החבל (Rope) הוא סוג של חוט שזור וחזק, המאפשר להעביר כוח על פני מרחק רב. החבל מעביר את הכוח במשיכה בלבד. יתרונו הוא בכך שהמשיכה בו לא חייבת להיות במסלול ישר ומכאן שהוא שימושי במגוון עצום של משימות - ממשיכה, הידוק, דרך הרמה, מתיחה או קשירה.

כבר מימי קדם היה החבל אחד המוצרים השימושיים בתחום העבודה, אך גם שימש למטרות של ציד, ספנות, בניית אוהלים ועוד.

את החבל מייצרים ממרכיבים דקים, ביניהם סיבים, גדילים ועיקרים - חוטים ששזירה שלהם יוצרת את המבנה החזק והארוך שמייצר כוח רב וממלא משימות במגוון עצום של תחומים.

בימי קדם נהגו לייצר חבלים מסיבים טבעיים של פשתן, קנביס, אגבה ועוד. אז וגם היום השתמשו בטכניקות של שזירה ופיתול, כדי ליצור חבלים חזקים שיוכלו לעמוד במשימות קשות.

כיום מייצרים חבלים בעיקר מסיבים סינתטיים. הללו מיוצרים מחומרים שונים, ביניהם ניילון, פוליפרופילן ופוליאסטר, שהוא חזק כמו ניילון אך עמיד ממנו בפני שחיקה ושפשוף.

הפוליאסטר גם לא מושפע ממים, עמיד בפני עובש והוא שומר על צורתו כשמעצבים אותו בחום.

חומר נוסף הוא האראמיד, שיכול להיות חבל חסין אש, בגרסת "נומקס". ממנו ניתן גם לייצר חבלים דקים מאד וחזקים להפליא.

בארצות שונות מייצרים עדיין חבלים מסיבי סיזל (Sisal) שבצמח האגבה, בעל העלים החדים ודמויי החרב. החבל משמש, באפריקה למשל, לייצור שטיחי רצפה, תיקים ועוד, כשהביקוש גדול ממה שמצליחים החקלאים המקומיים לייצר. יזמים מקומיים מרכיבים מכונות לעיבוד הסיבים לחבל ואלה מסייעות לחקלאים המקומיים בעבודה. ראו בתגית "אגבה".


כך מייצרים את החבלים המודרניים במפעל של ימינו:

https://youtu.be/UyDHBNix6hA


עוד מפעל שמייצר חבלים - אך בשיטות ישנות:

https://youtu.be/5hQPLYy8avM


ייצור חבלים באפריקה, באמצעות מכונות, שמרכיב אלכס אודונדו המקומי משאריות, לעיבוד סיבי סיזל מצמח האגבה:

https://youtu.be/EGM6He40Wlc


כך יצרו חבלים עד לפני דור:

https://youtu.be/thDYZ3tzUN8


ייצור של חבלים בימי קדם, מחומרים טבעיים כמו עלי דקל וושינגטוניה:

https://youtu.be/JPiGesJQRqg


וכבלים טכנולוגיים מודרניים המיוצרים ממש כך בימינו:

https://youtu.be/eDVf71xd2cQ

כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.

המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.

מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.

בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.

החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.

כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.

וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.

הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.

מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.

קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.

במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.

גם במרכז אמריקה משתמשים מאות שנים בסיבי צמח האגבה, סיבי סיזל (Sisal) החזקים במיוחד, לייצור של חבלים.

מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.


כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:

https://youtu.be/JPiGesJQRqg


ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:

https://youtu.be/Hcc3eU40JpY

לאסו (Lasso), לָסוֹ ובעברית פַּלְצוּר, הוא לולאת חבל שזור וחזק, ששימשה בעבר למטרות של ציד וניהול עדרי בקר. בלאסו נהגו להשתמשים בו גם ללכידת סוסים בורחים ולהשבת פרטים מעדרי בקר, שסטו והתרחקו מהעדר.

