שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מייצרים זכוכית כבר אלפי שנים?
ייצור הזכוכית מבוסס על עיקרון עתיק מאד, שנעשה בו שימוש כבר לפני כ-5,500 שנה במצרים ומסופוטמיה. כבר מימי קדם גילו את היכולת ליצור זכוכית מ... חול ים. יתכן שהאפשרות הזו התגלתה כשראו שברק שפוגע בחול יכול ליצור בו גוש זכוכית (ראו סרטון למטה).
ואכן, את הצורן הדו חמצני ניתן למצוא בחול. כך הפכו הפיניקים הקדומים בין השאר את אזור חוף אפולוניה בישראל לאחד ממפעלי הזכוכית הקדומים שלהם, בהם יצרו זכוכית מחול ים.
כיום אנו יודעים בפשטות שאם ניקח חול, סיד וסודה ונערבב אותם ונכניס אותם לכור היתוך בטמפרטורה של 1000 מעלות - נקבל עיסת זכוכית!
היום התהליך שופר כמובן, אך ביסודו הוא דומה. לייצור המסורתי של הזכוכית מתיכים חומר בשם צורן דו-חמצני ובטמפרטורה של עד 1,700 מעלות צלזיוס, הוא הופך לנוזל.
לאחר ההתכה מקררים את הנוזל במהירות, על ידי ערבוב בפחמת נתרן, ומקבלים עיסה של זכוכית.
עיסת הזכוכית הזו תנופח על ידי נפחי הזכוכית לבקבוקים וכלי זכוכית. חלקה ייפרס ללוחות זכוכית שטוחים.
כך ניפחו נפחי הזכוכית בקבוקים עוד בימי קדם:
https://youtu.be/QXQMc0jsl2E
ברקים יכולים ליצור בטבע זכוכית מחול:
https://youtu.be/OkKN8ih6Bsc
ייצור של זכוכית דקה במיוחד:
https://youtu.be/kzEcoH0O920
הדברים המופלאים שניתן לעשות בזכוכית, כמו שניתן לראותם במוזיאון המזגגה בנחשולים (עברית):
http://youtu.be/lunvPit5WLI
וכך מייצרים גולות מזכוכית:
https://youtu.be/1cXy7gxUtbU
איך מייצרים בקבוקי זכוכית?
בקבוקי זכוכית הם מוצר עתיק למדי. פעם הם יוצרו אחד אחד ונופחו בעזרת הריאות האנושיות, בעוד שכיום הם מיוצרים במפעלים גדולים, בפסי ייצור ענקיים, המייצרים עשרות אלפי בקבוקים בכל שעה.
על אף התיעוש, הייצור של הזכוכית עצמה נשאר בשלב הראשון כשהיה. במפעל מערבבים חול, סיד וסודה, מוסיפים להם שאריות של זכוכית למיחזור ומכניסים אותם לכור היתוך שבו מיוצרת הזכוכית - בטמפרטורה של 1565 מעלות!
לאחר שהזכוכית נוצרת, חותכת אותה מכונה מדויקת למנות זהות בגודלן, שמהן ייוצרו הבקבוקים. המנות מוזרמות לתבניות מיוחדות שסוגרות על מנת הזכוכית. לצורך יצירת צורת הבקבוק והפיכתו לחלול, צינור מיוחד מתחבר אליו מלמעלה, מזרים אוויר דחוס אל הזכוכית שהתבנית מלמעלה ומרחיב את הזכוכית לשולי התבנית, כדי ליצור את צורת הבקבוק הסופית ולהפוך אותו לחלול.
עכשיו באים ציפוי הבקבוק, קירור והחלקה וטיפול למניעת שריטות. מכאן הבקבוקים עוברים לבדיקה של בוחני איכות, שבודקים את הבקבוקים מכמה כיוונים. בקבוקים פגומים נשלפים ונזרקים למיחזור, בעוד בקבוקים תקינים נארזים ונשלחים למפעלי המשקאות.
כך ניפחו נפחי הזכוכית את הבקבוקים בימי קדם:
https://youtu.be/QXQMc0jsl2E
כך מייצרים בקבוקי זכוכית במפעל מודרני:
https://youtu.be/HwoMDBM4Mq4
פס הייצור במפעל בקבוקים אופייני:
https://youtu.be/Rbxd8idzTVU
ייצור בקבוקי זכוכית בתעשייה:
https://youtu.be/NVKcISj2LfA
וכך זה נראה במפעל:
https://youtu.be/A_M8WBJMcM0
איך הזכוכית שקופה?
התופעה של שקיפות זכוכית היא תופעה מרתקת, שכן אנו מכירים שקיפות רק בנוזלים וגזים, אך לא במוצקים.
למעשה הזכוכית אינה נוזל ולא מוצק. היא מוצק אמורפי, מה שאומר שהיא קשיחה מאד אבל בניגוד למוצקים, אטומי החומר מסתדרים בה בתצורה מבולגנת, שדומה לנוזל. זה מה שגורם לשקיפות שלה ולמעבר של קרני האור, כמעט ללא הפרעה.
במילים אחרות, הזכוכית שקופה מפני שהמבנה של פסי האנרגיה שבה מונע מהאלקטרונים שבה השפעה על התחום הנראה. מכאן שהם לא בולמים את האפשרות לראות דרכה.
אגב, בשל תכונה מיוחדת שיש לה, קרינה אולטרה-סגולה (קרינת על-סגול) לא עוברת דרך הזכוכית.
הנה ההסבר לשקיפות של הזכוכית (מתורגם):
https://youtu.be/VwRLIt6jgdM?t=6s
והסבר נוסף על הסיבה שזכוכית שקופה:
http://youtu.be/7gnG1UvhgMA
איך מייצרים זגוגיות?
את ייצור הזכוכית השקופה גילו כבר בימי קדם. עד ימי הרומאים יצרו זכוכיות כאלה והרבה כלי זכוכית שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות הצביעו על המיומנות הגבוהה שלהם בכך.
אבל עם שקיעת האימפריה הרומית, אבד סוד ייצור הזכוכית השקופה. במהלך ימי הביניים התקשו משום כך לייצר זכוכית שקופה.
רק במאה ה-15 התגלתה שוב הטכניקה הנשכחת הזו, על ידי אמני הזכוכית של העיר ונציה. חרשי הזכוכית של ונציה יצרו אז את הזכוכית שזכתה לכינוי בדולח, או קריסטל.
סוג עדין ושקוף זה של זכוכית מעולה, הפך אז למלאכת אומנות של ממש והכלים המיוצרים ממנו נחשבים עד היום למעולים ויקרים מאד.
אז גם החלו לייצר זגוגיות, שמשות שהן לוחות זכוכית שטוחים המיועדים למשל לחלונות. את הזְגוּגִית (Glass), לוח הזכוכית השקוף, שישמש עם השנים את החלונות, נהגו אז לייצר בדומה לבקבוקים - בגליל זכוכית שמנפחים.
