שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
לאיפה נעלמה חברת אמקור?
בעבר הייתה חברת "אמקור" יצרן המקררים הגדול ביותר בישראל. היא נוסדה כשקמה המדינה ב-1948, כשותפות עסקית בין חברת "אמפא" להסתדרות ולחברת "הארגז". מחיר מקרר של אמקור אז היה כמו 3 משכורות של פועל. מהלקוחות הראשונים של אמקור, אגב, היו ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ורעייתו פולה.
בשנות ה-60 קמה חברת "תדיראן". על אף שהמקררים שלה לא היו בתחילה איכותיים כמו של אמקור, היא השתפרה והפכה למתחרה משמעותית שלה. בהמשך השנים החלה אמקור לאבד חלקים מהשוק הישראל ותדיראן, כמו גם יבואניות מקררים ומוצרי חשמל מחו"ל, החלה לנגוס בהכנסותיה.
בשנת 2001 סגרה חברת אמקור (שנקראה אז אמפא) את מפעל המקררים שלה ופיטרה את רוב העובדים. החברה הקטנה התמזגה בשלב כלשהו עם חברת תדיראן, פעם המתחרה הגדולה ביותר שלה. מקררי אמקור של היום מיוצרים על ידה. השם נשאר רק זכרון רחוק של מקררים ומוצרים חשמליים לבית הישראלי של פעם.
הנה אריק איינשטיין בפרסומת לאמקור משנות ה-60:
https://youtu.be/wLa8NkFlF10
מה זה דיבידנד ולמה הוא ניתן לבעלי מניות?
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
מהו תאגיד?
תאגיד (Corporation) או חברה עסקית, הם המצאה מדהימה של האנושות. מדובר בהתאגדות של אדם או כמה אנשים ליצירת גוף דמיוני, שקיבל ממשות מהחלטה חברתית מסודרת. הגוף הזה הוא תאגיד, שאחד הביטויים הבולטים שלו הוא החברה העסקית. (יש עוד בתגית "סוגי התאגדויות").
גוגל, אוסם או בואינג כדוגמאות - גם אם אין לו ממשות כמו לאדם או למוצר שהוא מייצר, פרי הדמיון הזה שנקרא תאגיד הוא ישות משפטית, הנושאת בהתחייבויות משפטיות, ממש כאילו היה אדם. יש לו מטרות וציבורים שלמים שמכירים אותו ונותנים בו אמון בדרך כלל, על אף שהוא פועל בנפרד מבעליו, מהעובדים בו או מאדם ספציפי כלשהו בעולם. הוא יצור משפטי, בדוי ופרי הסכמה אך עומד בפני עצמו.
ובכל זאת, התאגיד יכול לעשות פעולות משפטיות מגוונות ולשאת בהתחייבויות מקבילות, ממש כאילו היה בן-אדם.
התאגיד הוא למעשה פרי החלטה אנושית, שנותנת לו קיום. הוא כל כך חשוב ומקדם את החברה המודרנית, עד שגם משפטית הוא מחויב בהמון דברים, הוא משלם מיסים, מחזיק רכוש, כסף וחייב לציית לחוקים. כן, תאגיד גם יכול לעמוד למשפט וגם לתבוע בבית המשפט אחרים.
חברה, שותפות או עמותה - חברה עסקית או תאגיד נולד כשרושמים אותו בגוף שממונה על כך. הוא מסיים את קיומו בהליך שנקרא "פירוק תאגיד". בעלי התאגיד יכולים להיות אדם יחיד, קבוצת בני אדם או אפילו, החזיקו חזק, תאגידים אחרים.
כי ההמצאה הזו כל כך גאונית, שהיא נוצרה עם הגנה לבעליה, מרכיב שפוטר את הבעלים מאחריות כמעט לחלוטין. קוראים לזה "חברה בערבון מוגבל". בניגוד לאדם רגיל, אם חברה גורמת נזק, יתכן מצב שאיש מבעליה לא יהיה חייב לפצות את הניזוק. אם תאגיד לווה כספים ואין לו מאיפה להחזיר, איש לא יוכל לכפות על בעליו לשלם מכספו הפרטי.
העיקרון המנחה בתאגידים הוא שאנשים שמשקיעים בהם כסף מצפים לרווחים. זה גם מקור הביקורת ולעתים אף השנאה בקרב ציבורים עצומים כלפי התאגידים - התפיסה הרווחת ששורת הרווח חשובה ברבים מהם, הרבה יותר מאשר השירות לצרכני המוצר שלהם או לקוחות שירותיהם.
היסטורית, תאגידים מסוגים מסוימים פעלו כבר ברומי העתיקה. היה זה המשפט הרומי שהכיר בסוגי התאגדויות, חלקן התאגדויות פרטיות, כמו גילדות של בעלי מלאכה או אגודות קבורה. אפילו רשויות מקומיות באימפריה הרומית הוגדרו אז ככאלה.
באירופה של ימי הביניים הצטרפו לגילדות בעלי המקצוע גם שותפויות ואפילו כנסיות שהתאגדו כך. במאה ה-14 נולד גם התאגיד המסחרי הראשון בהיסטוריה - מכרה נחושת בשוודיה, לו העניק מלך שוודיה מגנוס הרביעי זיכיון רשמי להפעלת המכרה.
בימינו לא חסרים תאגידי ענק מצליחים, לצד מיליוני חברות עסקיות מכל סוג ותחום. תעשיית התרופות, למשל, היא תאגידית. אם נדמה לכם לפעמים שהתרופות מפותחות בתאגידי התרופות לא רק לשם עזרה לחולים ולשם שמיים, תוכלו עכשיו להבין את העניין.
גם תאגידי האינטרנט הגדולים הם כאלה. דומה לא פעם שהחוקים שחלים על האדם הפשוט, על החברה הרגילה ועל תאגידים "רגילים", לא חלים עליהם. הם כל כך גדולים וחזקים, שלעתים נראה היה שאין מדינה שתעז להילחם בהם, להטיל עליהם מיסים רגילים, או להתמודד מולם בחוקיה.
השינוי החל בתחילת 2021, כשאוסטרליה אתגרה וניצחה את גוגל ופייסבוק, שישלמו בה תמלוגים לגופי תוכן ותקשורת, עבור תוכן שבעבר נטלו והציגו באתריהם מבלי לשלם עליו כלל.
הנה התאגיד ומהו בדיוק (עברית):
https://youtu.be/DiyrwpfKdt8
פרוקטור אנד גמבל הוא תאגיד עולמי שנולד מחברה משפחתית קטנה:
https://youtu.be/Kf0Dk6FX7h4
תאגיד יוניליבר, תאגיד מרשים לא פחות:
https://youtu.be/gCNsYWgY7ZE
ותכנית טלוויזיה על תאגידים (עברית):
https://youtu.be/pPQRKOmpxEY?long=yes
כיצד הפכה רשת סטארבקס למצליחה ביותר בעולם?
קפה הוא כנראה ההתמכרות הגדולה בעולם. רק כך ניתן להצליח להבין את ממדיה והצלחתה של רשת סטארבקס (Starbucks), שהייתה בשנים האחרונות לרשת בתי הקפה הגדולה בעולם. יש לה, החזיקו חזק, מעל ל-23 אלף סניפים בעולם כולו. כמו העמיתה שלה מתחום המזון המהיר, מקדונלדס, גם סטארבקס מצליחה לספק חווייה דומה בכל סניפיה בעולם ולאפשר ללקוחותיה תמיד להיות בהם ו"להרגיש בבית". העובדה שהיא הייתה הרשת שבה כל סניפיה איפשרו אינטרנט חופשי ואנשים הוזמנו לשבת ולעבוד בהם ללא מגבלה, הפכה את סטארבקס לאהודה על רבים ולהצלחה מסחרית כה גדולה.
מייסד הרשת הוא יהודי ממשפחה ענייה בברוקלין בשם הווארד שולץ. הוא הפך את רשת סטארבאקס לאימפריה כלכלית ולסיפור הצלחה אמריקאי. כבן משפחה קשת יום, שאביו הפך מובטל, הוא התאמץ, הפך לראשון מבני משפחתו שנרשם לאוניברסיטה והפך לאיש עסקים קטן. כשרכש רשת זעירה של בתי קפה, הוא החליט לשנות את המצב שבו אמריקאי קונה קפה גרוע בחצי דולר. את ההשראה לרשת שלו הוא לקח מבתי הקפה האיטלקיים והאיכותיים כל כך. שולץ ניסה והצליח לשכנע את האמריקאים לקנות ממנו קפה מעולה ב-5 דולר, בטעמים שונים ובליווי מזון ודברי מאפה טריים. היאפים האמריקאים ואחר-כך גם רבים אחרים הסכימו לשלם את המחיר, תמורת חוויית שירות מעולה וסניפים שונים מכל מה שהכירו עד אז.
