שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הפך בחור עילג ומשונה לסלב האינטרנט הראשון בעולם?
מאהיר צ'ארה, מאהיר צ'גרי או מאהיר קגרי היה עיתונאי טורקי חביב, דובר אנגלית ברמה נמוכה, שבשנת 1999 ביקש מחבר לפתוח לו דף אינטרנט משלו, מעין אתר קטן שיציג אותו לעולם.. האתר שהיה כתוב באנגלית עילגת ועשוי בצורה מגוחכת מעט, התגלה על ידי בחור אמריקאי שפרסם אותו בין חבריו והפך אותו ללהיט - כולם שיתפו את חבריהם באתר העילג והלא מקצועי הזה, עם תמונות משונות של מאהיר וסיסמה מנצחת שכתב באנגלית משובשת: "I kiss You".
השאר היה היסטריה... מאהיר זכה לטלפונים מכל העולם, עם בנות שאומרות לו "אני מנשק אותך!". בכל הרשת רצו קליפים ותמונות מחווה שצולמו לו והמוני אתרים נבנו כמחווה לאיש החביב מטורקיה, הוא הוזמן לתכניות טלוויזיה בכל העולם והפך לסייבר-מגה-סלב העולמי הכי מפורסם באינטרנט!
יש כאלה שאמרו עליו שחוסר המודעות העצמית שלו מדהים ואחרים אמרו עליו שהוא בדיוק מה שחסר לעולם הזה - תמים, לא ציני ומוכן להיות בדיחה עולמית ובלבד שיאפשרו לו להיות מה שהוא - בן אדם עם עיניים טובות וחוש הומור מצוין.
הפרסום של מאהיר הדגים את כוחה של רשת האינטרנט והיכולת שלה להפוך את האזוטרי ואף הנלעג למצליח ומפורסם. בעידן שנשיא ארה"ב הוא ברנש בעל אוצר מילים מצומצם כל כך, ניתן להבין שתופעת מאהיר הדגימה את ההווה שלנו.
כך או כך, אחרי מספר שנים מאהיר נשכח מעט, אבל בשנת 2006 הוא התפרסם שוב כשרצה לתבוע את יוצר בוראט בנימוק ש"הוא גונב את הדמות שלי ונותן מסר רע לאנשים של ארצות הברית".
הנה סרטון על מאהיר התורכי:
http://youtu.be/h3MZ1WCUN8Q?t=9s
הכוכב הוויראלי הראשון של הרשת:
https://youtu.be/WpJ8Xwr8sVA
סיפורו באולפן:
https://youtu.be/cElpO56As-I
קליפ של מאהיר שבו הוא מציג את העולם שלו:
http://youtu.be/t77-LpSRbBQ
I kiss You:
https://youtu.be/RdLFRyflCzM
מהו דף מיליון הדולר?
מה קרה כשבחור אנגלי בן 21 בשם אלכס טיו גילה שחסר לו כסף כדי ללמוד מינהל עסקים באוניברסיטה? - הוא החליט להקים אתר מיליון דולר, כלומר לא אתר שיעלה מיליון דולר להקימו, אלא אתר שבו יהיו מיליון פיקסלים (נקודות מסך) וכל פיקסל יימכר למעוניין בדולר אחד בדיוק!
בדף הבית של האתר מיקם אלכס ריבועים של 100 פיקסלים (10 על 10 פיקסלים). הכל היה חלק מתמונות בגודל 1,000 על 1,000 פיקסלים - סה"כ מיליון פיקסלים שמחיר כל אחד מהם דולר..
זו יכולה הייתה להיות עוד שטות אינטרנטית אבל האתר שהשיק אלכס בשנת 2005 הפך בתוך זמן קצר לאתר המפורסם בעולם. כולם דיברו על האתר המשונה שמוכרים בו פיקסלים, אבל הכי מדהים היה שבמהירות עצומה החלו בעלי עסקים ואנשים שוחרי פרסום לקנות את הפיקסלים שכולם באים לראות ואלכס הצליח להרוויח מהאתר מעל מיליון דולר! - כמובן שהוא גם זכה לפרסום עולמי ורבים שאלו אם הוא צריך בכלל ללמוד עכשיו באוניברסיטה, אחרי שעשה לכולם בית ספר למינהל עסקים בעידן המודרני לכל העולם..
האתר הפך לתופעת רשת. הוא זכה לתקיפות ופריצות של האקרים ונוכלים, קמו לו עשרות חקיינים ומישהו אפילו הקים את "אתר המייל" (שבו ההוא מכר אינצ'ים שלמים וקבע שכשיימכרו כולם תגיע הגלילה לאורך של מיל שלם (שווה לקילומטר ושש מאות מטרים).. ההוא לא השיג, אגב, את מטרתו..
הנה סיפורו של אתר המיליון של אלכס טיו:
http://youtu.be/a17avCde2Pg
ויוצר האתר בראיון שבו הוא מספר על הרעיון והביצוע של אתר היסטורי:
http://youtu.be/wP71uabuqQQ
מיהי הסינדרלה של עולם הזמר?
כשהיא עלתה לבמה, אישה לא צעירה, בעלת מראה של דודה סקוטית כעורה ושמנמנה, עם תסרוקת מיושנת והליכה כבדה, היא נראתה כמו הדבר האחרון שיקסום למישהו. אבל כשסוזאן בויל הסקוטית, פתחה את פיה כדי לשיר, היא הפכה ברגע אחד לסנסציה עולמית, שהייתה לאחת מאגדות הסינדרלה הגדולות של עידן הריאליטי.
בויל זכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה. על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה, זיהו אותה שופטי וצופי "הכישרון של בריטניה" כזמרת מדהימה. האינטרנט עשה את השאר.. הרשת יכולה לפרסם כיום אנשים מוכשרים בתוך שעות אחדות ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של האתמול יהפוך לכוכב העולמי של מחר.
זה בדיוק מה שקרה לסוזאן בויל. מברווזון מכוער שאיש לא הביט לעברו היא הפכה ללהיט עולמי. האודישן שלה בתכנית הריאליטי הפך לאחד הקליפים הנצפים בהיסטוריה של אתר הוידאו יוטיוב והיא עצמה זכתה לסיפור סינדרלה מודרני ועתיר צופים. בויל גם זכתה לבסוף בתחרות הריאליטי הבריטית והפכה לזמרת עסוקה ומצליחה. כיום היא מופיעה בכל העולם וזוכה לאהבה וכבוד שמעולם לא חלמה על שכמותם.
היא גם ההוכחה שבעידן דוגמניות-העל, בתרבות הסלבס, היפים והצעירים, ועם קידוש הרזון והניתוחים הפלסטיים, גם היום יש עוד מי שמצליחים בזכות מה שיש בקנקן ולא במה שמצטלם ממנו.
הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (מתורגם):
http://youtu.be/EgoPlaam24Y
וסיפורה של בויל ברשת (מתורגם):
https://youtu.be/eyKSdUfz3Ls?t=5m03s&end=7m35s?long=yes
מיהו חתול הבית?
את חתול הבית (Cat), חיית המחמד הנפוצה ביותר בעולם, ניתן למצוא בכל מקום. כולל באינטרנט, בו הוא הפך לבעל החיים הנצפה ביותר.
החתול הוא יונק טורף אך מבוית, הנמנה על משפחת החתוליים ונפוץ בכל יבשות העולם המיושבות בבני אדם. למעט אינטראקציה מזדמנת עם חתולים אחרים, חתול הבית חי בדרך כלל בבדידות. עם 18 שעות שינה ביממה, הוא נוטה להיות איטי למדי, אפילו מעט עצלן.
התחום היחידי בו הוא פועל באופן מאומץ הוא השגת מזון. שם הוא מהיר מאוד. חתולים יכולים להגיע כמעט עד מהירות של 50 קילומטרים לשעה. ואגב, מהירות הריצה שלהם מתחרה רק ביכולת השרירית המטורפת שמתבטאת בקפיצה וניתור מבהילים - פי 5 מאורך גופם. דמיינו יכולת של אדם שבניתור אחד עובר מעל ראשו של ג'ירף וקיבלתם את ניתור החתול.
החתול הוא יונק סקרן ואינטליגנטי. הקשר שלו עם בני אדם הוא טוב למדי. לא סתם הם הפכו למלכי הסרטונים ברשת - הם מצחיקים ומבדרים, לפחות אותנו בני האדם, יותר מכל יצור חי אחר.
