מקלון וייטנאמי (Vietnamese Stick Insect) הוא חרק שההסוואה שלו מדהימה. הוא חי בעיקר על ענפים ושיחים וממש כמו השם שניתן לו, הוא נראה כמו מקלון, זרד קטן, חלק מהצמח.

באמצעות ההסוואה הזו, שלא ניתן להבחין בה, מצליחים המקלונים להיעלם ולהתמזג בסביבה היטב. קשה או אי אפשר להבחין בהם, אלא אם אתם מומחים או יודעים שהם שם ומחפשים אחריהם בעיניים בוחנות.

המקלונים הם אוכלי עשב. הם יכולים להסוות את עצמם, אך אם ציפור או טורף אחר פגע בהם, הם יכולים לגדל מחדש את אברי הגוף הקטועים.

הרבייה של המקלונים היא בהטלת ביצים המוטלות אל האדמה, באופן אקראי. לאחר כשלושה חודשים הן בוקעות ומתוכן מגיחים נימפות, מקלונים צעירים.


שימו לב ליכולות ההסוואה המצוינות של המקלון הווייטנאמי:

https://youtu.be/zRB5xCpJJAI


מקלון וייטנאמי באמצע האוכל, בצילום קלוז-אפ ממש מקרוב:

https://youtu.be/VOSyaPP13V4


ומקלון ויאטנמי בולט על ידיו של אדם ואז מסווה את עצמו על השיח:

https://youtu.be/QNR0CPj4_Wc

מימיקרי (Mimicry), או מימיקריה, היא התחזות. זו תחפושת של בעל חיים, שנפוצה מאוד בטבע.

בעלי חיים רבים דומים בטבע למשהו אחר. בכך הם מצליחים להגן על עצמם מטורפים, או להסוות את עצמם, בכדי לתקוף ולטרוף בקלות רבה יותר.

לא חסרות דוגמאות למימיקריה. שיטה אחת היא הידמות לסביבה חיצונית, של דגם הצבעים והמרקם של חומרים כמו עלים, חול ומרכיבים טבעיים. כך יכולים בעלי חיים להתמזג באדמה, בקרקע הים, בצמחיה ועוד.

שיטה אחרת היא התחזות. כמו אצל נחשים שאינם ארסיים ומחקים במראה שלהם נחשים ארסיים. או זבובי רחף, למשל, המרחפים בהמוניהם בארץ ומוגנים היטב. מה מגן עליהם? - לא מדובר בארס או בעוקץ שיש להם, אלא בדמיון לבעל חיים שיש לו. הדמיון העצום שלהם לדבורה שומר עליהם מטריפה.

כך גם נוהגים דגי החקאי, המנצלים את דמיונם לדגי הנקאי שלהם הם מתחזים. בזכות הדמיון הזה מאפשרים להם דגים גדולים ואפילו כרישים, להיכנס אל פיהם.

אבל החקאים לא נוהגים כמו הנקאים, הנקראים כך כי הם מנקים את שיני הדגים הגדולים ובתמורה נהנים מהשיירים הללו שבשבילם מהווים אוכל טוב.

במקום ניקיון, כשדגי החקאי נכנסים אל פיהם של הדגים, במקום לנקות את שיניהם משאריות המזון כמו שעושים דגי הנקאי, הם פשוט נוגסים בבשרם של הגדולים ובורחים. זו סתם חזירות בחסות המימיקריה, אם אתם שואלים אותנו...


הנה המימיקריה בטבע:

https://youtu.be/bIp7sRWEt_w


דוגמאות למימיקרי:

https://youtu.be/goQf5p64xRk


ומבט ספציפי יותר - קבלו מימיקריה בפרפרים:

https://youtu.be/DisHiDsRn1g

הטיגריס הוא טורף שחי ביערות. גופו של הטיגריס מעוטר בפסים כהים. הפסים הללו מסייעים לו להתגנב אל הטרף, כשהוא מתמזג היטב בעשב הגבוה, בצללים ובפסי האור של הצמחיה, במיוחד בשעות השקיעה כשקשה להבחין בו.


הנה הטיגריס מסווה את עצמו בין העצים:

http://youtu.be/ZJE9IIAbSsM


ומאלף שמדגים את כוחו של הטיגריס:

http://youtu.be/ueJ2hA09iAE

מה מיוחד בפרפר הזכוכית?


