שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן הזיות?
הֲזָיָה (Hallucination), הָלוּצִינַצְיָה או חֶזְיוֹן שָׁוְוא הוא תחושה ללא גירוי, חוויה שאין לה קשר למציאות. זה סוג של מצב בו אדם חווה חוויה שאינה קיימת במציאות החושית שלנו - לא ראייה, לא שמיעה ולא חישה.
הזיות הן תופעה שבהן המוח יוצר חוויות חושיות שאינן קיימות במציאות. בניגוד לאשליות אופטיות, המבוססות על גירוי אמיתי שהמוח מפרש בצורה שגויה, הזיות נוצרות לגמרי בתוך ראשנו, ללא שום גירוי חיצוני.
החוקרים מבחינים בין סוגי הזיות שונים. הזיות חזותיות כוללות ראיית דמויות, חיות או אובייקטים שאינם קיימים. הזיות שמיעתיות כוללות קולות או מוסיקה דמיוניים. הזיות מישוש גורמות לתחושות של זחילה על העור או מגע פנטום.
הגורמים להזיות הם מגוונים ביותר. מחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה, מחלת פרקינסון (Parkinson) או דמנציה עלולות לעורר הזיות. תרופות מסוימות, חוסר שינה קיצוני, התייבשות חמורה או חום גבוה יכולים גם הם לגרום לתופעה.
סמים וחומרים פסיכואקטיביים כמו LSD מעוררים הזיות באופן מכוון.
ככלל, ההזיה היא תוצר של פעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית. ההשפעה של הזיות על חייו של האדם יכולה להיות דרמטית. הן עלולות לגרום לחרדה עזה, פחד או התנהגות מסוכנת. אנשים מסוימים מתקשים להבחין בין המציאות להזיה, דבר שמשבש את השגרה היומיומית ואת היחסים החברתיים.
מצב מיוחד הוא תסמונת שארל בונה (Charles Bonnet), שבה אנשים עם ירידה בראייה או עיוורון חווים הזיות חזותיות מורכבות. הם יכולים לראות פרחים צבעוניים, פרפרים או אנשים לבושים בבגדי תקופה. למרות שהם יודעים שמדובר בהזיות, הן נראות להם חיות ומפורטות.
התפתחות ה-AI היצירתי גילתה לעולם תופעה מעניינת בעולם הטכנולוגיה. מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, המשמשות בצ'טבוטים ומודלי שפה, חוות גם הן "הזיות דיגיטליות", המתבטאות בייצור של מידע שנשמע מהימן ומדויק, אך אינו כזה. בביטחון עצמי אדיר וניסוחים מדויקים הזיות AI כאלה יכולות לציין מחקרים שלא קיימים, להמציא שמות וסיפורים על אנשים שלא היו או לתאר אירועים היסטוריים דמיוניים ומשוללי קשר כלשהו למציאות. וכל זאת נעשה בוודאות מוחלטת, בדומה לוודאות שחווים אנשים עם הזיות אמיתיות.
הנה ההזיות:
https://youtu.be/93vqcBLWK-8
כמה ממה שאנחנו רואים הן הזיות? (מתורגם)
https://youtu.be/4DlipN61jGA
יש מחלות נפש שגורמות להזיות והאמנית היפנית הגדולה יאיואי קוסמה הפכה את מחלתה לאמנות מדהימה (עברית):
https://youtu.be/cY2nff5V_FQ
הצד המדעי של ההזיות:
https://youtu.be/WPtLv-oRzgE
האם הזיות של בינה מלאכותית הן בעצם פיצ'ר ולא באג?
https://youtu.be/nLbaUhEAx5c
איך סמים גורמים להזיות?
https://youtu.be/10QcbISOKrg?long=yes
ופטריות הזייה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:
https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes
מהן פטריות הזיה?
פטריות ההזיה (Hallucinogenic Mushrooms) הן פטריות שאצל מי שצורך אותן נקשרים החומרים הפעילים שבהן לקולטני הסרוטונין במוח, מה שגורם לשינויים משמעותיים בתפיסה, בחשיבה וברגש.
מקורן של הפטריות הללו, שנודעו כ"פטריות הקסם", הוא בעיקר בתרבויות הילידיות של מרכז ודרום אמריקה, בהן שימש, במשך אלפי שנים, סם ההזיה הטבעי בטקסים דתיים ורפואיים.
את הפטריות הללו צרכו באכילה, כשהן טריות, מיובשות או בחליטות של תה. ההשפעות שלהן מתחילות כחצי שעה לאחר הצריכה ונמשכות כ-4 עד 6 שעות.
שמן המדעי של הפטריות הללו הוא פטריות פסילוציבין או פסילוסיבין (Psilocybin mushroom), על שם החומר הפעיל בהן. זו קבוצת פטריות המכילות חומרים פסיכואקטיביים, בעיקר פסילוציבין (Psilocybin) ופסילוצין (Psilocin). הסוגים הנפוצים ביותר כוללים את פטריות הקובנסיס (Psilocybe cubensis) והסמילנצאטה (Psilocybe semilanceata), שבשל השפעתן משנת התודעה הן מכונות גם "פטריות קסם" (Magic Mushrooms).
