שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היו הסמוראים?
הסמוראים היו אצילים מובילים ביפאן ולוחמים אמיצים, שהפכו למנהיגי האומה היפאנית. הסמוראים הגיעו מילדי אצילים. בימי קדם כל משפחת אצילים מסרה את אחד מבניה לחינוך סמוראי.
הם היו מהקבוצות המשמעותיות והמשפיעות בהיסטוריה היפאנית. בהדרגה הגיעו הסמוראים לכוח ויכולת לוחמה כה מרשימים, עד שהם תפסו את השלטון, החל מהמאה ה-12 ועד לאמצע המאה ה-19.
זה התחיל ביפאן, במקביל לתקופת ימי הביניים באירופה. באותה תקופה הגנו הסמוראים בחירוף נפש על המעמד החברתי שלהם. הם היו לאחת הקבוצות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של יפאן. קוד ההתנהגות שלהם היה נוקשה וקפדני והתבסס על נאמנות וכבוד. ה"בושידו", ביפאנית "דרך הלוחם", חייב אותם בשליטה באומנויות הלחימה השונות, בחוסר אנוכיות, בחסכנות, בנאמנות ובשמירה קיצונית על הכבוד.
הכבוד היה כה חשוב, עד שלעתים קרובות הוא חייב את הלוחם הסמוראי למעשים קיצוניים, כמו התאבדות לאחר תבוסה או לאחר כישלון בשדה הקרב ובמילוי המשימה. התאבדות כזו מוכרת ביפאן כחארקירי, או סֶפּוּקוּ (ראו באאוריקה בתגית "חרקירי").
הלבוש המגוון והנשק שלו, הכריחו את הלוחם הסמוראי לשאת עליו שריון ולא פחות משתי חרבות "קטאנה", שחושלו במשך שנים ארוכות. החרב הייתה הסמל והסימן המרכזי למוסר של לוחמי הבושידו, אך בין כלי הנשק הנוספים שהיו ללוחמי הסמוראים היו גם חנית, חץ וקשת ומאוחר יותר גם רובים.
גם היחלשותם של הסמוראים ושקיעת התרבות שלהם לא נבעו מתבוסה או הפיכה שהפילו אותם. הסיבה לנפילתם של הסמוראיים הייתה המודרניזציה שעבר העולם, מאז מהמהפכה התעשייתית.
השפיעו על מעמד הסמוראים גם היחסים החדשים בין האומות שבעולם החדש הזה. השלום ששרר במאה ה-19 בין יפאן למעצמות המערב, כמו גם המסחר המתגבר עימן, הפחיתו את הצורך בלוחמים מיושנים מסוגם של הסמוראים. הם חיזקו דווקא את הפקידים, שיילכו ויצברו יותר ויותר כוח ביפאן המודרנית, עד שיחליפו את הסמוראים בתור השכבה המובילה ביפאן.
הנה מעט על הסמוראים והתרבות הסמוראית, דרך מי שננסה לחיות כמוהם היום (עברית):
https://youtu.be/lnjV8VluB-A
מצגת וידאו של תמונות סמוראים אמיתיים מסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/hSgAAlE_4oc
מה השריון של הסמוראי אומר עליו:
http://youtu.be/s2DsfR3bNd4
עד היום מלמדים ביפאן את תורת הלחימה הסמוראית:
http://youtu.be/rKdLvYwp398
עם השנים צאצאי הסמוראים יישארו לוחמים מעולים עם כלי נשק אחרים (עברית):
https://youtu.be/qCCLMTy4YM4
האדריכלות הסמוראית:
http://youtu.be/fYbLyOrl8gs
גם משחקי מחשב מנסים לשמר את זיכרון הסמוראים:
http://youtu.be/yXRI5shTUq0
וסרט ארוך על הסמוראים וכלי הנשק שלהם:
https://youtu.be/YbFPlAHW0nU?long=yes
מה היו הטורנירים בימי הביניים?
רבים לא יודעים שהטורניר (tournament), אותו סגנון של תחרות שנהוג היום בכל העולם ובאינספור תחומים, מקורו הוא בתחרויות של אבירים בימי הביניים.
