שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
הניתן לערוך סרטים בענן?
עריכה של סרטים היא אחת הפעילויות המשמעותיות ביצירת פרויקטים לימודיים וחינוכיים. בשיטות ההוראה מבוססות הפרויקטים, כמו PBL, עובדים ילדים רבים על סרטונים לשם יצירת פרזנטציות של הפרויקט שלהם.
הבעיה היא שעריכת סרטים מחייבת בדרך כלל תוכנות מאד חכמות וכבדות. תוכנות כאלה יש להתקין על המחשב ובדרך כלל צריך מחשב חזק מאד על מנת להפעילן ולערוך בהן סרטים.
כך או כך, בשנים האחרונות יש כלים מקוונים, אתרי אינטרנט שהם בעצם תוכנות ענן. הכלים האלה מאפשרים לערוך סרטונים קצרים בעצמכם, מבלי להתקין אותם על המחשב. כלי הרשת הללו אמנם אינם חזקים כמו התוכנות המקצועיות, אבל הם יכולים לשמש למטרות שימושיות רבות, כמו ברכות וידאו, מצגות וידאו שמורכבות מתמונות וקטעי וידאו קצרים וכדומה.
כך עורכים סרטון באתר לדוגמה ומעלים אותו לאתר יוטיוב:
https://youtu.be/6IjOzgJhzSQ
שיעור עריכה של מצגת באמצעות אתר קיזואה:
https://youtu.be/kdAhX2csgtY
ומדריך עריכה בטלפון באמצעות Capcut:
https://youtu.be/924il_WauMk?long=yes
איך ליצור משחק ידע ללימוד ברשת?
רבים כבר יודעים שמשחקי ידע ממוחשבים יכולים לקדם את הלימוד, בין השאר בזכות העובדה שהם מוציאים את השעמום מהלימוד והופכים אותו לחוויה של ממש. אבל לא כולם יודעים שיצירת משחקים כאלו היא דרך עוד יותר מוצלחת ללמוד ולעבד את הידע הלימודי בתחומים שאותם לומדים התלמידים. בתהליך היצירה של המשחקים, מתנסים הלומדים בפרטי הפרטים של הידע שמוכנס למשחק וממילא מחזקים את הידע שלהם עצמם.
עוד ידע נרכש בתהליכי הניסוי של המשחקים, תהליך של בדיקת התוכנה. בתהליך זה בודקים האם הכל עובד, איפה ה"באגים" ומה הדברים שיש לשפר.
אבל למה לייצר משחקים ללמידה?
רעיון ה"מישחוק", בלועזית גיימיפיקציה (Gamification), מציע שיטה שבה יכולים השחקנים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק. הכנסה של הנאה וחוויה, ללימוד, הוספת מרכיבים של תחרות וניקוד - כל אלה יוכלו להוסיף התלהבות ונכונות להשקיע יותר מאשר בלימוד רגיל. למדו על כך בהרחבה באאוריקה, בתגית "גיימיפיקציה".
באמצעות הכלי המצורף יוכלו התלמידים ליצור משחקי ידע ממוחשבים אונליין ולאפשר לאחרים לתרגל את הידע שהם עצמם למדו, תוך כדי יצירת המשחק.
הנה הסבר ליצירת משחקים בעזרת מחולל משחקי הידע בסגנון:
https://youtu.be/plzCl_joxR8
מהן סביבות הלימוד ושפות התכנות לילדים?
יש כמה שיטות לימוד של תכנות לילדים, שמתרכזות ביסודות התכנות, החשיבה הלוגית והבנת העקרונות שבבסיס עולם התכנות. אחת המוצלחות שבהן היא של האתר קודמנקי (CodeMonkey) שבו משמש משחק חווייתי ואפשר לומר אפילו ממכר, כדי לגרום לתלמידים ללמוד תיכנות ולהתמיד בו לאורך זמן.
זהו פיתוח ישראלי שמחייב מהלומד כתיבה של קוד אמיתי בשפת סקריפט (שתעבור לאחר מכן הידור, קומפילציה, לג'אווה סקריפט) שנקראת שם "CoffeeScript". בשפה זו צריכים הלומדים להקפיד על תחביר, חשיבה לוגית, הבנה של יסודות התכנות והדיוק שנדרש בתכנות המתקדם.
גם האתרים סקראץ' (Scratch) וטינקר (Tynker) מציעים סביבות תכנות לילדים והם אף קלים יותר. בהם מלמדים חשיבה תכנותית על ידי פיתוח משחקים.
סביבות התכנות הללו מבוססות על אובייקטים תכנותיים, מעין חלקים של פאזל, או קוביות משחק שמהן הילד בונה את התכנית. בקוביות המשחק של התכנות בהן, יש גם משתנים, הוראות ונתונים. ה"שפות" הללו קלות ללמידה ומשום כך הן מתאימות גם לגיל הרך.
בקודמאנקי התכנות מכוון לקוף. הוא היורש של הצב המיתולוגי משפת התכנות החינוכית LOGO, שפה שפותחה ב-MIT ואפשרה לילדים לתכנת ולפתח את החשיבה בו זמנית.
את הקוף בקודמאנקי צריכים הילדים להוביל אל הבננות. בדרך הוא יצטרך לעבור מכשולים רבים. יש למתכנתים סרגל וירטואלי שבו ניתן לחשב את הצעדים, ובאמצעות הוראות תנועה, כולל סיבובים בזוויות פשוטות, ניתן להובילו לנצחון.
ממש כמו בשפת הלוגו ההיסטורית, גם כאן נכתב הקוד באנגלית בסיסית, עם הוראות דוגמת turn to, step, right, left. ניתן לכתוב מהמקלדת או לבחור מילים מהמקרא שבתחתית המסך.
כך התלמיד לומד לעבוד בסביבת פיתוח שמזכירה את הסביבות של המבוגרים ועדיין מקבל סיוע, שדומים לו יש למען האמת גם בסביבות הפיתוח והפריימוורקס של המתכנתים המקצועיים בעולם האמיתי.
האתר קוד מונקי המיועד לגיל בית ספר יסודי, מכיתה ג' ומעלה:
https://youtu.be/fXcPjdNKJdY
ומדריך ילד שמלמד:
https://youtu.be/PZFqt3KCRdk
הנה סביבת לימוד התכנות עם האובייקטים סקרץ' (Scratch) שמתאימה גם לגיל הרך:
https://youtu.be/CCaBCMADwls
וסביבת הלימוד Tynker המתחרה בה ושולטת גם בחומרה ובשפת Java Script:
https://youtu.be/XIC9tY-zkXE
מה זה סטוריבורד?
סטוריבורד (StoryBoard) בקולנוע הוא תיאור של השוטים המתוכננים לצילום, לרוב כשהם מצויירים על גבי נייר, כמו בקומיקס. מדובר בלוח תכנון שביצירתו יוצרי סרטים מקילים ומשביחים את תהליך הפרה-פרודקשן של הסרט.
בסטוריבורד מתוארים הצילומים המתוכננים מראש, בצורה ויזואלית, כדי לתאר את צילומי הווידאו או הפילם המתוכננים, עוד לפני הצילום.
המטרה של הסטוריבורד, בעברית "לוח סיפור", היא להקל על הבמאי ועל בעלי המקצוע השונים, בתכנון של צילומי הסרט.
הסטורי בורד מאפשר להבין את הסרט כפי שייראה על ציר הזמן, תמונה אחרי תמונה. הוא מסייע להמחיש את הסיפור, שוט אחרי שוט.
בעזרת הסטורי בורד ניתן לבדוק ולבקר מראש ובקלות רבה יותר דברים כמו מה עובד בסיפור ומה לא, לסמן כמה זמן ייקח כל שוט בסרט, לבחון האם הזרימה בין השוטים עובדת היטב והאם החיתוכים בין השוטים עובדים נכון.
בתור ייצוג גרפי של האופן שבו הסרט יתפתח, צילום אחר צילום, ייתכן שיצירת סטוריבורד נראה כמו שלב נוסף ואולי מיותר בתהליך הכנת סרט קצר או סרטון, אבל מדובר בשלב שמומלץ לעשות מה שניתן כדי לא לדלג עליו.
מקור השם "סטורי בורד" מגיע מהנוהג שהיה באולפני האנימציה הגדולים של פעם, לתלות איורים של כל שוט ושוט בסרט, על גבי לוח גדול על קיר האולפן. האיורים הללו איפשרו לצוות להתייחס לתכנית-העל של הסרט והוא היווה מעין מתכון להכנתו.
הנה דוגמה קצרה לסטורי בורד (עברית):
https://youtu.be/Rz1E0O3PSSw
מה זה סטורי בורד?
https://youtu.be/bpZjnH9wA4k
איך הסטוריבורד עובד?
https://youtu.be/6aTnEanIXBk
דוגמה לסטורי בורד מומחז בווידאו (עברית):
https://youtu.be/udK6HLxpaJE
הדרכה כיצד לעשות סטורי בורד, גם אם אינכם ציירים:
https://youtu.be/ux_Em1lVsjI
ויצירת סטוריבורד באמצעות כלי AI בסגנון של "Black and white sketch drawing style":
https://youtu.be/MKOG__oIe1o
מהם פעמוני רוח?
יצא לכם לשמוע פעם, בביקור אצל חברים, פעמונים עדינים וקסומים, בעלי צלילים ערבים ונעימים, שיוצרים אווירה ביתית ושלווה? - ככל הנראה שמעתם פעמון רוח.
פעמוני רוח (Wind Bells) הם כלי הקשה שבנויים בדרך כלל מצינורות מתכת חלולים או מחומרים אחרים, באורכים או בגדלים שונים. אלה תלויים על דסקית עץ שקשורה למפרש ובשל הבדלי האורך ביניהם, כל אחד מהם מפיק צליל אחר. בנוסף לאורכו של הפעמון, צליל הפעמון תלוי גם בחומר שממנו הוא מורכב.
פעמוני רוח בנויים במגוון צורות ומחומרים מגוונים. בנוסף לצינורות המתכת, יש פעמוני רוח מבמבוק, עץ, זכוכית, צדפות, חלוקי נחל, אלומיניום, פלסטיק ועוד.
את פעמון הרוח נוהגים לתלות בדרך כלל במקום פתוח וחשוף לרוח. צליליו העדינים מרגיעים ומהנים מאד, במיוחד כשנושבת רוח קלה המניעה את הפעמון בעדינות. כשזו מנשבת היא מניעה את המפרש שעליו תלויים הצינורות או קטעי הבמבוק, מה שמפיק צלילים מרגיעים.
הפעמונים הללו יוצרו בעבר בעבודת יד. אז עצבו כל פעמון בתשומת לב מרבית, תוך הקפדה על דיוק מוסיקלי. כיום מייצרים אותם גם בייצור תעשייתי, תוך הקפדה על איכות צליל גבוהה.
הנה פעמוני רוח:
https://youtu.be/XTZBVrfgB1E
האזינו לפעמוני הרוח שיוצרים מנגינה:
https://youtu.be/7G4tlzlf4uA
כך יוצרים פעמוני רוח מבמבוק:
https://youtu.be/9rpfH3r5AAo
מצדפים:
https://youtu.be/-N9NU6UqSN8
מסכו"ם:
https://youtu.be/RvVih18--5A
והאזינו לשעה של מוסיקת פעמוני רוח מרגיעה:
https://youtu.be/X7t--zPZdic?long=yes
למה משתמשים באינפוגרפיקה?
ויזואליות עובדת הרבה יותר טוב מרשימות ארוכות של טקסט. זה ידוע כבר שנים רבות.