את הזכרים של חתולי הבית מזהים בראש גדול יותר משל הנקבות ובכתמים המסודרים באופן שנוטה להיות יותר סימטרי.
יתכן שמקור המילה העברית "חתול", שבאה מחז"ל, היא מהשורש ח.ת.ל. כלומר כיסוי. מה הקשר? - מכיוון שהחתול מכסה את צרכיו, לאחר שהוא עושה אותם.
#היסטוריה של חתולים
משערים שמוצאם של חתולי הבית של ימינו הוא מתת-המינים של חתול הבר. אם לדייק אז מחתול הבר האפריקאי, שגודלו דומה לשלו.
החתול הוא טורף יבשה מושלם, ומבחינה גנטית, תאמינו או לא - חתול הבית הוא חיית פרא קטנה שגרה איתנו בבית.
אותן תכונות שאנו, בני האנוש, כל כך מוקסמים מהן הן למעשה התכונות שהתפתחו מהעבר הטורף של אבותיו. החל מההתנהגות, דרך מבנה הגוף, הכישורים הפיזיים המדהימים ועד לתפיסה, התכונות וכישרון הציד שלו.
כיום יש בעולם כמעט חצי מיליארד חתולים, מה שהופך אותם לאחד היונקים הכי מוצלחים בעולם, מבחינת שרידות.
היסטורית, החתול בוית בין 6,000 ל-4,000 לפני הספירה. מי שהחלו לביית אותו היו ככל הנראה בני אדם שהבחינו בציד העכברים המיומן שלו ובכך שהעכבר המזהם ומעביר המחלות לא חי בסביבתו של החתול. יתרון.
המצרים הקדומים ראו בחתולים בעלי חיים קדושים ואפילו אלים. צורתה של האלה המצרית בסטט (Bastet), למשל, הייתה של חתולה. במקדש בן 2,000 שנה שהתגלה ושהוקדש לה באלכסנדריה נמצאו המוני פסלי חתול שהעידו על כך.
הנה החתול (עברית):
https://youtu.be/NZi2fzp2Um8
הסיבה שאנחנו כל כך אוהבים חתולים (עברית):
https://youtu.be/oNEHnIHdkuI
באיסטנבול שבתורכיה הם ממש מלכים (עברית):
https://youtu.be/iMvtyHBnMWQ
על התנהגותם המרתקת של החתולים (מתורגם):
https://youtu.be/sI8NsYIyQ2A
מיתוסים על חתולים:
https://youtu.be/B1oDWbZKaig
מעקב זהיר גילה עד כמה שהם עדיין טורפים מיומנים:
https://youtu.be/mnE0NqrnDCU
וסרטונים כאלה הם להיטי אינטרנט - פספוסי חתולים:
https://youtu.be/hY7m5jjJ9mM
מה היה מהפכני בתוכנת ICQ?
תוכנת המסרים המיידיים ICQ הייתה למעשה הרשת החברתית הראשונה באינטרנט. התוכנה המהפכנית הזו פותחה בישראל, על ידי מספר צעירים שחיפשו דרך לתקשר עם החברים שלהם כשהם מחוברים לרשת.
הזמן הוא שנות ה-90, המועד שבו פרץ האינטרנט לחיינו. מרבית המשתמשים היו מחוברים אז בחיוג ושילמו לפי זמן החיבור. במצב כזה, אדם התחבר לרשת האינטרנט רק כשהוא התכוון ממש לגלוש ברשת או לקרוא ולכתוב מיילים. חבורת הצעירים הזו פינטזה על תוכנה שבה הם יראו בצד המסך מי מחבריהם מחובר ויוכלו להתכתב איתו בצ'ט ידידותי ופשוט, תוך כדי גלישה וביצוע פעולות אחרות ברשת.
הפיתוח היה החלק הקל. החברים גייסו את אביו של אריק ורדי, אחד מהם, בתור מנכ"ל החברה שהחליטו להקים. הם עצמם התרכזו רק בפיתוח ויוסי ורדי, איש בעל ניסיון עסקי וניהולי אבל כמעט ללא הבנה במחשבים, הוא החל להפוך את הדבר הזה לחברה עיסקית בשם "מיראביליס".
בהובלתו של יוסי ורדי הם החליטו שהתוכנה שפיתחו תחולק בחינם, תפיסה מהפכנית באותם הימים. בנוסף, הם החליטו לשווק אותה דרך קבוצת גיקים, אנשים שהם "מאמצים מוקדמים". הם הניחו שאם הללו יאהבו אותה, הם יגרמו לחבריהם להוריד ולהתקין, כדי שיוכלו לשוחח איתם בעזרתה.
קיוו ולא הבינו מה צופן העתיד. שיטת ההפצה הזו, שלימים תיקרא "שיווק ויראלי", הפכה להצלחה בלתי נתפסת. אם קודם קיוו שיהיו כמה אלפי משתמשים במוצר, מיליונים העבירו איש לחבריו את השמועה על ICQ וגרמו להורדות שעלו בטור חשבוני תלול. עשרות מיליוני משתמשים הפכו אותה ללהיט ענקי. קמה הרשת החברתית (אם כי לא כינו אותה כך) הראשונה ברשת.
בצד ההצלחה, החזיקה החברה הקטנה שרתים שבקושי החזיקו מעמד מול העומסים האדירים של מיליוני המשתמשים הנלהבים. במקביל קמו חברות שפיתחו מוצרים מתחרים, כולל מיקרוסופט שפיתחה את ה"מסנג'ר" שלה. בשקט ובפקחות ניהל יוסי ורדי משא ומתן בהפסקות עם חברת AOL על מכירת החברה. אבל בכל פעם שחזרו אליו הוא העלה את המחיר. האמריקאים הופתעו מהנוסחה היחודית שלו, שמספר המשתמשים בתוכנה ולא ההכנסות (האפסיות), הוא שקובע את ערך החברה. לבסוף הם החליטו להיכנע ורכשו את החברה בסכום דימיוני של 431 מיליוני דולרים!
ורדי הסביר שהמכירה הייתה מחוייבת המציאות. הוא נימק זאת בעובדה שלא עמד כסף לרשותם, אלא ההון העצמי המינימלי שהוא עצמו הזרים לה. הוא חשש שהשרתים לא יעמדו בעומס והכל יקרוס ולכן, בזמן שניהל משא ומתן קשוח, הוא התפלל בלב לסיומו.
הנה תוכנת המסרים ICQ היום:
https://youtu.be/LitgkkGZnao
מוסיקה שנעשתה מהצלילים של תוכנת ICQ:
https://youtu.be/sZPo9PVqkIs
ופרסומת שמסבירה בלי מילים מה עשתה ICQ לנוער:
https://youtu.be/dbW-Q84yBOc
מיהם 'האנשים שהם נפלאים'?
סרטוני "people are awesome" הם סדרת סרטונים של אנשים שעושים דברים מדהימים. זו סדרת סרטונים שעולים לרשת האינטרנט וזוכים למיליוני צפיות. הסדרה גדלה כל הזמן וחוגגת את החיים הצעירים, עם הספורט האתגרי ואהבת החיים, הנעורים והיופי. מדובר בסרטוני אוסף שעשויים באיכות מרשימה ביותר, שנאספים מהמבחר העצום שעולה לרשת כל הזמן והופכים ללקטים של יופי וקצב.
הסרטונים לוו בעבר במוסיקה של להקת "Mecha Love" (אהבת מכה), אך כיום נבחרת מוסיקה צעירה וקצבית מגוונת מכל הסוגים כדי ללוותם. עם הזמן נולדו גם התמקדויות, כגון סרטוני 'נשים הן נפלאות' וכדומה. הסרטונים הללו הפכו לתופעה ויראלית שמיליונים צופים בהם ורבים מעלים סרטוני לקט כאלו שגם הם הופכים להצלחות ויראליות גדולות ברשת.
הנה סרטון של האוסף של 'האנשים הם נפלאים' משנת 2017:
http://youtu.be/JZGl0rCEUEc
ואוסף 'האנשים הנפלאים' של קיץ 2015:
http://youtu.be/hXr_R9wLU-E
מה הפך את החתולים כל כך ויראליים ברשת?
אין ספק שצפייה בחתולים היא מההנאות המשעשעות באינטרנט. סרטוני חתולים קצרים וקליטים ברשת הם ויראליים ומופצים בהתלהבות, במיוחד אם החומר המצולם משעשע או שהם מבצעים תעלולים המוגדרים "פספוסים".
