שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הינדואיזם, הדת החשובה בהודו?
דת ההינדו, או ההינדואיזם, היא הדת של מרבית תושבי הודו והדת העיקרית בהודו, הכוללת כ-80% מהאוכלוסיה. זוהי דת פאנתיאסטית, שרואה את קיום האל בכל. ההינדואיזם נחשב לדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות בעולם ולשלישית בגודלה בעולם (עם כ-1.05 מיליארד מאמינים).
זו היא הדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות הקיימות כיום והשלישית בגודלה בעולם. היא החלה להתפתח בסביבות השנים 5,000 - 10,000 לפני הספירה. דת זו קידשה את נהר הגנגס ומכל רחבי הודו נוהרים המאמינים בכל שנה, כדי לרחוץ בו ולנקות את חטאיהם.
ההינדואיזם היא הדת השלישית בגודלה בעולם מבחינת מספר מאמינים, וממוקמת אחרי הנצרות שבמקום הראשון והאיסלם שבמקום השני. יש בעולם למעלה ממיליארד מאמינים בדת ההינדו והם מהווים כ15% מאוכלוסית העולם, מרביתם חיים בהודו, נפאל, וסרי לנקה.
בהינדואיזם ישנם לא פחות מ-33 מיליון אלים ואלות, מה שהופך אותה לדת שמאמינה בהכי הרבה אלים ואלות מבין הדתות הקיימות כיום, שנמצאים כולם באופן סימבולי בגוף הפרה הקדושה להם כל כך. היא גם מאמינה שהפרה היא חיה קדושה ואין לאכול מבשרה. לכן אחד המראות נפוצים בהודו הוא זה של הפרות העומדות באין מפריע באמצע הרחוב.
הנה סקירה על ההינדואיזם וההיסטוריה שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=lmV2Wd8bOcc
ומצגת תמונות על דת ההינדו של הודו:
http://youtu.be/zsPAYUe-LIk
מהי האלה מרובת הזרועות של הודו?
לאלה ההינדית המפחידה קאלי (Kali), או קאליקה, זרועות רבות ומאיימות. ההודים נוהגים להקריב לה בכל יום כבשים ועופות, רק כדי שלא תכעס עליהם.
כי קאלי ידועה כאלה זועמת וצמאת דם, בעלת אופי עז, שלעתים קרובות מזוהה עם הרס ושינוי. בעבר היא הוצגה כאלה משמידה ועם הדורות היא "התררככה" וזכתה להיחשב לאלה אפלה ואלימה בלבד.
אף על פי כן קאלי נערצת על ידי מאמינים רבים בהודו וברחבי העולם. למרות המוניטין המפחיד שהיא זכתה לו, במסורות הינדית מסוימות היא גם נתפסת כדמות אם אוהבת ומלאת חמלה, המגנה על חסידיה מפני כל פגע. את הטבע העוצמתי שלה תופסים המאמינים בהינדו כביטוי לאהבה ומסירות לילדיה, ונכונות לעשות ככל יכולתה כדי להגן עליהם.
פירוש שמה של קאלי הוא "שחור". ואכן, באמנות ובאיקונוגרפיה ההינדית מתוארת האלה מרובת הידיים לעתים קרובות כאישה כהת עור, שכל אחת מזרועותיה אוחזת בסמל או נשק אחר. לרוב היא עומדת בציורים על גופו של האל שיווה, בעלה, השוכב לרגליה.
לעתים קאלי אף מוצגת בציורים כעונדת שרשרת ראשים כרותים, סמל לניצחונה על האגו ולמעגל הלידה והמוות.
צד חשוב נוסף במיתולוגיה של קאלי הוא תפקידה כמחסלת הרוע והבורות, כדי למנוע מהם להתפשט ולגרום לנזק נוסף. על פי סיפור ידוע באמונה ההינדית הביסה אלי את השד רקטביג'ה (Raktabija). הוא היה ידוע בכך שבכל פעם שהוא נשפך, יצר הדם שלו שדים נוספים. קאלי התגברה עליו על ידי שתיית דמו, כשבכך מנעה יצירה של שדים נוספים.
בעידן המודרני, הפכה קאלי לסמל של העצמה נשית והתנגדות נגד דיכוי. נשים רבות בהודו וברחבי העולם רואות בה השראה ומקור כוח ותדמיתה שימשה לא פעם בתנועות ומחאות פמיניסטיות.
