שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך לחפש במנוע החיפוש של אאוריקה?
באאוריקה יש כמה צורות למצוא כל דבר שיש לנו בשבילכם:
#חיפוש ממנוע החיפוש של גוגל
אם תחפשו בגוגל ותוסיפו את המילה "אאוריקה", אחרי נושא החיפוש, אחרי השאלה או ביטוי החיפוש - הוא ימצא לכם אצלנו את מה שחיפשתם.
#חיפוש בתיבת החיפוש - במחרוזות
למצוא מידע במנוע החיפוש שלנו, זה קצת אחרת ושונה מחיפוש גוגל. שם אתם יכולים לרשום כל שאלה והוא מוצא תמיד, אבל על הדרך מציע גם תוצאות רחוקות ממה שחיפשתם.
אצלנו מחפשים מושג או נושא, במילה אחת או שתיים. ההשלמה האוטומטית שלנו תסייע לכם ותנסה "לנחש" מה אתם מחפשים. אם ראיתם את מה שאתם מחפשים בהצעות שצצות לכם תוך כדי כתיבה - בחרו בו ותקבלו מיד את הערכים באאוריקה שקשורים בו ורק אותם.
אז היעזרו בהשלמה האוטומטית הנהדרת שלנו והיא תסייע לכם.
#דוגמה
רוצים לנסות? - במקום לרשום החיפוש "מהו כוכב הלכת הגדול ביותר?" חפשו "כוכבי לכת" ותגלו את הפלנטות הללו, מה שיאפשר לכם לזהות את האחד. על הדרך תגלו המון דברים אחרים שלא חיפשתם ואולי יעניינו אתכם ויתכן שיתנו לכם רעיון מטורף למשהו - כך בדיוק חוקרים מגלים דברים מרתקים שיהפכו לעתים לתגליות ענקיות וכך מהנדסים חושבים לפתע על המצאה חדשה שתשנה את החיים למיליארדי אנשים. אתם בחברה טובה!
#חיפוש חיתוכים
באאוריקה תוכלו לחפש חיתוך של נושאים. כדי למצוא את האדם הגבוה בעולם תוכלו לחפש את שתי התגיות "גובה" ו"אנשים", עם פסיק ביניהן.
רוצים לנסות? - במקום לחפש "מי האיש הגבוה ביותר בעולם?" כדאי לחפש משהו כמו "גובה, אנשים".
#חיפוש באינדקס
אינדקס הוא רשימת כל הנושאים באנציקלופדיה שלנו. האינדקס כולל את כל הנושאים באאוריקה, אבל שימו לב שבו תמצאו בעיקר נושאים שלמים. יש אלפים כאלו ואנו קוראים להן "תגיות" (תוכלו לראות אותן גם בתחתית כל ערך - נסו ללחוץ ותגלו עולם מרתק של ערכים הקשורים לערך בו אתם נמצאים). לאינדקס תגיעו בלחיצה על "אינדקס" שבראש תפריט הנושאים שלנו (שבו יש רק את הנושאים המרכזיים והגדולים), או בתפריט הצד ובחיפוש, בתור "אינדקס".
שווה לדעת שכל נושאי האינדקס מופיעים גם בהשלמה האוטומטית של החיפוש שלנו.
#איתור אקראי של נושאים
אחד הכיפים הגדולים באאוריקה, לפחות בעינינו, זה לקבל מעין אוסף של ערכים מוגרלים באקראי. ל"הגרלת ערכים" פשוט לחצו על אייקון קוביית המשחק שבראש האתר בטלפון ובטאבלט או במחשב. כל לחיצה תיתן לכם עוד "אשכול ערכים" כזה ותוכלו לשייט בהנאה באוקיינוס הידע שבראנו בשבילכם, באקראיות מוחלטת.
#דפדוף
כמובן שתמיד אפשר פשוט לדפדף ולעלעל, כמו שההורים שלכם וההורים שלהם עשו באנציקלופדיית "תרבות" המיתולוגית או בקלפי "העולם המופלא" הנהדרים שהם אספו בילדותם. כיף לקחת נושא שמעניין, כמו "תעופה" או "חלל" למשל, ולחקור אותו בדפדוף, ערך אחרי ערך.
איך לדפדף? - במחשב אפשר לדפדף גם באמצעות החיצים של המקלדת, ימינה ושמאלה. או עם הגלגלת של העכבר בתשיעיות. בטלפון ובטאבלט תוכלו לדפדף בלחיצה על החיצים שבתחתית הערך, על המסך.
איך מחפשים חיפוש מתקדם ומוצאים הכל בגוגל?
החיפוש הפשוט בגוגל מנפיק תוצאות נהדרות, ודאי בהשוואה לחיפושים במנועי חיפוש מתחרים. אבל רבים לא יודעים שיש בגוגל סרץ', מנוע החיפוש הכי טוב ומבוקש בעולם, שלל כלי חיפוש שהם אפילו טובים יותר מהחיפוש הרגיל וכמובן מאפשרים חיפושים חכמים במיוחד.
הנה מדריך וידאו שימושי לחיפושים חכמים באינטרנט לצורך כתיבת מאמרים באקדמיית אאוריקה. המדריך צולם ונערך על ידי אנשי משרד החינוך.
הנה מדריך וידאו לחיפוש מתקדם בגוגל:
https://youtu.be/oHL9KnaQDfo
איך פועל מנוע החיפוש של גוגל?
