שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן הזריחה והשקיעה?
הזריחה (Sunrise) והשקיעה (Sunset) אינן אירוע בפני עצמו, אלא חלק מסיבובי כדור הארץ היומיומיים.
הזריחה היא השלב ביום בו מתגלית השמש לעינינו ואור הולך ושוטף את האזור בו אנו נמצאים.
השקיעה היא השלב ההפוך והאחרון בו השמש שוקעת באופק וקרני השמש האחרונות עדיין נראות לעינינו כדמדומים, רגע לפני שייעלמו ותשרור חשיכה.
בשעת הזריחה וגם בשעת השקיעה עוברות קרני השמש הראשונות והאחרונות, בהתאמה, בשכבת האטמוספרה הנמוכה ביותר, זו הקרובה ביותר לפני כדור הארץ. לכן צבעי השמש באותם רגעים שונים משמעותית מהצבע האופייני לשעות היום הרגילות.
קראו על כך בתגית "זריחה, צבעים" או בתגית "שקיעה, צבעים".
כל אזור של קו אורך בעולם חווה את הזריחה והשקיעה בזמן אחר כמובן. אגב, אל תתנו לשעה הזהה בה זה יקרה להטעות אתכם. השעון הבינלאומי משתנה בדיוק לפי אותם אזורי שמש שונים ולכן הזריחה והשקיעה יהיו פחות או יותר באותן שעות בכל אזור.
הנה השקיעה מול נוף עירוני:
http://youtu.be/xRWf8ZMhehM
מדוע הירח נראה גדול יותר בזריחה?
מי שהשכים פעם בזריחת השמש או הביט אל הירח כשעלה מהאופק, יודע שבקצה האופק הם נראים גדולים מאשר כשהם בשמיים למעלה. זו נקראת "אשליית הירח" והיא מוכרת ומתועדת כבר בציורים מאז ימי קדם. כל הבדיקות שנעשו הוכיחו שגודל הירח הנראה בכל הזוויות הוא זהה לחלוטין וזו אשליה מוחלטת.
על הסיבה לאשליה זו יש מחלוקות בין המדענים. בזמנו של אריסטו חשבו שהסיבה היא שהאטמוספרה מגדילה את מראה הירח, מה שהסתבר שאינו נכון. להפך - בזווית זו מקטינה האטמוספרה במעט את מראה הירח. עמנואל קנט התייחס לכך באמרו ש"האסטרונום אינו יכול להימנע מהאשליה שהירח גדול בזריחתו מאשר אחר-כך, על אף שהוא אינו מוטעה על ידי אשליה זו".
הנה סרטון שמסביר את "אשליית הירח" (מתורגם):
http://youtu.be/RXkYjL_7jME?t=6s
הדגמה של זריחת הירח:
http://youtu.be/ehulHtKfpuM?t=7s
ועוד זריחת ירח יפה:
http://youtu.be/daT1QFrsgHY
למה השמיים אדומים או כתומים בזריחה ובשקיעה?
במהלך השעות של השקיעה והזריחה עוברות קרני השמש בשכבה הנמוכה של האטמוספרה, קרוב מאוד לפני כדור הארץ.
קרני האור פוגעות באבק, פיח, גזים וחומרים דומים. החומרים הללו בולעים חלק מהצבעים שבקרני האור וכך יוצא שהצבע של השמיים, שאותו אנו רואים, משתנה.
כך יוצא שבזריחה ובשקיעה נראים השמיים בגוונים כתומים או אדומים ולעתים אף מעט סגולים.
הנה השקיעה מול נוף עירוני:
http://youtu.be/xRWf8ZMhehM
מה הקסם של צילום זריחת הארץ?
הצילום הצבעוני של "זריחת הארץ" (Earthrise) הוא מראה כדור הארץ הזורח מעל פני הירח, תמונת כדור הארץ שצולמה בשנת 1968, ממצלמתו של האסטרונאוט ויליאם אנדרס.
זה היה במהלך משימת אפולו 8, החללית שהייתה הראשונה לעזוב את המסלול הנמוך סביב כדור הארץ ולצאת לטיסה שתקיף גוף שמיימי אחר, את הירח.
