שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה מקפיאים מזון?
הקפאת מזון משמרת אותו ושומרת על טריותו מהרגע שהוא מוקפא, למשך זמן רב ומונעת ריקבון. כך הוא יישמר, עד לזמן שבו הוא מופשר ונאכל.
איך זה קורה?
על ידי הפיכת הלחות העודפת לקרח מעכב תהליך ההקפאה את התפתחות מרבית זני החיידקים ומאט את ריקבון המזון.
ההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט, הקור הרב מונע את התרבות החיידקים ועוצר את התפחותם ובעצם את תהליך הריקבון.
התהליך הזה מתחדש רק עם הפשרת המזון אבל אז הציפייה היא שהוא ייאכל במהירות יחסית או יבושל.
הנה סרטון על הקפאת מזון להמשך השבוע:
http://youtu.be/MYuzg6IovkU
מהי הקפאה ומה היא עושה לנוזלים?
מרביתנו אוכלים, אולי בכל יום, מזון שהיה קפוא. ההקפאה היא ששמרה עליו מריקבון מהיר בדרך מהמפעל אל המקפיא שבמקרר שלנו. לאחר הפשרה קצרה ניתן לבשלו או לחמם את המזון המופשר וליהנות ממזון טרי כמעט לחלוטין.
כמעט, אגב, כי בכל הקפאה של מזון מועכים ושוברים אותו גבישי קרח שנוצרים בו מבפנים מה שמשנה את המרקם שלו ולעתים אף מקלקל את טעמו. כל אוהב בשר, לדוגמא, יאמר לכם שבשר טרי הוא הכי טעים ושבשר קפוא נוטה להיות יבש מדי ופחות מוצלח.
אבל מהי בעצם הקפאה?
אז הקפאה (Freezing) היא תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה של נוזל למצב צבירה מוצק. אם נוזל אפשר לשפוך אז קרח ממש לא. קרח הוא הנוזל לאחר הקפאה.
לשם ההקפאה נדרש בדרך כלל קירור של כל נוזל לנקודת הקיפאון שלו, במקרה של מים למשל מדובר באפס מעלות. כל טמפרטורה שמתחת לאפס תקפיא את המים, במהירות שהולכת וגדלה ככל שהטמפרטורה נמוכה.
בקיפאון של החורף הקר, למשל בצפון אירופה ובאמריקה הצפונית, יורדות הטמפרטורות מתחת לאפס. בקור כזה הופכים במקומות רבים האגמים למשטחי קרח, שכל השכבה העליונה של המים קופאת לחלוטין. במצב כזה ניתן ללכת ולהחליק על האגם במגלשיים ולא פעם אף לנסוע בכלי רכב. עם בוא הקיץ מופשרים המים וחוזרים להיות נוזלים כרגיל.
יש גם שיטת הקפאה פחות מוכרת ונפוצה, באמצעות הפעלת לחץ על הנוזל, אבל נעזוב אותה כרגע.
הנה הקפאה שמתרחשת בטמפרטורות נמוכות:
https://youtu.be/zSAcQpIrOSA
החלקה על הקרח באגם קפוא בשוודיה:
https://youtu.be/v3O9vNi-dkA
הקפאת מים בבקבוק ושעשועים אפשריים:
https://youtu.be/kEHdyiBMgAg
הקפאת מזון בפריזר, המקפיא, שומרת עליו מריקבון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
והקפאת הגלידות המוצלחות והפחות מוצלחות (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
מהי ההיסטוריה של הקפאת המזון?
כבר אלפי שנים ידוע שהקפאת המזון (Food freezing) שומרת על טריותו למשך זמן רב.
האדם הקדמון לא ידע שההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט ולגרום לריקבון, אבל הבחין שהקור הרב שמר על המזון היטב. לכן התרגלו אבותינו הפרהיסטוריים לשמור מזון בקרח הטבעי ובשלג.
רק עם התפתחות המדע גילו המדענים את החיידקים וכיצד מונע הקור את התפתחותם במזון ואת הריקבון שהם מייצרים בו.
בשנת 1857 פותח המקפיא הראשון. הוא התבסס על גז ולקירור האוויר עד לאפס בתוך המכונה נעשה בו שימוש באמוניה ובפחמן דו-חמצני. כך ניתן היה לראשונה לייצר קרח במכשיר שגם שמר על המזון בטמפרטורה אפסית וגם יכול היה, אמנם לאט, אבל גם להקפיא אותו.
אבל די מהר הסתבר שהאמוניה היא חומר מסוכן ואף קטלני. ניסויים רבים נעשו למציאת גז אחר. רק עם גילוי גז הפריאון ניתן היה לייצר את המקפיאים הביתיים ולהכניס אותם לבתים. אגב, רק בתחילת המאה ה-21 התגלה שגז הפריאון, ששימש מאז כנוזל הקירור העיקרי במקפיא ובמקרר, גורם לנזק לשכבת האוזון באטמוספרה וגם הוא הוחלף.
מכל מקום, בשנת 1929 הציג ברנש אמריקאי בשם קלרנס בירדסאיי את "הקפאת הבזק". המכשיר תפס היטב וגם אם נעשו ניסיונות מקבילים ופחות מוצלחים לשיטות אחרות, המקפיא נוסף למקררים הביתיים שנמגרו לעסקים ולבתים פרטיים, בתחילה של עשירים ובהמשך לכל בית.
מקפיאים ביתיים שימשו לשימור מזון במטבחים ביתיים, בהמשך המאה ה-20 והמאה ה-21. ההוראה הייתה ונשארה לעקרות הבית ולבעלי המקפיאים להקפיא את המזון הקפוא, מיד עם הרכישה.
הנה תולדות הקפאת המזון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
וכך ניתן גם לשמור את הגלידה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
איך פועל המקרר?
שני שלבים לתהליך הקירור:
בשלב הראשון מנוע חשמלי דוחס את גז הקירור והדחיסה גורמת לגז להתחמם. הגז החם מועבר במערכת הצינורות שנמצאת בחלקו האחורי של המקרר ונקראת מקרן, או באנגלית "רדיאטור". זה גורם לחלק גדול מהחום להשתחרר לאוויר, והגז הופך בתהליך הזה לנוזל.
בשלב השני שואבת משאבה חשמלית את הנוזל אל תוך סליל הקירור, שבו הלחץ קטן יותר. הנוזל מקבל אנרגיה מדפנות סליל הקירור ומקרר את הסביבה (ספיגת אנרגיה מקררת תמיד). התהליך גורם לחומר לרתוח ולהפוך בחזרה לגז.
כמובן שיש למקרר עוד מערכות, כמו הבידוד, שנועד לשמור על הקור בפנים. עוד דוגמה היא של מנגנון ההפשרה, שמפשיר את כל הקרח ההולך ומצטבר במקפיא.
הנה סרטון הסבר לפעולת המקרר:
http://youtu.be/qrcEWhurQl4
מהם תולדות המקרר?
ההיסטוריה של קירור המזון מתחילה בשמירת דברי מזון בקירור בקרח או בשלג שנאספים מהטבע. אחרים נהגו לקבור אוכל באדמה וכיסו אותו בשכבת קרח, כשהקור המקפיא מונע רקבון והתפתחות של חיידקים במזון.
הבשורה הגיעה עם לידתה של מכונת קירור (Refredgerator machine), המצאה שלראשונה עשתה את העבודה בקירור אקטיבי של האוכל, אבל הייתה ענקית ויקרה להחריד. העשירים המירו אז את קופסאות הקרח (Ice boxes) הגדולות שבמרתף התת-קרקעי בביתם ועברו למכונת הקרח הענקית, שלראשונה קיררה להם מזון בבית ובאמצעות גז, אבל תפסה חלל עצום והייתה יקרה מאוד.
אבל לדירה העממית איש לא הצליח להציע מקרר יעיל וקומפקטי. לא אוֹלִיבֵר אֶבַנְס (Oliver Evans), מי שכבר ב-1805 תכנן את מערכת הקירור הראשונה והפשוטה וגם לא ידידו גֶ'ייְקוֹב פֶּרְקִינְס (Jacob Perkins), שרכש ממנו את שרטוטיו, שיפר את התכנון ורשם ב-1834 פטנט על ההמצאה.
אפילו לא קַארְל פוֹן לִינְדֶה (Carl von Linde) מגרמניה שפיתח מערכות קירור מתקדמות אבל גדולות, ששימשו בעיקר מבשלות בירה גרמניות ושיטתו משרתת עד היום את כל מערכות הקירור המודרניות.
הבתים הפרטיים הסתפקו אז בקופסת הקרח הפשוטה שכל בית החזיק בה. זו נבנתה בצורה של ארגז עץ, עם דפנות מבודדות באמצעות נסורת עץ או קש בדפנותיו. בקופסת הקרח הונח האוכל, כשהוא מקורר בקוביות קרח מסותתות, שנקנו ממוכר הקרח שעבר עם עגלתו ברחוב והציע את הקרח שלו בקול.
המהפך הגדול של הקירור הביתי חל בשנת 1915. בחור צעיר ומבריק בשם אלפרד מלווס ממזג את קופסת הקרח עם העיקרון של מכונת הקירור ועובד על מקרר עצמאי וקטן לבית.
ההתמודדות שלו היא גם עם הצורך להקטין את מערכת הקירור הענקית, אבל גם למצוא פתרון לדליפות גז הקירור המסוכנות שהתרחשו לא מעט בזמנו וחלקן היו אף קטלניות. הממציא היצירתי והמעודכן פותר את הבעיה באמצעות המצאה חדשנית אז - צינורות נחושת קומפקטיים, שהיו גם גמישים וגם בעלי אטימות מציינת, שתמנע דליפות גז ואסונות.
את מערכת הקירור,אגב, הוא מיקם בתחתית המקרר. גם היום המקררים עובדים בצורה דומה.
אבל הייצור ב"גרדיאן", המפעל שהקים לייצור המקררים שלו, הוא איטי. לוקח לו שבוע לבנות כל מקרר, מה שגורם לכך שהוא מייצר מעט, בעוד ההזמנות נערמות. בהדרגה מגיע העסק לסף פשיטת רגל, זאת על אף הביקוש העצום וההתלהבות מהמוצר שלו.
זה מצב משונה ועצוב והייאוש גובר. אבל אז מגיע התעשיין על הסוס השחור - וויליאם דורנט, מייסד חברת ג'נרל מוטורס ומי שמאמין במוצר ויודע לייצר בייצור המוני. דורנט אוהב את המקררים שלו וכל כך הוא מאמין במוצר ובאיש שהמציא אותו שהוא מהמר בגדול וקונה בהמון כסף את החברה של מלווס. הוא עצמו הופך למנהל החברה ומלווס, עכשיו מהנדס ראשי, מתרכז בפיתוח.
הצעד הראשון של דורנט הוא להחליף את שם החברה ל"פריג'ידאייר", בעברית "אוויר קריר". השם הזה יסמן את ההצלחה האדירה שתהיה לשניים מכאן ויהפוך בעתיד למילה נרדפת באנגלית למקרר. המקררים שלהם יימכרו בכמויות עצומות ועם השנים יצוצו המוני מתחרים שיציעו מקררים דומים ויהפכו את המקרר עם השנים ל-must בכל בית מודרני.
על התפתחות המקרר:
https://youtu.be/Bm9fjlYbwhc
תפקידו והתקדמות ההיסטוריה של שימור המזון:
https://youtu.be/T7oQSNKWVh0
מצגת וידאו על תולדות קירור האוכל:
https://youtu.be/z3Eq_EgzG3k
תולדות הקפאת המזון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
על המקרר ותפקידו בהיסטוריה של שימור המזון:
https://youtu.be/TwUoUQWzBT0?long=yes
והקירור לפני המצאת המקררים:
https://youtu.be/P5lu-dq7agI?long=yes
מהן אופציות?
