חמשת החושים שהתרגלו לזהות אצלנו לאורך ההיסטוריה הם שמיעה, ראיה, טעם, ריח וחישה, מה שאנו מכנים לעתים חוש המישוש. הציג אותם לראשונה בימי יוון העתיקה הפילוסוף היווני אריסטו. החושים הללו הולכים איתנו דרך ארוכה, מאז אריסטו ויוון הקדומה, בעיקר כי אלה החושים הכי ברורים ושניתנים לקליטה מידית, אבל האם הם היחידים?

גם אם יש יותר, אנו מסכימים עליהם כרגע ובעתיד ודאי יוגדרו נוספים. בימינו מקובל לזהות חושים נוספים, כמו חוש שיווי המשקל, חוש הגוף בתנועה וחוש הגוף במרחב. בהגדרות ומיונים שונים הוצעו בין 9 ל-21 חושים אנושיים שונים. יש אפילו טענות שמדעני המוח הנלהבים כבר מצאו מעל 30 כאלה. כמובן שההגדרות הללו לא הסתיימו ומתקיימים עליהם דיונים מדעיים שונים.

כי בעצם מהו חוש? האם כל מה שאנו מסוגלים לעשות הוא חוש או שיש לנו יכולות המתבססות על כמה חושים, צירוף שלהם או יכולות אחרות שהאדם עדיין לא סיים להגדיר?

ללא ספק מערכת החישה האנושית מכינה לנו הפתעות ותגליות במעלה השנים. גילויים נוירולוגיים מצביעים בימינו על קיומם של עשרות חושים, בין 22 ל-33 אם להתייחס לטענתו של הפילוסוף הבריטי פרופסור בארי ס. סמית'.


הנה החושים שלנו וכיצד הם פועלים:

https://youtu.be/q1xNuU7gaAQ


וסרטון על החושים שלנו - לילדים צעירים באנגלית קלה:

https://youtu.be/LQNqXnjJxH4


על הקשר המדהים והתגלית שתפתיע אתכם לגבי הקשר שבין שניים מהחושים החשובים שלנו (עברית):

https://youtu.be/LUzvpLs0GwM


קליפ שמראה את חמשת החושים ומלמד שיר באנגלית על החושים:

http://youtu.be/z7pi9kv1dj0


ודבריו של הפילוסוף הבריטי פרופסור בארי ס. סמית' על עשרות החושים שבדיון בהווה:

https://youtu.be/zWdfpwCghIw

המוח שלנו מקבל מידע מתאים מיוחדים באף. המידע הזה הוא על הריחות השונים שאנו מריחים. לכל דבר אורגני יש מולקולות ריח נדיפות, המשתחררות ממנו. חלקן פוגשות את מאות קולטני הריח שמצויים בחלל האף. קולטני הריח הללו הם חלק ממערכת עצבית מתוחכמת בצורה לא רגילה, היודעת להבחין בין סדר גודל של טריליון ריחות שונים.

לאחר שהמוח מעבד את הנתונים ואז אנו מזהים את הריח, בהנחה שכבר הרחנו אותו בעבר ואנו זוכרים מהו. אם הריח חדש לנו, הזיכרון שומר על אופיו ואם נדע מהו הריח ומה מקורו, יש סיכוי רב שבעתיד נדע לזהות את הריח הזה מהזיכרון.

אפשר לראות את חוש הריח כאחד משלושת "חושי השוליים", החושים הפחות מפותחים אצל האדם. הסיבה היא שלחוש הטעם, חוש המישוש וחוש הריח מקדישים בני אדם פחות תשומת לב מלחושי הראייה והשמיעה. מצד שני, יש הוכחות לכך שחוש הריח הוא החוש שמגדיר חלק נכבד מחוויית מה שאנו קוראים "חוש הטעם" שלנו.


הנה סרטון על חוש הריח (מתורגם):

http://youtu.be/snJnO6OpjCs?t=7s


רק את עצמנו אנו לא מצליחים להריח (עברית):

https://youtu.be/zARlSzOf6XY


ותכנית חינוכית על חוש הריח (עברית):

https://youtu.be/pcsVjClVHF4?long=yes

סִינֶסְתֶזְיָה (Synesthesia) היא תופעה של עירוב חושים, הגורמת לכך שחוש שמתחיל לפעול אצל סינסתז (מי שלוקה בתופעה הזו), מפעיל מיד חוש נוסף.

