חול טובעני (Quicksand) הוא חול רווי במים, ההופך לבוץ טובעני שיכול להיות מלכודת למי שמהלכים בו ושוקעים.

תופעת החול הטובעני נוצרת כשהמים עולים ממאגר תת-קרקעי כלשהו ומעלים את גרגירי החול, גורמים להם לצוף.

בסרטי קולנוע רבים מתואר החול הטובעני הזה כמסוכן ורואים בו אנשים הטובעים ונעלמים בבוץ, אלא אם מדובר בגיבור הסרט, שמין הסתם ייחלץ תמיד בשנייה האחרונה.

אז נכון שהחול הרטוב הזה מגיב בקלות ללחץ ומשקל ומהווה מלכודת מסוימת למי ש"טובעים" בו, אבל האמת היא שהחול הטובעני צפוף מגופו של בן אדם, מה שעקרונית יסייע לו לצוף בו.

ובכל זאת - אם יש סכנה בחול טובעני אז הסכנה הגדולה ביותר היא זו של תזוזה ותנועה חסרת אונים של מי שתקוע בו. תנועות ותזוזות רבות כאלה, הנובעות מהמצוקה והפחד, יעייפו את האיש השקוע בחול ויגרמו לו להתחפר עמוק ולבסוף אף לעתים לטבוע בבוץ.

את הקוויק סנד מוצאים בדרך כלל ליד נהרות ובחופים של ים. אחד המקומות בעולם שקל למצוא בהם חול טובעני כזה הוא החול שבמפרץ מורקאם (Morecambe Bay) האנגלי. חופו של המפרץ הוא צר ורדוד. הסכנה בשקיעה בחוף הזה היא לא מטביעה מוחלטת בבוץ, אלא מכך שמי שנתקע בחול טובעני עלול למצוא את עצמו טובע כשהמים גואים, בגאות מהירה מאוד, בעוד הוא לא מצליח להיחלץ בזמן.


הנה הבוץ הטובעני:

https://youtu.be/snTNnCPNSUk


בקולנוע ובחיים:

https://youtu.be/jYlZyO62V7A


כמה זמן עד ששוקעים בו:

https://youtu.be/a2VJqud3Ls8


אל תנסו את זה...

https://youtu.be/LpMsKX-iLOQ


כך נחלצים:

https://youtu.be/yg88Tw8oAbk


וחיוך מעולם הראליטי והבוץ (עברית):

https://youtu.be/GFM1N3TT_TU

אבן חול צבעונית נוצרת בשכבות של סלע, כשכל שכבה היא בצבע אחר. לרוב נראה את החולות הצבעוניים במעין חלון גאולוגי שמציג בשכבות צבעוניות את החול עתיר המינרלים שנטמע במשך מיליוני שנים.

איך מתקבלים צבעי החול השונים? - את צבע החול קובעת כמות המינרלים שיש בו, במיוחד כמות הברזל שבו. כשהברזל בא במגע עם האוויר ומתחמצן, גרגירי הקוורץ מקבלים גוון מסוים, המשתנה בהתאם לכמות הברזל שבחול. וכך, בכל תקופה השתנתה כמות החמצן שבאוויר והחול ששקע באותה התקופה מקבל צבע שונה מתקופות אחרות.


הנה הגוונים שבהם מופיעים חולות צבעוניים באבן החול:

http://youtu.be/4vrhxa0yt5k


עבודתם של אמני החול הצבעוני ואמנות החול הצבעוני שלהם:

http://youtu.be/0c8NGE4ZKLE

חלזונות הדחפור הם משפחה שבה כמה מינים החיים בתוך החול ומתקדמים בו. חדק ארוך משתרבב החוצה מראשם. הוא משמש לחישה. רגלם של חלזונות אלה נעוצה בחול והם נעים בו כדחפור זוטא. חלזונות הדחפור הם אוכלי בשר, לרוב של פגרי דגים או חלזונות אחרים.

