שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד בעיר הונג קונג?
על אף שטחם הקטן, העיר והאי הונג קונג הם מהמקומות שמניעים את הכלכלה העולמית.
הונג קונג היא אזור מיוחד של הרפובליקה העממית של סין שהוחזר אליה מבריטניה לאחר שהיתה מושבה בריטית, בין השנים 1997-1842. גם בשליטת סין נשארה הונג-קונג מרכז כלכלי עולמי ועיר קוסמופוליטית וקפיטליסטית משגשגת.
במשך 150 השנים שבהן שלטה בה אנגליה התערבבו בעיר מנהגי המזרח והמערב ונוצרה בה תרבות מרתקת של חדש ליד מסורתי וישן.
העיר היא ממוקדי הפיננסים והמסחר המצליחים והיקרים בעולם. לצד החדשנות והעושר הנוצץ של הונג קונג יש בה גם שמירה על מסורות סיניות עתיקות יומין. שילוב זה של הווה ועבר הופך אותה לאחד המקומות המעניינים בעולם.
פירוש השם הונג קונג הוא "הנמל הריחני" והונג קונג מורכבת מהאי הונג קונג, קאולון והטריטוריות החדשות שבסביבתו.
הנה הפלאים של הונג קונג:
http://youtu.be/9iMxEhba470
הונג קונג וחצי האי קואולון מהאוויר:
http://youtu.be/QOA0NjKA_-s
סיפורה של הונג קונג:
https://youtu.be/72__Mdioty8
ומבט בהונג קונג ב-360 מעלות:
http://youtu.be/hdD45ARZYl0?qr=yes
מהו השטן המטוגן?
יש לו טעם בסיסי של סופגניה, אבל בהונג קונג נתנו לו שם מעורר דמיון - קבלו את "השטן המטוגן" (The fried devil או Youtiao), מעין סופגניה מלוחה שהיא מאפה הבוקר המועדף על הסינים של הונג קונג.
הטיגון של המקלות הללו מכונה באנגלית "Fried Chinese Breadstick". הסינים נוהגים לאכול אותו בבוקר, עם מרק, כוס משקה סויה או חלב.
הסופגניות הסיניות הללו הן סוג של מקלות לחם ארוכים. הלחם הזה מטוגן ומעט מלוח, מורכב משני חלקים שנוהגים להפרידם בקריעה לאורך. הסינים מייחסים לקריעה הזו תפקיד סמלי. הם מספרים שהיא מייצגת את מפלת שושלת סונג העתיקה. לפי המסורת הסינית מייצגים זוג ה"מקלות" של המאכל הזה את הסיני קין הוי (Qin Hui) ואת רעייתו, זוג שנוא שחי לפני 800 שנה ושהסינים רואים בהם את מי שבגדו והסגירו את יו פיי (Yue Fei), הגיבור הלאומי הסיני.
כך מכינים את השטן המטוגן בדוכנים שברחוב:
https://youtu.be/WJJvzVcWbTk
השיא העולמי בשטן המטוגן הגדול בעולם:
https://youtu.be/lBvt9RzwO38
והכנת השטן המטוגן בבית:
https://youtu.be/9pEbJfTetwU
למה יש בניינים עם חורים בהונג קונג?
המבקרים בפעם הראשונה בהונג קונג מתפלאים לראות מבנים רבים שבשלב התכנון ובבנייה הושארו בהם פתחים ענקיים ולא מוסברים. מדובר בעלות מאד גבוהה שנדרשת לבנייה כזו ונשאלת השאלה מדוע.
יש לכך סיבה והיא לא קשורה בעיצוב. בהונג קונג מאמינים הסינים שמגיפות איומות, למשל, לא פורצות סתם, אלא בגלל מעשיהם הרעים של בני האדם. האמונה היא שדברים שנעשים נגד הטבע הם שמעוררים את זעם האלים ואת הרוחות הרעות. מכאן שנעשים שם מאמצים עצומים לקבל את הגנת האלים ואת ברכת הרוחות. החורים במגדלים הם אחת הדרכים לכך.