בימים ההם עשו את זה בצורה פשוטה יחסית. השיטה הייתה להסיר מגליל הזכוכית המנופח את קצותיו, העליון והתחתון. לאחר מכן, נהגו לחתוך את הגליל לאורך, בעזרת ברזל חם. זה נועד לשטח אותו ללוח שקוף, להכניסו לתוך התנור וליצור ממנו זגוגית.
החום גרם לזכוכית להתרכך ובזכות המשקל שלה היא השתטחה. כך היא קיבלה אז את הצורה של לוח הזכוכית השטוח, שאנו מכירים בתור זגוגית.
בימינו מייצרים את לוחות הזכוכית הגדולים במכונות משוכללות וכמעט אוטומטיות לחלוטין. הזכוכית המותכת יוצאת כעיסה סמיכה מהכבשן. היא מועברת בין גלילי ענק המסתובבים, משטחים אותה ומקנים לה צורה של פס זכוכית שטוח.
את הברק מקבלת הזכוכית בזכות גלילים נוספים, הממרקים ומלטשים אותה משני צידיה. בתוך כך מתקרר פס הזכוכית הרציף ובסופו הוא נחתך לזגוגיות נפרדות ומושלמות.
הנה תהליך ייצור הזגוגיות הדקות:
https://youtu.be/kzEcoH0O920
כך ייצרו את הזכוכית בימי קדם:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
וכך מייצרים את הזגוגיות לחלונות כיום:
https://youtu.be/IjNusHQOhTM
איך ניפחו זכוכית במשך אלפי שנים?
כדי לנפח זכוכית וליצור כלי זכוכית ובקבוקים, יש לחמם את הזכוכית על ידי להבה חזקה במיוחד, או בעזרת תנור עם אש בטמפרטורה של כ-500 מעלות. בחימום הזה נוצרת עיסה של זכוכית שאותה ניתן לעבד. כשהזכוכית מתרככת, ניתן לנפח אותה ולעצב אותה לכל צורה שרוצים.
מאז ימי קדם נהגו נפחי הזכוכית המומחים ליצור בנשיפה את הבקבוקים ואת כלי הזכוכית העתיקים ולעצבם. כך הם זכו לשם "נפחי זכוכית". בעידן המודרני עושים זאת באמצעות מכונות נשיפה.
הם נהגו לנשוף בעיסת הזכוכית עד שהולך ומתנפח גליל זכוכית חלול, לרוב באורך של מטר.
את כלי הזכוכית השונים, כמו בקבוקים, כוסות, כלי מעבדה מיוחדים מזכוכית וכדומה, הם מנפחים בעזרת מוט ניפוח חלול. הם נופחים בעיסת הזכוכית הנוזלית ומייצרים את גליל הזכוכית.
בהמשך הם משתמשים בשבלונות, מעין תבניות צורה שמביאים את הזכוכית המתנפחת לקבל את הצורה המבוקשת.
כך יצרו את הזכוכית בימי קדם ועיבדו אותה לכלי זכוכית שימושיים ויפים (עברית):
https://youtu.be/iNndTnXwlcM
באנגלית:
https://youtu.be/u_CvSfOKksw
אמן זכוכית בפעולה:
http://youtu.be/7wCAAtbzJmE
כך יצרו בעבר זכוכיות מוזאיקה:
https://youtu.be/5qgtWunYHwQ
ואמן זכוכית אחר שעובד עם זכוכית על עבודות עדינות מאד:
http://youtu.be/DGz88-mo_54
מהו ויטראז'?
ויטראז' (Stained Glass), או בשמו המדויק יותר ויטראי, הוא צירוף של זכוכיות שונות וחיבורן באמצעות חומר אחר, כמו נחושת, עופרת, בטון וכדומה. העיבוד שלהן יוצר לוח אחד שלם. בשיטת הוויטראז' מחברים זכוכיות צבעוניות לחלון שלם, צבעוני ומרהיב ויש אמני ויטראז שיוצרים חלונות ויטראז' עם ציורים של ממש.
הוויטראז'ים נולדו ככל הנראה במאה ה־12 באירופה. אמנות הוויטראז' הפכה למרכיב עיצובי חשוב באדריכלות העתיקה, במיוחד בכנסיות הנוצריות. ויטראז' הפך פופולארי מאד באדריכלות של הסגנון הגותי, שהעמידה את האור במרכז התכנון והעיצוב. בתקופות שונות עלה וירד סגנון זה, ככלשהו יצא וחזר לאופנה.
בנוסף לשימוש הנפוץ בהם בבתי תפילה, חלונות ויטראז' משמשים במבנים ציבוריים כמו ספריות ומבני ממשל ובבתים פרטיים שהעיצוב שלהם הוא בסגנון עתיק.
הנה חלונות הויטראז' שבקתדרלת שארטר בצרפת:
https://youtu.be/jShI6UUsI4s
וכאן בסיור שקט בקתדרלה הנפלאה:
https://youtu.be/pQYElZY_Kv4
חברה שמציעה ויטראז'ים מודרניים לכנסיות:
http://youtu.be/kS50gEqjx4k
יש אנשים שיוצרים מנורות ויטראז':
https://youtu.be/mVLlia8_67w
וכתבה בעברית על אמן שמייצר ויטראז'ים בישראל:
https://youtu.be/_48-WYFoYsc?long=yes
איך ממחזרים זכוכית?
מיחזור זכוכית (Glass recycling) הוא חשוב מאד, שכן הוא חוסך בחומרי גלם ובעיקר בחול, ההולך ומתכלה בעולם המודרני. התהליך שחמר על הנוף ועל תאי הגידול של בעלי חיים שמוצאים בחול את ביתם. תהליך המיחזור גם מקטין את הזיהום התעשייתי שנגרם בשל ייצור הזכוכית, חוסך אנרגיה מונע שריפות, בשל הזכוכיות המושלכות לזבל ומקטין את כמויות הפסולת בעולם.
אבל איך מתבצע מיחזור הזכוכית?
מיחזור הזכוכית מתחיל ממתקני איסוף בקבוקי הזכוכית, המפוזרים ברחבי הארץ. משם נאספים, כל כמה ימים, כל הבקבוקים ומובלים, במשאיות, למפעלי המיחזור.
במפעל מיחזור הזכוכית ממויינים הבקבוקים, לפי סוג הזכוכית והצבע שלה. הם עוברים ניקוי יסודי וגריסה גסה על ידי מתקן גריסה גדול. הגריסה לשברים קטנים הופכת את ההתכה של הזכוכית למהירה יותר. בתוך התהליך מופרדות מהזכוכית התוויות שמודבקות עליהם ומנפים מהם גם את פקקי הפח.
בשלב הבא מתיכים את הזכוכית, כל קבוצה על פי צבעה. ההתכה מתבצעת במכל גדול, שתודות למבערים חזקים, החום בו מגיע ל-1500 מעלות צלזיוס. אז יוצקים את הזכוכית המותכת אל תוך תבניות שמקנים לזכוכית הנוזלית את הצורה החדשה, בהתאם למוצר הבא שתהיה - בקבוק, זגוגית, כלי אוכל וכדומה. כיום מייצרים מהזכוכית הזו גם כלים סניטריים, רעפים, חומרי בניין ואפילו תשתיות כביש.
לפני סיום, מקשיחים את הזכוכית ויוצרים בה עמידות, תוך קירור מבוקר והתזת ספריי, שנועד למנוע שריטות.
בסיום התהליך נערכות בדיקות קפדניות שנועדו להוציא את המוצרים הפגומים, או אלו שאיכותם ירודה. הללו חוזרים שוב אל הגריסה, בעוד שהמוצרים התקינים יוצאים לאריזה ולשיווק.
הנה פינוי הזכוכית לצורך מיחזור:
https://youtu.be/bW5HSPGvdFM
ואז 60 שניות על מיחזור זכוכית:
https://youtu.be/fi_4tQEP1ec
כך ממחזרים זכוכית:
https://youtu.be/UAnzQl-EIs4
הסבר כימי של מיחזור הזכוכית:
https://youtu.be/vhpc0UULjDU
כך נראה מפעל למיחזור זכוכית:
https://youtu.be/6R8YObQbE88
מי גילה את סוד הזכוכית השקופה ואיך מייצרים אותה?
את ייצור הזכוכית השקופה גילו כבר בימי קדם. עד ימי הרומאים יצרו זכוכיות כאלה והרבה כלי זכוכית שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות הצביעו על המיומנות הגבוהה שלהם בכך.
אבל עם שקיעת האימפריה הרומית, אבד סוד ייצור הזכוכית השקופה. במהלך ימי הביניים התקשו משום כך לייצר זכוכית שקופה.
רק במאה ה-15 התגלתה שוב הטכניקה הנשכחת הזו, על ידי אמני הזכוכית של העיר ונציה. חרשי הזכוכית של ונציה יצרו אז את הזכוכית שזכתה לכינוי בדולח, או קריסטל.
סוג עדין ושקוף זה של זכוכית מעולה, הפך למלאכת אומנות והכלים המיוצרים ממנו נחשבים עד היום למעולים ויקרים מאד.
אז גם החלו לייצר לוחות זכוכית שקופים שיקבלו עם השנים את השם "חלונות". נהגו אז להסיר מגליל הזכוכית המנופח את קצותיו, העליון והתחתון. בעזרת ברזל חם הם נהגו לחתוך אז את הגליל לאורך, לשטח אותו ללוח שקוף ולהכניס לתוך התנור. נוצרה אז זגוגית.
הנה ההיסטוריה של הזכוכית:
https://youtu.be/FoE2g_dhr2E
כך ייצרו את הזכוכית בימי קדם ובימינו:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
כך מייצרים את זכוכית הבדולח כיום:
https://youtu.be/6ZcOJcsL1P0
ואמני הזכוכית המנפחים כלי קריסטל:
https://youtu.be/WQ8N6cPB-nY
איך מייצרים נייר זכוכית?
נייר זכוכית (Sandpaper) מיוצר מנייר עבה שפוזרו עליו גרגרי קוורץ (בעברית צורן) טהורים, או צורן מחול ים שנופה לפני כן.
כדי ליצור נייר זכוכית במידות שונות משתמשים במפעל בגרגרים בגדלים שונים - גרגרים גדולים של צורן יוצרים נייר זכוכית גס, בעוד שגרגרים קטנים יוצרים נייר זכוכית עדין.
הנה תהליך הייצור של נייר זכוכית:
https://youtu.be/4MuTBf-MmUQ
כך מייצרים נייר זכוכית:
https://youtu.be/z3Db6ckGhes
ושוב התהליך:
https://youtu.be/uiDDx1WfU1o
ייצור הזכוכית מבוסס על עיקרון עתיק מאד, שנעשה בו שימוש כבר לפני כ-5,500 שנה במצרים ומסופוטמיה. כבר מימי קדם גילו את היכולת ליצור זכוכית מ... חול ים. יתכן שהאפשרות הזו התגלתה כשראו שברק שפוגע בחול יכול ליצור בו גוש זכוכית (ראו סרטון למטה).
ואכן, את הצורן הדו חמצני ניתן למצוא בחול. כך הפכו הפיניקים הקדומים בין השאר את אזור חוף אפולוניה בישראל לאחד ממפעלי הזכוכית הקדומים שלהם, בהם יצרו זכוכית מחול ים.
כיום אנו יודעים בפשטות שאם ניקח חול, סיד וסודה ונערבב אותם ונכניס אותם לכור היתוך בטמפרטורה של 1000 מעלות - נקבל עיסת זכוכית!
היום התהליך שופר כמובן, אך ביסודו הוא דומה. לייצור המסורתי של הזכוכית מתיכים חומר בשם צורן דו-חמצני ובטמפרטורה של עד 1,700 מעלות צלזיוס, הוא הופך לנוזל.
לאחר ההתכה מקררים את הנוזל במהירות, על ידי ערבוב בפחמת נתרן, ומקבלים עיסה של זכוכית.
עיסת הזכוכית הזו תנופח על ידי נפחי הזכוכית לבקבוקים וכלי זכוכית. חלקה ייפרס ללוחות זכוכית שטוחים.
כך ניפחו נפחי הזכוכית בקבוקים עוד בימי קדם:
https://youtu.be/QXQMc0jsl2E
ברקים יכולים ליצור בטבע זכוכית מחול:
https://youtu.be/OkKN8ih6Bsc
ייצור של זכוכית דקה במיוחד:
https://youtu.be/kzEcoH0O920
הדברים המופלאים שניתן לעשות בזכוכית, כמו שניתן לראותם במוזיאון המזגגה בנחשולים (עברית):
http://youtu.be/lunvPit5WLI
וכך מייצרים גולות מזכוכית:
https://youtu.be/1cXy7gxUtbU
בקבוקי זכוכית הם מוצר עתיק למדי. פעם הם יוצרו אחד אחד ונופחו בעזרת הריאות האנושיות, בעוד שכיום הם מיוצרים במפעלים גדולים, בפסי ייצור ענקיים, המייצרים עשרות אלפי בקבוקים בכל שעה.
על אף התיעוש, הייצור של הזכוכית עצמה נשאר בשלב הראשון כשהיה. במפעל מערבבים חול, סיד וסודה, מוסיפים להם שאריות של זכוכית למיחזור ומכניסים אותם לכור היתוך שבו מיוצרת הזכוכית - בטמפרטורה של 1565 מעלות!