פרפר כנף הזכוכית (Glasswinged butterfly) הוא פרפר בעל הסוואה מעניינת במיוחד. אם לבעלי חיים שונים, יש הסוואה שמסתירה את קיומם ומשתלבת בנוף, או כזו שבה הם "מתחפשים" לבעלי חיים אחרים, כנפיו של פרפר הזכוכית הן שקופות כמעט לחלוטין. רק מסגרת דקיקה של צבע מסגירה את קיומו.

כל כנף של פרפר כנף הזכוכית מגיעה לגודל של כ-6 סנטימטרים. השקיפות המדהימה של כנפיו נזקפת לכך שבכנפיו אין קשקשים צבעוניים, ולכך שיש להם יכולת החזרת אור נמוכה ביותר, ולמעשה הם מחזירות פחות אור ממה שזכוכית שקופה מחזירה.

חוקרים גילו כי ברמה המיקרוסקופית בפני השטח של כנף הפרפר ישנם מבנים זעירים המפוזרים בתבניות אקראיות. וכי מבנה המיוחד הזה גורם לכך שאור שעובר פשוט עובר ישירות דרך כנפי הפרפר, מבלי להיות מוחזר כאשר הוא נתקל בפני השטח שלהם.

מבנה זה הוא כה מתוחכם ויחודי, שמדענים מנסים ללמוד ממנו כיצד לייצר צגים בעלי שקיפות גבוהה יותר, שלא מחזירים אור כלל ולכן אין בהם השתקפויות. מה שיאפשר לייצר צגים דיגטליים, לסמארטפונים, לפטופים וטבלטים, שאיכות התצוגה שלהם תישאר טובה גם באור יום. מסכים כאלו ימנעו למשל את התופעה המוכרת והמטרידה שבה החזר קרני השמש מהצג גורם לסינוור ולפגיעה באיכות התצוגה.

את פרפר כנף הזכוכית ניתן למצוא באזורים במרכז אמריקה, במיוחד במרחב שבין מקסיקו לפנמה ובחלק התחתון של הפרחים ביערות הגשם. שמו המדעי "גרטה אוטו" (Greta Oto). המשמעות של שמו בספרדית היא "מראות קטנות".


הנה פרפר כנף הזכוכית:

https://youtu.be/gDSu5Us6JnY


אם השם גרטה אוטו מזכיר לכם של נערה גרמניה אז הנה היא:

https://youtu.be/_Qsfb-0Ohe8?t=1m13s&end=1m38s


עוד ממנו:

https://youtu.be/R46SeA8OL3c


ומצגת וידאו של תמונותיו:

https://youtu.be/5LmxeCE8yWI

פסיה של הזברה הם משהו מיוחד במינו. לא ברורה בדיוק הסיבה שיש לזברות פסים אך ישנן השערות שונות לכך. ישנה סברה שזה למטרות זיהוי, שכן לכל זברה יש מבנה פסים יִחוּדִי משלה - כמו טביעות האצבע אצל בני האדם, אין שתי זברות עם פסים זהים!

השערה אחרת היא שהפסים מבלבלים חרקים מוצצי דם ויש חוקרים הסבורים שהפסים מסייעים לוויסות חום גופה של הזברה.

אחת ההשערות הבולטות היא שהפסים שעל גופה של הזברה נועדו לבלבל טורפים ולהסוות את הזברה כשהיא נסה מהם. כשהזברה רצה, זזים הפסים שעל גופה במהירות ומבלבלים את עיני הטורף שרודף אחריה. האריות למשל, לא רואים צבעים אלא רק שחור ולבן. לכן הפסים הלבנים שעל גופה השחור של הזברה (הופתעתם? - כך מצאו מחקרים) עושים עבודה טובה.

אז אם זה נכון, יכולה הזברה, בחסות ההסוואה של הפסים, לחמוק גם מחיות הטרף החכמות ביותר ואגב, גם מזבוב הצה צה המסוכן לה, שלא מסתדר עם הפסים שלה בדרך לעקיצות הלא-בריאות שלו. כך או כך, לא תמיד זה מצליח, אבל ללא הפסים הללו, היו הזברות הרבה פחות מוגנות מטורפים.


כך פועלת ההסוואה של פסי הזברה:

http://youtu.be/IISNFkRkSxI


ההשערות והמחקר על הפסים של הזברה:

http://youtu.be/JDxvzDLWH4c


הסבר נוסף של תיאוריית החרקים:

http://youtu.be/0Dhib0JM3To


ואפשר להסתפק באגדות וסיפורים על הפסים הללו:

http://youtu.be/dkDXB4D73rs

צבעו של האריה האפריקאי הוא חום-צהוב. צבע זה דומה לגווני המישורים של אפריקה. הוא מסייע לו להסוות את עצמו במישורים הגדולים והתגנב בשקט, קרוב אל הטרף.

האבולוציה סייעה לאריות להתפתח עם הצבעים שמקילים עליהם את הציד בסביבתם הטבעית. ממש כמו שדובי הצפון שחיים בשלג הם לבנים - הסביבה קובעת אילו צבעים ימשיכו להתרבות ולהתפתח ואילו צבעים יימחקו במהלך האבולוציה.


הנה אריה שואג ומתמזג ברקע:

https://youtu.be/rsrWBquU8bc


ועוד אריה עם שאגה וצבעים שמתמזגים היטב:

https://youtu.be/_22gJ5kB31k

כמו בעלי חיים רבים, גם הפרפר שמתחזה לעלה יבש עושה זאת למטרת הסוואה. פרפר העלה היבש (Dead Leaf Butterfly) הוא הדוגמן המושלם של הסוואה בטבע. כשכנפיו סגורות הוא מתחזה לעלה יבש, בגוונים של חום, שחור וצהוב. כך הוא מגן על עצמו מאיומים וטורפים. רק כשכנפיו נפרשות מזהים את היופי והצבעוניות האופייניים של הפרפר שהוא.

הפרפר הזה, שיש לו שמות נוספים כמו "עלה עץ התפוז" (Orange Oak Leaf), או בשמו המדעי "Kallima Inachus", חי במזרח אסיה, באזור הטרופי שמהודו ועד יפאן.


הנה הפרפר המתחזה לעלה:

https://youtu.be/C1CLcZrqU7Q


וכמה שהוא שונה כשהוא פורש את כנפיו:

https://youtu.be/Egc-wJ-nMkg

האבנן הוא חילזון מיוחד במינו, שמסווה את עצמו על ידי הדבקה של אבנים או קונכיות לקונכייה שלו.

החילזון עושה זאת על ידי כך שהוא נצמד אל האבן או לעצם מוצק אחר, ומחדיר לתחתיתו את הגלימה הרכה, שממנה מופרש במשך שעה ויותר חומר גירי, חומר שמדביק באופן קבוע את האבן לקונכייה.

בדרך זו מסוגל האבנן להערים גם על קונכיות וכך הוא מעלים את עצמו בסביבתו הטבעית.


הנה החילזון בטבע:

http://youtu.be/ykufWhBDf-k


וחוקרת מסבירה את דרך איסוף הפריטים שהאבנן מדביק על עצמו:

http://youtu.be/qCrN1VxuI3w

גמל השלמה הסחלבי (Orchid mantis) הוא אחד היפים בעולם החרקים ואולי היפה שבהם. כמו פרחי הסחלבים, הוא כל כך יפה שהוא מותיר את המביטים בו משתאים. אבל גמל שלמה סחלבי הוא גם נוכל ומתחזה מבריק, שנראה כמו פרח סחלב אך הוא בעצם חרק טורף.

גמל שלמה הסחלבי חי ביערות הגשם במלזיה והוא משתמש בהסוואת הסחלב, בעת שהוא ממתין לחרקים מאביקים. הללו רואים את צבעיו הדומים לצבעי הפרחים ומגיעים אליו כדי למצוא בפרח צוף מתוק. אז הם נלכדים ונזללים בידי גמל השלמה המתחזה. יותר מכך, הוא משתמש בשיטת ציד מיוחדת, שאין בשום מין אחר, שמאפשרת לו אפילו לא להסוות את עצמו בין פרחים אלא למשך חרקים בכל מקום שבו הוא נמצא, אפילו לבדו או על עלים ירוקים.


הנה גמל השלמה הסחלבי:

https://youtu.be/plmRVnV9wv4


כך הוא צד חרקים:

https://youtu.be/bpSIkPrl6vQ


הנה גמל שלמה סחלבי מאלזי בגוון הוורוד:

https://youtu.be/QdfGCscTMak

יש לו את העיניים הגדולות ביותר מכל בעלי החיים בעולם, בגודל של חצי מטר! - זרועותיו מגיעות לאורך של 10 מטרים ויותר והוא הפך כבר מזמן לאגדה. הוא שוכן במעמקים ואם מוצאים אותו במים רדודים, זה לרוב כשהוא גוסס...

את הדיונון הענק (Giant Squid), או בשמו הרשמי "דיונון עצום", לא הצליחו בעבר לצלם, או אפילו לראותו באזור המחיה שלו. הסימנים לקיומו היו לווייתן ראשן שעורו היה מצולק בפצעי מציצה ענקיים וגופת דיונון ענקי שנשטפה לחוף בניו זילנד ואורכה כמעט 17 מטרים!

על אף שכבר מהמאה ה-13 מדברים על קיומו של הקרקן (Kraken), כמו שכינו אותו לפעמים בפחד, הדיונון הענקי הראשון שתועד בכתב, תקף ב-1873 כומר ונער, ששטו בסירה ליד אי בניופאונדלנד. 5 שנים לאחר מכן נסחפה גווית דיונון ענק אל החוף בנמל גלובר הסמוך. אורך גופו של הדיונון המת היה מעל 6 מטרים ואורך זרוע אחת שלו נמדדה באורך של מעל 10 מטרים!

את הדיונון הכי גדול שהצליחו מדענים לצלם במעמקי הים, הם פיתו באמצעות חכות ופתיונות. הוא נלכד בחכות ונאבק עד שהצליח להיחלץ מהן. הוא השאיר אחריו זרוע באורך של יותר מ-5 מטרים. אורכו היה רק 8 מטרים. בשנת 2013 הצליחו לצלם ביפאן דיונון ענק גדול ביותר - 15 מטרים גודלו!


הנה קטע בעברית על הדיונון הענק שבמעמקי הים:

https://youtu.be/Kl16_L93C3M?t=1m16s&end=1m47s


המאבק המדהים שלו בענק הים לווייתן הזרע (מתורגם):

https://youtu.be/cpJlQo_65Ko


הסבר על האגדות שנסובו סביבו, על כך שהוא תוקף ספינות:

https://youtu.be/bTtHpO84pYk


הדיונון יכול להשתנות, להחליף צבעים ולהסוות את עצמו בצורה מדהימה כדי לצוד:

http://youtu.be/E-zodF-XrSE


הדיונון הענקי שצולם ביפן, בגודל 15 מטרים:

https://youtu.be/jCWop491Q9Y


והנה הוא בהופעת אורח בסרט מהסדרה "שודדי הקאריביים":

https://youtu.be/IEcbekf5R94

שמו של הדיונון בעברית ניתן לו בזכות שובל הדיו שהוא פולט כשהוא מתחמק מפני טורפים או כדי להטעות את הטרף שלו. הדיו מסייע לו להסוות את כיוון הבריחה שלו, ממש כמו שצבאות משתמשים בעשן כדי להסוות את תנועת החיילים והשריון בשטח.

כיום מפיקים דיו לכתיבה ולעטים באופן סינתטי. לא כולם יודעים שבעבר השתמשו אבותינו בדיו של הדיונון לצורכי כתיבה. כמובן שהיו אמצעים נוספים להשגת דיו מהטבע באותם הזמנים, כגון דיו שהופק מקליפות אגוזים וזרעים, מפחם ובהמשך ההיסטוריה גם מתרכובות כימיות.

בנוסף לדיו, הדיונון מסוגל להחליף את צבעו במהירות הבזק, באמצעות הרחבה וכיווץ של תאים מיוחדים שעל פני עורו. בזכות היכולת הזו הוא יוצר מגוון עצום של צבעי ומרקמי הסוואה שמותאמים מיידית לכל סביבה שבה הוא חי. גם לצבע הקבוע של דיונוני המעמקים שהוא אדום כהה, יש תפקיד של הסוואה כיוון שבמעמקי הים הוא נראה פחות מאשר גוונים אחרים.


כך הדיונון פולט שובל דיו ומנסה להמלט מהמצלמה:

http://youtu.be/qVRYxMmkUZs


הדיונון הענקי ויכולתו להשתנות, להחליף צבעים ולהסוות את עצמו בצורה מדהימה כדי לצוד:

http://youtu.be/E-zodF-XrSE


הדיו של הדיונון וכיצד הוא פולט אותו כדי להטעות את הטרף שלו - במקרה זה דג פתיון של דייגים:

http://youtu.be/nSN-kn-IRCQ?t=4m19s


דיונונים אוסטרליים אדומים בים:

http://youtu.be/n45x2Ek-jAk?t=50s


והסבר היכולת המדהימה של הסקוויד לחמוק במהירות ולפלוט דיו הסוואה:

http://youtu.be/uiT79Lfxwps?t=41s

מקור שמו של גמל שלמה היא האגדה על שלמה המלך שכעס על הגמל שלו והפך אותו לחרק, הוא גמל השלמה. למעשה יש סוגי חרקים רבים שהם "גמל שלמה" ורובם מאופיינים ביכולת הסוואה מדהימה, ראש בעל זווית סיבוב מאד גדולה של 180 מעלות, שתיים עד חמש עיניים (2 גדולות והשאר קטנות), מחושים ארוכים ויכולת תנועה לא מושלמת.

גמל השלמה הוא מכונת הסוואה מצוינת, אבל לפעמים גם הוא מתגלה. כשההסוואה של הגמל-שלמה נכשלת הוא נעמד בתנוחת התגוננות, שכוללת פרישה של כנפיו והזדקפות, תוך שהוא מניף את רגליו הקדמיות לצדדים. צורת עמידה זו מצליחה לעיתים קרובות להרתיע תוקפים. היא גם הקנתה לו את השם הלועזי Praying Mantis ("גמל שלמה מתפלל").

רגליהם הקדמיות גדולות ומשמשות לאחיזת הטרף ותפיסתו ויכולת הציד שלהם ביחס לגודלם היא מצוינת, כולל עדויות על ציד של ציפורים ונחשים קטנים!


הנה סרטון על גמל השלמה:

http://youtu.be/0aSCPmabRpM


ההסוואה המצוינת שלו כדי לטרוף חרקים שונים:

http://youtu.be/6hGuallLPcM?t=15s


ועל הנקבה של גמל שלמה שטורפת את הזכר בתקופת ההריון:

https://youtu.be/Os3OBJSlpUc


ועוד דוגמה לזוועה:

https://youtu.be/ZLkyWe-63do

למקלון הקוצני תהליך רבייה מרתק שמעורבים בו הטעיה של בעלי חיים נוספים, חלקים אכילים בביצים, שנועדו לפתות אותם לאכילה ומזבלה שהיא חדר יולדות.

ראשית, המקלון הקוצני מצטיין ברביית בתולין. כלומר, הנקבות הבוגרות מתחילות להטיל ביצים פוריות, גם ללא זיווג של הזכרים. נקבות המקלון הקוצני מפזרות את ביציהן על הקרקע ואת ביצים, שנראות ממש כמו זרעים, נושאות נמלים היישר אל קיניהן. בביצים הללו יש חלק אכיל, שהנמלים אוכלות. לאחר הסעודה משליכות הנמלים את הביצים שלא נפגעו לאזור הפסולת של הקן. כאן הושלם חלקה הראשון של ההטעייה האבולוציונית, שהביאה את הביצים למקום התפתחות מושלם ומוגן.

לאחר התפתחות בטוחה במזבלה של הקן, בוקעות הנימפות מהביצים. אבל ההטעיה נמשכת, כשהנימפות הצעירות מזכירות בצורתן את הנמלים. למה זה טוב? - כיוון שכך הן מוגנות מהציפורים, שלרוב נמנעות מאכילה של נמלים. זה מבטיח את הגנתן גם במהלך השלב האחרון של ההתפתחות, לפני שיהפכו למקלונים, חרקים בעלי הסוואה מושלמת, שנראים ממש כמו ענף קטן של השיח שעליו הם ניצבים.