רבים בהונג קונג מאמינים בתורת ה"פנג שואי", המושכת שגשוג ומרחיקה את המזל הרע. משום כך, יזמים שבונים מבנים שונים, החל מדירות ובתים פרטיים ועד לבנייני ענק ומגדלים גבוהים, נועצים במומחי פנג שואי. הללו מנחים את אדריכלי הפרויקטים ההנדסיים הגדולים ומביאים בין השאר למראה הייחודי של גורדי השחקים עם החורים.
הסיבה לחור כזה בכל בניין היא מרתקת. את רכסי ההרים השונים של דרום סין רואים הסינים המקומיים כחלקים מגופו של דרקון חי. הוא זורם, לפי האמונה המקומית, אל הונג קונג, בעוד העיר מחזירה מבטה אל לב אבותיה.
לכן נפערו אותם חורי הענק שבמבנים העצומים בהונג קונג. זה מחייב השקעה כספית אדירה ונועד, תחזיקו חזק, לאפשר לדרקון לעבור בלי הפרעה אל העיר. ים של כסף הושקע בהם והם זכו לשם "שערי הדרקון". נשמע מוזר? - עובדה שהמזל מאיר פנים לעיר הזו. יתכן שלא במקרה?
כך תורם הפנג שואי הסיני והעתיק, שמשמעותו היא "רוח ומים", למיקום נכון של מבנים ועצמים, כך שיחיו בהרמוניה עם הטבע ויביאו מזל טוב לעיר. באופן דומה, אגב, נוספו שני אריות הברונזה המפוסלים שניצבים מול הבניין הראשי של בנק HSBC. הם לא כאן רק שם לקישוט, אלא בעצתם של מומחי הפנג שואי, למען השפע. כיום, אגב, מלטפים אותם רבים מעוברי האורח המקומיים, בתקווה לזכות בהון משל עצמם...
הנה סיפורם של מגדלי הפנג שואי בהונג קונג:
https://youtu.be/mlDBgOkxgS8
מהו אודיטוריום צ'ארלס קאו החייזרי?
בלב מתחם של טכנולוגיות מתקדמות בהונג קונג ניצב לו מבנה עתידני, מעט חייזרי, שניצב בין מבנים ובניינים רגילים לחלוטין.
המבנה הזה מזכיר חללית שהגיעה מעולם אחר. רק בסרטי מדע בדיוני רואים צורות כאלה ונשאלת השאלה מדוע נבנה מבנה עתידני שכזה כאן ובהונג קונג דווקא.
האודיטוריום החייזרי נקרא על שם המדען והממציא הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao). האיש הגה רעיון טכנולוגי שבמידה רבה היה העתיד, אבל מהווה את ההווה הטכנולוגי של כולנו היום.
לרעיון הזה קוראים לו סיבים אופטיים.
בלעדיו כנראה שלא היו לנו יוטיוב, נטפליקס, ספוטיפיי, ויקיפדיה וגוגל. או לפחות הם היו צל חיוור ופרימיטיבי של השירותים המקוונים והמופלאים שאנו מכירים היום.
הסיפור שלו מתחיל בעובדה ידועה לכל מהנדס מתחיל. גם צ'ארלס קאו ידע, כמו מהנדסים רבים בעולם, שבהעברת אותות בכבלי נחושת, האות החשמלי סובל מניחות גבוה ככל שאורך הכבל, או המרחק, גדלים. כלומר, האות החשמלי לא עובר באופן יעיל למרחקים גדולים וככל שאורך הכבל גדל, האות הולך ונחלש.
קאו היה הראשון שהעלה את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע כזה. כבר ב-1966 הבחין האיש ביתרונות של שיטה זו, על פני העברת אותות חשמליים בכבלי נחושת.
הוא חישב בזהירות כיצד להעביר אור על פני מרחקים גודלים באמצעות סיבים אופטיים העשויים מזכוכית. בזכות הפיתוח שלו נהיה אפשרי להעביר אותות אור על פני מאה קילומטרים, בהשוואה ל-20 מטרים בכבלים שהיו זמינים עד לשנות השישים.
כלומר, קאו מצא פתרון טכנולוגי שהקפיץ את יעילות ההעברה של מידע פי 5,000.
אוקיי, זה מרשים, אבל איך זה נוגע לעתיד?
כי ההתלהבות של קאו נתנה השראה לחוקרים אחרים לחלוק את החזון שלו, שתורגם לפיתוח מהיר של כבל אופטי, שעבר לייצור המוני רק ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1970.