כל גולש יודע שפוטנציאל הוויראליות הגבוה של חתולים מקוונים הוא אינסופי, גם אם באופן מפתיע, הכלבים עוברים אותם בשנים האחרונות.
אם מנסים להבין את הפופולריות של חתולים ברשת ברור שהיותם חיות מחמד מתוקות, אהובות ומצחיקות, יכול להביא בקלות להזדהות עימם. אנשים מתים על חתולים מתוקים שנופלים, מתנגשים, עושים מחוות משונות או תופסים בעלות על בעליהם.
כי עם העזה, נפילות משעשעות, סלידה מהמים, הבעות פנים שלא פעם הן ממש אנושיות - סרטוני חתולים הם מאותם חומרים שהם א-פוליטיים ולא מפלגים בשום צורה, מה שמאפשר לגולשים ליהנות ולשתפם בלי מגבלות ומחלוקת.
עם פה קטנטן, מצח גדול, אף כפתורי ועיניים גדולות, יש חוקרים הטוענים שצורת פניו של החתול מזכירה לנו תינוק אנושי או דמויות אהובות של דיסני, מה שהופך אותו נוח מאוד להאנשה ומעורר אצלנו המון הזדהות.
הם גם מעט מסתוריים. כי אם כלבים נוטים להחצין רגשות ולהתחבר רגשית לבעליהם, החתולים נדמים לנו תמיד כמסתירים דבר מה ואינם גלויים לגמרי.
יש עוד הסבר מעניין והוא תרבותי ברמת הרשת. שווה לדעת שחיפושים של סרטוני כלבים עקפו כבר בשנת 2014 את חיפוש סרטוני החתולים ומאז המצב הזה קבוע.
במקביל, נמצא במחקרים שחתולים הם בעל החיים המועדף על אנשים המוגדרים "אִינְטְרוֹבֶרְטִים", אנשים מבוגרים ומופנמים. אלו האנשים שבתחילת עידן האינטרנט השתמשו בו יותר, מה שחיזק את הטרנד לטובת החתולים והביא להתלהבות דווקא מסרטונים שלהם.
מה הסוד של חמידות החתול? (עברית)
https://youtu.be/oNEHnIHdkuI
נפילות מצחיקות:
https://youtu.be/Yd3E18ocyUA
מחוות מפילות:
https://youtu.be/zVQp_Tyruik
והיחסים המצחיקים של החתולים:
https://youtu.be/hY7m5jjJ9mM?long=yes
למה טוחנים מכשירים בסדרת הרשת Will it blend ומה אפשר ללמוד מהם?
אפילו באינטרנט, ממלכת הדברים המוזרים שהופכים טרנדיים להפליא, מהווה סדרת האינטרנט הפופולארית Will it blend תופעה תרבותית יוצאת דופן. בסדרה זו סרטונים ויראליים רבים שבהם מושלכים אל תוך בלנדר מגוון פריטים, ממכשירים חדשים ויקרים להפליא שהופכים לאבקה אפורה ועד לעצמים משונים אחרים. הכל הולך בבלנדר הזה...
המרכיבים הקומיים שהתפתחו סביב טקס הטחינה של מכשירים יקרים ונחשקים בבלנדר הפכו את הסרטונים הללו לנצפים במיוחד ומיליוני צפיות נרשמות לכל סרטון כזה. אבל נראה שההתרגשות שמוצאים הגולשים בסרטונים הללו היא קצת כמו זו שמתעוררת אצל רבים בצפייה בסרטוני זוועה או סרטי אימה בטלוויזיה. כשאדם מתיישב לראות את המכשירים הנחשקים כל כך, כשהם נטחנים עד דק בבלנדר הביתי, הוא צופה בפחד הגדול שלו, שיינזק המכשיר היקר שקנה או שקיבל מההורים, מבלי להיפגע...
לבלנדטק, חברה אמריקאית שמייצרת את הבלנדרים החזקים והעמידים ביותר בשוק, נמאס לשווק בסרטונים משעממים שאף אחד לא צופה בהם. ג'ורג' רייט, מנהל השיווק של החברה, ראה שוב ושוב את מייסד החברה והמנכ"ל שלה, טום דיקסון, בוחן את עמידות הבלנדרים שלו בניסיונות לבחון כיצד הם פועלים על חומרים שונים. יום אחד הוא הציע לדיקסון להעלות סרטונים שלו בחלוק מעבדה ומשקפי מגן, כשהוא טוחן חפצים, לא לפני שהוא שואל "האם זה ייטחן?"
דיקסון אפילו לא ידע אז מהו יוטיוב. האיש הוא אמנם ממציא גאון שהצליח לפתוח ולרשום פטנט על הבלנדרים החזקים ביותר, אבל גיק של אינטרנט הוא ממש לא היה. בכל זאת הוא הסכים לרעיון המוזר... הם העלו את הסרטון הראשון, שבו השליך דיקסון לבלנדר כמה כדורי גולף וטחן אותם. בסרטון הזה צפו מעל 7 מיליון אנשים!
והתוצאה הפכה להצלחה עצומה. כולם רצו לראות את הסרטון המשונה שבו טוחן דיקסון חפצים בבלנדרים שהוא מוכר. עשרות מיליוני צפיות צברה חברת "בלנדטק" בסרטונים נוספים ומכירות הבלנדרים שלה עלו בחדות. עוד ועוד חפצים נחשקים ונחשקים מאד נטחנו בבלנדרים שלה, ביניהם כל דגם של אייפון שיצא, אייפד יקר, אינסוף גאדג'טים ומכשירים, צעצועים ומוצרים מותרות, כלי בית, עטים וכל דבר הזוי אחר שעלה במוחם. דיקסון הוזמן על ידי יצרנים לטחון את מוצריהם והתארח שוב ושוב בתכניות טלוויזיה שהפכו אותו לכוכב.
לעסקים זה עשה דברים מדהימים. המכירות גאו ועלו ומוצרי בלנדטק נמכרים כיום בכל העולם. מהחברה שהייתה שווה 20 מיליון דולר, היא הפכה לחברה של חצי מיליארד. מאות מיליארדי צפיות נרשמו לסרטונים שלה.
הנה סרטון בסדרת האינטרנט הפופולרית Will it blend:
http://youtu.be/lBUJcD6Ws6s
גיבור הסדרה מספר על הדרך שעשתה:
http://youtu.be/hHIqUkogY7g
קדימון לסרט שעשו על ההצלחה הזו:
http://youtu.be/oMHCfZ9mxQE
טום דיקסון מנסה להסביר את התופעה המדהימה שיצר:
http://youtu.be/lK1ZKT9PB_8
הסרטון שעלה ב-2007 כשנטחן מכשיר האייפון הראשון בתוך בלנדר:
https://youtu.be/qg1ckCkm8YI
וטחינה בבלנדר מוקדשת גם לדברים מוזרים יותר כמו שלד וגולגולת:
http://youtu.be/AsTZm7QtY84
מהו פופוליזם?
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):
https://youtu.be/PCHCYYDt77c
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מאהיר צ'ארה, מאהיר צ'גרי או מאהיר קגרי היה עיתונאי טורקי חביב, דובר אנגלית ברמה נמוכה, שבשנת 1999 ביקש מחבר לפתוח לו דף אינטרנט משלו, מעין אתר קטן שיציג אותו לעולם.. האתר שהיה כתוב באנגלית עילגת ועשוי בצורה מגוחכת מעט, התגלה על ידי בחור אמריקאי שפרסם אותו בין חבריו והפך אותו ללהיט - כולם שיתפו את חבריהם באתר העילג והלא מקצועי הזה, עם תמונות משונות של מאהיר וסיסמה מנצחת שכתב באנגלית משובשת: "I kiss You".
השאר היה היסטריה... מאהיר זכה לטלפונים מכל העולם, עם בנות שאומרות לו "אני מנשק אותך!". בכל הרשת רצו קליפים ותמונות מחווה שצולמו לו והמוני אתרים נבנו כמחווה לאיש החביב מטורקיה, הוא הוזמן לתכניות טלוויזיה בכל העולם והפך לסייבר-מגה-סלב העולמי הכי מפורסם באינטרנט!
יש כאלה שאמרו עליו שחוסר המודעות העצמית שלו מדהים ואחרים אמרו עליו שהוא בדיוק מה שחסר לעולם הזה - תמים, לא ציני ומוכן להיות בדיחה עולמית ובלבד שיאפשרו לו להיות מה שהוא - בן אדם עם עיניים טובות וחוש הומור מצוין.