לאחר שהזכוכית נוצרת, חותכת אותה מכונה מדויקת למנות זהות בגודלן, שמהן ייוצרו הבקבוקים. המנות מוזרמות לתבניות מיוחדות שסוגרות על מנת הזכוכית. לצורך יצירת צורת הבקבוק והפיכתו לחלול, צינור מיוחד מתחבר אליו מלמעלה, מזרים אוויר דחוס אל הזכוכית שהתבנית מלמעלה ומרחיב את הזכוכית לשולי התבנית, כדי ליצור את צורת הבקבוק הסופית ולהפוך אותו לחלול.
עכשיו באים ציפוי הבקבוק, קירור והחלקה וטיפול למניעת שריטות. מכאן הבקבוקים עוברים לבדיקה של בוחני איכות, שבודקים את הבקבוקים מכמה כיוונים. בקבוקים פגומים נשלפים ונזרקים למיחזור, בעוד בקבוקים תקינים נארזים ונשלחים למפעלי המשקאות.
כך ניפחו נפחי הזכוכית את הבקבוקים בימי קדם:
https://youtu.be/QXQMc0jsl2E
כך מייצרים בקבוקי זכוכית במפעל מודרני:
https://youtu.be/HwoMDBM4Mq4
פס הייצור במפעל בקבוקים אופייני:
https://youtu.be/Rbxd8idzTVU
ייצור בקבוקי זכוכית בתעשייה:
https://youtu.be/NVKcISj2LfA
וכך זה נראה במפעל:
https://youtu.be/A_M8WBJMcM0
התופעה של שקיפות זכוכית היא תופעה מרתקת, שכן אנו מכירים שקיפות רק בנוזלים וגזים, אך לא במוצקים.
למעשה הזכוכית אינה נוזל ולא מוצק. היא מוצק אמורפי, מה שאומר שהיא קשיחה מאד אבל בניגוד למוצקים, אטומי החומר מסתדרים בה בתצורה מבולגנת, שדומה לנוזל. זה מה שגורם לשקיפות שלה ולמעבר של קרני האור, כמעט ללא הפרעה.
במילים אחרות, הזכוכית שקופה מפני שהמבנה של פסי האנרגיה שבה מונע מהאלקטרונים שבה השפעה על התחום הנראה. מכאן שהם לא בולמים את האפשרות לראות דרכה.
אגב, בשל תכונה מיוחדת שיש לה, קרינה אולטרה-סגולה (קרינת על-סגול) לא עוברת דרך הזכוכית.
הנה ההסבר לשקיפות של הזכוכית (מתורגם):
https://youtu.be/VwRLIt6jgdM?t=6s
והסבר נוסף על הסיבה שזכוכית שקופה:
http://youtu.be/7gnG1UvhgMA
את ייצור הזכוכית השקופה גילו כבר בימי קדם. עד ימי הרומאים יצרו זכוכיות כאלה והרבה כלי זכוכית שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות הצביעו על המיומנות הגבוהה שלהם בכך.
אבל עם שקיעת האימפריה הרומית, אבד סוד ייצור הזכוכית השקופה. במהלך ימי הביניים התקשו משום כך לייצר זכוכית שקופה.
רק במאה ה-15 התגלתה שוב הטכניקה הנשכחת הזו, על ידי אמני הזכוכית של העיר ונציה. חרשי הזכוכית של ונציה יצרו אז את הזכוכית שזכתה לכינוי בדולח, או קריסטל.
סוג עדין ושקוף זה של זכוכית מעולה, הפך אז למלאכת אומנות של ממש והכלים המיוצרים ממנו נחשבים עד היום למעולים ויקרים מאד.
אז גם החלו לייצר זגוגיות, שמשות שהן לוחות זכוכית שטוחים המיועדים למשל לחלונות. את הזְגוּגִית (Glass), לוח הזכוכית השקוף, שישמש עם השנים את החלונות, נהגו אז לייצר בדומה לבקבוקים - בגליל זכוכית שמנפחים.
בימים ההם עשו את זה בצורה פשוטה יחסית. השיטה הייתה להסיר מגליל הזכוכית המנופח את קצותיו, העליון והתחתון. לאחר מכן, נהגו לחתוך את הגליל לאורך, בעזרת ברזל חם. זה נועד לשטח אותו ללוח שקוף, להכניסו לתוך התנור וליצור ממנו זגוגית.
החום גרם לזכוכית להתרכך ובזכות המשקל שלה היא השתטחה. כך היא קיבלה אז את הצורה של לוח הזכוכית השטוח, שאנו מכירים בתור זגוגית.
בימינו מייצרים את לוחות הזכוכית הגדולים במכונות משוכללות וכמעט אוטומטיות לחלוטין. הזכוכית המותכת יוצאת כעיסה סמיכה מהכבשן. היא מועברת בין גלילי ענק המסתובבים, משטחים אותה ומקנים לה צורה של פס זכוכית שטוח.
את הברק מקבלת הזכוכית בזכות גלילים נוספים, הממרקים ומלטשים אותה משני צידיה. בתוך כך מתקרר פס הזכוכית הרציף ובסופו הוא נחתך לזגוגיות נפרדות ומושלמות.
הנה תהליך ייצור הזגוגיות הדקות:
https://youtu.be/kzEcoH0O920
כך ייצרו את הזכוכית בימי קדם:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
וכך מייצרים את הזגוגיות לחלונות כיום:
https://youtu.be/IjNusHQOhTM
זכוכית
כדי לנפח זכוכית וליצור כלי זכוכית ובקבוקים, יש לחמם את הזכוכית על ידי להבה חזקה במיוחד, או בעזרת תנור עם אש בטמפרטורה של כ-500 מעלות. בחימום הזה נוצרת עיסה של זכוכית שאותה ניתן לעבד. כשהזכוכית מתרככת, ניתן לנפח אותה ולעצב אותה לכל צורה שרוצים.
מאז ימי קדם נהגו נפחי הזכוכית המומחים ליצור בנשיפה את הבקבוקים ואת כלי הזכוכית העתיקים ולעצבם. כך הם זכו לשם "נפחי זכוכית". בעידן המודרני עושים זאת באמצעות מכונות נשיפה.
הם נהגו לנשוף בעיסת הזכוכית עד שהולך ומתנפח גליל זכוכית חלול, לרוב באורך של מטר.
את כלי הזכוכית השונים, כמו בקבוקים, כוסות, כלי מעבדה מיוחדים מזכוכית וכדומה, הם מנפחים בעזרת מוט ניפוח חלול. הם נופחים בעיסת הזכוכית הנוזלית ומייצרים את גליל הזכוכית.
בהמשך הם משתמשים בשבלונות, מעין תבניות צורה שמביאים את הזכוכית המתנפחת לקבל את הצורה המבוקשת.
