האתר איביי (eBay) הוקם בשנת 1995 כאתר מכירות פומביות באינטרנט. שמו היה אז AuctionWeb והוא הוקם על ידי מתכנת איראני שנולד בצרפת. לאחר שנתיים שונה שם האתר והעתיד החל להיות ורוד יותר.

ההצלחה המסחררת של איביי כפלטפורמת מסחר עולמית לא קרתה ביום אחד. מאתר מכירות פומביות מקוונות הוא הפך לשוק עולמי אונליין שמאפשר לכל אחד למכור לכל העולם. היות והמסחר בו אפשרי גם כמסחר מקומי וגם למסחר בינלאומי, הפך איביי למתחרה של כל הסוחרים בכל מקום בעולם ובכל תחום בעולם. למעשה איביי הפך להיות זירת המכירה והקנייה של "הזנב הארוך" של המוצרים, שכן ניתן לקנות בו כמעט כל מה שעולה על הדעת, כולל דברים שאף סוחר או חנות רגילים לא היו מוכרים, כמו כפתורים של חליפות חלל, או נשל של נחש..

המוכרים באיביי הם גם אנשים פרטיים וגם עסקים קטנים. הם מציעים מיליוני פריטים ושירותים דרך האתר ובעצם הפלטפורמה המקוונת הזו היא היום זירת מסחר שמאפשרת לכל אדם להקים עסק משלו, כמעט ללא הוצאות. במובן הזה, המצטרפים לאיביי הם אנשים שבאים אל עולם חדש והסוחרים הטובים שבהם כבר הפכו מזמן לאנשים מסודרים.

אגב, השם של איביי נבחר בשל בעיה - מקים האתר רצה את שם המתחם echobay.com. מפני שהדומיין היה תפוס, הוא החליט על שם מקוצר שיהפוך להיסטוריה - השם eBay.


הנה סרטון על תולדות חברת המכירות המקוונות eBay:

http://youtu.be/gbEJL40bV0o


וחוויות של אחד מהמוכרים שהצליחו לבנות עסק מצליח למכירה ב-eBay:

http://youtu.be/GTnl0YiRXwM

חברת "איקאה" נוסדה בשנת 1943 על ידי אינגוור קאמפרד בן ה-17. אביו עזר לו בבניית העסק החדש, בתור מתנה על שהצליח בלימודים.. על השם IKEA הוא החליט, לאחר ששילב את ראשי התיבות של שמו Ingvar Kamprad, ביחד עם ראשי התיבות של מקום מגוריו.

החנות הראשונה לא החלה כחנות רהיטים והוא מכר בזול מוצרים מגוונים. רק משנת 1947 החלו לשווק גם רהיטים ו-4 שנים לאחר מכן החלו להוציא לאור את הקטלוג המפורסם שלהם.

מאז הרשת גם החליטה למכור רק רהיטים ועם הזמן התרכזה בהרכבה עצמית, מודולרית, של הריהוט על ידי הלקוח, מכירה באריזות שטוחות ובניית חנויות ענק. כך הפכו החנויות הענקיות של איקאה לאימפריה של רהיטים ומשנת 1963 הן החלו להיפתח גם מחוץ לשבדיה והפכו בהדרגה לאימפריה עסקית חובקת עולם.

כיום יש לאיקאה 349 סניפים ב-43 מדינות בעולם והיא רשת השיווק הגדולה בעולם.


הנה זכרונות איקאה לאורך שנות חייה של חברת הרהיטים:

http://youtu.be/hDzoS9LEzZE


ההיסטוריה של איקאה בקצרה, בסקירה על פרישתו של המייסד מניהול החברה:

http://youtu.be/BlF0fqDa2v0


והקטלוג של איקאה שכבר נכנס לתרבות (עברית):

https://youtu.be/3_fP4I1lNUE

זה קרה כשבריאן אפשטיין, האמרגן המיתולוגי של הביטלס, מת. מעתה, החליטו חברי הלהקה, הם ינהלו את עסקיהם בעצמם. לשם כך הוקמה בשנת 1968 חברת התקליטים והסרטים "אפל רקורדס" (Apple Records). חברי הביטלס החליטו שזו תהיה חברה שונה והפוכה מחברות התקליטים השמרניות והמסחריות שפעלו אז בעולם הפופ. ואכן, חברת אפל רקורדס התכוונה להיות מעין "בית פתוח", שיאפשר לאמנים צעירים להציג רעיונות אמנותיים לא שגרתיים ואף נועזים ולקבל מימון והפקה מחברת תקליטים יצירתית וצעירה, שמביטה בהם בעניין שאינו רק מסחרי אלא גם אמנותי ומבינה אותם.

כמובן שהחברה הייתה לחברת התקליטים שהוציאה בהמשך גם את תקליטי "הביטלס" עצמה ואת תקליטי הסולו של חברי הלהקה (ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר) בקריירות שלאחר פירוקה.

אפל רקורדס הייתה גם הסיבה שבמשך שנים רבות הייתה חברת המחשבים Apple מנועה בהסכם משפטי מלעסוק בכל דבר שקשור במוסיקה, למעט טכנולוגיה שאיפשרה השמעת מוסיקה, כמו מכשירי האייפוד המצליחים. רק לאחר שמיזם iTunes הצליח במכירת שירים מקוונת נערך הסכם שאיפשר את מכירת שירי הלהקה בו.

חברת אפל קיבלה את שמה מציור של הצייר רנה מגריט.


