מקורם של שמות החודשים העבריים הוא בשפה האכדית. זוהי שפה עתיקה מאד שדיברו בה לפני אלפי שנים. שמות החודשים הגיעו לעברית כנראה ביחד עם הגולים ששבו מגלות בבל החל משנת 538 לפני הספירה.

דוגמאות? - חודש תשרי פירושו באכדית הוא "התחלה", טבת הוא "החודש השקוע" שבו שוקעים בבוץ, אדר פירושו דיש - פעולת הפרדה של גרגירי החיטה מהשיבולים שעושים בחודש זה וכך הלאה.

באופן מפתיע למדי חודש תמוז העברי מקורו באל המסופוטמי תמוז, אל הפריון והפריחה. שלפי המיתולוגיה המסופוטמית מת בכל קיץ ועובר לשאול וקם לתחיה כעבור שישה חודשים. לידתו ומותו של תמוז קשורים לעונות השנה, תקופת שהותו של תמוז בשאול היא בזמן הקיץ היבש והצחיח. הוא חוזר לחיים כעבור שישה חודשים עם בוא הגשמים המביאים איתם תחיה וצמיחה לטבע לאדמה ולצמחיה.


הנה 5 עובדות שלא ידעתם על לוחות שנה (עברית):

https://youtu.be/J7zrHvmnhq4


וכך נוצר לוח השנה היהודי (עברית):

https://youtu.be/XZ-U_SBNqUg

חודש פברואר מכיל רק 28 יום מסיבות היסטוריות. לוח השנה הרומאי הכיל בתחילה רק 10 חודשים. הרומאים הקדומים החשיבו את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. אותו זמן לא זכה לחודשים כי מספיק שהרומאי של אז הסתכל מהחלון והוא ידע שחורף. הזמן "האבוד" הזה יתוקן רק בהמשך ויקבל חודשים משלו, כך שינואר ופברואר היו האחרונים שהתווספו ללוח השנה.

האחראי למהפך היה קיסר רומי בשם נומה פומפיליוס. אז גם נקבע שמספר הימים בחודשי השנה לא יהיה זהה, מחשש לעין הרע. פער של 57 ימים חולק בין שני החודשים, אך פברואר קיבל 28 ימים בלבד. לחודש פברואר הוקצו פחות ימים משאר החודשים, כיוון שהרומים ראו בו חודש בלי מזל (המוות בחורף היה מרובה בימים ההם). אגב, את שמו הוא קיבל מפסטיבל רומי בשם "פברואה" (Februa), שנחגג באותו הזמן בשנה.

כדי לתקן עיוות בלוח השנה, זוכה פברואר פעם בארבע שנים ב-29 ימים, במקום 28 כרגיל.

טענה היסטורית ישנה שבמקור היו גם בחודש פברואר 29 ימים. חוקר בשם סקרובוסקו, כתב במאה ה-13 שכשהקיסר אוגוסטוס קיסר קרא את חודש אוגוסט על שמו, הוא הוסיף לו יום, כדי שחודש אוגוסט לא יהיה קצר מחודש יולי, זה שנקרא על שם יוליוס קיסר, אביו המאמץ. היום הזה נלקח מחודש פברואר..


הנה הסבר באנגלית של העניין:

http://youtu.be/AgKaHTh-_Gs


וצמד שמנסה גם הוא את מזלו בהסבר:

http://youtu.be/sPAQ-IfSrc8

הרומאים נהגו להחשיב את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. חודשים ינואר ופברואר לא היו קיימים בלוח השנה של אותה התקופה. הרומאים לא מצאו בתקופת החורף עניין רב, ככל הנראה מכיוון שלא התקיימו בתקופת זו מאורעות מעניינים מבחינה חקלאית ומכיוון שלא ניתן היה לצאת למסעות מלחמה בחורף. השנה הרומית, שהייתה מבוססת על לוח שנה ירחי, החלה בחודש מרץ, עם תחילת ההתחדשות באביב ולאחר החורף הקשה של אירופה. חודש מרץ נקרא על שם מארס אל המלחמה במיתלוגיה הרומית. לא במקרה בחרו הרומאים לקרוא לחודש הראשון בשנה על שם אל המלחמה, מכיוון שבתקופה זו של תחילת השנה הרומית, נהגו הרומאים לפתוח מסעות צבאיים, לצאת שוב למלחמות, לכבוש ולשלוט בעולם העתיק...

גם לכוכב מאדים הנקרא בלועזית מארס (Mars), קראו הרומאים על שם מארס אל המלחמה המיתולוגי, שכאמור חודש מרץ קרוי על שמו - מכיוון שצבעו האדום של כוכב מאדים התקשר בעיניהם לדם ולמלחמה.

רק בהמשך ההיסטוריה הרומית תוקן לוח השנה והתקופה "האבודה" הזו זכתה בחודשים משלה. אז נוספו ללוח השנה הרומי החודשים ינואר ופברואר והם סיימו את השנה הקודמת. הרומים אגב, המשיכו להחשיב את פברואר לחודש בלי מזל, מכיוון שהוא היה שיא החורף והחודש שבו מתו הכי הרבה אנשים. וכך הקצו הרומים לחודש המדכא, הקר והקטלני ביותר בלוח השנה, פחות ימים מלשאר החודשים, אולי בניסיון תמים לקצר את הזמן הקשה ומחוסר המזל בשנה...


הנה הסיפור בתולדות לוח השנה:

http://youtu.be/J7zrHvmnhq4


וההיסטוריה של לוח השנה:

http://youtu.be/kzprsR2SvrQ

יוליוס קיסר היה הקיסר הרומי שהחליט להעביר את לוח השנה הרומי מלוח שנה שהיה מבוסס על הירח ללוח המבוסס על השמש. זה קרה לאחר שבילה זמן רב במלחמה במצרים וגילה שלתרבויות אחרות יש לוח שנה הרבה יותר חכם - לוח שמבוסס על השמש. עד אז העדיפו הרומאים לספור את ימי השנה על פי הירח, אך בחודשי החורף, כשלא רואים את הירח, הם פשוט הפסיקו לספור...

השינוי ללוח השנה היוליאני היה מוצלח ובד בבד שינו את שם החודש שבו נולד יוליוס לחודש יולי. כך הפך חודש קווינטיליס לחודש יולי. זמן מה אחר-כך הרגו הרומאים את הדיקטטור יוליוס, אבל החודש שנקרא על שמו המשיך לפאר ולהנציח את זכרו של יוליוס קיסר.

יורשו של יוליוס קיסר היה בנו המאומץ, גָאיוּס אוקטָביָאנוּס, שהוסיף לעצמו את שם המשפחה של יוליוס מאמצו - קיסר, ואימץ את תואר הכבוד "אוגוסטוס", כך נוצר הכינוי המוכר שלו - "אוגוסטוס קיסר".

אוגוסטוס החליט שהחודש שאחרי יולי יהיה על שמו. כך נקרא החודש "אוגוסט", על שם יורשו האגדי של יוליוס, שנחשב לגדול קיסרי רומא. אוגוסטוס אגב, לא הכריז על עצמו כדיקטטור והמשיך לחיות ולשלוט למשך שנים ארוכות..


הנה סיפורם של שני החודשים של הקיסרים הרומיים:

https://youtu.be/358fY7vb-44


הכירו את אוגוסטוס קיסר (מתורגם):

https://youtu.be/QrcmojhFmzY


סיפור המעבר של הרומאים ללוח המבוסס על השמש, במקום על הירח והעונות:

https://youtu.be/AgKaHTh-_Gs


ותקציר חייו של אוגוסטוס:

http://youtu.be/EaCbHw-ZbZQ

שנה היא משך הזמן שבו מקיף כדור הארץ את השמש ועושה סיבוב מלא. זמן ההקפה של כדור הארץ את השמש הוא בערך 365 ורבע יממות.

השנה על כדור הארץ מחולקת ל-12 חודשים ויש בה ארבע עונות: קיץ, חורף, סתיו ואביב.


הנה סרטון שמדגים מה קורה בשנה על כדור הארץ (מתורגם):

http://youtu.be/WdioxH4m5T0