#ההזיה של הפטריות
החוויה הפסיכדלית מפטריות הזייה יכולה להימשך בין 4 ל-6 שעות, ולכלול מגוון תופעות כמו הגברה של צבעים וצלילים, עיוות של צורות ומרחב, שינוי בתחושת הזמן, ולעיתים גם חוויות רוחניות עמוקות או תחושת התמזגות עם הסביבה.
רבים מתארים תובנות משמעותיות לגבי עצמם והעולם במהלך "טריפ" כזה. האנתרופולוג רוברט גורדון ווסון (Robert Gordon Wasson) היה הראשון שהציג את פטריות הקסם לציבור המערבי, לאחר שהשתתף בטקס שאמאני במקסיקו ב-1955. חוויותיו פורסמו במגזין "לייף" וגרמו לתשומת לב נרחבת.
הסכנות בשימוש בפטריות הזיה אינן מבוטלות. הסיכון הפיזי הישיר נמוך יחסית, שהרי אין כמעט מקרים של מוות מהרעלת פטריות פסיכדליות בלבד. אך הסכנה העיקרית בהן טמונה בהשפעות הפסיכולוגיות. המשתמשים עלולים לחוות "טריפ רע" הכולל חרדה קיצונית, פרנויה ומחשבות מטרידות.
אצל אנשים עם נטייה לבעיות נפשיות כמו סכיזופרניה, השימוש עלול לזרז את התפרצות המחלה. סכנה נוספת עלולה להיווצר בעת איסוף עצמאי בטבע, בבלבול שבין פטריות הזיה לפטריות רעילות.
#פוטנציאל רפואי
למרות הסיכונים, המחקר המדעי בשנים האחרונות חושף פוטנציאל רפואי מרשים. מחקרים קליניים באוניברסיטאות יוקרתיות כמו ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) ואימפריאל קולג' לונדון (Imperial College London) מראים תוצאות מבטיחות בטיפול בדיכאון עמיד, חרדה בקרב חולים סופניים, התמכרויות ותסמונת דחק פוסט-טראומטית.
מחקר חדשני משנת 2020 מצא שטיפול בודד בפסילוציבין הפחית תסמיני דיכאון אצל 71% מהמשתתפים למשך 4 שבועות לפחות. אלה תוצאות מרשימות, בהשוואה לתרופות אנטי-דיכאוניות מסורתיות. במינונים טיפוליים ובסביבה קלינית מבוקרת, עשויים החומרים הפעילים לסייע בשבירת דפוסי חשיבה שליליים ובפתיחת "חלון הזדמנויות" לשינוי פסיכולוגי.
#יצירה והזיה
רבים מגדולי המוסיקאים בשנות ה-60, כולל חברי להקת הביטלס, ג'ימי הנדריקס והפינק פלויד, הודו שפטריות הזיה השפיעו משמעותית על יצירתם האמנותית. השפעה זו ניכרת באלבומים איקוניים כמו "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" של הביטלס ורבים אחרים.
#חוקים ומחקרים
במדינות רבות, כולל ישראל, פטריות ההזיה והחומרים הפעילים שבהן מוגדרים כסמים מסוכנים ואסורים לשימוש. המשתמשים בהם מדווחים על הזיות חזותיות, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב ותחושות של אחדות עם הסביבה. רבים מהם עושים שימוש בפטריות ההזיות לחקירה עצמית, חוויות רוחניות או יצירתיות מוגברת.
אולם, מגמה עולמית של רפורמות בתחום הסמים הפסיכדליים מתחילה להתפתח, עם הקלות רגולטוריות בחלק ממדינות ארה"ב וקנדה לצרכי מחקר וטיפול.
בשנים האחרונות, יש עניין רב במחקר על השימוש בפסילוציבין לצורכי טיפול. הרנסנס הפסיכדלי המתגבר בעולם של ימינו זקוק לרפואה שתשפר ותוסיף כלים טבעיים לפסיכיאטריה הרגילה. חוקרים רבים מדגישים שהפוטנציאל הטיפולי של "פטריות הקסם" הללו קשור רק לשילוב של החומר הפסיכדלי עם פסיכותרפיה מקצועית ובשום אופן לא לשימוש עצמאי וחסר פיקוח.
הנה פטריות הזיה (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI
על הפוטנציאל שכיום רואים בסמים הפסיכדליים לריפוי הנפש:
https://youtu.be/A8SSpMAY5P4
זה ממש רנסנס פסיכדלי שבו יטפלו בצורה נבונה ואחראית בבעיות נפש עם סמי הזיה וחומרים פסיכדליים:
https://youtu.be/yS9FBB19Ws0
כשסמי ההזיה הופכים להבטחה הגדולה של הנפש החולה:
https://youtu.be/qJNpKaZmidU
בחיוך - פרסומת מצחיקה שמשתמשת בפטריות הזייה כדי לשכנע (עברית):
https://youtu.be/-CAn9aMjCeA
ופטריות הזיה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:
https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes
מאיפה באה האסתטיקה הפסיכדלית של הסיקסטיז?
