שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה משתמשים בפורמלין?
מכירים את בעלי החיים שניתן לראות לעיתים בצנצנות? - בזכות הפורמלין הם יכולים להישמר כך שנים רבות. הפורמלין הוא חומר משמר שמשמש לשימור רקמות לצרכים שונים, כמו מחקר ותצוגה במוזיאונים ובמוסדות מחקר ולימוד.
חשוב להיזהר מהפורמלין כי הוא עלול לגרום לכוויות, לפגמים גנטיים ואפילו למחלת הסרטן. בעבר הירבו להשתמש בו לחיטוי שירותים כימיים, אך משנמצאו חומרים אחרים ובריאים יותר מעדיפים כיום להימנע ככל הניתן, משימוש בו.
הנה בעלי חיים משומרים בפורמלין:
http://youtu.be/P9qHL1YuUSo
וכך משתמשים בפורמלין במוזיאון הרפואה:
http://youtu.be/6vuLEGzzPKc
מה סודו המופלא של השום?
קשה לעיתים להבין את מעמדו האייקוני של השום (Garlic). הוא לא רק מאכל חשוב במטבחי העולם, אלא גם תרופה פופולרית, חיטוי לפצועים, תכשיר נגד כינים, אביזר עממי נגד עין הרע ומחזק אנרגטי לעבדים.
צמח השום נולד במרכז אסיה והתפשט משם אל העולם כולו. לריחו וטעמו היחודיים אחראים הטיאואפירים, מעין סולפידים אורגניים שנמצאים בו בריכוז גבוה במיוחד.
ה"שום", גם השם וגם הצמח, שימש תרבויות עתיקות. הללו הרבו להשתמש בשום, שאותו כינו גם "מלך התבלינים". הוא מוזכר גם בתנ"ך וגם בספרים עתיקים של מצרים העתיקה, יוון, רומא, אשור ובבל.
יש סיבה פשוטה לכך שהשום מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". מסתבר שהוא הורג מספר רב של חיידקים שונים. מרגע שגילו ביוון העתיקה שהשום "מנקה את העורקים", הרופאים שם השתמשו בו המון. במאה הראשונה לספירה, למשל, הם נתנו שום נגד שלל בעיות. בין השאר כדי להתמודד עם בעיות נשימה, טפילים בגוף ובעיות עיכול.
היפוקרטס היווני, בכיר הרופאים היווניים של העת העתיקה, נהג לתת אותו למטופליו הסובלים מבעיות מעיים. ממצאים מעידים שממש באותה עת נהגו הספורטאים היוונים, לאכול שום לפני משחקים ותחרויות ספורט, כדי להביא לשיפור הביצועים ולהגדיל את היכולות הפיזיות שלהם.
גם בפינות אחרות של העולם העתיק תפס השום תפקיד חשוב. בהודו העתיקה שימש השום לחיזוק הלב וזרימת הדם ובמקביל הוסיפו לו שמן ומרחו על הראש, כדי להרחיק כינים. באשור שבמסופוטמיה התגלו ממצאים שבהם המליצו עליו אז גם למאכל וגם לרפואה.
במצרים העתיקה נמצא שלפחות 22 תרופות, מתוך כ-800 תרופות שידעו אז להכין, היו על בסיס שום. גם כאן היה השום מוכר כמחזק גופני מעולה והיה מרכיב חובה בתזונתם של הפועלים. במיוחד חיזקו איתו את בוני הפירמידות ושאר המונומנטים הענקיים שנבנו באותה תקופה. כתובת שנמצאה במצרים מעידה על התקוממות שבה מחו פועלים מבוני הפירמידות, בסביבות שנת 1600 לפני הספירה, על שלא קיבלו את מנת השום שלהם באותו יום. ניתן לומר שהשום מילא אז תפקיד מקביל לקפה, או למשקה אנרגיה ממריץ בימינו.
בתנ"ך מוזכר השום כאחד מהמאכלים שבהם בני ישראל נזכרים, כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר י"א).
כך שמאז הוא משמש, כבר מעל 5,000 שנה, לצרכים רפואיים - הן בפיתוח תרופות של ממש והן ברפואה העממית.
את הזינוק הרפואי שלו לתודעה המודרנית, חייב השום ללואי פסטר, החוקר הנודע. באמצע המאה ה-19 הוא גילה עד כמה השום יעיל בקטילת חיידקים. זה הסביר בדיעבד את סוד היעילות של השום כאמצעי לטיפול הפופולרי של חיילים בפצעיהם.
הצריכה הממוצעת של שום למאכל, עומדת כיום על 12 שיני שום ביום לנפש. שלושת המדינות התופסות את המקומות הראשונים בעולם, גם בכמות השום שמגדלים בהן וגם בגודל הצריכה שלו לנפש, הן איטליה, קוריאה וסין.
אבל כאמור, השום שימש ומשמש עד היום גם מחוץ לצלחת. בצפון אפריקה ובחלק מהעולם הערבי, רואים בו גם אמצעי שמרחיק עין הרע ומזיקים שונים. כשהם קונים רכב חדש, רבים שם מניחים צרור של שום מתחת למושב הנהג. המנהג הזה אף עלה לארץ, עם רבים מעולי צפון אפריקה.
בימינו מטפלים באמצעותו בבעיות נשימה, בטפילים ובבעיות עיכול.
הנה תולדות השום והדרך שבה מגדלים אותו:
https://youtu.be/Vr1326a1JbE
והעונה הנכונה לשתילת השום היא הסתיו:
https://youtu.be/GnFmrLTTPwY
מהו הפורמלין?
ראיתם פעם את בעלי החיים שניתן לראות לעיתים בצנצנות? - בזכות הפורמלין הם יכולים להישמר כך שנים רבות. הפורמלין הוא חומר משמר שמשמש לשימור רקמות לצרכים שונים, כמו מחקר, מחקר פלילי ותצוגה במוזיאונים ובמוסדות מחקר ולימוד.
הפורמלין עצמו עלול להיות מסוכן לאנשים חיים ולכן חשוב להיזהר מהחומר הזה. הוא עלול בהחלט לגרום לכוויות, לפגמים גנטיים ואפילו למחלת הסרטן. בעבר הרבו להשתמש בפורמלין לחיטוי שירותים כימיים, אך משנמצאו חומרים אחרים ובריאים יותר מעדיפים כיום להימנע משימוש בו ככל הניתן.
במוזיאונים מאפשר הפורמלין לשמור דברים אורגניים ולהציגם במשך מאות שנים:
https://youtu.be/6vuLEGzzPKc
כך הפורמלין משמש לשימור בעל חיים, במקרה הזה ארנב מת:
https://youtu.be/ra0tVmOXOa4
דיון על פרזיטים שחיים בגופם של אנשים ובצנצנות מראים אותם משומרים:
https://youtu.be/PV4rowSN_AQ
יש מקומות שבהם משפריצים פורמלין על פרות ירקות כדי שייראו טריים:
https://youtu.be/RsBJb39Wh1c
וקליפ שמדמה אנשים בפורמלין:
https://youtu.be/S2kWMb5Zeko
איך יש בהודו מי שמצחצחים שיניים בגללי פרות?
בהודו עושים הרבה דברים מגללי הפרות הנפוצים כאן מאד. הרי הפרה קדושה בהודו ולכן היא חיה ללא פגיעה לאורך כל חייה. לכן מוצאים ההודים, העניים ברובם מבני הקאסטות הנמוכות, המון שימושים לגללי הפרות האינסופיים שהן משאירות בכל פינה. למשל טיהור אנשים בעזרת אבקת גללי פרות, או ייצור בלוקים לבניית בתים מגללים.
את גללי הפרות אוספות נשים הודיות בדרך כלל. הן משטחות אותם למעין עוגות שטוחות, על ידי הטחתם אל הקיר. את "עוגות הגללים" הם עורמים בעמודים ומעבירים אותם, למכירה ליצרנים.
