כל אחד שמע ודאי על האור הירוק שבשמי הצפון, מה שמוכר בתור "הזוהר הצפוני" (Northern lights). אבל מסתבר שהזוהר הזה הוא לא תופעת השמיים היחידה שמתרחשת בצפון העולם ובאזורים הקפואים שבאזור.

לא פחות מרהיבים הם "עמודי אור" (Light pillars) מדהימים, שעולים מהאדמה אל השמיים ויוצרים מחזה צבעוני ומפעים, מראה שקשה להשאר אדישים למולו.

העמודים הללו, העשויים אור בלבד, הם תופעה אופטית מעניינת. כשמשתקף בה האור בגבישי הקרח שצפים באוויר הוא יוצר מעין עמודי אור אנכיים. עמודי האור הללו נראים כאילו הם עולים מהאדמה, או יורדים מהשמיים היישר אליה.

האור יכול להיות אור טבעי, כמו זה של השמש או הירח, או אור מלאכותי, כמו אורות שיוצרים פנסי רחוב ושלטים מוארים.

התופעה הזו היא תופעה שמתרחשת בחורף קר מאוד. היא שכיחה בעיקר במדינות הצפון הקרות מאוד. בארצות כמו שוודיה, נניח, כשהטמפרטורות נמוכות מאוד ונוצרים באוויר אותם גבישי קרח שטוחים וזעירים, אז יווצרו עמודי האור הצבעוניים הללו.

בשטוקהולם (Stockholm), הבירה השוודית, אפשר לראות אותם היטב, בערבי ולילות חורף של כפור. אבל את עמודי האור של הצפון אפשר לחוות גם באזורים אחרים בצפון אירופה ובצפון אמריקה. וכמו שתמיד יקרה, אגב, תמיד יהיו מי שיקשרו את עמודי האור הללו לחייזרים וחוצנים שמאיימים לרדת אלינו מהשמיים. אין, כמובן, שום קשר כזה והתופעה היא טבעית וארצית לחלוטין.


הנה הסבר על עמודי האור שנוצרים משבירת קרני האור בפתיתי השלג:

https://youtu.be/CIHIK69UK1A


סיפורם של העמודים עשויי האור:

https://youtu.be/_Gzep-0wJJo


תמונות עמודי האור:

https://youtu.be/c3SsUMWsL7U


עמודי אור שנצפו במינסוטה ארצות הברית:

https://youtu.be/ZT8p54BBj-8


חוויות של מקומי המתםפעל מהעמודים עשויי האור בקנדה:

https://youtu.be/N0zZCghvx1w

מיראז' (Mirage), או "מיראז' תחתון" כפי שהתופעה נקראת במדויק, היא תופעה של אשליה אופטית, שבה נדמה לנו שאנו רואים שלולית מים גדולה או אפילו אגם שנמצאים באופק. זוהי בבואה של השמיים, שמציגה כאילו השמיים משתקפים. היא נגרמת בשל האוויר החם שמרחף מעל פני הקרקע או הכביש.

לעיתים, כשאנו נוסעים על כביש זפת וחצץ, תופעת המיראז' גורמת גם למעין השתקפות של עצמים מרוחקים בשלולית המים הדמיונית שעל הכביש.


הנה הסבר לתופעת המיראז':

https://youtu.be/exm0gyxTrL8


תופעות מיראז' שצולמו במקומות שונים באיטליה:

http://youtu.be/Pxw9qJg_4nE


מיראז' תחתון נוסף, הפעם מעל לים:

http://youtu.be/JksLxrBOrxA


מיראז' המציג קרחון באוויר:

http://youtu.be/5mhzKJClTAI


ומומחה שמסביר את תופעת המיראז' בהרצאת וידאו קצרה:

https://youtu.be/6x52290in9w?long=yes

את הקליידוסקופ (Kaleidoscope) המציא סר דייוויד ברוסטר ב-1816. הקליידוסקופ היה אז מכשיר אופטי, שבעזרתו המחישו צורות סימטריות שונות. כיום משתמשים בו בעיקר לשעשוע. הוא מבוסס על צורות סימטריות בשלל צבעים, כשכל סיבוב של הגליל מציג תבנית חדשה מתוך מגוון של צבעים ותבניות, שמשתנה כשמסובבים את הקליידוסקופ.

הקליידוסקופ בנוי כצורת גליל שיש בו מראות. במראות הללו משתקפים עצמים שונים, כמו שברי זכוכית צבעוניים שלרוב מוכנסים לתוכו. כשמביטים פנימה דרך חור בקצה הגליל, והאור נכנס מהקצה השני, ההשתקפויות המשתנות של שברי הזכוכית הללו יוצרות תמונות סימטריות ומהממות ביופיין. התמונות שנוצרו יוצרות לא פעם תבניות חוזרות ומרתקות, שההשתקפויות מכפילות להמון צדדים ויוצרות להן עומק וממדים מרהיבים.

המילה הקליידוסקופ לקוחה מהשפה היוונית ופירושה "צופה בתמונה יפה".


זה מה שרואים בקליידוסקופ:

http://youtu.be/peZ-MjD9pgk


קבלו צורות קליידוסקופיות:

http://youtu.be/9GMtj_-3BOc


קליידוסקופ מראות הופך הכל לקסום:

http://youtu.be/zCFdLrXI3yM


כך יוצרים קליידוסקופ בעצמכם (עברית):

https://youtu.be/LUawR882X4M


מדריך לבניית קליידוסקופ באנגלית:

https://youtu.be/Z2TDK_OQWU0


אפשר גם לראות אחד שבנוי אחרת לגמרי:

https://youtu.be/6_8omObsfgM


ובשנות ה-70 יצרו קליפים לטלוויזיה, כמו זה של דיוויד בואי, עם קליידוסקופ ברקע של מסך כחול:

https://youtu.be/Vy-rvsHsi1o

האם רציתם פעם להבין כיצד אפשר לראות דרך מראה מה קורה מאחריה? וכיצד מצד אחד רואים את הצד האחר ובצד השני לא?

את המראה המיוחדת הזו מכנים לא פעם מראה חד-כיוונית (One-way mirror). מראות כאלה ניתן למצוא לא פעם בחדרי חקירות של המשטרה. היושבים בחדר החקירות שבצידה האחד לא יכולים לראות את הצופים בהם, בעוד שהצופים יכולים לראותם ללא בעיות. גם מסדרי זיהוי מתבצעים לא פעם דרך מראות כאלה, כדי שהחשודים לא יראו מי העדים שצופים בהם ומזהים אותם.

אבל השם המקצועי של המראה המיוחדת הזו הוא "מראה מוכספת למחצה". בניגוד למראה רגילה שבה ציפוי המתכת משקף את כל האור, ציפוי המתכת של המראה הזו הוא חצי שקוף. כלומר, חצי מהאור הפוגע בו מוחזר, כמו בכל מראה, בעוד שהחצי השני של קרני האור, עובר דרכו. לכן המראה הזו היא בעצם חצי מראה וחצי חלון.

אבל עוד מרכיב חשוב שבהסבר לראיה החד-צדדית שהמראות הללו מאפשרות הם הפרשי עוצמות האור שבשני החללים. בעוד שהאור בחדר החקירות הוא מלא, בחדר שבו נמצאים הצופים בו, צריכה עוצמת האור להיות חלשה מאד ואפילו חשוכה. מכאן שעוצמת האור החזקה שבחדר החקירות יוצרת מראה מושלמת למתבונן בה מתוכו וכך הוא אינו יכול להבחין באנשים שצופים בו מהחדר השני, החשוך יחסית. זה יכול, אגב, לקרות גם במשקפי שמש, או בחלון רגיל. זה יקרה כשאתם נמצאים בצד המואר ולא רואים דרכו דבר.

בצורה כזו מה שרואים משני הצדדים הוא זהה - מעט מאד ממה שקורה בחדר החשוך שמוסתר לחלוטין על-ידי התמונה החזקה של המתרחש בחדר החקירות המואר.


הנה המראה החד-כיוונית בקולנוע:

https://youtu.be/fkHlhiG0h70


כך פועלות מראות חד-כיווניות:

https://youtu.be/4kKL32opewI


הסבר נוסף:

https://youtu.be/XKuF1eT1Cqc


ובמשטרה משתמשים במראות חד-כיווניות כדי לאפשר זיהוי של חשודים מבלי שהם עצמם יראו מי מעיד נגדם (עברית):

https://youtu.be/Ofh_yBc5fdY?t=8m55s&end=9m29s

מראה (mirror) או ראי היא מתקן שמחזיר את קרני האור וכך מאפשר לראות את מה שניצב מולו ומשתקף בו.

