שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נולד המנון ישראל מלחן עגלונים ונהר אירופי?
הלחן המקורי של הבית של ההמנון "כל עוד בלבב" הוא עתיק מאד. לפי המחקר של ד"ר אסתרית בלצן כבר בתפילת "ברכת הטל" משנת 1400 שילב רבי יצחק בר ששת בספרד את הלחן הזה ואולי אף חיבר אותו. עם גירוש יהודי ספרד נדד הלחן לאיטליה ושם הוא הפך לשיר בשם "פוג'י, פוג'י, אמורה מיו", על אהובה שברחה.
כשהמלחין מוצרט הגיע לאיטליה בילדותו, במסגרת הופעותיו בכל אירופה כילד פלא, הוא הכיר את הלחן העתיק. בבגרותו הוא שילב קטע ממנו בווריאציה השמינית שחיבר לשיר ילדים צרפתי.
מאיטליה התגלגל הלחן בכל אירופה והפך, בין השאר, לשיר הצוענים "הויסה צ'ה" ולשיר העגלונים הרומני בשם "העגלה והשוורים". את השיר הזה מכירים כולם במזרח אירופה היטב, כולל היהודים. השיר העממי פופולרי ומאוד אהוב על כולם. במקביל הוא הגיע גם להונגריה, שבה הוא מופיע כשיר הונגרי על פרת משה רבנו.
הגדיל לעשות המלחין הצ'כי סמטנה. הוא שילב את הלחן בפרק "המולדבה" של יצירתו התוכניתית "מולדתי", העוסקת בנהר המפורסם והארוך. הלחן מייצג כאן את זרימת מי המולדבה.
המעניין הוא שסמטנה מפתח את המנגינה העתיקה, לא רק ברמת העיבוד והשילוב עם הרמוניות נפלאות, אלא גם בהעברתה מהשמעה בסולם המינור המקורי למז'ור, מה שיצר לרבים בציונות תחושה אופטימית של תקווה. הסיבה? - זה עידן הלאומיות של אמצע המאה ה-19, הידוע בתור "אביב העמים".
במהלך כתיבת ההמנון "התקווה" הוסיפו ללחן העתיק שישמש את בתי ההמנון, עוד לחן שילווה את הפזמון ("עוד לא אבדה..."). הלחן הזה, החזיקו חזק, לקוח מאותו שיר רומני קדום. כמה אירוני שגנבנו לרומנים... את החיבור עשו שמואל וצבי הכהן, שני אחים מראשון לציון, אנשי העלייה הראשונה.
השניים התאימו את הלחן למילים "עוד לא אבדה התקווה", בשירו של נפתלי הרץ אימבר. גם מילות ההמנון, אגב, עברו המון שינויים ושיפורים, לאחר שרבים מהמתיישבים בארץ אירחו אותו והציעו פה ושם שיפורים חשובים. נפתלי, ברנש חיובי וקשוב, קיבל ועשה היסטוריה.
הנה הלחן הראשון הידוע שממנו נולד לחן ההמנון הלאומי, "ברכת הטל" מאת רבי יצחק בר ששת:
http://youtu.be/2fDfB95AqQ4
שיר בהונגרית על פרת משה רבנו:
http://youtu.be/VUOu1ouXsMQ
לחן שיר העגלונים הרומני "העגלה והשוורים" המוכר כ"הויסה צ'ה" ואומץ למילים של אימבר:
http://youtu.be/aQWGWVjAA5U
הלחן כפי ששיבץ אותו המלחין סמטנה בפרק "המולדבה" ביצירתו "מולדתי":
http://youtu.be/GoA1qZgb2qo
סיפורו של ההמנון הלאומי של ישראל:
http://youtu.be/bhQwDwapuqY
ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "התקווה":
https://youtu.be/YpRmJZ8aSZ0
גאווה לאומית - כשחיילי צה"ל היפים והצעירים שרים את התקווה:
https://youtu.be/GQCu9kl68Tg
ובחיוך - שלומי קינן מגיש עיבוד עברי לימי קורונה של שיר העגלונים הרומני:
https://youtu.be/F3wbeApTosM
סקירה של ד"ר אסתרית בלצן לגבי הגלגולים שעבר הלחן של התקווה:
http://youtu.be/5Ge3KiO2Gw8?long=yes
וסרט תיעודי על האיש והתקווה - נפתלי הרץ אימבר:
https://youtu.be/mFSHRsXMPcQ?long=yes
מהי תקווה?
לאריסטו מיוחס המשפט האלמותי "התקווה היא חלומם של אנשים ערים." ולברנרד וויליאמס מיוחסת האימרה "מעולם לא היו לילה או בעיה, שהצליחו לנצח זריחה או תקווה."
אז מהי התקווה?