הנה המקלון הקוצני מקרוב:

https://youtu.be/uop5W9lpkho

אתם בטח חושבים שהזיקית, על צבעי גופה המשתנים במהירות, היא מלכת ההסוואה. אבל מלך ההסוואה בטבע הוא דווקא דג הדיונון (Cuttlefish או Squid). יכולתו של הדיונון לשנות צבעים, מרקמים וצורות על פני גופו היא בלתי נתפסת.

הדיונון, כמו קרובו התמנון, משתמשים ביכולת הסוואה זו גם כדי ללכוד טרף וגם לחמוק מטורפים המחפשים אחריו.


הנה סרטון על הדיונון, אמן האשליה וההסוואה של הטבע:

https://youtu.be/0wtLrlIKvJE


ניסוי של יכולת ההסוואה המדהימה שלו:

http://youtu.be/pgDE2DOICuc


השינוי המהיר של הדיונון:

https://youtu.be/WPFCFGB5IHA


כך הוא מתעניין בצוללנים שמתקרבים אליו:

https://youtu.be/6ZZIv1BYmw8


והדיונון הענקי בציד:

http://youtu.be/E-zodF-XrSE

צבאות העולם מוציאים כיום סכומי עתק על שיטות הסוואה יעילות, חדשניות וכמובן כאלה שאין לאויב שלהם. אבל במה בדיוק מדובר כשמדברים על הסוואה צבאית?

הסוואה צבאית (Military camouflage) נחוצה בכדי להסתיר ככל האפשר לוחמים וכלי נשק מפני האויב, אם לצורך הגנה עליהם ואם כדי להפתיע את הצד השני בהתקפה.

הסוואה טובה מסתירה ומקשה על ראייה או זיהוי של כלי מלחמה, ציוד צבאי, כוחות וחיילים בשדה הקרב או בהתקפה עליהם. לא פעם תסייע ההסוואה בהגנה על חיילים מירי של האויב ובמקרים אחרים לשמירה על ציוד הכרחי לניצחון.

בעולם הצבאי ישנם אמצעים שונים ושיטות שבאמצעותן ניתן להסוות חיילים וכוחות. דוגמאות להסוואה קרבית לא חסר, החל מהצבעים של המדים, כמו צבעי המדבר של מדי החיילים המצריים, או מדים מנומרים ללוחמים בג'ונגל.

שימוש בחומרים או בצבעים המשתלבים עם הסביבה יסייע מאוד להסוואה מלחמתית. צביעת פנים להסוואה קרבית, למשל, היא נהוגה ונפוצה מאוד. השיטות המוכרות ביותר הן השחרת פנים לפני יציאה ללוחמת לילה או בסביבות חשוכות, או צבעי קרב שנצבעים על פניהם של לוחמים המסתתרים בין השיחים והעצים ומתצפתים על האויב או לוחמים בו מראש.

להסוואת עצמים גדולים משתמשים בצבא ברשתות הסוואה, המשמשות להסתרת טנקים וכלי רכב קרביים מפני מטוסי קרב ומפציצים של האויב. רשתות ההסוואה הן רק חלק מאמצעי הסוואה שנועדו לעזור ללוחמים וציודם להתמזג בסביבה ולהסתיר את נוכחותם מפני האויב.

אז מה היתרונות העיקריים של הסוואה טובה בשדה הקרב? - היתרונות מגוונים, אבל הם בעיקר נעים מהיכולת להסתיר היטב את החיילים, כלי הנשק והציוד שלך, היכולת לנהל מעקב ואז להפתיע ולפגוע באויב וכמובן - היכולת לעשות את שני אלה תוך הקטנה מרבית של הסיכוי לפגיעה בלוחמים שלך.