הנה סיפורה של האלה קאלי מרובת הידיים:
https://youtu.be/dh_wngUJFys
ביקור במקדש האלה קאלי הקטן בבנגלדש:
https://youtu.be/_hodjz95FP4
ותחפושת קאלי במסיבת הלואין:
https://youtu.be/7fkA0Y0uQ0U
סרטון מקיף על האלה קאלי:
https://youtu.be/SNbSOyQ2z2g?long=yes
מהי פרה קדושה ומדוע ההודים לא אוכלים בשר פרה?
מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.
ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.
מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.
עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי.
הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..
הנה הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:
http://youtu.be/ziyivXgk7YU
על הפרה הקדושה בהודו (עברית):
http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw
סרטון תיעודי על הפרות הקדושות של ההינדים:
https://youtu.be/uJ0ZVXMReBg?long=yes
והנה פרות לידכם:
https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes
מה האמת בגלגול נשמות?
גלגול נשמות הוא אמונה שנשמתו של אדם שמת יכולה לחזור לעולם כשהיא מתגלמת באדם אחר. יש הטוענים שגלגול הנשמות נועד לתיקון משהו שהמת השאיר, יש טוענים שמעשים טובים או רעים שעשה המנוח יקבעו את הגלגול הבא שלו ואחרים סבורים שגלגול נשמות מתרחש כיוון שהמנוח לא השלים את תפקידו בעולם.
גלגול הנשמות זכה לחיזוקים שוהים במהלך השנים, כשהתגלו תופעות מסתוריות וחסרות הסבר אחר. ביניהן אנשים שדיברו לפתע בשפה זרה שמעולם לא שמעו קודם. אחרים גילו חפצים שאיש לא ידע את מיקומם, מלבד המנוח. והיו גם מקרים שבהם תוארו בפרטי פרטים אירועים שרק המת ידע בפירוט ובדיוק שכזה.
חלק מהמאמינים בגלגול נשמות רואים בו תהליך חד פעמי, אחרים חושבים שהוא מתרחש שוב ושוב, אפילו עד אינסוף. יש גם ויכוח אם נשמתו של האדם תתגלגל תמיד לאדם או שנשמות יכולות להופיע גם בבעלי חיים ובצמחים, כמו שחלק מאמינים.
הדת היהודית רואה את מעשיו של האדם כקובעים את עתיד נשמתו. רק נשמתו של אדם שאין לו חובות נוספים שעליו לתקן בעולם הזה, שבה אל העולם העליון. יהודים שנותרו להם חובות, נאלצת נשמתם, או לפחות חלק ממנה, לשוב אל העולם הזה עד שהתיקון שלה יושלם לגמרי.
גם בהינדואיזם, דת של מעל מיליארד אנשים, מאמינים באמונת גלגול הנשמות. ההינדואיסטים טוענים שנשמת האדם לא תמצא מנוח ותעבור גלגולים שנים, עד שתתמזג עם האל ולא תצטרך לעבור גלגולים נוספים.
כך מסבירים את תופעת גלגול הנשמות בקבלה היהודית (עברית):
https://youtu.be/Se4E8CLwAlc
וילד דרוזי שנשמתו התגלגלה מאדם אחר (עברית):
https://youtu.be/AYxW6g58yS8
מהן הקאסְטות של הודו?
על פי ההינדואיזם, הדת העיקרית בהודו, קאסטות (Caste) הן השכבות החברתיות של הודו. לא מדובר בדבר קל ערך. קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו וכמעט שאינו יכול להשתחרר ממנו. ישנן קאסטות עליונות וקאסטות נחותות. הללו אינן מתערבות ביניהן בכלל. הקאסטה קובעת במידה רבה את זהותו של אדם, את המנהגים, הסמלים והטקסים שבהם ינהג, הנורמות שאליהן הוא מחויב ואת עיסוקיו האפשריים.
גם אם בשפת הדיבור לעיתים מכנים אותן כך, הקאסטה אינה כת, ושיטת הקאסטות אינה מערכת של כתות. עם זאת, השתייכותו של הודי לקאסטה שלו, מחייבת אותו בדפוסי התנהגות מוקפדים.
יש יחסים מותרים ואסורים, אם בין חברי הקאסטה לבין עצמם ואם ביניהם לבין חברי קאסטות אחרות. באופן כזה, יש למשל קאסטות המחויבות בלבישת מלבושים מסוימים או בצבעים הכרחיים. קאסטות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים שונים, המגע הגופני עם בני קאסטות אחרות אסור גם הוא לחלק מהקאסטות ועל חברי הקאסטה העליונה חל איסור להינשא לאלמנות.
שיטת הקסטות היא שיטה עתיקה מאד. היסטוריונים גורסים שאת שיטת הקאסטות הביאו להודו הארים, שהם גם הביאו את ה"וודות", כתבי הדת שתומכים בשיטה זו.
החלוקה הראשית או העיקרית של מערכת הקאסטות היא למעמדות חברתיים הקרויים "וארנות". פירוש המילה וארנה הוא "צבע". בראש ההיררכיה החברתית הזו נמצאים, כצפוי, הצבעים הבהירים יותר, בעוד שהצבעים הכהים נמצאים בתחתיתה.
בנוסף לווארנות, יש גם חלוקה משנית לאלפי "ג'אטי", שהם המקצועות השונים בכל וארנה. הווארנה העליונה כוללת את ה"ברהמינים", שהם הכוהנים, המנהיגים הרוחניים ופרשני הוודות, כתבי הקודש ההינדואיסטיים. בווארנה השנייה נמצאים הקשטריה, שהם הלוחמים והשליטים. וארנה שלישית היא של סוחרים ואמנים והיא נקראת "הוואישיה" והפועלים השחורים נמצאים בווארנה הרביעית, של ה"סודרה".
בתחתית מדרג הווארנות נמצאת מעין וארנה נוספת - היא וארנת הטמאים, שידועים כיום כ"דלית". בני קסטת הדליט מקבלים יחס בזוי בהודו ומתייחסים אליהם כאסורים במגע. גם בתוך הטמאים יש קאסטות נפרדות, לפי מקצועות, כמו קאסטה של מלקטי זבל, קאסטה של פושטי עורות וכדומה.
מאז הוקמה הודו העצמאית, עושות הממשלות מאמצים, בהצלחה חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה לכתות בהודו ולהפחית את האפליה האיומה שחווים בני הקסטות הנמוכות במדינה. היו אף נסיונות שונים ליצור אפליה מתקנת לטובת ה"טמאים", בני הקאסטה הנמוכה והמושפלת ביותר מכול. ואולם המצב לא השתנה משמעותית. בני הקאסטה הנמוכה, ה"דליט", ממשיכים לקבל בהודו יחס בזוי וההתייחסות אליהם כאסורים במגע וכטמאים לא נראית כמשתנה.
ההודים משלימים עם משטר הקאסטות, משום שהם מאמינים בגלגול נשמות. לפי אמונתם, הקאסטה היא חלק ממחזור ארוך, שבו בכל פעם שמת גופו של האדם, נשמתו עוברת לעולם האלים ומשם תתגלגל לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. לכן הם מייחסים את הסבל או האושר של בני-אדם בעולם הזה, למעשיהם בגלגול הקודם. הקסטות שעליהן ההודים נמנים, הן למעשה התמורה להתנהגותם בגלגול חיים קודם.
הנה סרטון על הקסטות בהודו:
https://youtu.be/HyCQDIwHlXY
הסבר לילדים:
https://youtu.be/SV78-ad8tpw
בין הקאסטות שבהודו נמצאים הטמאים - שאין לאחרים קשר אליהם:
https://youtu.be/LD3HrIRPVhw
שיטת הקסטות היא רק חלק מהמורשת הארית וההודית (מתורגם):
https://youtu.be/8Nn5uqE3C9w?long=yes
וסרט תיעודי על האופן שבו משתלבות הקאסטות בתרבות ההודית (עברית):
https://youtu.be/3x9PJzvJkJ8?long=yes
מהו נהר הגנגס הקדוש של הודו?
ההודים רואים בגנגס את הנהר הקדוש שלהם. הם נוהגים להצטופף על גדות הגנגס, לטבול במימיו ולרחוץ את גופם ובכך להיטהר מחטאיהם.