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
הקפאת מזון משמרת אותו ושומרת על טריותו מהרגע שהוא מוקפא, למשך זמן רב ומונעת ריקבון. כך הוא יישמר, עד לזמן שבו הוא מופשר ונאכל.
איך זה קורה?
על ידי הפיכת הלחות העודפת לקרח מעכב תהליך ההקפאה את התפתחות מרבית זני החיידקים ומאט את ריקבון המזון.
ההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט, הקור הרב מונע את התרבות החיידקים ועוצר את התפחותם ובעצם את תהליך הריקבון.
התהליך הזה מתחדש רק עם הפשרת המזון אבל אז הציפייה היא שהוא ייאכל במהירות יחסית או יבושל.
הנה סרטון על הקפאת מזון להמשך השבוע:
http://youtu.be/MYuzg6IovkU
מרביתנו אוכלים, אולי בכל יום, מזון שהיה קפוא. ההקפאה היא ששמרה עליו מריקבון מהיר בדרך מהמפעל אל המקפיא שבמקרר שלנו. לאחר הפשרה קצרה ניתן לבשלו או לחמם את המזון המופשר וליהנות ממזון טרי כמעט לחלוטין.
כמעט, אגב, כי בכל הקפאה של מזון מועכים ושוברים אותו גבישי קרח שנוצרים בו מבפנים מה שמשנה את המרקם שלו ולעתים אף מקלקל את טעמו. כל אוהב בשר, לדוגמא, יאמר לכם שבשר טרי הוא הכי טעים ושבשר קפוא נוטה להיות יבש מדי ופחות מוצלח.
אבל מהי בעצם הקפאה?
אז הקפאה (Freezing) היא תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה של נוזל למצב צבירה מוצק. אם נוזל אפשר לשפוך אז קרח ממש לא. קרח הוא הנוזל לאחר הקפאה.
לשם ההקפאה נדרש בדרך כלל קירור של כל נוזל לנקודת הקיפאון שלו, במקרה של מים למשל מדובר באפס מעלות. כל טמפרטורה שמתחת לאפס תקפיא את המים, במהירות שהולכת וגדלה ככל שהטמפרטורה נמוכה.
בקיפאון של החורף הקר, למשל בצפון אירופה ובאמריקה הצפונית, יורדות הטמפרטורות מתחת לאפס. בקור כזה הופכים במקומות רבים האגמים למשטחי קרח, שכל השכבה העליונה של המים קופאת לחלוטין. במצב כזה ניתן ללכת ולהחליק על האגם במגלשיים ולא פעם אף לנסוע בכלי רכב. עם בוא הקיץ מופשרים המים וחוזרים להיות נוזלים כרגיל.
יש גם שיטת הקפאה פחות מוכרת ונפוצה, באמצעות הפעלת לחץ על הנוזל, אבל נעזוב אותה כרגע.
הנה הקפאה שמתרחשת בטמפרטורות נמוכות:
https://youtu.be/zSAcQpIrOSA
החלקה על הקרח באגם קפוא בשוודיה:
https://youtu.be/v3O9vNi-dkA
הקפאת מים בבקבוק ושעשועים אפשריים:
https://youtu.be/kEHdyiBMgAg
הקפאת מזון בפריזר, המקפיא, שומרת עליו מריקבון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
והקפאת הגלידות המוצלחות והפחות מוצלחות (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
כבר אלפי שנים ידוע שהקפאת המזון (Food freezing) שומרת על טריותו למשך זמן רב.
האדם הקדמון לא ידע שההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט ולגרום לריקבון, אבל הבחין שהקור הרב שמר על המזון היטב. לכן התרגלו אבותינו הפרהיסטוריים לשמור מזון בקרח הטבעי ובשלג.
רק עם התפתחות המדע גילו המדענים את החיידקים וכיצד מונע הקור את התפתחותם במזון ואת הריקבון שהם מייצרים בו.
בשנת 1857 פותח המקפיא הראשון. הוא התבסס על גז ולקירור האוויר עד לאפס בתוך המכונה נעשה בו שימוש באמוניה ובפחמן דו-חמצני. כך ניתן היה לראשונה לייצר קרח במכשיר שגם שמר על המזון בטמפרטורה אפסית וגם יכול היה, אמנם לאט, אבל גם להקפיא אותו.
אבל די מהר הסתבר שהאמוניה היא חומר מסוכן ואף קטלני. ניסויים רבים נעשו למציאת גז אחר. רק עם גילוי גז הפריאון ניתן היה לייצר את המקפיאים הביתיים ולהכניס אותם לבתים. אגב, רק בתחילת המאה ה-21 התגלה שגז הפריאון, ששימש מאז כנוזל הקירור העיקרי במקפיא ובמקרר, גורם לנזק לשכבת האוזון באטמוספרה וגם הוא הוחלף.
מכל מקום, בשנת 1929 הציג ברנש אמריקאי בשם קלרנס בירדסאיי את "הקפאת הבזק". המכשיר תפס היטב וגם אם נעשו ניסיונות מקבילים ופחות מוצלחים לשיטות אחרות, המקפיא נוסף למקררים הביתיים שנמגרו לעסקים ולבתים פרטיים, בתחילה של עשירים ובהמשך לכל בית.
מקפיאים ביתיים שימשו לשימור מזון במטבחים ביתיים, בהמשך המאה ה-20 והמאה ה-21. ההוראה הייתה ונשארה לעקרות הבית ולבעלי המקפיאים להקפיא את המזון הקפוא, מיד עם הרכישה.
הנה תולדות הקפאת המזון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
וכך ניתן גם לשמור את הגלידה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
שני שלבים לתהליך הקירור:
בשלב הראשון מנוע חשמלי דוחס את גז הקירור והדחיסה גורמת לגז להתחמם. הגז החם מועבר במערכת הצינורות שנמצאת בחלקו האחורי של המקרר ונקראת מקרן, או באנגלית "רדיאטור". זה גורם לחלק גדול מהחום להשתחרר לאוויר, והגז הופך בתהליך הזה לנוזל.
בשלב השני שואבת משאבה חשמלית את הנוזל אל תוך סליל הקירור, שבו הלחץ קטן יותר. הנוזל מקבל אנרגיה מדפנות סליל הקירור ומקרר את הסביבה (ספיגת אנרגיה מקררת תמיד). התהליך גורם לחומר לרתוח ולהפוך בחזרה לגז.
כמובן שיש למקרר עוד מערכות, כמו הבידוד, שנועד לשמור על הקור בפנים. עוד דוגמה היא של מנגנון ההפשרה, שמפשיר את כל הקרח ההולך ומצטבר במקפיא.
הנה סרטון הסבר לפעולת המקרר:
http://youtu.be/qrcEWhurQl4
הקפאה
ההיסטוריה של קירור המזון מתחילה בשמירת דברי מזון בקירור בקרח או בשלג שנאספים מהטבע. אחרים נהגו לקבור אוכל באדמה וכיסו אותו בשכבת קרח, כשהקור המקפיא מונע רקבון והתפתחות של חיידקים במזון.
הבשורה הגיעה עם לידתה של מכונת קירור (Refredgerator machine), המצאה שלראשונה עשתה את העבודה בקירור אקטיבי של האוכל, אבל הייתה ענקית ויקרה להחריד. העשירים המירו אז את קופסאות הקרח (Ice boxes) הגדולות שבמרתף התת-קרקעי בביתם ועברו למכונת הקרח הענקית, שלראשונה קיררה להם מזון בבית ובאמצעות גז, אבל תפסה חלל עצום והייתה יקרה מאוד.