כך יצרו את הזכוכית בימי קדם ועיבדו אותה לכלי זכוכית שימושיים ויפים (עברית):
https://youtu.be/iNndTnXwlcM
באנגלית:
https://youtu.be/u_CvSfOKksw
אמן זכוכית בפעולה:
http://youtu.be/7wCAAtbzJmE
כך יצרו בעבר זכוכיות מוזאיקה:
https://youtu.be/5qgtWunYHwQ
ואמן זכוכית אחר שעובד עם זכוכית על עבודות עדינות מאד:
http://youtu.be/DGz88-mo_54
ויטראז' (Stained Glass), או בשמו המדויק יותר ויטראי, הוא צירוף של זכוכיות שונות וחיבורן באמצעות חומר אחר, כמו נחושת, עופרת, בטון וכדומה. העיבוד שלהן יוצר לוח אחד שלם. בשיטת הוויטראז' מחברים זכוכיות צבעוניות לחלון שלם, צבעוני ומרהיב ויש אמני ויטראז שיוצרים חלונות ויטראז' עם ציורים של ממש.
הוויטראז'ים נולדו ככל הנראה במאה ה־12 באירופה. אמנות הוויטראז' הפכה למרכיב עיצובי חשוב באדריכלות העתיקה, במיוחד בכנסיות הנוצריות. ויטראז' הפך פופולארי מאד באדריכלות של הסגנון הגותי, שהעמידה את האור במרכז התכנון והעיצוב. בתקופות שונות עלה וירד סגנון זה, ככלשהו יצא וחזר לאופנה.
בנוסף לשימוש הנפוץ בהם בבתי תפילה, חלונות ויטראז' משמשים במבנים ציבוריים כמו ספריות ומבני ממשל ובבתים פרטיים שהעיצוב שלהם הוא בסגנון עתיק.
הנה חלונות הויטראז' שבקתדרלת שארטר בצרפת:
https://youtu.be/jShI6UUsI4s
וכאן בסיור שקט בקתדרלה הנפלאה:
https://youtu.be/pQYElZY_Kv4
חברה שמציעה ויטראז'ים מודרניים לכנסיות:
http://youtu.be/kS50gEqjx4k
יש אנשים שיוצרים מנורות ויטראז':
https://youtu.be/mVLlia8_67w
וכתבה בעברית על אמן שמייצר ויטראז'ים בישראל:
https://youtu.be/_48-WYFoYsc?long=yes
מיחזור זכוכית (Glass recycling) הוא חשוב מאד, שכן הוא חוסך בחומרי גלם ובעיקר בחול, ההולך ומתכלה בעולם המודרני. התהליך שחמר על הנוף ועל תאי הגידול של בעלי חיים שמוצאים בחול את ביתם. תהליך המיחזור גם מקטין את הזיהום התעשייתי שנגרם בשל ייצור הזכוכית, חוסך אנרגיה מונע שריפות, בשל הזכוכיות המושלכות לזבל ומקטין את כמויות הפסולת בעולם.
אבל איך מתבצע מיחזור הזכוכית?
מיחזור הזכוכית מתחיל ממתקני איסוף בקבוקי הזכוכית, המפוזרים ברחבי הארץ. משם נאספים, כל כמה ימים, כל הבקבוקים ומובלים, במשאיות, למפעלי המיחזור.
במפעל מיחזור הזכוכית ממויינים הבקבוקים, לפי סוג הזכוכית והצבע שלה. הם עוברים ניקוי יסודי וגריסה גסה על ידי מתקן גריסה גדול. הגריסה לשברים קטנים הופכת את ההתכה של הזכוכית למהירה יותר. בתוך התהליך מופרדות מהזכוכית התוויות שמודבקות עליהם ומנפים מהם גם את פקקי הפח.
בשלב הבא מתיכים את הזכוכית, כל קבוצה על פי צבעה. ההתכה מתבצעת במכל גדול, שתודות למבערים חזקים, החום בו מגיע ל-1500 מעלות צלזיוס. אז יוצקים את הזכוכית המותכת אל תוך תבניות שמקנים לזכוכית הנוזלית את הצורה החדשה, בהתאם למוצר הבא שתהיה - בקבוק, זגוגית, כלי אוכל וכדומה. כיום מייצרים מהזכוכית הזו גם כלים סניטריים, רעפים, חומרי בניין ואפילו תשתיות כביש.
לפני סיום, מקשיחים את הזכוכית ויוצרים בה עמידות, תוך קירור מבוקר והתזת ספריי, שנועד למנוע שריטות.
בסיום התהליך נערכות בדיקות קפדניות שנועדו להוציא את המוצרים הפגומים, או אלו שאיכותם ירודה. הללו חוזרים שוב אל הגריסה, בעוד שהמוצרים התקינים יוצאים לאריזה ולשיווק.
הנה פינוי הזכוכית לצורך מיחזור:
https://youtu.be/bW5HSPGvdFM
ואז 60 שניות על מיחזור זכוכית:
https://youtu.be/fi_4tQEP1ec
כך ממחזרים זכוכית:
https://youtu.be/UAnzQl-EIs4
הסבר כימי של מיחזור הזכוכית:
https://youtu.be/vhpc0UULjDU
כך נראה מפעל למיחזור זכוכית:
https://youtu.be/6R8YObQbE88
את ייצור הזכוכית השקופה גילו כבר בימי קדם. עד ימי הרומאים יצרו זכוכיות כאלה והרבה כלי זכוכית שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות הצביעו על המיומנות הגבוהה שלהם בכך.
אבל עם שקיעת האימפריה הרומית, אבד סוד ייצור הזכוכית השקופה. במהלך ימי הביניים התקשו משום כך לייצר זכוכית שקופה.
רק במאה ה-15 התגלתה שוב הטכניקה הנשכחת הזו, על ידי אמני הזכוכית של העיר ונציה. חרשי הזכוכית של ונציה יצרו אז את הזכוכית שזכתה לכינוי בדולח, או קריסטל.
סוג עדין ושקוף זה של זכוכית מעולה, הפך למלאכת אומנות והכלים המיוצרים ממנו נחשבים עד היום למעולים ויקרים מאד.
אז גם החלו לייצר לוחות זכוכית שקופים שיקבלו עם השנים את השם "חלונות". נהגו אז להסיר מגליל הזכוכית המנופח את קצותיו, העליון והתחתון. בעזרת ברזל חם הם נהגו לחתוך אז את הגליל לאורך, לשטח אותו ללוח שקוף ולהכניס לתוך התנור. נוצרה אז זגוגית.
הנה ההיסטוריה של הזכוכית:
https://youtu.be/FoE2g_dhr2E
כך ייצרו את הזכוכית בימי קדם ובימינו:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
כך מייצרים את זכוכית הבדולח כיום:
https://youtu.be/6ZcOJcsL1P0
ואמני הזכוכית המנפחים כלי קריסטל:
https://youtu.be/WQ8N6cPB-nY
נייר זכוכית (Sandpaper) מיוצר מנייר עבה שפוזרו עליו גרגרי קוורץ (בעברית צורן) טהורים, או צורן מחול ים שנופה לפני כן.