כשהחושים מתערבבים בינם לבין עצמם מתרחשת תופעה מעניינת. כשחוש אחד מופעל, הוא מפעיל מיידית עוד חוש. חוש אחר, שלא אמור להיות קשור. כלומר, גירוי חושי אחד מעורר חוויה בחוש אחר. במוח ובתפיסה נוצר מיזוג בין מספר חושים.

כך יכול אדם עם סינסטזיה לחוש טעם מסוים כשהוא שומע מילה או צליל, בעוד אדם אחר ישמע צליל ויראה צבע, או יריח פרח מסוים ויזהה בריח צבע קבוע. יש מי שישמעו צבעים בתמונות ואחרים יזהו טעם משתנה במספרים השונים.

יש לסינסטזיה בסיס גנטי והמומחים יודעים לספר על יותר מ-20 סוגי סינסתזיה. לפחות לחצי מהאנשים שמערבבים חושים יש יותר מסוג אחד של סינסטזיה, או ביטויים שונים לעירוב החושים.

בקיצור, סינסתזיה פירושה שברגע שמופעל חוש אחד, הוא יפעיל מיידית אצל האדם הסינסתזי עוד חוש אחר. המונח סינסטזיה בא מחיבור בין התחילית "סינ" שמשמעותה יחד ו"אסתזיס" שפירושו "חושים".

חשוב לדעת שלא מדובר בבעיה בריאותית או בלקות. הסינסתזיה, כתופעת ערבול חושים, היא לא הפרעה, בעיקר כי היא לא פוגעת באיכות החיים של מי שיש לו סינסתזיה. אין בה נזק לאיש, למעט תופעות ידועות של אסוציאציות שליליות מסיבות של הקשר חושי אחר.

יש מי שהסינסטזיה מסייעת להם ביכולות, כמו פתרון של תרגילים מתמטיים, או היכולת לזכור בזכותה טקסטים ארוכים ומורכבים.

יתכן שליצירתיות, או לצדדים אחרים שלה שיתגלו בעתיד, הסינסתזיה אפילו תורמת. אולי היא תוכל להסביר לנו יום אחד את הכישרונות המופלאים שגילו כמה מהאמנים הגדולים, המוסיקאים, הציירים והמשוררים שיצרו יצירות מרהיבות.

את התופעה של סינסטזיה מסבירים כיום חלק מהחוקרים בפגם התפתחותי שיוצר חיבורים לא רגילים של אזורי חושים במוח שאינם קשורים בדרך כלל. אך יש הסברים אפשריים נוספים והמחקר לגבי התופעה נמשך.


הנה הביטוי של הסינסתזיה (עברית):

https://youtu.be/FjmvcwUNGjY


המריחים צבעים (מתורגם):

https://youtu.be/I2-e2dVwhKc


על התופעה (עברית):

https://youtu.be/f1zSCZ-RDEc


וסינסתזית ב-360 מעלות:

https://youtu.be/obrBAysVef0


והסינתסזיה של וסילי קנדינסקי, חלוץ האמנות המופשטת ששמע צבעים כמוסיקה ממשית:

https://youtu.be/2xDnxkzQtdI?long=yes

דמיינו לכם מתקן ריח שמותקן על המחשב ומסוגל לפלוט מאות ריחות לאוויר, באיזור הקרוב למחשב. אתם רואים אישה על המסך ומריחים את הבושם שלה, עוברת מכונית וריח העשן מגיע לאף וכך הלאה.

התכניות הן שבתוך שנים אחדות יאפשר כונן ריח מיוחד להפיץ ריחות דרך האינטרנט. הפוטנציאל אדיר כי כך נוכל למשל להריח מוצר לפני שמזמינים אותו אונליין, לקבל פרסומות עם ריח וכדומה.