אינפוגרפיקה (Infographic) היא המחשת מידע (הדגמה) בעזרת אמצעים גרפיים מגוונים, כמו איורים, תמונות, אנימציה, גרפים, תרשימי זרימה ועוד.
שיטת האינפוגרפיקה משמשת להצגה פשוטה ומובנת יותר של תהליכים שונים, מידע מורכב וכבד, רצף אירועים וכדומה. המבוגרים, שאוהבים מילים קשות ומרשימות בלועזית, היו אומרים שהאינפוגרפיקה היא סוג של ויזואליזציה (המחשה ויזואלית) המלווה בהסברים טקסטואליים.
לתחום האינפוגרפיקה יש שורשים עתיקים, שמגיעים עד התרבות של סין העתיקה. בעידן המודרני נחשב פרופסור בשם אדוארד טאפטי לאבי האינפוגרפיקה היישומית המודרנית.
בשנים האחרונות הולכת האינפוגרפיקה ונעשית פופולארית. שילוב אינפוגראפיקה באינטרנט, ובמאמרים בעיתונות הפך נפוץ ושכיח מאד.
כולנו הרי יודעים שפעמים רבות היכולת של איור או צילום להמחיש רעיון מורכב או לסייע ביצירתיות וחשיבה יצירתית, היא טובה הרבה יותר מפסקאות ארוכות של מלל. כבר מזמן אמרו הרי הסבים והסבתות שלנו ש"תמונה טובה מאלף מילים".
הנה הסבר המושג אינפוגרפיקה:
https://youtu.be/M3fBmZR2fTU
באנימציה:
https://youtu.be/zbTYyl7WVd8
שימוש באינפוגרפיקה לסרטון הדרכה:
https://youtu.be/VCG_L5jEX0c
וכך מציגים מדינה באמצעות אינפוגרפיקה:
https://youtu.be/i9vzQJylSFg
או תפוח:
https://youtu.be/rzRZPAnJU1Q
מהו עיבוד מוסיקלי?
העיבוד המוסיקלי (Musical Arrangement) הוא ארגון של שיר או יצירה, לצורך ביצוע או הקלטה.
בעיבוד המוסיקלי יש ארגון של סגנון הביצוע, המקצב, הסולם, ההרכב המבצע, הכלים המשתתפים וכדומה. העיבוד הוא כמו בימוי של השיר, או עיבוד לתסריט של ספר.
המעבד נוטל את מנגינת השיר הבסיסי וההרמוניה שלו ומתכנן את דרך הביצוע של ההרכב שהוא בוחר, כלי הנגינה הנבחרים, עם המקצב והאווירה הרצויים, דרכי הביצוע, התפקיד שינגן כל אחד מהכלים והקולות ועוד.
אפשר לדמות את המעבד המוסיקלי לאדריכל של שירים. העיבוד הוא הבניין שתכנן. אחר-כך יבואו הנגנים והזמרים ויבנו על פי העיבוד את הבניין השלם - שהוא השיר או היצירה.
הנה ההקלטה המקורית "בלילות של ירח מלא" של הזמר ערן צור:
https://youtu.be/h6uWjFLMdVE
עיבוד אקוסטי לאותו השיר:
https://youtu.be/ca6q0AQ746s
סולו אנפלאגד, רק בליווי גיטרה:
https://youtu.be/Fz66JFs6Zwk
עיבוד "לייב" בהופעה עם זמר נוסף (גבע אלון):
https://youtu.be/rnN5YqEIIFs
ועיבוד להרכב קלאסי לאותו השיר:
https://youtu.be/gGw77Ds-soI
מהי מוסיקת הטריפ הופ?
טריפ-הופ (Trip Hop) הוא סגנון אלקטרוני שנוצר לראשונה על ידי המלחין הבריטי בריאן אינו בשנות ה-70. הוא נולד משילוב של המוסיקה התעשייתית וצליליהן הלא-הרמוניים של מכונות המוסיקה האלקטרוניות בסגנון ההאוס, עם סגנון הדאב וההיפ הופ. תחילתו בעיר הבריטית בריסטול, אבל במהלך שנות ה-90 פרץ הטריפ-הופ והפך לז'אנר כלל-עולמי, שממשיך להתקיים ולהתפתח עד היום.
הטריפ-הופ הוא מוסיקה נמוכה אך אפלה. הוא משלב קטעי באס-תופים עם מנגינות עצובות ואף דכאוניות ולא מעט קולות דיבור, או דאב, במקום שירה רגילה, או בשירה של זמרת על רקע המוסיקה.
ז'אנר הטריפ-הופ שילב אלמנטים ממגוון גדול של סגנונות מוסיקליים, החל ממוסיקת רוק, דאב, Fאנק, סול, ג'אז, אמביינט, דראם אנד בייס ועוד.
האמנים הבולטים ביותר בסגנון הזה הן הלהקות מבריסטול, פורטיסהד (Portishead) ומאסיב אטאק (Massive Attack). שני ההרכבים האלה הצליחו בעולם כולו וסחפו אחריהם גל עצום של אמנים שניסו ליצור סאונד דומה לשלהם. הם קיבעו את החוויה הכל כך אופיינית לטריפ-הופ, של קול נשי שבור על מצע של מוסיקה אפלה.
שם הסגנון "טריפ-הופ" הוא חיבור של המילה "טריפינג" (Tripping), החווייה התודעתית שנוצרת תחת השפעת סמים, עם חלק מה"היפ הופ", הסגנון המוסיקלי והתרבות המוכרים כל כך בעולם.
הנה מוסיקת הטריפ הופ כפי שנולדה בבריסטול עם מאסיב אטאק:
https://youtu.be/vvac3RBp3rg
"פרוטקשן" עם הצליל המעושן של מאסיב אטאק, אולי ההרכב הכי החשוב בטריפ-הופ:
http://youtu.be/Epgo8ixX6Wo
להקת פורטיסהד הלא פחות חשובה, ב"דרכים", עם שירתה הרגשית של הסולנית בת' גיבונס, על רקע עיבודי ההיפ הופ:
https://youtu.be/WQYsGWh_vpE
שיר טריפ הופ:
https://youtu.be/Xu8REwubN34
ועוד טראק מעניין:
https://youtu.be/SWTY-p2aX0g
מהי מהפכת הקינקט?