הטורניר של ימי הביניים נולד בעולם האבירים של אותה תקופה. הוא כלל אז משחקי אבירים והתמודדויות בין קבוצות או אבירים בודדים, בענפים ו"קרבות" מדומים שונים.
האבירים באירופה של ימי הביניים היו לוחמים חמושים ורכובים על סוסים, שנלחמו בעבור המלך, בהגנה על הממלכה ולוחמה נגד אויביה. עבור שירותי ההגנה והלוחמה הללו הם קיבלו לא מעט זכויות שאנשים פשוטים לא זכו להן, חלקן כלכליות כמו נחלות וכסף וחלקן מעמדיות, כמו תוארי אצילים וכבוד בבית המלוכה.
כמו היום גם אז - ספורט היה מאז ומתמיד פופולרי בכל מקום. כשלא היו מלחמות, האבירים נהגו להעביר את זמנם ולשמור על כושר בטורנירים מאתגרים, בהם הפגינו את כישוריהם והתחרו על כבוד והערכה.
הטורנירים הללו גם שמרו על ההתלהבות לנצח יריבים וגם על היכולות הפיזיות, הגופניות והמנטליות שלהם, עד שיידרשו לשדה הקרב.
בין התחרויות בטורניר הם התחרו בכישורי הרכיבה שלהם ובעמידה באתגרי רכיבת סוסים, לצד יכולות לחימה, כמו הפלת יריבים מסוסיהם, פגיעה וצליפה בכלי נשק כחנית ורומח, דו-קרב חרבות תוך הדיפת היריב במגן ועוד.
עבור ההמונים, פשוטי העם, הטורניר היה צורת בילוי ובידור. הצפייה בתחרויות ומה שמסביב היו בשבילם סוג של פסטיבל עממי ומרענן, שקצת הוציא אותם משגרת היום יום המפרכת והאפרורית. בעולם בלי כוכבי פופ וקולנוע, האבירים המקומיים היו הכוכבים שלהם ובקרב הצמיתים היה צמא גדול לראותם בפעולה ומנצחים.
#הכללים
הטורנירים של ימי הביניים היו למעשה הטורנירים הראשונים בהם התחרו יחידים וקבוצות יריבות במספר מקצים ובו המנצח לוקח הכל. המפסיד יוצא או לא, אבל המנצח צובר נקודות ועולה להתמודדות הבאה.
כמובן שהקרבות בטורניר נערכו בכלי נשק שאינם קטלניים. לאחר שמלך צרפת אנרי השני, נהרג מחנית שבורה שחדרה לפרצופו, הורכבו על חודי החניתות והחרבות מגני עץ שמנעו סכנה כזו מהאבירים.
גם החוקים הובהרו די מהר. אם בתחילה הם לא היו ברורים, די מהר הוגדרו כללי הטורנירים הללו. בנוסף לאיסור השימוש בנשק קטלני נאסרה גם למשל הפגיעה באביר שנפל מסוסו.
#הסוף
המצאת אבק השרפה והנשק החם, החל מהמאה ה-16, בישרה על סופם המתקרב של טורנירי האבירים. כשיש נשק חם שכזה יורדת האפקטיביות של חרבות וחניתות ואותם אבירים גיבורים, כפרשים כבדים ועטויי שריון, הופכים פחות ופחות רלוונטיים.
כך ובהדרגה, הולכים גם האבירים וגם הטורנירים שלהם ונעלמים. תחרויות ספורט ממשיכות להתקיים וענפי ספורט שונים הם המשך של הטלת הכידונים למרחק, או קרב החרבות שהפך לספורט הסיף.
תחרויות הספורט גם מאמצות את מרבית הקודים והכללים שהונהגו בטורנירי ימי הביניים וכמובן את רעיון הטורניר.
אבל האבירים הם כבר לא הלוחמים או אפילו הספורטאים הללו. הם הורישו את טירותיהם לצאצאים שנשארו אצילים אבל מעדיפים להתפרנס מייצור יין והעסקה של עובדים בשדות ובחקלאות שבנחלותיהם.
על טורניר ימי הביניים:
https://youtu.be/JOCzUXjqbd8?t=6s
טורניר בסגנון ימי הביניים בדנמרק:
https://youtu.be/KpwFkIpDFFY
וקרב חניתות אופייני לטורנירים הללו:
https://youtu.be/bhcHNR-3R0Q
מי המציאו את החבלים?
כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.
המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.
מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.
בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.
החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.
כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.
וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.
הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.
מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.
קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.
במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.
גם במרכז אמריקה משתמשים מאות שנים בסיבי צמח האגבה, סיבי סיזל (Sisal) החזקים במיוחד, לייצור של חבלים.
מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.
כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:
https://youtu.be/Hcc3eU40JpY
מהי החנית של ה"פרילאנס" ומאיפה בא המושג?
אבירים (Knights) היו לוחמים באירופה של ימי הביניים. הם רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. האבירים לחמו מעל גב הסוסים כשהם עטויים בשריון ומצוידים בכלי נשק אימתניים.
חלקם של האבירים היו "שכירי חרב", אבירים שלא היו כפופים לאדון כלשהו אלא חופשיים לבחור את מי לשרת בכל שלב בקריירת הלוחמה שלהם. מאז הודעה התופעה של "שכירי החרב" והפכה לזוג של פרנסה, קיצונית ומכניסה.
המיומנות של האבירים הייתה לוחמה בעיקר בשלושה כלי נשק: חנית, כידון ורומח. כלי הנשק הדומים האלה, על אף השוני בגדלים והאורכים שלהם, נקראו בצרפתית ובהמשך גם באנגלית עתיקה Lance.
מאז מכונה מי שאינו שכיר ומרבה לעבוד מול אנשים ועסקים שונים ולא קבועים, "פרי לאנס", כלומר "בעל רומח חופשי" או "כידון חופשי".
הנה תולדות הפרילנסר שהפך בימינו מאביר חופשי לעובד עצמאי בכלכלת החלטורה (מתורגם):
https://youtu.be/OXT8xdqcAoU
האבירים בקרב חניתות:
https://youtu.be/ZMU4cDecq7U
אבירים נלחמים על סוסיהם:
http://youtu.be/J8L6AVIeVXw
בקולנוע:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
שיעור בחנית, למקרה שתרצו להיות פרי לאנסרים:
https://youtu.be/e_D1ZQ7Hu0g?long=yes
וסרט תיעודי מתורגם על האבירים והדרך בה הוכשרו לתפקידם (מתורגם):
https://youtu.be/_KcwU85bwC0?long=yes
מה היו כלי הנשק של האבירים?
האבירים היו לוחמים שלחמו באירופה של ימי הביניים ואף יצאו למלחמות על ירושלים וארץ הקודש, מלחמות הרחק מהבית שזכו לשם "מסעי הצלב".
האבירים רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. היו להם כמובן גם מגינים, בכדי להגן על גופם מכלי הנשק של לוחמי האויב, או אבירים שבהם מצא עצמו האביר נלחם.
אבל לא רק ציוד מגן היה לאבירים, אלא גם כלי לוחמה אכזריים ויעילים לאותם זמנים.
ללוחמה שימשו את האבירים כלי נשק מגוונים ואישיים. כל אביר נשא עימו חרבות, חץ וקשת, אלה לחבטות באויב, מחבט עם כדור מסמרים, פגיונות, לעתים פטיש מלחמה ולא פעם גם חנית ארוכה או גרזן מלחמה.
כל אלה היו כלי הנשק הטיפוסיים של האבירים באירופה. כלי נשק כאלו ודומים להם שימשו אותם ואת מקביליהם באסיה ובמזרח הרחוק, במהלך הקרבות שניהלו - בתנאי לוחמה שונים ולמגוון צרכים ושימושים בשדה הקרב.
הנה קרב חרבות האבירים:
http://youtu.be/C4UQcN_vJbs
קרב אבירים בחניתות:
https://youtu.be/2fSjfNczqlM
פטיש מלחמה, ששימש לפיצוח ראש היריב גם מבעד לקסדה:
https://youtu.be/dsEzB4jxXt8
חץ וקשת:
https://youtu.be/UGg3dqrzaY4
פירוט כלי הנשק האישיים של האבירים:
http://youtu.be/XnrNq7vR46k
האביר לובש את כל חלקי השריון שלו:
https://youtu.be/zGl_UXc9HIE
קרב אבירים עם חניתות על גבי סוסים:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
ומופע לתיירים שמדגים את האבירים לוחמים עם כלי הנשק שלהם:
http://youtu.be/1BxAEbf_eBM
הסמוראים היו אצילים מובילים ביפאן ולוחמים אמיצים, שהפכו למנהיגי האומה היפאנית. הסמוראים הגיעו מילדי אצילים. בימי קדם כל משפחת אצילים מסרה את אחד מבניה לחינוך סמוראי.
הם היו מהקבוצות המשמעותיות והמשפיעות בהיסטוריה היפאנית. בהדרגה הגיעו הסמוראים לכוח ויכולת לוחמה כה מרשימים, עד שהם תפסו את השלטון, החל מהמאה ה-12 ועד לאמצע המאה ה-19.
זה התחיל ביפאן, במקביל לתקופת ימי הביניים באירופה. באותה תקופה הגנו הסמוראים בחירוף נפש על המעמד החברתי שלהם. הם היו לאחת הקבוצות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של יפאן. קוד ההתנהגות שלהם היה נוקשה וקפדני והתבסס על נאמנות וכבוד. ה"בושידו", ביפאנית "דרך הלוחם", חייב אותם בשליטה באומנויות הלחימה השונות, בחוסר אנוכיות, בחסכנות, בנאמנות ובשמירה קיצונית על הכבוד.
הכבוד היה כה חשוב, עד שלעתים קרובות הוא חייב את הלוחם הסמוראי למעשים קיצוניים, כמו התאבדות לאחר תבוסה או לאחר כישלון בשדה הקרב ובמילוי המשימה. התאבדות כזו מוכרת ביפאן כחארקירי, או סֶפּוּקוּ (ראו באאוריקה בתגית "חרקירי").
הלבוש המגוון והנשק שלו, הכריחו את הלוחם הסמוראי לשאת עליו שריון ולא פחות משתי חרבות "קטאנה", שחושלו במשך שנים ארוכות. החרב הייתה הסמל והסימן המרכזי למוסר של לוחמי הבושידו, אך בין כלי הנשק הנוספים שהיו ללוחמי הסמוראים היו גם חנית, חץ וקשת ומאוחר יותר גם רובים.
גם היחלשותם של הסמוראים ושקיעת התרבות שלהם לא נבעו מתבוסה או הפיכה שהפילו אותם. הסיבה לנפילתם של הסמוראיים הייתה המודרניזציה שעבר העולם, מאז מהמהפכה התעשייתית.
השפיעו על מעמד הסמוראים גם היחסים החדשים בין האומות שבעולם החדש הזה. השלום ששרר במאה ה-19 בין יפאן למעצמות המערב, כמו גם המסחר המתגבר עימן, הפחיתו את הצורך בלוחמים מיושנים מסוגם של הסמוראים. הם חיזקו דווקא את הפקידים, שיילכו ויצברו יותר ויותר כוח ביפאן המודרנית, עד שיחליפו את הסמוראים בתור השכבה המובילה ביפאן.
הנה מעט על הסמוראים והתרבות הסמוראית, דרך מי שננסה לחיות כמוהם היום (עברית):
https://youtu.be/lnjV8VluB-A
מצגת וידאו של תמונות סמוראים אמיתיים מסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/hSgAAlE_4oc
מה השריון של הסמוראי אומר עליו:
http://youtu.be/s2DsfR3bNd4
עד היום מלמדים ביפאן את תורת הלחימה הסמוראית:
http://youtu.be/rKdLvYwp398
עם השנים צאצאי הסמוראים יישארו לוחמים מעולים עם כלי נשק אחרים (עברית):
https://youtu.be/qCCLMTy4YM4
האדריכלות הסמוראית:
http://youtu.be/fYbLyOrl8gs
גם משחקי מחשב מנסים לשמר את זיכרון הסמוראים:
http://youtu.be/yXRI5shTUq0
וסרט ארוך על הסמוראים וכלי הנשק שלהם:
https://youtu.be/YbFPlAHW0nU?long=yes
רבים לא יודעים שהטורניר (tournament), אותו סגנון של תחרות שנהוג היום בכל העולם ובאינספור תחומים, מקורו הוא בתחרויות של אבירים בימי הביניים.
הטורניר של ימי הביניים נולד בעולם האבירים של אותה תקופה. הוא כלל אז משחקי אבירים והתמודדויות בין קבוצות או אבירים בודדים, בענפים ו"קרבות" מדומים שונים.
האבירים באירופה של ימי הביניים היו לוחמים חמושים ורכובים על סוסים, שנלחמו בעבור המלך, בהגנה על הממלכה ולוחמה נגד אויביה. עבור שירותי ההגנה והלוחמה הללו הם קיבלו לא מעט זכויות שאנשים פשוטים לא זכו להן, חלקן כלכליות כמו נחלות וכסף וחלקן מעמדיות, כמו תוארי אצילים וכבוד בבית המלוכה.
כמו היום גם אז - ספורט היה מאז ומתמיד פופולרי בכל מקום. כשלא היו מלחמות, האבירים נהגו להעביר את זמנם ולשמור על כושר בטורנירים מאתגרים, בהם הפגינו את כישוריהם והתחרו על כבוד והערכה.
הטורנירים הללו גם שמרו על ההתלהבות לנצח יריבים וגם על היכולות הפיזיות, הגופניות והמנטליות שלהם, עד שיידרשו לשדה הקרב.
בין התחרויות בטורניר הם התחרו בכישורי הרכיבה שלהם ובעמידה באתגרי רכיבת סוסים, לצד יכולות לחימה, כמו הפלת יריבים מסוסיהם, פגיעה וצליפה בכלי נשק כחנית ורומח, דו-קרב חרבות תוך הדיפת היריב במגן ועוד.
עבור ההמונים, פשוטי העם, הטורניר היה צורת בילוי ובידור. הצפייה בתחרויות ומה שמסביב היו בשבילם סוג של פסטיבל עממי ומרענן, שקצת הוציא אותם משגרת היום יום המפרכת והאפרורית. בעולם בלי כוכבי פופ וקולנוע, האבירים המקומיים היו הכוכבים שלהם ובקרב הצמיתים היה צמא גדול לראותם בפעולה ומנצחים.
#הכללים
הטורנירים של ימי הביניים היו למעשה הטורנירים הראשונים בהם התחרו יחידים וקבוצות יריבות במספר מקצים ובו המנצח לוקח הכל. המפסיד יוצא או לא, אבל המנצח צובר נקודות ועולה להתמודדות הבאה.
כמובן שהקרבות בטורניר נערכו בכלי נשק שאינם קטלניים. לאחר שמלך צרפת אנרי השני, נהרג מחנית שבורה שחדרה לפרצופו, הורכבו על חודי החניתות והחרבות מגני עץ שמנעו סכנה כזו מהאבירים.
גם החוקים הובהרו די מהר. אם בתחילה הם לא היו ברורים, די מהר הוגדרו כללי הטורנירים הללו. בנוסף לאיסור השימוש בנשק קטלני נאסרה גם למשל הפגיעה באביר שנפל מסוסו.
#הסוף
המצאת אבק השרפה והנשק החם, החל מהמאה ה-16, בישרה על סופם המתקרב של טורנירי האבירים. כשיש נשק חם שכזה יורדת האפקטיביות של חרבות וחניתות ואותם אבירים גיבורים, כפרשים כבדים ועטויי שריון, הופכים פחות ופחות רלוונטיים.
כך ובהדרגה, הולכים גם האבירים וגם הטורנירים שלהם ונעלמים. תחרויות ספורט ממשיכות להתקיים וענפי ספורט שונים הם המשך של הטלת הכידונים למרחק, או קרב החרבות שהפך לספורט הסיף.
תחרויות הספורט גם מאמצות את מרבית הקודים והכללים שהונהגו בטורנירי ימי הביניים וכמובן את רעיון הטורניר.
אבל האבירים הם כבר לא הלוחמים או אפילו הספורטאים הללו. הם הורישו את טירותיהם לצאצאים שנשארו אצילים אבל מעדיפים להתפרנס מייצור יין והעסקה של עובדים בשדות ובחקלאות שבנחלותיהם.
על טורניר ימי הביניים:
https://youtu.be/JOCzUXjqbd8?t=6s
טורניר בסגנון ימי הביניים בדנמרק:
https://youtu.be/KpwFkIpDFFY
וקרב חניתות אופייני לטורנירים הללו:
https://youtu.be/bhcHNR-3R0Q
כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.
המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.
מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.
בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.
החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.
כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.
וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.
הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.
מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.
קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.
במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.
גם במרכז אמריקה משתמשים מאות שנים בסיבי צמח האגבה, סיבי סיזל (Sisal) החזקים במיוחד, לייצור של חבלים.
מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.
כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:
https://youtu.be/Hcc3eU40JpY
אבירים (Knights) היו לוחמים באירופה של ימי הביניים. הם רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. האבירים לחמו מעל גב הסוסים כשהם עטויים בשריון ומצוידים בכלי נשק אימתניים.
חלקם של האבירים היו "שכירי חרב", אבירים שלא היו כפופים לאדון כלשהו אלא חופשיים לבחור את מי לשרת בכל שלב בקריירת הלוחמה שלהם. מאז הודעה התופעה של "שכירי החרב" והפכה לזוג של פרנסה, קיצונית ומכניסה.
המיומנות של האבירים הייתה לוחמה בעיקר בשלושה כלי נשק: חנית, כידון ורומח. כלי הנשק הדומים האלה, על אף השוני בגדלים והאורכים שלהם, נקראו בצרפתית ובהמשך גם באנגלית עתיקה Lance.
מאז מכונה מי שאינו שכיר ומרבה לעבוד מול אנשים ועסקים שונים ולא קבועים, "פרי לאנס", כלומר "בעל רומח חופשי" או "כידון חופשי".
הנה תולדות הפרילנסר שהפך בימינו מאביר חופשי לעובד עצמאי בכלכלת החלטורה (מתורגם):
https://youtu.be/OXT8xdqcAoU
האבירים בקרב חניתות:
https://youtu.be/ZMU4cDecq7U
אבירים נלחמים על סוסיהם:
http://youtu.be/J8L6AVIeVXw
בקולנוע:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
שיעור בחנית, למקרה שתרצו להיות פרי לאנסרים:
https://youtu.be/e_D1ZQ7Hu0g?long=yes
וסרט תיעודי מתורגם על האבירים והדרך בה הוכשרו לתפקידם (מתורגם):
https://youtu.be/_KcwU85bwC0?long=yes
חנית
האבירים היו לוחמים שלחמו באירופה של ימי הביניים ואף יצאו למלחמות על ירושלים וארץ הקודש, מלחמות הרחק מהבית שזכו לשם "מסעי הצלב".
האבירים רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. היו להם כמובן גם מגינים, בכדי להגן על גופם מכלי הנשק של לוחמי האויב, או אבירים שבהם מצא עצמו האביר נלחם.
אבל לא רק ציוד מגן היה לאבירים, אלא גם כלי לוחמה אכזריים ויעילים לאותם זמנים.
ללוחמה שימשו את האבירים כלי נשק מגוונים ואישיים. כל אביר נשא עימו חרבות, חץ וקשת, אלה לחבטות באויב, מחבט עם כדור מסמרים, פגיונות, לעתים פטיש מלחמה ולא פעם גם חנית ארוכה או גרזן מלחמה.
כל אלה היו כלי הנשק הטיפוסיים של האבירים באירופה. כלי נשק כאלו ודומים להם שימשו אותם ואת מקביליהם באסיה ובמזרח הרחוק, במהלך הקרבות שניהלו - בתנאי לוחמה שונים ולמגוון צרכים ושימושים בשדה הקרב.
הנה קרב חרבות האבירים:
http://youtu.be/C4UQcN_vJbs
קרב אבירים בחניתות:
https://youtu.be/2fSjfNczqlM
פטיש מלחמה, ששימש לפיצוח ראש היריב גם מבעד לקסדה:
https://youtu.be/dsEzB4jxXt8
חץ וקשת:
https://youtu.be/UGg3dqrzaY4
פירוט כלי הנשק האישיים של האבירים:
http://youtu.be/XnrNq7vR46k
האביר לובש את כל חלקי השריון שלו:
https://youtu.be/zGl_UXc9HIE
קרב אבירים עם חניתות על גבי סוסים:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
ומופע לתיירים שמדגים את האבירים לוחמים עם כלי הנשק שלהם:
http://youtu.be/1BxAEbf_eBM
