אם יש ויכוח בין שני אנשים ושניהם חושבים שהם צודקים ולא מצליחים להתפשר, דרוש אדם שיהיה מספיק חכם ובעל ידע, כדי לקבוע מי מהם צודק. השופט הוא האדם הזה. שופט הוא מי שמכריע בסכסוך בין הצדדים השונים. הוא עושה זאת על פי חוקי המדינה.

אבל השופטים פוסקים גם אם מישהו ביצע מעשה פשע. כשהמדינה תובעת את מי שחשודים שעשו מעשה פשע (זו נקראת "תביעה פלילית"), השופט מכריע על פי הראיות, האם החשודים אשמים ומה יהיה גזר הדין, כלומר העונש שאותו יקבלו.

השופטים ממלאים את תפקידם על-פי החוק. כדי שיעשו את תפקידם בנאמנות, משלמת להם המדינה שכר גבוה מאד. כך מונעת המדינה פיתויים של שוחד, כדי שיפסקו לטובת צד אחד.


הנה שופט מסביר מה צריך כדי להיות שופט (עברית):

https://youtu.be/DwZszR0NX2A


שיר הפתיחה מהסדרה הנוסטלגית והאהובה "דן דין השופט" (עברית):

http://youtu.be/vfsz8B8ZyZM


כך עובד השופט דן דין בסדרה (עברית):

http://youtu.be/UO1lv1ho3Tw


וכך חוקר הקומיקאי הקולנועי וודי אלן את עצמו ושובר אותו בסרט (עברית):

https://youtu.be/8a3mk9sp0oE

תארו לעצמכם שבית המשפט פסק בעניינכם ונתן פסק דין שאינכם מרוצים ממנו, האם זה סוף העניין? האם לא תוכלו לעשות דבר? - האמת היא שאפשר להגיש ערעור ולבקש שבית המשפט ידון שוב בעניין. בערעור ידון בית משפט גבוה מזה שדן בנושא קודם. ניתן להגיש ערעור גם על הפסיקה שלו, עד שמגיעים לבית המשפט העליון. האחרון הוא בית המשפט הגבוה ביותר של מדינה. אם הגעתם אליו, פסיקתו תהיה סוף פסוק והיא שתתקיים.

אך בית המשפט העליון אינו רק המוסד השיפוטי הגבוה במדינת ישראל. בניגוד לבית המשפט המחוזי, שעוסק באזור מסוים בארץ, תחום השיפוט של בית המשפט העליון הוא כל שטח מדינת ישראל. פסיקה של בית המשפט העליון היא חשובה מאד. מרגע שניתנה פסיקה כזו, היא תיצור תקדים שיחייב את כל בתי המשפט בישראל. כלומר, שופטים יסתמכו בפסיקותיהם על תקדימים שנקבעו בו, במשפטים דומים, בעת שהם נותנים פסקי דין חדשים.

העליון בישראל הוא גם בית המשפט שבו דנים בעתירות של אזרחים, כלומר בנושאים של צדק, שהוגשו על ידי אזרחים במדינה. זהו תפקיד שיש רק לבית המשפט העליון בישראל.

בבית המשפט הגבוה לצדק, או בקיצור בג"ץ, יכולים אזרחים להגיש בג"ץ כנגד רשויות המדינה וגופי ציבור שלטוניים ובית המשפט יפסוק בין האזרח לרשויות הללו. רבים מאשימים את בג"ץ בליברליזם מוגזם, כלומר בעמידה על זכויות הפרט, על חשבון היכולת של הממשלה לשלוט ולהגן על האינטרסים של המדינה, אבל אחרים עונים להם שבכך שומר בג"ץ על הערכים החשובים ביותר של המדינה הדמוקרטית בישראל.


מהו בג"צ - בית הדין הגבוה לצדק? (עברית לילדים)

https://youtu.be/cKv2QGhxY8c?t=5s


על בית המשפט העליון (עברית):

http://youtu.be/TjGEYmnZkkk


ובית משפט העליון של ארה"ב פסל חוק שאסר על מכירת משחקי מחשב אלימים לילדים וקטינים (עברית):

http://youtu.be/dumWbCVnq3g

לאחר שפורסם המחקר של החוקרים ג'יימס וילסון וג'ורג' קלינג ב-1982, על מה שנקרא "תאוריית החלונות השבורים" (Broken windows theory), החליטו בניו יורק לאמץ את התאוריה ולנסות ולתקן את המצב הקשה בעיר. שיטת העבודה של רודי ג'וליאני הייתה לתקן את ההזנחה, לנקות את השכונות ובמקביל - לנקוט גישה של אפס-סובלנות באכיפת החוקים בעיר.