תקווה (Hope) היא הציפייה שיקרו דברים טובים, אמונה שטוב, שדבר חיובי יקרה בעתיד, משהו שהוא טוב יותר מההווה.
התקווה כוללת ציפייה ורצון להתקיימות של משהו, כמו רצון לזכות בבריאות, אהבה או אושר, או חומריים ומוחשיים, כמו מוצר נחשק או סמל סטטוס.
מילולית, התקווה באה כנראה מהמילה "קו", כמקשרת בין העבר, דרך ההווה ואל העתיד.
בניגוד לאופטימיות או האופטימיזם, שהם עניין מולד, את התקווה, אותה מיומנות לחלום על הטוב, אפשר ללמוד ולפתח, כמו שמפתחים שרירים במכון כושר. וכשלומדים לטפח אותה, היא הופכת את החיים הקשים למשמעותיים ומעט יותר קלים - פתגם רוסי אומר כבר דורות ש"התקווה מתה אחרונה".
אז מה ההבדל מאמונה?
בעוד שאמונה היא התחושה, כמעט הידיעה, שיקרה דבר מה, תקווה היא השאיפה לטוב, הרצון להתקיימות של דבר שישפר את המצב, בלי קשר למציאות ולסיכויים שזה יקרה כך.
#המדע והתקווה
אפילו המדע מראה שתקווה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי החיים ואפילו עם סופם ונגדו. עם הזמן הולכים ומצטברים מחקרים שמראים שזו לא תחושת בטן או משהו מופשט, שתקווה מבריאה. זה ממש עניין קליני, רפואי, מדיד ומדעי, שמשפיע לא רק על איכות החיים שלנו אלא גם על תוחלת החיים שלנו.
פרופסור שניידר האמריקאי הוא שהגה במקור את תאוריית התקווה. הוא מצא 3 תנאים שמאפשרים לנו לקוות,לייצר תקווה. הראשון הוא מטרה, משהו משמעותי שבשבילו ולשמו אנו מקווים להצליחה. השני הוא ההבנה שגם תקלות ושלבים שלא יצליחו בדרך מחייבים אותנו להפעיל תושייה ולגלות דרכים להתקדם למימוש התקווה. והתנאי השלישי הוא מוטיבציה. אנו חייבים לאתר וחטפח בנו את הדחף להצליח במשימה, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.
מסתבר שאפילו באירועים שקשורים בחיים ומוות, כמו מחלה או החלמה מפציעה קשה, יש לתקווה השפעה לא מבוטלת על הסיכוי להחלמה וההבראה.
ההסבר הוא שתחושת התקווה מייצרת במוח האנושי דופמין, אותו הורמון שקשור לאופוריה, למוטיבציה ועוררות. ההשפעה של דופמין, שמכונה "הורמון החיים של האדם" היא אדירה.
התקווה גם ממלאת תפקיד משמעותי ואולי אף מרכזי בתחום מדעי שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. הוא בודק את הגורמים שמקשרים בין הצד הפסיכולוגי, הנוירולוגי והמערכת החיסונית שלנו ומפעילים אותם בהצלחה רבה כל כך.
#דוגמאות
בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", מביע הכותב נפתלי הרץ אימבר, את התקווה לשוב לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. קראו עליה בתגית "התקווה".
רואה בתקווה מרכיב מרכזי ביכולת לשרוד מצבים קשים גם החוקר הנודע, הנוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט הווינאי ואבי תורת הלוגותרפיה, ויקטור פרנקל. מי שהתפרסם בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" היה ניצול שואה ששרד אותה, באופן כמעט לא סביר.
בזכות התקווה הצליח האיש החלש שהיה לשרוד עבודות פרך במחנות עבודה קשים, כשמסביבו קורסים, נופלים ומתים אסירים חזקים וחסונים ממנו. אפילו בצעדת המוות הוא הצליח להתעלות מעל לסבל והכאבים, כשדמיין את עצמו שורד ומתאחד עם רעייתו האהובה וחוזר לתת הרצאות באוניברסיטה. הוא שרד וניצח וכך גם אשתו, שפעלה בדיוק כמוהו במחנות בהם היא עברה.
הנה סיפורה של התקווה (עברית):
https://youtu.be/ldPGfbiWw0w
התקווה והנפש (עברית):
https://youtu.be/-_ytper9_b0
קדימון הסרט הנודע "חומות של תקווה" (מתורגם):
https://youtu.be/O2iKtPXUV-s
"אם סופה היא שיר של רוח, איזו מנגינה יש לתקווה?" - יעקב גלעד ויהודה פוליקר (עברית)
https://youtu.be/IFTqY7LpdIg
"פלוגות התקווה" שיוצא מה-7 באוקטובר ומושך לתקווה הלאומית (עברית):
https://youtu.be/mTjXviliGPk
התקווה
הלחן המקורי של הבית של ההמנון "כל עוד בלבב" הוא עתיק מאד. לפי המחקר של ד"ר אסתרית בלצן כבר בתפילת "ברכת הטל" משנת 1400 שילב רבי יצחק בר ששת בספרד את הלחן הזה ואולי אף חיבר אותו. עם גירוש יהודי ספרד נדד הלחן לאיטליה ושם הוא הפך לשיר בשם "פוג'י, פוג'י, אמורה מיו", על אהובה שברחה.
כשהמלחין מוצרט הגיע לאיטליה בילדותו, במסגרת הופעותיו בכל אירופה כילד פלא, הוא הכיר את הלחן העתיק. בבגרותו הוא שילב קטע ממנו בווריאציה השמינית שחיבר לשיר ילדים צרפתי.
מאיטליה התגלגל הלחן בכל אירופה והפך, בין השאר, לשיר הצוענים "הויסה צ'ה" ולשיר העגלונים הרומני בשם "העגלה והשוורים". את השיר הזה מכירים כולם במזרח אירופה היטב, כולל היהודים. השיר העממי פופולרי ומאוד אהוב על כולם. במקביל הוא הגיע גם להונגריה, שבה הוא מופיע כשיר הונגרי על פרת משה רבנו.
הגדיל לעשות המלחין הצ'כי סמטנה. הוא שילב את הלחן בפרק "המולדבה" של יצירתו התוכניתית "מולדתי", העוסקת בנהר המפורסם והארוך. הלחן מייצג כאן את זרימת מי המולדבה.
המעניין הוא שסמטנה מפתח את המנגינה העתיקה, לא רק ברמת העיבוד והשילוב עם הרמוניות נפלאות, אלא גם בהעברתה מהשמעה בסולם המינור המקורי למז'ור, מה שיצר לרבים בציונות תחושה אופטימית של תקווה. הסיבה? - זה עידן הלאומיות של אמצע המאה ה-19, הידוע בתור "אביב העמים".
במהלך כתיבת ההמנון "התקווה" הוסיפו ללחן העתיק שישמש את בתי ההמנון, עוד לחן שילווה את הפזמון ("עוד לא אבדה..."). הלחן הזה, החזיקו חזק, לקוח מאותו שיר רומני קדום. כמה אירוני שגנבנו לרומנים... את החיבור עשו שמואל וצבי הכהן, שני אחים מראשון לציון, אנשי העלייה הראשונה.
השניים התאימו את הלחן למילים "עוד לא אבדה התקווה", בשירו של נפתלי הרץ אימבר. גם מילות ההמנון, אגב, עברו המון שינויים ושיפורים, לאחר שרבים מהמתיישבים בארץ אירחו אותו והציעו פה ושם שיפורים חשובים. נפתלי, ברנש חיובי וקשוב, קיבל ועשה היסטוריה.
הנה הלחן הראשון הידוע שממנו נולד לחן ההמנון הלאומי, "ברכת הטל" מאת רבי יצחק בר ששת:
http://youtu.be/2fDfB95AqQ4
שיר בהונגרית על פרת משה רבנו:
http://youtu.be/VUOu1ouXsMQ
לחן שיר העגלונים הרומני "העגלה והשוורים" המוכר כ"הויסה צ'ה" ואומץ למילים של אימבר:
http://youtu.be/aQWGWVjAA5U
הלחן כפי ששיבץ אותו המלחין סמטנה בפרק "המולדבה" ביצירתו "מולדתי":
http://youtu.be/GoA1qZgb2qo
סיפורו של ההמנון הלאומי של ישראל:
http://youtu.be/bhQwDwapuqY
ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "התקווה":
https://youtu.be/YpRmJZ8aSZ0
גאווה לאומית - כשחיילי צה"ל היפים והצעירים שרים את התקווה:
https://youtu.be/GQCu9kl68Tg
ובחיוך - שלומי קינן מגיש עיבוד עברי לימי קורונה של שיר העגלונים הרומני:
https://youtu.be/F3wbeApTosM
סקירה של ד"ר אסתרית בלצן לגבי הגלגולים שעבר הלחן של התקווה:
http://youtu.be/5Ge3KiO2Gw8?long=yes
וסרט תיעודי על האיש והתקווה - נפתלי הרץ אימבר:
https://youtu.be/mFSHRsXMPcQ?long=yes
לאריסטו מיוחס המשפט האלמותי "התקווה היא חלומם של אנשים ערים." ולברנרד וויליאמס מיוחסת האימרה "מעולם לא היו לילה או בעיה, שהצליחו לנצח זריחה או תקווה."
אז מהי התקווה?
תקווה (Hope) היא הציפייה שיקרו דברים טובים, אמונה שטוב, שדבר חיובי יקרה בעתיד, משהו שהוא טוב יותר מההווה.
התקווה כוללת ציפייה ורצון להתקיימות של משהו, כמו רצון לזכות בבריאות, אהבה או אושר, או חומריים ומוחשיים, כמו מוצר נחשק או סמל סטטוס.
מילולית, התקווה באה כנראה מהמילה "קו", כמקשרת בין העבר, דרך ההווה ואל העתיד.
בניגוד לאופטימיות או האופטימיזם, שהם עניין מולד, את התקווה, אותה מיומנות לחלום על הטוב, אפשר ללמוד ולפתח, כמו שמפתחים שרירים במכון כושר. וכשלומדים לטפח אותה, היא הופכת את החיים הקשים למשמעותיים ומעט יותר קלים - פתגם רוסי אומר כבר דורות ש"התקווה מתה אחרונה".
אז מה ההבדל מאמונה?
בעוד שאמונה היא התחושה, כמעט הידיעה, שיקרה דבר מה, תקווה היא השאיפה לטוב, הרצון להתקיימות של דבר שישפר את המצב, בלי קשר למציאות ולסיכויים שזה יקרה כך.
#המדע והתקווה
אפילו המדע מראה שתקווה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי החיים ואפילו עם סופם ונגדו. עם הזמן הולכים ומצטברים מחקרים שמראים שזו לא תחושת בטן או משהו מופשט, שתקווה מבריאה. זה ממש עניין קליני, רפואי, מדיד ומדעי, שמשפיע לא רק על איכות החיים שלנו אלא גם על תוחלת החיים שלנו.
פרופסור שניידר האמריקאי הוא שהגה במקור את תאוריית התקווה. הוא מצא 3 תנאים שמאפשרים לנו לקוות,לייצר תקווה. הראשון הוא מטרה, משהו משמעותי שבשבילו ולשמו אנו מקווים להצליחה. השני הוא ההבנה שגם תקלות ושלבים שלא יצליחו בדרך מחייבים אותנו להפעיל תושייה ולגלות דרכים להתקדם למימוש התקווה. והתנאי השלישי הוא מוטיבציה. אנו חייבים לאתר וחטפח בנו את הדחף להצליח במשימה, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.
מסתבר שאפילו באירועים שקשורים בחיים ומוות, כמו מחלה או החלמה מפציעה קשה, יש לתקווה השפעה לא מבוטלת על הסיכוי להחלמה וההבראה.
ההסבר הוא שתחושת התקווה מייצרת במוח האנושי דופמין, אותו הורמון שקשור לאופוריה, למוטיבציה ועוררות. ההשפעה של דופמין, שמכונה "הורמון החיים של האדם" היא אדירה.
התקווה גם ממלאת תפקיד משמעותי ואולי אף מרכזי בתחום מדעי שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. הוא בודק את הגורמים שמקשרים בין הצד הפסיכולוגי, הנוירולוגי והמערכת החיסונית שלנו ומפעילים אותם בהצלחה רבה כל כך.
#דוגמאות
בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", מביע הכותב נפתלי הרץ אימבר, את התקווה לשוב לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. קראו עליה בתגית "התקווה".
רואה בתקווה מרכיב מרכזי ביכולת לשרוד מצבים קשים גם החוקר הנודע, הנוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט הווינאי ואבי תורת הלוגותרפיה, ויקטור פרנקל. מי שהתפרסם בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" היה ניצול שואה ששרד אותה, באופן כמעט לא סביר.
בזכות התקווה הצליח האיש החלש שהיה לשרוד עבודות פרך במחנות עבודה קשים, כשמסביבו קורסים, נופלים ומתים אסירים חזקים וחסונים ממנו. אפילו בצעדת המוות הוא הצליח להתעלות מעל לסבל והכאבים, כשדמיין את עצמו שורד ומתאחד עם רעייתו האהובה וחוזר לתת הרצאות באוניברסיטה. הוא שרד וניצח וכך גם אשתו, שפעלה בדיוק כמוהו במחנות בהם היא עברה.
הנה סיפורה של התקווה (עברית):
https://youtu.be/ldPGfbiWw0w
התקווה והנפש (עברית):
https://youtu.be/-_ytper9_b0
קדימון הסרט הנודע "חומות של תקווה" (מתורגם):
https://youtu.be/O2iKtPXUV-s
"אם סופה היא שיר של רוח, איזו מנגינה יש לתקווה?" - יעקב גלעד ויהודה פוליקר (עברית)
https://youtu.be/IFTqY7LpdIg
"פלוגות התקווה" שיוצא מה-7 באוקטובר ומושך לתקווה הלאומית (עברית):
https://youtu.be/mTjXviliGPk