הקומיקאי לואיס בלאק סיפר פעם שראה פעם סניף של רשת סטארבקס ומולו סניף נוסף של הרשת, וידע שסוף העולם הגיע... ואכן, ההייפ שמעוררת הרשת והעובדה שלקוחותיה אוהבים לצלם את עצמם בסניפיה, לצלם את סטארבאקס בחגים אמריקאים וכן - גם את התחביב המשונה של ללכוד בתמונה אחת יותר מסניף אחד של הרשת - כל אלה מחוללים עניין כל הזמן ברשת.
את מעמדה הבכיר השיגה רשת הקפה האימתנית הזו בין השאר בניהול מתוחכם של השיווק שלה, שיווק שנעשה לא מעט באמצעות רשת האינטרנט. ממטה החברה שנמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית, מפעילה הרשת דפי פייסבוק וטוויטר שבהם מיליונים מלקוחותיה עוקבים ומסייעים לשיווקה מבלי משים. שוב ושוב היא מצליחה להניע את הגולשים לפרסם את מוצריה. כך, על אף היותה מושמצת לא פעם, היא משיגה מעמד בכיר ופרסום חינמי ומתמשך.
את שמה נטלה החברה מהשם של "סטארבק", מהדמויות בספר המפורסם "מובי דיק". משם גם בא סמלה הירוק, שבו נראית סירנה מיתולוגית ומצוירת.
הנה הסיפור של סטארבאקס:
http://youtu.be/9HVMhm59Ibs
המייסד היהודי האוורד שולץ:
http://youtu.be/LnA7n9qSB7E
מעוני גדול להצלחה מסחררת - סיפור חייו המרתק:
https://youtu.be/2PZ9TyA0EXI
ומצגת וידאו על תולדות סטארבקס:
http://youtu.be/_XX4gqRq1wY
איך ריב אחים הוליד את "אדידס", "פומה" ותחרות עסקית רבת-שנים?
בימינו תאגיד אדידס (Adidas) הוא ממותגי הספורט המפורסמים והגדולים ביותר בעולם. זהו תאגיד בגדי ונעלי ספורט שמוכר בלמעלה מ-160 מדינות וכולל כ-60 אלף עובדים בעולם כולו.
לוגו שלושת הפסים שלו הוא סמל שהיה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הספורט ולאחד מסמלי ההיכר של הספורט העולמי ובפרט של נעלי ההתעמלות. אבל לידתו של הקונצרן הגרמני שונה בתכלית מהתדמית הנוצצת והמצליחה של התאגיד בימינו.
הכל החל במיזם של שני אחים ומריבה גדולה. אי-שם, בשנות ה-20 של המאה ה-20, החלו האחים לייצר את נעלי הספורט. הייצור היה ב... חדר הכביסה של בית אימם, בעיירה הגרמנית הקטנה הרצוגנאוראך. ממנו הם הקימו את המפעל לנעלי ספורט ושמו "נעלי דאסלר".
כבר מלתחילה היו הנעליים שלהם לסמל של מצוינות ומה שהחל כעסק משפחתי קטן, הפך לאחד המותגים הגדולים בעולם של אותם ימים. לקראת אולימפיאדת ברלין הצליח צמד האחים לשכנע את האצן האגדי ג'סי אוואנס להתחרות בזוג נעלי הספורט שלהם וניצחונו הפך אותם להצלחה מסחררת. מכאן החלו השניים למכור מאות אלפי זוגות של נעלי ספורט.
לא חסרות השערות ואגדות מדוע השניים רבו ונפרדו. כנראה זה קרה כשרודולף דאסלר חזר הביתה מהמלחמה. אדי שניהל את "מפעל הנעליים של האחים דאסלר" כבר שלט בה ביד רמה וכנראה לא שיתף את אחיו בניהול. השניים הסתכסכו ב-1948 ורודולף הקים חברה מתחרה, ממש מול המפעל שאחיו ניהל. לחברת הנעליים שלו קרא "רודה" ועם השנים הוא ישנה את שמה ל"פומה". אדי, לעומתו, שינה את שמה של החברה המקורית ל"אדידס", חיבור בין שמו הפרטי "אדי" ותחילית שם המשפחה "דאסלר".
אז לא רק אדי ניהל חברת נעלי ספורט. בדיוק כמוהו עשה גם אחיו, רודולף דסלר, שייסד את חברת "פומה". כך העמידו עצמם שני האחים המסוכסכים, למעשה, לתחרות עסקית ארוכת שנים. לא תתפלאו לדעת שכל העיירה הבווארית והשלווה שלהם לקחה חלק במריבה והתפלגה לשניים. העובדים ובני משפחותיהם, בכל מפעל משני המפעלים, שמרו על נאמנות לצד שלהם והתחלקו בין הנאמנים לפומה והנאמנים לאדידס. הם שלחו את ילדיהם לבתי ספר נפרדים בעיירה החצויה, שתו בירה בברים נפרדים ולא פעם הורים אף נידו את ילדיהם שבחרו להינשא לבני זוג ממשפחות של המפעל השני...
שני המפעלים הצליחו, אבל הדם הרע המשיך לזרום בין שני האחים. הסכסוך ביניהם היה ארוך ומכוער. כך יצא שבשנות ה-30 של המאה הקודמת, היו שניהם חברים במפלגה הנאצית. ועכשיו, כשהם יריבים מרים ושונאים זה את זה, הם האשימו אחד את השני פומבית, כשכל אחד טוען על אחיו שהוא היה יותר נאצי ממנו. לאדי, אגב, הייתה יותר בעיה מרודי. הוא הקפיד תמיד שיכנו אותו "אדי", כי השם המקורי שלו "אדולף", כבר לא ממש עבר טוב בסביבה, מאז האדולף היטלר ההוא...
מכל מקום, את פריצת הדרך הגדולה הראשונה שלה עשתה אדידס בשנת 1954. זה היה בגביע העולם בכדורגל, כשנבחרת גרמניה בכדורגל זוכה בגביע, כשכל השחקנים נועלים נעלי אדידס. זו הייתה הזכייה הראשונה בגביע העולם, של קבוצה בה כל השחקנים נועלים נעליים מיצרן אחד ורק ממנו.
אדידס גם תמכה באצן הדגול אמיל זטופק, מי שכונה "הקטר הצ'כי" וייזכר לעד כספורטאי דגול וכדמוקרט אמיץ ומעורר השראה. במהלך השנים, החברה תמשיך לשתף פעולה עם ספורטאים וכוכבים במוסיקה, לצד עבודה עם מעצבי אופנה רבים לעיצוב ויצירת מוצרים, סדרות ואוספים במהדורות מיוחדות. במקביל פיתחה החברה גם מוצרים בתחומים וענפי ספורט אחרים, מכדורסל ועד סקייטבורד, מהנעלה להלבשת לייף סטייל ועוד.
בתחילת המאה ה-21, שנים לאחר מות האחים המייסדים, קיימו לראשונה נציגי שתי ענקיות הספורט אירוע משותף, ערכו "סולחה" היסטורית, לחצו ידיים ואף קיימו משחק כדורגל משותף, בעיירה בה נולדו וממוקמות שתי החברות.
סיפורם של האחים דרסלר מבאווריה, שהקימו את חברת אדידס:
https://youtu.be/Nl0iGMkxwcc
מצגת וידאו עם סיפור האחים (עברית):
https://youtu.be/dMkI0p0gmGE
לוגו שלושת הפסים שבמקור בכלל נועדו לייצב את הנעליים:
https://youtu.be/hLJrnCmpvp4
אדידס עשו על אמיל זאטופק סרטון פרסומת ותמכו בו:
https://youtu.be/tE6wX5V_MGQ
כך אדידס מייצרת נעליים מפלסטיק ממוחזר:
https://youtu.be/pJBRqespiOA
ועוד מהסיפור על שני האחים שהקימו את שוק נעלי הספורט:
https://youtu.be/uPCMrllEfSQ?long=yes
מהי חברה בע"מ או חברה בערבון מוגבל?
מי הקים בגיל 17 את ענקית הריהוט איקאה?
חברת "איקאה" נוסדה בשנת 1943 על ידי אינגוור קאמפרד בן ה-17. אביו עזר לו בבניית העסק החדש, בתור מתנה על שהצליח בלימודים.. על השם IKEA הוא החליט, לאחר ששילב את ראשי התיבות של שמו Ingvar Kamprad, ביחד עם ראשי התיבות של מקום מגוריו.