אחד השימושים המפתיעים מעוגות גללי הפרות היבשים הוא... צחצוח שיניים. קשה להאמין ודאי שצואה יכולה לנקות את השיניים, אבל מסתבר שזה עובד.
ההכנה אינה מסובכת. ההודים מבשלים את גללי הפרות, מרסקים לאפר דק ואז מוסיפים לו תבלינים וחומרים לחיטוי. הוא הופך לאבקת צחצוח שיניים, שתימכר להמונים. ערבוב טוב של האבקה, תוך הוספת מים, על ידי הלקוחות, בעיקר בני הקאסטות הנמוכות, ונוצרת משחת שיניים, שאיתה הם יצחצחו שיניים.
כך גם הייצור ההמוני של משחת שיניים זולה לעניים. כמובן שלא משתמשים בגללים שלמים, כי הם גדולים מדי - כאן מייצרים את משחת השיניים מאבקה שנוצרת לאחר שהם טוחנים את הגללים היבשים.
המדהים הוא שזה עובד. זה לא שאבקת גללי הפרות בריאה או יעילה יותר בשמירה על השיניים ממשחת השיניים הרגילה. אבל היא זולה, קדושה באופן מסוים וההודים העניים מצליחים לשמור בעזרתה על השיניים בריאות. באופן סביר.
הנה אבקת השיניים ההודית מגללי פרות:
https://youtu.be/Q22eFxZupBE
סבון מגללי פרות:
https://youtu.be/s8CuDI__lgA
ובנייה מגללי פרות:
https://youtu.be/CtDSUA0qQ1I
איך מייצרים נייר טואלט?
ייצור נייר טואלט (Toilet paper) הוא ענף תעשייתי חדש יחסית. עד להמצאת נייר הטואלט השתמשו בעלים וניירות מזדמנים לניקוי הישבן. אבל בשנת 1890 המציאו את גליל נייר הטואלט, שעשה מהפכה בהיגיינה האנושית.
נייר טואלט מייצרים כיום מנייר ממוחזר, שהופך לעיסת נייר ענקית. העיסה משוטחת על ידי גלילים ענקיים במפעל והופכת לגיליונות נייר. הללו מגולגלים ונחתכים לגלילי נייר הטואלט המוכרים, נארזים ונשלחים לחנויות.
כך מייצרים את נייר הטואלט:
https://youtu.be/Z74OfpUbeac
תעשיית ייצור גלילי נייר הטואלט:
https://youtu.be/B7Rmf-UQ1To
והסבר נוסף על ייצור נייר הטואלט:
https://youtu.be/wrg_6dny6Po
מהו בידה?
בִּידֵה (Bidet) הוא מתקן בנוחיות, שמזכיר את האסלה. אבל בידה הוא בעצם מעין כיור נמוך, שעליו ניתן לשבת ולרחוץ את פי הטבעת ואיברי השתן, לאחר השהיה בשירותים.
הבידה נפוץ במדינות אירופאיות כמו צרפת, יוון, פורטוגל, איטליה, ספרד, טורקיה, כמו גם ביפאן, ארצות ערב וברבות מארצות אמריקה הלטינית.
על אף מראהו הדומה לאסלה, נכון יותר להשוותו לכיור או לסוג של אמבטיה. בניגוד לאנשים שבאים ממדינות שבהן השימוש בבידה שכיח, רבים בעולם עדיין לא מכירים את המתקן הזה ומתפלאים לראותו בשירותי בתי מלון. יש מהם הטועים לחשוב שהבידה הוא סוג של מַשתֵנה.
על הבידה נהוג לשבת לאחר הישיבה על האסלה, בדרך כלל כשהפנים לברז המים. במרבית מתקני הבידה יש מעין טוש שמתיז מים.
לא מעט סוגי בידה הם מתקנים משולבים באסלה, כך שאל האסלה מחובר טוש המשמש לניקוי האיברים האינטימיים. יש גם מתקנים שכוללים חימום של משטח הישיבה וייבוש באמצעות אוויר חם.
הנה ההצדקה וההיסטוריה שהובילה לשימוש בבידה (עברית):
https://youtu.be/E7GTCvJdO-M
משולב באסלה:
https://youtu.be/55x6IM_2udI
היום יש בייבידה גם לתינוקות:
https://youtu.be/tnVMu7qdBDI
איך הסבון מנקה את הגוף?
הסבון (Soap) הוא חומר הניקוי, אולי אף החומר הזר, הראשון שאנו פוגשים בחיינו. אנו חיים איתו שנים, לעיתים בגרסה המוצקה ולפעמים בגרסת הסבון הנוזלי, או האל-סבון. הוא בא במגוון צבעים ומרקמים, לשלל צורות וצרכים ועם חומרים שונים ומשונים.
כדי ששני חומרים יתמוססו זה בזה הם צריכים להיות דומים מבחינה כימית. פעולתו של הסבון מושתתת על שתי מולקולות שונות, כל אחת בעלת קוטביות חשמלית שונה. הללו הן חלק משני מרכיבים שיש בסבון. אחד מהם שונא מים ואוהב שמן, כלומר הוא מתמוסס בשומן וממיס אותו. השני אוהב מים ומתמוסס דווקא בהם. בזכות צירוף המולקולות הזה, יכול הסבון גם להמיס שומנים וגם להתמוסס במים.
אבל איך הכימיה הזו מסייעת לסבון לנקות את הלכלוך?
ובכן, אנו יודעים שהסבון מסיר לכלוך ושומן על ידי המסה שלהם במים.
דמיינו לרגע שאת הסבון מרכיבים המון חלקים קטנים שהם בעלי שני קטבים, כמו במגנט. הקוטב הגדול נמשך למים ומתמוסס בהם. הקוטב השני נראה כזנב והוא נמשך לשומן ומתמוסס בו.
עכשיו נניח שיש פיסות לכלוך שאליהן נצמדים מרכיבי הסבון וממיסים אותן. הרעיון הוא שמרכיבים רבים כאלה עוטפים כל פיסת לכלוך ויוצרים מסביבה גוש שומני, שימיס אותה. הקוטב של כל מרכיב פעיל כזה, שנצמד ללכלוך וממיס אותו, יהיה כמובן הקוטב ש"שונא מים", כלומר הקוטב השומני.
מנגד, הקוטב השני בכל מרכיב "אוהב מים". הוא מרוחק מהלכלוך השומני ופונה דווקא כלפי חוץ, אל המים. הוא מתמוסס ולמעשה גורם להמסה במים של הלכלוך, שמומס כל העת בידי הקוטב השומני.
כך, בעזרת הסבון, מתמוסס ונשטף הלכלוך השומני אל המים.
משום כך, אגב, קשה יותר לנקות בעזרת סבון לכלוך שנצמד לפלסטיק. הסיבה היא שגם הפלסטיק דומה בהרכב הכימי שלו לשומן ולכן הוא "מתחרה" בסבון במשיכת השומן, כלומר הלכלוך. לפיכך, הסבון צריך להיאבק בפלסטיק על המסת השומנים, מה שאומר שצריך לקרצף את הלכלוך מכלי פלסטיק במאמץ רב יותר.
כך פועל הסבון ושומר על ההיגיינה טובה כל כך (עברית):
https://youtu.be/sZ3x5_ilntQ
הסבר משעשע על פעולת הסבון והאל-סבון (עברית):
https://youtu.be/gC7CVohAqhg
הסבר מדעי באנגלית - כך פועל הסבון:
https://youtu.be/EK7IsJ2eFrg
למעשה, כך הומצא הסבון היסטורית, כשגילו בני אדם ששומן חיות מסייע להם ברחצה:
https://youtu.be/O5ZblEY457o
והרצאת וידאו קצרה על הדרך שבה מנקים המים והסבון:
https://youtu.be/XntinCBEC9U
איך מגינים מנגיף הקורונה הקטלני?
בשנת 2020 תקף את העולם נגיף חדש ומדבק במיוחד. נגיפים דוגמת נגיף הקורונה (Coronaviruses), הידוע בשם המדויק יותר כ"קוביד 19" (Covid 19), מועברים בקלות רבה מאדם לאדם. מספר המתים ההולך ועולה מחייב את כולנו לשים לב היטב להתנהגותנו ולהיות ערים לשיטות המרכזיות למניעת הידברות.