בימי הבוקרים, באנגלית ה"קאובויז" המוכרים של מערב ארצות הברית, הם השתמשו בלאסו ללכידת בקר. הקאובויז נהגו אז בשעת הצורך להרכיב לולאה בקצה של חבל ארוך.

בשעת הצורך ,כשהבוקר רצה ללכוד פר או פרה, הוא נהג להשליך את החבל לעברו של בעל החיים. ברגע שהלולאה "התלבשה" סביב צווארו של הלכוד, היה הקאובוי מושך את החבל אליו והלולאה הייתה נכרכת ומתהדקת על צווארו של בן הבקר. האחרון נתפס ומעתה ניתן היה להביאו למקום הרצוי.


קאובוי אמיתי חייב לדעת להכין ולהשתמש בפלצור:

https://youtu.be/gAiGsWA4dVs


על הלאסו:

https://youtu.be/8TVvBAUQrBA


לכידה של בקר בלאסו:

https://youtu.be/Sjs5IfSGJgY


לכלבים מסייע לאסו ללמוד ללכת עם רצועה ולא למשוך (עברית):

https://youtu.be/lJKkjWTZMDY


ויצירת קשר לאסו:

https://youtu.be/z3S-H_eajvI

אחד הקסמים המדהימים בעולם הוא טריק החבל ההודי. זהו אחד הקסמים היותר ותיקים בעולם, השם "טריק החבל ההודי" ניתן לו כבר במאה ה-19, בעיקר בעיתונות הבריטית וההודית, כשהתפרסמו עדויות רבות של אנשים שטענו כי חזו בפאקירים המטפסים על חבל.

אחד ההסברים לקסם המדהים הוא שלמעשה לא מדובר בחבל רגיל, אלא במוט עטוף בחבל היוצא מחדר נסתר, שנמצא באדמה וממנו יוצא המוט הארוך, שמחליף את החבל. אז מטפס עליו הפאקיר וכשרוצים שהחבל ייפול, האדם המסתתר בחדר התת קרקעי מושך במהירות את המוט ונשאר רק החבל הנופל מיידית.


הנה טריק החבל של ההודים:

https://youtu.be/rPUAlR1qiRQ


והנה ההסבר לטריק:

https://youtu.be/624X6NP5k6g


שימו לב לקסם ותראו את זה בדיוק:

https://youtu.be/QfDX-a7MQPM


יש גם שיטה אחרת - מה שנראה כחבל דק אבל הוא בעצם שרשרת שיכולה להתמצק:

https://youtu.be/OnR585g-UaY

גשר חבלים (Rope bridge) אינו סוג נפרד של גשר, אלא אחד ממיני הגשרים התלויים, שמשתמשים בהם למעבר של הולכי רגל. גשר החבלים קל יחסית להקמה והוא מתוח על חבלים הקשורים בשני צידי הנחל.

ההליכה על גשר חבלים היא לעיתים מעט מפחידה, משום שגשרים כאלה רועדים בקלות ולא מרגישים יציבים, אבל גשר חבלים שקשור היטב הוא אחד מהגשרים העמידים למעבר של בני אדם.


הנה רינת ויויו על גשר חבלים (עברית):

http://youtu.be/Qypm4gaFlJs


גשר החבלים קאריק א-ריד:

https://youtu.be/6a_gkpAWC3c


הנה גשר שנטווה ביד:

https://youtu.be/JCxnStgZsTw


וכדאי לטייל בגשרי החבלים התלויים שבפארק נשר ליד חיפה, אחד מהם באורך 70 מטרים (עברית):

http://youtu.be/6WMCiR7uAnA

ההליכה על חבל היא מעשה לוליינות מסוכן ומפחיד. אנשים שהולכים על חבל מסכנים את חייהם. פעמים רבות הם מאובטחים בכבלים מיוחדים שמונעים מהם להיפגע אם יפלו, אך רבים לא.

אחד הידועים בהולכים על החבל הוא פיליפ פטי, שהתפרסם כשהלך בשנת 1974 על חבל בין מגדלי התאומים בניו-יורק, מגדלי מרכז הסחר העולמי.

אנו מזהירים ילדים מלנסות ללכת על חבל בצורה מסוכנת. רק מי שהוכשר ומתקין את כל אמצעי הבטיחות יכול לעסוק בלוליינות המסוכנת הזו!


הנה אלוף העולם במרחק על חבל, שובר את השיא בסין:

http://youtu.be/ZElpp3eAYIs


כך מתאמנים בהליכה על חבל:

http://youtu.be/29rn6g8rm20


לוליין שחוצה בין צוקי הפארק הלאומי יוסמיטי:

http://youtu.be/KzVaT2Cd8n4


אחר שהולך על עמודי הטוטם בטסמניה:

http://youtu.be/rFM3OUUL5fI


ואחד שפוסע על חבל בין שני כדורים פורחים:

https://youtu.be/NWd8La170L4


בואו לראות לוליינים שכאלו מקרוב:

http://youtu.be/f1LekIt0o9Q?qr=yes

הספורט הזה הוא משחק והמשחק הזה הוא ספורט. דילוג או קפיצה בחבל (Jump rope) היא משחק ילדים ותיק ואהוב, שיש לו מעריצים במקומות רבים בעולם.

משמשים בו מגוון של ניתורים וקפיצות - מניתור בודד ועד כפול, דילוג בסיבוב, דילוג הפוך או ברגליים משולבות. גם אפשרויות החבלים מגוונות - לעתים משתמשים בחבל אחד ולעתים קופצים ביחד, תוך שימוש בשני חבלים. לעתים זה ילדות צעירות המשחקות לבד או במשחק תחרותי ולעתים אימון אישי למבוגרים - לשיפור הקואורדינציה וסיבולת לב-ריאה באימוני ספורט.

התיעוד הראשון הידוע של הניתור בחבל הוא מאירופה של המאה ה-19. המשחק באותה תקופה שימש בעיקר ילדות צעירות, ששתיים סובבו אז את החבל והשלישית קפצה, תוך ספירה או דיקלום של שיר בחרוזים.

חבל הקפיצה, שנקרא בעברית "דלגית", מצויד בדרך כלל בידיות החזקה קלות, המחוברות לחבל בקצוות. בטכניקה האמריקאית, שנפוצה כיום בארצות הברית ומעט גם באירופה, משתמשים לא פעם בשני חבלים שמסובבים בשתי ידיים לכיוונים מנוגדים, טכניקה מסובכת יחסית, המצריכה מיומנות רבה בקפיצה.

משחק הקפיצה בחבל הוא משחק מושלם. לא צריך בשבילו הרבה - רק חבל - והוא מעניק שעות רבות של הנאה וחוויה חברתית או אישית, כושר ופעילות גופנית נהדרת, ביחד עם חברים או לבד. כיף אמיתי!


הנה קפיצה בחבל (עברית):

https://youtu.be/TT4qa_xgQFg


על הקפיצה בדלגית (עברית):

https://youtu.be/JA6irY56wXI


שימוש בדלגית למטרות כושר (עברית):

https://youtu.be/6UQ9nQoPCfU


הסגנון האמריקאי, עם שני החבלים:

https://youtu.be/NEY1a5uoIPY


ישנם אלופי קפיצות שמגיעים לשליטה שלא תאומן בחבל:

https://youtu.be/J077NL55p5c


ואולי יפתיע לדעת שמי שמרבים להתאמן בקפיצות חבל לאורך ההיסטוריה הם המתאגרפים:

https://youtu.be/Hqwku_iHRv8

לצמח אֲגָבָה (Agave) יש עלים בשרניים וגדולים הערוכים בצורת רוזטה, או עיגול.

כבר אלפי שנים שנוהגים במרכז אמריקה לייבש ולעבד את סיבי העלים החזקים מאד שלו, שנקראים "סיזל" (Sisl) ומשתמשים בהם לאריגת בד ה"יוטה" השימושי ועוד אריגים חזקים יותר ולשזירת חבלים.