הרבה צבעים בגוונים חזקים במיוחד, צורות מרהיבות שהן לא מהטבע, קווים וכתמים - אתם ודאי מכירים את העיצוב הפסיכדלי, נכון אגב לומר פסיכודלי, והמראה המיוחד של מוצרים ועיצוב עם המראה של הסיקסטיז.
זו הייתה אסתטיקה פסיכדלית (Psychedelic music) נפלאה, שההיפים טיפחו באהבה והתעשייה אימצה בהתלהבות כה רבה. זאת עד שלמעשה היא הפכה למראה של שנות ה-60.
באותה תקופה יכולת לראות אותה בכל מקום. אינספור עטיפות תקליטים, פוסטרים וכריכות ספרים התאפיינו במראה המיוחד של הפסיכדליה. סרטים, פתיחים לתכניות טלוויזיה ותפאורות למופעים או תכניות אירוח מוסיקליות - בכולם יכולת לראות את אותן צורות מיוחדות ואופייניות לאותו עשור מופלא וצבעוני.
רבים סבורים שהז'אנר הזה הגיע מסמים וחוויות של LSD, אבל נראה שהאסתטיקה של ההיפים לא באה משם ואפילו לא נולדה באמריקה של תחילת המחצית השנייה של המאה ה-20. למעשה, היא התבססה על סגנון ה"ארט נובו" (Art Nouveau) - אחד הזרמים המסקרנים של המאה ה-19.
זרם הארט נובו הופיע לראשונה באנגליה במחצית השנייה של המאה ה-19. מאנגליה הוויקטוריאנית, באותה עת אימפריה בעלת השפעה עולמית אדירה, הוא התפשט במהירות ליבשת אירופה ולארצות הברית של המאה ה-19. סגנון ה"ארט נובו" שאב וסובב סביב מוטיבים מעולם החי והצומח, ביחד עם הערצת הגוף הנשי. מזרם באמנות הציור, הוא שטף את אירופה ועבר לתחומים בעיצוב, כמו אופנה, אדריכלות, רהיטים ועוד.
ה"ארט נובו" בלט בכרזות, הפוסטרים המרהיבים שלו. הסגנון המסולסל שלו נכנס לתרבות ולעולם הפרסום ואפילו אמנים מובילים כמו טולוז לוטרק אימצו אז אלמנטים ממנו.
מאה שנים אחר כך הוא יתאים לעולם הדימויים של תרבות ההיפים. ביחד עם פאלטות צבעים ססגוניות שכמו התפוצצו בסקסטיז האופטימיים, עם אנימציות שמתפתחות אז מאוד וצורות פרקטליות חדשניות שבאו מהעולם המתמטי ויזואלי, הוא אומץ בהתלהבות והפך לאחד המרכיבים המשמעותיים באמנות הפסיכדלית של התקופה.
הנה סיפורם של מקורות ה"לוק" הפסיכדלי של שנות ה-60:
https://youtu.be/9vuqI2v2IRs
האסתטיקה הזו הסתדרה מצוין עם ציורי גרפיטי ססגוניים:
https://youtu.be/JfPbeTd2PW0
עם פרקטלים פסיכדליים:
https://youtu.be/bIDzktFkgdA
אנימציה פסיכדלית:
https://youtu.be/w6K0iDsu0TM
סרט פסיכדלי בסגנון שנות ה-60:
https://youtu.be/X95CTasDKdg
ובהמשך גם באה המוסיקה הפסיכדלית:
https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes
מהי פסיכדליה והמוסיקה הפסיכדלית?
הפסיכדליה (Psychedelic) הייתה תופעה פסיכוטית של צריכת סמי הזיה כמו ה-LSD (אל אס די) והמסקלין. אבל בסוף שנות ה-60 היא הפכה מתופעה פסיכולוגית לתופעה תרבותית, כשאמנים החלו ליצור אמנות תחת השפעת סמי הזיה.
לא פעם חשו אותם אמנים שהם רוצים להעביר את המראות והחזיונות שלהם מה"טריפים" אל האמנות שלהם. כך נוצרה באותה תקופה המוסיקה הפסיכדלית.
מי שכנראה החלו בה היו מי שהחלו באותו עשור כמעט כל שינוי במוסיקה הפופולרית, כלומר הביטלס. הם הקליטו את השיר "Tomorrow Never Knows" שהלחין ג'ון לנון ב-1965, עם מילים מ"ספר המתים הטיבטי", בהשפעת טימותי לירי, הנביא של ה-LSD והחוויות משנות התודעה שלנון עצמו עבר באותה תקופה ובאינטנסיביות לא רגילה.