הקינקט (Kinect) נולד מסטאראפ ישראלי בשם פריימסנס, שפיתח חיישן תלת-ממד שעמד בלב מה שקיבל את השם "פרוייקט נטאל". חברת מיקרוסופט שקינאה בהצלחה של טכנולוגיית ה-WII החליטה גם היא להוסיף ל-Xbox שלה רכיבים של "הזזת עצמים בחלל". הטכנולוגיה הזו שמאפשרת לבחור או להפעיל משחק באמצעות מחוות ידיים הייתה העתיד של משחקי המחשב הללו ומנהלי המחלקה של האקסבוקס החליטו שגם הם חייבים להיות שם.
מיקרוסופט חכרה את זכות השימוש בטכנולוגיה הישראלית ונטאל הפך למוצר שזכה לשם "קינקט". השם הוא שילוב של המילים חיבור (Connect) וקינטי (Kinetic), שפירושו "תנועה". מי שראה את הסרט "דו"ח מיוחד" (Minority Report), זוכר ודאי את השחקן טום קרוז מעביר תמונות באמצעות הזזת הידיים באוויר. זו ההשראה אבל זו רק ההתחלה של הקינקט..
מערכת הקינקט מכילה חיישנים ומצלמות שמזהים את האדם העומד מולם, באמצעות אור אינפרא-אדום שבו מציפה המערכת החדר. חשבו רגע על עטלפים והסונאר שבאמצעותו הם מזהים מכשולים וקירות. גם לקינקט יש מערכת דמויית סונאר שמזהה כל מחווה של השחקן, כל הבעת פנים, תנועת גוף ואפילו קולות של שחקנים ופקודות שהם נותנים למערכת.
ואכן, בקינקט ניתן לשחק במשחקי מחשב מלהיבים ומרגשים. האפשרות לשחק כשבקר התנועה במשחק הוא גופך, הייתה ונשארה חוויה מרגשת ושונה מכל מה שהיה לפניה. אפשר לשחק בו עם כל אברי הגוף, לשחק גם ביחד, בקבוצה, עם החברים או עם בני המשפחה, לדמות פעולות במשחקי ספורט, פעולה וחלל, אפשר לבחור בדפדוף אמיתי, ממש כמו טום קרוז, בין הפריטים בספריית הסרטים שבכונן ואוספי תכנים אחרים, אפשר לשוחח עם חברים רחוקים ועוד.
הנה הסבר על הקינקט:
https://youtu.be/JhE2zKvcLr4
מהפכת המחוות של הקינקט:
https://youtu.be/p2qlHoxPioM
הפעילות הגופנית הייתה בעצם המשחקים:
https://youtu.be/4OMLjXRfaDQ?t=7s
כמה מהמשחקים הטובים לקינקט:
https://youtu.be/Pk4UVMV-uvU?t=2m26s
ותכנית ארוכה של טופ גיק שבוחנת את הקינקט של 2014:
https://youtu.be/Yw46TBQ-dcw?t=58s
עריכה של סרטים היא אחת הפעילויות המשמעותיות ביצירת פרויקטים לימודיים וחינוכיים. בשיטות ההוראה מבוססות הפרויקטים, כמו PBL, עובדים ילדים רבים על סרטונים לשם יצירת פרזנטציות של הפרויקט שלהם.
הבעיה היא שעריכת סרטים מחייבת בדרך כלל תוכנות מאד חכמות וכבדות. תוכנות כאלה יש להתקין על המחשב ובדרך כלל צריך מחשב חזק מאד על מנת להפעילן ולערוך בהן סרטים.
כך או כך, בשנים האחרונות יש כלים מקוונים, אתרי אינטרנט שהם בעצם תוכנות ענן. הכלים האלה מאפשרים לערוך סרטונים קצרים בעצמכם, מבלי להתקין אותם על המחשב. כלי הרשת הללו אמנם אינם חזקים כמו התוכנות המקצועיות, אבל הם יכולים לשמש למטרות שימושיות רבות, כמו ברכות וידאו, מצגות וידאו שמורכבות מתמונות וקטעי וידאו קצרים וכדומה.
כך עורכים סרטון באתר לדוגמה ומעלים אותו לאתר יוטיוב:
https://youtu.be/6IjOzgJhzSQ
שיעור עריכה של מצגת באמצעות אתר קיזואה:
https://youtu.be/kdAhX2csgtY
ומדריך עריכה בטלפון באמצעות Capcut:
https://youtu.be/924il_WauMk?long=yes
רבים כבר יודעים שמשחקי ידע ממוחשבים יכולים לקדם את הלימוד, בין השאר בזכות העובדה שהם מוציאים את השעמום מהלימוד והופכים אותו לחוויה של ממש. אבל לא כולם יודעים שיצירת משחקים כאלו היא דרך עוד יותר מוצלחת ללמוד ולעבד את הידע הלימודי בתחומים שאותם לומדים התלמידים. בתהליך היצירה של המשחקים, מתנסים הלומדים בפרטי הפרטים של הידע שמוכנס למשחק וממילא מחזקים את הידע שלהם עצמם.
עוד ידע נרכש בתהליכי הניסוי של המשחקים, תהליך של בדיקת התוכנה. בתהליך זה בודקים האם הכל עובד, איפה ה"באגים" ומה הדברים שיש לשפר.
אבל למה לייצר משחקים ללמידה?
רעיון ה"מישחוק", בלועזית גיימיפיקציה (Gamification), מציע שיטה שבה יכולים השחקנים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק. הכנסה של הנאה וחוויה, ללימוד, הוספת מרכיבים של תחרות וניקוד - כל אלה יוכלו להוסיף התלהבות ונכונות להשקיע יותר מאשר בלימוד רגיל. למדו על כך בהרחבה באאוריקה, בתגית "גיימיפיקציה".
באמצעות הכלי המצורף יוכלו התלמידים ליצור משחקי ידע ממוחשבים אונליין ולאפשר לאחרים לתרגל את הידע שהם עצמם למדו, תוך כדי יצירת המשחק.
הנה הסבר ליצירת משחקים בעזרת מחולל משחקי הידע בסגנון:
https://youtu.be/plzCl_joxR8
יש כמה שיטות לימוד של תכנות לילדים, שמתרכזות ביסודות התכנות, החשיבה הלוגית והבנת העקרונות שבבסיס עולם התכנות. אחת המוצלחות שבהן היא של האתר קודמנקי (CodeMonkey) שבו משמש משחק חווייתי ואפשר לומר אפילו ממכר, כדי לגרום לתלמידים ללמוד תיכנות ולהתמיד בו לאורך זמן.
זהו פיתוח ישראלי שמחייב מהלומד כתיבה של קוד אמיתי בשפת סקריפט (שתעבור לאחר מכן הידור, קומפילציה, לג'אווה סקריפט) שנקראת שם "CoffeeScript". בשפה זו צריכים הלומדים להקפיד על תחביר, חשיבה לוגית, הבנה של יסודות התכנות והדיוק שנדרש בתכנות המתקדם.
גם האתרים סקראץ' (Scratch) וטינקר (Tynker) מציעים סביבות תכנות לילדים והם אף קלים יותר. בהם מלמדים חשיבה תכנותית על ידי פיתוח משחקים.
סביבות התכנות הללו מבוססות על אובייקטים תכנותיים, מעין חלקים של פאזל, או קוביות משחק שמהן הילד בונה את התכנית. בקוביות המשחק של התכנות בהן, יש גם משתנים, הוראות ונתונים. ה"שפות" הללו קלות ללמידה ומשום כך הן מתאימות גם לגיל הרך.
בקודמאנקי התכנות מכוון לקוף. הוא היורש של הצב המיתולוגי משפת התכנות החינוכית LOGO, שפה שפותחה ב-MIT ואפשרה לילדים לתכנת ולפתח את החשיבה בו זמנית.
את הקוף בקודמאנקי צריכים הילדים להוביל אל הבננות. בדרך הוא יצטרך לעבור מכשולים רבים. יש למתכנתים סרגל וירטואלי שבו ניתן לחשב את הצעדים, ובאמצעות הוראות תנועה, כולל סיבובים בזוויות פשוטות, ניתן להובילו לנצחון.
ממש כמו בשפת הלוגו ההיסטורית, גם כאן נכתב הקוד באנגלית בסיסית, עם הוראות דוגמת turn to, step, right, left. ניתן לכתוב מהמקלדת או לבחור מילים מהמקרא שבתחתית המסך.
כך התלמיד לומד לעבוד בסביבת פיתוח שמזכירה את הסביבות של המבוגרים ועדיין מקבל סיוע, שדומים לו יש למען האמת גם בסביבות הפיתוח והפריימוורקס של המתכנתים המקצועיים בעולם האמיתי.
האתר קוד מונקי המיועד לגיל בית ספר יסודי, מכיתה ג' ומעלה:
https://youtu.be/fXcPjdNKJdY
ומדריך ילד שמלמד:
https://youtu.be/PZFqt3KCRdk
הנה סביבת לימוד התכנות עם האובייקטים סקרץ' (Scratch) שמתאימה גם לגיל הרך:
https://youtu.be/CCaBCMADwls
וסביבת הלימוד Tynker המתחרה בה ושולטת גם בחומרה ובשפת Java Script:
https://youtu.be/XIC9tY-zkXE
סטוריבורד (StoryBoard) בקולנוע הוא תיאור של השוטים המתוכננים לצילום, לרוב כשהם מצויירים על גבי נייר, כמו בקומיקס. מדובר בלוח תכנון שביצירתו יוצרי סרטים מקילים ומשביחים את תהליך הפרה-פרודקשן של הסרט.
בסטוריבורד מתוארים הצילומים המתוכננים מראש, בצורה ויזואלית, כדי לתאר את צילומי הווידאו או הפילם המתוכננים, עוד לפני הצילום.
המטרה של הסטוריבורד, בעברית "לוח סיפור", היא להקל על הבמאי ועל בעלי המקצוע השונים, בתכנון של צילומי הסרט.
הסטורי בורד מאפשר להבין את הסרט כפי שייראה על ציר הזמן, תמונה אחרי תמונה. הוא מסייע להמחיש את הסיפור, שוט אחרי שוט.
בעזרת הסטורי בורד ניתן לבדוק ולבקר מראש ובקלות רבה יותר דברים כמו מה עובד בסיפור ומה לא, לסמן כמה זמן ייקח כל שוט בסרט, לבחון האם הזרימה בין השוטים עובדת היטב והאם החיתוכים בין השוטים עובדים נכון.
בתור ייצוג גרפי של האופן שבו הסרט יתפתח, צילום אחר צילום, ייתכן שיצירת סטוריבורד נראה כמו שלב נוסף ואולי מיותר בתהליך הכנת סרט קצר או סרטון, אבל מדובר בשלב שמומלץ לעשות מה שניתן כדי לא לדלג עליו.
מקור השם "סטורי בורד" מגיע מהנוהג שהיה באולפני האנימציה הגדולים של פעם, לתלות איורים של כל שוט ושוט בסרט, על גבי לוח גדול על קיר האולפן. האיורים הללו איפשרו לצוות להתייחס לתכנית-העל של הסרט והוא היווה מעין מתכון להכנתו.
הנה דוגמה קצרה לסטורי בורד (עברית):
https://youtu.be/Rz1E0O3PSSw
מה זה סטורי בורד?
https://youtu.be/bpZjnH9wA4k
איך הסטוריבורד עובד?
https://youtu.be/6aTnEanIXBk
דוגמה לסטורי בורד מומחז בווידאו (עברית):
https://youtu.be/udK6HLxpaJE
הדרכה כיצד לעשות סטורי בורד, גם אם אינכם ציירים:
https://youtu.be/ux_Em1lVsjI
ויצירת סטוריבורד באמצעות כלי AI בסגנון של "Black and white sketch drawing style":
https://youtu.be/MKOG__oIe1o
התנסות ביצירה
יצא לכם לשמוע פעם, בביקור אצל חברים, פעמונים עדינים וקסומים, בעלי צלילים ערבים ונעימים, שיוצרים אווירה ביתית ושלווה? - ככל הנראה שמעתם פעמון רוח.
פעמוני רוח (Wind Bells) הם כלי הקשה שבנויים בדרך כלל מצינורות מתכת חלולים או מחומרים אחרים, באורכים או בגדלים שונים. אלה תלויים על דסקית עץ שקשורה למפרש ובשל הבדלי האורך ביניהם, כל אחד מהם מפיק צליל אחר. בנוסף לאורכו של הפעמון, צליל הפעמון תלוי גם בחומר שממנו הוא מורכב.
פעמוני רוח בנויים במגוון צורות ומחומרים מגוונים. בנוסף לצינורות המתכת, יש פעמוני רוח מבמבוק, עץ, זכוכית, צדפות, חלוקי נחל, אלומיניום, פלסטיק ועוד.
את פעמון הרוח נוהגים לתלות בדרך כלל במקום פתוח וחשוף לרוח. צליליו העדינים מרגיעים ומהנים מאד, במיוחד כשנושבת רוח קלה המניעה את הפעמון בעדינות. כשזו מנשבת היא מניעה את המפרש שעליו תלויים הצינורות או קטעי הבמבוק, מה שמפיק צלילים מרגיעים.
הפעמונים הללו יוצרו בעבר בעבודת יד. אז עצבו כל פעמון בתשומת לב מרבית, תוך הקפדה על דיוק מוסיקלי. כיום מייצרים אותם גם בייצור תעשייתי, תוך הקפדה על איכות צליל גבוהה.
הנה פעמוני רוח:
https://youtu.be/XTZBVrfgB1E
האזינו לפעמוני הרוח שיוצרים מנגינה:
https://youtu.be/7G4tlzlf4uA
כך יוצרים פעמוני רוח מבמבוק:
https://youtu.be/9rpfH3r5AAo
מצדפים:
https://youtu.be/-N9NU6UqSN8
מסכו"ם:
https://youtu.be/RvVih18--5A
והאזינו לשעה של מוסיקת פעמוני רוח מרגיעה:
https://youtu.be/X7t--zPZdic?long=yes
ויזואליות עובדת הרבה יותר טוב מרשימות ארוכות של טקסט. זה ידוע כבר שנים רבות.
אינפוגרפיקה (Infographic) היא המחשת מידע (הדגמה) בעזרת אמצעים גרפיים מגוונים, כמו איורים, תמונות, אנימציה, גרפים, תרשימי זרימה ועוד.
שיטת האינפוגרפיקה משמשת להצגה פשוטה ומובנת יותר של תהליכים שונים, מידע מורכב וכבד, רצף אירועים וכדומה. המבוגרים, שאוהבים מילים קשות ומרשימות בלועזית, היו אומרים שהאינפוגרפיקה היא סוג של ויזואליזציה (המחשה ויזואלית) המלווה בהסברים טקסטואליים.
לתחום האינפוגרפיקה יש שורשים עתיקים, שמגיעים עד התרבות של סין העתיקה. בעידן המודרני נחשב פרופסור בשם אדוארד טאפטי לאבי האינפוגרפיקה היישומית המודרנית.
בשנים האחרונות הולכת האינפוגרפיקה ונעשית פופולארית. שילוב אינפוגראפיקה באינטרנט, ובמאמרים בעיתונות הפך נפוץ ושכיח מאד.
כולנו הרי יודעים שפעמים רבות היכולת של איור או צילום להמחיש רעיון מורכב או לסייע ביצירתיות וחשיבה יצירתית, היא טובה הרבה יותר מפסקאות ארוכות של מלל. כבר מזמן אמרו הרי הסבים והסבתות שלנו ש"תמונה טובה מאלף מילים".
הנה הסבר המושג אינפוגרפיקה:
https://youtu.be/M3fBmZR2fTU
באנימציה:
https://youtu.be/zbTYyl7WVd8
שימוש באינפוגרפיקה לסרטון הדרכה:
https://youtu.be/VCG_L5jEX0c
וכך מציגים מדינה באמצעות אינפוגרפיקה:
https://youtu.be/i9vzQJylSFg
או תפוח:
https://youtu.be/rzRZPAnJU1Q
העיבוד המוסיקלי (Musical Arrangement) הוא ארגון של שיר או יצירה, לצורך ביצוע או הקלטה.
בעיבוד המוסיקלי יש ארגון של סגנון הביצוע, המקצב, הסולם, ההרכב המבצע, הכלים המשתתפים וכדומה. העיבוד הוא כמו בימוי של השיר, או עיבוד לתסריט של ספר.
המעבד נוטל את מנגינת השיר הבסיסי וההרמוניה שלו ומתכנן את דרך הביצוע של ההרכב שהוא בוחר, כלי הנגינה הנבחרים, עם המקצב והאווירה הרצויים, דרכי הביצוע, התפקיד שינגן כל אחד מהכלים והקולות ועוד.
אפשר לדמות את המעבד המוסיקלי לאדריכל של שירים. העיבוד הוא הבניין שתכנן. אחר-כך יבואו הנגנים והזמרים ויבנו על פי העיבוד את הבניין השלם - שהוא השיר או היצירה.
הנה ההקלטה המקורית "בלילות של ירח מלא" של הזמר ערן צור:
https://youtu.be/h6uWjFLMdVE
עיבוד אקוסטי לאותו השיר:
https://youtu.be/ca6q0AQ746s
סולו אנפלאגד, רק בליווי גיטרה:
https://youtu.be/Fz66JFs6Zwk
עיבוד "לייב" בהופעה עם זמר נוסף (גבע אלון):
https://youtu.be/rnN5YqEIIFs
ועיבוד להרכב קלאסי לאותו השיר:
https://youtu.be/gGw77Ds-soI
טריפ-הופ (Trip Hop) הוא סגנון אלקטרוני שנוצר לראשונה על ידי המלחין הבריטי בריאן אינו בשנות ה-70. הוא נולד משילוב של המוסיקה התעשייתית וצליליהן הלא-הרמוניים של מכונות המוסיקה האלקטרוניות בסגנון ההאוס, עם סגנון הדאב וההיפ הופ. תחילתו בעיר הבריטית בריסטול, אבל במהלך שנות ה-90 פרץ הטריפ-הופ והפך לז'אנר כלל-עולמי, שממשיך להתקיים ולהתפתח עד היום.
הטריפ-הופ הוא מוסיקה נמוכה אך אפלה. הוא משלב קטעי באס-תופים עם מנגינות עצובות ואף דכאוניות ולא מעט קולות דיבור, או דאב, במקום שירה רגילה, או בשירה של זמרת על רקע המוסיקה.
ז'אנר הטריפ-הופ שילב אלמנטים ממגוון גדול של סגנונות מוסיקליים, החל ממוסיקת רוק, דאב, Fאנק, סול, ג'אז, אמביינט, דראם אנד בייס ועוד.
האמנים הבולטים ביותר בסגנון הזה הן הלהקות מבריסטול, פורטיסהד (Portishead) ומאסיב אטאק (Massive Attack). שני ההרכבים האלה הצליחו בעולם כולו וסחפו אחריהם גל עצום של אמנים שניסו ליצור סאונד דומה לשלהם. הם קיבעו את החוויה הכל כך אופיינית לטריפ-הופ, של קול נשי שבור על מצע של מוסיקה אפלה.
שם הסגנון "טריפ-הופ" הוא חיבור של המילה "טריפינג" (Tripping), החווייה התודעתית שנוצרת תחת השפעת סמים, עם חלק מה"היפ הופ", הסגנון המוסיקלי והתרבות המוכרים כל כך בעולם.
הנה מוסיקת הטריפ הופ כפי שנולדה בבריסטול עם מאסיב אטאק:
https://youtu.be/vvac3RBp3rg
"פרוטקשן" עם הצליל המעושן של מאסיב אטאק, אולי ההרכב הכי החשוב בטריפ-הופ:
http://youtu.be/Epgo8ixX6Wo
להקת פורטיסהד הלא פחות חשובה, ב"דרכים", עם שירתה הרגשית של הסולנית בת' גיבונס, על רקע עיבודי ההיפ הופ:
https://youtu.be/WQYsGWh_vpE
שיר טריפ הופ:
https://youtu.be/Xu8REwubN34
ועוד טראק מעניין:
https://youtu.be/SWTY-p2aX0g
הקינקט (Kinect) נולד מסטאראפ ישראלי בשם פריימסנס, שפיתח חיישן תלת-ממד שעמד בלב מה שקיבל את השם "פרוייקט נטאל". חברת מיקרוסופט שקינאה בהצלחה של טכנולוגיית ה-WII החליטה גם היא להוסיף ל-Xbox שלה רכיבים של "הזזת עצמים בחלל". הטכנולוגיה הזו שמאפשרת לבחור או להפעיל משחק באמצעות מחוות ידיים הייתה העתיד של משחקי המחשב הללו ומנהלי המחלקה של האקסבוקס החליטו שגם הם חייבים להיות שם.
מיקרוסופט חכרה את זכות השימוש בטכנולוגיה הישראלית ונטאל הפך למוצר שזכה לשם "קינקט". השם הוא שילוב של המילים חיבור (Connect) וקינטי (Kinetic), שפירושו "תנועה". מי שראה את הסרט "דו"ח מיוחד" (Minority Report), זוכר ודאי את השחקן טום קרוז מעביר תמונות באמצעות הזזת הידיים באוויר. זו ההשראה אבל זו רק ההתחלה של הקינקט..
מערכת הקינקט מכילה חיישנים ומצלמות שמזהים את האדם העומד מולם, באמצעות אור אינפרא-אדום שבו מציפה המערכת החדר. חשבו רגע על עטלפים והסונאר שבאמצעותו הם מזהים מכשולים וקירות. גם לקינקט יש מערכת דמויית סונאר שמזהה כל מחווה של השחקן, כל הבעת פנים, תנועת גוף ואפילו קולות של שחקנים ופקודות שהם נותנים למערכת.
ואכן, בקינקט ניתן לשחק במשחקי מחשב מלהיבים ומרגשים. האפשרות לשחק כשבקר התנועה במשחק הוא גופך, הייתה ונשארה חוויה מרגשת ושונה מכל מה שהיה לפניה. אפשר לשחק בו עם כל אברי הגוף, לשחק גם ביחד, בקבוצה, עם החברים או עם בני המשפחה, לדמות פעולות במשחקי ספורט, פעולה וחלל, אפשר לבחור בדפדוף אמיתי, ממש כמו טום קרוז, בין הפריטים בספריית הסרטים שבכונן ואוספי תכנים אחרים, אפשר לשוחח עם חברים רחוקים ועוד.
הנה הסבר על הקינקט:
https://youtu.be/JhE2zKvcLr4
מהפכת המחוות של הקינקט:
https://youtu.be/p2qlHoxPioM
הפעילות הגופנית הייתה בעצם המשחקים:
https://youtu.be/4OMLjXRfaDQ?t=7s
כמה מהמשחקים הטובים לקינקט:
https://youtu.be/Pk4UVMV-uvU?t=2m26s
ותכנית ארוכה של טופ גיק שבוחנת את הקינקט של 2014:
https://youtu.be/Yw46TBQ-dcw?t=58s
מהי הלחנה אלגוריתמית?
הקשר בין מתמטיקה ומוסיקה ידוע מזה שנים רבות ונחקר לעומק, בניתוחים שכללו חקירה של המוסיקה של יוהאן סבסטיאן באך ומלחינים אחרים, שיצרו מוסיקה שיש לה תבניות מתמטיות מאורגנות ומסודרות להפליא, הן מבחינת התוצאה המוסיקלית והן בארגון ובסדר המתמטי המפתיעים שלהן.
תוכנה להלחנה אלגוריתמית (Algorithmic composition) היא תוכנה שמשתמשת באותו סדר ובאותן שיטות, כדי לסייע ליוצרים מוסיקליים בעידן הנוכחי לייצר מוסיקה מעניינת ומקורית, ביחד עם הטכנולוגיה הממוחשבת.
קומפוזיציה אלגוריתמית, או הלחנה אלגוריתמית, משתמשת באלגוריתמים, קבצי הוראות או מעין "מתכוני הלחנה", לצורך ההלחנה של מוסיקה. כל תוכנה להלחנה אלגוריתמית משלבת נוסחאות מתמטיות שמוזנות אליה, ביחד עם רמת אקראיות מסוימת שהיא מתוכנתת לייצר, כל אלה בכדי להלחין "מוסיקה אלגוריתמית".
בתוכנות או תכניות מחשב שנכתבו להלחנה אלגוריתמית נמצא מחולל אלגוריתמים, שמסוגל ליצור מבנים מוסיקליים מורכבים, המייצרים מוסיקה אלקטרונית. המוסיקאי המשתמש בכלי ממוחשב כזה, בין אם הוא תוכנה למחשב או שהוא שירות מקוון באינטרנט, בוחר אפשרויות שונות והגדרות מוסיקליות, שאותן התוכנה מעבדת בהלחנה אלגוריתמית ויוצרת את התוצרים המשלבים את ההחלטות שקיבל המוסיקאי, עם היכולות האקראיות והתבניתיות שיש למכונה. התוצאה היא מוסיקה.
תוכנות כאלה מצוידות ביכולות המצאה כמעט אינסופיות ויכולות להמציא מיליוני אפשרויות של לחנים ותבניות מוסיקליות שלא יחזרו על עצמן, מבחינת התוצר המוסיקלי שהן מנגנות, גם אם ינגנו ברציפות במשך שנים ארוכות!
הנה שיר על עולם ההלחנה האלגוריתמית שנכתב בעצמו על ידי פדריקו רובן ביחד עם "הלהקה האלגוריתמית" שלו - תוכנה:
https://youtu.be/H8BvvSRgS8c
הנה תוכנה שנכתבה לקומפוזיציה אלגוריתמית בסביבת הפיתוח Max:
https://youtu.be/Zx_y2muZfyg
ומוסיקה אלגוריתמית שנוצרה על ידי תוכנה:
https://youtu.be/6-GI0we1tBQ
הקשר בין מתמטיקה ומוסיקה ידוע מזה שנים רבות ונחקר לעומק, בניתוחים שכללו חקירה של המוסיקה של יוהאן סבסטיאן באך ומלחינים אחרים, שיצרו מוסיקה שיש לה תבניות מתמטיות מאורגנות ומסודרות להפליא, הן מבחינת התוצאה המוסיקלית והן בארגון ובסדר המתמטי המפתיעים שלהן.
תוכנה להלחנה אלגוריתמית (Algorithmic composition) היא תוכנה שמשתמשת באותו סדר ובאותן שיטות, כדי לסייע ליוצרים מוסיקליים בעידן הנוכחי לייצר מוסיקה מעניינת ומקורית, ביחד עם הטכנולוגיה הממוחשבת.
קומפוזיציה אלגוריתמית, או הלחנה אלגוריתמית, משתמשת באלגוריתמים, קבצי הוראות או מעין "מתכוני הלחנה", לצורך ההלחנה של מוסיקה. כל תוכנה להלחנה אלגוריתמית משלבת נוסחאות מתמטיות שמוזנות אליה, ביחד עם רמת אקראיות מסוימת שהיא מתוכנתת לייצר, כל אלה בכדי להלחין "מוסיקה אלגוריתמית".
בתוכנות או תכניות מחשב שנכתבו להלחנה אלגוריתמית נמצא מחולל אלגוריתמים, שמסוגל ליצור מבנים מוסיקליים מורכבים, המייצרים מוסיקה אלקטרונית. המוסיקאי המשתמש בכלי ממוחשב כזה, בין אם הוא תוכנה למחשב או שהוא שירות מקוון באינטרנט, בוחר אפשרויות שונות והגדרות מוסיקליות, שאותן התוכנה מעבדת בהלחנה אלגוריתמית ויוצרת את התוצרים המשלבים את ההחלטות שקיבל המוסיקאי, עם היכולות האקראיות והתבניתיות שיש למכונה. התוצאה היא מוסיקה.
תוכנות כאלה מצוידות ביכולות המצאה כמעט אינסופיות ויכולות להמציא מיליוני אפשרויות של לחנים ותבניות מוסיקליות שלא יחזרו על עצמן, מבחינת התוצר המוסיקלי שהן מנגנות, גם אם ינגנו ברציפות במשך שנים ארוכות!
הנה שיר על עולם ההלחנה האלגוריתמית שנכתב בעצמו על ידי פדריקו רובן ביחד עם "הלהקה האלגוריתמית" שלו - תוכנה:
https://youtu.be/H8BvvSRgS8c
הנה תוכנה שנכתבה לקומפוזיציה אלגוריתמית בסביבת הפיתוח Max:
https://youtu.be/Zx_y2muZfyg
ומוסיקה אלגוריתמית שנוצרה על ידי תוכנה:
https://youtu.be/6-GI0we1tBQ