ראש העירייה הנבחר של העיר ניו יורק האמין שאם הפשיעה והאלימות היא תוצאה הכרחית של אי-סדר, לכלוך והרס, תיקון של הגורמים הללו ואכיפה של החוקים יביאו לתיקון המצב. התוצאה הייתה מצוינת. הסתבר שאימוץ הרעיון הצליח להקטין באופן דרמטי את הפשיעה בניו יורק. כמות הרציחות ירדה לפחות מ-20% ממה שהייתה לפני הפעלת התכנית, מ-30 רציחות למאה אלף איש, ל-5 בלבד!


הנה סרטון שמסביר כיצד יושמה התאוריה של החלונות השבורים בעיר ניו יורק (עברית):

https://youtu.be/k0KfrAJU3w8


וג'וליאני מסביר כיצד יישם את מסקנות התאוריה כדי לשפר את מצב הפשע בניו-יורק באופן משמעותי מאד (מתורגם):

http://youtu.be/VX7hDYLPf6s

מיסים (Taxes) הם עניין עתיק מאוד. כבר אלפי שנים שממלכות גובות מיסים מהנתינים של בית המלוכה.

מַס הוא תשלום שהמדינה גובה מאזרחיה ומתושבים המתגוררים בה ןאינם אזרחים. מטרת הגבייה הזו היא לגבות כסף שיאפשר את מימון הפעולות השונות של גופי הציבור הממשלתיים.

הטלת מס במדינת חוק נקבעת על פי חוק. על גבייתו אחראית בדרך כלל רשות המיסים, שהיא רשות ממשלתית, עירונית, או במדינות שונות גם אזורית, שהוסמכה לכך בחקיקה.

בימי קדם נהגו השלטונות להטיל מיסים על העשירים בלבד. אך כשגילו המלכים והשלטונות את טעמו של הכסף הגדול גדל גם התיאבון שלהם והם החלו להטיל מיסים גם על מעמד הביניים.

בניגוד למיסים, כמו מס ההכנסה המודרני ומיסים במדינות דמוקרטיות ככלל, המיסים בעבר היו דורסניים וקפריזיים. המלך יכול היה להחליט כרצונו על כל מס בו חשק והוא פשוט הטיל מס חדש.

מלכים נהגו לממן כך את המלחמות המטורפות והיקרות, אותן יזמו כנגד אומות וממלכות אחרות, בלי קשר לרצון העם או לאינטרס שלו. כיום נוהגים כך רק בדיקטטורות, בהן הרשויות המאזנות כמו בתי המשפט או הפרלמנט נשלטות בידי רודנים ולא יכולות להגיב כבדמוקרטיה.

בעבר נהגו האימפריות השונות לכבוש שטחים וארצות ולגבות מהנכבשים מיסים. לא פעם המיסים הללו היו כבדים מאוד ולא חסרו מקרים בהם המס היה ממש אכזרי ואף הרסני עבור הנכבשים.

אגב, על האזרחים עצמם הטילו בעבר הרחוק רק מיסים זמניים, לרוב בזמן מלחמה. השינוי הגיע ככל הידוע בשנת 1874, כשאנגליה הפכה את מס ההכנסה לקבוע ותמידי. ב-1913 הצטרפה גם ארצות הברית לשיטה זו וכיום מטילות מרבית המדינות בעולם מיסים קבועים על אזרחיהן.


הנה תולדות המיסים:

https://youtu.be/_ek9q8v5H1A


קיצור תולדות המיסים:

עם חומר בתיאור

https://youtu.be/lWn16yoL194


כך נלחמים במעלימי מס (עברית):

https://youtu.be/vK1QY59A0q8


וסרטון תיעודי על המיסים וההכנסות:

https://youtu.be/r5orLeWcBqc?long=yes

החוק הבריטי קבע בשנים הראשונות שמהירותה של מכונית בעיר לא יעלה על 3 קילומטרים לשעה ומחוץ לעיר עד 6 קילומטרים לשעה. בנוסף, דרשו השלטונות הבריטיים שלפני המכונית חייב היה לצעוד אדם עם דגל אדום, שיזהיר את הולכי הרגל מהמכונית המתקרבת..

החוק בוטל ב-1896 והנהגים האנגלים חגגו אותו במירוץ מכוניות בן 96 קילומטרים, מלונדון לברייטון.


הנה מירוץ המכוניות החגיגי לרגל ביטול חוק הדגל האדום, חוק התנועה הראשון בהיסטוריה:

http://youtu.be/yqJqdn2a0fI


ופקקי התנועה של לונדון, בשנה שבה בוטל החוק:

https://www.youtube.com/watch?v=qrrpMORtOYs

הכנסת היא הפרלמנט של מדינת ישראל, בית הנבחרים של המדינה היהודית. זוהי רשות לאומית שיש לה כמה תפקידים:

- לחוקק חוקים.

- לבקר את עבודת הממשלה.

- לקבל החלטות ולאשר פעולות שונות במדינה (חלוקת התקציב במדינה, קביעת גובה המסים ועוד).


בכנסת 120 חברי כנסת, שנבחרים אחת לארבע שנים. חברי הכנסת נבחרים מהמפלגות שקיבלו בבחירות את קולות הבוחרים. כל מפלגה מכניסה לכנסת חברי כנסת על פי מספר הקולות שקיבלה בבחירות. במקרה שהממשלה נופלת, בהצבעת אי-אמון בכנסת (כלומר אינה מקבלת יותר את תמיכה רוב חברי הכנסת) או אם אינה מצליחה להעביר בהצבעה את תקציב המדינה השנתי, הכנסת מתפזרת והבחירות מתקיימות לפני כן.


הנה בניית משכן הכנסת שנראה לרבים כמו מקדש יווני:

https://youtu.be/FVYb0qRPLgc


המחנות הפוליטיים שנוצרים בה (עברית):

https://youtu.be/nyrfyPa2uxI


סיפור הכנסת השנייה:

https://youtu.be/YdovsGMryLI


וחברי הכנסת בעבודה...

https://youtu.be/U6V0aoW6KZI

חוקי חַמוּרָבִּי (Code of Hammurabi) הם אוסף החוקים המקיף ביותר שפורסם בעת העתיקה. קודקס חמורבי, אוסף החוקים הזה, נחקק באבן לקראת סוף שלטונו של מלך בבל חמורבי.

מדובר באחד מאוספי החוקים העתיקים ביותר שנמצאו אי-פעם והוא מלמד אותנו רבות על החוקים שהיו נהוגים בעת העתיקה. חלקם התגלגל גם אל החוקים היהודיים שפורסמו במקורות שלנו.

באוסף החוקים הכתוב במצבה השחורה, שנמצאת היום במוזיאון הלובר בפאריס, יש 3500 שורות טקסט ובהן כ־300 חוקים הכתובים בכתב יתדות אכדי, שפה שחמורבי הפך לשפתה הרשמית של ממלכת בבל.

חוקי חמורבי נמצאו במקומות נוספים לאבן הזו, אבל האבן בת ה-2.5 מטרים הזו היא מעין ספר חוקים רשמי וכמעט מלא.

כדי להדגיש שהמלך חמורבי מונה על ידי האלים כדי להבטיח את שלום נתיניו, מופיעות בראש האבן דמויותיהם של חמורבי עצמו, ביחד עם אל השמש.

חוקי חמורבי היו ראשוניים מסוגם וחדשניים לזמנם. אחד העקרונות בעונשים שבחוקי חמורבי, התבססו על הכלל של "עין תחת עין", חוקים לא פשוטים ואף אכזריים. הרעיון בהם היה שאם מישהו עבר עבירה כלשהי, הוא נענש בעונש מקביל למה שעשה. או במילים אחרות, "מידה כנגד מידה".

אבל בימינו הם לא היו חוקי חמורבי עומדים בשום מבחן משפטי, בעיקר בשל חוקי זכויות האדם שאנו מקדשים, לעומת האפליה הברורה שהם מכילים נגד נשים.

על אף שחלק גדול מהחוקים של חמורבי אינו מתאים לתרבות המערבית המודרנית, די ברורה השפעתם של חוקי חמורבי על חוקי התורה והתנ"ך.

החקיקה של חמורבי השפיעה בעקיפין גם על המוסר של התרבות המערבית ושל שיטות משפט מאוחרות יותר. במזרח התיכון השפעתם גדולה יותר ובמדינות שונות עדיין נוקטים בחלק מהעונשים, ברוח דומה.


הנה סרטון על חוקי חמורבי:

http://youtu.be/oDALXORbtR4


הסבר קצר על חוקי חמורבי וכיצד הם נולדו:

https://youtu.be/ZMx2pw1SIoM


חוקי חמורבי וזכויות האדם:

http://youtu.be/AB_l-uQB5XQ


והנה בחיוך פגישה בין משה לחמורבי בהר סיני (עברית):

http://youtu.be/4OU7sQBvGEE

זו לא תיאוריה ולא חזון לעתיד הרחוק. כשהכל יהיה מחובר - הכל יהיה פגיע. כבר כיום פיתחו מדעני מחשב מתכנתים וירטואליים, מעין קודי תוכנה שכותבים קודים חדשים ומפתחים תכניות מחשב משלהם. לכאורה ניתן יהיה בעתיד לכתוב קודים שיכתבו קודים, שיוכלו גם הם לכתוב קוד חדש וכך הלאה.

אבל המחשבים החכמים של העתיד, אותם מחשבים לומדים ורוויי הבינה המלאכותית, הם רק ההתחלה. המחשבים הללו עלולים להיות גם הבעיה של העתיד, שכן הם יוכלו בעתיד לתכנת את עצמם ולשכלל את עצמם כל העת. לכאורה זה יקרה כדי שיהפכו משוכללים יותר ויותר וישרתו את המין האנושי היטב.

אבל מה יקרה אם מחשבים עתידיים ובעלי יכולות מדהימות יבינו בצורה שגויה את כוונות המפעילים שלהם? מה יקרה כשהם יפתחו פושעים וירטואליים (Virtual Criminals)? האם יואשמו למשל, הם או המפעילים שלהם, בפשע וירטואלי שהמחשב עלול לבצע?

ועוד יותר מסוכן - מה יקרה אם מחשב שתכנתו אותו ללמוד ולפתח תוכנה, יכתוב קוד, שיכתוב קוד, שיכתוב עוד קוד והקוד הזה יבצע פשע וירטואלי שיגרום נזק כבד? מי יישפט - האם יהיה זה המתכנת שכתב את התכנה המקורית, זו שאחרי השתלשלות הפיתוח שלה נכתבה לבסוף התכנה הפושעת? ומה בכלל אשמתו בפשע?

ואולי המחשב הוא שייענש? ואיך מוציאים להורג מחשב שהרג בני אדם? בכיסא חשמלי? אולי בניתוק מהחשמל? ואולי פשוט ימחקו את הקוד הפושע לתמיד ובכך ימחו את זכרו מעל פני האדמה? - אבל מה יהיה אם הקוד הפושע שכפל את עצמו מראש וכך ממתינים פושעים זהים כדי לשוב ולפשוע וחמור מזה - לפתח פושעים משוכללים יותר, מתוחכמים ובעלי יכולת משופרת להסתיר את הפשעים שלהם!?

מדובר בשאלות קשות ומורכבות, שמהוות כיום את עיקר הטענות של מי שחוששים מהיכולות הרבות שמקנים מדעני המחשוב לכלי מחשב תבוניים ומהבינה המלאכותית שהולכת ונעשית משוכללת לנגד עינינו.


הנה עולם הפשע המקוון בעתיד לעומת זה של ימינו:

https://youtu.be/N2NtDLSAXX8


סכנות הפושע הממוחשב של העתיד:

http://youtu.be/lvkf-TBWGG0


החיים בצל פשעי העתיד:

http://youtu.be/1B6zOXQOasY


והרצאת טד על פשעי העתיד ותפקידה המריע של הטכנולוגיה בהם (מתורגם):

https://youtu.be/-E97Kgi0sR4?long=yes

הבריונות ברשת היא אחד הדברים האיומים שהביא איתו דור הרשתות החברתיות. עלבונות, השפלות, איומים או חרמות - הבריונות כאן היא המשך של הבריונות בחיים ובבית הספר, אבל היא מתבצעת לעיניהם של רבים מאי-פעם.

הבריונות הזו פוגעת ומשפילה וגורמת לילדים לסבול מאד. היו כבר מקרים איומים של ילדים שאיבדו את כל בטחונם בחיים. ילדים אחרים חווים חרם, שאם פעם היה רק במפגש החברתי בבית הספר או בשכונה, היום הוא גם ברשת, ללא הפסקה ובכל שעה ביום.

ולילדים נפגעי רשת - אל תסכימו לראות ולאפשר לבריונות כזו להתקיים לנגד עיניכם! אל תעמדו מנגד! - אם אתם נחשפים להצקות שפוגעות במישהו ברשת, פנו לכל מקום אפשרי כדי למנוע זאת - להנהלת האתר שבו מציקים לילד, אם אינכם מכירים אותו, או להורים, מורים, או ליועצת בית הספר - במקרה שמדובר במישהו שאתם מכירים (חבר לכיתה או מישהו מהחבר'ה).


הנה מה שצריך לעשות כשנחשפים למישהו שסובל מהצקות ברשת:

http://youtu.be/-5PZ_Bh-M6o


הנה חרם ואף אחד לא איתך (עברית):

https://youtu.be/KAsasXXfL-w


כך נראה חרם משפיל בווטסאפ (עברית):

https://youtu.be/xSRKrpyVLCo


קליפ שמדבר על הרוע והאלימות:

https://youtu.be/oC-GflRB0y4


וסרט ארוך על בריונות ברשת (מתורגם):

http://youtu.be/Fjqiaa-SDHA?long=yes

קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.

אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.

יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.


הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):

https://youtu.be/gEEXf_bz0kA


כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):

https://youtu.be/ofYUO33J9og


וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):

http://youtu.be/NQzYymr1SEA

תאוריית "החלונות השבורים" (Broken windows theory) אומרת שכאשר יש בשכונה מסוימת חלון שבור שלא תוקן, במהרה יצטרפו אליו חלונות שבורים רבים אחרים, שלא יתוקנו גם הם, מה שיגרור להזנחה כללית ובהמשך גם הידרדרות לפשע. טענה חשובה היא שהתרופפות של החוקים והאיסורים החברתיים, תביא במשך הזמן לעלייה בפשיעה ובאלימות.

התאוריה הוצגה על ידי צמד החוקרים ג'יימס וילסון וג'ורג' קלינג ב-1982, בכתב העת "The Atlantic Monthly". היא נכללה במאמר על הפשע והאסטרטגיות האפשריות לסילוק הפשע משכונות עירוניות.

כמובן שהחלון השבור הוא סמל להזנחה בתחילת הדרך, של דברים בעייתיים ופשעים קטנים, שאם לא יטופלו, יהפכו לפשעים ובעיות גדולות. המסר המועבר באי תיקון החלון הראשון ואלו הבאים אחריו, הוא למעשה היעדר גבולות וחוסר אכפתיות של הסביבה לרכושה ולתושביה. רק תיקון ובצידו אכיפה בלתי מתפשרת של החוקים, יביאו לשיפור המצב.

השיטה יושמה בשנות ה-80 בעיר ניו-יורק, על ידי ראש העיריה רודי ג'וליאני ונחלה הצלחה מרשימה. בכך היא נתנה אישור לרעיון שתיקון ואכיפה יכולים להביא לשינוי גם במקומות ובקהילות שהכל נראה בהם אבוד. מנגד, יש חוקרים שחולקים על ההצלחה הזו, לאחר שמחקר שערכו גילה שבאותן שנים חלה ירידה מקבילה בפשיעה ובאלימות בכל רחבי ארה"ב ולא רק בעיר ניו יורק.


הנה תיאור קצר של תאוריית החלונות השבורים:

https://youtu.be/vj9WsGbaNAY


הסבר מפורט ומתורגם של התאוריה ואף קורא להפעילה ברמה העולמית:

https://youtu.be/Y-cUr2MYbh8


וראש עיריית ניו-יורק לשעבר מסביר כיצד יישם את מסקנות התאוריה כדי לשפר את מצב הפשע בניו-יורק באופן משמעותי מאד (מתורגם):

http://youtu.be/VX7hDYLPf6s

דמוקרטיה מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות" (Separation of powers). זה אומר שמתקיימות בה שלוש הרשויות מדיניות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו.

למעשה, הפרדת הרשויות היא המימוש של עיקרון ה"איזונים ובלמים" בדמוקרטיה. כל רשות מאזנת את האחרות ובולמת אותה באמצעים דמוקרטיים מצבירת כוח רב מדי, עד כדי השחתה ושימוש אפשרי בו לרעה.

עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא מאפיין יסוד במשטר דמוקרטי, קובע שהרשויות הללו מתפקדות במקביל ומפקחות זו על זו, אבל משתדלות שלא להתערב, כל רשות בעבודתה של רשות אחרת.

אלה הן הרשויות, המופרדות זו מזו: הרשות המחוקקת, שהיא הפרלמנט (אצלנו הכנסת היא הפרלמנט), הרשות המבצעת, היא הממשלה והרשות השופטת - בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.

לקיומה של הדמוקרטיה חשוב שהרשויות הללו, המחוקקת, המבצעת והשופטת, יפעלו במקביל זו לזו ויפקחו זו על זו, אך ישתדלו להמעיט ככל הניתן בהתערבות זו בעבודתה של זו. זאת כל עוד אין התנגשות בין ערכי היסוד או החוקה של המדינה יבין מעשיהן של הרשויות השונות הללו.

אגב, בציבור רווחת גם התפיסה של קיומה של רשות רביעית. מדובר בעיתונות ובתקשורת החופשית ובחשיבות שלהן לדמוקרטיה. מכאן הכינוי "הרשות הרביעית", כאילו היא רשות נוספת, שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות.

עד כמה הפרדת הרשויות הכרחית לשלטון דמוקרטי יעידו מעשיהם בהיסטוריה של דיקטטורים ומנהיגים של שלטון יחיד. הדבר הראשון שהם מבצעים כשהם עולים לשלטון הוא החלשת והגבלת הרשות המחוקקת והרשות השופטת, כדי שלא "יפריעו" למעלליהם בתור הרשות המבצעת.


הנה הפרדת הרשויות בדמוקרטיה:

https://youtu.be/18FCmLqobmc


והעקרונות עם המושגים בדמוקרטיה (עברית):

http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U

"השומרוני הטוב" הוא מושג שמתייחס לאדם שעוזר לאדם אחר, בלי כוונה כלשהי לקבל ממנו תמורה ומבלי לחשוב יותר מדי. זה בא ממשל שסיפר ישו הנוצרי למאמיניו ושהתבסס, כמו כל תורתו המוסרית של ישו, על היהדות, בציווי העליון של "ואהבת לרעך כמוך".

"חוק השומרוני הטוב" הוא חוק שמחייב אנשים לעזור והוא חוקק במדינות שונות בארה"ב ובאירופה (הוא די דומה אגב, לחוק הישראלי). "חוק השומרוני הטוב" מגן על אדם שמושיט עזרה לאדם אחר הנמצא בסכנה, מפני תביעה משפטית. לפי החוק גם אם הוגשה עזרה לא נכונה ואף כזו שגרמה נזק, כוונתו הטובה מגנה עליו. יש המרחיבים את פרשנות החוק גם להכרח להגיש עזרה לנפגע. כוונת "חוק השומרוני הטוב" היא לשפר את נכונותם של אנשים לעזור ולא לאפשר להם לעמוד מנגד. לפי החוק, לא צריך להמתין לאלטרואיזם, טוב לב שלא מצפה לתמורה, אלא יש לסייע בכל מקרה.

אנו יכולים לאמץ מזה להתנהגות האישית שלנו את הכלל - לעולם לא נעמוד מנגד וננסה לסייע לכל אדם שזקוק לעזרה, גם אם לא יוצא לנו מזה דבר.


הנה סרטון על משל השומרוני הטוב (מתורגם):

http://youtu.be/pMBSu_X10KI?t=15s


בסדרה המיתולוגית "סיינפלד" הוקדש פרק הסיום למקרה שבו עמדו גיבורי הסדרה מנגד ונתבעו על שלא סייעו לאיש שנשדד ברחוב ולעגו לו:

http://youtu.be/zPnK0NCn_MQ


וליד המקום בו התרחש לפי האמונה העניין יש היום אכסניית אורחים בשם זה (עברית):

https://youtu.be/uqXV23Ivj_0?long=yes