ההקלטה של השיר כללה הרבה לופים (Loops), כלומר לולאות סאונד מוקלטות שחזרו שוב ושוב, הרבה צווחות וצלילים לא ברורים שמילאו את הסאונד באווירה לא מציאותית, הקלטות שמושמעות הפוך (בדרך כלל גיטרות) ויוצרות כלי נגינה שלא באמת מוכרים לאוזן וכך הלאה. השיר כולו, אגב, מנוגן בהרמוניה של שני אקורדים בלבד. זו לא הכמות שמעון - זו החוויה!
בהמשך החלו ליצור מוסיקה פסיכדלית אמני רוק רבים, רובם מסוממים בעצמם. היו ביניהם הגרייטפול דד, הבירדס, ג'פרסון איירפליין, נערי החוף וג'ימי הנדריקס. היו גם אמני ג'אז פסיכדלי כמו ג'ון קולטריין וצ'ארלי מינגוס. כך גם נולדה האמנות הפסיכדלית, של ציור וסרטים שנוצרו בהשפעת סמים ועוד.
חוץ מהפרחים בשיער והמוסיקה שלהם, "ילדי הפרחים" הטיפו לשלום, שוויון, אהבה. אבל בסוף שנות ה-60, במה שכונה "קיץ של אהבה", כל אלה הסתדרו להם היטב עם השימוש בקנאביס (מריחואנה) וסמים פסיכדליים אחרים דוגמת ה-LSD. שכן השימוש בסמים היה חלק מהתקופה והרוח של החוף המערבי בארצות הברית של אותה תקופה. הסמים אפשרו לצעירים לברוח מהמציאות שמורכבת מהרבה וייטנאם, ניכור מההורים, חומרנות ואמריקה שהרגישה אז לצעירים כמאבדת את דרכה.
הסמים בערו במיוחד בפסטיבלים הגדולים של ילדי הפרחים. זה התגלה לראשונה בפסטיבל מונטריי, שהיה רגע הפריחה הגדול של הרוח החדשה של הקיץ ההוא. במהלך כל התקופה התמודדו ההיפים עם צריכה גדולה של סמים כאלה, כשהלהקות והאמנים שהם מעריצים מדגימים להם איך צריך לחיות, ב"טריפ" אינסופי, גם אם הרסני.
אבל ללא ספק היה רגע השיא של הפסיכדליה פסטיבל וודסטוק של שנת 1969. בימי הפסטיבל בעיירה בית-אל נמצא חלק גדול מהקהל והאמנים תחת השפעת סמים כמו מריחואנה ו-LSD, הכוכב החדש של המסטולים. ג'ניס ג'ופלין עלתה אז מסוממת על הבמה ודיברה עם המעריצים שלה, כשהקשר שלה אל המציאות לא ברור. היא בקשה שישתו מים ולא ישימו על מי שמזלזל בהם וזייפה את השירים שלה, כשהיא בקושי מחזיקה מעמד.
לא לחינם אמרו אז על וודסטוק ש"אם אתה זוכר מה היה שם, סימן שלא היית שם". במשך כל הפסטיבל קיימו בו המעריצים טקסי נטילת סמים המוניים. השיתוף והאחווה עבדו שם לכל הצדדים והסמים היקרים מפז היו ההוכחה שכולם יכולים לתת אחד לשני ולתרום אחד לשני, מבלי לעשות חשבון. זו הייתה האידיליה ההיפית המושלמת.
זמן קצר אחרי אותו "קיץ של אהבה" יתחילו הכוכבים הגדולים לשלם בחייהם על הסמים והאלכוהול, על החיים הלא אחראיים שלהם וההגזמה. מג'ניס ג'ופלין, דרך ג'ים מוריסון וג'ימי הנדריקס - אחד אחד הם ייעלמו להם בקרוב, בשל מוות ממנת יתר של הירואין. היו כאלה, כמו מנהיגה של להקת "פינק פלויד" סיד בארט ומנהיג ה"ביץ' בויז" בריאן וילסון, שלקו בנפשם בעקבות ההתמכרות לסמי ההזיה הללו ומעולם לא יצאו מה"טריפ" של הסיקסטיז.
זה מה שהפסיכדליה עושה למוחנו:
https://youtu.be/pKR-jvGlkNg
השיר הפסיכדלי "Tomorrow Never Knows" של הביטלס:
https://youtu.be/Ag58k2elaYs
"אמא מתילדה" של פינק פלויד בהנהגת סיד בארט מתוך האלבום "החלילן בשערי השחר" - כאן עם אנימציה עכשווית ומקסימה:
https://youtu.be/ENz1uyheA8g
"Paint It Black" של הרולינג סטונז:
https://youtu.be/O4irXQhgMqg
"Eight Miles High" של הבירדס:
https://youtu.be/2ymkBEhdHBE
סרט פסיכדלי בסגנון שנות ה-60:
https://youtu.be/X95CTasDKdg
הבזקים פסיכדליים מההווה (עברית):
https://youtu.be/QB8NuvDML2I
ו-10 מהלהקות הטובות במוסיקה הפסיכדלית:
https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes
הזיה
הֲזָיָה (Hallucination), הָלוּצִינַצְיָה או חֶזְיוֹן שָׁוְוא הוא תחושה ללא גירוי, חוויה שאין לה קשר למציאות. זה סוג של מצב בו אדם חווה חוויה שאינה קיימת במציאות החושית שלנו - לא ראייה, לא שמיעה ולא חישה.
