שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי הייתה אדריכלית-העל זאהה חדיד?
אדריכלית-העל ממוצא עיראקי זאהה חדיד (Zaha Hadid) הייתה ללא ספק דמות מיוחדת באדריכלות המודרנית. היא נחשבה אדריכלית של חדשנות ותעוזה, אישה ערבית וזרה בבריטניה, שהפכה לאחת המבריקות שבאדריכליות, לאשת עסקים מדהימה ולמלכת האפקטים והרעיונות הצורניים הקמורים, עקמומיים ומעוותים במכוון.
חדיד היא האישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי בעולם לאדריכלים - פרס פריצקר. לבסוף היא אף זכתה בו פעמיים.
כיאה לאדריכלית-על, עבודותיה של מי שהקימה משרד קטן עם 5 עובדים ופיתחה אותו למשרד מטורף ובו 400 אדריכלים, פרושות בכל העולם.
המבנים פרי תכנונה ניצבים בכל יבשת - מסין ועד אירופה, אמריקה ולמעשה - בכל מקום בעולם שבו חיפשו מבנה מעוצב שכאילו נלקח מעולם אחר, או לפחות ממסך מחשב.
ואכן, יכולותיה העיצוביות של חדיד נגזרות מהדמיון והשליטה המוחלטת שלה בגרפיקת מחשב. כיוצרת ומתכננת מבנים מזרם שקיבל את השם "האדריכלות הדיגיטלית", היא התמחתה בקווים מקומרים ונועזים ובצורות שנראות כאילו נלקחו מעולמות אחרים.
קשה לדבר על גאונית-העל הזו במונחים של מי שהייתה. באופן מסוים קל יותר לתפוס אותה כמי שהייתה העתיד, או זו שהצליחה בעידן המודרני לשרטט, תרתי משמע, את האדריכלות של העתיד, שאותו לא תזכה לצער כולם לחוות.
השליטה המקצועית הפנומנלית של האישה, שנולדה בעיראק ושברה כל סטריאוטיפ אפשרי בדרך לטופ של האדריכלות המודרנית, הייתה מוחלטת. מתחילת לימודי האדריכלות שלה באנגליה, היא הצטיינה בדמיון ובחשיבה נועזת והתעלתה על כל חבריה ללימודים ביכולותיה.
מאוחר יותר היא תפרוץ לעולם המחשבים וביחד עם שותפה פטריק שומאכר היא תהיה הראשונה לתכנן מבנים בגרפיקת מחשב וליצור מבנים שרק דמיונה היה יכול לפנטז ורק מחשב יכול לאפשר להנדס. השמרנים של עולם האדריכלות יתפלצו. יהיו מהם מי שיטיחו ויכתבו בפומבי ביקורות קשות ואף פוגעניות, עם הגדרות כמו "מפלצות ארכיטקטוניות" למבנים החדשניים שלה. אבל על כל ביקורת כזו שספגה חדיד בחייה, היא קיבלה שלל סופרלטיבים ומחמאות שזכתה להם מכל עבר, מכל כתב עת אדריכלי ובמיוחד מהתקשורת ומהציבור הרחב.
כמעט כל מבנה חדש שלה, נתקל בהתנגדות ומחאות בהתחלה ואז הפך לגאוות העיר או המקום שבו נבנה.
ואכן, השימושים שלה בתוכנות מחשב, אותם יישומים ומומחיות שאפשרו לה לתכנן בתים מטורפים ביופיים ופורצי דרך בצורניות הייחודית, המקומרת, שוברת הצורות הסטנדרטיות - כל אלו מיקמו אותה הרחק בעתיד. שום אנציקלופדיה לא אמורה לכתוב כך, אבל לא קשה לדמיין את זאהה חדיד, האישה הטובה ביותר בתולדות האדריכלות ומגדולי האדריכלים בהיסטוריה, ממתינה לנו אי-שם בעתיד, עם עוד שלל הפתעות שהכינה לנו על המחשב האלוהי שלה בגן-עדן.