הפרסום של מאהיר הדגים את כוחה של רשת האינטרנט והיכולת שלה להפוך את האזוטרי ואף הנלעג למצליח ומפורסם. בעידן שנשיא ארה"ב הוא ברנש בעל אוצר מילים מצומצם כל כך, ניתן להבין שתופעת מאהיר הדגימה את ההווה שלנו.
כך או כך, אחרי מספר שנים מאהיר נשכח מעט, אבל בשנת 2006 הוא התפרסם שוב כשרצה לתבוע את יוצר בוראט בנימוק ש"הוא גונב את הדמות שלי ונותן מסר רע לאנשים של ארצות הברית".
הנה סרטון על מאהיר התורכי:
http://youtu.be/h3MZ1WCUN8Q?t=9s
הכוכב הוויראלי הראשון של הרשת:
https://youtu.be/WpJ8Xwr8sVA
סיפורו באולפן:
https://youtu.be/cElpO56As-I
קליפ של מאהיר שבו הוא מציג את העולם שלו:
http://youtu.be/t77-LpSRbBQ
I kiss You:
https://youtu.be/RdLFRyflCzM
מה קרה כשבחור אנגלי בן 21 בשם אלכס טיו גילה שחסר לו כסף כדי ללמוד מינהל עסקים באוניברסיטה? - הוא החליט להקים אתר מיליון דולר, כלומר לא אתר שיעלה מיליון דולר להקימו, אלא אתר שבו יהיו מיליון פיקסלים (נקודות מסך) וכל פיקסל יימכר למעוניין בדולר אחד בדיוק!
בדף הבית של האתר מיקם אלכס ריבועים של 100 פיקסלים (10 על 10 פיקסלים). הכל היה חלק מתמונות בגודל 1,000 על 1,000 פיקסלים - סה"כ מיליון פיקסלים שמחיר כל אחד מהם דולר..
זו יכולה הייתה להיות עוד שטות אינטרנטית אבל האתר שהשיק אלכס בשנת 2005 הפך בתוך זמן קצר לאתר המפורסם בעולם. כולם דיברו על האתר המשונה שמוכרים בו פיקסלים, אבל הכי מדהים היה שבמהירות עצומה החלו בעלי עסקים ואנשים שוחרי פרסום לקנות את הפיקסלים שכולם באים לראות ואלכס הצליח להרוויח מהאתר מעל מיליון דולר! - כמובן שהוא גם זכה לפרסום עולמי ורבים שאלו אם הוא צריך בכלל ללמוד עכשיו באוניברסיטה, אחרי שעשה לכולם בית ספר למינהל עסקים בעידן המודרני לכל העולם..
האתר הפך לתופעת רשת. הוא זכה לתקיפות ופריצות של האקרים ונוכלים, קמו לו עשרות חקיינים ומישהו אפילו הקים את "אתר המייל" (שבו ההוא מכר אינצ'ים שלמים וקבע שכשיימכרו כולם תגיע הגלילה לאורך של מיל שלם (שווה לקילומטר ושש מאות מטרים).. ההוא לא השיג, אגב, את מטרתו..
הנה סיפורו של אתר המיליון של אלכס טיו:
http://youtu.be/a17avCde2Pg
ויוצר האתר בראיון שבו הוא מספר על הרעיון והביצוע של אתר היסטורי:
http://youtu.be/wP71uabuqQQ
כשהיא עלתה לבמה, אישה לא צעירה, בעלת מראה של דודה סקוטית כעורה ושמנמנה, עם תסרוקת מיושנת והליכה כבדה, היא נראתה כמו הדבר האחרון שיקסום למישהו. אבל כשסוזאן בויל הסקוטית, פתחה את פיה כדי לשיר, היא הפכה ברגע אחד לסנסציה עולמית, שהייתה לאחת מאגדות הסינדרלה הגדולות של עידן הריאליטי.
בויל זכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה. על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה, זיהו אותה שופטי וצופי "הכישרון של בריטניה" כזמרת מדהימה. האינטרנט עשה את השאר.. הרשת יכולה לפרסם כיום אנשים מוכשרים בתוך שעות אחדות ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של האתמול יהפוך לכוכב העולמי של מחר.
זה בדיוק מה שקרה לסוזאן בויל. מברווזון מכוער שאיש לא הביט לעברו היא הפכה ללהיט עולמי. האודישן שלה בתכנית הריאליטי הפך לאחד הקליפים הנצפים בהיסטוריה של אתר הוידאו יוטיוב והיא עצמה זכתה לסיפור סינדרלה מודרני ועתיר צופים. בויל גם זכתה לבסוף בתחרות הריאליטי הבריטית והפכה לזמרת עסוקה ומצליחה. כיום היא מופיעה בכל העולם וזוכה לאהבה וכבוד שמעולם לא חלמה על שכמותם.
היא גם ההוכחה שבעידן דוגמניות-העל, בתרבות הסלבס, היפים והצעירים, ועם קידוש הרזון והניתוחים הפלסטיים, גם היום יש עוד מי שמצליחים בזכות מה שיש בקנקן ולא במה שמצטלם ממנו.
הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (מתורגם):
http://youtu.be/EgoPlaam24Y
וסיפורה של בויל ברשת (מתורגם):
https://youtu.be/eyKSdUfz3Ls?t=5m03s&end=7m35s?long=yes
את חתול הבית (Cat), חיית המחמד הנפוצה ביותר בעולם, ניתן למצוא בכל מקום. כולל באינטרנט, בו הוא הפך לבעל החיים הנצפה ביותר.
החתול הוא יונק טורף אך מבוית, הנמנה על משפחת החתוליים ונפוץ בכל יבשות העולם המיושבות בבני אדם. למעט אינטראקציה מזדמנת עם חתולים אחרים, חתול הבית חי בדרך כלל בבדידות. עם 18 שעות שינה ביממה, הוא נוטה להיות איטי למדי, אפילו מעט עצלן.
התחום היחידי בו הוא פועל באופן מאומץ הוא השגת מזון. שם הוא מהיר מאוד. חתולים יכולים להגיע כמעט עד מהירות של 50 קילומטרים לשעה. ואגב, מהירות הריצה שלהם מתחרה רק ביכולת השרירית המטורפת שמתבטאת בקפיצה וניתור מבהילים - פי 5 מאורך גופם. דמיינו יכולת של אדם שבניתור אחד עובר מעל ראשו של ג'ירף וקיבלתם את ניתור החתול.
החתול הוא יונק סקרן ואינטליגנטי. הקשר שלו עם בני אדם הוא טוב למדי. לא סתם הם הפכו למלכי הסרטונים ברשת - הם מצחיקים ומבדרים, לפחות אותנו בני האדם, יותר מכל יצור חי אחר.
את הזכרים של חתולי הבית מזהים בראש גדול יותר משל הנקבות ובכתמים המסודרים באופן שנוטה להיות יותר סימטרי.
יתכן שמקור המילה העברית "חתול", שבאה מחז"ל, היא מהשורש ח.ת.ל. כלומר כיסוי. מה הקשר? - מכיוון שהחתול מכסה את צרכיו, לאחר שהוא עושה אותם.
#היסטוריה של חתולים
משערים שמוצאם של חתולי הבית של ימינו הוא מתת-המינים של חתול הבר. אם לדייק אז מחתול הבר האפריקאי, שגודלו דומה לשלו.
החתול הוא טורף יבשה מושלם, ומבחינה גנטית, תאמינו או לא - חתול הבית הוא חיית פרא קטנה שגרה איתנו בבית.
אותן תכונות שאנו, בני האנוש, כל כך מוקסמים מהן הן למעשה התכונות שהתפתחו מהעבר הטורף של אבותיו. החל מההתנהגות, דרך מבנה הגוף, הכישורים הפיזיים המדהימים ועד לתפיסה, התכונות וכישרון הציד שלו.
כיום יש בעולם כמעט חצי מיליארד חתולים, מה שהופך אותם לאחד היונקים הכי מוצלחים בעולם, מבחינת שרידות.
היסטורית, החתול בוית בין 6,000 ל-4,000 לפני הספירה. מי שהחלו לביית אותו היו ככל הנראה בני אדם שהבחינו בציד העכברים המיומן שלו ובכך שהעכבר המזהם ומעביר המחלות לא חי בסביבתו של החתול. יתרון.
המצרים הקדומים ראו בחתולים בעלי חיים קדושים ואפילו אלים. צורתה של האלה המצרית בסטט (Bastet), למשל, הייתה של חתולה. במקדש בן 2,000 שנה שהתגלה ושהוקדש לה באלכסנדריה נמצאו המוני פסלי חתול שהעידו על כך.