הזיות הן תופעה שבהן המוח יוצר חוויות חושיות שאינן קיימות במציאות. בניגוד לאשליות אופטיות, המבוססות על גירוי אמיתי שהמוח מפרש בצורה שגויה, הזיות נוצרות לגמרי בתוך ראשנו, ללא שום גירוי חיצוני.
החוקרים מבחינים בין סוגי הזיות שונים. הזיות חזותיות כוללות ראיית דמויות, חיות או אובייקטים שאינם קיימים. הזיות שמיעתיות כוללות קולות או מוסיקה דמיוניים. הזיות מישוש גורמות לתחושות של זחילה על העור או מגע פנטום.
הגורמים להזיות הם מגוונים ביותר. מחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה, מחלת פרקינסון (Parkinson) או דמנציה עלולות לעורר הזיות. תרופות מסוימות, חוסר שינה קיצוני, התייבשות חמורה או חום גבוה יכולים גם הם לגרום לתופעה.
סמים וחומרים פסיכואקטיביים כמו LSD מעוררים הזיות באופן מכוון.
ככלל, ההזיה היא תוצר של פעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית. ההשפעה של הזיות על חייו של האדם יכולה להיות דרמטית. הן עלולות לגרום לחרדה עזה, פחד או התנהגות מסוכנת. אנשים מסוימים מתקשים להבחין בין המציאות להזיה, דבר שמשבש את השגרה היומיומית ואת היחסים החברתיים.
מצב מיוחד הוא תסמונת שארל בונה (Charles Bonnet), שבה אנשים עם ירידה בראייה או עיוורון חווים הזיות חזותיות מורכבות. הם יכולים לראות פרחים צבעוניים, פרפרים או אנשים לבושים בבגדי תקופה. למרות שהם יודעים שמדובר בהזיות, הן נראות להם חיות ומפורטות.
התפתחות ה-AI היצירתי גילתה לעולם תופעה מעניינת בעולם הטכנולוגיה. מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, המשמשות בצ'טבוטים ומודלי שפה, חוות גם הן "הזיות דיגיטליות", המתבטאות בייצור של מידע שנשמע מהימן ומדויק, אך אינו כזה. בביטחון עצמי אדיר וניסוחים מדויקים הזיות AI כאלה יכולות לציין מחקרים שלא קיימים, להמציא שמות וסיפורים על אנשים שלא היו או לתאר אירועים היסטוריים דמיוניים ומשוללי קשר כלשהו למציאות. וכל זאת נעשה בוודאות מוחלטת, בדומה לוודאות שחווים אנשים עם הזיות אמיתיות.
הנה ההזיות:
https://youtu.be/93vqcBLWK-8
כמה ממה שאנחנו רואים הן הזיות? (מתורגם)
https://youtu.be/4DlipN61jGA
יש מחלות נפש שגורמות להזיות והאמנית היפנית הגדולה יאיואי קוסמה הפכה את מחלתה לאמנות מדהימה (עברית):
https://youtu.be/cY2nff5V_FQ
הצד המדעי של ההזיות:
https://youtu.be/WPtLv-oRzgE
האם הזיות של בינה מלאכותית הן בעצם פיצ'ר ולא באג?
https://youtu.be/nLbaUhEAx5c
איך סמים גורמים להזיות?
https://youtu.be/10QcbISOKrg?long=yes
ופטריות הזייה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:
https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes
פטריות ההזיה (Hallucinogenic Mushrooms) הן פטריות שאצל מי שצורך אותן נקשרים החומרים הפעילים שבהן לקולטני הסרוטונין במוח, מה שגורם לשינויים משמעותיים בתפיסה, בחשיבה וברגש.
מקורן של הפטריות הללו, שנודעו כ"פטריות הקסם", הוא בעיקר בתרבויות הילידיות של מרכז ודרום אמריקה, בהן שימש, במשך אלפי שנים, סם ההזיה הטבעי בטקסים דתיים ורפואיים.
את הפטריות הללו צרכו באכילה, כשהן טריות, מיובשות או בחליטות של תה. ההשפעות שלהן מתחילות כחצי שעה לאחר הצריכה ונמשכות כ-4 עד 6 שעות.
שמן המדעי של הפטריות הללו הוא פטריות פסילוציבין או פסילוסיבין (Psilocybin mushroom), על שם החומר הפעיל בהן. זו קבוצת פטריות המכילות חומרים פסיכואקטיביים, בעיקר פסילוציבין (Psilocybin) ופסילוצין (Psilocin). הסוגים הנפוצים ביותר כוללים את פטריות הקובנסיס (Psilocybe cubensis) והסמילנצאטה (Psilocybe semilanceata), שבשל השפעתן משנת התודעה הן מכונות גם "פטריות קסם" (Magic Mushrooms).
