שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד נולד השיר "מי באש" של לאונרד כהן?
השיר הזה הוא סמל. הוא אחד השירים הקלאסיים של המשורר והזמר לאונרד כהן והוא גם שיר יפה להפליא. מינימליסטי וצנוע, אבל ענק ברגש ובתוכן, השיר הזה, "מי באש" (Who by Fire), הוא גם חידה.
לא כולם יודעים שכהן כתב אותו אחרי החוויות הלא פשוטות שעבר בשנת 1973, במדינת ישראל בה שבה במהלך מלחמת יום הכיפורים.
באותה תקופה חי לאונרד עם בת זוגו הקנדית סוזן אלרוד, אם ילדיו, אבל לא אותה סוזאן שהייתה מושא שירו הידוע "סוזאן". כך או כך, סדקים ניבעו בהדרגה באהבתם של השניים. במקביל פרצה אז בארץ מלחמת יום הכיפורים והזמר הצעיר, מתחבט בעתיד יחסיו עם בת זוגו ואולי מתלבט האם להמשיך בחייו לבדו, מחליט לבוא לישראל.
לאונרד, זמר שהספיק להוציא שני אלבומים שבארה"ב לא זכו להצלחה גדולה, לא היה כל כך מודע לכך שבאירופה הוא להיט ובישראל עוד יותר. הוא שוטט כמה ימים בתל אביב ולא כל כך זיהו אותו. אבל כשישב בקפה "פינתי" התל אביבי, זיהה אותו הזמר אושיק לוי, שישב שם עם כמה מוזיקאים נוספים, ביניהם אילנה רובינא ומתי כספי. הם החלו לדבר, הידידות החלה ללבלב ובימים הבאים שכנעו אותו כספי ורובינא להצטרף אליהם להופעות בחזית, לפני חיילי צה"ל.
כך יצא שבמהלך המלחמה שהה לאונרד בישראל במשך חודשיים. הוא נתן עשרות הופעות בפני החיילים במוצבים ובילה זמן רב עם החיילים. כאבי המלחמה האיומה, סיפורי הקרב, החברים שנהרגו, הקרבות הקשים - כל אלה לא נעלמו ממנו.
ההשפעה של החוויות בארץ ובקווים הותירה חותם בלאונרד כהן. היא השפיעה משמעותית על נפשו והרגש היהודי של הזמר הקנדי, שהיה לא רק אמן רגיש, אלא גם מי שהיה נכדו של רב ואדם בעל עומק רוחני גדול.
וכך נכתב Who by Fire. בכתיבתו העדינה והרגישה ניסח כהן בשיר את מה שראו עיניו ושמעו אוזניו כאן. במילותיו מוצגות בכל הכאב, האימה והיופי חוויות התקופה הכואבת. הוא שילב את מוראות המלחמה והכאב ששרר בישראל המופתעת, ממלחמה איומה ולא צפויה, עם מילים ומחשבות מהיום הקדוש בשנה היהודית.
כי חשוב לדעת - השיר שפותח במילים "מי באש ומי במים" התבסס וקיבל השראה מהפיוט לימים הנוראים "ונתנה תוקף" - חלק מהתפילה היהודית הנאמרת בראש השנה וביום כיפור. גם בתפילה הזו וגם בשיר מונים את סוגי העונש והמוות שמובטח לחוטא, על חטאיו במהלך השנה ואם לא כיפר עליהם ביום הכיפורים - מי באש (כנראה בשריפה), מי במים (בטביעה) וכן הלאה.
שנה לאחר מכן יצא השיר "Who By Fire", כחלק מהאלבום המרשים "New Skin for the old Ceremony". הוא לא היה השיר היחיד שהגיע מאותם ימי מלחמה, אבל רבים התפעלו אז מהחיבור העדין והחכם כל כך שעשה המשורר המדויק כל כך, בין מסורת עתיקה למודרניות כואבת. האש שבאמצעותה חיבר המשורר המזמר בין מוראות המלחמה המסוכנת בתולדות מדינת ישראל הצעירה ובין התפילה והמסורת היהדות, הפכה לאגדה.
הנה השיר בהופעה חיה:
https://youtu.be/j2T274bXIxU
"מי באש" עם המילים, מתוך אלבום הבכורה של לאונרד כהן:
https://youtu.be/bntot9LAY08
ועיבוד עם אלמנטים מזרחיים, בהמשך השנים:
https://youtu.be/EgMaBreDuF4
מהו מנהג התשליך?
תשליך (Tashlich) הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.
המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.
כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.
החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.
הנה הסבר על מנהג התשליך:
https://youtu.be/CYeJlefcGO4
תשליך אצל חרדים:
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
תשליך מודרני מעורב:
https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0
והתשליך בבית ספר ישראלי:
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
מהו ציור גן התענוגות הארציים?
"גן התענוגות הארציים" (The Garden of Earthly Delights) הוא יצירה מהמופלאות של הצייר ההולנדי מתחילת הרנסאנס וסוף ימי הביניים, בתחילת המאה ה-16, הירונימוס בוש.
הציור הוא טריפטיך, או טריפטיכון, יצירה המורכבת משלושה לוחות.
הוא מציג, משמאל לימין, את בריאת אדם וחוה, את העולם שהיה אמור להתקיים לולא החטא הקדמון של אכילת התפוח ואת העונש על החטא.
בלוח השמאלי של היצירה מתוארת בריאת אדם וחוה, לצד גן העדן המלא בבעלי החיים ויצורים השונים הטורפים, כמה מפתיע, זה את זה.
בלוח המרכזי מוצג העולם של גן העדן, ככל הנראה מה שהיה קורה לבני האדם, אם לא היו אדם וחווה מגורשים מגן העדן. בני האדם שם עירומים, לא מתביישים זה מזה, נהנים מהטבע ואין סימן לדאגה או למחסור.
בלוח הימני מוצג העונש של בני האדם על החטאים שבהם חטאו. בעלי חיים מענים אותם והופכים למפלצות.
אגב, אם סוגרים את הטריפטיך, מה שלא יקרה לעולם במוזיאון הפראדו, רואים את הגיהנום ובתוכו את העולם שלנו, כדור הארץ כמובן...
במהלך השנים נתן הציור השראה לעבודות רבות. בהשראת גן התענוגות הארציים של האמן ההולנדי נעשו יצירות אמנות שונות. אמנים סוריאליסטים שונים הושפעו ממנו מאד.
בשנת 1969 השתמשה להקת הרוק "סגול כהה" בחלקו המרכזי של הטריפטיך לעטיפת תקליטם השלישי. בהקשר אחר נפגשו דיוז וסניור ג'י, שני אמנים אורבניים מהרחוב, שיצרו טריפטיך מושפע מגן התענוגות הארציים, בטכניקות מעולם אמנות הרחוב, הפופ-ארט והאיור.
"גן התענוגות הארציים" מוצג במוסיאו דל פראדו שבמדריד.
הנה הציור "גן התענוגות הארציים":
http://youtu.be/8Y0udqmtgbk
פרטים מתוכו:
http://youtu.be/sFVQSxtR5nw
יצורים מהטריפטיך באנימציה:
http://youtu.be/6eNIL02-V_I
והסבר מעמיק על היצירה:
https://youtu.be/wFrztzzohJ8?long=yes
איפה הר העזאזל ואיך הולכים לעזאזל?
האם שמעתם פעם מישהו אומר "לך לעזאזל" או סתם "לעזאזל"? - ובכן, יש מקום כזה.. ג'בל מונטאר, או בעברית הר מונטר שבמדבר יהודה מזוהה על ידי חלק מהחוקרים כהר עזאזל.
לפי המשנה היהודית, כדי לכפר על חטאיהם, אבותינו בתקופת בית שני היו מקריבים עיזים לאלוהים. הם קראו לעז המוקרבת "שעיר לעזאזל" והיו משליכים אותה ממרום הצוק למטה, אל התהום, כדי שיימחלו להם החטאים והאל יסלח וימחל להם. הכהן הגדול הוא שנהג לזרוק את השעיר (הקורבן) ביום הכיפורים.
ורק שתדעו שאם שמעתם מישהו אומר את זה - הוא לא קילל. לפחות משפטית הוא לא קילל. איך זה?
מעשה שהיה כך היה:
המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ענה פעם "לך לעזאזל" למישהו שהעיר לו על שדיבר אידיש. האדם נפגע ותבע אותו בבית משפט. המשורר נימק לשופט שמדובר במקום שקרוב לירושלים והוא חשב שהאיש ייהנה מטיול בהר העזאזל. השופט קיבל את טענתו של ביאליק וזיכה אותו. הוא אף חייב את התובע לשלם את הוצאות המשפט.