החנות הראשונה לא החלה כחנות רהיטים והוא מכר בזול מוצרים מגוונים. רק משנת 1947 החלו לשווק גם רהיטים ו-4 שנים לאחר מכן החלו להוציא לאור את הקטלוג המפורסם שלהם.
מאז הרשת גם החליטה למכור רק רהיטים ועם הזמן התרכזה בהרכבה עצמית, מודולרית, של הריהוט על ידי הלקוח, מכירה באריזות שטוחות ובניית חנויות ענק. כך הפכו החנויות הענקיות של איקאה לאימפריה של רהיטים ומשנת 1963 הן החלו להיפתח גם מחוץ לשבדיה והפכו בהדרגה לאימפריה עסקית חובקת עולם.
כיום יש לאיקאה 349 סניפים ב-43 מדינות בעולם והיא רשת השיווק הגדולה בעולם.
הנה זכרונות איקאה לאורך שנות חייה של חברת הרהיטים:
http://youtu.be/hDzoS9LEzZE
ההיסטוריה של איקאה בקצרה, בסקירה על פרישתו של המייסד מניהול החברה:
http://youtu.be/BlF0fqDa2v0
והקטלוג של איקאה שכבר נכנס לתרבות (עברית):
https://youtu.be/3_fP4I1lNUE
מהם מונופולים ומה רע בהם?
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
מהי חברת אפל רקורדס שהקימו הביטלס?
זה קרה כשבריאן אפשטיין, האמרגן המיתולוגי של הביטלס, מת. מעתה, החליטו חברי הלהקה, הם ינהלו את עסקיהם בעצמם. לשם כך הוקמה בשנת 1968 חברת התקליטים והסרטים "אפל רקורדס" (Apple Records). חברי הביטלס החליטו שזו תהיה חברה שונה והפוכה מחברות התקליטים השמרניות והמסחריות שפעלו אז בעולם הפופ. ואכן, חברת אפל רקורדס התכוונה להיות מעין "בית פתוח", שיאפשר לאמנים צעירים להציג רעיונות אמנותיים לא שגרתיים ואף נועזים ולקבל מימון והפקה מחברת תקליטים יצירתית וצעירה, שמביטה בהם בעניין שאינו רק מסחרי אלא גם אמנותי ומבינה אותם.
כמובן שהחברה הייתה לחברת התקליטים שהוציאה בהמשך גם את תקליטי "הביטלס" עצמה ואת תקליטי הסולו של חברי הלהקה (ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר) בקריירות שלאחר פירוקה.
אפל רקורדס הייתה גם הסיבה שבמשך שנים רבות הייתה חברת המחשבים Apple מנועה בהסכם משפטי מלעסוק בכל דבר שקשור במוסיקה, למעט טכנולוגיה שאיפשרה השמעת מוסיקה, כמו מכשירי האייפוד המצליחים. רק לאחר שמיזם iTunes הצליח במכירת שירים מקוונת נערך הסכם שאיפשר את מכירת שירי הלהקה בו.
חברת אפל קיבלה את שמה מציור של הצייר רנה מגריט.
הנה הנסיבות שבהן נולדה חברת אפל:
http://youtu.be/3VY3_0tkjFk
http://youtu.be/SaS1u6nVE3A
והנה החיבור המנצח בין שתי ה"אפליות":
http://youtu.be/BWm6KMJGhGc
מסע באלבומים של ארבעת המופלאים, לרגל עליית שירי הביטלס לאייטונז:
https://youtu.be/4Pf3s1KNYvI
וסרט ארוך עם 107 עובדות על הביטלס:
https://youtu.be/colkbNZQ2LM?long=yes
בעבר הייתה חברת "אמקור" יצרן המקררים הגדול ביותר בישראל. היא נוסדה כשקמה המדינה ב-1948, כשותפות עסקית בין חברת "אמפא" להסתדרות ולחברת "הארגז". מחיר מקרר של אמקור אז היה כמו 3 משכורות של פועל. מהלקוחות הראשונים של אמקור, אגב, היו ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ורעייתו פולה.
בשנות ה-60 קמה חברת "תדיראן". על אף שהמקררים שלה לא היו בתחילה איכותיים כמו של אמקור, היא השתפרה והפכה למתחרה משמעותית שלה. בהמשך השנים החלה אמקור לאבד חלקים מהשוק הישראל ותדיראן, כמו גם יבואניות מקררים ומוצרי חשמל מחו"ל, החלה לנגוס בהכנסותיה.
בשנת 2001 סגרה חברת אמקור (שנקראה אז אמפא) את מפעל המקררים שלה ופיטרה את רוב העובדים. החברה הקטנה התמזגה בשלב כלשהו עם חברת תדיראן, פעם המתחרה הגדולה ביותר שלה. מקררי אמקור של היום מיוצרים על ידה. השם נשאר רק זכרון רחוק של מקררים ומוצרים חשמליים לבית הישראלי של פעם.
הנה אריק איינשטיין בפרסומת לאמקור משנות ה-60:
https://youtu.be/wLa8NkFlF10
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
תאגיד (Corporation) או חברה עסקית, הם המצאה מדהימה של האנושות. מדובר בהתאגדות של אדם או כמה אנשים ליצירת גוף דמיוני, שקיבל ממשות מהחלטה חברתית מסודרת. הגוף הזה הוא תאגיד, שאחד הביטויים הבולטים שלו הוא החברה העסקית. (יש עוד בתגית "סוגי התאגדויות").
גוגל, אוסם או בואינג כדוגמאות - גם אם אין לו ממשות כמו לאדם או למוצר שהוא מייצר, פרי הדמיון הזה שנקרא תאגיד הוא ישות משפטית, הנושאת בהתחייבויות משפטיות, ממש כאילו היה אדם. יש לו מטרות וציבורים שלמים שמכירים אותו ונותנים בו אמון בדרך כלל, על אף שהוא פועל בנפרד מבעליו, מהעובדים בו או מאדם ספציפי כלשהו בעולם. הוא יצור משפטי, בדוי ופרי הסכמה אך עומד בפני עצמו.
ובכל זאת, התאגיד יכול לעשות פעולות משפטיות מגוונות ולשאת בהתחייבויות מקבילות, ממש כאילו היה בן-אדם.
התאגיד הוא למעשה פרי החלטה אנושית, שנותנת לו קיום. הוא כל כך חשוב ומקדם את החברה המודרנית, עד שגם משפטית הוא מחויב בהמון דברים, הוא משלם מיסים, מחזיק רכוש, כסף וחייב לציית לחוקים. כן, תאגיד גם יכול לעמוד למשפט וגם לתבוע בבית המשפט אחרים.
חברה, שותפות או עמותה - חברה עסקית או תאגיד נולד כשרושמים אותו בגוף שממונה על כך. הוא מסיים את קיומו בהליך שנקרא "פירוק תאגיד". בעלי התאגיד יכולים להיות אדם יחיד, קבוצת בני אדם או אפילו, החזיקו חזק, תאגידים אחרים.
כי ההמצאה הזו כל כך גאונית, שהיא נוצרה עם הגנה לבעליה, מרכיב שפוטר את הבעלים מאחריות כמעט לחלוטין. קוראים לזה "חברה בערבון מוגבל". בניגוד לאדם רגיל, אם חברה גורמת נזק, יתכן מצב שאיש מבעליה לא יהיה חייב לפצות את הניזוק. אם תאגיד לווה כספים ואין לו מאיפה להחזיר, איש לא יוכל לכפות על בעליו לשלם מכספו הפרטי.
העיקרון המנחה בתאגידים הוא שאנשים שמשקיעים בהם כסף מצפים לרווחים. זה גם מקור הביקורת ולעתים אף השנאה בקרב ציבורים עצומים כלפי התאגידים - התפיסה הרווחת ששורת הרווח חשובה ברבים מהם, הרבה יותר מאשר השירות לצרכני המוצר שלהם או לקוחות שירותיהם.
היסטורית, תאגידים מסוגים מסוימים פעלו כבר ברומי העתיקה. היה זה המשפט הרומי שהכיר בסוגי התאגדויות, חלקן התאגדויות פרטיות, כמו גילדות של בעלי מלאכה או אגודות קבורה. אפילו רשויות מקומיות באימפריה הרומית הוגדרו אז ככאלה.
באירופה של ימי הביניים הצטרפו לגילדות בעלי המקצוע גם שותפויות ואפילו כנסיות שהתאגדו כך. במאה ה-14 נולד גם התאגיד המסחרי הראשון בהיסטוריה - מכרה נחושת בשוודיה, לו העניק מלך שוודיה מגנוס הרביעי זיכיון רשמי להפעלת המכרה.