בשנת 1970 יוצר הסיב האופטי הראשון, על ידי מספר חוקרים בחברת הזכוכית האמריקאית קורנינג. כבר אז היא אפשרה לא מעט, אבל הצורך הגדול באמת בטכנולוגיה הזו היה מעבר לפינה.
שני עשורים אחר-כך יוולד האינטרנט שאנו מכירים וייתן את האות לצורך האינסופי במהירות העברה, ברוחב פס ובמרחקים עולמיים שבהם יעבור המידע. הכבל האופטי הלך ושופר. כבלים הונחו באוקיינוסים וחיברו כמעט כל מקום בעולם לרשת העולמית.
הסיבים האופטיים של היום מאפשרים להעביר את כל התקשורת ולקיים את החברה העולמית והמקושרת בה אנו חיים. הטכנולוגיה שהוא הגה נושאת כיום על גבה את כל תעבורת האינטרנט, הטלפוניה, התמונות, הטקסטים והווידאו - והכל בחלקיקי שניה.
וכך נבנה, על שמו של האיש, אודיטוריום צ'ארלס קאו בפארק המדע של הונג קונג. פארק מדע זה הוא אזור תעשיית היי טק, הממוקם בטריטוריות החדשות של הונג קונג, בסמוך לאוניברסיטה הסינית של הונג קונג. במתחם זה פועלים הרבה חברות הייטק וסטארטאפים ומהמבנה הזה קשה להתעלם. יתכן אף שמי שיוצרים את העתיד הטכנולוגי של העולם המודרני, מקבלים ממנו השראה לפיתוחים הבאים שישנו את העולם.
הנה האודיטוריום על שמו בתוך פארק המדע של הונג קונג:
https://youtu.be/BHmRIcDyi74
והסיב האופטי שהוא המציא ומשנה את העולם (עברית):
https://youtu.be/q633B3EqUhk
מהן נורות הניאון שהפכו לכוכבות השלטים?
במשך שנים רבות שימשו אורות הניאון לשלטי פרסום מוארים בכל הערים הגדולות בעולם. נוחות העיצוב של שלטים מוארים בעזרת אורות הניאון איפשרה ליוצרי שלטים ליצור בקלות שלטי חוצות מסחריים שמזמינים לקוחות בהמוניהם.
היתרון הגדול של נורות הניאון הוא שהן עשויות צינורות זכוכית. את צינורות האור הללו ניתן לכופף לצורת הכיתובים והשלטים שבהם שולבו ובכך לעצב שלטים מיוחדים ומושכים לעין.
אמנם ניו-יורק וערים רבות בעולם היו גם הן מלאות בשלטי ניאון, אבל הייתה זו העיר הונג קונג שהפכה במהלך השנים לבעלת נוף מנצנץ וצבעוני של אורות ניאון באלפיהם.
המגוון העצום של שלטי הניאון שלה, הפך לסמלה המסחרי של הונג קונג בעולם. עשרות אלפי שלטי ניאון היו מוצבים בה מעל לכל בית עסק. הן יצרו בלגן צבעוני ומקסים של אורות ומסרים מוארים והעניקו לעיר הזו מראה מרהיב ובלתי נשכח.
אבל בשנים האחרונות, עם המצאת נורות הלד החסכוניות, הולכות ונעלמות נורות הניאון, לטובת מסכי לד עצומים המאפשרים פרסום וידאו בגדלים ענקיים. הניאון הולך והופך לזיכרון נוסטלגי של עולם שהיה ונגמר.
הנה נורות הניאון בנוף העירוני של הונג קונג:
http://youtu.be/6MHyeB9MmPg
נורות הניאון הולכות ונעלמות מהונג קונג:
https://youtu.be/DdpEYzvi8pI
ונורות הלד החדשניות והזולות שמחליפות את הניאון:
http://youtu.be/7Y9PyXalDvA
איפה ומה זה בודהה טיאן טאן?
בודהה טיאן טאן הוא פסל בודהה עשוי ברונזה, עד לפני מספר שנים הוא היה הגדול בעולם. גובהו 34 מטר והוא שוקל 250 טון!
בודהה טיאן טאן הוא אתר תיירות אהוב במיוחד על תיירים מכל העולם. הוא נמצא בנגונג פינג שבאי לנטאו שבהונג קונג. הפסל הושלם בשנת 1993 והוצב בסמוך למנזר פו לין.
הנה פסל הבודהה טיאן טאן:
https://youtu.be/zHDdfc8AWLA
וביקור אצל הבודהה טיאן טאן:
https://youtu.be/_d0zw_o7OTc
מהן קפסולות השינה שבעולם?
טוקיו היא מהערים היקרות בעולם וחדר במלון הוא יקר להחריד. הפתרון שמצאו יזמים יפניים למחירים סבירים לשינה של מבקרים בעיר הם מלונות כמוסות, או מלונות הקפסולות (Capsule Hotels).
מלון כמוסות הוא מקום שיש בו תאי שינה, בלועזית "קפסולות שינה". קפסולת השינה הללו מיועדות לשינה חסכונית ומינימליסטית בעיר טוקיו הצפופה והיקרה כל כך.
זה מתאים למטיילים ולסטודנטים וגם אנשי עסקים מגיעים למלונות הכמוסות וישנים בהם בביקורי עסקים בעיר. עם הזמן ולא במפתיע, לאור מחירי הדירות להשכרה בעיר, נוצרה שכבה לא קטנה של אנשים צעירים שחיים בקפסולות כאלה על בסיס קבוע.
כך או כך, ישנם תאי שינה כאלו גם ליחיד וגם לזוג. ואגב, גם ערים יקרות אחרות, כמו הונג קונג, אימצו את הרעיון ודומה שהוא הולך ומתפשט בעולם, גם אם לאט.
מהו מלון הקפסולות שבירושלים? (עברית)
https://youtu.be/_7aZwNPXAhU
מלון פודים, קפסולות מוגדלות מעט, בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/CmA6_9OXMGc
מלון הקפסולות נולד בטוקיו בירת יפן:
http://youtu.be/J1TbiOI7RGs
"קפסול הוטל" עכשווי בטוקיו (עברית):
https://youtu.be/yIDTR8kDB40
מלון קפסולות שינה ששוכרים בהונג קונג:
http://youtu.be/wiTwuN2FO4I
וסרט תיעודי קצר על מלונות הכמוסות של יפאן:
https://youtu.be/S0-oNv51j9o?long=yes
על אף שטחם הקטן, העיר והאי הונג קונג הם מהמקומות שמניעים את הכלכלה העולמית.
הונג קונג היא אזור מיוחד של הרפובליקה העממית של סין שהוחזר אליה מבריטניה לאחר שהיתה מושבה בריטית, בין השנים 1997-1842. גם בשליטת סין נשארה הונג-קונג מרכז כלכלי עולמי ועיר קוסמופוליטית וקפיטליסטית משגשגת.
במשך 150 השנים שבהן שלטה בה אנגליה התערבבו בעיר מנהגי המזרח והמערב ונוצרה בה תרבות מרתקת של חדש ליד מסורתי וישן.
העיר היא ממוקדי הפיננסים והמסחר המצליחים והיקרים בעולם. לצד החדשנות והעושר הנוצץ של הונג קונג יש בה גם שמירה על מסורות סיניות עתיקות יומין. שילוב זה של הווה ועבר הופך אותה לאחד המקומות המעניינים בעולם.
פירוש השם הונג קונג הוא "הנמל הריחני" והונג קונג מורכבת מהאי הונג קונג, קאולון והטריטוריות החדשות שבסביבתו.
הנה הפלאים של הונג קונג:
http://youtu.be/9iMxEhba470
הונג קונג וחצי האי קואולון מהאוויר:
http://youtu.be/QOA0NjKA_-s
סיפורה של הונג קונג:
https://youtu.be/72__Mdioty8
ומבט בהונג קונג ב-360 מעלות:
http://youtu.be/hdD45ARZYl0?qr=yes
יש לו טעם בסיסי של סופגניה, אבל בהונג קונג נתנו לו שם מעורר דמיון - קבלו את "השטן המטוגן" (The fried devil או Youtiao), מעין סופגניה מלוחה שהיא מאפה הבוקר המועדף על הסינים של הונג קונג.
