בָּתֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) הם בתים שבנויים על כלונסאות של עץ. הבתים הללו מוקמים בדרך כלל כדי להגן על בני הבית מפני הצפות, שטפונות וגאות של המים.

בתור יסודות, נבנה בית הכלונסאות בדרך כלל על כלונסאות, מעין "קביים", עשויים עץ, שעליהם ניצב הבית. הכלונסאות הללו, לא פעם כלונסאות במבוק חזקות, ניצבות בתוך מים, או על פני הקרקע.

בכפרים רבים בדרום-מזרח אסיה גרים כך אנשים רבים בכפרים, כמו גם בפפואה גינאה החדשה ובמקומות שונים במערב אפריקה. כלונסאות משמשות כיסודות לבתים גם בערים הבנויות על המים, ביבשות אחרות. כך לדוגמה, חלק מהבתים שבעיר האיטלקית הידועה ונציה, בנויים על גבי כלונסאות. בעולם קיימים ישובי כלונסאות ובתי כלונסאות גם על גדות הנהרות האמזונס והאורינוקו.

גם בשווייץ יש בתי כלונסאות. באזורים של הרי האלפים הם משמשים בתור אסמים. מבני כלונסאות שמשמשים לאיחסון תבואה יש גם במאלי ובגינאה שבמערב אפריקה.

מקור בתי הכלונסאות הללו בתקופת האבן החדשה ובתקופת הברונזה. בתים כאלו היו מקובלים אז בסביבות הרי האלפים. אומרים ששרידיהם של בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים הללו נמצאים עד היום באזור האלפים. במיוחד ניתן לראותם במדינות כמו אוסטריה, שווייץ, גרמניה, צרפת, איטליה וסלובניה.

אם בעבר סברו הארכאולוגיים שבתים אלו הוקמו על איים מלאכותיים כמו האי הסקוטי קרנוג', כיום נוטים מרביתם להאמין שרובם הוקמו על גדות האגמים ורק בהמשך שקעו היסודות שלהם במים, ממש כמו בוונציה.

לא רבים יודעים שמדינת ונצואלה, שפירושה הוא "ונציה הקטנה", זכתה לשמה על שם כפרי הכלונסאות שנמצאו על גדות אגם מאראקאיבו. זה היה חוקר העולם החדש, אמריגו וספוצ'י, שהבחין בהם במסעותיו ביבשת שלעתיד תיקרא על שמו וכינה את הארץ שבה הם נמצאו בשמה זה.


הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:

https://youtu.be/AbDLOfz6ITw


השיט בין בתי הכלונסאות והכפרים שבנויים כך:

https://youtu.be/f8p0sx4xRd4


כפר בתי כלונסאות בקמבודיה:

https://youtu.be/NVNwYwSgl08


יש מי שחיים על כלונסאות כי אין להם אישור לעלות אל החוף:

https://youtu.be/TUsbQQ_Q0B8


בית כלונסאות בארצות הברית הוא למטרת נופש ובילוי:

https://youtu.be/HLkEk-CV3jc

בעיר נינג' שבדרום מזרח סין, חיים כבר דורות רבים אנשי הטנקה, "צועני הים" של סין, בבתים צפים. בכפר הדייגים הצף שלהם חיים כ-7,000 איש שמעדיפים את החיים הפשוטים על המים על חיים מודרניים ויבשים מחוץ לאוקיינוס.

הם נמצאים בכפרים הצפים הללו מאז שושלת טאנג הסינית, בה היו דייגים שהעדיפו לחיות בכלי השיט שלהם כדי להימנע מתקיפות ואלימות כנגדם.

פעם הם היו כל כך נפרדים מהאוכלוסיה הסינית שנאסר עליהם להינשא ולחבור לאנשי היבשת ואפילו הלוויות של המתים שלהם נערכו על הים.

כשהוכרזה הרפובליקה העממית של סין שודרג מעמדם וכל ההגבלות הוסרו. חלקם אף בנו בתים על החוף אך רובם נשארו לחיות על המים, ממש כמו אבותיהם.


הנה כפר הדייגים הצף של סין:

http://youtu.be/f8Fk1nib2RE


נופי שיכוני הסירות שבכפר הדייגים העצום שבמחוז נינג':

http://youtu.be/U-1qSax7g6c


ומצגת וידאו של תמונות מהנופים המיוחדים של כפרי הסירות:

http://youtu.be/ET6POk-u_Yc

אגם טיטיקקה שוכן ברכס הרי האנדים, בין פרו לבוליביה. זהו אגם המים המתוקים הגדול ביותר בדרום אמריקה.