אפשר כבר לראות רכיב שמתחבר לתחתית הטלפון הנייד ומאפשר לשלוח ריח עם המסר, ממש כמו שמצרפים תמונה או וידאו למסרים שנשלחים בדואר האלקטרוני.

באף האנושי יש כמעט 1,000 קולטני ריח שונים, שמופעלים בהרכבים שונים ובעוצמה שונה בכל פעם שיש ריח מסוים באוויר.

oPhone הוא רכיב חדש שיודע להפיק ריחות שונים בעת שצופים בתמונות. רכיב כזה מקודד ריחות, כמו שמצלמה מקודדת את הצבעים של המציאות או שכרטיס קול מקודד את הצלילים המוקלטים. המכשיר 'מצלם' ומעביר את הריח בקוד דרך האינטרנט. כשהוא מוצג למקבל הריח, ממש כמו שמוצג צילום על המסך, מתורגם הקוד לריח שמדמה את המקור. הריחות שיועברו כך יהיו מורכבים ולא ריחות בודדים, כמו קוקוס או לימון.

בשלב הזה חברות שונות פיתחו כבר מתקנים, כוננים, תוספים ורכיבים להעברת ריחות בודדים דרך האינטרנט. הן מנהלות מירוץ כדי לצאת עם מוצרים בתחום. Scentee, תוסף לטלפון הנייד שמכיל מחסניות חד־פעמיות להחלפה, כבר מאפשר להעביר ריחות בודדים כאלה במסרונים סלולאריים.


הנה המורכבות של העברת ריחות אונליין (עברית):

https://youtu.be/Hv0CuP5RmDY


רכיב הריחות oPhone:

https://youtu.be/vIxzqMU9UrE


עיתונאים מספרים על ההמצאה שאיש לא צריך ועל מתיחות כאלה:

https://youtu.be/u0HtnovNvSw


ו-Scentee, גאדג'ט מתחרה שמתחבר לתחתית הסמארטפון ומאפשר משלוח ריח עם המסר:

https://youtu.be/6g_2NDnFGJo

כשהלשון שלנו נוגעת באוכל, היא נעזרת בפקעיות הטעם שעליה. פקעיות טעם הן מעין גבשושיות שעוזרות לנו לזהות טעמים שונים. ישנם 4 טעמים: מר, מתוק, מלוח וחמוץ.

לידיעת כולנו - חריף אינו טעם, אלא צריבה!


הנה סרטון הסבר קצר על חוש הטעם:

http://youtu.be/-mZqOimqGC8


הנה אמן החושים נמרוד הראל מבצע תרגיל על חוש הטעם של אנשים (עברית):

http://youtu.be/a_3e1MTB8h0

הניסוי הבא משלה אתכם ומאפשר לכם להרגיש שלידיים שלכם אין משקל ושהן ממש מרחפות כלפי מעלה.


הנה סרטון הניסוי:

http://youtu.be/asX-svqD26U

חוש המישוש מאפשר לנו לחוש דברים בעזרת המגע. על עורנו יש מליוני עצבים שמעבירים למוח כל הזמן מידע. מהמידע הזה אנחנו לומדים אם חם לנו או קר ואם צריך ללבוש מעיל או לפשוט בגד, כי חם לנו. העצבים שבעור מאפשרים לנו למשש באצבעותינו דברים ולזהות כאב, לחץ, צריבה וכדומה.


הנה סרטון שמסביר על חוש המישוש:

http://youtu.be/mQoS62jEvNA


והנה סרטון של הקוסם נמרוד הראל משפיע על איברי החישה שלנו וחוש המישוש:

http://youtu.be/efFV7H68NLw

אנו רואים תודות לעיניים כמובן. העיניים הן איברים משוכללים ביותר, מהמורכבים ביותר בגופנו. אבל אם נצטרך להסביר בפשטות את תהליך הראייה אז נסביר זאת כך:

אנו מביטים בדברים שמסביבנו. חפצים, בעלי חיים, בני אדם - כשקרני האור פוגעות בכל מיני דברים שכאלו, הן חוזרות לעיניים שלנו וחודרות דרך האישון שבעין. קרני האור פוגעות ברשתית, שנמצאת בצד האחורי של גלגל העין שלנו. שם נמצא עצב הראיה. הוא מעביר את המידע שהתקבל מאותן קרני אור, היישר אל מוחנו. המוח יודע לתרגם את האותות העצביים (אותות שקיבל מעצב הראיה) ו"רואה" את התמונה שהתקבלה בצבע מלא!

יפליא ודאי לדעת שהראייה שלנו מורכבת מאזור קטן במרכז העין, שבו רואים היטב, טבעת מסביבו שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול מסביב, שבו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. זה מה שמוכיח את אמירת החוקרים שהמוח הוא איבר הראייה העיקרי שלנו, בעוד שהעיניים הן "רק" חיישנים.


הנה סרטון על הראייה וכיצד היא מתרחשת בעיניים (מתורגם):

http://youtu.be/Zw6R5Y1bcjo?t=23s


העיניים שלנו משוכללות הרבה יותר ממצלמות מודרניות (מתורגם):

https://youtu.be/OGqAM2Mykng


הסבר לילדים על הראייה:

http://youtu.be/VIn63OrYHmY


ילד חביב שמסביר איך אנחנו רואים צבעים (עברית):

http://youtu.be/BHwY0SqJ5ZU


וסרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:

http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s

האשליה שמוצגת בניסוי הבא מאפשרת לגרום לחבר לאשליה שיש לו אף ארוך במיוחד, כמו לפינוקיו. נסו את זה עם חברים ותראו כמה שזה מגניב..


הנה סרטון שמציג את האשליה המוחית הזו:

http://youtu.be/X9VdyS7Oxso?t=16s

לחופי ים יש קסם מיוחד משלהם. הרי החוף הוא אחת מצורות החיבור הפשוטות והלא מחייבות שבין האדם לטבע. הוא קרוב לבית (לרובנו), כמעט תמיד חינמי, נגיש, נעים ושליו - הרי איפה עוד יכול אדם עירוני לגלות את הטבע בצורה כה נגישה וקרובה לחיי העיר הסואנת, שהיא עיר חוף?

מעבר להנאות החוף המודרניות, כמו שיזוף, משחקי חוף, קרטיב קר או שכשוך ושחייה במים, בחוף הים יש חיבור מיידי וטבעי אל החול, לאדוות הגלים המתנפצים, לשמש ולאופק - חיבור טבעי ומיידי בין אדם לטבע.

רק בחוף הים נוכל להתמזג בקלות שכזו בקסם הטבעי הזה, מבלי להתאמץ. רק בחוף נוכל להתבוסס בחול הרך והטובעני או לפסוע על קו המים ולחוש אותו צונן ומוצק. רק בו נוכל להשתכשך בגלים או לשחות במים העמוקים, להשפריץ או לצלול ולספור כמה זמן נוכל לעצור את הנשימה מתחת לפני הים.

על החוף פועלים כול החושים. בחוף אפשר להקשיב לקולות השחפים ולהמיית הגלים, להריח את ריח הים ויצוריו הימיים, לחזות בסרטנים המהלכים, בגלי הים או באנשים יפים ובבגדי ים אופנתיים, לאסוף ולמשש קונכיות וצדפים, לראות מדוזות שנסחפו אל החוף או דיונון ותמנון שנשטפו עם הגלים בסערה של אתמול.

כי החוף הוא המתנה של הים, למי שבא לבקר אותו. ברוכים הבאים!

ראו בתגית "חופים" כמה מהחופים המעניינים והמסקרנים בעולם.


הנה הקסם האולטימטיבי - חופי טורקיז בעולם:

https://youtu.be/pw9of9NULOo


החוף התל אביבי כולל גם את המטקות...

https://youtu.be/fDwOGfmjnxk


ואפילו סצנת היכרויות סביב הקפצת כדורים (עברית):

https://youtu.be/YBii0cbhLEk


כמה מהחופים היפים בעולם (עברית):

https://youtu.be/GDgT0rbVQl4?long=yes


וחופים מפחידים במיוחד:

https://youtu.be/HBL8M2gqK50?long=yes


בואו רגע אל חוף הים:

http://youtu.be/Wry8NEv-4j0?qr=yes

טעם נרכש (Acquired Taste) הוא טעם שמתחילים לאהוב רק אחרי שמתרגלים אליו. טעם נרכש זוכה להערכה רק ממי שנחשפו אליו כמה פעמים ולא ממי שלא ניסו אותו, או שהתרחקו ממנו.