כדי ליצור נייר זכוכית במידות שונות משתמשים במפעל בגרגרים בגדלים שונים - גרגרים גדולים של צורן יוצרים נייר זכוכית גס, בעוד שגרגרים קטנים יוצרים נייר זכוכית עדין.
הנה תהליך הייצור של נייר זכוכית:
https://youtu.be/4MuTBf-MmUQ
כך מייצרים נייר זכוכית:
https://youtu.be/z3Db6ckGhes
ושוב התהליך:
https://youtu.be/uiDDx1WfU1o
איך מייצרים מראות?
המראה השטוחה שבה אנו משתמשים כיום לאיפור ולטיפוח מיוצרת במפעל. אופטית, מדובר בהתקן שטוח, המחזיר את קרני האור ולכן מציג את כל מה שניצב לפניו.
בתהליך הייצור של המראות מצמידים שכבה דקה של מתכת כסף או אלומיניום, אל לוחות הזכוכית, בעזרת ואקום.
מתכת הכסף או האלומיניום, שמוצמדת אל הזכוכית, עוברת תהליך כימי הנקרא החנקה. החנקת המתכת היא שם התהליך בו מוצמדת לזכוכית השכבה הדקה של המתכת, שמחזירה את המראה שלפניה.
שיטה זו מאפשרת לייצר בזול כמויות גדולות של מראות ובגדלים עצומים.
ציפוי המתכת הזה שעל הזכוכית, או שכבת המתכת המוכספת שעליה, קולטים את קרני האור שלפניהם, משקפים ומחזירים אותם לכיוון שלפני המראה, כלומר אלינו המתבוננים בה ורואים את עצמנו.
ההבדל האופטי היחידי בין מה שלפני המראה ומה שהיא מחזירה למתבונן הוא המראה ההפוך של העצמים שבחזית המראה. מה שבמציאות נמצא בצד ימין, כשהוא חוזר מהמראה אל עיני המתבונן, נראֶה כאילו הוא בצד שמאל.
ייצור המשטח המלוטש מסתיים בתקן אופטי המחזיר את האור, כך שמשתקפת ממנו הדמות המביטה בו.
הנה תהליך הייצור של המראות:
http://youtu.be/u03S1Nmslw4?t=30s
ואדם שיוצר מראות בעבודת יד, העושות דברים מטורפים:
https://youtu.be/kV8v2GKC8WA?long=yes
המראה השטוחה שבה אנו משתמשים כיום לאיפור ולטיפוח מיוצרת במפעל. אופטית, מדובר בהתקן שטוח, המחזיר את קרני האור ולכן מציג את כל מה שניצב לפניו.
בתהליך הייצור של המראות מצמידים שכבה דקה של מתכת כסף או אלומיניום, אל לוחות הזכוכית, בעזרת ואקום.
מתכת הכסף או האלומיניום, שמוצמדת אל הזכוכית, עוברת תהליך כימי הנקרא החנקה. החנקת המתכת היא שם התהליך בו מוצמדת לזכוכית השכבה הדקה של המתכת, שמחזירה את המראה שלפניה.
שיטה זו מאפשרת לייצר בזול כמויות גדולות של מראות ובגדלים עצומים.
ציפוי המתכת הזה שעל הזכוכית, או שכבת המתכת המוכספת שעליה, קולטים את קרני האור שלפניהם, משקפים ומחזירים אותם לכיוון שלפני המראה, כלומר אלינו המתבוננים בה ורואים את עצמנו.
ההבדל האופטי היחידי בין מה שלפני המראה ומה שהיא מחזירה למתבונן הוא המראה ההפוך של העצמים שבחזית המראה. מה שבמציאות נמצא בצד ימין, כשהוא חוזר מהמראה אל עיני המתבונן, נראֶה כאילו הוא בצד שמאל.
ייצור המשטח המלוטש מסתיים בתקן אופטי המחזיר את האור, כך שמשתקפת ממנו הדמות המביטה בו.
הנה תהליך הייצור של המראות:
http://youtu.be/u03S1Nmslw4?t=30s
ואדם שיוצר מראות בעבודת יד, העושות דברים מטורפים:
https://youtu.be/kV8v2GKC8WA?long=yes
מה מיוחד במסגד הוורוד בשיראז?
"המסגד הוורוד" בשיראז הוא מסגד מוסלמי ששמו האמיתי הוא מסגד נאסר א-דין מולכ, או נאזיר אל-מולק (Nasir al Mulk). זהו מבנה אדריכלי מרהיב ביופיו, שאת הגוון הוורוד שלו מעניקים לו האריחים הוורודים שעל קירותיו.
המסגד הזה נבנה בסוף המאה ה-19, בשנת 1888 ליתר דיוק. מעצביו יצרו בו חלונות עם ויטראז'ים יפהפיים. הוויטראז'ים הללו הם שהפכו את המסגד הזה לכל כך מפורסם בעולם. האור העובר דרכם יוצר בחלל הפנימי של המסגד ובאולמות התפילה שבו, צבעוניות מרהיבה ויפה להפליא.
כמובן שגם שאר העיצוב במסגד הזה הוא נפלא, אבל מאותם חלונות צבעוניים נכנסות קרני השמש פנימה והופכות את הצבעים בחלל הכנסייה לחגיגה כה מרהיבה של צבעים, עד שזה המראה הכי בולט כאן.
אם בכנסיות הנוצריות מהווים הוויטראז'ים מעין תמונות צבעוניות, כאן הם התאורה של המסגד כולו והדבר הדומיננטי ביותר מבחינה עיצובית, לפחות כשמדובר בעיצוב הפנימי שלו. גודלם והאור הרב שעובר דרכם, מקנים למסגד אווירה של קדושה גדולה ויופי שקשה לתאר במילים.
הנה המסגד הוורוד הקסום:
https://youtu.be/hacZAPnk240
סיפורו של "המסגד הוורוד":
https://youtu.be/eWRkhKNCdOI
ועוד מבט אל היופי הזה:
https://youtu.be/tkCeqvypbtY
"המסגד הוורוד" בשיראז הוא מסגד מוסלמי ששמו האמיתי הוא מסגד נאסר א-דין מולכ, או נאזיר אל-מולק (Nasir al Mulk). זהו מבנה אדריכלי מרהיב ביופיו, שאת הגוון הוורוד שלו מעניקים לו האריחים הוורודים שעל קירותיו.
המסגד הזה נבנה בסוף המאה ה-19, בשנת 1888 ליתר דיוק. מעצביו יצרו בו חלונות עם ויטראז'ים יפהפיים. הוויטראז'ים הללו הם שהפכו את המסגד הזה לכל כך מפורסם בעולם. האור העובר דרכם יוצר בחלל הפנימי של המסגד ובאולמות התפילה שבו, צבעוניות מרהיבה ויפה להפליא.