חבלי אגבה סיזל טבעיים, מסיבי צמח אגבה מיוצרים עד היום במקומות שונים בעולם. חבלים אלו אינם סינתטיים ולכן הם מתכלים וטובים יותר לכדור הארץ.

צמח האגבה הוא סוקולנט, צמח שאוגר מים ויכול להתקיים בהשקיה מועטה. מכאן היכולת של האגבה לשרוד בתנאים קשים מאוד וכמעט ללא מים. יכולתו זו לגדול בתנאי אקלים קשים, ביחד עם השימושים המגוונים שלו בתעשיות שונות, הופכים את האגבה לצמח רב ערך בתרבויות קדומות, כמו המאיה, ועד ימינו בעולם המודרני.

גם הרגלי הפריחה שלו מיוחדים במינם. האגבה אינו פורח לאורך השנים, אלא פעם אחת בלבד. הוא חי ומתפתח לקראת השלב בו יוציא פרח אחד בודד ואז ימות. זו נקראת פריחה מונוקרפית.


#שימושים תעשייתיים
יכולתה של האגבה להתאים לתנאי אקלים קשים והתועלת שהיא מביאה לאדם ולסביבה כבר שנים רבות, בייצור של חבלים ואריגים, מעודדים את האנושות לחקור כל העת את האפשרויות הגלומות באגבה. עם השנים התגלו שימושים מגוונים בה, בתעשיות שונות, ההופכים אותה לצמח בעל ערך רב בעולם המודרני.

בתעשיית האלכוהול, למשל, משמש האגבה כמרכיב העיקרי בייצור של משקאות אלכוהוליים מסורתיים שמקורם במקסיקו, דוגמת הטקילה והמסקל.

בתעשיית המזון האגבה משמש להפקה וייצור של סירופ טבעי וממתיקים טבעיים, שבהיותם בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם מהווים בעולם המערבי כתחליף מצוין ומבוקש לסוכר.

בזכות תכונותיו המרככות והמלחים שבו, משמש מיצוי האגבה גם לייצור של מוצרי טיפוח ויופי, בתעשיית הקוסמטיקה.

גם בתעשיית התרופות מרבים לחקור במחקר מתמשך ורב שנים כיצד יכולים חומרים שהופקו מהאגבה לשמש ברפואה. בין השאר נבדקות גל העת התכונות האנטי דלקתיות והאנטי בקטריאליות שלהם.


#היסטוריה
מקורו של האגבה במקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של היום ובמרכז אמריקה. לארצות באגן הים התיכון הוא הובא במאה ה-16.

אפילו אצלנו, במדינת ישראל הצעירה, בנו בשנות ה-50 בצומת גילת שבנגב מפעל לייצור חבלים ובדים מצמחי אגבה שגידלו במדבר. המפעל התחיל כהצלחה גדולה אך בעשור הבא השתלטו הסיבים הסינתטיים, שהיו חזקים וזולים מסיבי הסיזל והמפעל נסגר.

בישראל ובארצות הים-התיכון משמש האגבה כיום, כצמח מרשים ועמיד במיוחד, בעיקר למטרות נוי.

חלק מהערבים נוטעים אותו בבתי הקברות, אולי בשל הדמיון בינינו ולצמח, שחי ומתפתח ואז פורח ומסיים את חייו.


איש מאיה מדגים איך הכינו עלי אגבה סיסל לשזירת חבל:

https://youtu.be/iZ4D47oqnAs


מכונות מייצור עצמי באפריקה משמשות לייצור חבלי סיסל טבעיים מסיבי אגבה:

https://youtu.be/EGM6He40Wlc


החבלים שנוצרים מהסיבים הללו:

https://youtu.be/dFUu-q5hK68


לוקחים חלק ושותלים - כך מגדלים צמח אגבה:

https://youtu.be/iBvHbdLFjOg


קציר האגבה:

https://youtu.be/ZXU_rPyT39c


זן יפה - ה"קווין אגבה":

https://youtu.be/fOzw1zL7EV0

חוזק וגמישות - אלה יתרונותיו של הניילון (Nylon), הפוליאמיד. הוא מהחומרים הפלסטיים הכי חשובים בעולם. מיוצרים ממנו כיום אינספור מוצרים, כולל חבלים, בגדים, גרבי ניילון, רשתות, שקיות ניילון ואפילו חופות למטוסים..