בימינו לא חסרים תאגידי ענק מצליחים, לצד מיליוני חברות עסקיות מכל סוג ותחום. תעשיית התרופות, למשל, היא תאגידית. אם נדמה לכם לפעמים שהתרופות מפותחות בתאגידי התרופות לא רק לשם עזרה לחולים ולשם שמיים, תוכלו עכשיו להבין את העניין.
גם תאגידי האינטרנט הגדולים הם כאלה. דומה לא פעם שהחוקים שחלים על האדם הפשוט, על החברה הרגילה ועל תאגידים "רגילים", לא חלים עליהם. הם כל כך גדולים וחזקים, שלעתים נראה היה שאין מדינה שתעז להילחם בהם, להטיל עליהם מיסים רגילים, או להתמודד מולם בחוקיה.
השינוי החל בתחילת 2021, כשאוסטרליה אתגרה וניצחה את גוגל ופייסבוק, שישלמו בה תמלוגים לגופי תוכן ותקשורת, עבור תוכן שבעבר נטלו והציגו באתריהם מבלי לשלם עליו כלל.
הנה התאגיד ומהו בדיוק (עברית):
https://youtu.be/DiyrwpfKdt8
פרוקטור אנד גמבל הוא תאגיד עולמי שנולד מחברה משפחתית קטנה:
https://youtu.be/Kf0Dk6FX7h4
תאגיד יוניליבר, תאגיד מרשים לא פחות:
https://youtu.be/gCNsYWgY7ZE
ותכנית טלוויזיה על תאגידים (עברית):
https://youtu.be/pPQRKOmpxEY?long=yes
קפה הוא כנראה ההתמכרות הגדולה בעולם. רק כך ניתן להצליח להבין את ממדיה והצלחתה של רשת סטארבקס (Starbucks), שהייתה בשנים האחרונות לרשת בתי הקפה הגדולה בעולם. יש לה, החזיקו חזק, מעל ל-23 אלף סניפים בעולם כולו. כמו העמיתה שלה מתחום המזון המהיר, מקדונלדס, גם סטארבקס מצליחה לספק חווייה דומה בכל סניפיה בעולם ולאפשר ללקוחותיה תמיד להיות בהם ו"להרגיש בבית". העובדה שהיא הייתה הרשת שבה כל סניפיה איפשרו אינטרנט חופשי ואנשים הוזמנו לשבת ולעבוד בהם ללא מגבלה, הפכה את סטארבקס לאהודה על רבים ולהצלחה מסחרית כה גדולה.
מייסד הרשת הוא יהודי ממשפחה ענייה בברוקלין בשם הווארד שולץ. הוא הפך את רשת סטארבאקס לאימפריה כלכלית ולסיפור הצלחה אמריקאי. כבן משפחה קשת יום, שאביו הפך מובטל, הוא התאמץ, הפך לראשון מבני משפחתו שנרשם לאוניברסיטה והפך לאיש עסקים קטן. כשרכש רשת זעירה של בתי קפה, הוא החליט לשנות את המצב שבו אמריקאי קונה קפה גרוע בחצי דולר. את ההשראה לרשת שלו הוא לקח מבתי הקפה האיטלקיים והאיכותיים כל כך. שולץ ניסה והצליח לשכנע את האמריקאים לקנות ממנו קפה מעולה ב-5 דולר, בטעמים שונים ובליווי מזון ודברי מאפה טריים. היאפים האמריקאים ואחר-כך גם רבים אחרים הסכימו לשלם את המחיר, תמורת חוויית שירות מעולה וסניפים שונים מכל מה שהכירו עד אז.
הקומיקאי לואיס בלאק סיפר פעם שראה פעם סניף של רשת סטארבקס ומולו סניף נוסף של הרשת, וידע שסוף העולם הגיע... ואכן, ההייפ שמעוררת הרשת והעובדה שלקוחותיה אוהבים לצלם את עצמם בסניפיה, לצלם את סטארבאקס בחגים אמריקאים וכן - גם את התחביב המשונה של ללכוד בתמונה אחת יותר מסניף אחד של הרשת - כל אלה מחוללים עניין כל הזמן ברשת.
את מעמדה הבכיר השיגה רשת הקפה האימתנית הזו בין השאר בניהול מתוחכם של השיווק שלה, שיווק שנעשה לא מעט באמצעות רשת האינטרנט. ממטה החברה שנמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית, מפעילה הרשת דפי פייסבוק וטוויטר שבהם מיליונים מלקוחותיה עוקבים ומסייעים לשיווקה מבלי משים. שוב ושוב היא מצליחה להניע את הגולשים לפרסם את מוצריה. כך, על אף היותה מושמצת לא פעם, היא משיגה מעמד בכיר ופרסום חינמי ומתמשך.
את שמה נטלה החברה מהשם של "סטארבק", מהדמויות בספר המפורסם "מובי דיק". משם גם בא סמלה הירוק, שבו נראית סירנה מיתולוגית ומצוירת.
הנה הסיפור של סטארבאקס:
http://youtu.be/9HVMhm59Ibs
המייסד היהודי האוורד שולץ:
http://youtu.be/LnA7n9qSB7E
מעוני גדול להצלחה מסחררת - סיפור חייו המרתק:
https://youtu.be/2PZ9TyA0EXI
ומצגת וידאו על תולדות סטארבקס:
http://youtu.be/_XX4gqRq1wY
חברות עסקיות
בימינו תאגיד אדידס (Adidas) הוא ממותגי הספורט המפורסמים והגדולים ביותר בעולם. זהו תאגיד בגדי ונעלי ספורט שמוכר בלמעלה מ-160 מדינות וכולל כ-60 אלף עובדים בעולם כולו.
לוגו שלושת הפסים שלו הוא סמל שהיה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הספורט ולאחד מסמלי ההיכר של הספורט העולמי ובפרט של נעלי ההתעמלות. אבל לידתו של הקונצרן הגרמני שונה בתכלית מהתדמית הנוצצת והמצליחה של התאגיד בימינו.
הכל החל במיזם של שני אחים ומריבה גדולה. אי-שם, בשנות ה-20 של המאה ה-20, החלו האחים לייצר את נעלי הספורט. הייצור היה ב... חדר הכביסה של בית אימם, בעיירה הגרמנית הקטנה הרצוגנאוראך. ממנו הם הקימו את המפעל לנעלי ספורט ושמו "נעלי דאסלר".
כבר מלתחילה היו הנעליים שלהם לסמל של מצוינות ומה שהחל כעסק משפחתי קטן, הפך לאחד המותגים הגדולים בעולם של אותם ימים. לקראת אולימפיאדת ברלין הצליח צמד האחים לשכנע את האצן האגדי ג'סי אוואנס להתחרות בזוג נעלי הספורט שלהם וניצחונו הפך אותם להצלחה מסחררת. מכאן החלו השניים למכור מאות אלפי זוגות של נעלי ספורט.
לא חסרות השערות ואגדות מדוע השניים רבו ונפרדו. כנראה זה קרה כשרודולף דאסלר חזר הביתה מהמלחמה. אדי שניהל את "מפעל הנעליים של האחים דאסלר" כבר שלט בה ביד רמה וכנראה לא שיתף את אחיו בניהול. השניים הסתכסכו ב-1948 ורודולף הקים חברה מתחרה, ממש מול המפעל שאחיו ניהל. לחברת הנעליים שלו קרא "רודה" ועם השנים הוא ישנה את שמה ל"פומה". אדי, לעומתו, שינה את שמה של החברה המקורית ל"אדידס", חיבור בין שמו הפרטי "אדי" ותחילית שם המשפחה "דאסלר".
אז לא רק אדי ניהל חברת נעלי ספורט. בדיוק כמוהו עשה גם אחיו, רודולף דסלר, שייסד את חברת "פומה". כך העמידו עצמם שני האחים המסוכסכים, למעשה, לתחרות עסקית ארוכת שנים. לא תתפלאו לדעת שכל העיירה הבווארית והשלווה שלהם לקחה חלק במריבה והתפלגה לשניים. העובדים ובני משפחותיהם, בכל מפעל משני המפעלים, שמרו על נאמנות לצד שלהם והתחלקו בין הנאמנים לפומה והנאמנים לאדידס. הם שלחו את ילדיהם לבתי ספר נפרדים בעיירה החצויה, שתו בירה בברים נפרדים ולא פעם הורים אף נידו את ילדיהם שבחרו להינשא לבני זוג ממשפחות של המפעל השני...