בפשטות, טעם שלא טעים לך בפעמים הראשונות אולי, אבל אחרי כן הוא יתפוס אותך ויהיה טעים בהחלט, הוא ככל הנראה טעם נרכש.

בירה, יין, או קפה, למשל, הם טעמים נרכשים. כששותים אותם בפעם הראשונה הם ממש לא טעימים. רק אחרי שמנסים אותם כמה פעמים אפשר להתרגל אליהם ובהמשך גם לרצות לשתות עוד מהם ולאהוב את טעמם.


הנה הסבר על טעם נרכש:

https://youtu.be/TswVWhussKg


על מזון נא או חי כטעם נרכש:

https://youtu.be/SFYfF-OP0_M


וסוג נוסף של טעם נרכש, בדוריאן, פרי מסריח במיוחד שנחשב לפרי הטעים בעולם:

https://youtu.be/wg5SsMEtfhs

לכל מאכל, חומר או חי יכול להיות ריח, שיוצא אל האוויר בצורת חומרים כימיים. הרי את הריח יוצרות מולקולות שמתפזרות באוויר ונקלטות בחלקן באפנו.

לכולנו יש באף תאים מיוחדים, שתפקידם להעביר למוח מידע על הריחות שאנו מריחים. גם בתקרת הפה של יונקים רבים ובכללם אצל בני אדם, ישנו איבר הרחה וטעימה נוסף שנקרא "איבר יעקובסון".

לבני אדם יש בממוצע בסביבות 5 מיליון קולטי ריח. רובנו יכולים להבחין בין טריליון ריחות, מספר אדיר של הרכבי ריח שיכולים להתקיים. המוח מעבד את הנתונים שמתקבלים מקולטני הריח הללו ואם מדובר בריח שאנו זוכרים, נזכר בו ונדע לזהות מהו.

חוש הריח של בני האדם אינו משובח במיוחד - לכלב למשל יש חוש ריח חזק פי 45 משל בן אדם. ישנם אף בעלי חיים עם חוש ריח מפותח עוד יותר. זכרי העשים למשל, מריחים את ריח פרומוני המין של הנקבה ממרחק של עשרות קילומטרים ומסוגלים לעוף אליה את כל המרחק, עד הנקודה שבה היא נמצאת.


הנה סרטון אנימציה קצר על חוש ריח:

http://youtu.be/iHj0txkrZTE


למעשה אנו יכולים לשלוט בחוש הריח שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/ynrbxy36erE


ומעט על חוש הריח המופלא של הכלבים:

http://youtu.be/99_RJk0p9Ag

כל רעש או צליל מסביבנו יוצרים גלי קול. גלי הקול הללו עוברים באוויר ונכנסים לתעלת האוזן שלנו.

בתוך האוזן מרעידים גלי הקול את עור התוף ומעבירים את המידע למוחנו, דרך עצב השמיעה. המוח מפענח ומבין את ששמע, על פי מאגר הזכרונות שלנו וההבנה.


כך מתרחשת השמיעה (מתורגם):

http://youtu.be/LbmGnXS1pF4


הדרך בה האוזניים שומעות:

https://youtu.be/HMXoHKwWmU8


כך נראית השמיעה במעמקי האוזן:

https://youtu.be/r-c5GpoD8wI


כך אנו שומעים בעזרת האוזן:

http://youtu.be/CogumIjW7lQ


השמיעה והאוזן האנושית, לעומת שמיעתן של החיות (עברית):

http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc?t=1m1s


מערכת השמיעה המופלאה מוסברת (מתורגם):

https://youtu.be/LkGOGzpbrCk


ולמה הרעש שאנו שומעים כל כך מזיק לנו (מתורגם):

https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes