שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך ראה הנטינגטון את התנגשות הציביליזציות?
תחילת שנות ה-90. התמוטטות הגוש הקומוניסטי וגמר המלחמה הקרה היא עובדה ברורה. ברור גם הניצחון המוחלט של הדמוקרטיות ובראשן ארצות הברית של אמריקה על ברית המועצות, הקומוניזם וכל מה שהם חוללו בעולם.
"מה עכשיו?" תהו חוקרי המחשבה המדינית?
עכשיו תרבות! - קבע בשנת 1993 מדען יהודי באמריקה בשם סמואל הנטינגטון. בהרצאה שנתן לרגל הופעת הספר "קץ ההיסטוריה" והפכה עם הזמן למאמר ובסוף גם לספר מפורסם בשם "התנגשות ציוויליזציות" (Clash of Civilizations).
הוא גרס שבמקום אידאולוגיות שנאבקות ביניהן על שלטון בעולם, על שיטה כלכלית או צורת משטר וכאלה, יריבו הציביליזציות ביניהן ובמהרה תיכנס למריבות גם האחות ההיא שקצת שכחנו ממנה ומהמלחמות שהיא חוללה לאורך מילניום וחצי - נו, אתם זוכרים ודאי... איך קראו לה?
אהה... הדת.
אז מדען המדינה הנטינגטון בחר את השם המצוין "התנגשות הציביליזציות", שמופיע לראשונה בספר "1984" של ג'ורג' אורוול. הוא הזכיר אמנם שם של סרט מד"ב הוליוודי מרובה כוכבים, אבל מאחוריו עמדה תיאוריה רצינית ומנומקת של הוגה מדיני מודרני.
הנטינגטון ההוגה טען אז שאחרי נפילת ברית המועצות, יתבסס המקור העיקרי לסכסוכים בעולם על הבדלים תרבותיים ודתיים בין תרבויות.
הכוונה היא, אגב, לא לתרבות במובן של Culture אלא של ציביליזציה (Civilization), מעין על-תרבות המכילה רבדים שונים. משמעות הציביליזציות לפי הנטינגטון היא חיבור בין מסורת, דת, היסטוריה, שפה, מנהגים ומוסדות - כשכל אלה יוצרים הזדהות של אנשים, העולה על ההזדהות שאנשים חשים עם המדינה.
מכל מקום, בעולם של אחרי המלחמה הקרה, ניבא הנטינגטון שהמצב יוביל להתנגשות בין ציוויליזציות שונות, ביניהן תרבויות מערביות, איסלאמיות, הינדיות וקונפוציאניות.
הוא כתב שמאבקים אל מול טרוריסטים, רדיקלים ובריתות בין ציביליזציות לאחרות, מלחמות בין מערב ומזרח, לצד מלחמות סחר, דת, מנהגים ואינטרסים ובכל שאר בעלי הדעה השונה - כל אלה ימלאו את הוואקום שנשאר אחרי גמר המלחמה הקרה ויבואו במקום המאבק שהסתיים בין הדמוקרטיה לפאשיזם, ולנאצים ובין המערב לקומוניסטים.
הנטינגטון טען שהזהויות התרבותיות והדתיות שמגדירה כל ציוויליזציה יעמתו אותה עם אחרות ובאופן כללי יגרמו לקבוצות הללו להסתכסך אחת עם השנייה. העניין הזה, קבע אז מדען המדינה המפוכח, יוביל לאלימות רבה, למלחמות ולחוסר יציבות ברמה המקומית, האזורית וגם העולמית.
יש כאן מעבר ממלחמות בין מדינות ומלחמות בין אידיאולוגיות להתנגשות אימתנית בין ציביליזציות ודתות ענק מנוגדות.
בעולם שתיאר סמואל לא יהיו גורמים שיכולים להוציא את עצמם מהמשחק, או להימלט ממאבק וממלחמת הציוויליזציות שתיכפה עליהם. כולם במשחק כי כולם מהווים סמרטוט אדום לציביליזציה כלשהי.
וראה זה פלא. מתחילת המילניום לא חסרו דוגמאות לצדקתו. מפיגועי ה-11 בספטמבר והטרור הג'יהאדיסטי, דרך מאבקי רוסיה והאיחוד האירופי על אזורי ההשפעה, מלחמות הסחר בין ארה"ב וסין ובין ארה"ב ליפן שקדמה לה, מאבקים בין סין להודו ועוד.
אז מה אתם אומרים? - האם הנטינגטון צדק או טעה?
הנה הרעיון של התנגשות הציביליזציות:
https://youtu.be/3G8y1JI-WeU
דעאש, כמו אל קעידה, מדגימה את התופעה (עברית):
https://youtu.be/hxblu3u5G_M
דיון קצר על הרעיון של התנגשות הציוויליזציות:
https://youtu.be/FcmQSQnIH2U
וראיון על ציביליזציות מתנגשות עם הנטינגטון:
https://youtu.be/ctz2Sq9K7qk?long=yes
מהו בית הפרקינסון ומחלות המוח?
בלב המדבר של לאס וגאס ניצב מבנה מרהיב שנראה כאילו נלקח מתוך חלום סוריאליסטי. מרכז לו רובו לבריאות המוח בקליבלנד קליניק (Lou Ruvo Center for Brain Health at Cleveland Clinic) הוא מקום שבו חדשנות אדריכלית משתלבת עם חמלה אנושית והאמנות הופכת לחלק מהסביבה והתהליך של הריפוי.
סיפור הקמת המרכז מתחיל בלארי רובו (Larry Ruvo), איש עסקים מלאס וגאס, שאיבד את אביו למחלת אלצהיימר. מתוך הכאב האישי, הוא החליט להתחבר עם "קליבלנד קליניק" ולהקים מרכז שייקרא על שמו של אביו ויציע טיפול רפואי מתקדם לחולים ומקום שיחסוך מהם וממשפחותיהם בעתיד את הסבל שאביו עבר עם משפחתו, בשנותיו האחרונות, מאז חלה.
במרכז רובו שילבו ביחד עם הטיפול גם מחקר פורץ דרך בתחום מחלות המוח. המרכז, שנפתח ב-2009, הפך במהרה לאחד המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר והטיפול במחלות ניווניות של המוח.
מי שנבחר לתכנן את המקום הוא האדריכל הנודע פרנק גרי (Frank Gehry), ארכיטקט שהפך לשם דבר בזכות מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ומבנים סוריאליסטים נוספים בעולם. למרכז רובו הוא יצר מבנה שמשקף את המורכבות המופלאה של המוח האנושי.
החזית המתעקלת, שעשויה מפלדת אל-חלד מבריקה, מתפתלת ומשתקפת באור המדברי, תוך שהיא יוצרת משחק מרהיב של אור וצל. אך מעבר לאסתטיקה המרשימה, המבנה מספר סיפור עמוק יותר. בתכנון מתפתל, מפורק או מתפרק ובבירור לא מאורגן ומסודר לעין - משקף המבנה המרהיב את הדרך שבה מחלות ניווניות משפיעות על המוח האנושי.
גרי תכנן את המבנה בקונספט ייחודי של שני חלקים מובחנים: "הצד הרציונלי" - האגף הרפואי המסודר והפונקציונלי, ו"הצד האי-רציונלי" - החלל הציבורי הדרמטי עם תקרות גבוהות ומפותלות. החיבור בין השניים מסמל את המפגש המרתק שבין המדע המדויק לבין התקווה והיצירתיות שמניעות את המחקר הרפואי.
יש כאן כמובן יותר מסתם מבנה רפואי מרשים. המרכז מתמחה במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלת הנטינגטון. גרי תכנן את המבנה בקפידה כדי שיתאים לצרכים הייחודיים של המטופלים - החל ממסדרונות רחבים המאפשרים תנועה נוחה, דרך מערכות תאורה מתוחכמות המסייעות בהתמצאות, ועד לפינות מנוחה אסטרטגיות.
אולי הדבר המרשים ביותר במרכז הוא האופן שבו הוא מצליח להפוך את המאבק במחלות המוח למשהו שהוא מעבר לטיפול רפואי גרידא. האדריכלות הנועזת של פרנק גרי יוצרת מרחב שמעורר השראה ותקווה, בתוך יצירת מופת אדריכלית המשלבת חדשנות עיצובית, סמליות אדריכלית וחזון רפואי פורץ דרך ושואף להקל את סבלם של החולים.
הנה מרכז Lou Ruvo במדבר נבאדה:
https://youtu.be/igmTz_ofPqs?t=22
וסיפורו של המרכז המעוצב בהשפעת המחלה ותסמיניה:
https://youtu.be/SGosaAMog5g
הנטינגטון
תחילת שנות ה-90. התמוטטות הגוש הקומוניסטי וגמר המלחמה הקרה היא עובדה ברורה. ברור גם הניצחון המוחלט של הדמוקרטיות ובראשן ארצות הברית של אמריקה על ברית המועצות, הקומוניזם וכל מה שהם חוללו בעולם.
"מה עכשיו?" תהו חוקרי המחשבה המדינית?
עכשיו תרבות! - קבע בשנת 1993 מדען יהודי באמריקה בשם סמואל הנטינגטון. בהרצאה שנתן לרגל הופעת הספר "קץ ההיסטוריה" והפכה עם הזמן למאמר ובסוף גם לספר מפורסם בשם "התנגשות ציוויליזציות" (Clash of Civilizations).
הוא גרס שבמקום אידאולוגיות שנאבקות ביניהן על שלטון בעולם, על שיטה כלכלית או צורת משטר וכאלה, יריבו הציביליזציות ביניהן ובמהרה תיכנס למריבות גם האחות ההיא שקצת שכחנו ממנה ומהמלחמות שהיא חוללה לאורך מילניום וחצי - נו, אתם זוכרים ודאי... איך קראו לה?
אהה... הדת.
אז מדען המדינה הנטינגטון בחר את השם המצוין "התנגשות הציביליזציות", שמופיע לראשונה בספר "1984" של ג'ורג' אורוול. הוא הזכיר אמנם שם של סרט מד"ב הוליוודי מרובה כוכבים, אבל מאחוריו עמדה תיאוריה רצינית ומנומקת של הוגה מדיני מודרני.
הנטינגטון ההוגה טען אז שאחרי נפילת ברית המועצות, יתבסס המקור העיקרי לסכסוכים בעולם על הבדלים תרבותיים ודתיים בין תרבויות.
הכוונה היא, אגב, לא לתרבות במובן של Culture אלא של ציביליזציה (Civilization), מעין על-תרבות המכילה רבדים שונים. משמעות הציביליזציות לפי הנטינגטון היא חיבור בין מסורת, דת, היסטוריה, שפה, מנהגים ומוסדות - כשכל אלה יוצרים הזדהות של אנשים, העולה על ההזדהות שאנשים חשים עם המדינה.
מכל מקום, בעולם של אחרי המלחמה הקרה, ניבא הנטינגטון שהמצב יוביל להתנגשות בין ציוויליזציות שונות, ביניהן תרבויות מערביות, איסלאמיות, הינדיות וקונפוציאניות.
הוא כתב שמאבקים אל מול טרוריסטים, רדיקלים ובריתות בין ציביליזציות לאחרות, מלחמות בין מערב ומזרח, לצד מלחמות סחר, דת, מנהגים ואינטרסים ובכל שאר בעלי הדעה השונה - כל אלה ימלאו את הוואקום שנשאר אחרי גמר המלחמה הקרה ויבואו במקום המאבק שהסתיים בין הדמוקרטיה לפאשיזם, ולנאצים ובין המערב לקומוניסטים.
הנטינגטון טען שהזהויות התרבותיות והדתיות שמגדירה כל ציוויליזציה יעמתו אותה עם אחרות ובאופן כללי יגרמו לקבוצות הללו להסתכסך אחת עם השנייה. העניין הזה, קבע אז מדען המדינה המפוכח, יוביל לאלימות רבה, למלחמות ולחוסר יציבות ברמה המקומית, האזורית וגם העולמית.
יש כאן מעבר ממלחמות בין מדינות ומלחמות בין אידיאולוגיות להתנגשות אימתנית בין ציביליזציות ודתות ענק מנוגדות.
בעולם שתיאר סמואל לא יהיו גורמים שיכולים להוציא את עצמם מהמשחק, או להימלט ממאבק וממלחמת הציוויליזציות שתיכפה עליהם. כולם במשחק כי כולם מהווים סמרטוט אדום לציביליזציה כלשהי.
וראה זה פלא. מתחילת המילניום לא חסרו דוגמאות לצדקתו. מפיגועי ה-11 בספטמבר והטרור הג'יהאדיסטי, דרך מאבקי רוסיה והאיחוד האירופי על אזורי ההשפעה, מלחמות הסחר בין ארה"ב וסין ובין ארה"ב ליפן שקדמה לה, מאבקים בין סין להודו ועוד.
אז מה אתם אומרים? - האם הנטינגטון צדק או טעה?
הנה הרעיון של התנגשות הציביליזציות:
https://youtu.be/3G8y1JI-WeU
דעאש, כמו אל קעידה, מדגימה את התופעה (עברית):
https://youtu.be/hxblu3u5G_M
דיון קצר על הרעיון של התנגשות הציוויליזציות:
https://youtu.be/FcmQSQnIH2U
וראיון על ציביליזציות מתנגשות עם הנטינגטון:
https://youtu.be/ctz2Sq9K7qk?long=yes
בלב המדבר של לאס וגאס ניצב מבנה מרהיב שנראה כאילו נלקח מתוך חלום סוריאליסטי. מרכז לו רובו לבריאות המוח בקליבלנד קליניק (Lou Ruvo Center for Brain Health at Cleveland Clinic) הוא מקום שבו חדשנות אדריכלית משתלבת עם חמלה אנושית והאמנות הופכת לחלק מהסביבה והתהליך של הריפוי.
סיפור הקמת המרכז מתחיל בלארי רובו (Larry Ruvo), איש עסקים מלאס וגאס, שאיבד את אביו למחלת אלצהיימר. מתוך הכאב האישי, הוא החליט להתחבר עם "קליבלנד קליניק" ולהקים מרכז שייקרא על שמו של אביו ויציע טיפול רפואי מתקדם לחולים ומקום שיחסוך מהם וממשפחותיהם בעתיד את הסבל שאביו עבר עם משפחתו, בשנותיו האחרונות, מאז חלה.
במרכז רובו שילבו ביחד עם הטיפול גם מחקר פורץ דרך בתחום מחלות המוח. המרכז, שנפתח ב-2009, הפך במהרה לאחד המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר והטיפול במחלות ניווניות של המוח.
מי שנבחר לתכנן את המקום הוא האדריכל הנודע פרנק גרי (Frank Gehry), ארכיטקט שהפך לשם דבר בזכות מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ומבנים סוריאליסטים נוספים בעולם. למרכז רובו הוא יצר מבנה שמשקף את המורכבות המופלאה של המוח האנושי.
החזית המתעקלת, שעשויה מפלדת אל-חלד מבריקה, מתפתלת ומשתקפת באור המדברי, תוך שהיא יוצרת משחק מרהיב של אור וצל. אך מעבר לאסתטיקה המרשימה, המבנה מספר סיפור עמוק יותר. בתכנון מתפתל, מפורק או מתפרק ובבירור לא מאורגן ומסודר לעין - משקף המבנה המרהיב את הדרך שבה מחלות ניווניות משפיעות על המוח האנושי.
גרי תכנן את המבנה בקונספט ייחודי של שני חלקים מובחנים: "הצד הרציונלי" - האגף הרפואי המסודר והפונקציונלי, ו"הצד האי-רציונלי" - החלל הציבורי הדרמטי עם תקרות גבוהות ומפותלות. החיבור בין השניים מסמל את המפגש המרתק שבין המדע המדויק לבין התקווה והיצירתיות שמניעות את המחקר הרפואי.
יש כאן כמובן יותר מסתם מבנה רפואי מרשים. המרכז מתמחה במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלת הנטינגטון. גרי תכנן את המבנה בקפידה כדי שיתאים לצרכים הייחודיים של המטופלים - החל ממסדרונות רחבים המאפשרים תנועה נוחה, דרך מערכות תאורה מתוחכמות המסייעות בהתמצאות, ועד לפינות מנוחה אסטרטגיות.
אולי הדבר המרשים ביותר במרכז הוא האופן שבו הוא מצליח להפוך את המאבק במחלות המוח למשהו שהוא מעבר לטיפול רפואי גרידא. האדריכלות הנועזת של פרנק גרי יוצרת מרחב שמעורר השראה ותקווה, בתוך יצירת מופת אדריכלית המשלבת חדשנות עיצובית, סמליות אדריכלית וחזון רפואי פורץ דרך ושואף להקל את סבלם של החולים.
הנה מרכז Lou Ruvo במדבר נבאדה:
https://youtu.be/igmTz_ofPqs?t=22
וסיפורו של המרכז המעוצב בהשפעת המחלה ותסמיניה:
https://youtu.be/SGosaAMog5g