שני המפעלים הצליחו, אבל הדם הרע המשיך לזרום בין שני האחים. הסכסוך ביניהם היה ארוך ומכוער. כך יצא שבשנות ה-30 של המאה הקודמת, היו שניהם חברים במפלגה הנאצית. ועכשיו, כשהם יריבים מרים ושונאים זה את זה, הם האשימו אחד את השני פומבית, כשכל אחד טוען על אחיו שהוא היה יותר נאצי ממנו. לאדי, אגב, הייתה יותר בעיה מרודי. הוא הקפיד תמיד שיכנו אותו "אדי", כי השם המקורי שלו "אדולף", כבר לא ממש עבר טוב בסביבה, מאז האדולף היטלר ההוא...
מכל מקום, את פריצת הדרך הגדולה הראשונה שלה עשתה אדידס בשנת 1954. זה היה בגביע העולם בכדורגל, כשנבחרת גרמניה בכדורגל זוכה בגביע, כשכל השחקנים נועלים נעלי אדידס. זו הייתה הזכייה הראשונה בגביע העולם, של קבוצה בה כל השחקנים נועלים נעליים מיצרן אחד ורק ממנו.
אדידס גם תמכה באצן הדגול אמיל זטופק, מי שכונה "הקטר הצ'כי" וייזכר לעד כספורטאי דגול וכדמוקרט אמיץ ומעורר השראה. במהלך השנים, החברה תמשיך לשתף פעולה עם ספורטאים וכוכבים במוסיקה, לצד עבודה עם מעצבי אופנה רבים לעיצוב ויצירת מוצרים, סדרות ואוספים במהדורות מיוחדות. במקביל פיתחה החברה גם מוצרים בתחומים וענפי ספורט אחרים, מכדורסל ועד סקייטבורד, מהנעלה להלבשת לייף סטייל ועוד.
בתחילת המאה ה-21, שנים לאחר מות האחים המייסדים, קיימו לראשונה נציגי שתי ענקיות הספורט אירוע משותף, ערכו "סולחה" היסטורית, לחצו ידיים ואף קיימו משחק כדורגל משותף, בעיירה בה נולדו וממוקמות שתי החברות.
סיפורם של האחים דרסלר מבאווריה, שהקימו את חברת אדידס:
https://youtu.be/Nl0iGMkxwcc
מצגת וידאו עם סיפור האחים (עברית):
https://youtu.be/dMkI0p0gmGE
לוגו שלושת הפסים שבמקור בכלל נועדו לייצב את הנעליים:
https://youtu.be/hLJrnCmpvp4
אדידס עשו על אמיל זאטופק סרטון פרסומת ותמכו בו:
https://youtu.be/tE6wX5V_MGQ
כך אדידס מייצרת נעליים מפלסטיק ממוחזר:
https://youtu.be/pJBRqespiOA
ועוד מהסיפור על שני האחים שהקימו את שוק נעלי הספורט:
https://youtu.be/uPCMrllEfSQ?long=yes
מהי חברה בערבון מוגבל (בע"מ)?
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
חברת "איקאה" נוסדה בשנת 1943 על ידי אינגוור קאמפרד בן ה-17. אביו עזר לו בבניית העסק החדש, בתור מתנה על שהצליח בלימודים.. על השם IKEA הוא החליט, לאחר ששילב את ראשי התיבות של שמו Ingvar Kamprad, ביחד עם ראשי התיבות של מקום מגוריו.
החנות הראשונה לא החלה כחנות רהיטים והוא מכר בזול מוצרים מגוונים. רק משנת 1947 החלו לשווק גם רהיטים ו-4 שנים לאחר מכן החלו להוציא לאור את הקטלוג המפורסם שלהם.
מאז הרשת גם החליטה למכור רק רהיטים ועם הזמן התרכזה בהרכבה עצמית, מודולרית, של הריהוט על ידי הלקוח, מכירה באריזות שטוחות ובניית חנויות ענק. כך הפכו החנויות הענקיות של איקאה לאימפריה של רהיטים ומשנת 1963 הן החלו להיפתח גם מחוץ לשבדיה והפכו בהדרגה לאימפריה עסקית חובקת עולם.
כיום יש לאיקאה 349 סניפים ב-43 מדינות בעולם והיא רשת השיווק הגדולה בעולם.
הנה זכרונות איקאה לאורך שנות חייה של חברת הרהיטים:
http://youtu.be/hDzoS9LEzZE
ההיסטוריה של איקאה בקצרה, בסקירה על פרישתו של המייסד מניהול החברה:
http://youtu.be/BlF0fqDa2v0
והקטלוג של איקאה שכבר נכנס לתרבות (עברית):
https://youtu.be/3_fP4I1lNUE
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
זה קרה כשבריאן אפשטיין, האמרגן המיתולוגי של הביטלס, מת. מעתה, החליטו חברי הלהקה, הם ינהלו את עסקיהם בעצמם. לשם כך הוקמה בשנת 1968 חברת התקליטים והסרטים "אפל רקורדס" (Apple Records). חברי הביטלס החליטו שזו תהיה חברה שונה והפוכה מחברות התקליטים השמרניות והמסחריות שפעלו אז בעולם הפופ. ואכן, חברת אפל רקורדס התכוונה להיות מעין "בית פתוח", שיאפשר לאמנים צעירים להציג רעיונות אמנותיים לא שגרתיים ואף נועזים ולקבל מימון והפקה מחברת תקליטים יצירתית וצעירה, שמביטה בהם בעניין שאינו רק מסחרי אלא גם אמנותי ומבינה אותם.
כמובן שהחברה הייתה לחברת התקליטים שהוציאה בהמשך גם את תקליטי "הביטלס" עצמה ואת תקליטי הסולו של חברי הלהקה (ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר) בקריירות שלאחר פירוקה.
אפל רקורדס הייתה גם הסיבה שבמשך שנים רבות הייתה חברת המחשבים Apple מנועה בהסכם משפטי מלעסוק בכל דבר שקשור במוסיקה, למעט טכנולוגיה שאיפשרה השמעת מוסיקה, כמו מכשירי האייפוד המצליחים. רק לאחר שמיזם iTunes הצליח במכירת שירים מקוונת נערך הסכם שאיפשר את מכירת שירי הלהקה בו.
חברת אפל קיבלה את שמה מציור של הצייר רנה מגריט.
הנה הנסיבות שבהן נולדה חברת אפל:
http://youtu.be/3VY3_0tkjFk
http://youtu.be/SaS1u6nVE3A
והנה החיבור המנצח בין שתי ה"אפליות":
http://youtu.be/BWm6KMJGhGc
מסע באלבומים של ארבעת המופלאים, לרגל עליית שירי הביטלס לאייטונז:
https://youtu.be/4Pf3s1KNYvI
וסרט ארוך עם 107 עובדות על הביטלס:
https://youtu.be/colkbNZQ2LM?long=yes
מיהו רויאל אנפילד, יצרן האופנועים הפעיל הוותיק בעולם?
אופנועי רויאל אנפילד (Royal Enfield) הבריטיים מיוצרים מאז 1901, כמה שנים לפני כל חברה אחרת שעדיין פעילה.
החברה שמייצרת היום רק בהודו והיא גם בבעלות הודית, מתרכזת באופנועי רטרו. אלה מזכירים את האופנועים שייצרה בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, גם כשהם חדשים לחלוטין.
אם ב-1901 רויאל אנפילד ייצרה גם כלי רכב, אופניים ונשק, מ-1933 היא התחילה בייצור של ה"בולט", האופנוע ששרד הכי הרבה זמן, עד 2020 הוא יוצר על ידה. ב-1971 היא נסגרה לרגע, כמו מותגים מוטוריים רבים בבריטניה, אבל בתת היבשת הענקית של הודו היא המשיכה לפעול ובשנות ה-90 אף עברה לבעלות של ענקית הרכב ההודית אייכר (Eicher).
בשנים האחרונות רויאל אנפילד התאימה את עצמה לסטנדרטים הבטיחותיים האירופיים, כדי להפוך לחברה עולמית שתתחרה במותגים היפניים עם תמורה מעולה למחיר, או במילים פשוטות - עם מוצרי איכות הנמכרים במחירים נגישים במיוחד.
ההיסטוריה של רויאל אנפילד מעניינת. היא לא הייתה האופנוע הראשון שנמכר בעולם, תואר שמחזיקה "הילדברנד-וולפמילר" הגרמנית. היא הקדימנ את רויאל אנפילד בשנים בודדות, אבל לא שרדה את השנים.