#ההזיה של הפטריות
החוויה הפסיכדלית מפטריות הזייה יכולה להימשך בין 4 ל-6 שעות, ולכלול מגוון תופעות כמו הגברה של צבעים וצלילים, עיוות של צורות ומרחב, שינוי בתחושת הזמן, ולעיתים גם חוויות רוחניות עמוקות או תחושת התמזגות עם הסביבה.
רבים מתארים תובנות משמעותיות לגבי עצמם והעולם במהלך "טריפ" כזה. האנתרופולוג רוברט גורדון ווסון (Robert Gordon Wasson) היה הראשון שהציג את פטריות הקסם לציבור המערבי, לאחר שהשתתף בטקס שאמאני במקסיקו ב-1955. חוויותיו פורסמו במגזין "לייף" וגרמו לתשומת לב נרחבת.
הסכנות בשימוש בפטריות הזיה אינן מבוטלות. הסיכון הפיזי הישיר נמוך יחסית, שהרי אין כמעט מקרים של מוות מהרעלת פטריות פסיכדליות בלבד. אך הסכנה העיקרית בהן טמונה בהשפעות הפסיכולוגיות. המשתמשים עלולים לחוות "טריפ רע" הכולל חרדה קיצונית, פרנויה ומחשבות מטרידות.
אצל אנשים עם נטייה לבעיות נפשיות כמו סכיזופרניה, השימוש עלול לזרז את התפרצות המחלה. סכנה נוספת עלולה להיווצר בעת איסוף עצמאי בטבע, בבלבול שבין פטריות הזיה לפטריות רעילות.
#פוטנציאל רפואי
למרות הסיכונים, המחקר המדעי בשנים האחרונות חושף פוטנציאל רפואי מרשים. מחקרים קליניים באוניברסיטאות יוקרתיות כמו ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) ואימפריאל קולג' לונדון (Imperial College London) מראים תוצאות מבטיחות בטיפול בדיכאון עמיד, חרדה בקרב חולים סופניים, התמכרויות ותסמונת דחק פוסט-טראומטית.
מחקר חדשני משנת 2020 מצא שטיפול בודד בפסילוציבין הפחית תסמיני דיכאון אצל 71% מהמשתתפים למשך 4 שבועות לפחות. אלה תוצאות מרשימות, בהשוואה לתרופות אנטי-דיכאוניות מסורתיות. במינונים טיפוליים ובסביבה קלינית מבוקרת, עשויים החומרים הפעילים לסייע בשבירת דפוסי חשיבה שליליים ובפתיחת "חלון הזדמנויות" לשינוי פסיכולוגי.
#יצירה והזיה
רבים מגדולי המוסיקאים בשנות ה-60, כולל חברי להקת הביטלס, ג'ימי הנדריקס והפינק פלויד, הודו שפטריות הזיה השפיעו משמעותית על יצירתם האמנותית. השפעה זו ניכרת באלבומים איקוניים כמו "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" של הביטלס ורבים אחרים.
#חוקים ומחקרים
במדינות רבות, כולל ישראל, פטריות ההזיה והחומרים הפעילים שבהן מוגדרים כסמים מסוכנים ואסורים לשימוש. המשתמשים בהם מדווחים על הזיות חזותיות, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב ותחושות של אחדות עם הסביבה. רבים מהם עושים שימוש בפטריות ההזיות לחקירה עצמית, חוויות רוחניות או יצירתיות מוגברת.
אולם, מגמה עולמית של רפורמות בתחום הסמים הפסיכדליים מתחילה להתפתח, עם הקלות רגולטוריות בחלק ממדינות ארה"ב וקנדה לצרכי מחקר וטיפול.
בשנים האחרונות, יש עניין רב במחקר על השימוש בפסילוציבין לצורכי טיפול. הרנסנס הפסיכדלי המתגבר בעולם של ימינו זקוק לרפואה שתשפר ותוסיף כלים טבעיים לפסיכיאטריה הרגילה. חוקרים רבים מדגישים שהפוטנציאל הטיפולי של "פטריות הקסם" הללו קשור רק לשילוב של החומר הפסיכדלי עם פסיכותרפיה מקצועית ובשום אופן לא לשימוש עצמאי וחסר פיקוח.