הנה החתול (עברית):
https://youtu.be/NZi2fzp2Um8
הסיבה שאנחנו כל כך אוהבים חתולים (עברית):
https://youtu.be/oNEHnIHdkuI
באיסטנבול שבתורכיה הם ממש מלכים (עברית):
https://youtu.be/iMvtyHBnMWQ
על התנהגותם המרתקת של החתולים (מתורגם):
https://youtu.be/sI8NsYIyQ2A
מיתוסים על חתולים:
https://youtu.be/B1oDWbZKaig
מעקב זהיר גילה עד כמה שהם עדיין טורפים מיומנים:
https://youtu.be/mnE0NqrnDCU
וסרטונים כאלה הם להיטי אינטרנט - פספוסי חתולים:
https://youtu.be/hY7m5jjJ9mM
ויראליות
תוכנת המסרים המיידיים ICQ הייתה למעשה הרשת החברתית הראשונה באינטרנט. התוכנה המהפכנית הזו פותחה בישראל, על ידי מספר צעירים שחיפשו דרך לתקשר עם החברים שלהם כשהם מחוברים לרשת.
הזמן הוא שנות ה-90, המועד שבו פרץ האינטרנט לחיינו. מרבית המשתמשים היו מחוברים אז בחיוג ושילמו לפי זמן החיבור. במצב כזה, אדם התחבר לרשת האינטרנט רק כשהוא התכוון ממש לגלוש ברשת או לקרוא ולכתוב מיילים. חבורת הצעירים הזו פינטזה על תוכנה שבה הם יראו בצד המסך מי מחבריהם מחובר ויוכלו להתכתב איתו בצ'ט ידידותי ופשוט, תוך כדי גלישה וביצוע פעולות אחרות ברשת.
הפיתוח היה החלק הקל. החברים גייסו את אביו של אריק ורדי, אחד מהם, בתור מנכ"ל החברה שהחליטו להקים. הם עצמם התרכזו רק בפיתוח ויוסי ורדי, איש בעל ניסיון עסקי וניהולי אבל כמעט ללא הבנה במחשבים, הוא החל להפוך את הדבר הזה לחברה עיסקית בשם "מיראביליס".
בהובלתו של יוסי ורדי הם החליטו שהתוכנה שפיתחו תחולק בחינם, תפיסה מהפכנית באותם הימים. בנוסף, הם החליטו לשווק אותה דרך קבוצת גיקים, אנשים שהם "מאמצים מוקדמים". הם הניחו שאם הללו יאהבו אותה, הם יגרמו לחבריהם להוריד ולהתקין, כדי שיוכלו לשוחח איתם בעזרתה.
קיוו ולא הבינו מה צופן העתיד. שיטת ההפצה הזו, שלימים תיקרא "שיווק ויראלי", הפכה להצלחה בלתי נתפסת. אם קודם קיוו שיהיו כמה אלפי משתמשים במוצר, מיליונים העבירו איש לחבריו את השמועה על ICQ וגרמו להורדות שעלו בטור חשבוני תלול. עשרות מיליוני משתמשים הפכו אותה ללהיט ענקי. קמה הרשת החברתית (אם כי לא כינו אותה כך) הראשונה ברשת.
בצד ההצלחה, החזיקה החברה הקטנה שרתים שבקושי החזיקו מעמד מול העומסים האדירים של מיליוני המשתמשים הנלהבים. במקביל קמו חברות שפיתחו מוצרים מתחרים, כולל מיקרוסופט שפיתחה את ה"מסנג'ר" שלה. בשקט ובפקחות ניהל יוסי ורדי משא ומתן בהפסקות עם חברת AOL על מכירת החברה. אבל בכל פעם שחזרו אליו הוא העלה את המחיר. האמריקאים הופתעו מהנוסחה היחודית שלו, שמספר המשתמשים בתוכנה ולא ההכנסות (האפסיות), הוא שקובע את ערך החברה. לבסוף הם החליטו להיכנע ורכשו את החברה בסכום דימיוני של 431 מיליוני דולרים!
ורדי הסביר שהמכירה הייתה מחוייבת המציאות. הוא נימק זאת בעובדה שלא עמד כסף לרשותם, אלא ההון העצמי המינימלי שהוא עצמו הזרים לה. הוא חשש שהשרתים לא יעמדו בעומס והכל יקרוס ולכן, בזמן שניהל משא ומתן קשוח, הוא התפלל בלב לסיומו.
הנה תוכנת המסרים ICQ היום:
https://youtu.be/LitgkkGZnao
מוסיקה שנעשתה מהצלילים של תוכנת ICQ:
https://youtu.be/sZPo9PVqkIs
ופרסומת שמסבירה בלי מילים מה עשתה ICQ לנוער:
https://youtu.be/dbW-Q84yBOc
סרטוני "people are awesome" הם סדרת סרטונים של אנשים שעושים דברים מדהימים. זו סדרת סרטונים שעולים לרשת האינטרנט וזוכים למיליוני צפיות. הסדרה גדלה כל הזמן וחוגגת את החיים הצעירים, עם הספורט האתגרי ואהבת החיים, הנעורים והיופי. מדובר בסרטוני אוסף שעשויים באיכות מרשימה ביותר, שנאספים מהמבחר העצום שעולה לרשת כל הזמן והופכים ללקטים של יופי וקצב.
הסרטונים לוו בעבר במוסיקה של להקת "Mecha Love" (אהבת מכה), אך כיום נבחרת מוסיקה צעירה וקצבית מגוונת מכל הסוגים כדי ללוותם. עם הזמן נולדו גם התמקדויות, כגון סרטוני 'נשים הן נפלאות' וכדומה. הסרטונים הללו הפכו לתופעה ויראלית שמיליונים צופים בהם ורבים מעלים סרטוני לקט כאלו שגם הם הופכים להצלחות ויראליות גדולות ברשת.
הנה סרטון של האוסף של 'האנשים הם נפלאים' משנת 2017:
http://youtu.be/JZGl0rCEUEc
ואוסף 'האנשים הנפלאים' של קיץ 2015:
http://youtu.be/hXr_R9wLU-E
אין ספק שצפייה בחתולים היא מההנאות המשעשעות באינטרנט. סרטוני חתולים קצרים וקליטים ברשת הם ויראליים ומופצים בהתלהבות, במיוחד אם החומר המצולם משעשע או שהם מבצעים תעלולים המוגדרים "פספוסים".
כל גולש יודע שפוטנציאל הוויראליות הגבוה של חתולים מקוונים הוא אינסופי, גם אם באופן מפתיע, הכלבים עוברים אותם בשנים האחרונות.
אם מנסים להבין את הפופולריות של חתולים ברשת ברור שהיותם חיות מחמד מתוקות, אהובות ומצחיקות, יכול להביא בקלות להזדהות עימם. אנשים מתים על חתולים מתוקים שנופלים, מתנגשים, עושים מחוות משונות או תופסים בעלות על בעליהם.
כי עם העזה, נפילות משעשעות, סלידה מהמים, הבעות פנים שלא פעם הן ממש אנושיות - סרטוני חתולים הם מאותם חומרים שהם א-פוליטיים ולא מפלגים בשום צורה, מה שמאפשר לגולשים ליהנות ולשתפם בלי מגבלות ומחלוקת.
עם פה קטנטן, מצח גדול, אף כפתורי ועיניים גדולות, יש חוקרים הטוענים שצורת פניו של החתול מזכירה לנו תינוק אנושי או דמויות אהובות של דיסני, מה שהופך אותו נוח מאוד להאנשה ומעורר אצלנו המון הזדהות.
הם גם מעט מסתוריים. כי אם כלבים נוטים להחצין רגשות ולהתחבר רגשית לבעליהם, החתולים נדמים לנו תמיד כמסתירים דבר מה ואינם גלויים לגמרי.
יש עוד הסבר מעניין והוא תרבותי ברמת הרשת. שווה לדעת שחיפושים של סרטוני כלבים עקפו כבר בשנת 2014 את חיפוש סרטוני החתולים ומאז המצב הזה קבוע.
במקביל, נמצא במחקרים שחתולים הם בעל החיים המועדף על אנשים המוגדרים "אִינְטְרוֹבֶרְטִים", אנשים מבוגרים ומופנמים. אלו האנשים שבתחילת עידן האינטרנט השתמשו בו יותר, מה שחיזק את הטרנד לטובת החתולים והביא להתלהבות דווקא מסרטונים שלהם.