כמובן שגם שאר העיצוב במסגד הזה הוא נפלא, אבל מאותם חלונות צבעוניים נכנסות קרני השמש פנימה והופכות את הצבעים בחלל הכנסייה לחגיגה כה מרהיבה של צבעים, עד שזה המראה הכי בולט כאן.
אם בכנסיות הנוצריות מהווים הוויטראז'ים מעין תמונות צבעוניות, כאן הם התאורה של המסגד כולו והדבר הדומיננטי ביותר מבחינה עיצובית, לפחות כשמדובר בעיצוב הפנימי שלו. גודלם והאור הרב שעובר דרכם, מקנים למסגד אווירה של קדושה גדולה ויופי שקשה לתאר במילים.
הנה המסגד הוורוד הקסום:
https://youtu.be/hacZAPnk240
סיפורו של "המסגד הוורוד":
https://youtu.be/eWRkhKNCdOI
ועוד מבט אל היופי הזה:
https://youtu.be/tkCeqvypbtY
מי המציא את המראה?
מראות בגרסאות שונות כלשהן קיימות כבר אלפי שנים. אך המראה המודרנית, זו שאנו מכירים, נוצרה לפני כ-150 שנה. היא נקראת "מראת הזכוכית-כסף" והממציא שלה הוא הכימאי הגרמני יוסטוס פון ליביג (Justus von Liebig). הוא הראשון שיצר בשנת 1835 מראה שבה הוצמדה מתכת לזכוכית באמצעים כימיים, תוך כדי החנקת המתכת.
אגב, ליביג הזה עסק במרבית זמנו דווקא בכימיה ובדרך שבה היא מסייעת לחקלאות. הוא היה מראשוני החוקרים שהניבו את תעשיית הדשנים הכימיים לחקלאות ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי הביוכימאים שעסקו בכימיה חקלאית.
אם נשוב למראות, אלה נולדו אלפי שנים לפני הספירה. אז עוד לא ידעו על החיבור בין הזכוכית למתכת שתשקף בה את המראות באופן אופטי. אבל ברמת אנטוליה, הנמצאת בתורכיה של היום, השתמשו ב-6000 לפני הספירה בחומרים כמו זכוכית געשית שמולאה בנוזלים, כדי לשקף היטב.
ב-4000 לפני הספירה במסופוטמיה ו-1000 שנה אחר-כך במצרים העתיקה, השתמשו במראות מנחושת מלוטשת. עוד אלף שנים, בסביבות 2000 לפני הספירה, יצרו במרכז אמריקה מראות מאבנים מלוטשות. בערך באותם זמנים, בסין הרחוקה, נוצרו מראות מברונזה.
הנה ההיסטוריה המוקדמת של המראה:
https://youtu.be/FDs-1khMwus
וההמשך עם אבי המראה המודרנית, הכימאי יוסטוס פון ליביג:
https://youtu.be/e5Pz6NU7pww
מראות בגרסאות שונות כלשהן קיימות כבר אלפי שנים. אך המראה המודרנית, זו שאנו מכירים, נוצרה לפני כ-150 שנה. היא נקראת "מראת הזכוכית-כסף" והממציא שלה הוא הכימאי הגרמני יוסטוס פון ליביג (Justus von Liebig). הוא הראשון שיצר בשנת 1835 מראה שבה הוצמדה מתכת לזכוכית באמצעים כימיים, תוך כדי החנקת המתכת.
אגב, ליביג הזה עסק במרבית זמנו דווקא בכימיה ובדרך שבה היא מסייעת לחקלאות. הוא היה מראשוני החוקרים שהניבו את תעשיית הדשנים הכימיים לחקלאות ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי הביוכימאים שעסקו בכימיה חקלאית.
אם נשוב למראות, אלה נולדו אלפי שנים לפני הספירה. אז עוד לא ידעו על החיבור בין הזכוכית למתכת שתשקף בה את המראות באופן אופטי. אבל ברמת אנטוליה, הנמצאת בתורכיה של היום, השתמשו ב-6000 לפני הספירה בחומרים כמו זכוכית געשית שמולאה בנוזלים, כדי לשקף היטב.
ב-4000 לפני הספירה במסופוטמיה ו-1000 שנה אחר-כך במצרים העתיקה, השתמשו במראות מנחושת מלוטשת. עוד אלף שנים, בסביבות 2000 לפני הספירה, יצרו במרכז אמריקה מראות מאבנים מלוטשות. בערך באותם זמנים, בסין הרחוקה, נוצרו מראות מברונזה.
הנה ההיסטוריה המוקדמת של המראה:
https://youtu.be/FDs-1khMwus
וההמשך עם אבי המראה המודרנית, הכימאי יוסטוס פון ליביג:
https://youtu.be/e5Pz6NU7pww
איך מייצרים זכוכית צבועה?
בזמנים עברו גילו במזרח הרחוק שהוספה של תחמוצת מתכות לעיסת הזכוכית המותכת מוסיפה צבע לזכוכית. הוספה של ברזל למשל, תצבע את הזכוכית בירוק. תוספת של קובלט תשנה את הגוון לכחול.
הפופולריות של הטכניקות הללו באירופה של ימי הביניים, הביאה ליצירת חלונות צבעוניים ומפוארים בקתדרלות הגדולות של אירופה. אמנות הויטראז' שנולדה מהשיטות הללו הפכה לאחד מהיסודות העיצוביים של הכנסיות הנוצריות. בשיטה זו ויטראז' מחברים זכוכיות צבעוניות לכדי חלון שלם, עם צבעוניות מרהיבה.
הנה סרטון עם שיטות שונות לצביעת זכוכית:
http://youtu.be/T_02jFE0XWg
והנה שיטה לצביעת זכוכית לבד:
http://youtu.be/7J_8_fFaD9U
בזמנים עברו גילו במזרח הרחוק שהוספה של תחמוצת מתכות לעיסת הזכוכית המותכת מוסיפה צבע לזכוכית. הוספה של ברזל למשל, תצבע את הזכוכית בירוק. תוספת של קובלט תשנה את הגוון לכחול.
הפופולריות של הטכניקות הללו באירופה של ימי הביניים, הביאה ליצירת חלונות צבעוניים ומפוארים בקתדרלות הגדולות של אירופה. אמנות הויטראז' שנולדה מהשיטות הללו הפכה לאחד מהיסודות העיצוביים של הכנסיות הנוצריות. בשיטה זו ויטראז' מחברים זכוכיות צבעוניות לכדי חלון שלם, עם צבעוניות מרהיבה.
הנה סרטון עם שיטות שונות לצביעת זכוכית:
http://youtu.be/T_02jFE0XWg
והנה שיטה לצביעת זכוכית לבד:
http://youtu.be/7J_8_fFaD9U
איך מעבירים מטבע דרך כוס זכוכית?
