זאב הערבות (Coyote) או קוֹיוֹט, הוא חיית טרף שבדרך כלל צדה בגפה או בזוג מונוגמי, גם אם מעת לעת הזאבים הללו צדים בקבוצות קטנות, בעיקר כשהם צריכים להרוג טרף גדול.

זאבי ערבות נפוצים בצפון אמריקה והם חיים כ-6 שנים. את זנבם העבה הם מחזיקים בדרך כלל נמוך לגובה הרצפה.

אפם ואוזניהם של זאבי הערבות נראים מאוד ארוכים ומחודדים ביחס לגודל הראש. הם רזים מאוד ואף אם הם בריאים הם עשויים להיראות כאילו אינם אוכלים בתזונה מספיקה.


הנה זאב הערבות:

https://youtu.be/7S1JQzwC1s4


זאבים שבאים לערבה ממדינת ירדן, אוכלים וחוזרים לישון שם:

https://youtu.be/oqo5WP3TsZw

בתהליך הברירה הטבעית בעולם, לא התערב איש. עקרון הברירה הטבעית, שמתייחס לאבולוציה של מינים שונים בטבע, מסביר שהמינים שהכי מתאימים לסביבתם הם ששורדים ומתרבים, כשהם מעבירים את התכונות שלהם הלאה.

לעומתם, יש מינים שמצוידים בתכונות שמפריעות לשרוד ולהתקיים באותה סביבה, או סתם לא מאפשרות הישרדות בה, תכונות אלא לא מועברות לאורך זמן לדורות הבאים, כי פרטים שהם בעלי התכונות הללו לא שורדים ולכן הם הולכים ומתמעטים, עד לכלייה סופית.

כך לדוגמה, היו פעם ג'ירפות עם צוואר קצר, אך יכולתן להשיג מזון הייתה קטנה משמעותית מאותן ג'ירפות שנולדו עם צוואר ארוך יותר, בגלל מוטציה. בהדרגה לאורך הדורות הלכו והתמעטו בעלות הצוואר הקצר, בשל רעב וכלייה, בעוד שג'ירפים בעלי צוואר ארוך הלכו והתרבו, כי היה להם מספיק מזון ולכן גם חוסן גופני ומהירות בריחה לא רעה מטורפים...

אך יש תהליך שנקרא "ברירה מלאכותית" שאותו חולל האדם, במהלך עשרות אלפי שנים. הכלבים הם דוגמה קלאסית לתהליך זה, שהוא מהיר הרבה יותר מהברירה הטבעית.

"ברירה" היא הוצאה של התכונות הנבחרות של מין מסוים. ברירה מלאכותית היא ברירה כזו שנעשית על ידי האדם.

הכלב למשל, נולד או בוית מהזאבים, ככל הנראה מהזאב האפור שנקרא קניס לופוס (Canis Lupus). זה היה לפני כ-15 אלף שנה, בסוף עידן הקרח האחרון, אם כי יש הערכות גבוהות בהרבה לגבי התקופה בה זה התרחש לראשונה.

מכל מקום, האדם הקדמון בוחר במודע להרבות זאבים שהם בעלי תכונות מועילות. הוא גם מחליט לא להרבות ואפילו להשמיד את הזאבים המתאימים פחות. כך הולכות ומתחזקות במהלך הדורות הבאים התכונות של ה"זאב הנחמד" שהאדם טיפח ויוצר לו הלאה, בעוד הזאבים עם התכונות הרעות, כמו תוקפנות או רעש, הולכים ומתמעטים.

ברירה מלאכותית התרחשה גם בבעלי חיים כמו פרות, סוסים ותרנגולות ובצמחים, כמו החיטה והבננות. כיום, בעידן ההנדסה הגנטית של הצמחים היא מגיעה לשיאים חדשים.

הכל החל כשזאבים התקרבו לאדם הקדמון וחיפשו מזון. אלה מהם שהצייד מצא כידידותיים, זכו לשאריות של מזונו. הזאבים החלו לבוא שוב ושוב לקבל שאריות מזון, אך האדם העדיף להתחלק עם הזאבים הידידותיים, אלה שלא חשפו שיניים ולא נהגו כטורפים.

במהלך דורות של זאבים, הלכו וטופחו זאבים שהיו נאמנים וטובים לאדם. הם הפכו לכלבים, זאבים מבוייתים, שאף החלו לסייע לאדם גם בציד. רבים מהם זכו לתפקידים בציד (כמו הפוינטר "המצביע", הסטר "היושב" ליד הטרף ודומיהם).

התערבות האדם בהתרבות שלהם המשיכה ובהדרגה יצר האדם את הגזעים השונים ("גזע" הוא "מין" מלאכותי של בעל חיים, כזה שנוצר על ידי האדם). האדם טיפח בגזעים מסוימים תכונות של כלבי ציד, בעוד גזעים אחרים התאימו לחיזוק תכונות של כלבי שמירה, ואחרים היו לכלבי מחמד מתוקים..