מנוע החיפוש של גוגל (Google research) הוא מנוע החיפוש
מנוע החיפוש הזה היה מהפכני מהרגע הראשון ואף שעשה מה שמנועי חיפוש רבים עשו לפניו, הוא עשה זאת טוב יותר מכולם. בעיקר משום שהציג תוצאות טובות ושימושיות למשתמש. הוא היה טוב יותר מכל מנוע חיפוש שקדם לו ובעיקר חיפש - כי הוא פשוט מצא.
כיום ב-2024, מתבצעים בגוגל 22 מיליארד חיפושים בכל יום. כמעט 50 מיליארד מהכנסות החברה השנתיות באות מהחיפושים הללו.
כשרוצים לבדוק איך עובד מנוע החיפוש של גוגל כדאי להבין קודם שהוא משתנה כל הזמן. ב-2022 הוא כבר מצויד בבינה מלאכותית מתקדמת במיוחד, נותן לך תוצאות שבודקות גם מה רלוונטי לכל אחד מאיחנו באופן אישי, מה התעדכן לאחרונה, מה מיקומנו בעולם ועוד. כך הוא קובע אילו תוצאות יופיעו ראשונות בתוצאות החיפוש ואילו יירדו הרחק משם.
אבל נחזור רגע להתחלה. איך פעלו מנועי החיפוש שלפני זה של גוגל. הם הציגו תוצאות חיפוש על פי גורמים שונים, לאו דווקא כאלה שקשורים באיכות הדפים שהוצגו אלא שמושפעים גם מהוותק שלהם, כמות הכסף שהושקע בהם והתשלום ששילמו בעלי הדפים הללו להנהלת מנוע החיפוש.
אצל גוגל זה עובד אחרת ובעזרת אלגוריתם שפיתחו המייסדים. על פי השיטה החדשנית שהמציאו מייסדי החברה ושנקראת "פייג' ראנק" (Page Rank), או בעברית "מדרג האתרים", כל דף מקבל ציון על פי גורמים שונים. הגורמים הללו משקפים את האיכות שלו ועד כמה הוא עונה למי שחיפש את ביטוי החיפוש.
כך למשל, אם יש מובילים אל דף הרבה קישורים מדפים איכותיים אחרים בתחום שלו, הרי שהוא מקבל ציון טוב וסיכוי לעלות לראש תוצאות החיפוש. את זה המייסדים שאבו מהעולם המדעי (הוריהם היו אנשי מדע), בו ככל שמאמר צוטט יותר על ידי חוקרים אחרים, במאמרים ובספרי מדע, הוא נחשב טוב יותר.
ובדיוק כך בגוגל . ככל שאל אתר יש יותר לינקים, קישורים מאתרים איכותיים אחרים, הוא נחשב יותר ויקבל מיקום טוב יותר בתוצאות החיפוש. אם הדף גם בנוי היטב, עם כותרות קשורות, תוכן איכותי והוא בעל מדד חיובי מבחינת התשובה שקיבלו כאלה שחיפשו בו בעבר - גם זה יתרום למיקום טוב יותר שלו בתוצאות החיפוש.
לאיכות התוצאות נוספו גם פיתוחים חשובים אחרים, כמו מהירות קבלת תוצאות החיפוש. גוגל השיגה זאת בזכות מערך המחשבים החכם שיצרו המפתחים. גם הניקיון של דף החיפוש בגוגל בלט כבר מהתחלה לעומת מנועי החיפוש הפופולאריים. כל אלה ביחד גרמו למנוע החיפוש הזה להנביט תוצאות מעולות ולהפוך את צמד המייסדים לראשי תאגיד האינטרנט הגדול והמצליח בעולם.
מייסדי גוגל הסבירו פעם שגוגל היא מעין "שווייץ דיגיטלית", כלומר מנוע חיפוש נייטרלי לחלוטין, שלא נותן העדפה לתוכן של מפרסמים או חברות כלשהן. תוצאות החיפוש שלו רוצות להיות "אובייקטיביות" והחברה לא מאפשרת לאיש לקנות או לשחד כדי להתמקם בראש תוצאות החיפוש. בשנים האחרונות היא אמנם ממקמת שם קישורים ממומנים אבל הניקיון נשמר.
כמובן שגוגל מובילה יותר ויותר שיפורים במנוע החיפוש שלה. במיוחד בולט הדבר בחיזוק מגמת הפרסונליזציה, לפיה כל משתמש מקבל תוצאות חיפוש אישיות, המותאמות לו, מה שנותן לה יתרונות לא קטנים, כולל כספיים, במיוחד בשורת הרווח של הכנסות הפרסום העצומות שלה.
הנה החדשנות של המייסדים, שהמציאו שיטה חדשה לדירוג האתרים ומיקומם בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/85Nyi4Xb9PY
האופן בו עובד מנוע החיפוש של גוגל, נכון ל-2022:
https://youtu.be/0eKVizvYSUQ
החדשנות של גוגל לעומת מנועי חיפוש קודמים:
https://youtu.be/n9eo8b3hEns
עשרות אלפי ניסויים ומאות שינויים בשנה - כך מפותח האלגוריתם של גוגל:
https://youtu.be/J5RZOU6vK4Q
דרך הפעולה של מנוע החיפוש של גוגל:
http://youtu.be/BNHR6IQJGZs
לעומת מנועי חיפוש חדשניים שניסו לפתח, גם אצלנו, לפניה (עברית):
https://youtu.be/W3MXslMH8n8
והסבר מפי מייסד גוגל על הדרך שבה החברה פועלת כדי להנגיש לנו את כל המידע בעולם (מתורגם):
http://youtu.be/zIx5F0vbjB4
איך נוסדה גוגל והפכה לשם נרדף לאינטרנט?
בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.
אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.
כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.
ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.
את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.
כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך. בסוף 2024 החברה הזו מכניסה חצי מיליארד דולר ביום (555 מיליון דולר בכל יום).
וכל זה - מרעיון מוצלח ויישום גאוני שלו בידי שני יזמים צעירים שהיו נחושים לשנות את העולם.
הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):
https://youtu.be/llR2NxLY0Jg
ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:
http://youtu.be/Quk88piD8PM
השנים הראשונות בצורה גרפית:
http://youtu.be/28eBTvvT0HA
מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):
http://youtu.be/U4LRcwokUnI
כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):
https://youtu.be/7c6kyAXb8NY
ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:
http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
איך פספסה יאהו את ההזדמנות להיות מלכת האינטרנט?
בשנות התשעים היא הייתה אחת מחברות האינטרנט הראשונות שהצליחו ובגדול. היא הייתה אז המקום שבו גילו רבים את הרשת ושמרו לה אמונים. ובכל זאת הביאו כשלונות ניהוליים, היעדר חזון ושלל טעויות עסקיות ואסטרטגיות את יאהו לבסוף לנפילתה.
ההיסטוריה של חברת האינטרנט יאהו (Yahoo) מתחילה בשנת 1994, בתור אינדקס אתרים שנערך בידי אדם. זה היה מעין מנוע חיפוש אבל לא כזה שנוהל באמצעות אלגוריתמים, אלא יותר אוסף קישורים של אתרי אינטרנט.
בתחילת עידן האינטרנט גילו מרבית הגולשים, את הרשת ואת האתרים שבה, באמצעות חברת יאהו והפורטל המושקע שלה.
החברה הוסיפה עם הזמן גם שירותי מייל והודעות במסנג'ר שפיתחה, אבל מעבר לגיוס עוד ועוד משתמשים לא הייתה חדשנית של ממש.
בשנת 1998 יאהו עשתה את השגיאה הראשונה הגדולה שלה. זה היה כשהגיעו שני הדוקטורנטים, סרגיי ברין ולארי פייג', והציעו לה לרכוש את הטכנולוגיה של מנוע החיפוש שהם פיתחו. יאהו לא ראתה את הפוטנציאל במנוע חיפוש יעיל כל כך יתרון. היא סרבה. בעיקר כי הנהלת החברה העדיפה שהגולשים יבלו אצלה זמן רב ככל האפשר, בחיפושים ובלחיצה על פרסומות...
אם יאהו הושיבה מידענים כדי לאסוף במו ידיהם קישורים לאתרים טובים, גוגל השתמשה בשיטה מדעית, בה אלגוריתם ספר באופן אוטומטי את מספר הקישורים שמקבל כל דף אינטרנט ושקל, אחד אחד, את איכות הקישורים הללו, לפי איכות המקור שלהם.
ואכן, השניים החליטו להעלות לרשת את מנוע החיפוש שהם פיתחו ולעשות זאת בעצמם. התוצאה הייתה מדהימה, כי הוא לא היה טוב. הוא היה מצוין!
כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. התבררה למנהלי יאהו הטעות האיומה שעשו. התוצאות המדויקות והזריזות של גוגל, בצירוף האלגוריתם האיכותי שהציע תוצאות חיפוש טובות כל כך, הביאו די מהר את יאהו למצב שבו היא הפכה לא רלוונטית בעסקי הליבה שלה - פורטל הקישורים שלה, אותו שער כניסה שהציעה לגולשים אל האינטרנט.
גוגל הפכה מאז לחברת האינטרנט החזקה ביותר בעולם ואחד התאגידים המצליחים בעולם. יאהו, שיכולה הייתה לרכוש אותה במיליון דולר, הפכה לגרוטאה עסקית שהלכה וגססה במשך שנים רבות. גורלן של החברות שכן רכשה, אגב, לא היה מוצלח. היא לא הצליחה להפוך אף אחת מהן להצלחה גדולה יותר ורובן הלכו ונפחו את נשמתן בתוכה.
הנה מצגת וידאו על תולדותיה של חברת האינטרנט יאהו:
https://youtu.be/YyfMnymf-xc
השינויים לאורך השנים בדף הבית של האתר:
https://youtu.be/LzAQT73vqRY
ההיסטוריה של יאהו במונחי שווי:
https://youtu.be/Ec_IHQWyTXY
וסיפורן המורחב של הרכישות של גוגל, שלא היו:
https://youtu.be/SW2GsdC_uw4?long=yes
מהו ווטסון, מחשב העל הלומד?
המודל הבינתי שנקרא "ווטסון" (Watson) הוא ככל הנראה הראשון שפותח על ידי חברת IBM, על מחשב-העל שלה. זה מודל AI קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אבל עם רגליים אי-שם בעתיד.
ווטסון נחשב עם הצגתו לציבור למחשב החכם בעולם וזכה להכרה בינלאומית. הוא החליף את "כחול עמוק". גם הוא פותח על ידי אותה חברה (Ibm) וזכה להישג היסטורי וחסר תקדים, כשניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.
ווטסון נקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, אם כי לפי גרסה אחרת ווטסון קיבל את שמו מהעוזר של שרלוק הולמס, אותו עוזר שכמו מודל כזה, תמיד מסייע לו בחקר ובתשובות שונות לצרכי הבלש הנודע.
זה היה כשהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. ווטסון השתתף אז בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה.
הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.
ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת (Machine Learning), עיבוד שפה טבעית (NLP), זיהוי קול אנושי (Speech Recognition) ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.
הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון ואיך יבמ יצרה אותו:
https://youtu.be/U6rvaWaiZNg
רגע היסטורי - לראשונה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון הידע הטלוויזיוני:
https://youtu.be/WFR3lOm_xhE
כיום הוא כלי מרכזי בניסיונות למצוא תרופה לסרטן:
https://youtu.be/HkEOJnn_zlg
כאן ווטסון לומד לבשל:
https://youtu.be/yrfMcNE0y9s
והוא פתוח לשימוש של סטארטאפים ומפתחים הזקוקים לכוח המחשוב המטורף שלו:
https://youtu.be/RBF4hhgAJJc
ומסביבו יש כנסים מרתקים גם בארץ (עברית):
https://youtu.be/M_q5z6VXRzI
מה יהיה הווב הסמנטי?
הווב הסמנטי (Semantic web) הוא חזון לבסיס נתונים שיפעל כרשת ויכיל את קשרי המשמעויות שבין מרכיביו. הרעיון הוא לשפר את רשת האינטרנט שאנו מכירים כ-WWW, לרשת שתכיל מידע על כל סוג של קובץ המצוי בה. המידע הזה יאפשר שימוש יעיל ומתקדם מאד בתכנים שברשת. כל פריט מידע ברשת כזו יהיה מתויג, כך שהוא יסייע לרשת לסייע למשתמשים לקבל מידע מתאים ואיכותי, כשהם יזדקקו לו.
להוספת רכיבי המידע הנדרשים ליצירת רשת כזו ישתמשו בכלים כמו מטא-תגיות (META Tags), מעין תגיות-על שתפקידן לתאר את פריט המידע ונתוני-על (META data), שיתארו את הדפים והאתרים שברשת ויאפשרו לבסיס הנתונים "לדעת" עליהם דברים חשובים.
באופן מסוים אמורה לפעול הרשת הסמנטית הזו כמודל של המוח האנושי. הגולשים יידעו מראש לגבי אתרים איכותיים ומעניינים בשבילם ספציפית, כי הרשת הזו תדע מה הם אוהבים ובמה הם מתעניינים ויודעת לברור בשבילם את המתאים ביותר, מבין מה שהיא מכילה.
בזכות "הידע על הידע" שיוסיף הווב הסמנטי, יוכלו הגולשים גם להימנע מאתרים גרועים, סתמיים או לא מתאימים להם וכדומה.
אבל רשת עתידית שכזו תכיל גם "סוכני תוכנה", תוכנות מתקדמות שיפעלו ברשת כזו ברקע ויבצעו בה פעולות של איסוף וניתוח נתונים ומגוון משימות מורכבות וקשות, שלרוב מבוצעות על ידי בני אדם.
הסוכנים הממוחשבים הללו ימצאו ויאתרו כל הזמן קשרים ואסוציאציות בין פריטי המידע שנוספים אליה ויתייגו אותם. בצורה כזו ניתן יהיה להשתמש בהם בצורה חכמה. הנתונים ברשת כזו יוכלו להיות שימושיים ושיתופיים למגוון של צרכים, מתוכנות ועד לעסקים, מיזמים שונים.
את הרשת הסמנטית חזה ממציא רשת האינטרנט, טים ברנרס-לי. החזון שלו היה של רשת מידע שתאפשר למחשבים להבין את המשמעויות של הפרטים שהיא מכילה. הוא כתב עליה לראשונה בשנת 2001, ביחד עם עמיתיו, במאמר שפורסם במגזין "סיינטיפיק אמריקן".
בין הדוגמאות שנתן אז ברנרס-לי היו סוכנים ממוחשבים שינהלו את לוח הפגישות של המשתמש, באופן שלוקח בחשבון נתונים ממקורות שונים וידע שקיים ברשת. הוצעו גם תוכנת דואר חכמה שעוד בזמן כתיבת מייל מודיעה על חברים שנתקלו בנושא, שיתופי פעולה עסקיים אפשריים ועוד.
בשנת 2024 ניתן כבר לומר שהבינה המלאכותית הבשילה להציע את הווב הסמנטי וסוכנים חכמים, שזכו לכינוי "סוכני AI" עושים בדיוק את מה שתואר בתור הסוכנים הממוחשבים.
הנה הווב הסמנטי:
https://youtu.be/OGg8A2zfWKg
מייסד ויקיפדיה מסביר את המושג כמו שהוא מבין אותו:
https://youtu.be/MY4s8uuHmy0
ומונולוג ארוך והאמת גם די משעמם של טים ברנרס לי על הווב הסמנטי:
https://youtu.be/HeUrEh-nqtU
איך הופך הצ'אטבוט לרובוט האינטרנט החדש?
בעשור האחרון אנו הולכים ונחשפים לשירותים, כמו פייסבוק שפתחה את שירות ההודעות שלה, Messenger, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או ל-OpenAI שמנפיקה בוט חכם במיוחד כמו chatgpt ומאפשרת לאלפי שירותים של צ'אט בוטים כאלה להיווצר תוך זמן קצר, תוך התבססות על GPT, הבינה המלאכותית המדהימה שהיא פיתחה.
הן לא היחידות כמובן.
צ'אט בוטים הם רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. למעשה, הצ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע.
יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה, כלומר באמצעות קוד, היא נפלאה.
בעתיד היכולת הזו תתפתח יותר ויותר ותקל את התקשורת מולם, מה עוד שכבר היום יש בוטים חכמים שמבינים דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית. כרגע, עם זאת, מרבית הבוטים עדיין מתבססים על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש.
מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם לכסף. צ'אט בוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.
כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, היישר מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ וטלגרם.
כמובן שמטרתה של פייסבוק היא שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף...