הצילום של זריחת הארץ, בצורת הפלנטה הכחלחלה והזורחת שלנו, צולם במהלך המסלול סביב הירח, על ידי האסטרונאוט אנדרס, מי שתפקידו היה לצלם, במשימת החללית ב-24 בדצמבר 1968.
התמונה, שהוגדרה לא פעם כ"אחת התמונות המפורסמות בתולדות הצילום", זכתה לפרסום עצום בעולם. בסמוך לה צולמו כמה תמונות נוספות, שבאחת מהן אף השתמש שירות הדואר האמריקאי על אחד מהבולים שהוציא.
גם המכתש שהונצח בצילום קיבל ב-2018 את השם 'זריחת הארץ של אנדרס'.
התמונה שינתה את הפרספקטיבה של המין האנושי והמחישה להמונים את בדידותו של כדור הארץ ביקום הגדול ואת גודלו האפסי ביחס ליקום. היא הביאה את הציבור להכיר עד כמה הכוכב שלנו מבודד ופגיע ועד כמה יהיה קשה להחליפו. באופן מסוים הביאה ההכרה הזו להתייחסות הגוברת בעולם כולו, לאיכות הסביבה.
הנה סרטון קצר על ובהשראת התמונה המפורסמת:
https://youtu.be/TmaOcPYCGMA
מהם לילה ויום?
יום ולילה מתרחשים משום שכדור הארץ מסתובב כל הזמן סביב עצמו. לכן, השמש מאירה בכל רגע רק על מחצית מפני כדור הארץ. בחלק מואר זה שורר יום, בעוד שבחצי השני, החשוך, שורר לילה.
כל אחד מאיתנו נמצא במקום כלשהו על כדור הארץ. אם המקום שבו אנו נמצאים פונה אל השמש, אנו מקבלים את אור השמש ולכן מסביבנו הכל מואר. זהו אור היום.
אם אנו בצד שאינו מקבל את אור השמש, חשוך לנו ואנו נמצאים בלילה.
הצד החשוך של כדור הארץ תמיד יהיה הצד שבו יש לילה והצד המואר - יום.
הנה סרטון שמסביר איך היום והלילה מתחלפים על פני כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/3e_Z_rMX3Ig
הסבר באנגלית לילדים:
http://youtu.be/hWkKSkI3gkU
מהו שעון ביולוגי?
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי:
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
הזריחה (Sunrise) והשקיעה (Sunset) אינן אירוע בפני עצמו, אלא חלק מסיבובי כדור הארץ היומיומיים.
הזריחה היא השלב ביום בו מתגלית השמש לעינינו ואור הולך ושוטף את האזור בו אנו נמצאים.
השקיעה היא השלב ההפוך והאחרון בו השמש שוקעת באופק וקרני השמש האחרונות עדיין נראות לעינינו כדמדומים, רגע לפני שייעלמו ותשרור חשיכה.
בשעת הזריחה וגם בשעת השקיעה עוברות קרני השמש הראשונות והאחרונות, בהתאמה, בשכבת האטמוספרה הנמוכה ביותר, זו הקרובה ביותר לפני כדור הארץ. לכן צבעי השמש באותם רגעים שונים משמעותית מהצבע האופייני לשעות היום הרגילות.
קראו על כך בתגית "זריחה, צבעים" או בתגית "שקיעה, צבעים".
כל אזור של קו אורך בעולם חווה את הזריחה והשקיעה בזמן אחר כמובן. אגב, אל תתנו לשעה הזהה בה זה יקרה להטעות אתכם. השעון הבינלאומי משתנה בדיוק לפי אותם אזורי שמש שונים ולכן הזריחה והשקיעה יהיו פחות או יותר באותן שעות בכל אזור.
הנה השקיעה מול נוף עירוני:
http://youtu.be/xRWf8ZMhehM
מי שהשכים פעם בזריחת השמש או הביט אל הירח כשעלה מהאופק, יודע שבקצה האופק הם נראים גדולים מאשר כשהם בשמיים למעלה. זו נקראת "אשליית הירח" והיא מוכרת ומתועדת כבר בציורים מאז ימי קדם. כל הבדיקות שנעשו הוכיחו שגודל הירח הנראה בכל הזוויות הוא זהה לחלוטין וזו אשליה מוחלטת.