הטיגון של המקלות הללו מכונה באנגלית "Fried Chinese Breadstick". הסינים נוהגים לאכול אותו בבוקר, עם מרק, כוס משקה סויה או חלב.
הסופגניות הסיניות הללו הן סוג של מקלות לחם ארוכים. הלחם הזה מטוגן ומעט מלוח, מורכב משני חלקים שנוהגים להפרידם בקריעה לאורך. הסינים מייחסים לקריעה הזו תפקיד סמלי. הם מספרים שהיא מייצגת את מפלת שושלת סונג העתיקה. לפי המסורת הסינית מייצגים זוג ה"מקלות" של המאכל הזה את הסיני קין הוי (Qin Hui) ואת רעייתו, זוג שנוא שחי לפני 800 שנה ושהסינים רואים בהם את מי שבגדו והסגירו את יו פיי (Yue Fei), הגיבור הלאומי הסיני.
כך מכינים את השטן המטוגן בדוכנים שברחוב:
https://youtu.be/WJJvzVcWbTk
השיא העולמי בשטן המטוגן הגדול בעולם:
https://youtu.be/lBvt9RzwO38
והכנת השטן המטוגן בבית:
https://youtu.be/9pEbJfTetwU
המבקרים בפעם הראשונה בהונג קונג מתפלאים לראות מבנים רבים שבשלב התכנון ובבנייה הושארו בהם פתחים ענקיים ולא מוסברים. מדובר בעלות מאד גבוהה שנדרשת לבנייה כזו ונשאלת השאלה מדוע.
יש לכך סיבה והיא לא קשורה בעיצוב. בהונג קונג מאמינים הסינים שמגיפות איומות, למשל, לא פורצות סתם, אלא בגלל מעשיהם הרעים של בני האדם. האמונה היא שדברים שנעשים נגד הטבע הם שמעוררים את זעם האלים ואת הרוחות הרעות. מכאן שנעשים שם מאמצים עצומים לקבל את הגנת האלים ואת ברכת הרוחות. החורים במגדלים הם אחת הדרכים לכך.
רבים בהונג קונג מאמינים בתורת ה"פנג שואי", המושכת שגשוג ומרחיקה את המזל הרע. משום כך, יזמים שבונים מבנים שונים, החל מדירות ובתים פרטיים ועד לבנייני ענק ומגדלים גבוהים, נועצים במומחי פנג שואי. הללו מנחים את אדריכלי הפרויקטים ההנדסיים הגדולים ומביאים בין השאר למראה הייחודי של גורדי השחקים עם החורים.
הסיבה לחור כזה בכל בניין היא מרתקת. את רכסי ההרים השונים של דרום סין רואים הסינים המקומיים כחלקים מגופו של דרקון חי. הוא זורם, לפי האמונה המקומית, אל הונג קונג, בעוד העיר מחזירה מבטה אל לב אבותיה.
לכן נפערו אותם חורי הענק שבמבנים העצומים בהונג קונג. זה מחייב השקעה כספית אדירה ונועד, תחזיקו חזק, לאפשר לדרקון לעבור בלי הפרעה אל העיר. ים של כסף הושקע בהם והם זכו לשם "שערי הדרקון". נשמע מוזר? - עובדה שהמזל מאיר פנים לעיר הזו. יתכן שלא במקרה?
כך תורם הפנג שואי הסיני והעתיק, שמשמעותו היא "רוח ומים", למיקום נכון של מבנים ועצמים, כך שיחיו בהרמוניה עם הטבע ויביאו מזל טוב לעיר. באופן דומה, אגב, נוספו שני אריות הברונזה המפוסלים שניצבים מול הבניין הראשי של בנק HSBC. הם לא כאן רק שם לקישוט, אלא בעצתם של מומחי הפנג שואי, למען השפע. כיום, אגב, מלטפים אותם רבים מעוברי האורח המקומיים, בתקווה לזכות בהון משל עצמם...
הנה סיפורם של מגדלי הפנג שואי בהונג קונג:
https://youtu.be/mlDBgOkxgS8
בלב מתחם של טכנולוגיות מתקדמות בהונג קונג ניצב לו מבנה עתידני, מעט חייזרי, שניצב בין מבנים ובניינים רגילים לחלוטין.