הנה הנסיבות שבהן נולדה חברת אפל:

http://youtu.be/3VY3_0tkjFk


http://youtu.be/SaS1u6nVE3A


והנה החיבור המנצח בין שתי ה"אפליות":

http://youtu.be/BWm6KMJGhGc


מסע באלבומים של ארבעת המופלאים, לרגל עליית שירי הביטלס לאייטונז:

https://youtu.be/4Pf3s1KNYvI


וסרט ארוך עם 107 עובדות על הביטלס:

https://youtu.be/colkbNZQ2LM?long=yes

חברת אפל הוקמה על ידי כמה יזמים צעירים בגאראז' של ביתם (בחניית הרכב). השניים, סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, הקימו את "אפל מחשבים" ביחד עם רונלד ויין. ווזניאק היה המוח הטכנולוגי, אשף אלקטרוניקה צעיר ומבריק וג'ובס היה צעיר שאפתן ויצירתי, בעל חשיבה שיווקית ויכולת ניהול נדירה.

בתקופה זו עוד לא היו מחשבים אישיים. ווזניאק, כמו חובבי אלקטרוניקה רבים באותו הזמן, התעניין בבניית מחשב משלו ובכתיבה של מערכת הפעלה בשבילו. סטיב ג'ובס הבין את האפשרויות הגלומות בפיתוח מסחרי של מחשב אישי כזה ורתם את ווזניאק למיזם מסחרי של בניית מחשבים ומכירתם. הוא סיכם עם בעל חנות מחשבים מקומית שיבנו עבורו 50 מחשבים כאלו ויקבלו 500 דולר לכל מחשב. השותף השלישי, אגב, מכר את חלקו בחברה תמורת 800 דולר, כיוון שחשש מחובות שעלולים היו להיווצר למיזם..

השניים הלכו מחיל אל חיל. הם יצרו את המחשבים הראשונים בצורה חכמה והסדרה השנייה כבר כללה מחשב שלם ומוכן להפעלה ישר מתוך הקופסה - המחשב הראשון שנמכר כמוצר כזה! - הסדרה הזו של ה"אפל 2" הייתה הצלחה מסחררת ואפל הונפקה בבורסה והפכה את מייסדיה לאנשים עשירים. בהמשך היו הצלחות אדירות, של מחשב המקינטוש ואז ירידות חדות, כשבמהלך שנות ה-90 פוטר ג'ובס מהחברה, שהלכה והידרדרה לאחר מכן. בסוף שנות ה-90 ג'ובס חזר לנהל אותה וברצף מדהים של החלטות ניהוליות והברקות פיתוחיות הוא הביא אותה להיות חברת הטכנולוגיה המובילה בעולם.

כיום נחשבת Apple לחברה המצליחה ביותר בכל הזמנים ולבעלת שווי השוק הגדול ביותר אי-פעם, לאחר שעברה את השווי של טריליון דולר. אך עם מותו של ג'ובס היא הפכה מחברה נערצת, שדרת מאמינים משתרכת אחריה, לחברה עסקית מהשורה, הנאבקת בתחרות גדלה והולכת.


נתחיל מהסוף, הנה הרגע שבו מכריז סטיב ג'ובס על קיצור שמה של חברת אפל ונזכר בהתחלה:

http://youtu.be/x3sg8b5iXO4


תיאור דרכה של אפל:

http://youtu.be/7CPWrK_nnjk


זכרונות מההתחלה של חברת Apple (באנגלית):

http://youtu.be/bv2wAae8tGs


כך הצילו ג'ובס וה-iMac שלו את החברה הקורסת והפכו אותה למצליחה בהיסטוריה:

http://youtu.be/W_kBW_gQ43E


גם ה"אפל סטור" - החנויות של אפל ששינו את עולם הקמעונאות:

https://youtu.be/1qj6qQ-dHWM


וההיסטוריה של מוצרי אפל בין השנים 1976-2010:

http://youtu.be/1Z2D1TUKrKA

את רשת מקדונלד'ס (McDonald's) יסדו בשנת 1940 שני האחים דיק ומוריס ("מק") מקדונלד, שפתחו מסעדה ששמה כשם משפחתם.

בתוך כמה שנים יצרו האחים את שיטת "השירות המהיר" (Speedy system) החדשנית שלהם, שהתבססה על שירות עצמי, ללא מלצרים ועם מבחר קטן של פריטים,אלו שנמכרים הכי טוב ורק אותם. גם המחירים הנמוכים והקמת פס ייצור מהיר ויעיל של פריטי מזון היו חלק בלתי נפרד מהשיטה המוצלחת שלהם.

אבל היזם הגדול של מקדונלד'ס יגיע רק בשנת 1955. זה היה ריי קרוק, איש מכירות די כושל, שהתלהב מהמסעדה שלהם. אחרי שכנועים וחיזור אחריהם, קרוק קיבל מהאחים את הזכיון הבלעדי לפתוח סניפים בכל ארה"ב.

עם הזמן ואחרי צמיחה מוצלחת, אבל כזו שלא הניבה לו רווחים, קרוק פגש יועץ שהסביר לו שאם יקנה את השטח של סניפים חדשים וישכיר אותו לזכיינים, הוא ירוויח היטב. הוא פתח את חברת מערכת מקדונלד בע"מ ומכאן החל להתעשר.

לחברה, שנתנה זכיונות להקמת מסעדות זהות במחיר זול מאד ובתנאים טובים, אך שמרה את הבעלות על הקרקע בידיה, קרוק הוסיף ערכים של מה שקרא "איכות, שירות, ניקיון וערך".

לאחר מספר שנים קנה קרוק את חלקם של האחים והתחיל להרחיב את הרשת. בשנות האלפיים היא הגיעה ליותר מ-30 אלף סניפים, ביותר מ-120 מדינות.

כיום, כשהם עומדים בתור ומזמינים המבורגר, לקוחות מקדונלד'ס בעולם ממש לא קונים רק קציצת בשר בלחמנייה, עם צ'יפס וקטשופ. הם בבירור קונים חלק, גם אם זעיר, מהחלום האמריקאי.