ההדבקה בקורונה מתרחשת בעיקר על ידי:
טיפות קטנות של אוויר - אלה עוברות בדרך כלל בשיעול, עיטוש או נשימה.
מגע עם ריריות - רוק, הפרשות מהעיניים וכדומה.
מגע עם משטחים - רוק שנתפס על משטח, ידית וכדומה יכול להעביר את הווירוס.
מכל אלה נגזרות דרכים למנוע הידבקות בנגיף.
#מניעת הידבקות בקורונה
מניעה יעילה של הידבקות תכלול:
שמירת מרחק מאחרים - הקפידו על מרחק של 2 מטרים לפחות.
הימנעות מהתקהלויות - הימנעו ממקומות הומי אדם, כמו קניונים, כנסים וכדומה.
שמירה על היגיינה.
שטיפת ידיים במים וסבון במשך 20 שניות לפחות.
הימנעות מלחיצות יד או מגע עם אחרים וממגע עם הידיים - בעיניים, באף ובפה.
שיעול או עיטוש - לשרוול או למגבון או טישו בלבד.
לא נוגעים בכלום (עברית):
https://youtu.be/IhmEl6mVxug
כך עוזר לנו הסבון לשמור על היגיינה ולהימנע מקוביד 19 (עברית):
https://youtu.be/sZ3x5_ilntQ
אמצעי הזהירות מנגיף קורונה (עברית):
https://youtu.be/AK8mpWczKDE
כך נשטוף ידיים ונשמור על היגיינה:
https://youtu.be/-gfOHEaHdjo
וממשרד החיוך - על כמה קשה להגן על עצמנו בבית (עברית):
https://youtu.be/s9Tb3NVW_HA
איך ניתחו בני אדם בימי קדם?
האדם הקדמון עשה ניתוחים כבר בימי קדם. כל הניתוחים הללו התבצעו כשהחולה ער לחלוטין. ההרדמה תומצא אלפי שנים אחר-כך. גולגלות פרהיסטוריות, שבהן התגלו חורים סימטריים ושהעצם בחלקן החלימה לפני שהמנותח מת, מעידות על כך שהחורים בגולגולת נעשו על ידי אדם. היות והידע על הגוף האנושי היה אז מועט ביותר, מעריכים שמטרת החורים בגולגולת הייתה לאפשר יציאה של רוחות רעות מהראש, רוחות שעל פי האמונה גרמו לשגעון ולכאבים.
הרופאים הקדומים ניתחו בני אדם כבר מתקופת האבן. ניתוחי ראש שכללו קדיחה בגולגולות של המנותח בוצעו כבר לפני 7,600 שנה. ידע כירורגי דומה היה גם בהודו, לפני 3,000 שנה.
גם במצרים הקדומה נעשו ניתוחים, כולל ניתוחי ראש, כבר באלף השלישי לפני הספירה. גולגולות מנוקבות או חסרות פלח עצם נמצאו בקברים מצריים עתיקים. ההשערה היא שהניתוחים הללו בוצעו כדי להקל על כאבי ראש ומיגרנות אצל המנותחים. הממצאים מראים שמנתחים מצריים ביצעו גם כריתות גפיים, כנראה בשל פציעות שהובילו לנמק.
באירופה של ימי הביניים לא היו המנתחים רופאים אלא גלבים, בעלי מקצוע שעסקו בדרך כלל בגילוח הלקוחות.. כנראה שכירורגיה הייתה קצת יותר מסובכת בשבילם, שכן הידע המועט שלהם על גוף האדם ודרך הפעולה של איבריו, גרמו לרבים מהמנותחים למות במהלך הניתוחים הללו. זיהומים, איבוד דם וכאבי תופת היו הגורמים המקובלים למוות בניתוח או אחריו.
קשה אולי להאמין, אבל מצב זה נמשך מהזמן העתיק, דרך ימי הביניים, העת החדשה ועד למאה ה-19. זיהום מקום הניתוח הייתה במשך דורות הבעיה הקשה שעמדה בפני המנתחים. בעיית הזיהום הכירורגי נפתרה משהתגלו החיידקים ומדענים פיתחו אפשרויות חיטוי יעילות.
גם הרדמה, שבימי קדם כלל לא הייתה בידי המנתחים ובימי הביניים אפשרה רק טשטוש באמצעות אלכוהול וסמים, התגלתה רק במאה ה-19. חומרים חדשים החלו אז לשמש להרדמת החולה ולמניעת הסבל הרב שכרוך בניתוח הכואב.
הנה הניתוחים של ימי קדם וכיצד התפתחו:
https://youtu.be/ezZf_mOqyFU
גולגלות מנותחות מתקופות קדומות:
http://youtu.be/Xxw8qEIj8-E
הנה התפתחות הניתוחים מאז:
http://youtu.be/dAe4kkNMCpk
ניתוחים במאה ה-19, בתקופה הוויקטוריאנית:
http://youtu.be/C8WbrS0O5FE
והרפואה על ניתוחיה בימי הביניים:
https://youtu.be/2p0Z2wNwcf8?long=yes
מכירים את בעלי החיים שניתן לראות לעיתים בצנצנות? - בזכות הפורמלין הם יכולים להישמר כך שנים רבות. הפורמלין הוא חומר משמר שמשמש לשימור רקמות לצרכים שונים, כמו מחקר ותצוגה במוזיאונים ובמוסדות מחקר ולימוד.
חשוב להיזהר מהפורמלין כי הוא עלול לגרום לכוויות, לפגמים גנטיים ואפילו למחלת הסרטן. בעבר הירבו להשתמש בו לחיטוי שירותים כימיים, אך משנמצאו חומרים אחרים ובריאים יותר מעדיפים כיום להימנע ככל הניתן, משימוש בו.
הנה בעלי חיים משומרים בפורמלין:
http://youtu.be/P9qHL1YuUSo
וכך משתמשים בפורמלין במוזיאון הרפואה:
http://youtu.be/6vuLEGzzPKc
קשה לעיתים להבין את מעמדו האייקוני של השום (Garlic). הוא לא רק מאכל חשוב במטבחי העולם, אלא גם תרופה פופולרית, חיטוי לפצועים, תכשיר נגד כינים, אביזר עממי נגד עין הרע ומחזק אנרגטי לעבדים.
צמח השום נולד במרכז אסיה והתפשט משם אל העולם כולו. לריחו וטעמו היחודיים אחראים הטיאואפירים, מעין סולפידים אורגניים שנמצאים בו בריכוז גבוה במיוחד.
ה"שום", גם השם וגם הצמח, שימש תרבויות עתיקות. הללו הרבו להשתמש בשום, שאותו כינו גם "מלך התבלינים". הוא מוזכר גם בתנ"ך וגם בספרים עתיקים של מצרים העתיקה, יוון, רומא, אשור ובבל.
יש סיבה פשוטה לכך שהשום מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". מסתבר שהוא הורג מספר רב של חיידקים שונים. מרגע שגילו ביוון העתיקה שהשום "מנקה את העורקים", הרופאים שם השתמשו בו המון. במאה הראשונה לספירה, למשל, הם נתנו שום נגד שלל בעיות. בין השאר כדי להתמודד עם בעיות נשימה, טפילים בגוף ובעיות עיכול.
היפוקרטס היווני, בכיר הרופאים היווניים של העת העתיקה, נהג לתת אותו למטופליו הסובלים מבעיות מעיים. ממצאים מעידים שממש באותה עת נהגו הספורטאים היוונים, לאכול שום לפני משחקים ותחרויות ספורט, כדי להביא לשיפור הביצועים ולהגדיל את היכולות הפיזיות שלהם.
גם בפינות אחרות של העולם העתיק תפס השום תפקיד חשוב. בהודו העתיקה שימש השום לחיזוק הלב וזרימת הדם ובמקביל הוסיפו לו שמן ומרחו על הראש, כדי להרחיק כינים. באשור שבמסופוטמיה התגלו ממצאים שבהם המליצו עליו אז גם למאכל וגם לרפואה.