המבנה הזה מזכיר חללית שהגיעה מעולם אחר. רק בסרטי מדע בדיוני רואים צורות כאלה ונשאלת השאלה מדוע נבנה מבנה עתידני שכזה כאן ובהונג קונג דווקא.
האודיטוריום החייזרי נקרא על שם המדען והממציא הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao). האיש הגה רעיון טכנולוגי שבמידה רבה היה העתיד, אבל מהווה את ההווה הטכנולוגי של כולנו היום.
לרעיון הזה קוראים לו סיבים אופטיים.
בלעדיו כנראה שלא היו לנו יוטיוב, נטפליקס, ספוטיפיי, ויקיפדיה וגוגל. או לפחות הם היו צל חיוור ופרימיטיבי של השירותים המקוונים והמופלאים שאנו מכירים היום.
הסיפור שלו מתחיל בעובדה ידועה לכל מהנדס מתחיל. גם צ'ארלס קאו ידע, כמו מהנדסים רבים בעולם, שבהעברת אותות בכבלי נחושת, האות החשמלי סובל מניחות גבוה ככל שאורך הכבל, או המרחק, גדלים. כלומר, האות החשמלי לא עובר באופן יעיל למרחקים גדולים וככל שאורך הכבל גדל, האות הולך ונחלש.
קאו היה הראשון שהעלה את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע כזה. כבר ב-1966 הבחין האיש ביתרונות של שיטה זו, על פני העברת אותות חשמליים בכבלי נחושת.
הוא חישב בזהירות כיצד להעביר אור על פני מרחקים גודלים באמצעות סיבים אופטיים העשויים מזכוכית. בזכות הפיתוח שלו נהיה אפשרי להעביר אותות אור על פני מאה קילומטרים, בהשוואה ל-20 מטרים בכבלים שהיו זמינים עד לשנות השישים.
כלומר, קאו מצא פתרון טכנולוגי שהקפיץ את יעילות ההעברה של מידע פי 5,000.
אוקיי, זה מרשים, אבל איך זה נוגע לעתיד?
כי ההתלהבות של קאו נתנה השראה לחוקרים אחרים לחלוק את החזון שלו, שתורגם לפיתוח מהיר של כבל אופטי, שעבר לייצור המוני רק ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1970.
בשנת 1970 יוצר הסיב האופטי הראשון, על ידי מספר חוקרים בחברת הזכוכית האמריקאית קורנינג. כבר אז היא אפשרה לא מעט, אבל הצורך הגדול באמת בטכנולוגיה הזו היה מעבר לפינה.
שני עשורים אחר-כך יוולד האינטרנט שאנו מכירים וייתן את האות לצורך האינסופי במהירות העברה, ברוחב פס ובמרחקים עולמיים שבהם יעבור המידע. הכבל האופטי הלך ושופר. כבלים הונחו באוקיינוסים וחיברו כמעט כל מקום בעולם לרשת העולמית.
הסיבים האופטיים של היום מאפשרים להעביר את כל התקשורת ולקיים את החברה העולמית והמקושרת בה אנו חיים. הטכנולוגיה שהוא הגה נושאת כיום על גבה את כל תעבורת האינטרנט, הטלפוניה, התמונות, הטקסטים והווידאו - והכל בחלקיקי שניה.
וכך נבנה, על שמו של האיש, אודיטוריום צ'ארלס קאו בפארק המדע של הונג קונג. פארק מדע זה הוא אזור תעשיית היי טק, הממוקם בטריטוריות החדשות של הונג קונג, בסמוך לאוניברסיטה הסינית של הונג קונג. במתחם זה פועלים הרבה חברות הייטק וסטארטאפים ומהמבנה הזה קשה להתעלם. יתכן אף שמי שיוצרים את העתיד הטכנולוגי של העולם המודרני, מקבלים ממנו השראה לפיתוחים הבאים שישנו את העולם.
הנה האודיטוריום על שמו בתוך פארק המדע של הונג קונג:
https://youtu.be/BHmRIcDyi74
והסיב האופטי שהוא המציא ומשנה את העולם (עברית):
https://youtu.be/q633B3EqUhk
הונג קונג
במשך שנים רבות שימשו אורות הניאון לשלטי פרסום מוארים בכל הערים הגדולות בעולם. נוחות העיצוב של שלטים מוארים בעזרת אורות הניאון איפשרה ליוצרי שלטים ליצור בקלות שלטי חוצות מסחריים שמזמינים לקוחות בהמוניהם.
היתרון הגדול של נורות הניאון הוא שהן עשויות צינורות זכוכית. את צינורות האור הללו ניתן לכופף לצורת הכיתובים והשלטים שבהם שולבו ובכך לעצב שלטים מיוחדים ומושכים לעין.
אמנם ניו-יורק וערים רבות בעולם היו גם הן מלאות בשלטי ניאון, אבל הייתה זו העיר הונג קונג שהפכה במהלך השנים לבעלת נוף מנצנץ וצבעוני של אורות ניאון באלפיהם.
המגוון העצום של שלטי הניאון שלה, הפך לסמלה המסחרי של הונג קונג בעולם. עשרות אלפי שלטי ניאון היו מוצבים בה מעל לכל בית עסק. הן יצרו בלגן צבעוני ומקסים של אורות ומסרים מוארים והעניקו לעיר הזו מראה מרהיב ובלתי נשכח.
אבל בשנים האחרונות, עם המצאת נורות הלד החסכוניות, הולכות ונעלמות נורות הניאון, לטובת מסכי לד עצומים המאפשרים פרסום וידאו בגדלים ענקיים. הניאון הולך והופך לזיכרון נוסטלגי של עולם שהיה ונגמר.
הנה נורות הניאון בנוף העירוני של הונג קונג:
http://youtu.be/6MHyeB9MmPg
נורות הניאון הולכות ונעלמות מהונג קונג:
https://youtu.be/DdpEYzvi8pI
ונורות הלד החדשניות והזולות שמחליפות את הניאון:
http://youtu.be/7Y9PyXalDvA
בודהה טיאן טאן הוא פסל בודהה עשוי ברונזה, עד לפני מספר שנים הוא היה הגדול בעולם. גובהו 34 מטר והוא שוקל 250 טון!
בודהה טיאן טאן הוא אתר תיירות אהוב במיוחד על תיירים מכל העולם. הוא נמצא בנגונג פינג שבאי לנטאו שבהונג קונג. הפסל הושלם בשנת 1993 והוצב בסמוך למנזר פו לין.
הנה פסל הבודהה טיאן טאן:
https://youtu.be/zHDdfc8AWLA
וביקור אצל הבודהה טיאן טאן:
https://youtu.be/_d0zw_o7OTc
טוקיו היא מהערים היקרות בעולם וחדר במלון הוא יקר להחריד. הפתרון שמצאו יזמים יפניים למחירים סבירים לשינה של מבקרים בעיר הם מלונות כמוסות, או מלונות הקפסולות (Capsule Hotels).
מלון כמוסות הוא מקום שיש בו תאי שינה, בלועזית "קפסולות שינה". קפסולת השינה הללו מיועדות לשינה חסכונית ומינימליסטית בעיר טוקיו הצפופה והיקרה כל כך.
זה מתאים למטיילים ולסטודנטים וגם אנשי עסקים מגיעים למלונות הכמוסות וישנים בהם בביקורי עסקים בעיר. עם הזמן ולא במפתיע, לאור מחירי הדירות להשכרה בעיר, נוצרה שכבה לא קטנה של אנשים צעירים שחיים בקפסולות כאלה על בסיס קבוע.
כך או כך, ישנם תאי שינה כאלו גם ליחיד וגם לזוג. ואגב, גם ערים יקרות אחרות, כמו הונג קונג, אימצו את הרעיון ודומה שהוא הולך ומתפשט בעולם, גם אם לאט.
מהו מלון הקפסולות שבירושלים? (עברית)
https://youtu.be/_7aZwNPXAhU
מלון פודים, קפסולות מוגדלות מעט, בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/CmA6_9OXMGc
מלון הקפסולות נולד בטוקיו בירת יפן:
http://youtu.be/J1TbiOI7RGs
"קפסול הוטל" עכשווי בטוקיו (עברית):
https://youtu.be/yIDTR8kDB40
מלון קפסולות שינה ששוכרים בהונג קונג:
http://youtu.be/wiTwuN2FO4I
וסרט תיעודי קצר על מלונות הכמוסות של יפאן:
https://youtu.be/S0-oNv51j9o?long=yes