על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.
צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות.
הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:
https://youtu.be/mmmaLe8KM-o
מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:
https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ
הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:
https://youtu.be/MT4JWtm5n5M
ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:
https://youtu.be/WnzlbyTZsQY
באאוריקה יש כמה צורות למצוא כל דבר שיש לנו בשבילכם:
#חיפוש ממנוע החיפוש של גוגל
אם תחפשו בגוגל ותוסיפו את המילה "אאוריקה", אחרי נושא החיפוש, אחרי השאלה או ביטוי החיפוש - הוא ימצא לכם אצלנו את מה שחיפשתם.
#חיפוש בתיבת החיפוש - במחרוזות
למצוא מידע במנוע החיפוש שלנו, זה קצת אחרת ושונה מחיפוש גוגל. שם אתם יכולים לרשום כל שאלה והוא מוצא תמיד, אבל על הדרך מציע גם תוצאות רחוקות ממה שחיפשתם.
אצלנו מחפשים מושג או נושא, במילה אחת או שתיים. ההשלמה האוטומטית שלנו תסייע לכם ותנסה "לנחש" מה אתם מחפשים. אם ראיתם את מה שאתם מחפשים בהצעות שצצות לכם תוך כדי כתיבה - בחרו בו ותקבלו מיד את הערכים באאוריקה שקשורים בו ורק אותם.
אז היעזרו בהשלמה האוטומטית הנהדרת שלנו והיא תסייע לכם.
#דוגמה
רוצים לנסות? - במקום לרשום החיפוש "מהו כוכב הלכת הגדול ביותר?" חפשו "כוכבי לכת" ותגלו את הפלנטות הללו, מה שיאפשר לכם לזהות את האחד. על הדרך תגלו המון דברים אחרים שלא חיפשתם ואולי יעניינו אתכם ויתכן שיתנו לכם רעיון מטורף למשהו - כך בדיוק חוקרים מגלים דברים מרתקים שיהפכו לעתים לתגליות ענקיות וכך מהנדסים חושבים לפתע על המצאה חדשה שתשנה את החיים למיליארדי אנשים. אתם בחברה טובה!
#חיפוש חיתוכים
באאוריקה תוכלו לחפש חיתוך של נושאים. כדי למצוא את האדם הגבוה בעולם תוכלו לחפש את שתי התגיות "גובה" ו"אנשים", עם פסיק ביניהן.
רוצים לנסות? - במקום לחפש "מי האיש הגבוה ביותר בעולם?" כדאי לחפש משהו כמו "גובה, אנשים".
#חיפוש באינדקס
אינדקס הוא רשימת כל הנושאים באנציקלופדיה שלנו. האינדקס כולל את כל הנושאים באאוריקה, אבל שימו לב שבו תמצאו בעיקר נושאים שלמים. יש אלפים כאלו ואנו קוראים להן "תגיות" (תוכלו לראות אותן גם בתחתית כל ערך - נסו ללחוץ ותגלו עולם מרתק של ערכים הקשורים לערך בו אתם נמצאים). לאינדקס תגיעו בלחיצה על "אינדקס" שבראש תפריט הנושאים שלנו (שבו יש רק את הנושאים המרכזיים והגדולים), או בתפריט הצד ובחיפוש, בתור "אינדקס".
שווה לדעת שכל נושאי האינדקס מופיעים גם בהשלמה האוטומטית של החיפוש שלנו.
#איתור אקראי של נושאים
אחד הכיפים הגדולים באאוריקה, לפחות בעינינו, זה לקבל מעין אוסף של ערכים מוגרלים באקראי. ל"הגרלת ערכים" פשוט לחצו על אייקון קוביית המשחק שבראש האתר בטלפון ובטאבלט או במחשב. כל לחיצה תיתן לכם עוד "אשכול ערכים" כזה ותוכלו לשייט בהנאה באוקיינוס הידע שבראנו בשבילכם, באקראיות מוחלטת.
#דפדוף
כמובן שתמיד אפשר פשוט לדפדף ולעלעל, כמו שההורים שלכם וההורים שלהם עשו באנציקלופדיית "תרבות" המיתולוגית או בקלפי "העולם המופלא" הנהדרים שהם אספו בילדותם. כיף לקחת נושא שמעניין, כמו "תעופה" או "חלל" למשל, ולחקור אותו בדפדוף, ערך אחרי ערך.
איך לדפדף? - במחשב אפשר לדפדף גם באמצעות החיצים של המקלדת, ימינה ושמאלה. או עם הגלגלת של העכבר בתשיעיות. בטלפון ובטאבלט תוכלו לדפדף בלחיצה על החיצים שבתחתית הערך, על המסך.
החיפוש הפשוט בגוגל מנפיק תוצאות נהדרות, ודאי בהשוואה לחיפושים במנועי חיפוש מתחרים. אבל רבים לא יודעים שיש בגוגל סרץ', מנוע החיפוש הכי טוב ומבוקש בעולם, שלל כלי חיפוש שהם אפילו טובים יותר מהחיפוש הרגיל וכמובן מאפשרים חיפושים חכמים במיוחד.
הנה מדריך וידאו שימושי לחיפושים חכמים באינטרנט לצורך כתיבת מאמרים באקדמיית אאוריקה. המדריך צולם ונערך על ידי אנשי משרד החינוך.
הנה מדריך וידאו לחיפוש מתקדם בגוגל:
https://youtu.be/oHL9KnaQDfo
מנוע החיפוש של גוגל (Google research) הוא מנוע החיפוש
מנוע החיפוש הזה היה מהפכני מהרגע הראשון ואף שעשה מה שמנועי חיפוש רבים עשו לפניו, הוא עשה זאת טוב יותר מכולם. בעיקר משום שהציג תוצאות טובות ושימושיות למשתמש. הוא היה טוב יותר מכל מנוע חיפוש שקדם לו ובעיקר חיפש - כי הוא פשוט מצא.
כיום ב-2024, מתבצעים בגוגל 22 מיליארד חיפושים בכל יום. כמעט 50 מיליארד מהכנסות החברה השנתיות באות מהחיפושים הללו.
כשרוצים לבדוק איך עובד מנוע החיפוש של גוגל כדאי להבין קודם שהוא משתנה כל הזמן. ב-2022 הוא כבר מצויד בבינה מלאכותית מתקדמת במיוחד, נותן לך תוצאות שבודקות גם מה רלוונטי לכל אחד מאיחנו באופן אישי, מה התעדכן לאחרונה, מה מיקומנו בעולם ועוד. כך הוא קובע אילו תוצאות יופיעו ראשונות בתוצאות החיפוש ואילו יירדו הרחק משם.
אבל נחזור רגע להתחלה. איך פעלו מנועי החיפוש שלפני זה של גוגל. הם הציגו תוצאות חיפוש על פי גורמים שונים, לאו דווקא כאלה שקשורים באיכות הדפים שהוצגו אלא שמושפעים גם מהוותק שלהם, כמות הכסף שהושקע בהם והתשלום ששילמו בעלי הדפים הללו להנהלת מנוע החיפוש.
אצל גוגל זה עובד אחרת ובעזרת אלגוריתם שפיתחו המייסדים. על פי השיטה החדשנית שהמציאו מייסדי החברה ושנקראת "פייג' ראנק" (Page Rank), או בעברית "מדרג האתרים", כל דף מקבל ציון על פי גורמים שונים. הגורמים הללו משקפים את האיכות שלו ועד כמה הוא עונה למי שחיפש את ביטוי החיפוש.
כך למשל, אם יש מובילים אל דף הרבה קישורים מדפים איכותיים אחרים בתחום שלו, הרי שהוא מקבל ציון טוב וסיכוי לעלות לראש תוצאות החיפוש. את זה המייסדים שאבו מהעולם המדעי (הוריהם היו אנשי מדע), בו ככל שמאמר צוטט יותר על ידי חוקרים אחרים, במאמרים ובספרי מדע, הוא נחשב טוב יותר.
ובדיוק כך בגוגל . ככל שאל אתר יש יותר לינקים, קישורים מאתרים איכותיים אחרים, הוא נחשב יותר ויקבל מיקום טוב יותר בתוצאות החיפוש. אם הדף גם בנוי היטב, עם כותרות קשורות, תוכן איכותי והוא בעל מדד חיובי מבחינת התשובה שקיבלו כאלה שחיפשו בו בעבר - גם זה יתרום למיקום טוב יותר שלו בתוצאות החיפוש.
לאיכות התוצאות נוספו גם פיתוחים חשובים אחרים, כמו מהירות קבלת תוצאות החיפוש. גוגל השיגה זאת בזכות מערך המחשבים החכם שיצרו המפתחים. גם הניקיון של דף החיפוש בגוגל בלט כבר מהתחלה לעומת מנועי החיפוש הפופולאריים. כל אלה ביחד גרמו למנוע החיפוש הזה להנביט תוצאות מעולות ולהפוך את צמד המייסדים לראשי תאגיד האינטרנט הגדול והמצליח בעולם.
מייסדי גוגל הסבירו פעם שגוגל היא מעין "שווייץ דיגיטלית", כלומר מנוע חיפוש נייטרלי לחלוטין, שלא נותן העדפה לתוכן של מפרסמים או חברות כלשהן. תוצאות החיפוש שלו רוצות להיות "אובייקטיביות" והחברה לא מאפשרת לאיש לקנות או לשחד כדי להתמקם בראש תוצאות החיפוש. בשנים האחרונות היא אמנם ממקמת שם קישורים ממומנים אבל הניקיון נשמר.
כמובן שגוגל מובילה יותר ויותר שיפורים במנוע החיפוש שלה. במיוחד בולט הדבר בחיזוק מגמת הפרסונליזציה, לפיה כל משתמש מקבל תוצאות חיפוש אישיות, המותאמות לו, מה שנותן לה יתרונות לא קטנים, כולל כספיים, במיוחד בשורת הרווח של הכנסות הפרסום העצומות שלה.
הנה החדשנות של המייסדים, שהמציאו שיטה חדשה לדירוג האתרים ומיקומם בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/85Nyi4Xb9PY
האופן בו עובד מנוע החיפוש של גוגל, נכון ל-2022:
https://youtu.be/0eKVizvYSUQ
החדשנות של גוגל לעומת מנועי חיפוש קודמים:
https://youtu.be/n9eo8b3hEns
עשרות אלפי ניסויים ומאות שינויים בשנה - כך מפותח האלגוריתם של גוגל:
https://youtu.be/J5RZOU6vK4Q
דרך הפעולה של מנוע החיפוש של גוגל:
http://youtu.be/BNHR6IQJGZs
לעומת מנועי חיפוש חדשניים שניסו לפתח, גם אצלנו, לפניה (עברית):
https://youtu.be/W3MXslMH8n8
והסבר מפי מייסד גוגל על הדרך שבה החברה פועלת כדי להנגיש לנו את כל המידע בעולם (מתורגם):
http://youtu.be/zIx5F0vbjB4
בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.
אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.
כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.
ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.
את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.
כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך. בסוף 2024 החברה הזו מכניסה חצי מיליארד דולר ביום (555 מיליון דולר בכל יום).
וכל זה - מרעיון מוצלח ויישום גאוני שלו בידי שני יזמים צעירים שהיו נחושים לשנות את העולם.
הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):
https://youtu.be/llR2NxLY0Jg
ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:
http://youtu.be/Quk88piD8PM
השנים הראשונות בצורה גרפית:
http://youtu.be/28eBTvvT0HA
מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):
http://youtu.be/U4LRcwokUnI
כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):
https://youtu.be/7c6kyAXb8NY
ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:
http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
חיפוש מידע
בשנות התשעים היא הייתה אחת מחברות האינטרנט הראשונות שהצליחו ובגדול. היא הייתה אז המקום שבו גילו רבים את הרשת ושמרו לה אמונים. ובכל זאת הביאו כשלונות ניהוליים, היעדר חזון ושלל טעויות עסקיות ואסטרטגיות את יאהו לבסוף לנפילתה.
ההיסטוריה של חברת האינטרנט יאהו (Yahoo) מתחילה בשנת 1994, בתור אינדקס אתרים שנערך בידי אדם. זה היה מעין מנוע חיפוש אבל לא כזה שנוהל באמצעות אלגוריתמים, אלא יותר אוסף קישורים של אתרי אינטרנט.
בתחילת עידן האינטרנט גילו מרבית הגולשים, את הרשת ואת האתרים שבה, באמצעות חברת יאהו והפורטל המושקע שלה.
החברה הוסיפה עם הזמן גם שירותי מייל והודעות במסנג'ר שפיתחה, אבל מעבר לגיוס עוד ועוד משתמשים לא הייתה חדשנית של ממש.
בשנת 1998 יאהו עשתה את השגיאה הראשונה הגדולה שלה. זה היה כשהגיעו שני הדוקטורנטים, סרגיי ברין ולארי פייג', והציעו לה לרכוש את הטכנולוגיה של מנוע החיפוש שהם פיתחו. יאהו לא ראתה את הפוטנציאל במנוע חיפוש יעיל כל כך יתרון. היא סרבה. בעיקר כי הנהלת החברה העדיפה שהגולשים יבלו אצלה זמן רב ככל האפשר, בחיפושים ובלחיצה על פרסומות...
אם יאהו הושיבה מידענים כדי לאסוף במו ידיהם קישורים לאתרים טובים, גוגל השתמשה בשיטה מדעית, בה אלגוריתם ספר באופן אוטומטי את מספר הקישורים שמקבל כל דף אינטרנט ושקל, אחד אחד, את איכות הקישורים הללו, לפי איכות המקור שלהם.
ואכן, השניים החליטו להעלות לרשת את מנוע החיפוש שהם פיתחו ולעשות זאת בעצמם. התוצאה הייתה מדהימה, כי הוא לא היה טוב. הוא היה מצוין!
כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. התבררה למנהלי יאהו הטעות האיומה שעשו. התוצאות המדויקות והזריזות של גוגל, בצירוף האלגוריתם האיכותי שהציע תוצאות חיפוש טובות כל כך, הביאו די מהר את יאהו למצב שבו היא הפכה לא רלוונטית בעסקי הליבה שלה - פורטל הקישורים שלה, אותו שער כניסה שהציעה לגולשים אל האינטרנט.
גוגל הפכה מאז לחברת האינטרנט החזקה ביותר בעולם ואחד התאגידים המצליחים בעולם. יאהו, שיכולה הייתה לרכוש אותה במיליון דולר, הפכה לגרוטאה עסקית שהלכה וגססה במשך שנים רבות. גורלן של החברות שכן רכשה, אגב, לא היה מוצלח. היא לא הצליחה להפוך אף אחת מהן להצלחה גדולה יותר ורובן הלכו ונפחו את נשמתן בתוכה.
הנה מצגת וידאו על תולדותיה של חברת האינטרנט יאהו:
https://youtu.be/YyfMnymf-xc
השינויים לאורך השנים בדף הבית של האתר:
https://youtu.be/LzAQT73vqRY
ההיסטוריה של יאהו במונחי שווי:
https://youtu.be/Ec_IHQWyTXY
וסיפורן המורחב של הרכישות של גוגל, שלא היו:
https://youtu.be/SW2GsdC_uw4?long=yes
המודל הבינתי שנקרא "ווטסון" (Watson) הוא ככל הנראה הראשון שפותח על ידי חברת IBM, על מחשב-העל שלה. זה מודל AI קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אבל עם רגליים אי-שם בעתיד.
ווטסון נחשב עם הצגתו לציבור למחשב החכם בעולם וזכה להכרה בינלאומית. הוא החליף את "כחול עמוק". גם הוא פותח על ידי אותה חברה (Ibm) וזכה להישג היסטורי וחסר תקדים, כשניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.
ווטסון נקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, אם כי לפי גרסה אחרת ווטסון קיבל את שמו מהעוזר של שרלוק הולמס, אותו עוזר שכמו מודל כזה, תמיד מסייע לו בחקר ובתשובות שונות לצרכי הבלש הנודע.
זה היה כשהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. ווטסון השתתף אז בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה.
הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.
ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת (Machine Learning), עיבוד שפה טבעית (NLP), זיהוי קול אנושי (Speech Recognition) ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.
הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון ואיך יבמ יצרה אותו:
https://youtu.be/U6rvaWaiZNg
רגע היסטורי - לראשונה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון הידע הטלוויזיוני:
https://youtu.be/WFR3lOm_xhE
כיום הוא כלי מרכזי בניסיונות למצוא תרופה לסרטן:
https://youtu.be/HkEOJnn_zlg
כאן ווטסון לומד לבשל:
https://youtu.be/yrfMcNE0y9s
והוא פתוח לשימוש של סטארטאפים ומפתחים הזקוקים לכוח המחשוב המטורף שלו:
https://youtu.be/RBF4hhgAJJc
ומסביבו יש כנסים מרתקים גם בארץ (עברית):
https://youtu.be/M_q5z6VXRzI
הווב הסמנטי (Semantic web) הוא חזון לבסיס נתונים שיפעל כרשת ויכיל את קשרי המשמעויות שבין מרכיביו. הרעיון הוא לשפר את רשת האינטרנט שאנו מכירים כ-WWW, לרשת שתכיל מידע על כל סוג של קובץ המצוי בה. המידע הזה יאפשר שימוש יעיל ומתקדם מאד בתכנים שברשת. כל פריט מידע ברשת כזו יהיה מתויג, כך שהוא יסייע לרשת לסייע למשתמשים לקבל מידע מתאים ואיכותי, כשהם יזדקקו לו.
להוספת רכיבי המידע הנדרשים ליצירת רשת כזו ישתמשו בכלים כמו מטא-תגיות (META Tags), מעין תגיות-על שתפקידן לתאר את פריט המידע ונתוני-על (META data), שיתארו את הדפים והאתרים שברשת ויאפשרו לבסיס הנתונים "לדעת" עליהם דברים חשובים.
באופן מסוים אמורה לפעול הרשת הסמנטית הזו כמודל של המוח האנושי. הגולשים יידעו מראש לגבי אתרים איכותיים ומעניינים בשבילם ספציפית, כי הרשת הזו תדע מה הם אוהבים ובמה הם מתעניינים ויודעת לברור בשבילם את המתאים ביותר, מבין מה שהיא מכילה.
בזכות "הידע על הידע" שיוסיף הווב הסמנטי, יוכלו הגולשים גם להימנע מאתרים גרועים, סתמיים או לא מתאימים להם וכדומה.
אבל רשת עתידית שכזו תכיל גם "סוכני תוכנה", תוכנות מתקדמות שיפעלו ברשת כזו ברקע ויבצעו בה פעולות של איסוף וניתוח נתונים ומגוון משימות מורכבות וקשות, שלרוב מבוצעות על ידי בני אדם.
הסוכנים הממוחשבים הללו ימצאו ויאתרו כל הזמן קשרים ואסוציאציות בין פריטי המידע שנוספים אליה ויתייגו אותם. בצורה כזו ניתן יהיה להשתמש בהם בצורה חכמה. הנתונים ברשת כזו יוכלו להיות שימושיים ושיתופיים למגוון של צרכים, מתוכנות ועד לעסקים, מיזמים שונים.
את הרשת הסמנטית חזה ממציא רשת האינטרנט, טים ברנרס-לי. החזון שלו היה של רשת מידע שתאפשר למחשבים להבין את המשמעויות של הפרטים שהיא מכילה. הוא כתב עליה לראשונה בשנת 2001, ביחד עם עמיתיו, במאמר שפורסם במגזין "סיינטיפיק אמריקן".
בין הדוגמאות שנתן אז ברנרס-לי היו סוכנים ממוחשבים שינהלו את לוח הפגישות של המשתמש, באופן שלוקח בחשבון נתונים ממקורות שונים וידע שקיים ברשת. הוצעו גם תוכנת דואר חכמה שעוד בזמן כתיבת מייל מודיעה על חברים שנתקלו בנושא, שיתופי פעולה עסקיים אפשריים ועוד.
בשנת 2024 ניתן כבר לומר שהבינה המלאכותית הבשילה להציע את הווב הסמנטי וסוכנים חכמים, שזכו לכינוי "סוכני AI" עושים בדיוק את מה שתואר בתור הסוכנים הממוחשבים.
הנה הווב הסמנטי:
https://youtu.be/OGg8A2zfWKg
מייסד ויקיפדיה מסביר את המושג כמו שהוא מבין אותו:
https://youtu.be/MY4s8uuHmy0
ומונולוג ארוך והאמת גם די משעמם של טים ברנרס לי על הווב הסמנטי:
https://youtu.be/HeUrEh-nqtU
בעשור האחרון אנו הולכים ונחשפים לשירותים, כמו פייסבוק שפתחה את שירות ההודעות שלה, Messenger, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או ל-OpenAI שמנפיקה בוט חכם במיוחד כמו chatgpt ומאפשרת לאלפי שירותים של צ'אט בוטים כאלה להיווצר תוך זמן קצר, תוך התבססות על GPT, הבינה המלאכותית המדהימה שהיא פיתחה.
הן לא היחידות כמובן.
צ'אט בוטים הם רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. למעשה, הצ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע.
יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה, כלומר באמצעות קוד, היא נפלאה.
בעתיד היכולת הזו תתפתח יותר ויותר ותקל את התקשורת מולם, מה עוד שכבר היום יש בוטים חכמים שמבינים דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית. כרגע, עם זאת, מרבית הבוטים עדיין מתבססים על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש.
מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם לכסף. צ'אט בוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.
כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, היישר מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ וטלגרם.
כמובן שמטרתה של פייסבוק היא שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף...
על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.
צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות.
הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:
https://youtu.be/mmmaLe8KM-o
מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:
https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ
הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:
https://youtu.be/MT4JWtm5n5M
ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:
https://youtu.be/WnzlbyTZsQY