הנה קסם מרתק עם מטבע וכוס וזריזות ידיים:
http://youtu.be/RCafHPErjm8?t=32s
הנה קסם מרתק עם מטבע וכוס וזריזות ידיים:
http://youtu.be/RCafHPErjm8?t=32s
מה תעשה הזכוכית בעתיד?
זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...
אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.
בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.
ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?
ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.
ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.
הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:
https://youtu.be/-34KXc7O8nI
גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:
https://youtu.be/2mY4nlzrUIE
מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:
https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho
וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:
https://youtu.be/tU3GzYcb1g8
זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...
אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.
בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.
ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?
ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.
ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.
הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:
https://youtu.be/-34KXc7O8nI
גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:
https://youtu.be/2mY4nlzrUIE
מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:
https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho
וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:
https://youtu.be/tU3GzYcb1g8
איך מנגנים על כוסות יין?
כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.
השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".
הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:
http://youtu.be/lAEXH9DAH98
ודוגמה מקסימה מהסרט "מוצרט בג'ונגל":
https://youtu.be/zSuXfpsxqoY?t=108&end=188
כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.
השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".
הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:
http://youtu.be/lAEXH9DAH98
ודוגמה מקסימה מהסרט "מוצרט בג'ונגל":
https://youtu.be/zSuXfpsxqoY?t=108&end=188
איך פועלת מראה חד-כיוונית?
האם רציתם פעם להבין כיצד אפשר לראות דרך מראה מה קורה מאחריה? וכיצד מצד אחד רואים את הצד האחר ובצד השני לא?
את המראה המיוחדת הזו מכנים לא פעם מראה חד-כיוונית (One-way mirror). מראות כאלה ניתן למצוא לא פעם בחדרי חקירות של המשטרה. היושבים בחדר החקירות שבצידה האחד לא יכולים לראות את הצופים בהם, בעוד שהצופים יכולים לראותם ללא בעיות. גם מסדרי זיהוי מתבצעים לא פעם דרך מראות כאלה, כדי שהחשודים לא יראו מי העדים שצופים בהם ומזהים אותם.
אבל השם המקצועי של המראה המיוחדת הזו הוא "מראה מוכספת למחצה". בניגוד למראה רגילה שבה ציפוי המתכת משקף את כל האור, ציפוי המתכת של המראה הזו הוא חצי שקוף. כלומר, חצי מהאור הפוגע בו מוחזר, כמו בכל מראה, בעוד שהחצי השני של קרני האור, עובר דרכו. לכן המראה הזו היא בעצם חצי מראה וחצי חלון.
אבל עוד מרכיב חשוב שבהסבר לראיה החד-צדדית שהמראות הללו מאפשרות הם הפרשי עוצמות האור שבשני החללים. בעוד שהאור בחדר החקירות הוא מלא, בחדר שבו נמצאים הצופים בו, צריכה עוצמת האור להיות חלשה מאד ואפילו חשוכה. מכאן שעוצמת האור החזקה שבחדר החקירות יוצרת מראה מושלמת למתבונן בה מתוכו וכך הוא אינו יכול להבחין באנשים שצופים בו מהחדר השני, החשוך יחסית. זה יכול, אגב, לקרות גם במשקפי שמש, או בחלון רגיל. זה יקרה כשאתם נמצאים בצד המואר ולא רואים דרכו דבר.
בצורה כזו מה שרואים משני הצדדים הוא זהה - מעט מאד ממה שקורה בחדר החשוך שמוסתר לחלוטין על-ידי התמונה החזקה של המתרחש בחדר החקירות המואר.
הנה המראה החד-כיוונית בקולנוע:
https://youtu.be/fkHlhiG0h70
כך פועלות מראות חד-כיווניות:
https://youtu.be/4kKL32opewI
הסבר נוסף:
https://youtu.be/XKuF1eT1Cqc
ובמשטרה משתמשים במראות חד-כיווניות כדי לאפשר זיהוי של חשודים מבלי שהם עצמם יראו מי מעיד נגדם (עברית):
https://youtu.be/Ofh_yBc5fdY?t=8m55s&end=9m29s
האם רציתם פעם להבין כיצד אפשר לראות דרך מראה מה קורה מאחריה? וכיצד מצד אחד רואים את הצד האחר ובצד השני לא?
את המראה המיוחדת הזו מכנים לא פעם מראה חד-כיוונית (One-way mirror). מראות כאלה ניתן למצוא לא פעם בחדרי חקירות של המשטרה. היושבים בחדר החקירות שבצידה האחד לא יכולים לראות את הצופים בהם, בעוד שהצופים יכולים לראותם ללא בעיות. גם מסדרי זיהוי מתבצעים לא פעם דרך מראות כאלה, כדי שהחשודים לא יראו מי העדים שצופים בהם ומזהים אותם.
אבל השם המקצועי של המראה המיוחדת הזו הוא "מראה מוכספת למחצה". בניגוד למראה רגילה שבה ציפוי המתכת משקף את כל האור, ציפוי המתכת של המראה הזו הוא חצי שקוף. כלומר, חצי מהאור הפוגע בו מוחזר, כמו בכל מראה, בעוד שהחצי השני של קרני האור, עובר דרכו. לכן המראה הזו היא בעצם חצי מראה וחצי חלון.
אבל עוד מרכיב חשוב שבהסבר לראיה החד-צדדית שהמראות הללו מאפשרות הם הפרשי עוצמות האור שבשני החללים. בעוד שהאור בחדר החקירות הוא מלא, בחדר שבו נמצאים הצופים בו, צריכה עוצמת האור להיות חלשה מאד ואפילו חשוכה. מכאן שעוצמת האור החזקה שבחדר החקירות יוצרת מראה מושלמת למתבונן בה מתוכו וכך הוא אינו יכול להבחין באנשים שצופים בו מהחדר השני, החשוך יחסית. זה יכול, אגב, לקרות גם במשקפי שמש, או בחלון רגיל. זה יקרה כשאתם נמצאים בצד המואר ולא רואים דרכו דבר.
בצורה כזו מה שרואים משני הצדדים הוא זהה - מעט מאד ממה שקורה בחדר החשוך שמוסתר לחלוטין על-ידי התמונה החזקה של המתרחש בחדר החקירות המואר.
הנה המראה החד-כיוונית בקולנוע:
https://youtu.be/fkHlhiG0h70
כך פועלות מראות חד-כיווניות:
https://youtu.be/4kKL32opewI
הסבר נוסף:
https://youtu.be/XKuF1eT1Cqc
ובמשטרה משתמשים במראות חד-כיווניות כדי לאפשר זיהוי של חשודים מבלי שהם עצמם יראו מי מעיד נגדם (עברית):
https://youtu.be/Ofh_yBc5fdY?t=8m55s&end=9m29s