הגנגס הוא נהר מרכזי וקדוש במיוחד בצפון הודו. אורכו הכולל של הנהר הוא 2,507 ק"מ. בין השאר זורם הגנגס דרך מישורי צפון הודו הנרחבים, דרך בבנגלדש, עד שהוא נשפך למפרץ בנגל. זאת לאחר שהוא מתפצל לשלוחות רבות.
לאורך גדות הגנגס ישנן כמה ערים קדושות להינדים, כולל רישיקש, הארידוואר וואראנסי ומקומות נוספים קטנים יותר.
קראו על מנהג פיזור אפר המתים על פני הנהר בתגית "גנגס".
הנה העיר וארנאסי שעל נהר הגנגס:
https://youtu.be/SkR8zuRpat4
שריפת הגופות על הנהר:
https://youtu.be/Iy-EzYo1rf4
מראות מהעיר וארנאסי שעל גדות הגנגס הקדוש:
https://youtu.be/cYzN85MdSso
וסרט תיעודי בעברית על הגנגס:
https://youtu.be/_KMToB8pVts?long=yes
למה בהודו מפזרים אפר מתים על נהר הגנגס?
גם בחייהם וגם במותם רואים ההודים בנהר הגנגס את הנהר הקדוש שלהם. אל בחייהם הם מרבים לטבול בו כדי לטהר את גופם מהחטאים, הרי שבמותם הם מצפים שיפזרו את אפרם על פני מימיו של הנהר.
מקור המנהג של פיזור אפר המת על פני הנהר הוא באמונתם של ההינדים שבהודו בקדושתו של הגנגס. ההינדים מאמינים שפיזור אפר גופות בנהר ישפר את החיים של המת בגלגול הבא. בנוסף לפיזור האפר בנהר ההינדים גם מאמינים שטבילה בנהר שוטפת את החטאים והינדים אדוקים רבים עורכים עליות לרגל לנהר כדי לרחוץ בו ולעשות מדיטציה על גדותיו.
הנה שריפת הגופות בעיר ורנאסי, על גדות נהר הגנגס:
http://youtu.be/g4A96rMyHSA
הטקס הדתי של שריפת גופות המתים (עברית):
https://youtu.be/riSBfOGONpU
וסרטון מקיף על שריפת ופיזור האפר עת נהר הגנגס (עברית):
https://youtu.be/wFO1niwBRnk?long=yes
דת ההינדו, או ההינדואיזם, היא הדת של מרבית תושבי הודו והדת העיקרית בהודו, הכוללת כ-80% מהאוכלוסיה. זוהי דת פאנתיאסטית, שרואה את קיום האל בכל. ההינדואיזם נחשב לדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות בעולם ולשלישית בגודלה בעולם (עם כ-1.05 מיליארד מאמינים).
זו היא הדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות הקיימות כיום והשלישית בגודלה בעולם. היא החלה להתפתח בסביבות השנים 5,000 - 10,000 לפני הספירה. דת זו קידשה את נהר הגנגס ומכל רחבי הודו נוהרים המאמינים בכל שנה, כדי לרחוץ בו ולנקות את חטאיהם.
ההינדואיזם היא הדת השלישית בגודלה בעולם מבחינת מספר מאמינים, וממוקמת אחרי הנצרות שבמקום הראשון והאיסלם שבמקום השני. יש בעולם למעלה ממיליארד מאמינים בדת ההינדו והם מהווים כ15% מאוכלוסית העולם, מרביתם חיים בהודו, נפאל, וסרי לנקה.
בהינדואיזם ישנם לא פחות מ-33 מיליון אלים ואלות, מה שהופך אותה לדת שמאמינה בהכי הרבה אלים ואלות מבין הדתות הקיימות כיום, שנמצאים כולם באופן סימבולי בגוף הפרה הקדושה להם כל כך. היא גם מאמינה שהפרה היא חיה קדושה ואין לאכול מבשרה. לכן אחד המראות נפוצים בהודו הוא זה של הפרות העומדות באין מפריע באמצע הרחוב.
הנה סקירה על ההינדואיזם וההיסטוריה שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=lmV2Wd8bOcc
ומצגת תמונות על דת ההינדו של הודו:
http://youtu.be/zsPAYUe-LIk
לאלה ההינדית המפחידה קאלי (Kali), או קאליקה, זרועות רבות ומאיימות. ההודים נוהגים להקריב לה בכל יום כבשים ועופות, רק כדי שלא תכעס עליהם.
כי קאלי ידועה כאלה זועמת וצמאת דם, בעלת אופי עז, שלעתים קרובות מזוהה עם הרס ושינוי. בעבר היא הוצגה כאלה משמידה ועם הדורות היא "התררככה" וזכתה להיחשב לאלה אפלה ואלימה בלבד.
אף על פי כן קאלי נערצת על ידי מאמינים רבים בהודו וברחבי העולם. למרות המוניטין המפחיד שהיא זכתה לו, במסורות הינדית מסוימות היא גם נתפסת כדמות אם אוהבת ומלאת חמלה, המגנה על חסידיה מפני כל פגע. את הטבע העוצמתי שלה תופסים המאמינים בהינדו כביטוי לאהבה ומסירות לילדיה, ונכונות לעשות ככל יכולתה כדי להגן עליהם.
פירוש שמה של קאלי הוא "שחור". ואכן, באמנות ובאיקונוגרפיה ההינדית מתוארת האלה מרובת הידיים לעתים קרובות כאישה כהת עור, שכל אחת מזרועותיה אוחזת בסמל או נשק אחר. לרוב היא עומדת בציורים על גופו של האל שיווה, בעלה, השוכב לרגליה.
לעתים קאלי אף מוצגת בציורים כעונדת שרשרת ראשים כרותים, סמל לניצחונה על האגו ולמעגל הלידה והמוות.
צד חשוב נוסף במיתולוגיה של קאלי הוא תפקידה כמחסלת הרוע והבורות, כדי למנוע מהם להתפשט ולגרום לנזק נוסף. על פי סיפור ידוע באמונה ההינדית הביסה אלי את השד רקטביג'ה (Raktabija). הוא היה ידוע בכך שבכל פעם שהוא נשפך, יצר הדם שלו שדים נוספים. קאלי התגברה עליו על ידי שתיית דמו, כשבכך מנעה יצירה של שדים נוספים.
בעידן המודרני, הפכה קאלי לסמל של העצמה נשית והתנגדות נגד דיכוי. נשים רבות בהודו וברחבי העולם רואות בה השראה ומקור כוח ותדמיתה שימשה לא פעם בתנועות ומחאות פמיניסטיות.
הנה סיפורה של האלה קאלי מרובת הידיים:
https://youtu.be/dh_wngUJFys
ביקור במקדש האלה קאלי הקטן בבנגלדש:
https://youtu.be/_hodjz95FP4
ותחפושת קאלי במסיבת הלואין:
https://youtu.be/7fkA0Y0uQ0U
סרטון מקיף על האלה קאלי:
https://youtu.be/SNbSOyQ2z2g?long=yes
מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.
ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.
מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.
עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי.
הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..
הנה הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:
http://youtu.be/ziyivXgk7YU
על הפרה הקדושה בהודו (עברית):
http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw
סרטון תיעודי על הפרות הקדושות של ההינדים:
https://youtu.be/uJ0ZVXMReBg?long=yes
והנה פרות לידכם:
https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes
גלגול נשמות הוא אמונה שנשמתו של אדם שמת יכולה לחזור לעולם כשהיא מתגלמת באדם אחר. יש הטוענים שגלגול הנשמות נועד לתיקון משהו שהמת השאיר, יש טוענים שמעשים טובים או רעים שעשה המנוח יקבעו את הגלגול הבא שלו ואחרים סבורים שגלגול נשמות מתרחש כיוון שהמנוח לא השלים את תפקידו בעולם.
גלגול הנשמות זכה לחיזוקים שוהים במהלך השנים, כשהתגלו תופעות מסתוריות וחסרות הסבר אחר. ביניהן אנשים שדיברו לפתע בשפה זרה שמעולם לא שמעו קודם. אחרים גילו חפצים שאיש לא ידע את מיקומם, מלבד המנוח. והיו גם מקרים שבהם תוארו בפרטי פרטים אירועים שרק המת ידע בפירוט ובדיוק שכזה.
חלק מהמאמינים בגלגול נשמות רואים בו תהליך חד פעמי, אחרים חושבים שהוא מתרחש שוב ושוב, אפילו עד אינסוף. יש גם ויכוח אם נשמתו של האדם תתגלגל תמיד לאדם או שנשמות יכולות להופיע גם בבעלי חיים ובצמחים, כמו שחלק מאמינים.
הדת היהודית רואה את מעשיו של האדם כקובעים את עתיד נשמתו. רק נשמתו של אדם שאין לו חובות נוספים שעליו לתקן בעולם הזה, שבה אל העולם העליון. יהודים שנותרו להם חובות, נאלצת נשמתם, או לפחות חלק ממנה, לשוב אל העולם הזה עד שהתיקון שלה יושלם לגמרי.
גם בהינדואיזם, דת של מעל מיליארד אנשים, מאמינים באמונת גלגול הנשמות. ההינדואיסטים טוענים שנשמת האדם לא תמצא מנוח ותעבור גלגולים שנים, עד שתתמזג עם האל ולא תצטרך לעבור גלגולים נוספים.
כך מסבירים את תופעת גלגול הנשמות בקבלה היהודית (עברית):
https://youtu.be/Se4E8CLwAlc
וילד דרוזי שנשמתו התגלגלה מאדם אחר (עברית):
https://youtu.be/AYxW6g58yS8
הינדו
על פי ההינדואיזם, הדת העיקרית בהודו, קאסטות (Caste) הן השכבות החברתיות של הודו. לא מדובר בדבר קל ערך. קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו וכמעט שאינו יכול להשתחרר ממנו. ישנן קאסטות עליונות וקאסטות נחותות. הללו אינן מתערבות ביניהן בכלל. הקאסטה קובעת במידה רבה את זהותו של אדם, את המנהגים, הסמלים והטקסים שבהם ינהג, הנורמות שאליהן הוא מחויב ואת עיסוקיו האפשריים.
גם אם בשפת הדיבור לעיתים מכנים אותן כך, הקאסטה אינה כת, ושיטת הקאסטות אינה מערכת של כתות. עם זאת, השתייכותו של הודי לקאסטה שלו, מחייבת אותו בדפוסי התנהגות מוקפדים.
יש יחסים מותרים ואסורים, אם בין חברי הקאסטה לבין עצמם ואם ביניהם לבין חברי קאסטות אחרות. באופן כזה, יש למשל קאסטות המחויבות בלבישת מלבושים מסוימים או בצבעים הכרחיים. קאסטות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים שונים, המגע הגופני עם בני קאסטות אחרות אסור גם הוא לחלק מהקאסטות ועל חברי הקאסטה העליונה חל איסור להינשא לאלמנות.
שיטת הקסטות היא שיטה עתיקה מאד. היסטוריונים גורסים שאת שיטת הקאסטות הביאו להודו הארים, שהם גם הביאו את ה"וודות", כתבי הדת שתומכים בשיטה זו.
החלוקה הראשית או העיקרית של מערכת הקאסטות היא למעמדות חברתיים הקרויים "וארנות". פירוש המילה וארנה הוא "צבע". בראש ההיררכיה החברתית הזו נמצאים, כצפוי, הצבעים הבהירים יותר, בעוד שהצבעים הכהים נמצאים בתחתיתה.
בנוסף לווארנות, יש גם חלוקה משנית לאלפי "ג'אטי", שהם המקצועות השונים בכל וארנה. הווארנה העליונה כוללת את ה"ברהמינים", שהם הכוהנים, המנהיגים הרוחניים ופרשני הוודות, כתבי הקודש ההינדואיסטיים. בווארנה השנייה נמצאים הקשטריה, שהם הלוחמים והשליטים. וארנה שלישית היא של סוחרים ואמנים והיא נקראת "הוואישיה" והפועלים השחורים נמצאים בווארנה הרביעית, של ה"סודרה".
בתחתית מדרג הווארנות נמצאת מעין וארנה נוספת - היא וארנת הטמאים, שידועים כיום כ"דלית". בני קסטת הדליט מקבלים יחס בזוי בהודו ומתייחסים אליהם כאסורים במגע. גם בתוך הטמאים יש קאסטות נפרדות, לפי מקצועות, כמו קאסטה של מלקטי זבל, קאסטה של פושטי עורות וכדומה.