על הסיבה לאשליה זו יש מחלוקות בין המדענים. בזמנו של אריסטו חשבו שהסיבה היא שהאטמוספרה מגדילה את מראה הירח, מה שהסתבר שאינו נכון. להפך - בזווית זו מקטינה האטמוספרה במעט את מראה הירח. עמנואל קנט התייחס לכך באמרו ש"האסטרונום אינו יכול להימנע מהאשליה שהירח גדול בזריחתו מאשר אחר-כך, על אף שהוא אינו מוטעה על ידי אשליה זו".
הנה סרטון שמסביר את "אשליית הירח" (מתורגם):
http://youtu.be/RXkYjL_7jME?t=6s
הדגמה של זריחת הירח:
http://youtu.be/ehulHtKfpuM?t=7s
ועוד זריחת ירח יפה:
http://youtu.be/daT1QFrsgHY
במהלך השעות של השקיעה והזריחה עוברות קרני השמש בשכבה הנמוכה של האטמוספרה, קרוב מאוד לפני כדור הארץ.
קרני האור פוגעות באבק, פיח, גזים וחומרים דומים. החומרים הללו בולעים חלק מהצבעים שבקרני האור וכך יוצא שהצבע של השמיים, שאותו אנו רואים, משתנה.
כך יוצא שבזריחה ובשקיעה נראים השמיים בגוונים כתומים או אדומים ולעתים אף מעט סגולים.
הנה השקיעה מול נוף עירוני:
http://youtu.be/xRWf8ZMhehM
הצילום הצבעוני של "זריחת הארץ" (Earthrise) הוא מראה כדור הארץ הזורח מעל פני הירח, תמונת כדור הארץ שצולמה בשנת 1968, ממצלמתו של האסטרונאוט ויליאם אנדרס.
זה היה במהלך משימת אפולו 8, החללית שהייתה הראשונה לעזוב את המסלול הנמוך סביב כדור הארץ ולצאת לטיסה שתקיף גוף שמיימי אחר, את הירח.
הצילום של זריחת הארץ, בצורת הפלנטה הכחלחלה והזורחת שלנו, צולם במהלך המסלול סביב הירח, על ידי האסטרונאוט אנדרס, מי שתפקידו היה לצלם, במשימת החללית ב-24 בדצמבר 1968.
התמונה, שהוגדרה לא פעם כ"אחת התמונות המפורסמות בתולדות הצילום", זכתה לפרסום עצום בעולם. בסמוך לה צולמו כמה תמונות נוספות, שבאחת מהן אף השתמש שירות הדואר האמריקאי על אחד מהבולים שהוציא.
גם המכתש שהונצח בצילום קיבל ב-2018 את השם 'זריחת הארץ של אנדרס'.
התמונה שינתה את הפרספקטיבה של המין האנושי והמחישה להמונים את בדידותו של כדור הארץ ביקום הגדול ואת גודלו האפסי ביחס ליקום. היא הביאה את הציבור להכיר עד כמה הכוכב שלנו מבודד ופגיע ועד כמה יהיה קשה להחליפו. באופן מסוים הביאה ההכרה הזו להתייחסות הגוברת בעולם כולו, לאיכות הסביבה.
הנה סרטון קצר על ובהשראת התמונה המפורסמת:
https://youtu.be/TmaOcPYCGMA
זריחה
יום ולילה מתרחשים משום שכדור הארץ מסתובב כל הזמן סביב עצמו. לכן, השמש מאירה בכל רגע רק על מחצית מפני כדור הארץ. בחלק מואר זה שורר יום, בעוד שבחצי השני, החשוך, שורר לילה.
כל אחד מאיתנו נמצא במקום כלשהו על כדור הארץ. אם המקום שבו אנו נמצאים פונה אל השמש, אנו מקבלים את אור השמש ולכן מסביבנו הכל מואר. זהו אור היום.
אם אנו בצד שאינו מקבל את אור השמש, חשוך לנו ואנו נמצאים בלילה.
הצד החשוך של כדור הארץ תמיד יהיה הצד שבו יש לילה והצד המואר - יום.
הנה סרטון שמסביר איך היום והלילה מתחלפים על פני כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/3e_Z_rMX3Ig
הסבר באנגלית לילדים:
http://youtu.be/hWkKSkI3gkU
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי:
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