אגב, חברת "הרלי-דייווידסון" האמריקאית עתידה להפוך לגדולה בעולם בשנת 1920 וגם היא פעילה עד היום. גם הרלי מייצרת אופנועי רטרו, יוקרתיים ומוחמאים אף יותר, אבל היא החלה את פעילותה שנתיים אחרי אנפילד, בשנת 1903.
הנה סרטון לרגל 120 שנים למותג רויאל אנפילד:
https://youtu.be/oa07dF4LZWU
האופנוע הקלאסי שולט בהודו (עברית):
https://youtu.be/wFMfFXXFqLE
כשהגיע לארץ ב-2010 (עברית):
https://youtu.be/qpE6zBuxY28
הקונטיננטל 650 מהאופנועים הידועים של רויאל אנפילד:
https://youtu.be/DjkJXsGzndY
הרויאל אנפילד מטאור 350 - רטרו חדש יחסית ומוחמא (עברית):
https://youtu.be/FWSVi3v4E9w
נזיר דתי בהודו מברך רויאל אנפילד חדש:
https://youtu.be/Z_DDIpbizMQ
כך הפכה רויאל אנפילד להארלי דיווידסון של הודו:
https://youtu.be/T9KPIJSmtpc?long=yes
וסרטון תיעודי על אופנועים רויאל אנפילד:
https://youtu.be/xxdF6KTPYZE?long=yes
אופנועי רויאל אנפילד (Royal Enfield) הבריטיים מיוצרים מאז 1901, כמה שנים לפני כל חברה אחרת שעדיין פעילה.
החברה שמייצרת היום רק בהודו והיא גם בבעלות הודית, מתרכזת באופנועי רטרו. אלה מזכירים את האופנועים שייצרה בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, גם כשהם חדשים לחלוטין.
אם ב-1901 רויאל אנפילד ייצרה גם כלי רכב, אופניים ונשק, מ-1933 היא התחילה בייצור של ה"בולט", האופנוע ששרד הכי הרבה זמן, עד 2020 הוא יוצר על ידה. ב-1971 היא נסגרה לרגע, כמו מותגים מוטוריים רבים בבריטניה, אבל בתת היבשת הענקית של הודו היא המשיכה לפעול ובשנות ה-90 אף עברה לבעלות של ענקית הרכב ההודית אייכר (Eicher).
בשנים האחרונות רויאל אנפילד התאימה את עצמה לסטנדרטים הבטיחותיים האירופיים, כדי להפוך לחברה עולמית שתתחרה במותגים היפניים עם תמורה מעולה למחיר, או במילים פשוטות - עם מוצרי איכות הנמכרים במחירים נגישים במיוחד.
ההיסטוריה של רויאל אנפילד מעניינת. היא לא הייתה האופנוע הראשון שנמכר בעולם, תואר שמחזיקה "הילדברנד-וולפמילר" הגרמנית. היא הקדימנ את רויאל אנפילד בשנים בודדות, אבל לא שרדה את השנים.
אגב, חברת "הרלי-דייווידסון" האמריקאית עתידה להפוך לגדולה בעולם בשנת 1920 וגם היא פעילה עד היום. גם הרלי מייצרת אופנועי רטרו, יוקרתיים ומוחמאים אף יותר, אבל היא החלה את פעילותה שנתיים אחרי אנפילד, בשנת 1903.
הנה סרטון לרגל 120 שנים למותג רויאל אנפילד:
https://youtu.be/oa07dF4LZWU
האופנוע הקלאסי שולט בהודו (עברית):
https://youtu.be/wFMfFXXFqLE
כשהגיע לארץ ב-2010 (עברית):
https://youtu.be/qpE6zBuxY28
הקונטיננטל 650 מהאופנועים הידועים של רויאל אנפילד:
https://youtu.be/DjkJXsGzndY
הרויאל אנפילד מטאור 350 - רטרו חדש יחסית ומוחמא (עברית):
https://youtu.be/FWSVi3v4E9w
נזיר דתי בהודו מברך רויאל אנפילד חדש:
https://youtu.be/Z_DDIpbizMQ
כך הפכה רויאל אנפילד להארלי דיווידסון של הודו:
https://youtu.be/T9KPIJSmtpc?long=yes
וסרטון תיעודי על אופנועים רויאל אנפילד:
https://youtu.be/xxdF6KTPYZE?long=yes
מהם הגבלים עסקיים?
הגבלים עסקיים (Antitrust) הוא תחום משפטי, ענף במשפט שנועד לקדם תחרות בכלכלה ולמנוע תחרות לא הוגנת. ההגבלים העסקיים כוללים כשלי שוק, כמו היווצרות של מונופולים, של קרטלים לא חוקיים, קשירה טורפנית, הגדלת הריכוזיות הכלכלית והיווצרות של עיוותים שונים במשק.
למזלה של החברה הדמוקרטית הולכות כלכלת השוק והדמוקרטיה יחד. לכלכלות שוק יש נטייה טבעית, שכבר חלוץ כלכלת השוק החופשי אדם סמית' כתב עליה, להפוך בהדרגה לאוליגרכיה, פלוטוקרטיה וריכוז עושר צר שמגן על עצמו מכוחות התחרות.
היות והדמוקרטיה וכלכלת השוק, קשורות היסטורית, בכבלי האידאולוגיה הליברלית המשותפת, מרסנים השיטה הדמוקרטית ושלטון החוק את כל התופעות הללו. זה נעשה באמצעות הגבלים עסקיים שמאפשרים לדמוקרטיה לסייע לכלכלת השוק.
בישראל אוכפת את חוק ההגבלים העסקיים (Antitrust Law) רשות ממשלתית שנקראת "רשות ההגבלים העסקיים". היא גם זו שמבצעת את עיקר הפיקוח על התחרות. במילים פשוטות, תפקיד הרשות להגבלים עסקיים למנוע את אותם כשלי-שוק שמקשים על הכלכלה להתנהל באופן מיטבי.
הנה הסבר משעשע ומעט עצוב של נושא ההגבלים העסקיים (עברית):
https://youtu.be/EPbSbZ2F1nU
הצגת הרשות להגבלים עסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/mHtTb9VF5oc
והצגה ביקורתית של פעילות הרשות להגבלים עיסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/4yWcsYfAHTk
הגבלים עסקיים (Antitrust) הוא תחום משפטי, ענף במשפט שנועד לקדם תחרות בכלכלה ולמנוע תחרות לא הוגנת. ההגבלים העסקיים כוללים כשלי שוק, כמו היווצרות של מונופולים, של קרטלים לא חוקיים, קשירה טורפנית, הגדלת הריכוזיות הכלכלית והיווצרות של עיוותים שונים במשק.
למזלה של החברה הדמוקרטית הולכות כלכלת השוק והדמוקרטיה יחד. לכלכלות שוק יש נטייה טבעית, שכבר חלוץ כלכלת השוק החופשי אדם סמית' כתב עליה, להפוך בהדרגה לאוליגרכיה, פלוטוקרטיה וריכוז עושר צר שמגן על עצמו מכוחות התחרות.
היות והדמוקרטיה וכלכלת השוק, קשורות היסטורית, בכבלי האידאולוגיה הליברלית המשותפת, מרסנים השיטה הדמוקרטית ושלטון החוק את כל התופעות הללו. זה נעשה באמצעות הגבלים עסקיים שמאפשרים לדמוקרטיה לסייע לכלכלת השוק.
בישראל אוכפת את חוק ההגבלים העסקיים (Antitrust Law) רשות ממשלתית שנקראת "רשות ההגבלים העסקיים". היא גם זו שמבצעת את עיקר הפיקוח על התחרות. במילים פשוטות, תפקיד הרשות להגבלים עסקיים למנוע את אותם כשלי-שוק שמקשים על הכלכלה להתנהל באופן מיטבי.
הנה הסבר משעשע ומעט עצוב של נושא ההגבלים העסקיים (עברית):
https://youtu.be/EPbSbZ2F1nU
הצגת הרשות להגבלים עסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/mHtTb9VF5oc
והצגה ביקורתית של פעילות הרשות להגבלים עיסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/4yWcsYfAHTk
מה זה קרטל ואיך הוא פוגע בצרכנים?
קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.
אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.
יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.
הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):
https://youtu.be/gEEXf_bz0kA
כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):
https://youtu.be/ofYUO33J9og
וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):
http://youtu.be/NQzYymr1SEA
קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.
אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.
יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.
הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):
https://youtu.be/gEEXf_bz0kA
כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):
https://youtu.be/ofYUO33J9og
וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):
http://youtu.be/NQzYymr1SEA
מהי ריכוזיות ובמי היא פוגעת?
ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.
ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.
ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.
בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.
הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):
http://youtu.be/bv0Z3edrjLk
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):
http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.
ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.
ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.
בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.
הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):
http://youtu.be/bv0Z3edrjLk
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):
http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
מהן אופציות?
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
מהן מניות ואיך הן משמשות לצמיחה עסקית ולרווחים למשקיעים?
מהי מניה?
מה זה מניות?
מה עושים עם מניות?
מניות מונפקות כשבעל חברה עסקית מחליט לגייס כסף (הון) מהציבור. הוא זקוק לכסף כדי להגדיל את המפעל או החברה ולייצר יותר ולהצליח יותר. לכן הוא פונה לבורסה ומנפיק מניות. הציבור יכול לרכוש את המניות הללו ולספק בכך לחברה את הכסף הדרוש לה, תוך שהוא מקווה שככל שתצליח, יעלה ערכה ובהתאם יעלה גם שווי המניות שבידיו.
מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה שלו. הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול גם הוא יותר.
אם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות, שרכשו בעבר במחיר נמוך יותר. אם שווי המניה של חברה קטן לאחר זמן ובעל מניות נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.
המניות מקנות בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה. מניות בחברה עסקית מאפשרות למחזיק בהן זכות הצבעה, זכות לקבלת תגמולים מהרווחים שלה (דיבידנד) וזכויות בפירוק החברה, אם היא תתפרק בעתיד.
לכל אחד מהבעלים בחברה עסקית יש מניות בה. המניות מקנות זכויות וגם חובות הנוגעות לבעלי החברה וליחסים ביניהם. ככל שמישהו מחזיק בידיו יותר מניות בחברה עסקית, מעמדו בה מתחזק, בהצבעה וביכולת לקבוע את דרכה של החברה.
מהן מניות בעצם? (עברית)
https://youtu.be/yx7Gg2-SC40
המניות והמשקיעים וכיצד הם מחליטים אילו מניות לקנות (מתורגם):
https://youtu.be/CMQLdJa64Wk
עולם המניות (עברית):
https://youtu.be/vA7isvxUd_E
משמעותן לכלכלה ולעסקים:
http://youtu.be/F3QpgXBtDeo?t=36s?end=1m58s
הסבר על המניות (עברית):
http://youtu.be/OYCwfW0TMIc
וכך נשמע שוק ההון כשמצמידים לערכים המתמטיים של מדד שערי 500 החברות הגדולות צלילים מוסיקליים:
https://youtu.be/9JR1bflmC20
מה זה מניות?
מה עושים עם מניות?
מניות מונפקות כשבעל חברה עסקית מחליט לגייס כסף (הון) מהציבור. הוא זקוק לכסף כדי להגדיל את המפעל או החברה ולייצר יותר ולהצליח יותר. לכן הוא פונה לבורסה ומנפיק מניות. הציבור יכול לרכוש את המניות הללו ולספק בכך לחברה את הכסף הדרוש לה, תוך שהוא מקווה שככל שתצליח, יעלה ערכה ובהתאם יעלה גם שווי המניות שבידיו.
מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה שלו. הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול גם הוא יותר.
אם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות, שרכשו בעבר במחיר נמוך יותר. אם שווי המניה של חברה קטן לאחר זמן ובעל מניות נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.
המניות מקנות בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה. מניות בחברה עסקית מאפשרות למחזיק בהן זכות הצבעה, זכות לקבלת תגמולים מהרווחים שלה (דיבידנד) וזכויות בפירוק החברה, אם היא תתפרק בעתיד.
לכל אחד מהבעלים בחברה עסקית יש מניות בה. המניות מקנות זכויות וגם חובות הנוגעות לבעלי החברה וליחסים ביניהם. ככל שמישהו מחזיק בידיו יותר מניות בחברה עסקית, מעמדו בה מתחזק, בהצבעה וביכולת לקבוע את דרכה של החברה.
מהן מניות בעצם? (עברית)
https://youtu.be/yx7Gg2-SC40
המניות והמשקיעים וכיצד הם מחליטים אילו מניות לקנות (מתורגם):
https://youtu.be/CMQLdJa64Wk
עולם המניות (עברית):
https://youtu.be/vA7isvxUd_E
משמעותן לכלכלה ולעסקים:
http://youtu.be/F3QpgXBtDeo?t=36s?end=1m58s
הסבר על המניות (עברית):
http://youtu.be/OYCwfW0TMIc
וכך נשמע שוק ההון כשמצמידים לערכים המתמטיים של מדד שערי 500 החברות הגדולות צלילים מוסיקליים:
https://youtu.be/9JR1bflmC20
מהן אגרות חוב ולמה הן משמשות?
איגרת חוב (אג"ח) היא נייר ערך שהוא בעצם תעודת התחייבות לתשלום חוב. באמצעות אג"ח לווים גופים עסקיים ואפילו ממשלות כסף מהציבור ומתחייבים להחזירו בעתיד.
כן, איגרות חוב מנפיקות מדינות, רשויות מקומיות, חברות עיסקיות ואחרים.
האג"ח הוא בעצם סוג של הלוואה סחירה - הלוואה שאת השווי שלה אפשר למכור ולקנות בבורסה.
אז איך האג"ח עובד?
הגוף שמנפיק איגרות חוב מקבל סכום כסף מרוכש האג"ח. לרוב, המנפיק מתחייב על מועד שבו ישולם הסכום של האג"ח למי שמחזיק אותו. לעתים הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית. עד למועד התשלום יכול רוכש האג"ח למכור ולסחור בו עם אחרים, כמו עם מניות.
הנה אגרות החוב (עברית):
https://youtu.be/VzUQA0RIMAY
כך הן משמשות את שוק ההון (עברית):
https://youtu.be/rvFFxJkRvFU
עוד הסבר של המושג אג"ח (עברית):
https://youtu.be/6zF54HAUfXI
וסקירת אגרות החוב (עברית):
http://youtu.be/hZI6nTSFy74
איגרת חוב (אג"ח) היא נייר ערך שהוא בעצם תעודת התחייבות לתשלום חוב. באמצעות אג"ח לווים גופים עסקיים ואפילו ממשלות כסף מהציבור ומתחייבים להחזירו בעתיד.
כן, איגרות חוב מנפיקות מדינות, רשויות מקומיות, חברות עיסקיות ואחרים.
האג"ח הוא בעצם סוג של הלוואה סחירה - הלוואה שאת השווי שלה אפשר למכור ולקנות בבורסה.
אז איך האג"ח עובד?
הגוף שמנפיק איגרות חוב מקבל סכום כסף מרוכש האג"ח. לרוב, המנפיק מתחייב על מועד שבו ישולם הסכום של האג"ח למי שמחזיק אותו. לעתים הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית. עד למועד התשלום יכול רוכש האג"ח למכור ולסחור בו עם אחרים, כמו עם מניות.
הנה אגרות החוב (עברית):
https://youtu.be/VzUQA0RIMAY
כך הן משמשות את שוק ההון (עברית):
https://youtu.be/rvFFxJkRvFU
עוד הסבר של המושג אג"ח (עברית):
https://youtu.be/6zF54HAUfXI
וסקירת אגרות החוב (עברית):
http://youtu.be/hZI6nTSFy74
כיצד נפלה יצרנית הטלפונים הניידים המובילה נוקיה?
יצרנית הטלפונים הניידים "נוקיה" (Nokia) הייתה עד שנת 2008 יצרנית הטלפונים הניידים המצליחה בעולם. הטלפונים שלה הובילו את השוק ונחשבו לאיכותיים ביותר והנחשקים מכולם.
זו לא הייתה יצרנית ממדינת ענק או אימפריית הייטק, כמו ארצות הברית או יפן וודאי לא ענקית ייצור כמו סין או דרום קוריאה. נוקיה היא חברה פינית. היא ופינלנד היו פעם מילים נרדפות. למעשה נוקיה, בתור חברה מפינלנד כל כך הצליחה עד כדי כך שדיברו אז עליה במונחים של "חברה שיש לה מדינה".
אז איך נפלה חברת הסלולר הענקית של פעם מהאולימפוס של הסלולר?
נתחיל מ-1871 בה הוקמה חברה לא גדולה לעסקי עץ. עם הזמן היא התפרשה לתחומים נוספים, מייצור מוצרי גומי, כבלי חשמל ואלקטרוניקה. בשנות ה-80 קנתה נוקיה חברת טלפונים ניידים בשם "מובירה". היא יצרה את חלוצת הרשתות הסלולרית בעולם והשיקה את הטלפון הנייד הראשון לרכב. בהמשך נוקיה השתלטה על העולם והשוק הסלולרי והתרכזה בו. בשנת 2007 שווי השוק שלה היה 110 מיליארד אירו.
