שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
היפותלמוס
מהו ההיפותלמוס במוח ומה הקשר שלו לאלימות ותוקפנות?
אולי תתקשו להאמין, אנשים תרבותיים ואוהבי אדם שכמותנו, אבל לכולנו יש אזור במוח שמעודד את התוקפנות והאלימות. קוראים לאזור הזה הִיפּוֹתָלָמוּס (Hypothalamus) והוא שמביא אותנו להתפוצץ לפעמים.
ההיפותלמוס נמצא בקדמת מוח הביניים שלנו, מתחת לתלמוס. מה שהוליד את שמו ביוונית. מערכת כלי דם ועצבים מקשרת בינו ובין בלוטת יותרת המוח שמתחתיו.
ההיפותלמוס, למרות שחלקו בגודל המוח מזערי, אחראי על ויסות של תפקודים רבים וחיוניים בו. בין השאר יש לו חלק גם באכילה, בשתייה, בעוררות מינית והרבייה, בוויסות חום הגוף ובתגובות שלנו למצבי לחץ
אגב, באותו אזור במוחנו גילו החוקרים גם את התאים שמקודדים אהבה ותשוקה.
את ההיפותלמוס מרכיבים כמה גרעינים. הם אחראים על ויסות תהליכים פיזיולוגיים, כלומר בגופנו, המעורבים בהתנהגויות הקשורות במוטיבציה.
כמו כל איבר שאחראי על מגוון פעולות ותפקידים, תפקודו של ההיפותלפוס בגוף הוא מורכב. אבל סכמטית נתאר שהכל מתחיל ממידע המתאר גירויים בסביבה.
את המידע הזה, שנאסף מאמצעי החישה שבגופנו, מקבל ההיפותלמוס מה"תָלָמוּס", שאוסף את ההתראות מהחושים שלנו ומהווה מעין תחנת ממסר במוחנו.
ההיפותלפוס קיבל את המידע, מעבד אותו ושולח הלאה, דרך האמיגדלה וקליפת המוח הארובתית-מצחית (Orbitofrontal cortex-OFC) המקושרים אליו.
מכאן מגיע המידע היישר אל הרשת שאחראית על מנגנונים הקשורים לעוררות ולשינה. כמובן שלחץ והתקפה מייצרים עוררות והרשת הזו מכילה מבנים שמעורבים בשליטה המוטורית שלנו.
המידע שהתקבל מהאמיגדלה גורם להם לייצר את מגוון הפעולות שלנו, כולל התוקפניות ואפילו האלימות שבהן. זו התגובה שלנו שמייצר המוח.
הנה ניסויים מרתקים שנעשו על ההיפותלמוס וגילו את מנגנון התוקפנות (עברית):
https://youtu.be/PFhvx2_Wc30
מה שעושה אלכוהול להיפותלמוס אצל ילדים:
https://youtu.be/_pFq477c648
וההיפותלמוס במחקר:
https://youtu.be/M-mZ1obbP9M
אולי תתקשו להאמין, אנשים תרבותיים ואוהבי אדם שכמותנו, אבל לכולנו יש אזור במוח שמעודד את התוקפנות והאלימות. קוראים לאזור הזה הִיפּוֹתָלָמוּס (Hypothalamus) והוא שמביא אותנו להתפוצץ לפעמים.
ההיפותלמוס נמצא בקדמת מוח הביניים שלנו, מתחת לתלמוס. מה שהוליד את שמו ביוונית. מערכת כלי דם ועצבים מקשרת בינו ובין בלוטת יותרת המוח שמתחתיו.
ההיפותלמוס, למרות שחלקו בגודל המוח מזערי, אחראי על ויסות של תפקודים רבים וחיוניים בו. בין השאר יש לו חלק גם באכילה, בשתייה, בעוררות מינית והרבייה, בוויסות חום הגוף ובתגובות שלנו למצבי לחץ
אגב, באותו אזור במוחנו גילו החוקרים גם את התאים שמקודדים אהבה ותשוקה.
את ההיפותלמוס מרכיבים כמה גרעינים. הם אחראים על ויסות תהליכים פיזיולוגיים, כלומר בגופנו, המעורבים בהתנהגויות הקשורות במוטיבציה.
כמו כל איבר שאחראי על מגוון פעולות ותפקידים, תפקודו של ההיפותלפוס בגוף הוא מורכב. אבל סכמטית נתאר שהכל מתחיל ממידע המתאר גירויים בסביבה.
את המידע הזה, שנאסף מאמצעי החישה שבגופנו, מקבל ההיפותלמוס מה"תָלָמוּס", שאוסף את ההתראות מהחושים שלנו ומהווה מעין תחנת ממסר במוחנו.
ההיפותלפוס קיבל את המידע, מעבד אותו ושולח הלאה, דרך האמיגדלה וקליפת המוח הארובתית-מצחית (Orbitofrontal cortex-OFC) המקושרים אליו.
מכאן מגיע המידע היישר אל הרשת שאחראית על מנגנונים הקשורים לעוררות ולשינה. כמובן שלחץ והתקפה מייצרים עוררות והרשת הזו מכילה מבנים שמעורבים בשליטה המוטורית שלנו.
המידע שהתקבל מהאמיגדלה גורם להם לייצר את מגוון הפעולות שלנו, כולל התוקפניות ואפילו האלימות שבהן. זו התגובה שלנו שמייצר המוח.
הנה ניסויים מרתקים שנעשו על ההיפותלמוס וגילו את מנגנון התוקפנות (עברית):
https://youtu.be/PFhvx2_Wc30
מה שעושה אלכוהול להיפותלמוס אצל ילדים:
https://youtu.be/_pFq477c648
וההיפותלמוס במחקר:
https://youtu.be/M-mZ1obbP9M
למה אנחנו מזיעים?
באמצעות ההזעה גוף האדם פשוט מקרר את עצמו. הזיעה, נוזל שרובו מים, נוצרת בגוף מופרשת דרך נקבוביות קטנות שנקראות בלוטות הזיעה. בלוטות ההזעה נמצאות על פני עורנו.
אבל כיצד בלוטות הזעה מקררות את הגוף?
ובכן, כשחם לנו מתריעים חיישני החום בגופנו ומערכת העצבים מעבירה הודעה על כך לחלק במוח הקדמי שאחראי על הטיפול בעניין - היפותלמוס. ההיפותלמוס שרגיש לחום שולח הוראות לאזן את הטמפרטורה (חום הגוף) בדחיפות. בלוטות ההזעה גם הן מקבלות את ההוראות מההיפותלמוס והן מתחילות מיד בהפרשת זיעה לעור. וכאן מתחיל תהליך הקירור האמיתי - ההתאיידות של הזיעה הנוזלית מהעור גורמת לקירורו של הגוף והגוף פחות חם ופחות מוטרד מהטמפרטורה המעיקה שמסביב.
המדהים הוא שהזיעה מצננת את הגוף האנושי אפילו בטמפרטורות הגבוהות מאד של המדבר. בן אדם יכול להמשיך לתפקד אפילו בתנאי חום קשים, בניגוד לכל היונקים האחרים.
טיפ
===
כדאי לדעת שבחום קיצוני מפריש גוף האדם עד ארבעה ליטר זיעה בשעה! - לכן אנו צריכים לשתות המון ביום חם והרבה ביום קיץ רגיל.
כך פועלות בלוטות הזיעה ומסייעות לגוף לקרר את עצמו, כשאת כל התהליך מנהל המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/fctH_1NuqCQ
כך פועלת הזעה אצלנו והסיבה שריח הזיעה רע (עברית):
https://youtu.be/WHx8LjDrqoI
על הזעת היתר הבעייתית (עברית):
https://youtu.be/P8tSz7QD5d0
והטיפולים בהזעת יתר (עברית):
https://youtu.be/pmBgbXIUUTQ
באמצעות ההזעה גוף האדם פשוט מקרר את עצמו. הזיעה, נוזל שרובו מים, נוצרת בגוף מופרשת דרך נקבוביות קטנות שנקראות בלוטות הזיעה. בלוטות ההזעה נמצאות על פני עורנו.
אבל כיצד בלוטות הזעה מקררות את הגוף?
ובכן, כשחם לנו מתריעים חיישני החום בגופנו ומערכת העצבים מעבירה הודעה על כך לחלק במוח הקדמי שאחראי על הטיפול בעניין - היפותלמוס. ההיפותלמוס שרגיש לחום שולח הוראות לאזן את הטמפרטורה (חום הגוף) בדחיפות. בלוטות ההזעה גם הן מקבלות את ההוראות מההיפותלמוס והן מתחילות מיד בהפרשת זיעה לעור. וכאן מתחיל תהליך הקירור האמיתי - ההתאיידות של הזיעה הנוזלית מהעור גורמת לקירורו של הגוף והגוף פחות חם ופחות מוטרד מהטמפרטורה המעיקה שמסביב.
המדהים הוא שהזיעה מצננת את הגוף האנושי אפילו בטמפרטורות הגבוהות מאד של המדבר. בן אדם יכול להמשיך לתפקד אפילו בתנאי חום קשים, בניגוד לכל היונקים האחרים.
טיפ
===
כדאי לדעת שבחום קיצוני מפריש גוף האדם עד ארבעה ליטר זיעה בשעה! - לכן אנו צריכים לשתות המון ביום חם והרבה ביום קיץ רגיל.
כך פועלות בלוטות הזיעה ומסייעות לגוף לקרר את עצמו, כשאת כל התהליך מנהל המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/fctH_1NuqCQ
כך פועלת הזעה אצלנו והסיבה שריח הזיעה רע (עברית):
https://youtu.be/WHx8LjDrqoI
על הזעת היתר הבעייתית (עברית):
https://youtu.be/P8tSz7QD5d0
והטיפולים בהזעת יתר (עברית):
https://youtu.be/pmBgbXIUUTQ
מהו שעון ביולוגי?
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי:
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי:
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes