שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד יסד גדעון מנטל את מדע הדינוזאורים?
זו המאה ה-19 וגדעון מנטל (Gideon Mantell) הוא רופא נשים בריטי מכפר באנגליה שעתיד לחולל מהפכה של ממש בהבנה של העולם הפרהיסטורי ולגלות את הדינוזאורים הראשונים שאותם יתאר באופן מדעי ומעמיק באופן חסר תקדים.
הסיפור מתחיל בשנת 1822, כאשר מנטל הרופא גינקולוג מטפל בחולה, או מיילד אותה בצד הדרך. אשתו, מרי מנטל (Mary Mantell), מזתכלת סביבה ולפתע היא מבחינה במאובנים מוזרים בין האבנים שלידה. סביר להניח באבנים הללו הביטו רבים לפניה, אבל היא מגלה עניין באבנים שמזכירות לה מעין שיניים משונות. מרי אוספת אותן וכשבעלה מסיים היא מראה לו אותן.
התחביב האהוב על מנטל הוא גאולוגיה והוא החל להתעניין במחקר של מאובנים מסביבתו, בהשראת הגילוי המפורסם של מאובן חיה שנראה כשל קרוקודיל ענק ויזוהה בהמשך כאיכטיוזאוריה (ראו בתגית "מארי אנינג").
מנטל ואשתו מבינים שמדובר במשהו מעניין, אבל כשמנטל חוקר הוא מבין שמדובר בהרבה יותר מזה. השיניים הללו עומדות לעשות היסטוריה. הן יהפכו לאבן הפינה של הפליאונטולוגיה המודרנית, בדגש על חקר הדינוזאורים.
כי מנטל, שהוא חובב מאובנים מושבע, מבין מיד שבידיו דבר יוצא דופן. השיניים הללו לא תואמים לשיני חיה מוכרת כלשהי. הן גדולות מדי, משוננות באופן ייחודי ויש עליהן סימני שחיקה המעידים בדרך כלל על בעל חיים צמחוני. הוא שולח את ממצאיו לגאולוג צרפתי מפורסם בשם ז'ורז' קיווייה, אך הצרפתי מזלזל ומגדיר אותם כשיני קרנף.
למנטל מצידו יש תיאוריה שהשיניים שייכות ללטאה צמחונית מעידן הזוחלים הקדום. במשך שנים הוא ממשיך להשוות את הממצאים למיני חיות שונים, עובר במוזיאונים ומתייעץ בעמיתיו, עד שלבסוף הוא מגלה דמיון מפתיע לשיני האיגואנה המודרנית. הן ממש זהות, אבל בקנה מידה ענק.
בשנת 1825 מנטל מעז ומפרסם את תגליתו. הוא קורא ליצור הקדום ובעל השיניים "איגואנודון" (Iguanodon), שפירושו "שן של איגואנה". התגלית מעוררת עניין רב. זו אחת התגליות המדעיות והמהפכניות של התקופה ולראשונה מזהה ומגדיר מישהו בעל חיים ענקי שחי לפני מיליוני שנים ונכחד לחלוטין מכדור הארץ.
ההערכה אליו גוברת עוד יותר כשהוא מזהה עוד מין של דינוזאור, שיקבל את השם הילאוזאורוס. מנטל ומחקריו הופכים לשם דבר במחקר הזוחלים הפרהיסטוריים.
הגילוי של מנטל מגיע בתקופה שבה המדע עובר תהליך של שינוי משמעותי ועמוק. עד אז, התפיסה המקובלת הייתה שהעולם נשאר די זהה לאורך ההיסטוריה ושהמינים הקיימים היו ונשארו כאלה מאז בריאת העולם. מנטל וכמה מהחוקרים בני זמנו, כמו מרי אנינג (Mary Anning) וויליאם בקלנד (William Buckland), העזו לחשוב אחרת וצדקו.
אך מה שהפך את גדעון אלג'רנון מנטל למיוחד לא היה רק הגילוי עצמו, אלא גם הגישה המדעית הקפדנית שלו. מנטל אוסף מאובנים, מתעד אותם בקפידה, יוצר שחזורים של כיצד האיגואנודון עשוי היה להיראות. אמנם היום אנו יודעים שככל הנראה חלק מהשחזורים שלו שגויים - למשל, הוא הניח שהקרן שמצא הייתה על אפו של בעל החיים, בעוד שלמעשה היה זה האגודל שלו - אבל המתודולוגיה, השיטה בה חקר והייתה שיטה ייחודית שגיבש, הייתה פורצת דרך.
אך כמו שקורה לא פעם ולמרות תרומתו הענקית, מנטל לא זכה להכרה מספיקה בחייו. היה זה מדען בעל קשרים פוליטיים חזקים בשם ריצ'רד אוון (Richard Owen), שבדרך כלל קיבל את הקרדיט על המושג "דינוזאוריה" (Dinosauria), שהוא טבע ב-1842. היחסים בין מנטל לאוון הם מורכבים באופן כללי ומאופיינים בתחרות מדעית שהיא אמנם מקובלת בתקופה זו, אף שאנו יודעים היום שאוון אכן ייחס לעצמו לא פעם, או לקח את הקרדיט על עבודתו של מנטל.
במקביל, המרפאה שלו סובלת מירידה ובהכנסות ובשלב מסוים ומחוסר ברירה הוא מוכר את אוסף המאובנים שלו למוזיאון הבריטי, עבור 4,000 פאונד. הוא גם נפגע קשה בתאונת כרכרות ונגרם לו נזק בלתי הפיך בעמוד השדרה.
ומנטל עצמו סובל בשלב זה מכאבי גב כרוניים והוא מתמכר למורפיום שמשכך את כאביו. החוקר המפורסם הולך לעולמו ב-1852 בגיל 62, אחרי חיים שלמים שבהם הוא שינה את ההבנה האנושית של העבר הפרהיסטורי של כדור הארץ וסלל את הדרך לתחום שלם של חקר החיים הפרהיסטוריים.
בשנת 2000 מכירים באזור מגוריו בתרומתו האדירה למדע הפלאונטולוגיה ובמקום בו נמצאו שיני האיגואנדון הראשונים הוקמה לזכרו אנדרטה.
הנה מגלה הדינוזאורים וחלוץ הדינוזאוריה:
https://youtu.be/Fl1LV769I5Q
סיפורו של הפלאונטולוג האוטודידקט גדעון מנטל:
https://youtu.be/_wUUkJyHGt0
סיפור תגלית האיגואנדון:
https://youtu.be/YMZnj2X_Sjs
האיגואנודון שהוא גילה:
https://youtu.be/frGFVL2aHfI
מצגת וידאו על האיגואנודון:
https://youtu.be/f6OmUUnjcp4
וסיפור חייו של האיש שגילה את הדינוזאורים:
https://youtu.be/Ymx7_u845yY?long=yes
הילאוזאורוס
זו המאה ה-19 וגדעון מנטל (Gideon Mantell) הוא רופא נשים בריטי מכפר באנגליה שעתיד לחולל מהפכה של ממש בהבנה של העולם הפרהיסטורי ולגלות את הדינוזאורים הראשונים שאותם יתאר באופן מדעי ומעמיק באופן חסר תקדים.
הסיפור מתחיל בשנת 1822, כאשר מנטל הרופא גינקולוג מטפל בחולה, או מיילד אותה בצד הדרך. אשתו, מרי מנטל (Mary Mantell), מזתכלת סביבה ולפתע היא מבחינה במאובנים מוזרים בין האבנים שלידה. סביר להניח באבנים הללו הביטו רבים לפניה, אבל היא מגלה עניין באבנים שמזכירות לה מעין שיניים משונות. מרי אוספת אותן וכשבעלה מסיים היא מראה לו אותן.
התחביב האהוב על מנטל הוא גאולוגיה והוא החל להתעניין במחקר של מאובנים מסביבתו, בהשראת הגילוי המפורסם של מאובן חיה שנראה כשל קרוקודיל ענק ויזוהה בהמשך כאיכטיוזאוריה (ראו בתגית "מארי אנינג").
מנטל ואשתו מבינים שמדובר במשהו מעניין, אבל כשמנטל חוקר הוא מבין שמדובר בהרבה יותר מזה. השיניים הללו עומדות לעשות היסטוריה. הן יהפכו לאבן הפינה של הפליאונטולוגיה המודרנית, בדגש על חקר הדינוזאורים.
כי מנטל, שהוא חובב מאובנים מושבע, מבין מיד שבידיו דבר יוצא דופן. השיניים הללו לא תואמים לשיני חיה מוכרת כלשהי. הן גדולות מדי, משוננות באופן ייחודי ויש עליהן סימני שחיקה המעידים בדרך כלל על בעל חיים צמחוני. הוא שולח את ממצאיו לגאולוג צרפתי מפורסם בשם ז'ורז' קיווייה, אך הצרפתי מזלזל ומגדיר אותם כשיני קרנף.
למנטל מצידו יש תיאוריה שהשיניים שייכות ללטאה צמחונית מעידן הזוחלים הקדום. במשך שנים הוא ממשיך להשוות את הממצאים למיני חיות שונים, עובר במוזיאונים ומתייעץ בעמיתיו, עד שלבסוף הוא מגלה דמיון מפתיע לשיני האיגואנה המודרנית. הן ממש זהות, אבל בקנה מידה ענק.
בשנת 1825 מנטל מעז ומפרסם את תגליתו. הוא קורא ליצור הקדום ובעל השיניים "איגואנודון" (Iguanodon), שפירושו "שן של איגואנה". התגלית מעוררת עניין רב. זו אחת התגליות המדעיות והמהפכניות של התקופה ולראשונה מזהה ומגדיר מישהו בעל חיים ענקי שחי לפני מיליוני שנים ונכחד לחלוטין מכדור הארץ.
ההערכה אליו גוברת עוד יותר כשהוא מזהה עוד מין של דינוזאור, שיקבל את השם הילאוזאורוס. מנטל ומחקריו הופכים לשם דבר במחקר הזוחלים הפרהיסטוריים.
הגילוי של מנטל מגיע בתקופה שבה המדע עובר תהליך של שינוי משמעותי ועמוק. עד אז, התפיסה המקובלת הייתה שהעולם נשאר די זהה לאורך ההיסטוריה ושהמינים הקיימים היו ונשארו כאלה מאז בריאת העולם. מנטל וכמה מהחוקרים בני זמנו, כמו מרי אנינג (Mary Anning) וויליאם בקלנד (William Buckland), העזו לחשוב אחרת וצדקו.
אך מה שהפך את גדעון אלג'רנון מנטל למיוחד לא היה רק הגילוי עצמו, אלא גם הגישה המדעית הקפדנית שלו. מנטל אוסף מאובנים, מתעד אותם בקפידה, יוצר שחזורים של כיצד האיגואנודון עשוי היה להיראות. אמנם היום אנו יודעים שככל הנראה חלק מהשחזורים שלו שגויים - למשל, הוא הניח שהקרן שמצא הייתה על אפו של בעל החיים, בעוד שלמעשה היה זה האגודל שלו - אבל המתודולוגיה, השיטה בה חקר והייתה שיטה ייחודית שגיבש, הייתה פורצת דרך.
אך כמו שקורה לא פעם ולמרות תרומתו הענקית, מנטל לא זכה להכרה מספיקה בחייו. היה זה מדען בעל קשרים פוליטיים חזקים בשם ריצ'רד אוון (Richard Owen), שבדרך כלל קיבל את הקרדיט על המושג "דינוזאוריה" (Dinosauria), שהוא טבע ב-1842. היחסים בין מנטל לאוון הם מורכבים באופן כללי ומאופיינים בתחרות מדעית שהיא אמנם מקובלת בתקופה זו, אף שאנו יודעים היום שאוון אכן ייחס לעצמו לא פעם, או לקח את הקרדיט על עבודתו של מנטל.
במקביל, המרפאה שלו סובלת מירידה ובהכנסות ובשלב מסוים ומחוסר ברירה הוא מוכר את אוסף המאובנים שלו למוזיאון הבריטי, עבור 4,000 פאונד. הוא גם נפגע קשה בתאונת כרכרות ונגרם לו נזק בלתי הפיך בעמוד השדרה.
ומנטל עצמו סובל בשלב זה מכאבי גב כרוניים והוא מתמכר למורפיום שמשכך את כאביו. החוקר המפורסם הולך לעולמו ב-1852 בגיל 62, אחרי חיים שלמים שבהם הוא שינה את ההבנה האנושית של העבר הפרהיסטורי של כדור הארץ וסלל את הדרך לתחום שלם של חקר החיים הפרהיסטוריים.
בשנת 2000 מכירים באזור מגוריו בתרומתו האדירה למדע הפלאונטולוגיה ובמקום בו נמצאו שיני האיגואנדון הראשונים הוקמה לזכרו אנדרטה.
הנה מגלה הדינוזאורים וחלוץ הדינוזאוריה:
https://youtu.be/Fl1LV769I5Q
סיפורו של הפלאונטולוג האוטודידקט גדעון מנטל:
https://youtu.be/_wUUkJyHGt0
סיפור תגלית האיגואנדון:
https://youtu.be/YMZnj2X_Sjs
האיגואנודון שהוא גילה:
https://youtu.be/frGFVL2aHfI
מצגת וידאו על האיגואנודון:
https://youtu.be/f6OmUUnjcp4
וסיפור חייו של האיש שגילה את הדינוזאורים:
https://youtu.be/Ymx7_u845yY?long=yes
