבה יותר, גם אם לא יאמרו את זה, ימתינו עוד שתיכשל ואז יאמרו או רק יחשבו על משהו בסגנון "אמרנו לך!"
כי זה נורא מעליב כשמישהו מרשה לעצמו לחשוב שכולם טועים והוא, דווקא הוא, הקטן, המושתן, צודק. מין קולומבוס כזה, קופרניקוס כזה, או אילון מאסק, יזם עם השראה והרבה כסף, שהחליף את סוכנות החלל של המעצמה החזקה בעולם בלבנות ולשלוח חלליות אל החלל. כי ברור היה לו שאם אימפריה לא מצליחה להחזיק פרויקט שכזה, הוא לבדו גם יקים וגם יקיים חברה שתצליח במקומה.
הוא הצליח אגב. או במילים פשוטות, הוא הכיר את המשפט "הפוך גוטה, הפוך!" והבין שזה לא ביטוי מסרט, אלא צורת מחשבה הגיונית ואפילו מתבקשת למי שרוצים ויכולים לעשות דברים נכון או אחרת, או שניהם.
קבלו סיפור קצר ונהדר על חשיבה מחוץ לקופסה שמנפיקה פתרון מבריק לבעיה (עברית):
https://youtu.be/oNWSXMzRsAI
צאו מברירת המחדל, מצאו זמן פנוי לחוויות שהן לא עבודה ומצאו קשרים בין עולמות ותחומים - כמה טיפים נחמדים לחשיבה מחוץ לקופסה (עברית):
https://youtu.be/vFVPR7YQhh4
והנה היציאה מהקופסה ולמה זו האופציה ליציאה מהכלל (מתורגם):
https://youtu.be/VNGFep6rncY?long=yes
חשיבה יצירתית
מהי ביצת קולומבוס?
בֵּיצַת קוֹלוֹמְבּוּס הפכה בתרבות המערבית מעין משל לדבר שנראה מסובך וקשה לפתור אותו, אך בעצם קל לפתור אותו בתכסיס או תחבולה פשוטה. כשאומרים על משהו ש"הפתרון כמו ביצת קולומבוס" מתכוונים לכך שיש דרך לא שגרתית לפתור אותו.
קולומבוס העלה את רעיון הביצה כשאציל ספרדי טען בפניו, שאם הוא לא היה מגלה את אמריקה אז מישהו אחר היה עושה זאת. קולומבוס אחז ביצה ושאל את הנוכחים מי יוכל להעמידה על קודקודה. איש לא הצליח. אז הטיח קולומבוס את הביצה בשולחן והעמידה על הקודקוד השבור. כולם התפעלו מהתכסיס והוא אמר משהו כמו: "אחרי שמישהו מראה לך איך עושים זאת, הכל די קל, לא?"
הנה סיפורה של ביצת קולומבוס:
http://youtu.be/MKCi8cW9_3o
ספרדי שמתאר את הסיפור:
https://youtu.be/MPhJIPodR3g
ומנגנון שהעלה הממציא ניקולה טסלה, של שדה מגנטי מסתובב שמאפשר להעמיד את הביצה, מבלי שתישבר:
http://youtu.be/aWTXgQ_IdtI
בֵּיצַת קוֹלוֹמְבּוּס הפכה בתרבות המערבית מעין משל לדבר שנראה מסובך וקשה לפתור אותו, אך בעצם קל לפתור אותו בתכסיס או תחבולה פשוטה. כשאומרים על משהו ש"הפתרון כמו ביצת קולומבוס" מתכוונים לכך שיש דרך לא שגרתית לפתור אותו.
קולומבוס העלה את רעיון הביצה כשאציל ספרדי טען בפניו, שאם הוא לא היה מגלה את אמריקה אז מישהו אחר היה עושה זאת. קולומבוס אחז ביצה ושאל את הנוכחים מי יוכל להעמידה על קודקודה. איש לא הצליח. אז הטיח קולומבוס את הביצה בשולחן והעמידה על הקודקוד השבור. כולם התפעלו מהתכסיס והוא אמר משהו כמו: "אחרי שמישהו מראה לך איך עושים זאת, הכל די קל, לא?"