הנה סיפורה של חדיד (עברית):
https://youtu.be/chUW2Q_p1TQ?t=23s
במילותיה שלה על הקריירה המופלאה של מי "שהכל היה נגדי, אבל...":
https://youtu.be/lKT-mCO66GY
כמה מבנים של זאהה חדיד בעולם:
https://youtu.be/P9SjD1J0omk
על הארכיטקטית זאהה חדיד:
http://youtu.be/T1s0x5jmggo
הגלקסי סוהו שתכננה חדיד בבייג'ינג סין:
https://youtu.be/8mRPnFVSUzE
על המבנים הגדולים שתכננה זאהה חאדיד:
https://youtu.be/MrRvX5I8PyY
יאכטה שעצבה חדיד לחברת אוניות:
https://youtu.be/02Tz_tdwKZI
לאחר מותה הסתיימה בנייתו של בית המגורים "קפיטל היל רזידנס" שהיא תכננה לאיל נדל"ן רוסי. הנה נורמן פוסטר מדבר עליה ועל הבית שהורישה:
https://youtu.be/-00n12nnzTI
על האישה והאגדה:
https://youtu.be/FwOqd5Rf0tc?long=yes
והנה משרד האדריכלים שלה - בסרט תדמית מטורף:
https://youtu.be/kp_ZTnanbZ8?long=yes
מהי אדריכלות דיגיטלית?
אדריכלות דיגיטלית (Digital Architecture) היא סגנון אדריכלי חדשני, שמאופיין בכך שהוא נוצר באמצעות מחשב. בזרם הזה משמשים האלגוריתמים וקודי המחשב כחלק משמעותי ואף מרכזי בכלי העבודה של האדריכל. הוא מזין מידע, נתונים גיאומטריים ונוסחאות מתמטיות אל התוכנה ולאחר שהמחשב עושה את העבודה, אז מחליט האדריכל אם ועד כמה התוצאה מתאימה לצרכיו ולטעמו. למעשה משתנה תפקידו של האדריכל בסגנון הזה. אם לדמות זאת לעיתונאי, למשל, הרי שהוא פחות הכותב ויותר העורך, זה שמחליט מבין ההצעות שהוא מקבל מהמחשב, איזו מתאימה לו יותר.
הסגנון הזה, אגב, זכה גם לשם "פרמטריזם" (parametrism), על שום "פלט" הפרמטרים (משתנים) והנתונים שיוצאים מתוכנת מחשב, לצורך בניית המבנים שתוכננו בה. כמובן שזו אדריכלות שניתן לייצרה רק בדיגיטציה, כשהתוכנה לא רק מאפשרת שרטוטים מורכבים ומודלים תלת-ממדיים, אלא גם עוסקת בחישובים ובהנדסה של המבנים העתידיים. אם בתרבות המודרנית כבר התרגלנו שהמדיה היא המסר, הרי שבאופן דומה משמשת התוכנה באדריכלות הדיגיטלית כשותפה המלאה של האדריכל והמהנדס.
האדריכלות הדיגיטלית שינתה לחלוטין את מראה המבנים החדשים. את הצורות המקובלות למבנים גדולים מחליפות במהירות בועות זכוכית ענקיות, צורות חוצניות, מבנים כמו ביולוגיים, הרכבי מבנים שכמו נלקחו מציוריו של אמן אולטרה מודרניסטי וצורות המזכירות מודלים מדעיים מתחומי הכימיה או הפיזיקה והאטום.
האדריכלים בזרם זה משתמשים בתוכנות מחשב המתרגמות למכונות ענק, את הצורות האדריכליות שהם משרטטים על המחשב. הדברים יוצאים מהמסך אל המציאות בקלות רבה, אם כי לא ממש בזול. כי האדריכלות המדהימה הזו היא בעיני רבים צעצוע יקר לאלפיון העליון, מה שאומר שהיא אפשרית בעיקר לגופים עתירי ממון, למוסדות ציבור בעלי תקציב גדול או למי שזכו בתרומה נדיבה.