במצרים העתיקה נמצא שלפחות 22 תרופות, מתוך כ-800 תרופות שידעו אז להכין, היו על בסיס שום. גם כאן היה השום מוכר כמחזק גופני מעולה והיה מרכיב חובה בתזונתם של הפועלים. במיוחד חיזקו איתו את בוני הפירמידות ושאר המונומנטים הענקיים שנבנו באותה תקופה. כתובת שנמצאה במצרים מעידה על התקוממות שבה מחו פועלים מבוני הפירמידות, בסביבות שנת 1600 לפני הספירה, על שלא קיבלו את מנת השום שלהם באותו יום. ניתן לומר שהשום מילא אז תפקיד מקביל לקפה, או למשקה אנרגיה ממריץ בימינו.
בתנ"ך מוזכר השום כאחד מהמאכלים שבהם בני ישראל נזכרים, כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר י"א).
כך שמאז הוא משמש, כבר מעל 5,000 שנה, לצרכים רפואיים - הן בפיתוח תרופות של ממש והן ברפואה העממית.
את הזינוק הרפואי שלו לתודעה המודרנית, חייב השום ללואי פסטר, החוקר הנודע. באמצע המאה ה-19 הוא גילה עד כמה השום יעיל בקטילת חיידקים. זה הסביר בדיעבד את סוד היעילות של השום כאמצעי לטיפול הפופולרי של חיילים בפצעיהם.
הצריכה הממוצעת של שום למאכל, עומדת כיום על 12 שיני שום ביום לנפש. שלושת המדינות התופסות את המקומות הראשונים בעולם, גם בכמות השום שמגדלים בהן וגם בגודל הצריכה שלו לנפש, הן איטליה, קוריאה וסין.
אבל כאמור, השום שימש ומשמש עד היום גם מחוץ לצלחת. בצפון אפריקה ובחלק מהעולם הערבי, רואים בו גם אמצעי שמרחיק עין הרע ומזיקים שונים. כשהם קונים רכב חדש, רבים שם מניחים צרור של שום מתחת למושב הנהג. המנהג הזה אף עלה לארץ, עם רבים מעולי צפון אפריקה.
בימינו מטפלים באמצעותו בבעיות נשימה, בטפילים ובבעיות עיכול.
הנה תולדות השום והדרך שבה מגדלים אותו:
https://youtu.be/Vr1326a1JbE
והעונה הנכונה לשתילת השום היא הסתיו:
https://youtu.be/GnFmrLTTPwY
ראיתם פעם את בעלי החיים שניתן לראות לעיתים בצנצנות? - בזכות הפורמלין הם יכולים להישמר כך שנים רבות. הפורמלין הוא חומר משמר שמשמש לשימור רקמות לצרכים שונים, כמו מחקר, מחקר פלילי ותצוגה במוזיאונים ובמוסדות מחקר ולימוד.
הפורמלין עצמו עלול להיות מסוכן לאנשים חיים ולכן חשוב להיזהר מהחומר הזה. הוא עלול בהחלט לגרום לכוויות, לפגמים גנטיים ואפילו למחלת הסרטן. בעבר הרבו להשתמש בפורמלין לחיטוי שירותים כימיים, אך משנמצאו חומרים אחרים ובריאים יותר מעדיפים כיום להימנע משימוש בו ככל הניתן.
במוזיאונים מאפשר הפורמלין לשמור דברים אורגניים ולהציגם במשך מאות שנים:
https://youtu.be/6vuLEGzzPKc
כך הפורמלין משמש לשימור בעל חיים, במקרה הזה ארנב מת:
https://youtu.be/ra0tVmOXOa4
דיון על פרזיטים שחיים בגופם של אנשים ובצנצנות מראים אותם משומרים:
https://youtu.be/PV4rowSN_AQ
יש מקומות שבהם משפריצים פורמלין על פרות ירקות כדי שייראו טריים:
https://youtu.be/RsBJb39Wh1c
וקליפ שמדמה אנשים בפורמלין:
https://youtu.be/S2kWMb5Zeko
בהודו עושים הרבה דברים מגללי הפרות הנפוצים כאן מאד. הרי הפרה קדושה בהודו ולכן היא חיה ללא פגיעה לאורך כל חייה. לכן מוצאים ההודים, העניים ברובם מבני הקאסטות הנמוכות, המון שימושים לגללי הפרות האינסופיים שהן משאירות בכל פינה. למשל טיהור אנשים בעזרת אבקת גללי פרות, או ייצור בלוקים לבניית בתים מגללים.
את גללי הפרות אוספות נשים הודיות בדרך כלל. הן משטחות אותם למעין עוגות שטוחות, על ידי הטחתם אל הקיר. את "עוגות הגללים" הם עורמים בעמודים ומעבירים אותם, למכירה ליצרנים.
אחד השימושים המפתיעים מעוגות גללי הפרות היבשים הוא... צחצוח שיניים. קשה להאמין ודאי שצואה יכולה לנקות את השיניים, אבל מסתבר שזה עובד.
ההכנה אינה מסובכת. ההודים מבשלים את גללי הפרות, מרסקים לאפר דק ואז מוסיפים לו תבלינים וחומרים לחיטוי. הוא הופך לאבקת צחצוח שיניים, שתימכר להמונים. ערבוב טוב של האבקה, תוך הוספת מים, על ידי הלקוחות, בעיקר בני הקאסטות הנמוכות, ונוצרת משחת שיניים, שאיתה הם יצחצחו שיניים.
כך גם הייצור ההמוני של משחת שיניים זולה לעניים. כמובן שלא משתמשים בגללים שלמים, כי הם גדולים מדי - כאן מייצרים את משחת השיניים מאבקה שנוצרת לאחר שהם טוחנים את הגללים היבשים.
המדהים הוא שזה עובד. זה לא שאבקת גללי הפרות בריאה או יעילה יותר בשמירה על השיניים ממשחת השיניים הרגילה. אבל היא זולה, קדושה באופן מסוים וההודים העניים מצליחים לשמור בעזרתה על השיניים בריאות. באופן סביר.
הנה אבקת השיניים ההודית מגללי פרות:
https://youtu.be/Q22eFxZupBE
סבון מגללי פרות:
https://youtu.be/s8CuDI__lgA
ובנייה מגללי פרות:
https://youtu.be/CtDSUA0qQ1I
חיטוי
ייצור נייר טואלט (Toilet paper) הוא ענף תעשייתי חדש יחסית. עד להמצאת נייר הטואלט השתמשו בעלים וניירות מזדמנים לניקוי הישבן. אבל בשנת 1890 המציאו את גליל נייר הטואלט, שעשה מהפכה בהיגיינה האנושית.
נייר טואלט מייצרים כיום מנייר ממוחזר, שהופך לעיסת נייר ענקית. העיסה משוטחת על ידי גלילים ענקיים במפעל והופכת לגיליונות נייר. הללו מגולגלים ונחתכים לגלילי נייר הטואלט המוכרים, נארזים ונשלחים לחנויות.
כך מייצרים את נייר הטואלט:
https://youtu.be/Z74OfpUbeac
תעשיית ייצור גלילי נייר הטואלט:
https://youtu.be/B7Rmf-UQ1To
והסבר נוסף על ייצור נייר הטואלט:
https://youtu.be/wrg_6dny6Po
בִּידֵה (Bidet) הוא מתקן בנוחיות, שמזכיר את האסלה. אבל בידה הוא בעצם מעין כיור נמוך, שעליו ניתן לשבת ולרחוץ את פי הטבעת ואיברי השתן, לאחר השהיה בשירותים.
הבידה נפוץ במדינות אירופאיות כמו צרפת, יוון, פורטוגל, איטליה, ספרד, טורקיה, כמו גם ביפאן, ארצות ערב וברבות מארצות אמריקה הלטינית.
על אף מראהו הדומה לאסלה, נכון יותר להשוותו לכיור או לסוג של אמבטיה. בניגוד לאנשים שבאים ממדינות שבהן השימוש בבידה שכיח, רבים בעולם עדיין לא מכירים את המתקן הזה ומתפלאים לראותו בשירותי בתי מלון. יש מהם הטועים לחשוב שהבידה הוא סוג של מַשתֵנה.
על הבידה נהוג לשבת לאחר הישיבה על האסלה, בדרך כלל כשהפנים לברז המים. במרבית מתקני הבידה יש מעין טוש שמתיז מים.
לא מעט סוגי בידה הם מתקנים משולבים באסלה, כך שאל האסלה מחובר טוש המשמש לניקוי האיברים האינטימיים. יש גם מתקנים שכוללים חימום של משטח הישיבה וייבוש באמצעות אוויר חם.
הנה ההצדקה וההיסטוריה שהובילה לשימוש בבידה (עברית):
https://youtu.be/E7GTCvJdO-M
משולב באסלה:
https://youtu.be/55x6IM_2udI
היום יש בייבידה גם לתינוקות:
https://youtu.be/tnVMu7qdBDI
הסבון (Soap) הוא חומר הניקוי, אולי אף החומר הזר, הראשון שאנו פוגשים בחיינו. אנו חיים איתו שנים, לעיתים בגרסה המוצקה ולפעמים בגרסת הסבון הנוזלי, או האל-סבון. הוא בא במגוון צבעים ומרקמים, לשלל צורות וצרכים ועם חומרים שונים ומשונים.
כדי ששני חומרים יתמוססו זה בזה הם צריכים להיות דומים מבחינה כימית. פעולתו של הסבון מושתתת על שתי מולקולות שונות, כל אחת בעלת קוטביות חשמלית שונה. הללו הן חלק משני מרכיבים שיש בסבון. אחד מהם שונא מים ואוהב שמן, כלומר הוא מתמוסס בשומן וממיס אותו. השני אוהב מים ומתמוסס דווקא בהם. בזכות צירוף המולקולות הזה, יכול הסבון גם להמיס שומנים וגם להתמוסס במים.
אבל איך הכימיה הזו מסייעת לסבון לנקות את הלכלוך?
ובכן, אנו יודעים שהסבון מסיר לכלוך ושומן על ידי המסה שלהם במים.
דמיינו לרגע שאת הסבון מרכיבים המון חלקים קטנים שהם בעלי שני קטבים, כמו במגנט. הקוטב הגדול נמשך למים ומתמוסס בהם. הקוטב השני נראה כזנב והוא נמשך לשומן ומתמוסס בו.
עכשיו נניח שיש פיסות לכלוך שאליהן נצמדים מרכיבי הסבון וממיסים אותן. הרעיון הוא שמרכיבים רבים כאלה עוטפים כל פיסת לכלוך ויוצרים מסביבה גוש שומני, שימיס אותה. הקוטב של כל מרכיב פעיל כזה, שנצמד ללכלוך וממיס אותו, יהיה כמובן הקוטב ש"שונא מים", כלומר הקוטב השומני.
מנגד, הקוטב השני בכל מרכיב "אוהב מים". הוא מרוחק מהלכלוך השומני ופונה דווקא כלפי חוץ, אל המים. הוא מתמוסס ולמעשה גורם להמסה במים של הלכלוך, שמומס כל העת בידי הקוטב השומני.
כך, בעזרת הסבון, מתמוסס ונשטף הלכלוך השומני אל המים.
משום כך, אגב, קשה יותר לנקות בעזרת סבון לכלוך שנצמד לפלסטיק. הסיבה היא שגם הפלסטיק דומה בהרכב הכימי שלו לשומן ולכן הוא "מתחרה" בסבון במשיכת השומן, כלומר הלכלוך. לפיכך, הסבון צריך להיאבק בפלסטיק על המסת השומנים, מה שאומר שצריך לקרצף את הלכלוך מכלי פלסטיק במאמץ רב יותר.
כך פועל הסבון ושומר על ההיגיינה טובה כל כך (עברית):
https://youtu.be/sZ3x5_ilntQ
הסבר משעשע על פעולת הסבון והאל-סבון (עברית):
https://youtu.be/gC7CVohAqhg
הסבר מדעי באנגלית - כך פועל הסבון:
https://youtu.be/EK7IsJ2eFrg
למעשה, כך הומצא הסבון היסטורית, כשגילו בני אדם ששומן חיות מסייע להם ברחצה:
https://youtu.be/O5ZblEY457o
והרצאת וידאו קצרה על הדרך שבה מנקים המים והסבון:
https://youtu.be/XntinCBEC9U
בשנת 2020 תקף את העולם נגיף חדש ומדבק במיוחד. נגיפים דוגמת נגיף הקורונה (Coronaviruses), הידוע בשם המדויק יותר כ"קוביד 19" (Covid 19), מועברים בקלות רבה מאדם לאדם. מספר המתים ההולך ועולה מחייב את כולנו לשים לב היטב להתנהגותנו ולהיות ערים לשיטות המרכזיות למניעת הידברות.
ההדבקה בקורונה מתרחשת בעיקר על ידי:
טיפות קטנות של אוויר - אלה עוברות בדרך כלל בשיעול, עיטוש או נשימה.
מגע עם ריריות - רוק, הפרשות מהעיניים וכדומה.
מגע עם משטחים - רוק שנתפס על משטח, ידית וכדומה יכול להעביר את הווירוס.
מכל אלה נגזרות דרכים למנוע הידבקות בנגיף.
#מניעת הידבקות בקורונה
מניעה יעילה של הידבקות תכלול:
שמירת מרחק מאחרים - הקפידו על מרחק של 2 מטרים לפחות.
הימנעות מהתקהלויות - הימנעו ממקומות הומי אדם, כמו קניונים, כנסים וכדומה.
שמירה על היגיינה.
שטיפת ידיים במים וסבון במשך 20 שניות לפחות.
הימנעות מלחיצות יד או מגע עם אחרים וממגע עם הידיים - בעיניים, באף ובפה.
שיעול או עיטוש - לשרוול או למגבון או טישו בלבד.
לא נוגעים בכלום (עברית):
https://youtu.be/IhmEl6mVxug
כך עוזר לנו הסבון לשמור על היגיינה ולהימנע מקוביד 19 (עברית):
https://youtu.be/sZ3x5_ilntQ
אמצעי הזהירות מנגיף קורונה (עברית):
https://youtu.be/AK8mpWczKDE
כך נשטוף ידיים ונשמור על היגיינה:
https://youtu.be/-gfOHEaHdjo
וממשרד החיוך - על כמה קשה להגן על עצמנו בבית (עברית):
https://youtu.be/s9Tb3NVW_HA
האדם הקדמון עשה ניתוחים כבר בימי קדם. כל הניתוחים הללו התבצעו כשהחולה ער לחלוטין. ההרדמה תומצא אלפי שנים אחר-כך. גולגלות פרהיסטוריות, שבהן התגלו חורים סימטריים ושהעצם בחלקן החלימה לפני שהמנותח מת, מעידות על כך שהחורים בגולגולת נעשו על ידי אדם. היות והידע על הגוף האנושי היה אז מועט ביותר, מעריכים שמטרת החורים בגולגולת הייתה לאפשר יציאה של רוחות רעות מהראש, רוחות שעל פי האמונה גרמו לשגעון ולכאבים.
הרופאים הקדומים ניתחו בני אדם כבר מתקופת האבן. ניתוחי ראש שכללו קדיחה בגולגולות של המנותח בוצעו כבר לפני 7,600 שנה. ידע כירורגי דומה היה גם בהודו, לפני 3,000 שנה.
גם במצרים הקדומה נעשו ניתוחים, כולל ניתוחי ראש, כבר באלף השלישי לפני הספירה. גולגולות מנוקבות או חסרות פלח עצם נמצאו בקברים מצריים עתיקים. ההשערה היא שהניתוחים הללו בוצעו כדי להקל על כאבי ראש ומיגרנות אצל המנותחים. הממצאים מראים שמנתחים מצריים ביצעו גם כריתות גפיים, כנראה בשל פציעות שהובילו לנמק.