הנה סיפורה של ביצת קולומבוס:
http://youtu.be/MKCi8cW9_3o
ספרדי שמתאר את הסיפור:
https://youtu.be/MPhJIPodR3g
ומנגנון שהעלה הממציא ניקולה טסלה, של שדה מגנטי מסתובב שמאפשר להעמיד את הביצה, מבלי שתישבר:
http://youtu.be/aWTXgQ_IdtI
למה טוב להיות יצירתי?
היצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם להפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. יש חוקרים רבים הרואים ביצירתיות את היכולת לפתור בעיות על ידי רעיונות חדשים ודרכים חדשות. אדם יצירתי חושב בדרך כלל בצורה הבזקית, לכיוונים רבים, אסוציאטיביים ולאו דווקא מסודרים, בצורת חשיבה רב-ממדית, כזו המערבת תחומים ונושאים שונים כדי ליצור.
אנשים יצירתיים לא יבחרו לחשוב ולהרהר בפתרון בעיה, בדרך המקובלת והמסודרת. אנשים יצירתיים גדלו להבין שאין תשובה אחת נכונה לדברים והבינו שהתשובות ה"נכונות" שהמורים מבקשים מאיתנו בבית הספר הן לא בהכרח התשובות שפותרות בעיות לא ידועות. לא פעם אלה התשובות הידועות שממש לא יפתרו בעיות חדשות, אלא יתמודדו עם בעיות מוכרות, שמטבען הן קלות יותר לפתרון.
היצירתיות היא פריצה ויציאה מתבניות, או במילים שמקובל לומר בהקשר הזה - "חשיבה מחוץ לקופסה". אם כולם שטים בסירות מתנפחות ליד החוף, הטיפוס היצירתי לא יחשוש לבנות רפסודה ולהתמודד עם גלי הים הסוערים שרחוקים מהחוף.
טיפוח יצירתיות וחשיבה יצירתית הם חשובים מאד בגיל הילדות. אדם יצירתי הוא יצירתי בכל התחומים שבהם יעסוק. לימוד נגינה בגיל הילדות, למשל, יקנה לאדם המבוגר תכונות רבות וחשובות. היצירתיות שירכוש בלימוד מוסיקה, אמנות וכדומה, תהפוך אותו ליצירתי, תכונה שתשמש אותו בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. זו הסיבה שלימודי אמנות ומוסיקה היו כה חשובים לתרבויות הגדולות ואימפריות שואפות לטפח אותם בהשקעה גדולה של משאבים ותשומת לב.
נהוג לומר שהיצירתיות נפגעת כשאנו מתבגרים. בגיל הרך ילדים נוטים להיות יצירתיים מאד. בחלוף השנים וכנראה גם בשל החינוך והלימודים שרוכש הילד, שהופכים אותו ליותר ויותר "מסודר", "מאורגן", "לא יוצא מהקווים" או בקיצור כמו-כולם, הוא נעשה פחות יצירתי. רק מעטים נשארים בעלי יצירתיות רבה. חלקם הופכים לאמנים, חלק אחר לקופירייטרים, רעיונאים בעולם הפרסום, רבים מהם הופכים ליזמים ואנשי הייטק לא-שגרתיים וממציאים טכנולוגיים פורצי-דרך.
אחד הצדדים החשובים ביצירתיות היא היכולת לפתור בעיות. מורים המעודדים בתלמידיהם את האפשרות ליצור ולהגיע לפתרון בעיות, מפתחים את יכולותיהם של התלמידים הרבה יותר משקידה על היכולת לעמוד בבחינות ולרכוש את הידע הנלמד בשיעור פרונטלי.
לכן, כדאי ללמוד וללמד תוך ניצול היצירתיות שבנו ובמיוחד בילדים שבינינו. אגב, מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם...