דוגמאות נהדרות לאדריכלות הזו הם הגשרים שמתכנן אדריכל הגשרים סנטיאגו קלטראווה, כמו גשר המיתרים שבכניסה לירושלים. הגשר הזה, כמו עבודותיו האחרות, תוכנן באמצעות תוכנת מחשב שעשתה בין השאר את החישובים המורכבים שנדרשים להנדסה כזו. הצורה המשונה עברה היישר מהמחשב אל מכונות המייצרות את חלקיו של הגשר ויודעות להציע את הוראות ההרכבה שלהם זה לזה.
הנה האדריכלות הדיגיטלית:
https://youtu.be/PrEzo6ZKVMU
אדריכל מסביר:
https://youtu.be/5LtpK5_APMM
כך זה נראה על מסך המחשב:
https://youtu.be/AlYKDTWKGOc
ומשם הוא עובר למכונות יציקה ותיעוש של הצורות:
https://youtu.be/rfpj6yCX7VI
מהו המקומר של זאהה חדיד?
המבנה המעוקם ביותר בעולם, הבוהק בלובנו בין מבני העיר באקו, הוא ללא ספק מרכז התרבות היידר אלייב (Heydar Aliyev Cultural Center). הוא מיוחד הן בקימוריו הגיאומטריים, שאין בהם חלק ישר כלשהו והן בשל העובדה שמדובר בפאר מגלומני שנועד כולו להנציח את השליט המקומי. בבניין שוכנים ספריה, מוזיאון ומרכז כנסים עם כמה אולמות.
אבל המיוחד בו הוא המבנה לא שגרתי שתוכנן על ידי האדריכלית הגאונית זאהה חדיד. המבנה הזה מציע כל כך הרבה סגנון ועדיין הוא כל כך שימושי ונכון מבחינה אנושית וסביבתית. עם מעטפת המשכית בעלת עקמומית שתוכננה לסמל את השינוי לעומת המבנים המרובים בעלי הקווים הישרים והחותכים מהתקופה והסגנון הסובייטיים, גג הנמשך כלפי מעלה, כמו רוצה לפרוץ מהאדמה אל השמיים, קירות זכוכית אדירים המספקים ים של תאורה טבעית, קיפולי מעטפת הגולשים אל הכיכר ובו-בזמן מפרידים בין אגפי הבניין ועוד.
כמו מבנים פוסט-מודרניסטיים רבים כיום, גם מרכז התרבות ע"ש הנשיא אלייב נראה כמו יצור חייזרי שנחת או בקע מביצת העיר שבה הוא נבנה. הבניין, המעוצב בדוגמת החתימה של הנשיא המנוח, זכה בפרס "עיצוב השנה 2014" של מוזיאון העיצוב בלונדון. ועד השופטים נימק את הבחירה בכך ש"המבנה יפהפה, מהווה מקור השראה ומציג חזון ברור של גאונות. אנו סבורים שזו עבודה בלתי רגילה הראויה לציון". ומדובר בשיא חשוב, שכן זו הפעם הראשונה שהעיצוב הזוכה הוא מבנה אדריכלי והפעם הראשונה שאישה היא שנוטלת את הפרס השנתי הזה.