שנה אחר כך מגיעה תחילת הסוף של נוקיה. זה היה ביום שבו הכריז סטיב ג'ובס על מה שיהפוך לסיוט של היצרנית הפינית ולמפרק הלא רשמי שלה - מכשיר האייפון של חברת "אפל". מכשיר ששינה את העולם הסלולרי ברגע בו הוכרז, בדיוק כמו קודמו האייפוד ששינה את עולם נגני המוסיקה הניידים פחות מעשור לפני כן, רק במהירות גדולה פי כמה.
בעוד האייפון הולך וכובש את העולם בסערה, נוקיה נאחזה במערכת ההפעלה הבסיסית סימביאן שאין לה שום יכולת לעמוד בפני הפופולריות והאפיל (שימו לב למשחק המילים...) של iOS מבית אפל ואפילו של מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שהגיחה די מהר כמעט משום מקום ונתנה פייט לאפל, עד שהשתלטה בעצמה כמערכת הפעלה על עולם המובייל, לפחות בכמות המכשירים שמריצים אותה - יותר מאלה של אפל.
נוקיה, עם גראפים קשים, צנחה בהכנסות שלה מהאולימפוס להר מירון. 4 שנים אחרי הכרזת באייפון שווייה צנח מאותם 110 מיליארד אירו ל-6.3 מיליארד בלבד.
היסטורית, נוקיה הפכה לקורבן של חדשנות משבשת, עוד מקרה של קורבן צונאמי טכנולוגי שהופך את המוצרים שלה למיושנים ולא רלוונטיים באחת.
וכך, משהיא מתייאשת מהמאבק חסר התוחלת להילחם במפלצות החדשות, נאלצת נוקיה למכור את חטיבת המובייל שלה למיקרוסופט. האחרונה, גם היא לא ממש מצליחה לעמוד בתחרות עם שתי המעצמות הסלולריות החדשות, מוכרת את זכויות השימוש במותג נוקיה לחברה פינית אחרת וזו מצליחה לייצר טלפונים לא רעים ולמכור מצוין במזרח, כשהיא משתמשת במותג נוקיה בתבונה ובהצלחה די מרשימה.
אז היום נוקיה כחברה כמעט ולא קיימת. אבל המותג, בידי בעליו החדשים, ממשיך לפרוח, לשמור על אמינותו כתמיד ולהסתפק בשווקים זולים בעולם השלישי ושוקי נישה כמו טלפונים לא חכמים, שיש להם לא מעט דרישה בעולם, כולל אצלנו כטלפונים כשרים לחרדים. יתכן שבעת קריאת הערך גם השווקים האלה קטנו או גדלו.
אבל מהסיפור של נוקיה אפשר בעיקר להתרשם כיצד נופלות גם הענקיות ביותר, אם הן לא מצליחות לשמור על חדשנות ויצירתיות עסקית, לא מתעוררות בזמן לעבודה וממשיכות לנמנם על זרי ההצלחה ומתחת לשמיכה החמימה, כשבחוץ מתחוללת סערה כמו זו של הסמארטפון.
הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת נוקיה (עברית):
https://youtu.be/xcXAaZrC0iA
באנגלית:
https://youtu.be/hKN6wbLnlB4
פרסומת נוקיה מ-2004:
https://youtu.be/DRBusVykhgo
היא מייצרת גם היום סמארטפונים טובים אבל זו כבר לא נוקיה המקורית (עברית):
https://youtu.be/kpXuB25w-o4
והחברות החדשות של פינלד (עברית):
https://youtu.be/4QeMvyd2Evs
יצרנית הטלפונים הניידים "נוקיה" (Nokia) הייתה עד שנת 2008 יצרנית הטלפונים הניידים המצליחה בעולם. הטלפונים שלה הובילו את השוק ונחשבו לאיכותיים ביותר והנחשקים מכולם.
זו לא הייתה יצרנית ממדינת ענק או אימפריית הייטק, כמו ארצות הברית או יפן וודאי לא ענקית ייצור כמו סין או דרום קוריאה. נוקיה היא חברה פינית. היא ופינלנד היו פעם מילים נרדפות. למעשה נוקיה, בתור חברה מפינלנד כל כך הצליחה עד כדי כך שדיברו אז עליה במונחים של "חברה שיש לה מדינה".
אז איך נפלה חברת הסלולר הענקית של פעם מהאולימפוס של הסלולר?
נתחיל מ-1871 בה הוקמה חברה לא גדולה לעסקי עץ. עם הזמן היא התפרשה לתחומים נוספים, מייצור מוצרי גומי, כבלי חשמל ואלקטרוניקה. בשנות ה-80 קנתה נוקיה חברת טלפונים ניידים בשם "מובירה". היא יצרה את חלוצת הרשתות הסלולרית בעולם והשיקה את הטלפון הנייד הראשון לרכב. בהמשך נוקיה השתלטה על העולם והשוק הסלולרי והתרכזה בו. בשנת 2007 שווי השוק שלה היה 110 מיליארד אירו.
שנה אחר כך מגיעה תחילת הסוף של נוקיה. זה היה ביום שבו הכריז סטיב ג'ובס על מה שיהפוך לסיוט של היצרנית הפינית ולמפרק הלא רשמי שלה - מכשיר האייפון של חברת "אפל". מכשיר ששינה את העולם הסלולרי ברגע בו הוכרז, בדיוק כמו קודמו האייפוד ששינה את עולם נגני המוסיקה הניידים פחות מעשור לפני כן, רק במהירות גדולה פי כמה.
בעוד האייפון הולך וכובש את העולם בסערה, נוקיה נאחזה במערכת ההפעלה הבסיסית סימביאן שאין לה שום יכולת לעמוד בפני הפופולריות והאפיל (שימו לב למשחק המילים...) של iOS מבית אפל ואפילו של מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שהגיחה די מהר כמעט משום מקום ונתנה פייט לאפל, עד שהשתלטה בעצמה כמערכת הפעלה על עולם המובייל, לפחות בכמות המכשירים שמריצים אותה - יותר מאלה של אפל.
נוקיה, עם גראפים קשים, צנחה בהכנסות שלה מהאולימפוס להר מירון. 4 שנים אחרי הכרזת באייפון שווייה צנח מאותם 110 מיליארד אירו ל-6.3 מיליארד בלבד.
היסטורית, נוקיה הפכה לקורבן של חדשנות משבשת, עוד מקרה של קורבן צונאמי טכנולוגי שהופך את המוצרים שלה למיושנים ולא רלוונטיים באחת.
וכך, משהיא מתייאשת מהמאבק חסר התוחלת להילחם במפלצות החדשות, נאלצת נוקיה למכור את חטיבת המובייל שלה למיקרוסופט. האחרונה, גם היא לא ממש מצליחה לעמוד בתחרות עם שתי המעצמות הסלולריות החדשות, מוכרת את זכויות השימוש במותג נוקיה לחברה פינית אחרת וזו מצליחה לייצר טלפונים לא רעים ולמכור מצוין במזרח, כשהיא משתמשת במותג נוקיה בתבונה ובהצלחה די מרשימה.
אז היום נוקיה כחברה כמעט ולא קיימת. אבל המותג, בידי בעליו החדשים, ממשיך לפרוח, לשמור על אמינותו כתמיד ולהסתפק בשווקים זולים בעולם השלישי ושוקי נישה כמו טלפונים לא חכמים, שיש להם לא מעט דרישה בעולם, כולל אצלנו כטלפונים כשרים לחרדים. יתכן שבעת קריאת הערך גם השווקים האלה קטנו או גדלו.
אבל מהסיפור של נוקיה אפשר בעיקר להתרשם כיצד נופלות גם הענקיות ביותר, אם הן לא מצליחות לשמור על חדשנות ויצירתיות עסקית, לא מתעוררות בזמן לעבודה וממשיכות לנמנם על זרי ההצלחה ומתחת לשמיכה החמימה, כשבחוץ מתחוללת סערה כמו זו של הסמארטפון.
הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת נוקיה (עברית):
https://youtu.be/xcXAaZrC0iA
באנגלית:
https://youtu.be/hKN6wbLnlB4
פרסומת נוקיה מ-2004:
https://youtu.be/DRBusVykhgo
היא מייצרת גם היום סמארטפונים טובים אבל זו כבר לא נוקיה המקורית (עברית):
https://youtu.be/kpXuB25w-o4
והחברות החדשות של פינלד (עברית):
https://youtu.be/4QeMvyd2Evs