המראה השטוחה שאנו מכירים עשויה מזכוכית שמאחוריה מודבקת שכבת מתכת דקה, ממתכות כמו כסף שמשקפת את הנוף או מה שניצב מולה.

המראות נולדו כשהסתבר לאדם הקדמון שניתן להביט לתוך צלוחיות מים ולראות את עצמו. בערך ב-6000 לפני הספירה, נמצאו זכוכיות געשיות, שנוצרו באופן טבעי בפעילות של הרי געש, והאדם גילה שהן מאפשרות לראות בהן כמו במים.

זה היה בשנת 2,000 לפני הספירה, כשהחלו ללטש סלעים בכדי שישמשו כמראות. רק בשנת 1835 יצר כימאי גרמני בשם יוסטוס פון ליביג את מראת הזכוכית-כסף שבה אנו משתמשים כיום.


הנה תינוקות מול מראה:

https://youtu.be/YOX4nA-yFOk


מראות מיוחדות שעושות אמנות:

http://youtu.be/BZysu9QcceM


כך מגיבות חיות בטבע למראה שהוצבה שם:

http://youtu.be/GaMylwohL14


וכך פועלת המראה:

https://youtu.be/iE6I52Th9DE

בסצנה מ"מלחמת הכוכבים", שכל מעריץ חייב לזכור, ויש כאלה אינספור, צועד לוק סקייווקר על אדמת כוכב הלכת טטואין ובאופק שמאחוריו ניתן לראות שתי שמשות.

לא תאמינו אבל באזורי הצפון הקרים ובקרבת הקוטב הצפוני של כדור הארץ, יש מחזה שבו רואים מראה לא יאומן - מדובר בתופעה הנקראת "שמש פנטום" (Phantom Sun), או "שמש רפאים", שבה רואים בשמיים של לא פחות מ-3 שמשות.

שלוש השמשות נראות בשמיים בזכות תופעה של שבירת קרני השמש באטמוספרה. הקרניים משתקפות באטמוספרה וההשתקפות הזו מציגה בשמיים עוד שתי שמשות. הללו, ביחד עם השמש, יוצרות מראה מהמם של 3 שמשות בשמי הקוטב הצפוני ואזורים קרים וצפוניים אחרים בעולם.

לעיתים נדירות מתרחשת התופעה גם במקומות קרים אחרים בעולם, כמו מונגוליה, ארצות סקנדינביה, סין ורוסיה. כשלמשך פרק זמן של מקסימום שעה מופיעה השמש ובצידיה שתי "השמשות קטנות", צלליות של השמש האמיתית.

התופעה נוצרת רק בתנאים מסוימים מאד. רק כשאור השמש עובר דרך גבישי קרח זעירים שמכילים ענני נוצה הנמצאים בגובה רב ורק כשענני הנוצה הם דקים דיים כך שהאור מצליח לחדור דרכם. לבסוף, אז ניתן לראות מזווית מסוימת מאד את שמש הפנטום, או את השמשות המדומות הללו.


הנה 3 שמשות ברוסיה:

http://youtu.be/UlPnmTQBLik


מצגת וידאו של שמשות הרפאים:

http://youtu.be/5W8dMCiqSKU


והסבר לתופעה של "שמשות רפאים":

http://youtu.be/14o2x9cT7Oc

גשר ראקוץ (Rakotz), המכונה גם "גשר השטן", נבנה ב-1860 במדינת סקסוניה שבמזרח גרמניה. הוא נבנה מאבני בזלת שהובאו מרחוק ומשתלב נהדר בטבע. כשהשמש ברום השמיים, הוא משתקף במי הנחל ויוצר סימטרית מושלמת. זה קורה משום שההשתקפות של גשר השטן במים סוגרת מעין מעגל שלם, שמקנה לו מראה הרמוני ויחודי.