הנה המבנה המעוות (במובן הטוב) בעולם:
http://youtu.be/XVJ1vfgv8TQ?t=23s
מיצב וידאו על גגו וקירותיו של המרכז:
http://youtu.be/FkFfE3goqKM
דגם הבניין כפי שהוצג לפני הבנייה:
http://youtu.be/50wkbfo2bHE
שרטוט המבנה המיוחד הזה:
http://youtu.be/RG7FtCetnNk
פנים המרכז:
http://youtu.be/RtQcyPQeznY
זאהה חדיד
אדריכלית-העל ממוצא עיראקי זאהה חדיד (Zaha Hadid) הייתה ללא ספק דמות מיוחדת באדריכלות המודרנית. היא נחשבה אדריכלית של חדשנות ותעוזה, אישה ערבית וזרה בבריטניה, שהפכה לאחת המבריקות שבאדריכליות, לאשת עסקים מדהימה ולמלכת האפקטים והרעיונות הצורניים הקמורים, עקמומיים ומעוותים במכוון.
חדיד היא האישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי בעולם לאדריכלים - פרס פריצקר. לבסוף היא אף זכתה בו פעמיים.
כיאה לאדריכלית-על, עבודותיה של מי שהקימה משרד קטן עם 5 עובדים ופיתחה אותו למשרד מטורף ובו 400 אדריכלים, פרושות בכל העולם.
המבנים פרי תכנונה ניצבים בכל יבשת - מסין ועד אירופה, אמריקה ולמעשה - בכל מקום בעולם שבו חיפשו מבנה מעוצב שכאילו נלקח מעולם אחר, או לפחות ממסך מחשב.
ואכן, יכולותיה העיצוביות של חדיד נגזרות מהדמיון והשליטה המוחלטת שלה בגרפיקת מחשב. כיוצרת ומתכננת מבנים מזרם שקיבל את השם "האדריכלות הדיגיטלית", היא התמחתה בקווים מקומרים ונועזים ובצורות שנראות כאילו נלקחו מעולמות אחרים.
קשה לדבר על גאונית-העל הזו במונחים של מי שהייתה. באופן מסוים קל יותר לתפוס אותה כמי שהייתה העתיד, או זו שהצליחה בעידן המודרני לשרטט, תרתי משמע, את האדריכלות של העתיד, שאותו לא תזכה לצער כולם לחוות.
השליטה המקצועית הפנומנלית של האישה, שנולדה בעיראק ושברה כל סטריאוטיפ אפשרי בדרך לטופ של האדריכלות המודרנית, הייתה מוחלטת. מתחילת לימודי האדריכלות שלה באנגליה, היא הצטיינה בדמיון ובחשיבה נועזת והתעלתה על כל חבריה ללימודים ביכולותיה.
מאוחר יותר היא תפרוץ לעולם המחשבים וביחד עם שותפה פטריק שומאכר היא תהיה הראשונה לתכנן מבנים בגרפיקת מחשב וליצור מבנים שרק דמיונה היה יכול לפנטז ורק מחשב יכול לאפשר להנדס. השמרנים של עולם האדריכלות יתפלצו. יהיו מהם מי שיטיחו ויכתבו בפומבי ביקורות קשות ואף פוגעניות, עם הגדרות כמו "מפלצות ארכיטקטוניות" למבנים החדשניים שלה. אבל על כל ביקורת כזו שספגה חדיד בחייה, היא קיבלה שלל סופרלטיבים ומחמאות שזכתה להם מכל עבר, מכל כתב עת אדריכלי ובמיוחד מהתקשורת ומהציבור הרחב.
כמעט כל מבנה חדש שלה, נתקל בהתנגדות ומחאות בהתחלה ואז הפך לגאוות העיר או המקום שבו נבנה.
ואכן, השימושים שלה בתוכנות מחשב, אותם יישומים ומומחיות שאפשרו לה לתכנן בתים מטורפים ביופיים ופורצי דרך בצורניות הייחודית, המקומרת, שוברת הצורות הסטנדרטיות - כל אלו מיקמו אותה הרחק בעתיד. שום אנציקלופדיה לא אמורה לכתוב כך, אבל לא קשה לדמיין את זאהה חדיד, האישה הטובה ביותר בתולדות האדריכלות ומגדולי האדריכלים בהיסטוריה, ממתינה לנו אי-שם בעתיד, עם עוד שלל הפתעות שהכינה לנו על המחשב האלוהי שלה בגן-עדן.