אחת התופעות התרבותיות המיוחדות שבאגם החשוב הזה הם "איי האוּרוֹ" (Uros islands). אלו מספר איים מלאכותיים שבנו בני שבט האורו על האגם, בסמוך לעיר פונו שבפרו, כבר משנת 800 לספירה. האיים הם למעשה רפסודות ענק, שעליהן חיים בני השבט. במקור נבנו האיים כדי להגן על השבט מהתקפות של שבטים אויבים, כמו שבט האינקה המיתולוגי. אחד היתרונות שלהם הוא היכולת להזיזם בשעת הצורך על פני האגם.

האיים שורדים כ-30 שנה ואז חייבים בני השבט להוסיף שכבות חדשות, כדי לחזקם, או לבנות אותם מחדש. לבנייה משמש צמח מים הדומה לקנה סוף בשם "טוטורה", שלאחר ייבוש מקבל מראה שדומה לקש.

מרבית בני שבט האורו לא שרדו את הרעב הגדול שפקד את האזור במאה הקודמת. הנותרים המעטים ששרדו, בצירוף בני שבט האיימארה האינדיאני, משמרים את אורח החיים של בני האורו ומתפרנסים כיום בעיקר מהתיירים הרבים הפוקדים את האיים,


משימת חיפוש
==========
מצאו את איי האורו באגם טיטיקקה הענקי. התקרבו במפת "ביקור וירטואלי" וחפשו עד שתמצאו שורה של איים מלאכותיים מקש.


הנה האיים של בני שבט האורו שעל אגם טיטיקקה:

http://youtu.be/2729LQajLiE


עוד על האיים הצפים של בני שבט האורו:

http://youtu.be/XcnWc93c5pw


ובני האורו המציגים את אורח חייהם על האיים המלאכותיים שיצרו על הטיטיקקה:

http://youtu.be/H9sV2r7PsFo

בסמטאות כפרי הכְּלוֹנְסָאוֹת של אגם אִינְלֶה לא מהלכים אלא שטים. בתי הכפרים הללו הם בתי כלונסאות - בתים שבנויים על כלונסאות של עץ, בתוך המים או על יבשה. הכלונסאות הללו, מעין "קביים" שעשויים מעץ, שומרים על הבתים מהצפות בזמן גאות, לרוב גאות שנגרמת בשל שטפונות.

בעשרות הכפרים שבאגם זה, במדינת מיאנמר שבמזרח אסיה (פעם קראו לה בורמה), גרים כך אנשים. הם נאלצו לבנות את בתיהם במים, מאחר שהיגרו לפני 800 שנה מדרום המדינה אל האגם, אך לא היו להם משאבים בכדי לקנות אדמה ולבנות עליה בית. לכן הם בנו את בתיהם על פני המים ובמים גם מצאו בהמשך את פרנסתם.

הם נעים בין הכפרים ובתוכם באמצעות סירות צרות וארוכות, שלעיתים הן מצוידות במנוע קטן, אך לא פעם הם פשוט חותרים בסירות דיג, אמצעות הרגל שלהם, המונחת על משוט בודד ומשיטה אותו.

בכפרים הללו עובר שוק צף ונייד, כשבכל יום הוא מתייצב בכפר אחר מהכפרים המרכזיים של אגם אִינְלֶה. תושבי הכפרים הקטנים והחדשים יותר שטים אל השוק וקונים את מזונם, או מוכרים את מה שגידלו בעצמם לאחרים. שווקי הסירות הצפים הללו הם גם מקום המפגש בין הכפרים, מקום לקבל בו ידיעות ולשמוע חדשות ורכילויות על הנעשה בשאר כפרי האגם.


הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:

https://youtu.be/AbDLOfz6ITw

אנשי הבג'או (Sama-Bajau), "צועני הים" של בורניאו, הם אנשים מדהימים שחיים ממש על הים. רבים בעולם חיים בצורה כזו או אחרת בים ומעליו, אבל אנשי הבג'או מבורניאו שבדרום מזרח אסיה הם דוגמה קיצונית לקהילת אנשים שממש חיה באוקיינוס, לאחר שהקימה כפרים שלמים על פני המים.

כשהם עולים מדי פעם על היבשה, רבים מצועני הים מדווחים על בחילות וסחרחורות ובאופן כללי על תחושה לא נוחה. אפשר לקרוא לזה בחיוך "מחלת יבשה", על משקל "מחלת ים"...