הנה פטריות הזיה (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI
על הפוטנציאל שכיום רואים בסמים הפסיכדליים לריפוי הנפש:
https://youtu.be/A8SSpMAY5P4
זה ממש רנסנס פסיכדלי שבו יטפלו בצורה נבונה ואחראית בבעיות נפש עם סמי הזיה וחומרים פסיכדליים:
https://youtu.be/yS9FBB19Ws0
כשסמי ההזיה הופכים להבטחה הגדולה של הנפש החולה:
https://youtu.be/qJNpKaZmidU
בחיוך - פרסומת מצחיקה שמשתמשת בפטריות הזייה כדי לשכנע (עברית):
https://youtu.be/-CAn9aMjCeA
ופטריות הזיה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:
https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes
הרבה צבעים בגוונים חזקים במיוחד, צורות מרהיבות שהן לא מהטבע, קווים וכתמים - אתם ודאי מכירים את העיצוב הפסיכדלי, נכון אגב לומר פסיכודלי, והמראה המיוחד של מוצרים ועיצוב עם המראה של הסיקסטיז.
זו הייתה אסתטיקה פסיכדלית (Psychedelic music) נפלאה, שההיפים טיפחו באהבה והתעשייה אימצה בהתלהבות כה רבה. זאת עד שלמעשה היא הפכה למראה של שנות ה-60.
באותה תקופה יכולת לראות אותה בכל מקום. אינספור עטיפות תקליטים, פוסטרים וכריכות ספרים התאפיינו במראה המיוחד של הפסיכדליה. סרטים, פתיחים לתכניות טלוויזיה ותפאורות למופעים או תכניות אירוח מוסיקליות - בכולם יכולת לראות את אותן צורות מיוחדות ואופייניות לאותו עשור מופלא וצבעוני.
רבים סבורים שהז'אנר הזה הגיע מסמים וחוויות של LSD, אבל נראה שהאסתטיקה של ההיפים לא באה משם ואפילו לא נולדה באמריקה של תחילת המחצית השנייה של המאה ה-20. למעשה, היא התבססה על סגנון ה"ארט נובו" (Art Nouveau) - אחד הזרמים המסקרנים של המאה ה-19.
זרם הארט נובו הופיע לראשונה באנגליה במחצית השנייה של המאה ה-19. מאנגליה הוויקטוריאנית, באותה עת אימפריה בעלת השפעה עולמית אדירה, הוא התפשט במהירות ליבשת אירופה ולארצות הברית של המאה ה-19. סגנון ה"ארט נובו" שאב וסובב סביב מוטיבים מעולם החי והצומח, ביחד עם הערצת הגוף הנשי. מזרם באמנות הציור, הוא שטף את אירופה ועבר לתחומים בעיצוב, כמו אופנה, אדריכלות, רהיטים ועוד.
ה"ארט נובו" בלט בכרזות, הפוסטרים המרהיבים שלו. הסגנון המסולסל שלו נכנס לתרבות ולעולם הפרסום ואפילו אמנים מובילים כמו טולוז לוטרק אימצו אז אלמנטים ממנו.
מאה שנים אחר כך הוא יתאים לעולם הדימויים של תרבות ההיפים. ביחד עם פאלטות צבעים ססגוניות שכמו התפוצצו בסקסטיז האופטימיים, עם אנימציות שמתפתחות אז מאוד וצורות פרקטליות חדשניות שבאו מהעולם המתמטי ויזואלי, הוא אומץ בהתלהבות והפך לאחד המרכיבים המשמעותיים באמנות הפסיכדלית של התקופה.
הנה סיפורם של מקורות ה"לוק" הפסיכדלי של שנות ה-60:
https://youtu.be/9vuqI2v2IRs
האסתטיקה הזו הסתדרה מצוין עם ציורי גרפיטי ססגוניים:
https://youtu.be/JfPbeTd2PW0
עם פרקטלים פסיכדליים:
https://youtu.be/bIDzktFkgdA
אנימציה פסיכדלית:
https://youtu.be/w6K0iDsu0TM
סרט פסיכדלי בסגנון שנות ה-60:
https://youtu.be/X95CTasDKdg
ובהמשך גם באה המוסיקה הפסיכדלית:
https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes
הפסיכדליה (Psychedelic) הייתה תופעה פסיכוטית של צריכת סמי הזיה כמו ה-LSD (אל אס די) והמסקלין. אבל בסוף שנות ה-60 היא הפכה מתופעה פסיכולוגית לתופעה תרבותית, כשאמנים החלו ליצור אמנות תחת השפעת סמי הזיה.
לא פעם חשו אותם אמנים שהם רוצים להעביר את המראות והחזיונות שלהם מה"טריפים" אל האמנות שלהם. כך נוצרה באותה תקופה המוסיקה הפסיכדלית.
מי שכנראה החלו בה היו מי שהחלו באותו עשור כמעט כל שינוי במוסיקה הפופולרית, כלומר הביטלס. הם הקליטו את השיר "Tomorrow Never Knows" שהלחין ג'ון לנון ב-1965, עם מילים מ"ספר המתים הטיבטי", בהשפעת טימותי לירי, הנביא של ה-LSD והחוויות משנות התודעה שלנון עצמו עבר באותה תקופה ובאינטנסיביות לא רגילה.