מה הסוד של חמידות החתול? (עברית)
https://youtu.be/oNEHnIHdkuI
נפילות מצחיקות:
https://youtu.be/Yd3E18ocyUA
מחוות מפילות:
https://youtu.be/zVQp_Tyruik
והיחסים המצחיקים של החתולים:
https://youtu.be/hY7m5jjJ9mM?long=yes
אפילו באינטרנט, ממלכת הדברים המוזרים שהופכים טרנדיים להפליא, מהווה סדרת האינטרנט הפופולארית Will it blend תופעה תרבותית יוצאת דופן. בסדרה זו סרטונים ויראליים רבים שבהם מושלכים אל תוך בלנדר מגוון פריטים, ממכשירים חדשים ויקרים להפליא שהופכים לאבקה אפורה ועד לעצמים משונים אחרים. הכל הולך בבלנדר הזה...
המרכיבים הקומיים שהתפתחו סביב טקס הטחינה של מכשירים יקרים ונחשקים בבלנדר הפכו את הסרטונים הללו לנצפים במיוחד ומיליוני צפיות נרשמות לכל סרטון כזה. אבל נראה שההתרגשות שמוצאים הגולשים בסרטונים הללו היא קצת כמו זו שמתעוררת אצל רבים בצפייה בסרטוני זוועה או סרטי אימה בטלוויזיה. כשאדם מתיישב לראות את המכשירים הנחשקים כל כך, כשהם נטחנים עד דק בבלנדר הביתי, הוא צופה בפחד הגדול שלו, שיינזק המכשיר היקר שקנה או שקיבל מההורים, מבלי להיפגע...
לבלנדטק, חברה אמריקאית שמייצרת את הבלנדרים החזקים והעמידים ביותר בשוק, נמאס לשווק בסרטונים משעממים שאף אחד לא צופה בהם. ג'ורג' רייט, מנהל השיווק של החברה, ראה שוב ושוב את מייסד החברה והמנכ"ל שלה, טום דיקסון, בוחן את עמידות הבלנדרים שלו בניסיונות לבחון כיצד הם פועלים על חומרים שונים. יום אחד הוא הציע לדיקסון להעלות סרטונים שלו בחלוק מעבדה ומשקפי מגן, כשהוא טוחן חפצים, לא לפני שהוא שואל "האם זה ייטחן?"
דיקסון אפילו לא ידע אז מהו יוטיוב. האיש הוא אמנם ממציא גאון שהצליח לפתוח ולרשום פטנט על הבלנדרים החזקים ביותר, אבל גיק של אינטרנט הוא ממש לא היה. בכל זאת הוא הסכים לרעיון המוזר... הם העלו את הסרטון הראשון, שבו השליך דיקסון לבלנדר כמה כדורי גולף וטחן אותם. בסרטון הזה צפו מעל 7 מיליון אנשים!
והתוצאה הפכה להצלחה עצומה. כולם רצו לראות את הסרטון המשונה שבו טוחן דיקסון חפצים בבלנדרים שהוא מוכר. עשרות מיליוני צפיות צברה חברת "בלנדטק" בסרטונים נוספים ומכירות הבלנדרים שלה עלו בחדות. עוד ועוד חפצים נחשקים ונחשקים מאד נטחנו בבלנדרים שלה, ביניהם כל דגם של אייפון שיצא, אייפד יקר, אינסוף גאדג'טים ומכשירים, צעצועים ומוצרים מותרות, כלי בית, עטים וכל דבר הזוי אחר שעלה במוחם. דיקסון הוזמן על ידי יצרנים לטחון את מוצריהם והתארח שוב ושוב בתכניות טלוויזיה שהפכו אותו לכוכב.
לעסקים זה עשה דברים מדהימים. המכירות גאו ועלו ומוצרי בלנדטק נמכרים כיום בכל העולם. מהחברה שהייתה שווה 20 מיליון דולר, היא הפכה לחברה של חצי מיליארד. מאות מיליארדי צפיות נרשמו לסרטונים שלה.
הנה סרטון בסדרת האינטרנט הפופולרית Will it blend:
http://youtu.be/lBUJcD6Ws6s
גיבור הסדרה מספר על הדרך שעשתה:
http://youtu.be/hHIqUkogY7g
קדימון לסרט שעשו על ההצלחה הזו:
http://youtu.be/oMHCfZ9mxQE
טום דיקסון מנסה להסביר את התופעה המדהימה שיצר:
http://youtu.be/lK1ZKT9PB_8
הסרטון שעלה ב-2007 כשנטחן מכשיר האייפון הראשון בתוך בלנדר:
https://youtu.be/qg1ckCkm8YI
וטחינה בבלנדר מוקדשת גם לדברים מוזרים יותר כמו שלד וגולגולת:
http://youtu.be/AsTZm7QtY84
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):
https://youtu.be/PCHCYYDt77c
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
במה הקדימו הגרייטפול דד את האינטרנט?
להקת הרוק הפסיכדלי הגרייטפוּל דֶד (Grateful Dead), בעברית "המתים אסירי התודה", היא מהלהקות החשובות של דור הפרחים ותרבות הנגד של שנות ה-60. עם השפעות ממגוון סגנונות מוסיקליים כמו רוק, פולק, קאנטרי, בלוגרס, בלוז וג'אז וסולן שהוא גם מלחין ומשורר, היא הפכה לאגדה כבר אז.
ה"גרייטפול דד" פעלו באזור מפרץ סן פרנסיסקו ותפסו חלק מרכזי בתנועה הפסיכדלית שנולדה אז. המוסיקה רוויית האל. אס. די. שלהם הייתה נהדרת, אבל היא הייתה רק חלק מהקסם של ההרכב הזה, שגילם את רוח הסיקסטיז בניהול הלהקה באופן שוויוני וחכם ביותר.
הם נחשבים לחלוצים ולמי שלמעשה המציאו את השיווק הוויראלי, כמו גם את הניוזלטר בדיוור הישיר ועוד שימושים שונים בטכנולוגיה, שהקדימו בשנים רבות את דור האינטרנט.
ואולי זו אחת הסיבות, שאחד העובדים הראשונים שגייסו לחברה מייסדי גוגל, מעריצי הגרייטפול דד, היה הטבח של הלהקה. כחלק מהסכם העבודה שלו ותמורת אוכל טוב לעובדי החברה הספורים, הוא זכה במניות של החברה. כמובן שתוך שנים אחדות הוא הפך למולטי-מיליונר...
ביל גרהם, אולי האמרגן החשוב בתולדות הרוק, אמר עליהם פעם ש"הם לא הטובים ביותר במה שהם עושים, הם היחידים שעושים מה שהם עושים!"
מעריציה של "להקת הגרייטפול דד" הם מהנאמנים ביותר שיש בסצנת הרוק לדורותיה. הם מכנים את עצמם "דֶד הֶדס" ונאמנים לה שנים רבות. בכך הם מחזירים לה אהבה שניתנה גם ממנה אליהם, שכן הגרייטפול דד התפרסמו בכך שהרשו ל"דד הדס" להקליט באופן חופשי את ההופעות שלה ולא פעם גם נגנו קטעים מיוחדים להקלטות הללו. הם אף הרשו להם לחלק ולהפיץ את ההקלטות לכל המעוניין, בתנאי שיופצו בחינם. כך הם יצרו שיווק ויראלי של הלהקה והמוסיקה שלה. הם היו מהראשונים ששמרו כתובות של כל המעריצים ושלחו דיוור ששיווק את ההופעות שלהם, מוצרים שקידמו וגם רעיונות שבהם האמינו.
גם צורת החשיבה וקבלת ההחלטות בלהקה נחשבת יחודית ומרתקת לאנשי ניהול. מאמרים וספרים שונים עסקו במה שקרוי "סודות הניהול של גרייטפול דד" ובסגנון הניהול שלהם, שמבוסס על הסכמה ושוויוניות בין כל החברים בלהקה. לאחר שמנהיג הלהקה ג'רי גרסיה מת, החליטו חבריו, בהחלטה אופיינית ללהקה ומתוך הוקרה לזכרו, שלא להשתמש יותר בשם "גרייטפול דד".
הנה סיפורה של להקת הגרייטפול דד:
https://youtu.be/iCRwt__7KUc
מנהיג הלהקה האגדי ג'רי גרסיה:
https://youtu.be/3C0ylT-HWjs
וסרט תיעודי על הלהקה:
https://youtu.be/OFLrFZqNkMU?long=yes
להקת הרוק הפסיכדלי הגרייטפוּל דֶד (Grateful Dead), בעברית "המתים אסירי התודה", היא מהלהקות החשובות של דור הפרחים ותרבות הנגד של שנות ה-60. עם השפעות ממגוון סגנונות מוסיקליים כמו רוק, פולק, קאנטרי, בלוגרס, בלוז וג'אז וסולן שהוא גם מלחין ומשורר, היא הפכה לאגדה כבר אז.
ה"גרייטפול דד" פעלו באזור מפרץ סן פרנסיסקו ותפסו חלק מרכזי בתנועה הפסיכדלית שנולדה אז. המוסיקה רוויית האל. אס. די. שלהם הייתה נהדרת, אבל היא הייתה רק חלק מהקסם של ההרכב הזה, שגילם את רוח הסיקסטיז בניהול הלהקה באופן שוויוני וחכם ביותר.
הם נחשבים לחלוצים ולמי שלמעשה המציאו את השיווק הוויראלי, כמו גם את הניוזלטר בדיוור הישיר ועוד שימושים שונים בטכנולוגיה, שהקדימו בשנים רבות את דור האינטרנט.
ואולי זו אחת הסיבות, שאחד העובדים הראשונים שגייסו לחברה מייסדי גוגל, מעריצי הגרייטפול דד, היה הטבח של הלהקה. כחלק מהסכם העבודה שלו ותמורת אוכל טוב לעובדי החברה הספורים, הוא זכה במניות של החברה. כמובן שתוך שנים אחדות הוא הפך למולטי-מיליונר...
ביל גרהם, אולי האמרגן החשוב בתולדות הרוק, אמר עליהם פעם ש"הם לא הטובים ביותר במה שהם עושים, הם היחידים שעושים מה שהם עושים!"
מעריציה של "להקת הגרייטפול דד" הם מהנאמנים ביותר שיש בסצנת הרוק לדורותיה. הם מכנים את עצמם "דֶד הֶדס" ונאמנים לה שנים רבות. בכך הם מחזירים לה אהבה שניתנה גם ממנה אליהם, שכן הגרייטפול דד התפרסמו בכך שהרשו ל"דד הדס" להקליט באופן חופשי את ההופעות שלה ולא פעם גם נגנו קטעים מיוחדים להקלטות הללו. הם אף הרשו להם לחלק ולהפיץ את ההקלטות לכל המעוניין, בתנאי שיופצו בחינם. כך הם יצרו שיווק ויראלי של הלהקה והמוסיקה שלה. הם היו מהראשונים ששמרו כתובות של כל המעריצים ושלחו דיוור ששיווק את ההופעות שלהם, מוצרים שקידמו וגם רעיונות שבהם האמינו.
גם צורת החשיבה וקבלת ההחלטות בלהקה נחשבת יחודית ומרתקת לאנשי ניהול. מאמרים וספרים שונים עסקו במה שקרוי "סודות הניהול של גרייטפול דד" ובסגנון הניהול שלהם, שמבוסס על הסכמה ושוויוניות בין כל החברים בלהקה. לאחר שמנהיג הלהקה ג'רי גרסיה מת, החליטו חבריו, בהחלטה אופיינית ללהקה ומתוך הוקרה לזכרו, שלא להשתמש יותר בשם "גרייטפול דד".
הנה סיפורה של להקת הגרייטפול דד:
https://youtu.be/iCRwt__7KUc
מנהיג הלהקה האגדי ג'רי גרסיה:
https://youtu.be/3C0ylT-HWjs
וסרט תיעודי על הלהקה:
https://youtu.be/OFLrFZqNkMU?long=yes
איך הפך קותימן את יוטיוב לחומר מוסיקלי?
כמו רבים מאיתנו, ראה קותימן (Kutiman) המון סרטוני יוטיוב בחייו. אבל עליו השפיע המגוון האינסופי של האנשים, חלקם נראים לנו הזויים, שמעלים סרטונים שבהם הם מנגנים בבית, באופן שונה מאשר על אחרים. קותימן, בחור ישראלי ששמו אופיר קותיאל, חשב שאם ישלב בין דגימות, סימפולים קצרים מתוך הסרטונים הללו, הוא יוכל ליצור קליפים מוסיקליים חדשים. התוצאה הפכה להפקות מוסיקליות מעניינות וחדשניות בהיבטים שונים.
החשיבה היצירתית שלו השתלמה לו ולנו. כשהוא למד הפקה מוסיקלית, כמו רבים אחרים גם קותימן התרגל לעשות הפקות כאלה בצורה הרגילה. אבל כשהחליט לנסות ולשלב קטעי מוסיקה מיוטיוב לכדי יצירה אחת, קליפ משותף של כולם, הוא הצליח ליצור מוסיקה מעולה, שלם שגדול בהרבה מסכום חלקיו. היצירות שלו הן כל כך מעניינות שלעיתים קשה להאמין שהנגנים ש"משתתפים" ללא ידיעתם בהפקות שלו, לא ידעו שהם מוקלטים לפרויקט הבא של קותימן. המסך המפוצל הוא ההוכחה היחידה שהאנשים הללו אינם מכירים זה את זה ואינם חלק מהרכב מתואם העובד אונליין ביחד. יש שם ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים בנגינה, נשים הפורטות על נבל או גיטרה, נגני רוק מסוקסים עם גיטרות ודיסטורשן וחלילני ג'אז שחשבו שאף אחד לא ישים לב שהם פשוט טובים...
ב-2009 הוציא קותימן את "ThruYOU", הפרויקט הראשון שלו. הסרטון הראשון התברר מהר מאד כסדרת סרטונים, שהוקדשה למיקסים מרתקים של נגנים מהעולם לכדי שירים חדשים. הסרטונים שלו מופצים באופן ויראלי באינטרנט וההפקות הללו זוכות למיליוני צפיות וקהל מעריצים ומנויים לערוץ היוטיוב שלו, שהולך וגדל כל הזמן.
בשל העובדה שחומרי העבודה של קותימן הם סרטוני יוטיוב, נראה שאפשר לומר שקותימן הוא סוג חדש של די ג'יי, או מפיק מוסיקה. אמן הניו-מדיה הזה הוא אולי מעין יו ג'יי, מי שממקסס סימפולי יוטיוב למוסיקה.
הטיים מגזין בחר ברעיון של קותימן בשנת 2009 כאחד מ-"50 ההמצאות של השנה". מעבר ליצירתיות שלו, הקליפים של קותימן פרצו דרך גם בתחום זכויות היוצרים. זאת משום שקותימן לוקח ביצועים מוסיקליים של אנשים, ללא רשותם, ומפרסם אותם ביצירות חדשות משלו. השימוש שהוא עושה בתוכן אינטרנטי, שהוא מגדיר כתוכן חופשי, לצורך יצירה והפצה המשכית, מגדירה מחדש את חוקי זכויות היוצרים בעידן המודרני, שכן קותימן יוצר סוג של קוד פתוח כפוי, בכך שהוא מצהיר שאין ממד כלכלי בשימוש בחומרים הללו.
מצד שני, נראה שה"שותפים" בהפקות הפופולאריות שלו, מאושרים להיות שם ומודים לו מכל הלב. דוגמה יפה שהפכה לסרט תיעודי קסום היא "פרינסס שואו", בחורה אמריקנית שלא הצליחה מעולם בקריירת השירה שחלמה לבנות וקליפ אחד של קותימן הפך לסנסציית רשת.
כך קותימן התחיל בפרויקט Thru you:
http://youtu.be/EsBfj6khrG4
"הצבעים החביבים עלי" שבו המשיך את האקלקטיקה המוסיקלית המופלאה שלו:
https://youtu.be/nIl4LkHYRkg
ועוד מיקס אופייני שלו:
http://youtu.be/v1V5Oc3hMbc
כך הופך קותימן אנשים למאושרים - מתוך סרט על זמרת חובבת שהוא גילה ברשת (מתורגם):
http://youtu.be/gaYhYlnxA3A
פרויקט שיצר למוזיאון תל אביב, שבו הקהל מרכיב את המיקס של תל אביב:
http://youtu.be/izSRjdYln8E
וזה מה שיש לחוקרים לומר על קותימן והתופעה שהוא מייצג (עברית):
http://youtu.be/XBQ_e9WLnjw?t=17s
כמו רבים מאיתנו, ראה קותימן (Kutiman) המון סרטוני יוטיוב בחייו. אבל עליו השפיע המגוון האינסופי של האנשים, חלקם נראים לנו הזויים, שמעלים סרטונים שבהם הם מנגנים בבית, באופן שונה מאשר על אחרים. קותימן, בחור ישראלי ששמו אופיר קותיאל, חשב שאם ישלב בין דגימות, סימפולים קצרים מתוך הסרטונים הללו, הוא יוכל ליצור קליפים מוסיקליים חדשים. התוצאה הפכה להפקות מוסיקליות מעניינות וחדשניות בהיבטים שונים.
החשיבה היצירתית שלו השתלמה לו ולנו. כשהוא למד הפקה מוסיקלית, כמו רבים אחרים גם קותימן התרגל לעשות הפקות כאלה בצורה הרגילה. אבל כשהחליט לנסות ולשלב קטעי מוסיקה מיוטיוב לכדי יצירה אחת, קליפ משותף של כולם, הוא הצליח ליצור מוסיקה מעולה, שלם שגדול בהרבה מסכום חלקיו. היצירות שלו הן כל כך מעניינות שלעיתים קשה להאמין שהנגנים ש"משתתפים" ללא ידיעתם בהפקות שלו, לא ידעו שהם מוקלטים לפרויקט הבא של קותימן. המסך המפוצל הוא ההוכחה היחידה שהאנשים הללו אינם מכירים זה את זה ואינם חלק מהרכב מתואם העובד אונליין ביחד. יש שם ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים בנגינה, נשים הפורטות על נבל או גיטרה, נגני רוק מסוקסים עם גיטרות ודיסטורשן וחלילני ג'אז שחשבו שאף אחד לא ישים לב שהם פשוט טובים...
ב-2009 הוציא קותימן את "ThruYOU", הפרויקט הראשון שלו. הסרטון הראשון התברר מהר מאד כסדרת סרטונים, שהוקדשה למיקסים מרתקים של נגנים מהעולם לכדי שירים חדשים. הסרטונים שלו מופצים באופן ויראלי באינטרנט וההפקות הללו זוכות למיליוני צפיות וקהל מעריצים ומנויים לערוץ היוטיוב שלו, שהולך וגדל כל הזמן.
בשל העובדה שחומרי העבודה של קותימן הם סרטוני יוטיוב, נראה שאפשר לומר שקותימן הוא סוג חדש של די ג'יי, או מפיק מוסיקה. אמן הניו-מדיה הזה הוא אולי מעין יו ג'יי, מי שממקסס סימפולי יוטיוב למוסיקה.
הטיים מגזין בחר ברעיון של קותימן בשנת 2009 כאחד מ-"50 ההמצאות של השנה". מעבר ליצירתיות שלו, הקליפים של קותימן פרצו דרך גם בתחום זכויות היוצרים. זאת משום שקותימן לוקח ביצועים מוסיקליים של אנשים, ללא רשותם, ומפרסם אותם ביצירות חדשות משלו. השימוש שהוא עושה בתוכן אינטרנטי, שהוא מגדיר כתוכן חופשי, לצורך יצירה והפצה המשכית, מגדירה מחדש את חוקי זכויות היוצרים בעידן המודרני, שכן קותימן יוצר סוג של קוד פתוח כפוי, בכך שהוא מצהיר שאין ממד כלכלי בשימוש בחומרים הללו.
מצד שני, נראה שה"שותפים" בהפקות הפופולאריות שלו, מאושרים להיות שם ומודים לו מכל הלב. דוגמה יפה שהפכה לסרט תיעודי קסום היא "פרינסס שואו", בחורה אמריקנית שלא הצליחה מעולם בקריירת השירה שחלמה לבנות וקליפ אחד של קותימן הפך לסנסציית רשת.
כך קותימן התחיל בפרויקט Thru you:
http://youtu.be/EsBfj6khrG4
"הצבעים החביבים עלי" שבו המשיך את האקלקטיקה המוסיקלית המופלאה שלו:
https://youtu.be/nIl4LkHYRkg
ועוד מיקס אופייני שלו:
http://youtu.be/v1V5Oc3hMbc
כך הופך קותימן אנשים למאושרים - מתוך סרט על זמרת חובבת שהוא גילה ברשת (מתורגם):
http://youtu.be/gaYhYlnxA3A
פרויקט שיצר למוזיאון תל אביב, שבו הקהל מרכיב את המיקס של תל אביב:
http://youtu.be/izSRjdYln8E
וזה מה שיש לחוקרים לומר על קותימן והתופעה שהוא מייצג (עברית):
http://youtu.be/XBQ_e9WLnjw?t=17s
מהו כשרון?
הכישרון הוא היכולת טבעית שלנו לעשות דבר מסוים בהצלחה. לאנשים שונים יש מצבים נתונים, שנולדו איתם, של תכונות שמאפשרות להם את היכולת להצליח בתחום מסוים.
דוגמאות מוכרות לכישרון הן למשל: כישרון מוסיקלי, כישרון ללמידה של שפות, כישרון חיקוי, כישרון כתיבה וכדומה.
דוגמה לכישרון גדול היא סוזאן בויל הסקוטית, זמרת שזכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה, על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה.
האינטרנט יכול לפרסם כיום, בתוך שעות אחדות, אנשים מוכשרים ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של אתמול יהפוך לכוכב עולמי.
זה קרה פעם לסוזאן בויל וזה קרה לג'סטין ביבר, הנער שהפך לכוכב-על, לאחר שאמו העלתה לרשת שירים שהוא ביצע. זה גם קרה לזמר הקוריאני PSY, ששירו "גנגנם סטייל" הפך ללהיט עולמי דרך הרשת (ראו בתגית "גנגנם סטייל").
הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (עברית):
http://youtu.be/EgoPlaam24Y
סרטון שמציג אנשים מוכשרים שעושים דברים מופלאים עם הכשרון שלהם:
https://youtu.be/nQeN5UcJ7MI
מולטי טאלנטית ומוסיקאית שוודית מדהימה בשם גונהילד קרלינג מנגנת על 20 כלי נגינה, רוקדת כמו רקדנית מקצועית ושרה בשלל שפות, כולל ביידיש (עברית):
https://youtu.be/8XsN9WYeRyw
וכישרון בשפע יש למי שיצר את הסרט הזה לרגל החלפתו של טראמפ בנשיאות:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
הכישרון הוא היכולת טבעית שלנו לעשות דבר מסוים בהצלחה. לאנשים שונים יש מצבים נתונים, שנולדו איתם, של תכונות שמאפשרות להם את היכולת להצליח בתחום מסוים.
דוגמאות מוכרות לכישרון הן למשל: כישרון מוסיקלי, כישרון ללמידה של שפות, כישרון חיקוי, כישרון כתיבה וכדומה.
דוגמה לכישרון גדול היא סוזאן בויל הסקוטית, זמרת שזכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה, על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה.
האינטרנט יכול לפרסם כיום, בתוך שעות אחדות, אנשים מוכשרים ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של אתמול יהפוך לכוכב עולמי.
זה קרה פעם לסוזאן בויל וזה קרה לג'סטין ביבר, הנער שהפך לכוכב-על, לאחר שאמו העלתה לרשת שירים שהוא ביצע. זה גם קרה לזמר הקוריאני PSY, ששירו "גנגנם סטייל" הפך ללהיט עולמי דרך הרשת (ראו בתגית "גנגנם סטייל").
הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (עברית):
http://youtu.be/EgoPlaam24Y
סרטון שמציג אנשים מוכשרים שעושים דברים מופלאים עם הכשרון שלהם:
https://youtu.be/nQeN5UcJ7MI
מולטי טאלנטית ומוסיקאית שוודית מדהימה בשם גונהילד קרלינג מנגנת על 20 כלי נגינה, רוקדת כמו רקדנית מקצועית ושרה בשלל שפות, כולל ביידיש (עברית):
https://youtu.be/8XsN9WYeRyw
וכישרון בשפע יש למי שיצר את הסרט הזה לרגל החלפתו של טראמפ בנשיאות:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
איך טוויטר הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?
טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.
הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.
ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.
אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.
בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!
במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.
כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.
מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.
גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.
גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.
מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.
טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.
הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:
https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s
ההיסטוריה של טוויטר:
http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:
https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes
והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:
https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.
הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.
ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.
אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.
בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!
במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.
כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.
מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.
גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.
גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.
מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.
טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.
הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:
https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s
ההיסטוריה של טוויטר:
http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:
https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes
והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:
https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