משום כך, רבים מחבריה נמנעים מלהגיע אל היבשה. משום שהם מתגוררים בבתי סירות ובבקתות כלונסאות הבנויות על פני הים או על גבי שוניות האלמוגים. הם מכונים "צועני הים".

אגב, הבג'או הם מהדייגים התת-ימיים המיומנים ביותר ומיומנותם העיקרית היא בלקיחת אוויר לריאות וירידה לדוג במעמקים. ראייתם המעולה מתחת למים מאפשרת להם לצוד דגים על ידי הטלת חנית.


הנה סרטון על אנשי הים של כפרי הדייגים של הבג'או:

https://youtu.be/GHe5I4dnrw4


רבים מהם דייגים:

https://youtu.be/jzvQPLVQpSA


הם צוללנים מדהימים ודייגים מעולים בחנית:

https://youtu.be/T3fOf5YZI-Q


רבים מהמערב יודעים שניתן ללמוד מהם על ציד כזה, מתחת לפני המים:

https://youtu.be/lxX1YwvUInw


וסרט תיעודי קצר על אנשי הים של הבג'או:

https://youtu.be/6-oDEndXU0U?long=yes

עליית מפלס המים בעולם מעמיד בסכנה רבות מערי העולם. אם תימשך הפשרת הקרחונים בשל ההתחממות הגלובלית, עלולות חלק מהערים המוכרות לנו להתכסות במי ים. במצב כזה עשויים המגורים על פני המים להיות אחד הפתרונות החכמים לאדם.

הערים הצפות (Floating Cities) ישוטו אז על פני האוקיינוסים ויהיו מעין תיבות-נוח מודרניות. כל עיר כזו תתקיים כשכל תושביה חיים על פני המים.

כיום פועלים במקומות שונים בעולם לתכנון של ערים כאלה. הולנד היא אחת המדינות הפועלות במרץ לתכנון של ערים צפות, במיוחד בעיר רוטרדם, שעד שנת 2030 לקחה על עצמה בניה של שכונה שלמה על פני המים.


הנה רעיון הערים הצפות:

https://youtu.be/rJmB-dtt_qI


סרטון על תכנון ערים מדהימות שיצופו על פני המים בעתיד:

http://youtu.be/PaTvuudh0l4


תכנית נוספת למגורים על המים:

http://youtu.be/SuQTBkLqHxc


תכנית קונספט להקמת עיר שתצוף מעל הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית":

https://youtu.be/p2Bv4dBGF2I


ותכנית לעיר צפה מדהימה לא פחות:

https://youtu.be/Lu1CTlC0sPE

נושאת המטוסים (Aircraft Carriers) פותחה לראשונה עוד במאה ה-19, בשביל... כדורים פורחים. הללו שימשו אז צבאות ומדינות למשימות תצפית ובעזרת ספינת המשטח הגדולה ניתן היה להזניק כדורים פורחים שכאלה במקומות רחוקים מהבית. הגה אותה קלמנט אדר, מחלוצי התעופה והראשון שחשב על תעופה ממונעת.

אבל ההתפתחות המשמעותית שלה הייתה בתקופת מלחמת העולם השנייה. מאז היא היוותה חלק משמעותי ביתרון הצבאי של צבא ארה"ב במלחמה נגד יפאן.

נושאת המטוסים היא אוניית מלחמה עצומה במימדיה, שכל מטרתה הצבאית היא להוות שדה תעופה נייד לכלי טיס צבאיים. אורכן של נושאות המטוסים המודרניות הוא בין 100 מטרים ועד ליותר מ־300 מטרים.

נושאות המטוסים האמריקניות הן כיום הגדולות והמשוכללות בעולם. הן מהוות ערים צפות, כשעליהן אלפי מלחים ואנשי צוות אוויר ויש בהן את כל השירותים שניתן לחשוב עליהם בעיר קטנה, כולל אולמות קולנוע, כלי תקשורת מקומיים, בתי תפילה לדתות השונות ועוד. יש בעולם כ-20 נושאות מטוסים, כשחצי מהן אמריקניות. כל נושאת מטוסים מלווה במשחתות ואף בצוללות ששומרות עליה מתקיפות של האויב.