את הניילון פיתחה בשנת 1935 חברת דופונט מארצות הברית. ראש צוות הפיתוח בחברה, האמריקאי וואלס קרותרס, נחשב לממציא הניילון. הוא לא היה הממציא הקלאסי שחתום על המצאה לבדו, אלא מי שניהל צוות של כימאים ואנשי טכנולוגיה שאחראים לפריצת הדרך.

הצורך האמריקאי בפיתוח ניילון היה כדי להתחרות בסיבי המשי שייצרה באותה התקופה התעשייה של יפאן. פחות מעשור אחרי פיתוחו של הניילון הוכיחה ההמצאה את עצמה, כשיפאן הפכה לאוייבת של ארצות הברית במלחמת העולם השניה. אז השתמשו בניילון באמריקה לייצור מצנחים לצבא, כמו גם בגדים, אוהלים לחיילים ועוד.

"ניילון" משמש אצל רבים בטעות לציון של יריעות פלסטיק שעשויות מחומרים פולימריים שונים, שהניילון הוא רק אחד מהם. חומרים דומים אחרים שפותחו עם השנים, הם למשל פוליאתילן, פוליוויניל כלוריד וכדומה.


הנה תולדותיו של הניילון המופלא:

https://youtu.be/kLic5G5-vWM


ההיסטוריה של הניילון:

https://youtu.be/M8fB45Usaqc


תפקידה של חברת דופונט, ממציאת הניילון, בהיסטוריה של הניילון והחומרים שיוצרו ממנו:

https://youtu.be/VAUsDXxDqS0


וסרט ארוך יותר על המצאת הניילון:

https://youtu.be/tppy8YrhGWI?long=yes

גשר תלוי (Suspension bridge) הוא גשר שבו הדרך תלויה באוויר, על גבי כבלי פלדה עצומים.

הגשר התלוי נחשב לגשר גמיש מאד ויכול להיות ארוך מאד ללא עמודים או קשתות. אלה יתרונות גדולים מאד בתכנון גשרים גדולים.

ישנם גשרים תלויים רבים בעולם. סימן ההיכר שלהם הוא הכבלים המתוחים בין עמודי הגשר הגבוהים ומהם יורדים כבלים שאוחזים בדרך.

גשר החבלים הוא סוג עתיק של גשר תלוי. הגשר התלוי המודרני, לעומתו, הוא גשר עשוי מפלדה, הידועה בחוזק, בגמישות ובעמידות שלה. הגשרים התלויים של ימינו מורכבים מסיפון עשוי פלדה, הנתלה על כבלי פלדה, כשהם עצמם מחוברים ועוברים מעל ומעבר לעמודי פלדה עצומים.


הנה הגשר התלוי העתיק שבקפילנו קנדה:

https://youtu.be/DE9LWq0CZjI


כך הומצא הגשר התלוי הראשון, בין אנגליה לאירלנד, מגשר החבלים העתיק:

http://youtu.be/tqKmDYzzyCI


כך מחליטים לבנות גשר תלוי בימינו, בין דנמרק לשוודיה:

http://youtu.be/-yLZYETYlmM


ובישוב נשר שליד חיפה יש גשרים תלויים בפארק שממש כיף לטייל בו:

http://youtu.be/6WMCiR7uAnA

טיפוס הרים (Climbing) היא אחת החוויות המפחידות שיש. הגבהים העצומים, הטיפוס הזהיר בין אבנים שכל אחת יכולה להתדרדר וליפול ואתם איתה, האוויר הדליל בגבהים, הקור, העייפות. הכל יכול מאד להפחיד.