הגשר נבנה מבזלת שהובאה משוויץ הרחוקה אל פארק רודודנדרון, שבו הוא נמצא. השם "גשר השטן" אינו נדיר באירופה וגשרים רבים זכו לכינוי הזה, לרוב משום שהם נבנו במקומות מסוכנים או קטלניים בהיסטוריה שלהם.


הנה גשר ראקוץ בגרמניה:

http://youtu.be/TeYiIlLkWVE


בואו לטיול בגשר השטן בראקוץ:

http://youtu.be/v0ACZzH3PLI


גשר ראקוץ עם שחר:

http://youtu.be/4ufWNJmQ8_s


מצגת וידאו של הגשר היפה:

http://youtu.be/lBwRY2ubCIk

הציור החשוב ביותר של הצייר הספרדי דייגו ולסקז "לאס מנינאס" (Las Meninas) נחשב בעיני אמנים, חוקרים ומומחים לאמנות כציור הטוב בהיסטוריה. אבל מה כל כך טוב בו?

ציורו של ולסקאז, המציג את הנסיכה ופמליית העוזרות שלה, נערות החצר המשרתות אותה בסטודיו עם הצייר עצמו. הנסיכה, בתו של פיליפ הרביעי, המלך שאירח ופירנס את הצייר בארמונו מתוארת עם שושבינותיה וכולם ביחד עם הצייר מביטים אל משהו שאינו בציור.

גם המלך והמלכה המשתקפים במראה, מביטים. לא ברור אם בהם כולם מביטים או שכולם, כולל אותם מביטים במלאכתו של הצייר (שגם הוא נוכח בתמונה ומביט). הרעיון שהדבר החשוב בתמונה, שכל הדמויות מתייחסות אליו, אינו נמצא בה, היה מהפכני ומיוחד מאד.

לאס מנינאס צויר במאה ה-17 ומאז לא חדל לרתק אוהבי ציור - מציירים דגולים ועד אחרוני החובבים. הוא זכה לגירסאות אין ספור, כולל של פיקאסו, שצייר אותו באותה העמדת דמויות מקורית של ולסקז אבל עם הדמויות והצורות הקוביסטיות שהוא נהג ליצור, ושל סלבדור דאלי הסוריאליסט שהדהים והפך את הדמויות של ולסקז למספרים.

המיוחד ב"לאס מנינאס" הוא בעיקר החשיבה החדשנית שבו, הנסיונות בהשתקפויות ובנקודות מבט והכנסת עצמו לציור - לא כתמונת דיוקן עצמי כמו שעשו תמיד, אלא כחלק מההתרחשות המתוארת בו.


הנה היצירה המפורסמת, שיש הרואים בה את הציור הטוב בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/loMy3sbW64g


ניתוח באנגלית של הציור לאס מנינאס מאת ולסקז:

https://youtu.be/IiTtGENiVOA


סרטון בתלת ממד שמשתעשע בהצגת "לאס מנינאס" מכל הכיוונים:

http://youtu.be/jtv38YIzpy8


על הציור שהוא מעין "מכונת זמן אמנותית":

https://youtu.be/FvhO8W8ubts?long=yes


וסרט תיעודי קצר שמסביר מדוע זה הציור החשוב בתולדות האמנות:

https://youtu.be/WKRKrpz09Fk?long=yes

כשמביטים במשהו דרך כוס נוזלים הוא נראה הפוך. זוהי תופעה אופטית מעניינת, שמעניין למה היא מתרחשת, נכון?

ההסבר הפשוט הוא שבכל פעם שהאור עובר חומר כלשהו הוא משתקף ומתהפך. אם הכוס ריקה רואים את החץ כמו שהוא על הנייר, כיוון שהאור בין עינינו לחפץ שמעבר לכוס חוצה שני חומרים (שתי דפנות זכוכית של הכוס) - הראשון הופך אותו והשני הופך אותו שוב, מה שמראה אותו בדיוק כמו שהוא. אבל כשמוסיפים את הנוזלים לכוס, נוסף חומר שלישי ולכן הוא הופך שוב את הכיוון של מה שרואים מעבר לכוס ועתה הוא נראה הפוך.


הנה סרטון שמציג זאת בעזרת חץ על נייר, שאנו רואים דרך כוס, לפני ואחרי מילוי המים:

http://youtu.be/o08jgkut7e8

אקווריום "הכוכב הכחול" (Blue planet aquarium), בבירת דנמרק, הוא האקווריום החדש והגדול באירופה. זהו אחד האקווריומים הגדולים בעולם. הוא כולל מעל 20 אלף דגים, ביניהם כרישי פטיש, אריות ים ותוכיי ים.

אבל הכוכב הכחול הוא גם בניין יפה להפליא, שהשתקפותו במים גם מעניקה לו עצמו צורה של דג.

מעבר להיותו מחולק לפי אזורים בעולם, יש באקווריום של דנמרק גם מנהרה, שבה יכולים המבקרים להיכנס אל מתחת לאקווריום שבתוכו משייטים כרישים אימתניים.


הנה אקווריום הכוכב הכחול:

https://youtu.be/pkvQXdjcUmQ


סרטון מקיף של המוזיאון והדגים שלו:

http://youtu.be/4CP5FnNdIek


והתכנון האדריכלי הנהדר של המבנה:

http://youtu.be/NNlqO6W9LwI

מראות בגרסאות שונות כלשהן קיימות כבר אלפי שנים. אך המראה המודרנית, זו שאנו מכירים, נוצרה לפני כ-150 שנה. היא נקראת "מראת הזכוכית-כסף" והממציא שלה הוא הכימאי הגרמני יוסטוס פון ליביג (Justus von Liebig). הוא הראשון שיצר בשנת 1835 מראה שבה הוצמדה מתכת לזכוכית באמצעים כימיים, תוך כדי החנקת המתכת.

אגב, ליביג הזה עסק במרבית זמנו דווקא בכימיה ובדרך שבה היא מסייעת לחקלאות. הוא היה מראשוני החוקרים שהניבו את תעשיית הדשנים הכימיים לחקלאות ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי הביוכימאים שעסקו בכימיה חקלאית.

אם נשוב למראות, אלה נולדו אלפי שנים לפני הספירה. אז עוד לא ידעו על החיבור בין הזכוכית למתכת שתשקף בה את המראות באופן אופטי. אבל ברמת אנטוליה, הנמצאת בתורכיה של היום, השתמשו ב-6000 לפני הספירה בחומרים כמו זכוכית געשית שמולאה בנוזלים, כדי לשקף היטב.

ב-4000 לפני הספירה במסופוטמיה ו-1000 שנה אחר-כך במצרים העתיקה, השתמשו במראות מנחושת מלוטשת. עוד אלף שנים, בסביבות 2000 לפני הספירה, יצרו במרכז אמריקה מראות מאבנים מלוטשות. בערך באותם זמנים, בסין הרחוקה, נוצרו מראות מברונזה.


הנה ההיסטוריה המוקדמת של המראה:

https://youtu.be/FDs-1khMwus


וההמשך עם אבי המראה המודרנית, הכימאי יוסטוס פון ליביג:

https://youtu.be/e5Pz6NU7pww

הכפר ג'יברני (Giverny) הוא כפר צרפתי קטן שנמצא באזור נורמנדי, על גדות נהר הסיין. זהו הכפר שבו חי ופעל במשך כמעט 40 שנה הצייר קלוד מונה.

לראשונה התגלה הכפר לבכיר האימפרסיוניסטים קלוד מונה, בעת שהוא נסע ברכבת וראה אותו במקרה מהחלון. הוא כל כך התלהב מיופיו המתפרץ שהחליט לעבור ולהתגורר בו.

לאחר שחסך פרוטה לפרוטה קלוד מונה רכש בכפר המרוחק מפאריס בית ולצידו שטח שעליו החליט לנטוע גן. עשר שנים עמל מונה על הקמת ועיצוב הגן. הוא יקפיד על איזון והרמוניה, שלווה וסדר ובשנים הבאות הוא יצייר בו ובהשראתו רבים מציוריו.

בגן אפשר לראות את הגשר היפאני המפורסם מציוריו של הגאון. הוא גם שופע חבצלות מים רבות, אותן נימפאות שהופיעו ביפים שבציוריו. יש בו אגמים זעירים עם השתקפויות מושלמות, אוסף של עצים וערוגות פרחים צבעוניים, ציוצי ציפורים ועוד. מונה טיפח את הגן בצורה מיוחדת. דומה שהוא גן של צבעים ולא סתם של פרחים, מה שמתאים לאמן מונה, מי שנחשב לאחד לגאוני הצבע מבין הציירים.

הגן לא ניסה להיות מסודר מדי או מופרד בצבעיו אלא טבעי ומתפרץ. בבת אחת ובמבט אחד ניתן לקלוט את שלל צבעי הקשת שבו.

בגנים שאותם טיפח האמן המפורסם ובשטחם צייר חלק מיצירותיו המוכרות ביותר, מתהלכים כיום מאות אלפי תיירים בכל שנה. ציוץ הציפורים והמים המפכים ממלאים את הלב בתחושה שציוריו של מונה התעוררו לחיים.

המעניין הוא שהציוריו של מונה ניסו להעביר את תחושות האמן בגנו שלו ולהנציח אותם, כך שבמבט אחד הציורים יזכירו את הגן המופלא. אבל התחושה אצל המוני המבקרים, שרובם כבר מכירים מקודם את ציוריו, היא הפוכה - הגן שלו, דווקא הוא שמזכיר להם תמונה אימפרסיוניסטית.


הנה הגן בג'יברני שבו צייר קלוד מונה את ציוריו המפורסמים:

http://youtu.be/BMey7gOLEgY


עוד מהגינה של מונה שבכפר גיברני:

http://youtu.be/m_4_RqpWfmU


ובגן גיברני הכל מתגבש לכדי תמונה אימפרסיוניסטית:

http://youtu.be/rVNakLfaimw

מה מיוחד בפרפר הזכוכית?


פרפר כנף הזכוכית (Glasswinged butterfly) הוא פרפר בעל הסוואה מעניינת במיוחד. אם לבעלי חיים שונים, יש הסוואה שמסתירה את קיומם ומשתלבת בנוף, או כזו שבה הם "מתחפשים" לבעלי חיים אחרים, כנפיו של פרפר הזכוכית הן שקופות כמעט לחלוטין. רק מסגרת דקיקה של צבע מסגירה את קיומו.

כל כנף של פרפר כנף הזכוכית מגיעה לגודל של כ-6 סנטימטרים. השקיפות המדהימה של כנפיו נזקפת לכך שבכנפיו אין קשקשים צבעוניים, ולכך שיש להם יכולת החזרת אור נמוכה ביותר, ולמעשה הם מחזירות פחות אור ממה שזכוכית שקופה מחזירה.

חוקרים גילו כי ברמה המיקרוסקופית בפני השטח של כנף הפרפר ישנם מבנים זעירים המפוזרים בתבניות אקראיות. וכי מבנה המיוחד הזה גורם לכך שאור שעובר פשוט עובר ישירות דרך כנפי הפרפר, מבלי להיות מוחזר כאשר הוא נתקל בפני השטח שלהם.

מבנה זה הוא כה מתוחכם ויחודי, שמדענים מנסים ללמוד ממנו כיצד לייצר צגים בעלי שקיפות גבוהה יותר, שלא מחזירים אור כלל ולכן אין בהם השתקפויות. מה שיאפשר לייצר צגים דיגטליים, לסמארטפונים, לפטופים וטבלטים, שאיכות התצוגה שלהם תישאר טובה גם באור יום. מסכים כאלו ימנעו למשל את התופעה המוכרת והמטרידה שבה החזר קרני השמש מהצג גורם לסינוור ולפגיעה באיכות התצוגה.

את פרפר כנף הזכוכית ניתן למצוא באזורים במרכז אמריקה, במיוחד במרחב שבין מקסיקו לפנמה ובחלק התחתון של הפרחים ביערות הגשם. שמו המדעי "גרטה אוטו" (Greta Oto). המשמעות של שמו בספרדית היא "מראות קטנות".


הנה פרפר כנף הזכוכית:

https://youtu.be/gDSu5Us6JnY


אם השם גרטה אוטו מזכיר לכם של נערה גרמניה אז הנה היא:

https://youtu.be/_Qsfb-0Ohe8?t=1m13s&end=1m38s


עוד ממנו:

https://youtu.be/R46SeA8OL3c


ומצגת וידאו של תמונותיו:

https://youtu.be/5LmxeCE8yWI