ההקלטה של השיר כללה הרבה לופים (Loops), כלומר לולאות סאונד מוקלטות שחזרו שוב ושוב, הרבה צווחות וצלילים לא ברורים שמילאו את הסאונד באווירה לא מציאותית, הקלטות שמושמעות הפוך (בדרך כלל גיטרות) ויוצרות כלי נגינה שלא באמת מוכרים לאוזן וכך הלאה. השיר כולו, אגב, מנוגן בהרמוניה של שני אקורדים בלבד. זו לא הכמות שמעון - זו החוויה!
בהמשך החלו ליצור מוסיקה פסיכדלית אמני רוק רבים, רובם מסוממים בעצמם. היו ביניהם הגרייטפול דד, הבירדס, ג'פרסון איירפליין, נערי החוף וג'ימי הנדריקס. היו גם אמני ג'אז פסיכדלי כמו ג'ון קולטריין וצ'ארלי מינגוס. כך גם נולדה האמנות הפסיכדלית, של ציור וסרטים שנוצרו בהשפעת סמים ועוד.
חוץ מהפרחים בשיער והמוסיקה שלהם, "ילדי הפרחים" הטיפו לשלום, שוויון, אהבה. אבל בסוף שנות ה-60, במה שכונה "קיץ של אהבה", כל אלה הסתדרו להם היטב עם השימוש בקנאביס (מריחואנה) וסמים פסיכדליים אחרים דוגמת ה-LSD. שכן השימוש בסמים היה חלק מהתקופה והרוח של החוף המערבי בארצות הברית של אותה תקופה. הסמים אפשרו לצעירים לברוח מהמציאות שמורכבת מהרבה וייטנאם, ניכור מההורים, חומרנות ואמריקה שהרגישה אז לצעירים כמאבדת את דרכה.
הסמים בערו במיוחד בפסטיבלים הגדולים של ילדי הפרחים. זה התגלה לראשונה בפסטיבל מונטריי, שהיה רגע הפריחה הגדול של הרוח החדשה של הקיץ ההוא. במהלך כל התקופה התמודדו ההיפים עם צריכה גדולה של סמים כאלה, כשהלהקות והאמנים שהם מעריצים מדגימים להם איך צריך לחיות, ב"טריפ" אינסופי, גם אם הרסני.
אבל ללא ספק היה רגע השיא של הפסיכדליה פסטיבל וודסטוק של שנת 1969. בימי הפסטיבל בעיירה בית-אל נמצא חלק גדול מהקהל והאמנים תחת השפעת סמים כמו מריחואנה ו-LSD, הכוכב החדש של המסטולים. ג'ניס ג'ופלין עלתה אז מסוממת על הבמה ודיברה עם המעריצים שלה, כשהקשר שלה אל המציאות לא ברור. היא בקשה שישתו מים ולא ישימו על מי שמזלזל בהם וזייפה את השירים שלה, כשהיא בקושי מחזיקה מעמד.
לא לחינם אמרו אז על וודסטוק ש"אם אתה זוכר מה היה שם, סימן שלא היית שם". במשך כל הפסטיבל קיימו בו המעריצים טקסי נטילת סמים המוניים. השיתוף והאחווה עבדו שם לכל הצדדים והסמים היקרים מפז היו ההוכחה שכולם יכולים לתת אחד לשני ולתרום אחד לשני, מבלי לעשות חשבון. זו הייתה האידיליה ההיפית המושלמת.
זמן קצר אחרי אותו "קיץ של אהבה" יתחילו הכוכבים הגדולים לשלם בחייהם על הסמים והאלכוהול, על החיים הלא אחראיים שלהם וההגזמה. מג'ניס ג'ופלין, דרך ג'ים מוריסון וג'ימי הנדריקס - אחד אחד הם ייעלמו להם בקרוב, בשל מוות ממנת יתר של הירואין. היו כאלה, כמו מנהיגה של להקת "פינק פלויד" סיד בארט ומנהיג ה"ביץ' בויז" בריאן וילסון, שלקו בנפשם בעקבות ההתמכרות לסמי ההזיה הללו ומעולם לא יצאו מה"טריפ" של הסיקסטיז.
זה מה שהפסיכדליה עושה למוחנו:
https://youtu.be/pKR-jvGlkNg
השיר הפסיכדלי "Tomorrow Never Knows" של הביטלס:
https://youtu.be/Ag58k2elaYs
"אמא מתילדה" של פינק פלויד בהנהגת סיד בארט מתוך האלבום "החלילן בשערי השחר" - כאן עם אנימציה עכשווית ומקסימה:
https://youtu.be/ENz1uyheA8g
"Paint It Black" של הרולינג סטונז:
https://youtu.be/O4irXQhgMqg
"Eight Miles High" של הבירדס:
https://youtu.be/2ymkBEhdHBE
סרט פסיכדלי בסגנון שנות ה-60:
https://youtu.be/X95CTasDKdg
הבזקים פסיכדליים מההווה (עברית):
https://youtu.be/QB8NuvDML2I
ו-10 מהלהקות הטובות במוסיקה הפסיכדלית:
https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes
