שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ההבדל בין חוק מדעי לתיאוריה מדעית?
הן תיאוריות מדעיות והן חוקים מדעיים הם חיוניים להבנה המדעית, אך משרתים במדע מטרות שונות.
#חוק מתאר. תיאוריה מסבירה.
.
ראשית, נסביר בפשטות שבעוד חוק מדעי מתאר דבר מה שקורה, תאוריה מדעית מסבירה מדוע הוא קורה. המשותף לשניהם הוא שגם חוק מדעי וגם תיאוריה מדעית יכולים לספק תחזיות מוצלחות.
חוקים מדעיים מתארים "מה קורה" בתנאים מסוימים. חוק הכבידה (Law of gravity), למשל, יכול לחזות את מסלולו של חפץ מושלך.
תיאוריות מדעיות, לעומתם, מנסות להסביר ב"למה זה קורה" מאחורי תופעות. תורת האבולוציה, לדוגמה, מסבירה מדוע מינים מסוימים שורדים, בעוד מינים אחרים לא.
נפרט קצת.
בניגוד למה שרבים חושבים בטעות, תיאוריות לא בהכרח יהפכו לחוקים, עם יותר ראיות. שניהם חיוניים לידע המדעי, אך לכל אחד תפקיד ומטרות משלו בחקירה המדעית.
בעוד חוקים במדע משתמשים בתנאים ראשוניים בכדי לנבא תוצאות, אבל הם לא בהכרח מסבירים את המנגנונים הבסיסיים וכיצד התוצאות הללו מתקבלות. תיאוריות מדעיות מסבירות "למה" דברים קורים.
דוגמה?
חשבו על תורת האבולוציה. היא לא רק תתאר את העניין שמינים מסוימים שורדים בעוד מינים אחרים נכחדים. היא תסביר את המנגנון שמאחורי התצפית הזו. את המנגנון הזה תכירו בתגית "הברירה הטבעית". הוא מסביר שאורגניזמים (בעלי חיים למשל) בעלי תכונות מתאימות לתנאי מחייה מסויימים, יעבירו אותם הלאה וימשיכו להתקיים, בעוד אחרים לא ישרדו לאורך הדורות, כי תכונותיהם אינם מתאימים לתנאי המחייה.
תאוריות מדעיות, אם כן, מספקות הסבר מקיף לסיבה שדברים קורים ויודעים לחזות שהם יקרו, בעוד חוקים מדעיים יודעים לתאר אותם ולנבא שיקרו.
להרחבה היכנסו לתגית "תיאוריות מדעיות" ובתגית "חוקים מדעיים".
הנה ההבדלים בין תיאוריה מדעית לחוק מדעי (מתורגם):
https://youtu.be/GyN2RhbhiEU
למה קשית בתוך כוס מים נראית כאילו היא שבורה?
כשהאור עובר דרך מים, הוא נשבר וכיוונו משתנה. לכן, קשית שמונחת בכוס עם נוזלים נראית כאילו היא שבורה. המתמטיקאי ההולנדי וילברורד סנל הסביר כבר במאה ה-17 שקרני האור נשברות, כשהן עוברות דרך תווך עם מהירות אור אחת לתווך בעל מהירות אור אחרת, במקרה הזה דרך המים. ההסבר זכה לשם המדעי "חוק סנל".
חוק סנל מסביר גם את הסיבה שכוכבים מנצנצים. גם קרני האור שלהם עוברות דרך תווך עם מהירות אור שונה, במקרה ההוא התווך הזה הוא אטמוספרת כדור הארץ.
הנה דוגמה לשבירה של קרני האור:
https://youtu.be/Bzmo-Zpek7M
על חוק סנל ושבירת קרני האור:
http://youtu.be/FH08Wlkb7I4
והסבר מפורט על חוק סנל, תוך ביצוע ניסויים שמדגימים אותו:
http://youtu.be/kc2o73FyN3I
מהו חוק ברנולי?
חוק ברנולי או עקרון ברנולי גורס שכשחומר מסוים נע במהירות, הלחץ שלו נמוך יותר ביחס לחומר שזורם אך נע לאט, או לא זז בכלל.
החוק הזה מיושם בהמון הקשרים, החל מהפליט (הספריי של פעם) שמתיז חומר בלחץ ועד למטוסים שמבנה הכנפיים שלהם עושה שימוש בעיקרון ברנולי ליצירה של "כוח עילוי" - כוח שדוחף את המטוס כלפי מעלה בעת שהוא נע קדימה – וכך מאפשר למטוסים, ציפורים ודאונים לעוף באוויר.
בסרטון הראשון תראו שכשנושפים אוויר ליד נייר למשל, הנייר ינוע לעבר מקור הנשיפה של האוויר, במקום להתרחק ממנו כמו שאולי היינו מצפים ממנו. הסיבה לתופעה המוזרה היא שהאוויר שננשף ונע במהירות הוא בלחץ נמוך יותר מאשר האוויר הנמצא בצידו השני של הנייר והפרש הלחצים הזה ממש דוחף את הנייר אל האוויר שנע בנשיפה, שהוא אזור עם לחץ הנמוך. וזה עובד בדיוק על פי חוק ברנולי.
את ההוכחה המתמטית לעקרון ברנולי נתן המתמטיקאי השווייצרי דניאל ברנולי במשוואה שנקראת גם היא על שמו "משוואת ברנולי".
הנה סרטון של חוק ברנולי עם ניסוי של מאוורר שגורם לבלון להישאר כל הזמן מעליו, בזכות הלחץ הנמוך שהוא יוצר ושמושך את הבלון (עברית):
http://youtu.be/p-sJMzSHNPk
ילדים מציגים את עקרון ברנולי בפעולה על טיסני נייר:
https://youtu.be/1yIPEm7hh_8
כך מאפשר עקרון ברנולי למטוסים לטוס:
https://youtu.be/5ltjFEei3AI
מהו חוק פארטו ואיך הוא מאפשר התנהלות נכונה?
חוק פארטו או עיקרון פארטו (Pareto principle), הוא חוק שנקרא גם "חוק 80/20" ולפיו 20% מהפעולות שעושה אדם אחראיים ל-80% מהערך שהוא יוצר, בעוד שעבור 20% הנותרים של הערך הוא נאלץ להשקיע המון - 80% מהאנרגיה שלו. הרבה צעדי ייעול ותכנון עיסקי נגזרים מהחוק הזה, פרי הגותו של הכלכלן והסוציולוג וילפרדו פארטו.
האמת היא שפארטו ניסח לראשונה את העיקרון שלו בהקשר אחר לחלוטין. הוא ניסח מה שלימים ייקרא "חוק פארטו", בהקשר לאי-השוויון הכלכלי בחברה. פארטו הבחין ש-20% מאוכלוסיית איטליה מחזיקה ב-80% מהרכוש. יחס זה התגלה במקרים רבים נוספים ומאז משמש מדד פארטו למדידת אי השוויון בחלוקת הכנסה.
אבל בכל כך הרבה מקרים התגלה החוק של פארטו כנכון, עד שהוא הפך לעיקרון כללי, שמאפשר להבין ולנתח המון פעולות, כולל בתחומים כמו ייעול, התנהלות אישית, השקעות ועוד.
אחד מהדברים שחוק פארטו מאפשר לנו להבין הוא החשיבות של המיקוד - להיות ממוקד בדברים החשובים באמת, אלה שיוצרים את הערך ואת הניצול הטוב ביותר של הזמן שלנו, של הכסף שיש לנו, של האנרגיה והיצירתיות שלנו וכדומה.
מנהלי חברות יוכלו לשווק טוב יותר את המוצרים שלהם אם יטפחו למשל את 20% הטובים יותר מאנשי המכירות שלהם ויתעסקו פחות עם ה-80% הפחות מוצלחים. זניחת מוצרים שלא מצליחים במיוחד או שירותים כושלים, לטובת הגדלה בייצור של המוצרים הכי נמכרים והשירותים הכי מבוקשים, גם אלו יהיו פעולות נכונות להגדלת הרווח והצמיחה. חברות עסקיות רבות עושות זאת בקביעות.
גם צעירים ואפילו ילדים, שילמדו לנהל את דרכם במחשבה על ה"פארטו", יוכלו להתרכז בעיקר ובחשוב ולא בשולי ובתפל. ילדים שיזהו את השעות שבהן הם מכינים את השיעורים בצורה הכי מהירה וקלה, יוכלו לסיים את שיעוריהם וללמוד את החומר טוב יותר, בהרבה פחות זמן ומאמץ. אם ילמדו בשעות אלה ולא בשעות הפחות פוריות שלהם, ההבנה, החשיבה והקליטה יהיו במיטבן!
הנה הסבר של חוק פארטו (עברית):
http://youtu.be/wadm8AWIv5M
הסבר מצוין של המשמעות של חוק פארטו לחיים:
https://youtu.be/PaUWhO-B7Ts
ולעסקים:
https://youtu.be/zPoA6dzKmtg
דוגמאות לריכוז מאמץ ב-20% שמייצרים את 80% מההצלחה:
http://youtu.be/V28B_xOJzK4
וכך חוק 80/20 יכול לסייע לך לשנות:
http://youtu.be/bBQtel7tYNg
חוקים מדעיים
הן תיאוריות מדעיות והן חוקים מדעיים הם חיוניים להבנה המדעית, אך משרתים במדע מטרות שונות.
#חוק מתאר. תיאוריה מסבירה.
.
ראשית, נסביר בפשטות שבעוד חוק מדעי מתאר דבר מה שקורה, תאוריה מדעית מסבירה מדוע הוא קורה. המשותף לשניהם הוא שגם חוק מדעי וגם תיאוריה מדעית יכולים לספק תחזיות מוצלחות.
חוקים מדעיים מתארים "מה קורה" בתנאים מסוימים. חוק הכבידה (Law of gravity), למשל, יכול לחזות את מסלולו של חפץ מושלך.
תיאוריות מדעיות, לעומתם, מנסות להסביר ב"למה זה קורה" מאחורי תופעות. תורת האבולוציה, לדוגמה, מסבירה מדוע מינים מסוימים שורדים, בעוד מינים אחרים לא.
נפרט קצת.
בניגוד למה שרבים חושבים בטעות, תיאוריות לא בהכרח יהפכו לחוקים, עם יותר ראיות. שניהם חיוניים לידע המדעי, אך לכל אחד תפקיד ומטרות משלו בחקירה המדעית.
בעוד חוקים במדע משתמשים בתנאים ראשוניים בכדי לנבא תוצאות, אבל הם לא בהכרח מסבירים את המנגנונים הבסיסיים וכיצד התוצאות הללו מתקבלות. תיאוריות מדעיות מסבירות "למה" דברים קורים.
דוגמה?
חשבו על תורת האבולוציה. היא לא רק תתאר את העניין שמינים מסוימים שורדים בעוד מינים אחרים נכחדים. היא תסביר את המנגנון שמאחורי התצפית הזו. את המנגנון הזה תכירו בתגית "הברירה הטבעית". הוא מסביר שאורגניזמים (בעלי חיים למשל) בעלי תכונות מתאימות לתנאי מחייה מסויימים, יעבירו אותם הלאה וימשיכו להתקיים, בעוד אחרים לא ישרדו לאורך הדורות, כי תכונותיהם אינם מתאימים לתנאי המחייה.
תאוריות מדעיות, אם כן, מספקות הסבר מקיף לסיבה שדברים קורים ויודעים לחזות שהם יקרו, בעוד חוקים מדעיים יודעים לתאר אותם ולנבא שיקרו.
להרחבה היכנסו לתגית "תיאוריות מדעיות" ובתגית "חוקים מדעיים".
הנה ההבדלים בין תיאוריה מדעית לחוק מדעי (מתורגם):
https://youtu.be/GyN2RhbhiEU
כשהאור עובר דרך מים, הוא נשבר וכיוונו משתנה. לכן, קשית שמונחת בכוס עם נוזלים נראית כאילו היא שבורה. המתמטיקאי ההולנדי וילברורד סנל הסביר כבר במאה ה-17 שקרני האור נשברות, כשהן עוברות דרך תווך עם מהירות אור אחת לתווך בעל מהירות אור אחרת, במקרה הזה דרך המים. ההסבר זכה לשם המדעי "חוק סנל".
חוק סנל מסביר גם את הסיבה שכוכבים מנצנצים. גם קרני האור שלהם עוברות דרך תווך עם מהירות אור שונה, במקרה ההוא התווך הזה הוא אטמוספרת כדור הארץ.
הנה דוגמה לשבירה של קרני האור:
https://youtu.be/Bzmo-Zpek7M
על חוק סנל ושבירת קרני האור:
http://youtu.be/FH08Wlkb7I4
והסבר מפורט על חוק סנל, תוך ביצוע ניסויים שמדגימים אותו:
http://youtu.be/kc2o73FyN3I
חוק ברנולי או עקרון ברנולי גורס שכשחומר מסוים נע במהירות, הלחץ שלו נמוך יותר ביחס לחומר שזורם אך נע לאט, או לא זז בכלל.
החוק הזה מיושם בהמון הקשרים, החל מהפליט (הספריי של פעם) שמתיז חומר בלחץ ועד למטוסים שמבנה הכנפיים שלהם עושה שימוש בעיקרון ברנולי ליצירה של "כוח עילוי" - כוח שדוחף את המטוס כלפי מעלה בעת שהוא נע קדימה – וכך מאפשר למטוסים, ציפורים ודאונים לעוף באוויר.
בסרטון הראשון תראו שכשנושפים אוויר ליד נייר למשל, הנייר ינוע לעבר מקור הנשיפה של האוויר, במקום להתרחק ממנו כמו שאולי היינו מצפים ממנו. הסיבה לתופעה המוזרה היא שהאוויר שננשף ונע במהירות הוא בלחץ נמוך יותר מאשר האוויר הנמצא בצידו השני של הנייר והפרש הלחצים הזה ממש דוחף את הנייר אל האוויר שנע בנשיפה, שהוא אזור עם לחץ הנמוך. וזה עובד בדיוק על פי חוק ברנולי.
את ההוכחה המתמטית לעקרון ברנולי נתן המתמטיקאי השווייצרי דניאל ברנולי במשוואה שנקראת גם היא על שמו "משוואת ברנולי".
הנה סרטון של חוק ברנולי עם ניסוי של מאוורר שגורם לבלון להישאר כל הזמן מעליו, בזכות הלחץ הנמוך שהוא יוצר ושמושך את הבלון (עברית):
http://youtu.be/p-sJMzSHNPk
ילדים מציגים את עקרון ברנולי בפעולה על טיסני נייר:
https://youtu.be/1yIPEm7hh_8
כך מאפשר עקרון ברנולי למטוסים לטוס:
https://youtu.be/5ltjFEei3AI
חוק פארטו או עיקרון פארטו (Pareto principle), הוא חוק שנקרא גם "חוק 80/20" ולפיו 20% מהפעולות שעושה אדם אחראיים ל-80% מהערך שהוא יוצר, בעוד שעבור 20% הנותרים של הערך הוא נאלץ להשקיע המון - 80% מהאנרגיה שלו. הרבה צעדי ייעול ותכנון עיסקי נגזרים מהחוק הזה, פרי הגותו של הכלכלן והסוציולוג וילפרדו פארטו.
האמת היא שפארטו ניסח לראשונה את העיקרון שלו בהקשר אחר לחלוטין. הוא ניסח מה שלימים ייקרא "חוק פארטו", בהקשר לאי-השוויון הכלכלי בחברה. פארטו הבחין ש-20% מאוכלוסיית איטליה מחזיקה ב-80% מהרכוש. יחס זה התגלה במקרים רבים נוספים ומאז משמש מדד פארטו למדידת אי השוויון בחלוקת הכנסה.
אבל בכל כך הרבה מקרים התגלה החוק של פארטו כנכון, עד שהוא הפך לעיקרון כללי, שמאפשר להבין ולנתח המון פעולות, כולל בתחומים כמו ייעול, התנהלות אישית, השקעות ועוד.
אחד מהדברים שחוק פארטו מאפשר לנו להבין הוא החשיבות של המיקוד - להיות ממוקד בדברים החשובים באמת, אלה שיוצרים את הערך ואת הניצול הטוב ביותר של הזמן שלנו, של הכסף שיש לנו, של האנרגיה והיצירתיות שלנו וכדומה.
מנהלי חברות יוכלו לשווק טוב יותר את המוצרים שלהם אם יטפחו למשל את 20% הטובים יותר מאנשי המכירות שלהם ויתעסקו פחות עם ה-80% הפחות מוצלחים. זניחת מוצרים שלא מצליחים במיוחד או שירותים כושלים, לטובת הגדלה בייצור של המוצרים הכי נמכרים והשירותים הכי מבוקשים, גם אלו יהיו פעולות נכונות להגדלת הרווח והצמיחה. חברות עסקיות רבות עושות זאת בקביעות.
גם צעירים ואפילו ילדים, שילמדו לנהל את דרכם במחשבה על ה"פארטו", יוכלו להתרכז בעיקר ובחשוב ולא בשולי ובתפל. ילדים שיזהו את השעות שבהן הם מכינים את השיעורים בצורה הכי מהירה וקלה, יוכלו לסיים את שיעוריהם וללמוד את החומר טוב יותר, בהרבה פחות זמן ומאמץ. אם ילמדו בשעות אלה ולא בשעות הפחות פוריות שלהם, ההבנה, החשיבה והקליטה יהיו במיטבן!
הנה הסבר של חוק פארטו (עברית):
http://youtu.be/wadm8AWIv5M
הסבר מצוין של המשמעות של חוק פארטו לחיים:
https://youtu.be/PaUWhO-B7Ts
ולעסקים:
https://youtu.be/zPoA6dzKmtg
דוגמאות לריכוז מאמץ ב-20% שמייצרים את 80% מההצלחה:
http://youtu.be/V28B_xOJzK4
וכך חוק 80/20 יכול לסייע לך לשנות:
http://youtu.be/bBQtel7tYNg