המשותף לפושטי הרגל הוא מטל ביצים בצורת סליל העשוי חולי ונקרא "צווארון חול". בתוך צווארון החול מוסתרות הביצים המופרות בינות לגרגרי החול, עד שהעוברים בשלב הנקרא "מפרשית" ונראים רק במיקרוסקופ, משתחררים למים הפתוחים.

באילת יש כמה מינים וכן בחופי הים התיכון. בעבר הם נקראו טבוריות.


הנה פושט הרגל, צווארון הים והעוברים, בדרגת מפרשית (Veliger), המשתחררים מהצווארון ליציאה לטבע:

http://youtu.be/vr2NbW-I8rI

החל מגיל 20, לאחר חודשיים שבהם נשאה את הביצים, יוצאת הצבה הבוגרת אל החוף, כדי להטיל את הביצים שלה. התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק בכל שנתיים.

נקבות צבי הים יוצאות מהים להטיל את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. בליל ההטלה מגיחות הצבות מהים וזוחלות למרחק של כמה עשרות מטרים מקו המים. כל צבה חופרת גומה בחול, מטילה לתוכה כמה עשרות ביצים ומכסה ומסתירה את הקן של הביצים.

אחרי כמעט חודשיים, לרוב בשעות הלילה, בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים דרך שכבת החול שמכסה את הקן, לאוויר העולם. הם עושים את דרכם אל הים, כשחלקם נטרפים בדרך ולא יגיעו אל המים. אלה שכן, יתחילו מיד לשחות וייצאו לחיים.


כך נראית ההישרדות המופלאה של צבי הים (מתורגם):

http://youtu.be/t-KmQ6pGxg4?t=13s


לילות הטלת הביצים של נקבות צבי הים והטמנתן בחול של חוף הים:

http://youtu.be/gDV4rI3AlUM


האמהות ממתינות לצאצאים הנולדים שיבואו אל הים:

http://youtu.be/wbf5BoN2AXY?t=1m56s


ויש מתנדבים העוזרים ומתעדים את הצאצאים שנולדים והולכים בהמוניהם לכיוון הים:

http://youtu.be/T8eGw1oyYoQ

בקבוקי זכוכית הם מוצר עתיק למדי. פעם הם יוצרו אחד אחד ונופחו בעזרת הריאות האנושיות, בעוד שכיום הם מיוצרים במפעלים גדולים, בפסי ייצור ענקיים, המייצרים עשרות אלפי בקבוקים בכל שעה.

על אף התיעוש, הייצור של הזכוכית עצמה נשאר בשלב הראשון כשהיה. במפעל מערבבים חול, סיד וסודה, מוסיפים להם שאריות של זכוכית למיחזור ומכניסים אותם לכור היתוך שבו מיוצרת הזכוכית - בטמפרטורה של 1565 מעלות!

לאחר שהזכוכית נוצרת, חותכת אותה מכונה מדויקת למנות זהות בגודלן, שמהן ייוצרו הבקבוקים. המנות מוזרמות לתבניות מיוחדות שסוגרות על מנת הזכוכית. לצורך יצירת צורת הבקבוק והפיכתו לחלול, צינור מיוחד מתחבר אליו מלמעלה, מזרים אוויר דחוס אל הזכוכית שהתבנית מלמעלה ומרחיב את הזכוכית לשולי התבנית, כדי ליצור את צורת הבקבוק הסופית ולהפוך אותו לחלול.

עכשיו באים ציפוי הבקבוק, קירור והחלקה וטיפול למניעת שריטות. מכאן הבקבוקים עוברים לבדיקה של בוחני איכות, שבודקים את הבקבוקים מכמה כיוונים. בקבוקים פגומים נשלפים ונזרקים למיחזור, בעוד בקבוקים תקינים נארזים ונשלחים למפעלי המשקאות.


כך ניפחו נפחי הזכוכית את הבקבוקים בימי קדם:

https://youtu.be/QXQMc0jsl2E


כך מייצרים בקבוקי זכוכית במפעל מודרני:

https://youtu.be/HwoMDBM4Mq4


פס הייצור במפעל בקבוקים אופייני:

https://youtu.be/Rbxd8idzTVU


ייצור בקבוקי זכוכית בתעשייה:

https://youtu.be/NVKcISj2LfA


וכך זה נראה במפעל:

https://youtu.be/A_M8WBJMcM0

דיונה (Dune), בעברית חולית, היא גבעת חול שנוצרה בזכות הרוח. הרוחות גם משנות כל העת את מקומן וצורתן של הדיונות במדבר, שכן מהירות הרוחות וכיוונן הם שקובעים את צורתה של הדיונה.


מטלה יצירתית
==========
נסו ליצור בעזרת הכלי שבקישור המצורף את נופי הדיונות הכי קסומים שאתם יכולים. השוו עם חבריכם והצביעו על הנוף הנבחר!


הנה הדיונה הגדולה באשדוד:

http://youtu.be/5zzJjUXVBu8


והנה הדיונות הענקיות של מדבר נמיב:

http://youtu.be/iMCY9WMnzaw


והנה תחביב של נהיגה בדיונות מדבר:

http://youtu.be/jCguM1gS9S4

דג משה רבנו (Flatfish) הוא פלא אבולוציוני לא קטן. מסתבר שהדג הכמעט סתמי הזה עובר במהלך חייו שינויים גופניים מדהימים. מדג סימטרי, ככל הדגים, הוא הופך במהלך חייו לדג מותאם לסביבתו ולמגבלותיה לקיומו.

הוא לא היחיד. מדובר במשפחה שלמה של דגים שטוחים ובעלי יכולת מופלאה להעביר את עיניהם, במהלך תקופת הגדילה, מצד אל צד!

דגיגי משה רבנו הקטנים מתחילים את חייהם כשעיניהם משני צידי הגוף והם חיים כמו כל דג אחר. אך בתהליך מופלא שנמשך כ-6 שבועות, בעוד הדגיג מתחיל לגדול, מתחילה אחת מעיניו ממש לנוע כלפי מעלה. העין עוברת את קצהו העליון של ראשו של הדג ומתייצבת לצד העין השנייה, באותו צד של הגוף!

וזה לא התהליך המדהים היחיד שהדג הזה עובר בגדילתו. לאט לאט גוגלתו מתחילה להתעוות ובסוף הגדילה נוטה הדג על צידו, במקום להיות זקוף ככל הדגים. הוא נוחת על קרקעית הים, כשפיו פונה לאדמה, מוכן לאכול בעלי חיים קטנים המצויים על קרקע הים בעוד שתי עיניו פונות כלפי מעלה, מזדקרות כלפי מעלה ובוחנות את השטח, פן יתקרב טורף או כדי לזהות משהו שווה שאפשר לנשנש..


הנה סרטון מהיר שמציג את השינוי שעובר דג משה רבנו במשך 6 שבועות:

https://youtu.be/qePwW44HhNg


ההתאמה המופלאה של דגי משה רבנו הבלתי סימטריים:

https://youtu.be/K2jzXMOL7MI


וכך הוא מתחבא בחול שעל קרקעית הים:

https://youtu.be/-0PEabzjSNI

במבט ראשון התוכינון מבהיל. זהו דג גדול, יש שקוראים לו דג תוכי, שמסתובב בין השוניות ונוגס בסלעים ובעיקר באלמוגי אבן.

האמת היא שהוא בסך הכל צמחוני. האבן שהוא מגרד מהאלמוג מכילה המון אצות, צמחים החיים עם האלמוג בשיתוף.

את שברי הסלע הוא גורס במערכת שיניים קשות בבית הבליעה, מעין מגרסה... ולמעשה הוא מכניס לגופו חול המכיל חומר צמחי שהוא מזונו.

מהפתח האחורי של גופו פולט התוכינון צואה, שהיא בעצם חול נקי שמתרכז בעשרות קילוגרמים לכל מטר מרובע של קרקע ים רדודה.

אגב, התוכינון גם מחליף את מינו בבגרותו. קראו על כך באאוריקה בתגית "תוכינון".