הנה סיפורה של ההסוואה בצבאות:

https://youtu.be/TgrttH8_Zio


שיטות ההסוואה של צלפים:

https://youtu.be/hpK8jJvWzCg


חיילים שהופכים ללא נראים:

https://youtu.be/Rqi3jpBSyCc


אוקראינים טווים רשתות הסוואה שישמרו על הלוחמים שלהם:

https://youtu.be/jM6oH6uiUdw


רשתות הסוואה מקצועיות:

https://youtu.be/5ml1VbCJQSM


ההסוואה היא רעיון שהועתק ולמד מעולם החי והצומח:

https://youtu.be/GFUiCsUSzyw


תצפיתנים מוסווים בצבאות:

https://youtu.be/efQ0bsuCBP8


מורה מצוינת להסוואה אנושית היא הזיקית שכדי להסוות את עצמה מחליפה צבעים במהירות:

https://youtu.be/ioblgpA5eTo


בעלי חיים עם הסוואה טובה (עברית):

http://youtu.be/fZ7w4S5vN_8


הסוואה מעולה אצל צ'ארלי צ'אפלין בתקופת הסרט האילם:

https://youtu.be/q4uSCe24_Jw


והמון סוגי מדים וההסוואה שהם מספקים:

https://youtu.be/lTK39C6wBGg?long=yes

עופות רבים משנים את צבע הנוצות שלהם, כדי להסוות את עצמם מפני טורפים. שֶׂכְוִי הַשֶּׁלֶג למשל, או שכווי הצפון, משנה את צבע נוצותיו לפני כל חורף לצבע לבן, שמסווה אותו היטב בשלג. באביב חוזר שכווי השלג לנוצותיו בגוון החום-אפרפר, עם הכתמים הלבנים. לזכרים יש גם נקודות אדומות בלחיים.

כך עוברות להן העונות והשכווי של הצפון יודע להשיל צבע ולהחליפו, בהתאם לעונות ולסכנות האורבות לו בכל אחת מהן. הוא משתלב טוב יותר בנוף ועופות דורסים רואים אותו הרבה פחות.


הנה שכווי השלג ולבוש החורף שלו:

http://youtu.be/T3DD4U2snHs


ושכווי השלג בצבעי הקיץ, נטמע בנוף טוב יותר:

http://youtu.be/aCw1FSZJFT8

יָעֵל (Ibex או Capra) הוא בעל חיים שחי בעיקר באזורי המדבר וההרים, באזורי אסיה, כולל המזרח התיכון. מין היעלים הנפוץ בישראל הוא יעל נובי. ניתן למצוא אותו בנגב, במדבר יהודה וברמת הגולן.

היעל הוא בעצם עז-בר. צבעו של היעל מאפשר לו הסוואה מעולה על רקע אדמת המדבר. כרית גמישה שיש להם בתחתית הפרסה, מקנה ליעלים יכולת טיפוס מעולה על מצוקים, תוך היאחזות בסלעים. היא שמאפשרת להם לחיות על צוקים ולהגיע למקומות שטורפים מתקשים לטפס אליהם.

הזכרים של היעלים הם כבדים מהנקבות. גם קרני היעלים הזכרים הן גדולות במיוחד. ההסבר היפה לגידול של קרניים כה גדולות וכבדות הוא מה שהזואולוגים מכנים "עקרון ההכבדה". מדובר בתגלית של הזואולוג הישראלי אמוץ זהבי, המסביר שהקרניים הגדולות הללו מעידות לנקבות על כך שהזכר הא בעל כושר הישרדות ואומץ, מה שמגדיל את יכולתו למצוא לו בת זוג ולהוליד צאצאים.


הנה מצגת חרישית על היעלים:

https://youtu.be/J_eZ4l1gy2w


הנה יכולת הטיפוס המופלאה שלהם על צוקים:

https://youtu.be/Hu8TJKMtmtI


זכרים של היעל נאבקים כדי להרשים ולזכות בנקבות העדר:

https://youtu.be/I3nmfvZJfn4


יעלים בנחל דוד שבעין גדי:

http://youtu.be/0vK-PMtR5oc


יש מי שסופרים יעלים, כדי לוודא שלא ייעלמו כמו חיות בר אחרות:

https://youtu.be/nVQA4xVqfIM


סרט תיעודי על היעלים:

https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes

שלב הזחל של הפרפרים הוא שלב קריטי שבו טורפים יכולים לזלול ללא הפרעה את הזחל חסר-ההגנה. הזחל של הפרפר המקסיקני סיגל לעצמו הגנה באמצעות חקיינות. הוא יודע לנפח את החלק האחורי של גופו ולשוות לו מראה מרתיע של ראש של נחש מאיים. זחלים המחקים נחשים עושים זאת לרוב כדי להפחיד טורפים ולהגן על עצמם.


הנה הזחל המאיים כמו נחש ארסי:

http://youtu.be/yPjbR5_ahmc


על זחל שנראה גם הוא כנחש:

http://youtu.be/Jj2kVkkcNJ8


ועוד תולעת שמתחזה לנחש:

http://youtu.be/uQhWDBzlLCM

נראה שהזכרים של המקלון (Stick Insect) הם לא הכרחיים בתהליך הרבייה. אולי קשה להאמין, אבל כדי לייצר את צאצאיה, יכולה הנקבה להסתדר לגמרי בעצמה. אמנם נוכחותם של הזכרים חיונית כדי לייצר עוד זכרים, אבל בהיעדר זכר יכולה הנקבה להטיל ביצים עם נקבות, שעם השנים יטילו גם הן ביצי נקבות וכך הלאה.

כלומר, המקלונים לא תלויים בזכרים בתהליך הרבייה והנקבות משכפלות את עצמן ללא עזרתם של הזכרים. סוג של פמיניזם בעולם החרקים.

הרבייה שבה מולידות הנקבות צאצאות נקבה נקראת רביית בתולים. רוב המינים של המקלונאים מתרבים ברבייה כזו. הנקבה מטילה את הביצים באופן אקראי על האדמה ולאחר כ-3 שנים הן בוקעות.


הנה המקלון המופלא:

https://youtu.be/XoseL5KvHTE


כמה דברים שרציתם לדעת על המקלונאים:

https://youtu.be/ZMPBXwsbcy4


בקיעת ביצי המקלונים:

https://youtu.be/uhlB1h7f438


גדלים לגודל כזה:

https://youtu.be/wB6sHhQ3EcY


ואז המקלונית מטילה ביצים חדשות:

https://youtu.be/aDXB0CY1Htg

צבעו של האריה הוא חום-צהוב. צבע זה דומה לגווני המישורים של אפריקה. הוא מסייע לו להסוות את עצמו במישורים הגדולים והתגנב בשקט, קרוב אל הטרף.

מעניין אולי לדעת שבין האריות דווקא הנקבות הן שצדות הכי הרבה. אך ברגע שיש טרף, לא צריך לקרוא לזכר. הזכרים ממהרים להגיע מיד כשיש אוכל, כדי לאכול הרבה. הם אוכלים בארוחה אחת כמות ששווה למאות המבורגרים!


הנה צבעי האריות בטבע:

http://youtu.be/GpR9NqMZXXw


מי ינצח - אריה או תנין?

https://youtu.be/dbm-P7jaa_c


אריה במקום שבו אין הסוואה:

http://youtu.be/JRSYMfC2PFU


ואריה שנדרש לשמור על המנהיגות בלהקה מפני זכרים המנסים לחדור אליה:

http://youtu.be/BjByTjOkyi0

הסוואה בעולם החי דרושה לבעל חיים, לעתים כדי להגן על עצמו מטורפים ולעיתים כדי לטרוף בעצמו.

גמל שלמה נראה לעיתים כמו גבעול ושממית רחבת זנב מצוידת בעור שדומה לקליפת גזע של עץ ובזנב שדומה לעלה. שניהם משתמשים בהסוואה כדי להסתתר מפני טורפים.

לעומתם הזיקית מסווה את עצמה בצבעים שונים וכשמתקרב אליה טרף היא שולחת אליו בהפתעה את לשונה הארוכה ולוכדת אותו.

גם הדיונון משתמש בטריק דומה במים וגופו משנה צבעים כל הזמן, בהתאם למשטח שלידו או מעליו הוא נמצא.

ראו באאוריקה בתגית "הסוואה, בעלי חיים" את השיטות השונות שמשמשות בעלי חיים כדי להסוות את עצמם.


הנה הסוואות מדהימות - ללא מילים:

https://youtu.be/GFUiCsUSzyw


זיקית מחליפה צבעים במהירות, כדי להסוות את עצמה:

https://youtu.be/ioblgpA5eTo


בעלי חיים עם הסוואה טובה (עברית):

http://youtu.be/fZ7w4S5vN_8


וסרטנים שמסווים את עצמם בצורה מושלמת מכל מה שיש סביבם:

https://youtu.be/rUfp5lhtML0