ב-2014 נפתח בסין סניף חדש של מקדונלד'ס בכל יום. ברחבי העולם משרתים סניפי מקדונלד'ס מידי יום מעל 1% מאוכלוסיית העולם, יותר מ-69 מיליון לקוחות שבאים לאכול מקדונלנד'ס בכל יום ויום!


הנה סיפורו של מייסד רשת מקדונלד'ס:

https://youtu.be/ESFJOylxAi8


תולדות הרשת במסעדה המקורית משנת 1940 בסן ברנרדינו קליפורניה:

http://youtu.be/GxXDD_7lgYw


וקיצור תולדות רשת מקדונלד'ס:

http://youtu.be/gfxUXYzUh34?t=9s

בימינו תאגיד אדידס (Adidas) הוא ממותגי הספורט המפורסמים והגדולים ביותר בעולם. זהו תאגיד בגדי ונעלי ספורט שמוכר בלמעלה מ-160 מדינות וכולל כ-60 אלף עובדים בעולם כולו.

לוגו שלושת הפסים שלו הוא סמל שהיה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הספורט ולאחד מסמלי ההיכר של הספורט העולמי ובפרט של נעלי ההתעמלות. אבל לידתו של הקונצרן הגרמני שונה בתכלית מהתדמית הנוצצת והמצליחה של התאגיד בימינו.

הכל החל במיזם של שני אחים ומריבה גדולה. אי-שם, בשנות ה-20 של המאה ה-20, החלו האחים לייצר את נעלי הספורט. הייצור היה ב... חדר הכביסה של בית אימם, בעיירה הגרמנית הקטנה הרצוגנאוראך. ממנו הם הקימו את המפעל לנעלי ספורט ושמו "נעלי דאסלר".

כבר מלתחילה היו הנעליים שלהם לסמל של מצוינות ומה שהחל כעסק משפחתי קטן, הפך לאחד המותגים הגדולים בעולם של אותם ימים. לקראת אולימפיאדת ברלין הצליח צמד האחים לשכנע את האצן האגדי ג'סי אוואנס להתחרות בזוג נעלי הספורט שלהם וניצחונו הפך אותם להצלחה מסחררת. מכאן החלו השניים למכור מאות אלפי זוגות של נעלי ספורט.

לא חסרות השערות ואגדות מדוע השניים רבו ונפרדו. כנראה זה קרה כשרודולף דאסלר חזר הביתה מהמלחמה. אדי שניהל את "מפעל הנעליים של האחים דאסלר" כבר שלט בה ביד רמה וכנראה לא שיתף את אחיו בניהול. השניים הסתכסכו ב-1948 ורודולף הקים חברה מתחרה, ממש מול המפעל שאחיו ניהל. לחברת הנעליים שלו קרא "רודה" ועם השנים הוא ישנה את שמה ל"פומה". אדי, לעומתו, שינה את שמה של החברה המקורית ל"אדידס", חיבור בין שמו הפרטי "אדי" ותחילית שם המשפחה "דאסלר".

אז לא רק אדי ניהל חברת נעלי ספורט. בדיוק כמוהו עשה גם אחיו, רודולף דסלר, שייסד את חברת "פומה". כך העמידו עצמם שני האחים המסוכסכים, למעשה, לתחרות עסקית ארוכת שנים. לא תתפלאו לדעת שכל העיירה הבווארית והשלווה שלהם לקחה חלק במריבה והתפלגה לשניים. העובדים ובני משפחותיהם, בכל מפעל משני המפעלים, שמרו על נאמנות לצד שלהם והתחלקו בין הנאמנים לפומה והנאמנים לאדידס. הם שלחו את ילדיהם לבתי ספר נפרדים בעיירה החצויה, שתו בירה בברים נפרדים ולא פעם הורים אף נידו את ילדיהם שבחרו להינשא לבני זוג ממשפחות של המפעל השני...

שני המפעלים הצליחו, אבל הדם הרע המשיך לזרום בין שני האחים. הסכסוך ביניהם היה ארוך ומכוער. כך יצא שבשנות ה-30 של המאה הקודמת, היו שניהם חברים במפלגה הנאצית. ועכשיו, כשהם יריבים מרים ושונאים זה את זה, הם האשימו אחד את השני פומבית, כשכל אחד טוען על אחיו שהוא היה יותר נאצי ממנו. לאדי, אגב, הייתה יותר בעיה מרודי. הוא הקפיד תמיד שיכנו אותו "אדי", כי השם המקורי שלו "אדולף", כבר לא ממש עבר טוב בסביבה, מאז האדולף היטלר ההוא...

מכל מקום, את פריצת הדרך הגדולה הראשונה שלה עשתה אדידס בשנת 1954. זה היה בגביע העולם בכדורגל, כשנבחרת גרמניה בכדורגל זוכה בגביע, כשכל השחקנים נועלים נעלי אדידס. זו הייתה הזכייה הראשונה בגביע העולם, של קבוצה בה כל השחקנים נועלים נעליים מיצרן אחד ורק ממנו.

אדידס גם תמכה באצן הדגול אמיל זטופק, מי שכונה "הקטר הצ'כי" וייזכר לעד כספורטאי דגול וכדמוקרט אמיץ ומעורר השראה. במהלך השנים, החברה תמשיך לשתף פעולה עם ספורטאים וכוכבים במוסיקה, לצד עבודה עם מעצבי אופנה רבים לעיצוב ויצירת מוצרים, סדרות ואוספים במהדורות מיוחדות. במקביל פיתחה החברה גם מוצרים בתחומים וענפי ספורט אחרים, מכדורסל ועד סקייטבורד, מהנעלה להלבשת לייף סטייל ועוד.