הנה ההיסטוריה של נושאת המטוסים ולמה ישראל ויתרה עליה? (עברית)

https://youtu.be/751AD9TT01Q


כך נוחתים עליה מטוסים (עברית):

https://youtu.be/5MVSr_e1gGk


תולדות נושאות המטוסים המודרניות באנגלית:

https://youtu.be/k4Ia8ps3uBA


פעם גם בנו נושאות מטוסים שטסות באוויר (עברית):

https://youtu.be/3onJvDndRyI


נושאת מטוסים באילת:

http://youtu.be/zu-S6h_hjdE?t=6s


הנימיץ, נושאת המטוסים הגדולה בעולם שנשאה גם מטוסים עם נשק גרעיני:

https://youtu.be/DAx8sFALGTQ


סרטון תיעודי על נושאות המטוסים, שהן סוג של עיר צפה בים:

https://youtu.be/c0pS3Zx7Fc8?long=yes


ועל הפיתוח הסודי של היפנים במלחמת העולם השנייה - צוללות נושאות מטוסים:

https://youtu.be/gxyk84t4Q8w?long=yes

אקוויפר היא שכבת קרקע מחלחלת, שנמצאת מעל לאקוויקלוד (שכבת קרקע שהמים אינם יכולים לחלחל בה. שכבת האקוויפר סופגת את המים המחלחלים הללו ומחזיקה אותם בתוכה. בארות מים לרוב שואבות מים מהאקוויפר.

חלק ממי השתיה שאנו שותים בישראל הם מאקוויפר ובמיוחד מוכר אקוויפר החוף, שמשתרע מתחת לפני הקרקע, לאורך חוף הים התיכון, מקיסריה עד רצועת עזה. המים באקוויפר החוף נאגרים בתוך חול, אבן חול וכורכר.

שכבה בלתי חדירה הנקראת אקוויקלוד, מי התהום הזורמים לאיטם בתת-הקרקע אינם יכולים לחלחל דרך שכבה זו, ונוטים להצטבר מעל לאקוויקלוד (בתוך שכבת האקוויפר הרווי -



הנה סרטון אנימציה קצר על האקוויפר ואיך מצטברים בו מים:

http://youtu.be/2DUEF6_3JHk

לטאה קטנה מדרום אמריקה שנקראת לטאת הבזיליסק, יכולה לרוץ על פני המים על רגליה האחוריות ולהתעלם מכוח הכבידה של כדור הארץ. יש המכנים אותה בחיוך "לטאת ישו", בשל הדמיון לסיפור על ישו שהלך על המים. פיסות עור ברגליה של לטאת הבזיליסק מאפשרות לה לרוץ על המים. על ידי הגדלת שטח הפנים של כף הרגל של הלטאה הן מייצרות כיסי אוויר קטנים מתחת לרגליה, וכך הן מאפשרות לה "לרחף" על פני המים.

התנאי לריחוף על פני המים הוא שהיא תשמור על תנועה מהירה ובלתי-פוסקת, כי אם לטאת הבזיליסק תאט או תעצור בריצתה על המים, היא תטבע!


הנה הלטאה שרצה על המים:

http://youtu.be/45yabrnryXk

כמה ילד צריך לשתות?
כמה כוסות מים חשוב לילד לשתות ביום?


ילד בריא זקוק ל-8 כוסות מים ביום, כדי להיות בריא. השתיה חשובה מאד לגוף וללא נוזלים - נתייבש!


מה יקרה אם לא נשתה מספיק מים? (מתורגם)

https://youtu.be/9iMGFqMmUFs


על החשיבות של שתיית מים:

http://youtu.be/UqMX1jvH_vY


וכמה ילדים חושבים שצריך לשתות:

http://youtu.be/0HJe02JwAok

במקומות שונים בעולם, בעיקר במזרח ודרום אסיה, גרים אנשים ממש על הים. למשל בכפרים הצפים שבקמבודיה, בהם יש אנשים שגרים בבתים שבנויים על כלונסאות. כדי לצאת ולחזור הביתה הם מתניידים בסירות. הילדים שטים בין בית לבית בגיגיות כביסה ו"לרדת לשחק" פירושו ברוב המקרים לרדת לשוט או לשחות...

הכפרים הצפים של קמבודיה נמצאים באזור סיאם ריפ. מי שמפליג למקדש הענק "אנגקור ואט" יוכל לראות אחד מהם בשיט אל המקדש. האחרים נמצאים באזורים לא מרוחקים משם.


הנה סרטון של הכפר הצף בקמבודיה:

http://youtu.be/yds1Jqa_VGw


וכפר צף נוסף במדינה האסייתית הזו:

http://youtu.be/YZkcBUqEHr4

תאילנד היא המקום לראות בו שווקים צפים. אלה הם שווקים שבהם נמכרת הסחורה במקום בדוכנים הניצבים על פני האדמה, בסירות הצפות על פני המים. המים הללו הם מי ים, או אגם גדול.