ובכל זאת יש המוני מטפסים על הרים בעולם. איך הם לא פוחדים לעשות את זה?

ובכן, הסיפור של טיפוס הרים הוא עניין של כבלים וחבלים שמאבטחים את מטפסי ההרים, כך שאם חלילה הם נופלים, הם מוגנים מהתרסקות על הקרקע. החבלים מאבטחים אותם ואם לא התרשלו בקשירה שלהם, הם מוגנים.


הנה מטפס הרים אלוף העולם וללא אצבעות (עברית):

https://youtu.be/CvMDjSpn6lI


מטפסת הרים נועזת:

http://youtu.be/cpvyIYseFYg


מטפס אמיץ במיוחד:

https://youtu.be/l_lZc7nATT4


איפה ישנים מטפסי הרים?

https://youtu.be/XvynyBcr2sc


כך מתאמנים על טיפוס הרים:

https://youtu.be/iTWPbSgKaWI


ברוק רבוטו, המטפסת הצעירה והנועזת:

https://youtu.be/5P5akoQ_eNI


רגע של מנועים - טיפוס בלתי אפשרי ומטורף על הרים בבאגי - אל תנסו!

https://youtu.be/y1ubHrljbEE


ובואו לטפס על הרים:

http://youtu.be/7g2k0eEQUaM?qr=yes

בנהיגה בכלי רכב יבשתיים, כמו אופניים או מכונית, המהירות נמדדת בקילומטרים או במיילים לשעה. אבל כל מי שהתנסה או קרא על שיט באוניה או ביכטה, שמע ודאי את המונח קֶשֶר (Knot), או קשר ימי, המשמש למדידת המהירות בים.

לרשות ספנים בספינות עתיקות לא היו אמצעים כמו מפות מודרניות או מתקני ניווט מבוססי GPS. הם נזקקו לשיטה שתסייע להם לזהות את כיוון השיט הרצוי וכמה זמן עליהם לשוט עד שיגיעו לשם. מדידת מהירות הנסיעה של ספינה הייתה הכרחית כי ללא כלי שיאפשר אותה עלולים היו צוותי הספינות הללו להתרחק מהמסלול ולאבד את חייהם. מדידת המהירות של הספינה היה הכרחי כדי לנווט ולדעת מתי היא תגיע אל היעד.

המילה קשר מזכירה קשר בחבל ולמעשה זה העניין. כי הקֶשֶר הימי, הוא יחידת המדידה של המהירות הימית והיא קרויה על שם השיטה הקדומה למדידת מהירות של אוניות.

במאה ה-17, לפני מאות שנים, העלו ספנים אלמונים, בעלי יוזמה וכושר המצאה, רעיון למדידת המהירות. הם לקחו חבלים ארוכים וקשרו בהם קשרים, במרווחים מדויקים של 14.4 מטר. את החבלים הם שילבו במכשיר פשוט ביותר, שממנו יצאה חתיכת החבל עם הקשרים ובקצה שלה היא חוברה למשקולת עץ בצורת טריז. את טריז העץ המחובר לחבל השליכו אל המים, כשקצהו השני של החבל, זה עם המכשיר, נשאר מחובר לספינה.

וכך, תוך כדי שיט, שחררו המלחים את החבלים הללו. הם השתמשו בשעון חול למדידת פרק זמן קבוע, מה שנקרא "טיימר" (Timer). וכך ספרו המלחים כמה קשרים עברו באצבעותיהם בפרק הזמן המוקצב לשעון החול להשלים ירידה של כל החול. כך נהגו אז להכפיל את מספר הקשרים בשעה ולקבל את המהירות ב"קשר ימי".

כך נהגו הספנים כל הזמן לחשב את מהירות האוניה ונעשה חישוב של הממוצע שיאמר כמה מהר היא שטה. משידעו את מהירות הספינה הם חישבו בכל יום את המיקום שלהם בים וכמה זמן נותר להם עד שיגיעו ליעד שאליו הם מתכוונים להגיע.

כיום יש אמצעים חדשניים ומדויקים במיוחד למדידת מהירות הספינה. ספנים משתמשים ב-GPS, המבוסס על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד. ועדיין, משתמשים גם היום במושג קילומטר הימי וגם בעולם התעופה. גם מטוסים מודדים את מהירותם בקשרים ובמיילים ימיים המבוססים על היקף כדור הארץ.

מדהים שכך הוליד מכשיר פשוט וחכם, שהומצא במאה ה-17, את המושגים המקובלים עד היום למדידת מהירות שיט ואף טיסה. קשר היא יחידה ששווה ל-1 מייל ימי לשעה. בקילומטרים היא בערך 1.852 קילומטר לשעה. קילומטר ימי מבוסס למעשה על היקף כדור הארץ. הוא שווה בדיוק לדקה של קו רוחב.


הנה מדידה של מהירות ומרחק הספינה באמצעות קשר:

http://youtu.be/LZY3FJGG_gQ?t=22s


והסבר על מדידת המהירות באמצעות קשרים בחבל:

https://youtu.be/RtvfYJFhYEg

המטפסים על הרים וצוקים חייבים לישון טוב בדרך לפסגה. טיפוס הרים, למשל, יכול להימשך בין ימים בודדים ועד למספר שבועות ואף יותר. במהלכו השינה היא לרוב בנקודות מישור יחסי, מקומות קרים ומאתגרים, אבל בדרך כלל לא מאיימים מדי.

טיפוס צוקים, לעומת זאת, הוא ענף מאתגר במיוחד בעולם הטיפוס. המשתתפים בו הם מטפסים מנוסים ומיומנים שאינם חוששים מהגובה ובלי שום בעיה יכולים ללון כשהם תלויים על צוק, ליטרלי בין שמיים וארץ.

מטפסי הצוקים משחקים לא פעם עם גבולות היכולת שלהם. לפני שהם ניגשים לטיפוס, הם אוספים מידע על המצוק, על מידת הקושי שלו, תנאי השטח ופרטי פרטים לתכנון הטיפוס. כל טעות יכולה להסתיים כאן באסון.

את מי שמטפסים על צוקים מאתגרים על כך, השינה על הצוק לא מפחידה מדי. הם מאבטחים את עצמם בכבלים, אותם חיברו אל הסלע בפטישים שלהם. על היריעה שבין הכבלים הם מניחים ומאבטחים את שקי השינה שלהם ונרדמים.

יש מי שמעניקים את החוויה הזו באופן מסחרי. באחד האזורים היפים בעולם, עם נופי הרים מרהיבים וצוקי ענק מטורפים, אזור "העמק הקדוש" שבפרו הוא מקום בו תוכלו ללון ב-Natura Vive Skylodge. יש בו מספר תאים שקופים, התלויים בין שמים לארץ ועל דופן הצוק, בגובה של 400 מטרים.

בגובה כזה ועם הרגשה של לינה באוויר, גם כשמתהפכים בלילה, קשה שלא להיבהל מהגובה. כדי להגיע אל הסוויטות הללו, האורחים יכולים לעשות סנפלינג מאובטח היטב, אבל הם לא חייבים - מערכת של סולמות וגשרים מאפשרת עליה נוחה יחסית, גם אם עדיין מפחידה למי שלא מנוסים בטיפוס הרים. הירידה בסוף השהייה כאן היא באמצעות אומגה ארוכה למטה.


כך ישנים בטיפוסי צוקים:

https://youtu.be/K6HFH4E2JSI


אוהלים במעלה הצוק:

https://youtu.be/8a_qkwmN-yU


בוקר טוב למתעוררים על דופן הצוק:

https://youtu.be/GnxpesLE1Q0


תאי השינה התלויים על הצוק בפרו:

https://youtu.be/srFKQrmL3Fg


ואלו שמעדיפים לטפס אליהם ממש:

https://youtu.be/IXKiPJ8JUa8