בתחילת המאה ה-21, שנים לאחר מות האחים המייסדים, קיימו לראשונה נציגי שתי ענקיות הספורט אירוע משותף, ערכו "סולחה" היסטורית, לחצו ידיים ואף קיימו משחק כדורגל משותף, בעיירה בה נולדו וממוקמות שתי החברות.


סיפורם של האחים דרסלר מבאווריה, שהקימו את חברת אדידס:

https://youtu.be/Nl0iGMkxwcc


מצגת וידאו עם סיפור האחים (עברית):

https://youtu.be/dMkI0p0gmGE


לוגו שלושת הפסים שבמקור בכלל נועדו לייצב את הנעליים:

https://youtu.be/hLJrnCmpvp4


אדידס עשו על אמיל זאטופק סרטון פרסומת ותמכו בו:

https://youtu.be/tE6wX5V_MGQ


כך אדידס מייצרת נעליים מפלסטיק ממוחזר:

https://youtu.be/pJBRqespiOA


ועוד מהסיפור על שני האחים שהקימו את שוק נעלי הספורט:

https://youtu.be/uPCMrllEfSQ?long=yes

קפה הוא כנראה ההתמכרות הגדולה בעולם. רק כך ניתן להצליח להבין את ממדיה והצלחתה של רשת סטארבקס (Starbucks), שהייתה בשנים האחרונות לרשת בתי הקפה הגדולה בעולם. יש לה, החזיקו חזק, מעל ל-23 אלף סניפים בעולם כולו. כמו העמיתה שלה מתחום המזון המהיר, מקדונלדס, גם סטארבקס מצליחה לספק חווייה דומה בכל סניפיה בעולם ולאפשר ללקוחותיה תמיד להיות בהם ו"להרגיש בבית". העובדה שהיא הייתה הרשת שבה כל סניפיה איפשרו אינטרנט חופשי ואנשים הוזמנו לשבת ולעבוד בהם ללא מגבלה, הפכה את סטארבקס לאהודה על רבים ולהצלחה מסחרית כה גדולה.

מייסד הרשת הוא יהודי ממשפחה ענייה בברוקלין בשם הווארד שולץ. הוא הפך את רשת סטארבאקס לאימפריה כלכלית ולסיפור הצלחה אמריקאי. כבן משפחה קשת יום, שאביו הפך מובטל, הוא התאמץ, הפך לראשון מבני משפחתו שנרשם לאוניברסיטה והפך לאיש עסקים קטן. כשרכש רשת זעירה של בתי קפה, הוא החליט לשנות את המצב שבו אמריקאי קונה קפה גרוע בחצי דולר. את ההשראה לרשת שלו הוא לקח מבתי הקפה האיטלקיים והאיכותיים כל כך. שולץ ניסה והצליח לשכנע את האמריקאים לקנות ממנו קפה מעולה ב-5 דולר, בטעמים שונים ובליווי מזון ודברי מאפה טריים. היאפים האמריקאים ואחר-כך גם רבים אחרים הסכימו לשלם את המחיר, תמורת חוויית שירות מעולה וסניפים שונים מכל מה שהכירו עד אז.

הקומיקאי לואיס בלאק סיפר פעם שראה פעם סניף של רשת סטארבקס ומולו סניף נוסף של הרשת, וידע שסוף העולם הגיע... ואכן, ההייפ שמעוררת הרשת והעובדה שלקוחותיה אוהבים לצלם את עצמם בסניפיה, לצלם את סטארבאקס בחגים אמריקאים וכן - גם את התחביב המשונה של ללכוד בתמונה אחת יותר מסניף אחד של הרשת - כל אלה מחוללים עניין כל הזמן ברשת.

את מעמדה הבכיר השיגה רשת הקפה האימתנית הזו בין השאר בניהול מתוחכם של השיווק שלה, שיווק שנעשה לא מעט באמצעות רשת האינטרנט. ממטה החברה שנמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית, מפעילה הרשת דפי פייסבוק וטוויטר שבהם מיליונים מלקוחותיה עוקבים ומסייעים לשיווקה מבלי משים. שוב ושוב היא מצליחה להניע את הגולשים לפרסם את מוצריה. כך, על אף היותה מושמצת לא פעם, היא משיגה מעמד בכיר ופרסום חינמי ומתמשך.

את שמה נטלה החברה מהשם של "סטארבק", מהדמויות בספר המפורסם "מובי דיק". משם גם בא סמלה הירוק, שבו נראית סירנה מיתולוגית ומצוירת.


הנה הסיפור של סטארבאקס:

http://youtu.be/9HVMhm59Ibs


המייסד היהודי האוורד שולץ:

http://youtu.be/LnA7n9qSB7E


מעוני גדול להצלחה מסחררת - סיפור חייו המרתק:

https://youtu.be/2PZ9TyA0EXI


ומצגת וידאו על תולדות סטארבקס:

http://youtu.be/_XX4gqRq1wY

קנטאקי פרייד צ'יקן (KFC) היא רשת בינלאומית של מסעדות עוף, עם היסטוריה ארוכה של הצלחה וחדשנות.

רשת המזון המהיר הזו, שייסד קולונל אמריקאי בשם סנדרס, מבוססת על בשר עוף ומתכון ייחודי שממנו התחיל ושאם בזמן הפך פשוט ל"קנטאקי פרייד צ'יקן".

כבר שלושת רבעי מאה שזו רשת מזון מהיר אמריקאית, אהובה על רבים, המציעה עוף מטוגן, איכותי ביחס למזון מהיר, בסגנון שיצר הקולונל המייסד שלה.