הנה ביות הכלבים וההיסטוריה שלהם (מתורגם):

https://youtu.be/8_KWmzLObQ4


כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים:

https://youtu.be/mCLQ_8I1paY


הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:

https://youtu.be/kPDPTm7NgUE


עד היום מגדלי כלבים עושים ברירה מלאכותית:

https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg


וזאב עם האדם או ההיפך? - דיון מיתולוגי ומדעי על מי התחיל עם מי? (מתורגם):

https://youtu.be/T6f1-nEjDdM?long=yes

הזאב המצוי הוא אכן בעל החיים הגדול ביותר במשפחת הכלביים והוא קרוב של הכלבים שאנו מגדלים. אך הוא חיית פרא, שחיה בטבע ולא בוייתה על ידי האדם, כפי שקרה לכלב. האמת היא שבעבר היו הכלבים חיות בר וכשהאדם טיפח אותם, הם הלכו ונעשו נעימים ולא תוקפניים, על אף שפעם היו גם הם טורפים.

הרבה אגדות וסיפורים מפחידים יש על זאבים. אבל האמת היא שהמין שהיה פעם המין הטורף הקטלני ביותר בעולם המערבי הוא היום הולך ונכחד. זה קרה בעיקר בגלל ציד גדול אבל גם בגלל בניית ערים וישובים, ביעור יערות וגידול שדות חקלאיים במקומות שהיו ערבות פתוחות.

דחיקת חיות בר כאלה מאזורי המחיה שלהם הלכה וחיסלה אותם. ראשי ערים ויישובים קטנים באמריקה, למשל, נהגו לתת פרסים גדולים למי שלכדו זאבים. אבל בשנים האחרונות, משהבינו בעולם המערבי את הפגיעה הקשה בטבע, החלו לשמר ולאפשר ליותר ויותר מינים נכחדים שכאלה, לשוב ולקבל אזורי מחייה מוגנים והם החלו לחזור ולהתרבות.


הנה סרטון על הזאבים הטורפים:

http://youtu.be/2iTIhh8pfv8


הזאבים במגע עם בני אדם, עם ניסיונות לנשוך ויללות:

http://youtu.be/pi3KPf1LuLM


והזאבים בשעת ציד:

http://youtu.be/A0E6geAq1k8

לקראת תום המלחמה, כשרבים ממפקדי הצבא הנאצי כבר הבינו שהתבוסה מתקרבת, הם החלו להכין כוח גרילה עממי לכאורה, אך מאורגן והיררכי, בכדי להילחם בכובשי גרמניה. כך הוקם, במצוות מפקד ה-SS הימלר, ארגון הגרילה "אנשי הזאב" (Der Werwolf). לגרמנים אמנם לא היה מושג בלוחמת גרילה והם עשו מאמץ ללמוד מהר, אבל ההצלחה לא הייתה גדולה.

הם אימנו כוח שמנה בשיאו כ-6000 "אנשי זאב", רובם נערים ונערות שבאו מארגון הנוער ההיטלראי. הם היו אמנם נלהבים וחדורי אמונה בפיהרר שלהם, אבל הידע העלוב שלהם בלוחמה בכלל ועוד פחות בלוחמת גרילה שכזו לא הניב הצלחות של ממש. גם הצבא הגרמני ששנא את ה-SS וראה בו את האשם המרכזי בכישלון הצבאי הגרמני, לא סייע ליחידה שנולדה על ידי הימלר ואנשיו והעדיף להילחם באויב ולנסות לנצח במקום להתעסק בשטויות של הימלר.

לאחר כניעתה של גרמניה והתאבדותם של היטלר ורעייתו אווה בראון, פתחו אנשי הזאב בלוחמת גרילה כנגד הכוחות הרוסיים והאמריקאים. חברי הארגון ובעיקר צלפיו הצליחו אמנם להציק לכוחות הברית שכבשו את גרמניה, הם הרגו קצין פה וחייל שם, אך לא הצליחו להרתיעם או להבריחם מגרמניה. מנגד, הם השניאו את עצמם על האוכלוסייה הגרמנית שהייתה עייפה מהמלחמה והקיצוניות ורצתה לחזור לימים של שלום.

וכך, כשהם מנסים לחבל ב"כיבוש" ובמקביל מוסגרים על ידי אחיהם הגרמנים, הלכו "אנשי הזאב" ונחלשו. הבריחה המתמדת מהרדיפה של יחידות בעלות הברית, שנתמכה על ידי גרמנים רבים שהלשינו עליהם, הניבה את אותותיה. רבים מהם נתפסו, נהרגו או ברחו. דווקא הצעירים שבאנשי הזאב, בני הנוער ההיטלראי, לא נכנעו ולא חששו להילחם עד מוות. אבל הם היו הפחות מנוסים או יעילים בלוחמה בחיילי בעלות הברית המקצועיים והסוף הגיע די מהר.

את ההשראה לשם היחידה שאבו מייסדיו מהספר הדמיוני על "אנשי הזאב" של הרמן לונס, ששמו בגרמנית היה "Der Werwolf".


הנה סרטון אותנטי של כוחות הגרילה הנאציים:

http://youtu.be/KNCNAxdCkRE?t=1m01s


וסרט תיעודי על כוחות הגרילה הנאציים:

http://youtu.be/jKlwNsW5T3I?long=yes