רוב התיירים בתאילנד מגיעים לשוק הצף והממוסחר "דמנואן סדואק" שבבנגקוק הבירה. השוק הזה נחשב לשוק הכי מרשים וצבעוני ומן הסתם גם הכי תיירותי.

בעיירה אמפווה, שנמצאת כ-80 קילומטרים מהבירה בנגקוק, יש שוק צף מקומי וללא תיירים. השוק הזה פועל בשעות אחר הצהריים והערב, בסופי שבוע (ימי שישי עד ראשון) בלבד. הוא נחשב הרבה יותר אותנטי, כי התיירים המעטים שמגיעים אליו, עוד לא שינו את אופיו והוא משרת בעיקר את המקומיים. המחירים גם הם נמוכים, בהתאם.

בשוק הצף של אמפווה מוכרים עבודות יד, צעצועים, מזכרות, תכשיטים, בגדים ועוד.


הנה השוק הצף המתויר ביותר:

https://youtu.be/mwIIuSvu8CE


הסבר על השוק הצף של בנגקוק:

https://youtu.be/TMXZA5gVx5s?t=50s


השוק הצף באמפווה באנגלית:

http://youtu.be/hkGfKfSkyIk


והשוק הצף בתאילנד:

http://youtu.be/YVOlUt_2tmw

בית ה"פולינג ווטר" (Fallingwater) בפנסילבניה, או "הבית על המפל", הוא בית שבנה האדריכל האמריקני הנודע פרנק לויד רייט, מעל למפל מים. זהו בית מגורים פרטי שתכנן רייט ב-1935, עבור משפחת קאופמן, משפחה אמריקאית לגמרי לא ממוצעת באותה תקופה.

הבית הזה נחשב לאחת מיצירות המופת הארכיטקטוניות החשובות שנוצרו במאה ה-20 והיצירה האדריכלית החשובה והמפורסמת ביותר שתכנן האדריכל החשוב בארכיטקטורה האמריקאית.

"בית המפל", של פרנק לויד רייט הוא חלק מזרם שנקרא "אדריכלות אורגנית", או מבנים שמתמזגים בטבע. ואכן, בית "פולינגווטר" (Fallingwater) הוא דוגמה מצוינת, אולי הטובה מסוגה, לבניה בטבע שלא זו בלבד שאינה פוגעת בו, אלא משתלבת בו יפה ונכון.

עם הזמן הוכח, אגב, שחלק מהרעיונות המיוחדים שבבית על האשד הם פרי מוחם של בני הזוג קאופמן, שתכננו מראש לבנות ליד המפל שנמצא בחלקת אדמה גדולה ששייכת להם. רייט האדריכל יישם את הרעיונות שלהם והוסיף רבים משלו, כולל ההברקה הגדולה של לבנות את הבית מעל המפל ולא לידו. כך או כך, הבית הזה הוא מהחשובים שתכנן האדריכל הנודע.

מעניינת ההפרדה החומרית בתכנון, לפיה מחופים הקירות האנכיים באבן מקומית, בעוד אלמנטים אופקיים בבית עשויים מבטון בהיר.

גם בעיצוב הפנים של המבנה המשיך רייט ליצור את התחושה אצל המבקרים שהטבע בו חודר את חלל הבית פנימה. למשל הוא עשה זאת בהכנסה לפנים הבניין של חלוקת החומרים שבחוץ. חלוקה בין בטון לבין חיפויי אבן מקומית, למשל. או הצבה של מדרגות מרחפות שמאפשרות לרדת בתוך הבית אל מי הנחל הזורמים ממש תחתיו.

מרתק גם השימוש במשקל נגד כדי לייצב את מרפסות הבטון הענקיות, שנראות כמרחפות מעל המפל. פתרונות הנדסיים כאלה אפיינו את היכולות של מי שכל כך האמין בחיבור של מבנה למה שמסביבו.

מאז שנות ה-60 משמש בית האשד כמוזיאון. עבור חובבי אדריכלות מכל העולם הוא נחשב למקום עלייה לרגל. הבית המיוחד, שמיליוני מבקרים פקדו מאז, נמצא בעיירה בר-ראן (Bear-Run) שבפנסילבניה .


הנה בית המים הנופלים:

http://youtu.be/HuZ0x5Qkgzg


סרטון אנימציה שמדגים כיצד נבנה הבית על המפל:

http://youtu.be/Uj07nyrJJQg


וסרט תיעודי על הבית:

https://youtu.be/qvQZbC1OOZc?long=yes