רבים אומרים שקנטאקי פרייד צ'יקן מאפשרת כיום לאכול עוף מטוגן ראוי לשמו בכל העולם. עוף קולונל בסטייל מסחרי ברמה גבוהה וכמו באמריקה.

הכנת העוף המטוגן במסעדות של הרשת מבוססת על מתכון מיתולוגי וסודי, המכונה בתרגום חופשי "ליקוק טוב של האצבעות" (Finger likin’ good).

יצר אותו הטבח הקולונל הרלנד סנדרס מקנטאקי. המתכון שלו לעוף מטוגן הכיל לא פחות מ-11 תבלינים ומרכיבים. האגדה, היא כנראה אמיתית לחלוטין, מספרת שהוא חרט אותם על גב דלת המטבח שלו.

תחילת הדרך של הקולונל סנדרס הייתה במסעדה הראשונה שפתח בקנטאקי, במבנה בו התגוררו הוא ומשפחתו בחלקו האחורי. ההצלחה הייתה יפה כבר מהתחלה, אבל כשהחל לנסות ולפתוח סניפים בשיטת הזכיינית, סירבו לו מכת 1,000 מסעדות.

במקום עוף מטוגן, הבעלים שלהן ודאי אכלו את הכובע... כי מכאן ובמהלך חייו הצליח הקולונל להרים רשת מסעדות ענקית ומצליחה, בה מצליחים כל הסניפים להנפיק את המנות הזהות, עם טעם העוף המפורסם שלו.

כך יצר הטבח המפורסם, שדמותו היא זו שמופיעה בסמל המסעדה עד היום, רשת מסעדות עוף בינלאומית עם היסטוריה ארוכת שנים, של טעם טוב, עם אושר פריך שמוגש בדלי, עם הצלחה קראנצ'ית רבה וחדשנות עסקית וקולינרית.

מפה לשם, כבר שנים רבות שרשת KFC קיימת ומתפתחת, כשהעוף המטוגן שלה כבר כבש מעל 142 מדינות ונמכר בלא פחות מ-25 אלף סניפים בכל העולם.

מה שהחל מהמטבח הקטן של הקולונל סנדרס והקנטאקי פרייד צ'יקן שלו היא היום רשת המזון המהיר האהובה ביותר על חובבי העוף המטוגן בעולם.

התפריט שלה שומר על הטעם המקורי בכל העולם והוא עדיין מבוסס על אותו המתכון הסודי של הקולונל ועל מסורת הכנת המנות המקורית, שנשמרת עד היום בכל מסעדות הרשת. זהו פאסט פוד אמריקאי טהור, אבל פחות של אמריקה בסגנון ניו יורק ויותר על הטיגון העמוק של הדרום העמוק, זה עם הנגיסות, החריפות והקראנץ'.

כמובן שכיום מציעה KFC שלל מנות נוספות ולא רק מטוגנות. אלה כוללות כנפיים חריפות, בורגרים על בסיס עוף, נאגטס שנקראים כאן "בייטס", עוף על העצם המצופה בפירורי לחם פריכים, טורטיות עם רצועות עוף פריך, סלט קיסר מאירופה וכמובן גם גלידת הסאנדיי האמריקאית כל כך.


הנה סיפורו של הקולונל שהתחיל אימפריה (עברית):

https://youtu.be/2jLACjqBQFg


מצגת וידאו של תולדות הרשת:

https://youtu.be/pKa_u31EJwU


הקולונל מציג את המסעדה הראשונה של רשת KFC, בה גר בהתחלה עם משפחתו מאחור:

https://youtu.be/7pOEW6bGK1I


דוגמה לפרסומת גאונית של KFC:

https://youtu.be/1iwW_u8lbbs


וסרט תיעודי על ההיסטוריה של KFC

https://youtu.be/38H1ODIvWAQ?long=yes

הלידה של שעוני הסווטש (Swatch) הוא סיפור של חשיבה יצירתית, שהולידה מהפכה. הופעתו של שעון הסווטש הראשון בשנת 1983, שעון שוויצרי צבעוני וקל, הפתיעה את העולם. זה היה שעון מהנה, אמין, לא יקר ועשוי פלסטיק, שהוצע ללקוחות כ"שעון שני" - פריט אופנתי שמתווסף לבגדים כאקססורי פשוט ולא משהו שמחזיקים אחד ממנו, כי הוא יקר להחריד, כמו השעונים השוויצרים של אותה תקופה.

אבל לפני הכל מדובר על מבצע של איש אחד להצלת תעשיית השעונים המפוארת של שווייץ. בסוף שנות ה-70 איבדו עשרות אלפי שוויצרים את עבודתם בתעשיית השעונים של המדינה הקטנה הזו. שעון שוויצרי נחשב אז לפאר היצירה ונוצר במלאכת מחשבת של עבודת יד מפרכת ויקרה. השעונים הללו נחשבו לתכשיטי יוקרה, שמועברים מדור לדור ונשמרים לתמיד.

המשבר החמור נוצר כשהעולם נשטף בשעוני קוורץ זולים ומדויקים יחסית מאסיה. השעונים היפאניים היו מצוידים במנגנון קוורץ ולא נפלו בדיוק שלהם מהשעונים המכניים והאיכותיים מתוצרת שווייץ. הם הפכו ללהיטי ענק. אפילו השווייצרים קנו אותם בהמוניהם. אם קודם החזיקו השוויצרים ב-50% ממכירות שוק השעונים העולמי, הם צנחו תוך זמן קצר לפחות מ-15% מהמכירות.