הנה שיר בו שר סרטן נזיר על יצרן חול הים שכולנו צריכים להודות לו - התוכינון:

http://youtu.be/k_OyfZO3M58


התוכינון והתהליך החשוב של יצירת חול ים בגופו:

http://youtu.be/2aAfIlRjgk8


וסרטון שמדגיש כמה תורם דג התוכי לשונית האלמוגים:

http://youtu.be/dMcEztHmb1U?t=5s

עלעול (Dust devil), או בעברית "עלעול רוח", הוא תופעה מטאורולוגית של נד ענן של חול או מים.

עלעול החול הוא מעין תימרת אבק שנוצרת מים מערבולת אוויר, שנראית כצינור חול דק ומתנשא לשמיים, עד לגובה של כ-100 מטרים.

קוטרו של עלעול החול הוא כמה מטרים. עלעול חול נוצר בחום ובאזורים צחיחים, לכן הוא יקרה בדרך כלל במדבריות.

אל תתנו לדמיון של עלעול החול לטורנדו להפחיד אתכם. לרוב הוא קטן מכדי להסב נזק של ממש והוא נוטה להתקיים זמן קצר מאוד. מדובר באירוע נדיר במיוחד, שהיא תתחזק ותהיה חזקה על כך, עד כדי העפת עצמים באוויר, כמו גגות או מכוניות קטנות.

קיים גם עלעול מים הנקרא גם נד מים. זהו מעין מערבולת חזקה דמוית עמוד בשמיים, שלרוב היא מופיעה כענן בצורה של משפך. עלעול מים מתרחש בגוף מים ומחובר לענן ערימה.


הנה סרטון עם עלעול חול בנגב:

http://youtu.be/dut182XLPio


ועולעול מים, מעל הים:

http://youtu.be/8RkSv6nvY0I

דמיינו אזור טבעי של גבעות חוליות וצבועות במגוון טבעי וססגוני של צבעים, ביניהם אדום, סגול, צהוב, ירוק, כחול ועוד.

אופייה הוולקני של אדמת האי, שבאזור הכפר שאמארל שבאי מאוריציוס, הוא שמייצר את “שבעת הצבעים של שמראל” (Seven coloured earth).

מדובר באחת מתופעות הטבע המיוחדות והמרהיבות באי והיא תוצאה של תופעה גאולוגית נדירה ומעניינת. התקררות בזמנים שונים של סלע וולקני, שחלקים ממנו התקררו בטמפרטורות שונות, יצרו שונות בקרקע הסלעית המחזירה צבעים שונים בזוויות השמש השונות.

התהליך הגאולוגי שיצר קרקע צבעונית שהיא סלעית ולא חולית מביא לכך שמי הגשמים ששוטפים את גבעות שבע החולות הצבעוניים לא משנים את צבעי האדמה והיא לא עוברת תהליכי ארוזיה.

גם המבקרים בגבעות שבע החולות הצבעוניות לא הורסים את היופי הזה. למעשה, אין להם נגיעה לקרקע עצמה והם מהלכים על מסלולי עץ מוגבהים, שנבנו מעל הגבעות ומאפשרים תצפית מעולה בתצורות הצבע הנפלאות, אך כזו המשמרת את היופי הייחודי ללא פגיעה בו.

עדות לעמידות הקרקע בפני מים מפלי שאמארל הסמוכים למקום וניתן לראותם מהתצפית הסמוכה לגבעות הצבע שבמקום.

אגב, עוצמת הצבעים בסרטים ובתמונות השונות נובעים גם מהשעה ביום וזווית השמש בה צולם כל תצלום וגם מפילטרים שבהם משתמשים צלמים מקצועיים לא פעם ומחזקים את הצבעים בצילום.


הנה הסבר על גבעות שבע החולות הצבעוניים:

https://youtu.be/PbiXaHwaIlU


בלוגרים בטיול:

https://youtu.be/WGV-IXAYBYk


תמונות מהמקום:

https://youtu.be/N9qS8SQHLWY


וביקור בקרקע שבעת הצבעים:

https://youtu.be/EF3kc-2rYok

הבאגי הוא רכב שטח מהנה בצורה יחודית. זהו כלי רכב לנהיגה בחולות, שצוייד בגלגלי בלון. בשנות ה-70 הפך הבאגי, שהיה רכב לנסיעה מדברית, לרכב אופנתי ופופולארי בקרב צעירים. רבים הצטיידו בו לנסיעה על חופי ים ולבילויים בערי חוף. עד היום הוא נפוץ אם כי פחות מבעבר.

השם באגי הגיע מהגייה באנגלית של "חיפושית החולות" (Dune Buggy). כיום מכנים לעתים את הבאגי בטעות 'רכב תום קאר'.


הנה ממציא מכונית הבאגי שלא ראה פרוטה מהמצאתו וכבר לא כועס על כך:

http://youtu.be/hx1Z-mWKwP8


חיפושית החולות, כמו שמכנים את הבאגי:

http://youtu.be/sAubG28uODM

החול מקורו בסלעים ואבנים שנשחקו ורוסקו לפירורים זעירים. צבעו של החול, שבא לא פעם מאבן חול, נקבע על ידי המינרלים שמהם הורכב הסלע המרוסק ושממנו נוצר החול.

כמו הסלעים, גם החול מורכב ממינרלים שונים, שהעירבוב שלהם מנפיק לחול את צבעו המיוחד. כך יוצא שחול ים בא מאזורים טרופיים, מאבן גיר, או מקונכיות לבנות ואלמוגים, נגרס לפירורים קטנטנים ולבנים. חול הים שבא מאזורים אחרים בעולם בא מתרכובות שכוללות מתכת וזה מקנה לו גוון צהבהב יותר.

מינרלים אחרים יוצרים צבעים וגוונים נוספים, כמו למשל גוון אדום, שבא מתחמוצת של ברזל, ירוק שבא ממינרל הכולל נחושת, כתום מסלע הכולל גופרית וצהוב מהמנגן שבמינרל שממנו נוצר החול. 


הנה עיצוב מחול צבעוני:

https://youtu.be/kUmDaPid-Rk


הגוונים שבהם מופיעים חולות צבעוניים באבן החול:

http://youtu.be/4vrhxa0yt5k


כמעט כל החולות הצבעוניים שאתם רואים הם מלאכותיים וצבועים:

https://youtu.be/N_vn-scKhug


וכך הם יוצרים את הרכבי החול הנפלאים הללו:

https://youtu.be/6DvHi-UugWg

רכבת הזהב הנאצית (Nazi Gold Train) היא רכבת שעליה העמיסו הנאצים, על פי השמועות, טונות של זהב וחפצי ערך שנבזזו מהאסירים היהודים במחנות ההשמדה. זמן קצר לפני תום מלחמת העולם השנייה, כשהנאצים הבינו שהם בדרך לתבוסה, הם הסיעו אותה מפולין לעבר גרמניה.

זה היה באפריל שנת 1945. סמוך לעיר ורוצלאב שבמערב פולין נעלמה הרכבת עמוסת האוצרות, שאורכה כ-90 מטרים. עד היום לא התגלו עקבותיה וציידי אוצרות מנסים מאז למצוא את עקבותיה. ממשלת פולין העניקה במהלך השנים למספר צוותי חיפוש לנסות ולגלות את רכבת הזהב הנאצית אך ללא תוצאות.

בחודש אוגוסט 2015 טען אחד הצוותים שחיפשו את רכבת הזהב המסתורית, שהוא חשף את מיקום הרכבת הנעלמת של הנאצים. הוטל עליו לספק הוכחות לפני שאנשיו יקבלו רשות לחפור במקום. כשנשאלו מהיכן קיבלו מידע על הרכבת, טענו אנשי הצוות שקיבלו מידע מאדם שהיה בסביבה בזמן שהרכבת נעלמה. הם מקווים למצוא הוכחות לקיומה מתחת לפני האדמה בעזרת ציוד טכנולוגי משוכלל, הכולל בין השאר מצלמות תרמיות, גלאי מתכות משוכללים ורדארים חדישים.

הצוות הזה טען שגילה בעזרת רדאר משוכלל את הרכבת הקבורה. לדבריהם חפרו הנאצים תעלות תת-קרקעיות והניחו מסילות שהובילו את הרכבת היישר לתוכן. לאחר שהסירו את המסילות, כיסו הנאצים את הרכבת, בכוונה לחזור בעתיד ולהשתמש באוצרות שבה.

אך בספטמבר 2015 הודיע נציג ממשלת פולין שהדיווח על מציאת רכבת הזהב הנאצית היה מתיחה ואין שום מידע חדש בנושא. לא ברור האם אכן לא נמצא דבר, או שיתכן שהממשלה הפולנית מעדיפה שלא לחלק את המידע על מציאת האוצר הגדול בעולם עם בעלי הנכסים שברכבת. ככל הידוע, חלק גדול מהאוצר שברכבת האבודה, אם היא אכן קיימת, שייך ליורשיהם של יהודים שנגזלו בשואה ולמדינות שנכבשו על ידי הנאצים.


זהו סיפורה של רכבת הזהב הנאצית מסוף מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/EDr2jGny-Uk


האם היא נמצאה:

https://youtu.be/bYYZl9tp4AY


ודיווח נוסף על מציאתה של רכבת הזהב הנאצי:

https://youtu.be/7xmEMGpCHLI

יש חופים שהים סחף מהם את החול אל מעמקי הים או אל חופים אחרים. בחופים כאלה נשארים רק אבנים וצדפים וקשה ללכת עליהם יחפים. הסחיפה של החול מתרחשת במיוחד בזמן הסערות, שמושכות את החול אל קרקעית הים.

כדי למנוע את סחיפת החול מהחופים, בונים לעתים מחסומים ושוברי גלים אל מול החוף. אבל זה לא תמיד מספיק כדי למנוע וברוב המקרים זה רק מקטין את התופעה. לכן יצטרכו לא פעם להביא חול ממקומות אחרים ולהוסיפו לחופי הים, כדי לשמור על החוף מלהפוך לחוף סלעי ופחות נעים


הנה חוף ברייטון שאין בו חול ים - רק אבנים:

https://youtu.be/fP0LiQEmKXk


חוף ללא חול בקרואטיה:

https://youtu.be/GmIq_UlnYbM


כך מחזירים את החול לחופים שאיבדו אותו:

https://youtu.be/4uqOO2gsmh4

אבן חול צבעונית נוצרת בשכבות של סלע, כשכל שכבה היא בצבע אחר. אמני החול יודעים לשלב את אבן החול הצבעוני בתוך בקבוקים בצורות אמנותיות מרשימות במיוחד. המומחיות של מילוי הבקבוקים בשכבות רבות של צבע עוברת מאב לבן ודורשת כשרון וידע של ממש.

היכולת של האמנים באשר לציורי החול שבצד הבקבוק משתנה מאמן לאמן. רבים מהם מסוגלים לצייר ציפורים או מרכיבים פשוטים יחסית. אך האמנים המעולים מסוגלים לצייר דמויות, ציפורים, עצים, בעלי חיים ואפילו דיוקנאות של אנשים.


כך יוצר אמן חול צבעוני מירדן:

https://youtu.be/xvgSFxbeZ2k?si=GipIF0ptNFVZNqLa


אמן חולות צבעוניים ממלא את הבקבוקים באבן החול:

https://youtu.be/2rRcpvOtoDQ


מומחה בעבודה:

https://youtu.be/2ozEEGog8XQ


עוד מאמני החול הצבעוני, בעת מילוי הבקבוקים:

http://youtu.be/0c8NGE4ZKLE


יש מי שמשתמשים בחול מלאכותי באמנות הבקבוקים:

https://youtu.be/BRrTVaHrbAQ


וכך תעשו את זה גם אתם (עברית):

https://youtu.be/_L5nxGOpj9A?long=yes

המדבר הצבוע הוא אזור מדברי ענק בצפון אריזונה שבארצות הברית. שמו של המדבר הצבוע ניתן לו בזכות נופיו הצבעוניים. השם הוענק לו על ידי המתיישבים הספרדיים שנהגו לכנותו כך.

צבעי המדבר נוצרו בזכות שכבות סלע שונות, שמכילות תרכובות ברזל ומגנזיום מגוונות. תרכובות אלה הן שיוצרות את הפיגמנטים לצבעי המדבר השונים.


הנה המדבר הצבוע באריזונה:

http://youtu.be/MWPSFDqx1Hc


מצגת וידאו מהמדבר הצבוע של אריזונה:

http://youtu.be/eRaMdDajk5U


ושיר הלל לנופי המדבר הצבועים:

http://youtu.be/wvgLJJjp_3Y

על דרך המשי, בצפון סין, חזו מובילי השיירות והסוחרים כבר בזמנים עברו, באחד מפלאי הטבע הגיאולוגיים המיוחדים בעולם. מדובר בהרים שנראים כאילו נצבעו ביד אמן, פסים פסים של גווני החולות הצבעוניים במגוון שאין לו אח ורע בעולם.

לפני 700 שנה כבר התפעל מהם מרקו פולו שהגיע בטיוליו עד כאן. ההרים הצבעוניים, המכונים "הרי הקשת" (Rainbow mountains), נמצאים ליד העיר ז'אנג יה שבמחוז גואנסו (Guansu). הם נראים ממש כאילו מישהו שפך שם את כל בקבוקי החול הצבעוניים שבעולם.

הנוף המצוקי באזור מורכב משכבות אדמה בצבעים שונים ומהפנטים בשלל צבעים. בניגוד לאתרי חול צבעוני רבים בעולם, שבהם יש מגוון מוגבל יחסית של צבעים, בהרי הקשת מדובר בעשרות פסים רבים של צבעים שונים ומגוונים להפליא.

ההרים שעברו במהלך של מיליוני שנים רעידות אדמה ותזוזות רבות, מציגים פסים מקבילים של אינספור גוונים, מהאדום השולט באזור ועד לגווני חום, צהוב, שמנת, אפור ועוד. כל צבע נוצר ממינרל אחר. אנשי הפארק הגיאולוגי שהוקם במקום ממליצים על צפייה בנוף המיוחד הזה לקראת שקיעה, כשהצבעים לא מוארים בשמש עוצמתית וגווניהם מקבלים משנה יופי.


הנה סיפורם של הרי הקשת בסין:

https://youtu.be/1UTHVjFioWM


פשר הצבעים שנוצרו בהרי הקשת של סין:

http://youtu.be/gldJ7-SFyUU


הדרכה בסינית למקום:

http://youtu.be/2ZRizkSqxHM


סדרת תמונות של הנוף הצבעוני של ההרים הללו:

http://youtu.be/5qnu8XrgpJA


מצגת וידאו של הרי הקשת:

https://youtu.be/1giofdfiuDw


ותמונות ללא מילים:

http://youtu.be/tF-ufYRv5Jk

ייצור הזכוכית מבוסס על עיקרון עתיק מאד, שנעשה בו שימוש כבר לפני כ-5,500 שנה במצרים ומסופוטמיה. כבר מימי קדם גילו את היכולת ליצור זכוכית מ... חול ים. יתכן שהאפשרות הזו התגלתה כשראו שברק שפוגע בחול יכול ליצור בו גוש זכוכית (ראו סרטון למטה).

ואכן, את הצורן הדו חמצני ניתן למצוא בחול. כך הפכו הפיניקים הקדומים בין השאר את אזור חוף אפולוניה בישראל לאחד ממפעלי הזכוכית הקדומים שלהם, בהם יצרו זכוכית מחול ים.

כיום אנו יודעים בפשטות שאם ניקח חול, סיד וסודה ונערבב אותם ונכניס אותם לכור היתוך בטמפרטורה של 1000 מעלות - נקבל עיסת זכוכית!

היום התהליך שופר כמובן, אך ביסודו הוא דומה. לייצור המסורתי של הזכוכית מתיכים חומר בשם צורן דו-חמצני ובטמפרטורה של עד 1,700 מעלות צלזיוס, הוא הופך לנוזל.

לאחר ההתכה מקררים את הנוזל במהירות, על ידי ערבוב בפחמת נתרן, ומקבלים עיסה של זכוכית.

עיסת הזכוכית הזו תנופח על ידי נפחי הזכוכית לבקבוקים וכלי זכוכית. חלקה ייפרס ללוחות זכוכית שטוחים.


כך ניפחו נפחי הזכוכית בקבוקים עוד בימי קדם:

https://youtu.be/QXQMc0jsl2E


ברקים יכולים ליצור בטבע זכוכית מחול:

https://youtu.be/OkKN8ih6Bsc


ייצור של זכוכית דקה במיוחד:

https://youtu.be/kzEcoH0O920


הדברים המופלאים שניתן לעשות בזכוכית, כמו שניתן לראותם במוזיאון המזגגה בנחשולים (עברית):

http://youtu.be/lunvPit5WLI


וכך מייצרים גולות מזכוכית:

https://youtu.be/1cXy7gxUtbU

הר ויניקונקה (Vinicunca), או הר צבעי הקשת (Rainbow Mountain), הוא הר יפהפה וצבעוני להפליא, המהווה חלק מרכס הרי האנדים, נמצא באזור קוסקו שבדרום פרו ומכיל כמעט את כל צבעי הקשת.

ההר, המתנשא לגובה של 5,200 מטר, הוא הר מסולע ומאוד עתיק מבחינה גאולוגית. שכבות הסלע הצבעוניות שבו הן כמעט אנכיות ויש בהן גם סוגי סלע ייחודיים.

ההר, שבעומק רכס ההרים המרשים של האנדים הפרואנים, מזכיר לרבים את החול הצבעוני שממלא את בקבוקוני הזכוכית הססגוניים לתיירים. אך בניגוד לחול המלאכותי שממלא אותם כיום (במקור היה זה אכן חול צבעוני טבעי), כאן כל הגוונים הפסטליים שמעטרים את ההר הם פאר היצירה של הטבע עצמו.

הר הריינבואו, כלומר "הר הקשת", כמו שמכנים את הר ויניקונקה, הוא רק שם אחד. יש גם את "הר שבעת הצבעים", רמז לעושר הצבעים שלו.

בנוסף להר ויניקונקה יש עוד הרים צבעוניים בקוסקו. הבולט שבהם הוא הר הקשת פאלקויו, שמבקרים בו הרבה פחות מכ-1000 המבקרים ביום של הר ויניקונקה, אך הוא יפה לא פחות. הר פאלקויו הרבה פחות ידוע אבל מי שמגיעים,

המדהים הוא ש"הר הקשת", המתפאר בסקלת צבעים נדירה שקשה למצוא כמותה בעולם, מהווה אטרקציה תיירותית ייחודית, שהתגלתה לתיירים רק בשנת 2015. לאנשי האזור, לעומת זאת, הוא היה מוכר מאז ומתמיד - ובעיקר לתושבי הכפרים הקטנים שבסביבה.

האוכלוסייה המקומית, שפוגשים בסמוך להר, מורכבת, רובה ככולה, מרועי צאן ובעיקר לאמות ואלפקות. נדיר למצוא כיום בעולם קהילות כאלה, המתקיימות מרעיית צאן בלבד.

בכדי לקבל מוצרי מזון בתמורה לתוצרים השונים שהם מפיקים מהאלפקות והצאן, מקיימים תושבי המקום סחר חליפין עם קהילות חקלאיות השוכנות באזור הנמוך יותר בהרים.


הנה סיפורו של הר ויניקונקה:

https://youtu.be/1T9dBNkiTvw


הר ריינבואו מהאוויר:

https://youtu.be/1I81pjE3o4c


הסבר לצבעי ההר:

https://youtu.be/eSfDLNaPL2U


מצגת וידאו של ויניקונקה והר נוסף מבין ההרים הצבעוניים של קוסקו:

https://youtu.be/bEu2OA5_qOY


וההר הוא רק הפנינה של אזור מרהיב:

https://youtu.be/gNfthVQGin4