מאז הוקמה הודו העצמאית, עושות הממשלות מאמצים, בהצלחה חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה לכתות בהודו ולהפחית את האפליה האיומה שחווים בני הקסטות הנמוכות במדינה. היו אף נסיונות שונים ליצור אפליה מתקנת לטובת ה"טמאים", בני הקאסטה הנמוכה והמושפלת ביותר מכול. ואולם המצב לא השתנה משמעותית. בני הקאסטה הנמוכה, ה"דליט", ממשיכים לקבל בהודו יחס בזוי וההתייחסות אליהם כאסורים במגע וכטמאים לא נראית כמשתנה.
ההודים משלימים עם משטר הקאסטות, משום שהם מאמינים בגלגול נשמות. לפי אמונתם, הקאסטה היא חלק ממחזור ארוך, שבו בכל פעם שמת גופו של האדם, נשמתו עוברת לעולם האלים ומשם תתגלגל לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. לכן הם מייחסים את הסבל או האושר של בני-אדם בעולם הזה, למעשיהם בגלגול הקודם. הקסטות שעליהן ההודים נמנים, הן למעשה התמורה להתנהגותם בגלגול חיים קודם.
הנה סרטון על הקסטות בהודו:
https://youtu.be/HyCQDIwHlXY
הסבר לילדים:
https://youtu.be/SV78-ad8tpw
בין הקאסטות שבהודו נמצאים הטמאים - שאין לאחרים קשר אליהם:
https://youtu.be/LD3HrIRPVhw
שיטת הקסטות היא רק חלק מהמורשת הארית וההודית (מתורגם):
https://youtu.be/8Nn5uqE3C9w?long=yes
וסרט תיעודי על האופן שבו משתלבות הקאסטות בתרבות ההודית (עברית):
https://youtu.be/3x9PJzvJkJ8?long=yes
ההודים רואים בגנגס את הנהר הקדוש שלהם. הם נוהגים להצטופף על גדות הגנגס, לטבול במימיו ולרחוץ את גופם ובכך להיטהר מחטאיהם.
הגנגס הוא נהר מרכזי וקדוש במיוחד בצפון הודו. אורכו הכולל של הנהר הוא 2,507 ק"מ. בין השאר זורם הגנגס דרך מישורי צפון הודו הנרחבים, דרך בבנגלדש, עד שהוא נשפך למפרץ בנגל. זאת לאחר שהוא מתפצל לשלוחות רבות.
לאורך גדות הגנגס ישנן כמה ערים קדושות להינדים, כולל רישיקש, הארידוואר וואראנסי ומקומות נוספים קטנים יותר.
קראו על מנהג פיזור אפר המתים על פני הנהר בתגית "גנגס".
הנה העיר וארנאסי שעל נהר הגנגס:
https://youtu.be/SkR8zuRpat4
שריפת הגופות על הנהר:
https://youtu.be/Iy-EzYo1rf4
מראות מהעיר וארנאסי שעל גדות הגנגס הקדוש:
https://youtu.be/cYzN85MdSso
וסרט תיעודי בעברית על הגנגס:
https://youtu.be/_KMToB8pVts?long=yes
גם בחייהם וגם במותם רואים ההודים בנהר הגנגס את הנהר הקדוש שלהם. אל בחייהם הם מרבים לטבול בו כדי לטהר את גופם מהחטאים, הרי שבמותם הם מצפים שיפזרו את אפרם על פני מימיו של הנהר.
מקור המנהג של פיזור אפר המת על פני הנהר הוא באמונתם של ההינדים שבהודו בקדושתו של הגנגס. ההינדים מאמינים שפיזור אפר גופות בנהר ישפר את החיים של המת בגלגול הבא. בנוסף לפיזור האפר בנהר ההינדים גם מאמינים שטבילה בנהר שוטפת את החטאים והינדים אדוקים רבים עורכים עליות לרגל לנהר כדי לרחוץ בו ולעשות מדיטציה על גדותיו.
הנה שריפת הגופות בעיר ורנאסי, על גדות נהר הגנגס:
http://youtu.be/g4A96rMyHSA
הטקס הדתי של שריפת גופות המתים (עברית):
https://youtu.be/riSBfOGONpU
וסרטון מקיף על שריפת ופיזור האפר עת נהר הגנגס (עברית):
https://youtu.be/wFO1niwBRnk?long=yes