מי שחשב על פתרון לקריסת המכירות של השעונים שווייץ היה אז יצרן שעונים בשם ניקולס ג' האייק (Nicolas G. Hayek). האייק פיתח קונספט שאותו כינה "השעון השני" - במקום להציע ללקוחות שעוני יוקרה, מעין תכשיטים יקרים שמיוצרים בעבודת יד, הוא הציע להם שעונים זולים יחסית, עם מספר חלקים קטן בהרבה ועדיין איכותיים, שיהיו מוצרי אופנה שניתן יהיה להחזיק כמה מהם ולהחליפם בהתאם למצב רוח וההקשר החברתי. סווטש שיווקה את הסווטש בתור שעון שיאפשר למשתמש להצהיר על אישיותו והרגשתו בכל רגע.

שעוני הסווטש מתוצרת שווייץ יצרו של סוג של מהפכה בעולם השעונים. הרעיון שאפשר לקנות שעוני אקססורי זולים יחסית, שעונים שהם אביזרי אופנה, במקום שעון יקר ובעל אופי של תכשיט, היה חדשני. בכך שהם הוציאו לשוק שעונים בעלי מנגנון יצוק, מפלסטיק, שאי אפשר לתקנו כשהוא מתקלקל, חיזקו בסווטש גם את מהפכת החד-פעמי וגרמו לכך שאנשים כבר לא זקוקים לשען, אלא לחנות שבה יקנו שעון חדש, במקום זה שהתקלקל.

כך הפך "השעון השני" של ניקולס ג' האייק למותג ולאביזר צבעוני שיצא במאות עיצובים ודוגמאות. הוא לא נחשב רק שעון ואביזר אופנה, אלא גם כסוג של תקשורת עם אחרים והצהרה עצמית, שמאפשרת להציג את עצמך למול העולם.

סווטש הפכה מאז לאחד המותגים המצליחים בעולם. בשנות האלפיים חגגה היצרנית Swatch את ייצור השעון ה-350 מיליון שלה והיא תרמה לשיקומה והצעדתה קדימה של התעשייה השוויצרית הוותיקה, שעמדה לפני שוקת שבורה.


הנה שגעון הסווטש:

https://youtu.be/0ZwDlS3uktI


עיצוב לדוגמה מתוך מאות:

https://youtu.be/mOpr7Sb1Slk


אחד מהעיצובים הצבעוניים והצעירים של סווטש:

https://youtu.be/YXlcxgBFL-0


עלילות החברה שהחזירה את השעון השוויצרי למקומו בראש התעשיה:

https://youtu.be/QmKHw-3sVTI


ותולדות שעוני הסווטש:

https://youtu.be/85_lECBkwI8

חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם אמזון. קום היא מחלוצות המסחר המקוון באינטרנט. אמזון נוסדה על ידי ג'ף בזוס בשנת 1994. בתחילה היא נקראה Cadabra.com, אבל בזוס שינה את שמה במהרה לאמזון - על שם נהר האמזונאס. בזוס משמש מאז ועד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה והוא הביא אותה לשווי של מאות מיליארדי דולרים.

אמזון היא הדוגמה הקלאסית לחנות שמספקת את "הזנב הארוך" של המוצרים. אם עד שנות ה-90 מכרו חנויות הספרים מעט רבי מכר להמוני אנשים, אמזון הציעה המוני כותרים וספרים למכירה, רובם ספרים שמעניינים מעט מאד לקוחות וששום חנות פיזית לא הייתה יכולה להציע למכירה.

החברה גם הצטיינה במכירות חכמות. היא הייתה הראשונה להציג ללקוחות המלצה בנוסח שאף רשמה עליו פטנט של דרך לעשיית עסקים: "אנשים שקנו מוצר זה, קנו גם את אלו"... והציגה פריטים נוספים.

אמזון נוסדה ב-1994 והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים. האתר עצמו נפתח ב-1995 ובתחילה פעל רק בארה"ב. בהדרגה פתח בזוס אתרים נפרדים עבור מדינות שונות.

בהמשך, אחרי שהפכה לחנות הספרים הגדולה בעולם והפכה לחברת ענק, החלה אמאזון למכור גם מוצרים נוספים כמו דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד.

ואמזון גם הבינה כמה חשוב להיות ספקית אונליין מהירה ופשוטה לקנייה. אם פעם לקח לה 48 שעות לספק את הסחורה ללקוחות, כיום היא מספקת בערים הגדולות, בתוך שעתיים. היא מתעתדת להפעיל רחפנים שיספקו את המוצרים מתוך המחסן, ישירות אל פתח הבית.

אחרי שהפכה עם השנים לחברה טכנולוגית מהמובילות בתחומים כמו שירותים לחברות אינטרנט, חוות שרתי ענן ענקיות, פרסום מקוון לעסקים ועוד, כיום יצאה מעצמת המסחר האלקטרוני הזו מילולית לרחובות.

היא מפעילה רשת חנויות אוטונומיות, שאליהן נכנסים, נוטלים את המוצרים ויוצאים, מבלי לעמוד בקופה או לפגוש קופאים. מצלמות רואות מה אספתם והחיוב מגיע ישירות לחשבון הטלפון הנייד שלכם. זוהי רשת מסחר שהבינה את דור ה-Y ומספקת את צרכיו בפשטות, במהירות ובכל שעה - בלי תור ובלי שעות פתיחה או סגירה.


הנה סרטון קצר על ההיסטוריה של אמאזון:

http://youtu.be/_Ej4CvUv9iY


סרטון ארוך יותר על תולדותיה של אמזון:

http://youtu.be/ragPsesuk5U


הדרך שעושה חבילה של אמזון, בדרכה אל הלקוח:

http://youtu.be/8-DgmfMa5Zk


ממה עושה כיום אמזון את הרווחים העצומים שלה?

https://youtu.be/3nGAQWyzY94


ותכניות העתיד של החברה על הליקופטרים זעירים שיביאו את החבילות אל הלקוחות בעתיד:

http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s

יצרנית הטלפונים הניידים "נוקיה" (Nokia) הייתה עד שנת 2008 יצרנית הטלפונים הניידים המצליחה בעולם. הטלפונים שלה הובילו את השוק ונחשבו לאיכותיים ביותר והנחשקים מכולם.

זו לא הייתה יצרנית ממדינת ענק או אימפריית הייטק, כמו ארצות הברית או יפן וודאי לא ענקית ייצור כמו סין או דרום קוריאה. נוקיה היא חברה פינית. היא ופינלנד היו פעם מילים נרדפות. למעשה נוקיה, בתור חברה מפינלנד כל כך הצליחה עד כדי כך שדיברו אז עליה במונחים של "חברה שיש לה מדינה".

אז איך נפלה חברת הסלולר הענקית של פעם מהאולימפוס של הסלולר?

נתחיל מ-1871 בה הוקמה חברה לא גדולה לעסקי עץ. עם הזמן היא התפרשה לתחומים נוספים, מייצור מוצרי גומי, כבלי חשמל ואלקטרוניקה. בשנות ה-80 קנתה נוקיה חברת טלפונים ניידים בשם "מובירה". היא יצרה את חלוצת הרשתות הסלולרית בעולם והשיקה את הטלפון הנייד הראשון לרכב. בהמשך נוקיה השתלטה על העולם והשוק הסלולרי והתרכזה בו. בשנת 2007 שווי השוק שלה היה 110 מיליארד אירו.

שנה אחר כך מגיעה תחילת הסוף של נוקיה. זה היה ביום שבו הכריז סטיב ג'ובס על מה שיהפוך לסיוט של היצרנית הפינית ולמפרק הלא רשמי שלה - מכשיר האייפון של חברת "אפל". מכשיר ששינה את העולם הסלולרי ברגע בו הוכרז, בדיוק כמו קודמו האייפוד ששינה את עולם נגני המוסיקה הניידים פחות מעשור לפני כן, רק במהירות גדולה פי כמה.

בעוד האייפון הולך וכובש את העולם בסערה, נוקיה נאחזה במערכת ההפעלה הבסיסית סימביאן שאין לה שום יכולת לעמוד בפני הפופולריות והאפיל (שימו לב למשחק המילים...) של iOS מבית אפל ואפילו של מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שהגיחה די מהר כמעט משום מקום ונתנה פייט לאפל, עד שהשתלטה בעצמה כמערכת הפעלה על עולם המובייל, לפחות בכמות המכשירים שמריצים אותה - יותר מאלה של אפל.

נוקיה, עם גראפים קשים, צנחה בהכנסות שלה מהאולימפוס להר מירון. 4 שנים אחרי הכרזת באייפון שווייה צנח מאותם 110 מיליארד אירו ל-6.3 מיליארד בלבד.

היסטורית, נוקיה הפכה לקורבן של חדשנות משבשת, עוד מקרה של קורבן צונאמי טכנולוגי שהופך את המוצרים שלה למיושנים ולא רלוונטיים באחת.

וכך, משהיא מתייאשת מהמאבק חסר התוחלת להילחם במפלצות החדשות, נאלצת נוקיה למכור את חטיבת המובייל שלה למיקרוסופט. האחרונה, גם היא לא ממש מצליחה לעמוד בתחרות עם שתי המעצמות הסלולריות החדשות, מוכרת את זכויות השימוש במותג נוקיה לחברה פינית אחרת וזו מצליחה לייצר טלפונים לא רעים ולמכור מצוין במזרח, כשהיא משתמשת במותג נוקיה בתבונה ובהצלחה די מרשימה.

אז היום נוקיה כחברה כמעט ולא קיימת. אבל המותג, בידי בעליו החדשים, ממשיך לפרוח, לשמור על אמינותו כתמיד ולהסתפק בשווקים זולים בעולם השלישי ושוקי נישה כמו טלפונים לא חכמים, שיש להם לא מעט דרישה בעולם, כולל אצלנו כטלפונים כשרים לחרדים. יתכן שבעת קריאת הערך גם השווקים האלה קטנו או גדלו.

אבל מהסיפור של נוקיה אפשר בעיקר להתרשם כיצד נופלות גם הענקיות ביותר, אם הן לא מצליחות לשמור על חדשנות ויצירתיות עסקית, לא מתעוררות בזמן לעבודה וממשיכות לנמנם על זרי ההצלחה ומתחת לשמיכה החמימה, כשבחוץ מתחוללת סערה כמו זו של הסמארטפון.


הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת נוקיה (עברית):

https://youtu.be/xcXAaZrC0iA


באנגלית:

https://youtu.be/hKN6wbLnlB4


פרסומת נוקיה מ-2004:

https://youtu.be/DRBusVykhgo


היא מייצרת גם היום סמארטפונים טובים אבל זו כבר לא נוקיה המקורית (עברית):

https://youtu.be/kpXuB25w-o4


והחברות החדשות של פינלד (עברית):

https://youtu.be/4QeMvyd2Evs

הרוקח האמריקאי מאטלנטה, ג'ון סתית' פּמברטון, הוא הממציא של משקה הקוקה-קולה. ידוע שבחייו של פּמברטון שימש המשקה בעיקר למטרות רפואיות.

פּמברטון, שנפצע במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, חיפש תרופה להתמכרותו למורפין - סם שבו השתמשו להקלת הכאב לפצועים במלחמה. מקוקה, אגוז קולה וצמח הדמיאנה, יצר פמברטון משקה עתיר אלכוהול, שזכה לשם "יין קוקה צרפתי של פמברטון".

פמברטון החל לשווק את המשקה כתרופה יעילה נגד בעיות מעיים, קיבה וכליות והמרקחת הצליחה באופן יחסי, אם כי לא דווח על הצלחות רפואיות מזהירות שלה..