אבל לדירה העממית איש לא הצליח להציע מקרר יעיל וקומפקטי. לא אוֹלִיבֵר אֶבַנְס (Oliver Evans), מי שכבר ב-1805 תכנן את מערכת הקירור הראשונה והפשוטה וגם לא ידידו גֶ'ייְקוֹב פֶּרְקִינְס (Jacob Perkins), שרכש ממנו את שרטוטיו, שיפר את התכנון ורשם ב-1834 פטנט על ההמצאה.
אפילו לא קַארְל פוֹן לִינְדֶה (Carl von Linde) מגרמניה שפיתח מערכות קירור מתקדמות אבל גדולות, ששימשו בעיקר מבשלות בירה גרמניות ושיטתו משרתת עד היום את כל מערכות הקירור המודרניות.
הבתים הפרטיים הסתפקו אז בקופסת הקרח הפשוטה שכל בית החזיק בה. זו נבנתה בצורה של ארגז עץ, עם דפנות מבודדות באמצעות נסורת עץ או קש בדפנותיו. בקופסת הקרח הונח האוכל, כשהוא מקורר בקוביות קרח מסותתות, שנקנו ממוכר הקרח שעבר עם עגלתו ברחוב והציע את הקרח שלו בקול.
המהפך הגדול של הקירור הביתי חל בשנת 1915. בחור צעיר ומבריק בשם אלפרד מלווס ממזג את קופסת הקרח עם העיקרון של מכונת הקירור ועובד על מקרר עצמאי וקטן לבית.
ההתמודדות שלו היא גם עם הצורך להקטין את מערכת הקירור הענקית, אבל גם למצוא פתרון לדליפות גז הקירור המסוכנות שהתרחשו לא מעט בזמנו וחלקן היו אף קטלניות. הממציא היצירתי והמעודכן פותר את הבעיה באמצעות המצאה חדשנית אז - צינורות נחושת קומפקטיים, שהיו גם גמישים וגם בעלי אטימות מציינת, שתמנע דליפות גז ואסונות.
את מערכת הקירור,אגב, הוא מיקם בתחתית המקרר. גם היום המקררים עובדים בצורה דומה.
אבל הייצור ב"גרדיאן", המפעל שהקים לייצור המקררים שלו, הוא איטי. לוקח לו שבוע לבנות כל מקרר, מה שגורם לכך שהוא מייצר מעט, בעוד ההזמנות נערמות. בהדרגה מגיע העסק לסף פשיטת רגל, זאת על אף הביקוש העצום וההתלהבות מהמוצר שלו.
זה מצב משונה ועצוב והייאוש גובר. אבל אז מגיע התעשיין על הסוס השחור - וויליאם דורנט, מייסד חברת ג'נרל מוטורס ומי שמאמין במוצר ויודע לייצר בייצור המוני. דורנט אוהב את המקררים שלו וכל כך הוא מאמין במוצר ובאיש שהמציא אותו שהוא מהמר בגדול וקונה בהמון כסף את החברה של מלווס. הוא עצמו הופך למנהל החברה ומלווס, עכשיו מהנדס ראשי, מתרכז בפיתוח.
הצעד הראשון של דורנט הוא להחליף את שם החברה ל"פריג'ידאייר", בעברית "אוויר קריר". השם הזה יסמן את ההצלחה האדירה שתהיה לשניים מכאן ויהפוך בעתיד למילה נרדפת באנגלית למקרר. המקררים שלהם יימכרו בכמויות עצומות ועם השנים יצוצו המוני מתחרים שיציעו מקררים דומים ויהפכו את המקרר עם השנים ל-must בכל בית מודרני.
על התפתחות המקרר:
https://youtu.be/Bm9fjlYbwhc
תפקידו והתקדמות ההיסטוריה של שימור המזון:
https://youtu.be/T7oQSNKWVh0
מצגת וידאו על תולדות קירור האוכל:
https://youtu.be/z3Eq_EgzG3k
תולדות הקפאת המזון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
על המקרר ותפקידו בהיסטוריה של שימור המזון:
https://youtu.be/TwUoUQWzBT0?long=yes
והקירור לפני המצאת המקררים:
https://youtu.be/P5lu-dq7agI?long=yes
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