באירופה של ימי הביניים לא היו המנתחים רופאים אלא גלבים, בעלי מקצוע שעסקו בדרך כלל בגילוח הלקוחות.. כנראה שכירורגיה הייתה קצת יותר מסובכת בשבילם, שכן הידע המועט שלהם על גוף האדם ודרך הפעולה של איבריו, גרמו לרבים מהמנותחים למות במהלך הניתוחים הללו. זיהומים, איבוד דם וכאבי תופת היו הגורמים המקובלים למוות בניתוח או אחריו.
קשה אולי להאמין, אבל מצב זה נמשך מהזמן העתיק, דרך ימי הביניים, העת החדשה ועד למאה ה-19. זיהום מקום הניתוח הייתה במשך דורות הבעיה הקשה שעמדה בפני המנתחים. בעיית הזיהום הכירורגי נפתרה משהתגלו החיידקים ומדענים פיתחו אפשרויות חיטוי יעילות.
גם הרדמה, שבימי קדם כלל לא הייתה בידי המנתחים ובימי הביניים אפשרה רק טשטוש באמצעות אלכוהול וסמים, התגלתה רק במאה ה-19. חומרים חדשים החלו אז לשמש להרדמת החולה ולמניעת הסבל הרב שכרוך בניתוח הכואב.
הנה הניתוחים של ימי קדם וכיצד התפתחו:
https://youtu.be/ezZf_mOqyFU
גולגלות מנותחות מתקופות קדומות:
http://youtu.be/Xxw8qEIj8-E
הנה התפתחות הניתוחים מאז:
http://youtu.be/dAe4kkNMCpk
ניתוחים במאה ה-19, בתקופה הוויקטוריאנית:
http://youtu.be/C8WbrS0O5FE
והרפואה על ניתוחיה בימי הביניים:
https://youtu.be/2p0Z2wNwcf8?long=yes
מהו החדר הנקי?
כשאמא מבקשת שתנקו או סתם תשמרו על הנקיון בחדר שלכם, היא יודעת על מה היא מדברת.. חדר נקי יכול לסייע אפילו בתעשיית ההייטק.
"החדר הנקי" (Clean Room) הוא שם דבר בתעשיית שבבי המחשב למשל. בייצור של שבבים עדינים שכאלה, כל גרגר אבק שיחדור לחלל הייצור עלול לפסול שביבים רבים ולגרום לפסילתם או לתקלות קשות במכשירים שבהם ישובצו השבבים הללו. לכן מקפידים בתעשיית השבבים על החדר הנקי והמסונן היטב, ועל חליפות אטומות שלובשים אנשי הייצור בזמן העבודה בו.
האוויר בחדר הנקי הוא נקי פי 10,000 מהאוויר שבחדר רגיל ופי 1000 מחדר ניתוח בבית החולים!
הנה החדר הנקי:
http://youtu.be/Djaqyx_R4eQ
וכך עובדים בחדר הנקי:
http://youtu.be/4FLBtQC0F0c?t=2m21s
כשאמא מבקשת שתנקו או סתם תשמרו על הנקיון בחדר שלכם, היא יודעת על מה היא מדברת.. חדר נקי יכול לסייע אפילו בתעשיית ההייטק.
"החדר הנקי" (Clean Room) הוא שם דבר בתעשיית שבבי המחשב למשל. בייצור של שבבים עדינים שכאלה, כל גרגר אבק שיחדור לחלל הייצור עלול לפסול שביבים רבים ולגרום לפסילתם או לתקלות קשות במכשירים שבהם ישובצו השבבים הללו. לכן מקפידים בתעשיית השבבים על החדר הנקי והמסונן היטב, ועל חליפות אטומות שלובשים אנשי הייצור בזמן העבודה בו.
האוויר בחדר הנקי הוא נקי פי 10,000 מהאוויר שבחדר רגיל ופי 1000 מחדר ניתוח בבית החולים!
הנה החדר הנקי:
http://youtu.be/Djaqyx_R4eQ
וכך עובדים בחדר הנקי:
http://youtu.be/4FLBtQC0F0c?t=2m21s
מהי ההיסטוריה של נייר הטואלט?
היסטריית נייר הטואלט בימי הקורונה, מזכירים לנו שייצור נייר טואלט הוא ענף תעשייתי חדש יחסית ושעד לפני זמן לא רב האנושות חייתה בלעדי ההמצאה הלבנה הזו.
אז מה ההיסטוריה של העגולים והנקיים הללו?
עד להמצאת נייר הטואלט השתמשו בעלים, ענפים ובניירות סתמיים לניקוי הישבן. לרשות המחרבנים לא עמד שום מוצר שתכליתו הייתה ניגוב הישבן.
בימי קדם ניגבו את הישבן בכל מה שהיה בסביבה. עלים, קליפות פרי, שבבי נסורת ואפילו צדפות - הכל היה כשר לניגוב הגייני בתנאים של אותם זמנים.
עדויות כתובות מציינות שבתקופת התלמוד השתמשו לשם כך בחתיכות חרס. לחילופין ובהיעדר שברי חרס, עשו שימוש בצמח שנקרא "פרפיסא" ושנהגו לגדל אותו בעציצים.
הרומאים, כלומר העשירים שבהם, ניקו בעזרת צמר ושטפו במי ורדים. פשוטי רומא לעומתם, נהגו לנגב בשירותים הציבוריים בספוג טבעי מהים שחובר למקל. לאחר הניגוב המקל הושרה בכלי מלא במי מלח לחיטוי.
הוויקינגים ניגבו בצמר כבשים שנותר מהגז, ההודים שטפו וניקו ביד שמאל, יד שגם היום ההודי ייעלב אם תנסו לשלוח ללחיצת ידו.
בתחילת המאה ה-17 הצרפתים המציאו את הבידה, שהיה מעין אסלה ששוטפת את המקום היטב. אבל האנגלים שנאו את הצרפתים ולכן הם לא אימצו את הבידה. למעשה, כל האימפריה הבריטי הענקית נמנעה ממנו. פוליטיקה...
בארצות הברית השתמשו לניגוב הטוסיק בעלי תירס, בניירות עיתון ובמיוחד בקטלוגים הזמינים תמיד ושהגיעו בחינם בדואר, של רשת הכל בו "סירס". זה עבד לאמריקאים שנים רבות, אבל אז הרשת עברה לנייר מבריק, מעין כרומו. הנייר הזה, איך לומר זאת בעדינות, לא היה עדין אל הישבן...
באמצע המאה ה-19 הגיע בדהרה גליל נייר הטואלט, שעוד לא היה גליל אלא מרובע ושעתיד לעשות מהפכה של ממש בהיגיינה האנושית. הטכנולוגיה המדהימה הזו הומצאה בשנת 1857, על ידי הממציא ג'וזף גייטי מהעיר ניו יורק. מבחינתו, אגב, היא נועדה לחולי טחורים. פתרון רפואי.
לקח עוד מעל 50 שנה עד שהאמריקאים החלו לקנות אותו לצרכים שאינם רפואיים. זה קרה רק מפני שבסוף המאה ה-19 החלו לבנות בתים עם שירותים בבית ועם צנרת ביוב פנימית שדפי הקטלוג, העיתון ועלי התירס סתמו אותה.
לקח שנים עד שבאמריקה הפוריטנית נפטרו מהמבוכה ואפילו הבושה לקנות את נייר הטואלט. זה קרה תודות לאקט שיווקי מדהים, שיזם בשנת 1928 יצרן של ניירות טואלט. הוא החל להדפיס על האריזה נשים יפות. הביקוש זינק... שנים אחר כך, אגב, הוחלפו מרבית הנשים בתינוקות ובכלבלבים חמודים. שמתם לב שעד היום הם שורדים שם?
מאז שטף, או נכון יותר ניגב, נייר הטואלט את מרבית מדינות המערב ומיליוני עצים שילמו את מחיר מערכת העיכול האנושית. עד שלמדנו למחזר כמובן...
ואכן, כיום מייצרים את מרבית נייר הטואלט מנייר ממוחזר. הופכים אותו לעיסת נייר ענקית, שממנה משטחים את הנייר לגיליונות נייר ענקיים במפעל, מגלגלים, פורסים והופכים אותם לגלילי נייר טואלט.
הנה תולדות נייר הטואלט (עברית):
https://youtu.be/E7GTCvJdO-M
באנגלית:
https://youtu.be/ae6jAaQylG4
מה ששימש לפני נייר הטואלט:
https://youtu.be/607l_w804xQ?t=2m16s
ייצור נייר הטואלט:
https://youtu.be/Z74OfpUbeac
וכמוסות הטואלט - האם זה העתיד של נייר הטואלט?
https://youtu.be/dP9U7cuzpuY
היסטריית נייר הטואלט בימי הקורונה, מזכירים לנו שייצור נייר טואלט הוא ענף תעשייתי חדש יחסית ושעד לפני זמן לא רב האנושות חייתה בלעדי ההמצאה הלבנה הזו.
אז מה ההיסטוריה של העגולים והנקיים הללו?
עד להמצאת נייר הטואלט השתמשו בעלים, ענפים ובניירות סתמיים לניקוי הישבן. לרשות המחרבנים לא עמד שום מוצר שתכליתו הייתה ניגוב הישבן.
בימי קדם ניגבו את הישבן בכל מה שהיה בסביבה. עלים, קליפות פרי, שבבי נסורת ואפילו צדפות - הכל היה כשר לניגוב הגייני בתנאים של אותם זמנים.
עדויות כתובות מציינות שבתקופת התלמוד השתמשו לשם כך בחתיכות חרס. לחילופין ובהיעדר שברי חרס, עשו שימוש בצמח שנקרא "פרפיסא" ושנהגו לגדל אותו בעציצים.
הרומאים, כלומר העשירים שבהם, ניקו בעזרת צמר ושטפו במי ורדים. פשוטי רומא לעומתם, נהגו לנגב בשירותים הציבוריים בספוג טבעי מהים שחובר למקל. לאחר הניגוב המקל הושרה בכלי מלא במי מלח לחיטוי.
הוויקינגים ניגבו בצמר כבשים שנותר מהגז, ההודים שטפו וניקו ביד שמאל, יד שגם היום ההודי ייעלב אם תנסו לשלוח ללחיצת ידו.
בתחילת המאה ה-17 הצרפתים המציאו את הבידה, שהיה מעין אסלה ששוטפת את המקום היטב. אבל האנגלים שנאו את הצרפתים ולכן הם לא אימצו את הבידה. למעשה, כל האימפריה הבריטי הענקית נמנעה ממנו. פוליטיקה...
בארצות הברית השתמשו לניגוב הטוסיק בעלי תירס, בניירות עיתון ובמיוחד בקטלוגים הזמינים תמיד ושהגיעו בחינם בדואר, של רשת הכל בו "סירס". זה עבד לאמריקאים שנים רבות, אבל אז הרשת עברה לנייר מבריק, מעין כרומו. הנייר הזה, איך לומר זאת בעדינות, לא היה עדין אל הישבן...
באמצע המאה ה-19 הגיע בדהרה גליל נייר הטואלט, שעוד לא היה גליל אלא מרובע ושעתיד לעשות מהפכה של ממש בהיגיינה האנושית. הטכנולוגיה המדהימה הזו הומצאה בשנת 1857, על ידי הממציא ג'וזף גייטי מהעיר ניו יורק. מבחינתו, אגב, היא נועדה לחולי טחורים. פתרון רפואי.
לקח עוד מעל 50 שנה עד שהאמריקאים החלו לקנות אותו לצרכים שאינם רפואיים. זה קרה רק מפני שבסוף המאה ה-19 החלו לבנות בתים עם שירותים בבית ועם צנרת ביוב פנימית שדפי הקטלוג, העיתון ועלי התירס סתמו אותה.
לקח שנים עד שבאמריקה הפוריטנית נפטרו מהמבוכה ואפילו הבושה לקנות את נייר הטואלט. זה קרה תודות לאקט שיווקי מדהים, שיזם בשנת 1928 יצרן של ניירות טואלט. הוא החל להדפיס על האריזה נשים יפות. הביקוש זינק... שנים אחר כך, אגב, הוחלפו מרבית הנשים בתינוקות ובכלבלבים חמודים. שמתם לב שעד היום הם שורדים שם?
מאז שטף, או נכון יותר ניגב, נייר הטואלט את מרבית מדינות המערב ומיליוני עצים שילמו את מחיר מערכת העיכול האנושית. עד שלמדנו למחזר כמובן...
ואכן, כיום מייצרים את מרבית נייר הטואלט מנייר ממוחזר. הופכים אותו לעיסת נייר ענקית, שממנה משטחים את הנייר לגיליונות נייר ענקיים במפעל, מגלגלים, פורסים והופכים אותם לגלילי נייר טואלט.
הנה תולדות נייר הטואלט (עברית):
https://youtu.be/E7GTCvJdO-M
באנגלית:
https://youtu.be/ae6jAaQylG4
מה ששימש לפני נייר הטואלט:
https://youtu.be/607l_w804xQ?t=2m16s
ייצור נייר הטואלט:
https://youtu.be/Z74OfpUbeac
וכמוסות הטואלט - האם זה העתיד של נייר הטואלט?
https://youtu.be/dP9U7cuzpuY
מה עושה הרופא המנתח?
המנתח הוא רופא שיודע כיצד לבצע טיפולים מסובכים בחולים. מנתחים יכולים לחתוך את גופם של החולים ולתקן פגיעות בגוף, להוציא איברים חולים, ואפילו להשתיל איברים במקומם.
כיום משתילים איברים שנתרמו על ידי אנשים אחרים. בעתיד ישתילו יותר ויותר איברים מלאכותיים ואף יושתלו יותר ויותר איברים מלאכותיים ומתקנים שישפרו את תפקוד איברי הגוף הפנימיים.
מנתחים מצילים חיי אדם, כלומר הם עוזרים לאנשים לחיות ולהיות בריאים. לפני הניתוח, נוהג הרופא המנתח לחטא את ידיו היטב, בכדי שלא לזהם את גופו של החולה בחיידקים. גם חדר הניתוח מחוטא היטב, עובר ניקוי יסודי, כך שלא יהיה מזוהם בחיידקים, שיסכנו את המנותחים.
כך מנתחים למשל ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
הנה רופאים מנתחים בניתוח מודרני:
https://youtu.be/KoBw_-xj68E
בחיוך - טוב שלא אלה מנתחים אותנו, לא? (עברית)
https://youtu.be/WB2fjZ1JGiI
וכתבת טלוויזיה מרגשת על ניתוח שלא יאומן בילדה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/wgDUpMKzPR8?long=yes
המנתח הוא רופא שיודע כיצד לבצע טיפולים מסובכים בחולים. מנתחים יכולים לחתוך את גופם של החולים ולתקן פגיעות בגוף, להוציא איברים חולים, ואפילו להשתיל איברים במקומם.
כיום משתילים איברים שנתרמו על ידי אנשים אחרים. בעתיד ישתילו יותר ויותר איברים מלאכותיים ואף יושתלו יותר ויותר איברים מלאכותיים ומתקנים שישפרו את תפקוד איברי הגוף הפנימיים.
מנתחים מצילים חיי אדם, כלומר הם עוזרים לאנשים לחיות ולהיות בריאים. לפני הניתוח, נוהג הרופא המנתח לחטא את ידיו היטב, בכדי שלא לזהם את גופו של החולה בחיידקים. גם חדר הניתוח מחוטא היטב, עובר ניקוי יסודי, כך שלא יהיה מזוהם בחיידקים, שיסכנו את המנותחים.
כך מנתחים למשל ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
הנה רופאים מנתחים בניתוח מודרני:
https://youtu.be/KoBw_-xj68E
בחיוך - טוב שלא אלה מנתחים אותנו, לא? (עברית)
https://youtu.be/WB2fjZ1JGiI
וכתבת טלוויזיה מרגשת על ניתוח שלא יאומן בילדה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/wgDUpMKzPR8?long=yes
איך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת משקפיים?
ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים (Laser eyeglass removal surgery) הוא ניתוח די נפוץ היום, מהמהירים ביותר בעולם הרפואה.
בעבר ניתוחים להסרת הקרנית היו רבי סיכונים. עשו אותם רק במקרים רפואיים ולא להסרת משקפיים.
אבל עידן הלייזר שינה את הכל ובתור מי שחיים בעידן של התקדמות מדהימה ברפואה, במדע, בטכנולוגיה הרפואית אנו רואים את החלומות של חובשי המשקפיים מתממשים.
זה היה בשנות ה-90 כשהשימוש בלייזר הבשיל והחל לאיטו להחליף את סכין המנתחים. מאז צברה הטכנולוגיה הזו תאוצה וניתוחי הלייזר הגיעו גם לאנשים שאינם בעלי הון ועשירים.
היתרון של השימוש בלייזר בניתוחי עיניים כאלה נובע מהדיוק המתאפשר בעיצוב קרנית העין במקום ההכרח להסירה בכל מקרה.
הבשלת טכנולוגיית הלייזר גם הורידה פלאים את רמת הסיכון של ניתוחים כאלו. התוצאות השתבחו והלכו והצלחתם של ניתוחי לייזר להסרה של משקפיים הרקיעה שחקים.
#ליקויי הראייה הניתנים לטיפול
בין הבעיות הרפואיות שניתן לתקן באמצעות ניתוחים וטיפולים שכאלה המוכרים ביותר הם קוצר ראייה ורוחק ראייה, לאותם שנאלצים לחבוש משקפיים לראייה רחוקה ולקריאה, בהתאמה. עוד בעיות הן היפראופיה, אסטיגמציה, פרסביופיה, צילינדר ו"זוקן ראייה".
#לפני הניתוח
טרם הניתוח מתקיימת בדיקת התאמה מעמיקה של העיניים, בדיקה שאורכת כ-3 שעות. במהלך הבדיקה נבחנים על ידי צוות המנתחים נתונים שונים הדרושים להחלטה אם ואיך יבוצע הניתוח.
חשוב לדעת שרק כ-70% מהנבדקים זוכים לאישור והתאמה לניתוח. מה שיקבעו זאת הם פרטים רבים שייבדקו וינותחו על ידי המומחים. בין הנתונים הללו נמצאים עובי הקרנית והטופוגרפיה שלה, מחלות עיניים, לחץ תוך עיני, יובש בעיניים ובעיות פיזיולוגיות נוספות הקשורות בעיניים ועלולות לגרום לקשיים בניתוח או לאחריו.
#על הניתוח עצמו
יש שתי שיטות עיקריות לניתוחים שמטרתם הסרת המשקפיים באמצעות לייזר.
הראשונה היא שיטת המבוססת על שיוף. בשיטת השיוף מתבצע ההליך הרפואי על פני שטח הקרנית והמנצח למעשה מעצב את הקרנית לצורה הרצויה לראייה מיטבית.
השיטה השנייה היא שיטת חיתוך. בשיטה זו אכן מתבצע חיתוך של ההקרנית לעובי הרצוי, כדי להחזיר לה את הראייה המבוקשת.
הניתוח עצמו, שמו הרפואי הוא "ניתוח תשבורת", נמשך מספר דקות בלבד. במהלכו מתקנים את כושר השבירה של הקרנית והוא מתבצע בכל עין לחוד.
כמובן שעם הזמן וככל שנכנס לשימוש מיכשור מתקדם עוד יותר הולכות ומשתכללות גם שיטות הניתוח הללו.
כך מנתחים ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
המחשה של ניתוח לייזר להסרת משקפיים (עברית):
https://youtu.be/VmaoQ46j0WA
כך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת המשקפיים (עברית):
https://youtu.be/abp1ZaodlnM
והסבר על ניתוחי הסרת משקפיים באמצעות לייזר (עברית):
https://youtu.be/oyjJaLCVQuA
ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים (Laser eyeglass removal surgery) הוא ניתוח די נפוץ היום, מהמהירים ביותר בעולם הרפואה.
בעבר ניתוחים להסרת הקרנית היו רבי סיכונים. עשו אותם רק במקרים רפואיים ולא להסרת משקפיים.
אבל עידן הלייזר שינה את הכל ובתור מי שחיים בעידן של התקדמות מדהימה ברפואה, במדע, בטכנולוגיה הרפואית אנו רואים את החלומות של חובשי המשקפיים מתממשים.
זה היה בשנות ה-90 כשהשימוש בלייזר הבשיל והחל לאיטו להחליף את סכין המנתחים. מאז צברה הטכנולוגיה הזו תאוצה וניתוחי הלייזר הגיעו גם לאנשים שאינם בעלי הון ועשירים.
היתרון של השימוש בלייזר בניתוחי עיניים כאלה נובע מהדיוק המתאפשר בעיצוב קרנית העין במקום ההכרח להסירה בכל מקרה.
הבשלת טכנולוגיית הלייזר גם הורידה פלאים את רמת הסיכון של ניתוחים כאלו. התוצאות השתבחו והלכו והצלחתם של ניתוחי לייזר להסרה של משקפיים הרקיעה שחקים.
#ליקויי הראייה הניתנים לטיפול
בין הבעיות הרפואיות שניתן לתקן באמצעות ניתוחים וטיפולים שכאלה המוכרים ביותר הם קוצר ראייה ורוחק ראייה, לאותם שנאלצים לחבוש משקפיים לראייה רחוקה ולקריאה, בהתאמה. עוד בעיות הן היפראופיה, אסטיגמציה, פרסביופיה, צילינדר ו"זוקן ראייה".
#לפני הניתוח
טרם הניתוח מתקיימת בדיקת התאמה מעמיקה של העיניים, בדיקה שאורכת כ-3 שעות. במהלך הבדיקה נבחנים על ידי צוות המנתחים נתונים שונים הדרושים להחלטה אם ואיך יבוצע הניתוח.
חשוב לדעת שרק כ-70% מהנבדקים זוכים לאישור והתאמה לניתוח. מה שיקבעו זאת הם פרטים רבים שייבדקו וינותחו על ידי המומחים. בין הנתונים הללו נמצאים עובי הקרנית והטופוגרפיה שלה, מחלות עיניים, לחץ תוך עיני, יובש בעיניים ובעיות פיזיולוגיות נוספות הקשורות בעיניים ועלולות לגרום לקשיים בניתוח או לאחריו.
#על הניתוח עצמו
יש שתי שיטות עיקריות לניתוחים שמטרתם הסרת המשקפיים באמצעות לייזר.
הראשונה היא שיטת המבוססת על שיוף. בשיטת השיוף מתבצע ההליך הרפואי על פני שטח הקרנית והמנצח למעשה מעצב את הקרנית לצורה הרצויה לראייה מיטבית.
השיטה השנייה היא שיטת חיתוך. בשיטה זו אכן מתבצע חיתוך של ההקרנית לעובי הרצוי, כדי להחזיר לה את הראייה המבוקשת.
הניתוח עצמו, שמו הרפואי הוא "ניתוח תשבורת", נמשך מספר דקות בלבד. במהלכו מתקנים את כושר השבירה של הקרנית והוא מתבצע בכל עין לחוד.
כמובן שעם הזמן וככל שנכנס לשימוש מיכשור מתקדם עוד יותר הולכות ומשתכללות גם שיטות הניתוח הללו.
כך מנתחים ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
המחשה של ניתוח לייזר להסרת משקפיים (עברית):
https://youtu.be/VmaoQ46j0WA
כך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת המשקפיים (עברית):
https://youtu.be/abp1ZaodlnM
והסבר על ניתוחי הסרת משקפיים באמצעות לייזר (עברית):
https://youtu.be/oyjJaLCVQuA