משנאסר האלכוהול באטלנטה, עם "חוקי היובש" בשנת 1885, נאלץ פמברטון להמציא את המשקה ללא אלכוהול וקרא לו על שם צמח הקוקה ואגוז הקולה - "קוקה קולה".

כמה שנים לאחר מכן רכש את העסק איש עסקים בשם אסה קנדלר, גאון שיווק שהפך את המשקה הסתמי של פמברטון להצלחה אדירה בארה"ב. לגבי שיווק משקה הקוקה-קולה בבקבוקים, היה קנדלר ספקני, אבל הוא הוכח כמחוכם ביותר והפך את המשקה לפופולארי בעולם כולו ולסמל של שיווק חכם ופורץ דרך.


הנה סרטון על המצאת הקוקה קולה:

http://youtu.be/Pdrr3ZxZUOc?t=33s


כך מייצרת החברה שמפיצה ליותר מדינות ממספר החברות באו"ם:

https://youtu.be/wMctmMin9vM


פרסומת משנת 1961 על מכירת קולה ב-57 מדינות בעולם:

http://youtu.be/FRvgzxlpxts


תולדות הקוקה-קולה:

https://youtu.be/jwCYxwkjw90


וסרט תיעודי על ההיסטוריה המלאה של הקוקה קולה:

https://youtu.be/ToYfRlEDY_E?long=yes

בשנות התשעים היא הייתה אחת מחברות האינטרנט הראשונות שהצליחו ובגדול. היא הייתה אז המקום שבו גילו רבים את הרשת ושמרו לה אמונים. ובכל זאת הביאו כשלונות ניהוליים, היעדר חזון ושלל טעויות עסקיות ואסטרטגיות את יאהו לבסוף לנפילתה.

ההיסטוריה של חברת האינטרנט יאהו (Yahoo) מתחילה בשנת 1994, בתור אינדקס אתרים שנערך בידי אדם. זה היה מעין מנוע חיפוש אבל לא כזה שנוהל באמצעות אלגוריתמים, אלא יותר אוסף קישורים של אתרי אינטרנט.

בתחילת עידן האינטרנט גילו מרבית הגולשים, את הרשת ואת האתרים שבה, באמצעות חברת יאהו והפורטל המושקע שלה.

החברה הוסיפה עם הזמן גם שירותי מייל והודעות במסנג'ר שפיתחה, אבל מעבר לגיוס עוד ועוד משתמשים לא הייתה חדשנית של ממש.

בשנת 1998 יאהו עשתה את השגיאה הראשונה הגדולה שלה. זה היה כשהגיעו שני הדוקטורנטים, סרגיי ברין ולארי פייג', והציעו לה לרכוש את הטכנולוגיה של מנוע החיפוש שהם פיתחו. יאהו לא ראתה את הפוטנציאל במנוע חיפוש יעיל כל כך יתרון. היא סרבה. בעיקר כי הנהלת החברה העדיפה שהגולשים יבלו אצלה זמן רב ככל האפשר, בחיפושים ובלחיצה על פרסומות...

אם יאהו הושיבה מידענים כדי לאסוף במו ידיהם קישורים לאתרים טובים, גוגל השתמשה בשיטה מדעית, בה אלגוריתם ספר באופן אוטומטי את מספר הקישורים שמקבל כל דף אינטרנט ושקל, אחד אחד, את איכות הקישורים הללו, לפי איכות המקור שלהם.

ואכן, השניים החליטו להעלות לרשת את מנוע החיפוש שהם פיתחו ולעשות זאת בעצמם. התוצאה הייתה מדהימה, כי הוא לא היה טוב. הוא היה מצוין!

כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. התבררה למנהלי יאהו הטעות האיומה שעשו. התוצאות המדויקות והזריזות של גוגל, בצירוף האלגוריתם האיכותי שהציע תוצאות חיפוש טובות כל כך, הביאו די מהר את יאהו למצב שבו היא הפכה לא רלוונטית בעסקי הליבה שלה - פורטל הקישורים שלה, אותו שער כניסה שהציעה לגולשים אל האינטרנט.

גוגל הפכה מאז לחברת האינטרנט החזקה ביותר בעולם ואחד התאגידים המצליחים בעולם. יאהו, שיכולה הייתה לרכוש אותה במיליון דולר, הפכה לגרוטאה עסקית שהלכה וגססה במשך שנים רבות. גורלן של החברות שכן רכשה, אגב, לא היה מוצלח. היא לא הצליחה להפוך אף אחת מהן להצלחה גדולה יותר ורובן הלכו ונפחו את נשמתן בתוכה.


הנה מצגת וידאו על תולדותיה של חברת האינטרנט יאהו:

https://youtu.be/YyfMnymf-xc


השינויים לאורך השנים בדף הבית של האתר:

https://youtu.be/LzAQT73vqRY


ההיסטוריה של יאהו במונחי שווי:

https://youtu.be/Ec_IHQWyTXY


וסיפורן המורחב של הרכישות של גוגל, שלא היו:

https://youtu.be/SW2GsdC_uw4?long=yes

בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.

אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.

כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.

ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.

את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.

כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך, מרעיון מוצלח ומשני יזמים צעירים, שהיו נחושים לשנות את העולם.


הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):

https://youtu.be/llR2NxLY0Jg


ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:

http://youtu.be/Quk88piD8PM


השנים הראשונות בצורה גרפית:

http://youtu.be/28eBTvvT0HA


מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):

http://youtu.be/U4LRcwokUnI


כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):

https://youtu.be/7c6kyAXb8NY


ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:

http://youtu.be/f_eiMKp4QW8