הנה הטיפוס אל הר עזאזל (עברית):
http://youtu.be/L92fjAQ1kt4
טיול להר מונטאר - הר העזאזל (עברית):
https://youtu.be/e3VkpciTxW4?end=140
וסרטון אנימציה של בוגר בצלאל על העזאזל (עברית):
http://youtu.be/y6d5nJ1sOOI
חטאים
השיר הזה הוא סמל. הוא אחד השירים הקלאסיים של המשורר והזמר לאונרד כהן והוא גם שיר יפה להפליא. מינימליסטי וצנוע, אבל ענק ברגש ובתוכן, השיר הזה, "מי באש" (Who by Fire), הוא גם חידה.
לא כולם יודעים שכהן כתב אותו אחרי החוויות הלא פשוטות שעבר בשנת 1973, במדינת ישראל בה שבה במהלך מלחמת יום הכיפורים.
באותה תקופה חי לאונרד עם בת זוגו הקנדית סוזן אלרוד, אם ילדיו, אבל לא אותה סוזאן שהייתה מושא שירו הידוע "סוזאן". כך או כך, סדקים ניבעו בהדרגה באהבתם של השניים. במקביל פרצה אז בארץ מלחמת יום הכיפורים והזמר הצעיר, מתחבט בעתיד יחסיו עם בת זוגו ואולי מתלבט האם להמשיך בחייו לבדו, מחליט לבוא לישראל.
לאונרד, זמר שהספיק להוציא שני אלבומים שבארה"ב לא זכו להצלחה גדולה, לא היה כל כך מודע לכך שבאירופה הוא להיט ובישראל עוד יותר. הוא שוטט כמה ימים בתל אביב ולא כל כך זיהו אותו. אבל כשישב בקפה "פינתי" התל אביבי, זיהה אותו הזמר אושיק לוי, שישב שם עם כמה מוזיקאים נוספים, ביניהם אילנה רובינא ומתי כספי. הם החלו לדבר, הידידות החלה ללבלב ובימים הבאים שכנעו אותו כספי ורובינא להצטרף אליהם להופעות בחזית, לפני חיילי צה"ל.
כך יצא שבמהלך המלחמה שהה לאונרד בישראל במשך חודשיים. הוא נתן עשרות הופעות בפני החיילים במוצבים ובילה זמן רב עם החיילים. כאבי המלחמה האיומה, סיפורי הקרב, החברים שנהרגו, הקרבות הקשים - כל אלה לא נעלמו ממנו.
ההשפעה של החוויות בארץ ובקווים הותירה חותם בלאונרד כהן. היא השפיעה משמעותית על נפשו והרגש היהודי של הזמר הקנדי, שהיה לא רק אמן רגיש, אלא גם מי שהיה נכדו של רב ואדם בעל עומק רוחני גדול.
וכך נכתב Who by Fire. בכתיבתו העדינה והרגישה ניסח כהן בשיר את מה שראו עיניו ושמעו אוזניו כאן. במילותיו מוצגות בכל הכאב, האימה והיופי חוויות התקופה הכואבת. הוא שילב את מוראות המלחמה והכאב ששרר בישראל המופתעת, ממלחמה איומה ולא צפויה, עם מילים ומחשבות מהיום הקדוש בשנה היהודית.
כי חשוב לדעת - השיר שפותח במילים "מי באש ומי במים" התבסס וקיבל השראה מהפיוט לימים הנוראים "ונתנה תוקף" - חלק מהתפילה היהודית הנאמרת בראש השנה וביום כיפור. גם בתפילה הזו וגם בשיר מונים את סוגי העונש והמוות שמובטח לחוטא, על חטאיו במהלך השנה ואם לא כיפר עליהם ביום הכיפורים - מי באש (כנראה בשריפה), מי במים (בטביעה) וכן הלאה.
שנה לאחר מכן יצא השיר "Who By Fire", כחלק מהאלבום המרשים "New Skin for the old Ceremony". הוא לא היה השיר היחיד שהגיע מאותם ימי מלחמה, אבל רבים התפעלו אז מהחיבור העדין והחכם כל כך שעשה המשורר המדויק כל כך, בין מסורת עתיקה למודרניות כואבת. האש שבאמצעותה חיבר המשורר המזמר בין מוראות המלחמה המסוכנת בתולדות מדינת ישראל הצעירה ובין התפילה והמסורת היהדות, הפכה לאגדה.
הנה השיר בהופעה חיה:
https://youtu.be/j2T274bXIxU
"מי באש" עם המילים, מתוך אלבום הבכורה של לאונרד כהן:
https://youtu.be/bntot9LAY08
ועיבוד עם אלמנטים מזרחיים, בהמשך השנים:
https://youtu.be/EgMaBreDuF4
תשליך (Tashlich) הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.
המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.
כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.
החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.
הנה הסבר על מנהג התשליך:
https://youtu.be/CYeJlefcGO4
תשליך אצל חרדים:
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
תשליך מודרני מעורב:
https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0
והתשליך בבית ספר ישראלי:
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
"גן התענוגות הארציים" (The Garden of Earthly Delights) הוא יצירה מהמופלאות של הצייר ההולנדי מתחילת הרנסאנס וסוף ימי הביניים, בתחילת המאה ה-16, הירונימוס בוש.
הציור הוא טריפטיך, או טריפטיכון, יצירה המורכבת משלושה לוחות.
הוא מציג, משמאל לימין, את בריאת אדם וחוה, את העולם שהיה אמור להתקיים לולא החטא הקדמון של אכילת התפוח ואת העונש על החטא.
בלוח השמאלי של היצירה מתוארת בריאת אדם וחוה, לצד גן העדן המלא בבעלי החיים ויצורים השונים הטורפים, כמה מפתיע, זה את זה.
בלוח המרכזי מוצג העולם של גן העדן, ככל הנראה מה שהיה קורה לבני האדם, אם לא היו אדם וחווה מגורשים מגן העדן. בני האדם שם עירומים, לא מתביישים זה מזה, נהנים מהטבע ואין סימן לדאגה או למחסור.
בלוח הימני מוצג העונש של בני האדם על החטאים שבהם חטאו. בעלי חיים מענים אותם והופכים למפלצות.
אגב, אם סוגרים את הטריפטיך, מה שלא יקרה לעולם במוזיאון הפראדו, רואים את הגיהנום ובתוכו את העולם שלנו, כדור הארץ כמובן...
במהלך השנים נתן הציור השראה לעבודות רבות. בהשראת גן התענוגות הארציים של האמן ההולנדי נעשו יצירות אמנות שונות. אמנים סוריאליסטים שונים הושפעו ממנו מאד.
בשנת 1969 השתמשה להקת הרוק "סגול כהה" בחלקו המרכזי של הטריפטיך לעטיפת תקליטם השלישי. בהקשר אחר נפגשו דיוז וסניור ג'י, שני אמנים אורבניים מהרחוב, שיצרו טריפטיך מושפע מגן התענוגות הארציים, בטכניקות מעולם אמנות הרחוב, הפופ-ארט והאיור.
"גן התענוגות הארציים" מוצג במוסיאו דל פראדו שבמדריד.
הנה הציור "גן התענוגות הארציים":
http://youtu.be/8Y0udqmtgbk
פרטים מתוכו:
http://youtu.be/sFVQSxtR5nw
יצורים מהטריפטיך באנימציה:
http://youtu.be/6eNIL02-V_I
והסבר מעמיק על היצירה:
https://youtu.be/wFrztzzohJ8?long=yes
האם שמעתם פעם מישהו אומר "לך לעזאזל" או סתם "לעזאזל"? - ובכן, יש מקום כזה.. ג'בל מונטאר, או בעברית הר מונטר שבמדבר יהודה מזוהה על ידי חלק מהחוקרים כהר עזאזל.
לפי המשנה היהודית, כדי לכפר על חטאיהם, אבותינו בתקופת בית שני היו מקריבים עיזים לאלוהים. הם קראו לעז המוקרבת "שעיר לעזאזל" והיו משליכים אותה ממרום הצוק למטה, אל התהום, כדי שיימחלו להם החטאים והאל יסלח וימחל להם. הכהן הגדול הוא שנהג לזרוק את השעיר (הקורבן) ביום הכיפורים.
ורק שתדעו שאם שמעתם מישהו אומר את זה - הוא לא קילל. לפחות משפטית הוא לא קילל. איך זה?
מעשה שהיה כך היה:
המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ענה פעם "לך לעזאזל" למישהו שהעיר לו על שדיבר אידיש. האדם נפגע ותבע אותו בבית משפט. המשורר נימק לשופט שמדובר במקום שקרוב לירושלים והוא חשב שהאיש ייהנה מטיול בהר העזאזל. השופט קיבל את טענתו של ביאליק וזיכה אותו. הוא אף חייב את התובע לשלם את הוצאות המשפט.
הנה הטיפוס אל הר עזאזל (עברית):
http://youtu.be/L92fjAQ1kt4
טיול להר מונטאר - הר העזאזל (עברית):
https://youtu.be/e3VkpciTxW4?end=140
וסרטון אנימציה של בוגר בצלאל על העזאזל (עברית):
http://youtu.be/y6d5nJ1sOOI