הנה סיפורה של חדיד (עברית):
https://youtu.be/chUW2Q_p1TQ?t=23s
במילותיה שלה על הקריירה המופלאה של מי "שהכל היה נגדי, אבל...":
https://youtu.be/lKT-mCO66GY
כמה מבנים של זאהה חדיד בעולם:
https://youtu.be/P9SjD1J0omk
על הארכיטקטית זאהה חדיד:
http://youtu.be/T1s0x5jmggo
הגלקסי סוהו שתכננה חדיד בבייג'ינג סין:
https://youtu.be/8mRPnFVSUzE
על המבנים הגדולים שתכננה זאהה חאדיד:
https://youtu.be/MrRvX5I8PyY
יאכטה שעצבה חדיד לחברת אוניות:
https://youtu.be/02Tz_tdwKZI
לאחר מותה הסתיימה בנייתו של בית המגורים "קפיטל היל רזידנס" שהיא תכננה לאיל נדל"ן רוסי. הנה נורמן פוסטר מדבר עליה ועל הבית שהורישה:
https://youtu.be/-00n12nnzTI
על האישה והאגדה:
https://youtu.be/FwOqd5Rf0tc?long=yes
והנה משרד האדריכלים שלה - בסרט תדמית מטורף:
https://youtu.be/kp_ZTnanbZ8?long=yes
אדריכלות דיגיטלית (Digital Architecture) היא סגנון אדריכלי חדשני, שמאופיין בכך שהוא נוצר באמצעות מחשב. בזרם הזה משמשים האלגוריתמים וקודי המחשב כחלק משמעותי ואף מרכזי בכלי העבודה של האדריכל. הוא מזין מידע, נתונים גיאומטריים ונוסחאות מתמטיות אל התוכנה ולאחר שהמחשב עושה את העבודה, אז מחליט האדריכל אם ועד כמה התוצאה מתאימה לצרכיו ולטעמו. למעשה משתנה תפקידו של האדריכל בסגנון הזה. אם לדמות זאת לעיתונאי, למשל, הרי שהוא פחות הכותב ויותר העורך, זה שמחליט מבין ההצעות שהוא מקבל מהמחשב, איזו מתאימה לו יותר.
הסגנון הזה, אגב, זכה גם לשם "פרמטריזם" (parametrism), על שום "פלט" הפרמטרים (משתנים) והנתונים שיוצאים מתוכנת מחשב, לצורך בניית המבנים שתוכננו בה. כמובן שזו אדריכלות שניתן לייצרה רק בדיגיטציה, כשהתוכנה לא רק מאפשרת שרטוטים מורכבים ומודלים תלת-ממדיים, אלא גם עוסקת בחישובים ובהנדסה של המבנים העתידיים. אם בתרבות המודרנית כבר התרגלנו שהמדיה היא המסר, הרי שבאופן דומה משמשת התוכנה באדריכלות הדיגיטלית כשותפה המלאה של האדריכל והמהנדס.
האדריכלות הדיגיטלית שינתה לחלוטין את מראה המבנים החדשים. את הצורות המקובלות למבנים גדולים מחליפות במהירות בועות זכוכית ענקיות, צורות חוצניות, מבנים כמו ביולוגיים, הרכבי מבנים שכמו נלקחו מציוריו של אמן אולטרה מודרניסטי וצורות המזכירות מודלים מדעיים מתחומי הכימיה או הפיזיקה והאטום.
האדריכלים בזרם זה משתמשים בתוכנות מחשב המתרגמות למכונות ענק, את הצורות האדריכליות שהם משרטטים על המחשב. הדברים יוצאים מהמסך אל המציאות בקלות רבה, אם כי לא ממש בזול. כי האדריכלות המדהימה הזו היא בעיני רבים צעצוע יקר לאלפיון העליון, מה שאומר שהיא אפשרית בעיקר לגופים עתירי ממון, למוסדות ציבור בעלי תקציב גדול או למי שזכו בתרומה נדיבה.
דוגמאות נהדרות לאדריכלות הזו הם הגשרים שמתכנן אדריכל הגשרים סנטיאגו קלטראווה, כמו גשר המיתרים שבכניסה לירושלים. הגשר הזה, כמו עבודותיו האחרות, תוכנן באמצעות תוכנת מחשב שעשתה בין השאר את החישובים המורכבים שנדרשים להנדסה כזו. הצורה המשונה עברה היישר מהמחשב אל מכונות המייצרות את חלקיו של הגשר ויודעות להציע את הוראות ההרכבה שלהם זה לזה.
הנה האדריכלות הדיגיטלית:
https://youtu.be/PrEzo6ZKVMU
אדריכל מסביר:
https://youtu.be/5LtpK5_APMM
כך זה נראה על מסך המחשב:
https://youtu.be/AlYKDTWKGOc
ומשם הוא עובר למכונות יציקה ותיעוש של הצורות:
https://youtu.be/rfpj6yCX7VI
המבנה המעוקם ביותר בעולם, הבוהק בלובנו בין מבני העיר באקו, הוא ללא ספק מרכז התרבות היידר אלייב (Heydar Aliyev Cultural Center). הוא מיוחד הן בקימוריו הגיאומטריים, שאין בהם חלק ישר כלשהו והן בשל העובדה שמדובר בפאר מגלומני שנועד כולו להנציח את השליט המקומי. בבניין שוכנים ספריה, מוזיאון ומרכז כנסים עם כמה אולמות.
אבל המיוחד בו הוא המבנה לא שגרתי שתוכנן על ידי האדריכלית הגאונית זאהה חדיד. המבנה הזה מציע כל כך הרבה סגנון ועדיין הוא כל כך שימושי ונכון מבחינה אנושית וסביבתית. עם מעטפת המשכית בעלת עקמומית שתוכננה לסמל את השינוי לעומת המבנים המרובים בעלי הקווים הישרים והחותכים מהתקופה והסגנון הסובייטיים, גג הנמשך כלפי מעלה, כמו רוצה לפרוץ מהאדמה אל השמיים, קירות זכוכית אדירים המספקים ים של תאורה טבעית, קיפולי מעטפת הגולשים אל הכיכר ובו-בזמן מפרידים בין אגפי הבניין ועוד.
כמו מבנים פוסט-מודרניסטיים רבים כיום, גם מרכז התרבות ע"ש הנשיא אלייב נראה כמו יצור חייזרי שנחת או בקע מביצת העיר שבה הוא נבנה. הבניין, המעוצב בדוגמת החתימה של הנשיא המנוח, זכה בפרס "עיצוב השנה 2014" של מוזיאון העיצוב בלונדון. ועד השופטים נימק את הבחירה בכך ש"המבנה יפהפה, מהווה מקור השראה ומציג חזון ברור של גאונות. אנו סבורים שזו עבודה בלתי רגילה הראויה לציון". ומדובר בשיא חשוב, שכן זו הפעם הראשונה שהעיצוב הזוכה הוא מבנה אדריכלי והפעם הראשונה שאישה היא שנוטלת את הפרס השנתי הזה.
הנה המבנה המעוות (במובן הטוב) בעולם:
http://youtu.be/XVJ1vfgv8TQ?t=23s
מיצב וידאו על גגו וקירותיו של המרכז:
http://youtu.be/FkFfE3goqKM
דגם הבניין כפי שהוצג לפני הבנייה:
http://youtu.be/50wkbfo2bHE
שרטוט המבנה המיוחד הזה:
http://youtu.be/RG7FtCetnNk
פנים המרכז:
http://youtu.be/RtQcyPQeznY