הנה סרטון שמדגים יצירתיות (ללא מילים):
https://youtu.be/PX3A7GLtFqM
למה כדאי להשקיע בלימודים יצירתיים וכמה שזה טוב לחברה:
http://youtu.be/S0UgTe2xml4
ודוגמה לחשיבה יצירתית - מישהו לקח צילום של ציפורים על חוטי חשמל ובדק מה המוסיקה שנוצרת מהתווים שהם יוצרים והפך אותה לקטע מוסיקלי מושלם:
http://youtu.be/LoM4ZZJ2UrM
היצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם להפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. יש חוקרים רבים הרואים ביצירתיות את היכולת לפתור בעיות על ידי רעיונות חדשים ודרכים חדשות. אדם יצירתי חושב בדרך כלל בצורה הבזקית, לכיוונים רבים, אסוציאטיביים ולאו דווקא מסודרים, בצורת חשיבה רב-ממדית, כזו המערבת תחומים ונושאים שונים כדי ליצור.
אנשים יצירתיים לא יבחרו לחשוב ולהרהר בפתרון בעיה, בדרך המקובלת והמסודרת. אנשים יצירתיים גדלו להבין שאין תשובה אחת נכונה לדברים והבינו שהתשובות ה"נכונות" שהמורים מבקשים מאיתנו בבית הספר הן לא בהכרח התשובות שפותרות בעיות לא ידועות. לא פעם אלה התשובות הידועות שממש לא יפתרו בעיות חדשות, אלא יתמודדו עם בעיות מוכרות, שמטבען הן קלות יותר לפתרון.
היצירתיות היא פריצה ויציאה מתבניות, או במילים שמקובל לומר בהקשר הזה - "חשיבה מחוץ לקופסה". אם כולם שטים בסירות מתנפחות ליד החוף, הטיפוס היצירתי לא יחשוש לבנות רפסודה ולהתמודד עם גלי הים הסוערים שרחוקים מהחוף.
טיפוח יצירתיות וחשיבה יצירתית הם חשובים מאד בגיל הילדות. אדם יצירתי הוא יצירתי בכל התחומים שבהם יעסוק. לימוד נגינה בגיל הילדות, למשל, יקנה לאדם המבוגר תכונות רבות וחשובות. היצירתיות שירכוש בלימוד מוסיקה, אמנות וכדומה, תהפוך אותו ליצירתי, תכונה שתשמש אותו בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. זו הסיבה שלימודי אמנות ומוסיקה היו כה חשובים לתרבויות הגדולות ואימפריות שואפות לטפח אותם בהשקעה גדולה של משאבים ותשומת לב.
נהוג לומר שהיצירתיות נפגעת כשאנו מתבגרים. בגיל הרך ילדים נוטים להיות יצירתיים מאד. בחלוף השנים וכנראה גם בשל החינוך והלימודים שרוכש הילד, שהופכים אותו ליותר ויותר "מסודר", "מאורגן", "לא יוצא מהקווים" או בקיצור כמו-כולם, הוא נעשה פחות יצירתי. רק מעטים נשארים בעלי יצירתיות רבה. חלקם הופכים לאמנים, חלק אחר לקופירייטרים, רעיונאים בעולם הפרסום, רבים מהם הופכים ליזמים ואנשי הייטק לא-שגרתיים וממציאים טכנולוגיים פורצי-דרך.
אחד הצדדים החשובים ביצירתיות היא היכולת לפתור בעיות. מורים המעודדים בתלמידיהם את האפשרות ליצור ולהגיע לפתרון בעיות, מפתחים את יכולותיהם של התלמידים הרבה יותר משקידה על היכולת לעמוד בבחינות ולרכוש את הידע הנלמד בשיעור פרונטלי.
לכן, כדאי ללמוד וללמד תוך ניצול היצירתיות שבנו ובמיוחד בילדים שבינינו. אגב, מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם...
הנה סרטון שמדגים יצירתיות (ללא מילים):
https://youtu.be/PX3A7GLtFqM
למה כדאי להשקיע בלימודים יצירתיים וכמה שזה טוב לחברה:
http://youtu.be/S0UgTe2xml4
ודוגמה לחשיבה יצירתית - מישהו לקח צילום של ציפורים על חוטי חשמל ובדק מה המוסיקה שנוצרת מהתווים שהם יוצרים והפך אותה לקטע מוסיקלי מושלם:
http://youtu.be/LoM4ZZJ2UrM