שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איזה שימוש יהיה בעתיד להולוגרמות?
ההולגרמות נמצאות כבר זמן רב איתנו. בכרטיסי אשראי, מופעי בידור וסרטי קולנוע ראינו כמה מהן והשימושים ברורים. אבל זו רק ההתחלה...
בעתיד הלא רחוק נפגוש ככל הנראה בהולגרמות של קלידים באוויר, שעליהן נוכל להקיש בכדי להיכנס הביתה או כדי להקליד מסמכים במחשבי העתיד. הולוגרמות אחרות יעשירו משחקי מחשב, בשלל אפקטים שירוצו מסביבנו או דמויות שנשחק מולן או איתן. סרטים יועשרו בהולוגרמות בתלת-ממד, שירוצו ברחבי אולם הקולנוע, באולם המופעים או בחדר הצפייה שלנו בבית ויהפכו את הצפייה לחווייה שאנו נטמע בתוכה ולא נצפה בה מבחוץ.
הנה סרטון שמציג כיוונים שיתכן שנפגוש בעתיד הקרוב, במוצרים שמשלבים הולוגרמות בשימוש היומיומי:
http://youtu.be/89KxxpmMhi4
ומתיחה שמראה מה יכילו הטאבלטים של העתיד:
http://youtu.be/z1magCv4LtM
כיצד משמשות הולוגרמות בהופעות?
אנחנו בפתחו של עידן חדש. שום אמן לא ימות יותר והם ימשיכו לחיות לנצח...
טוב, ברור שהם כן ימותו, אבל רוחם והופעתם תמשיך להתקיים עוד שנים רבות. באמצעות הולוגרמות מתוחכמות, יצירות ממוחשבות וחיות יותר מאי-פעם, רוחות רפאים מודרניות, אם תרצו, שאיש לא בורח מהן.
אנחנו בתקופה שבה דומה שהשעון מתחיל לצלצל בפתחו של יום חדש. יום שבו לא מעט הופעות חיות יכללו אמנים מתים. זה יהיה עידן שבו החלק החי של ההופעה לא יהיה בהכרח אמיתי. הוא יהיה הולוגרמה.
כבר שנים רבות שמדברים על ההולוגרמה כאמצעי "להשיב לחיים" אמנים שהלכו לעולמם. מרוחו המלהיבה של הראפר טופאק שאקור ועד לאלביס פרסלי, הליכת הירח והקול החד פעמי של מייקל ג'קסון ועוד אמנים שהחזירו ציוד לבורא ושבים להופיע בגרסאות מדומות - ההולוגרמות עובדות יפה.
איך זה עובד? - מסך שקוף יורד על הבמה ומאפשר להקרין עליו את הדמות המופיעה מול עיני הקהל, בצורה שמזכירה את הכוכב עצמו, בהופעה חיה.
מדובר בפיתוח של טכניקה מהמאה ה-19 שנקראת Pepper's ghost, על שמו של ג'ון הנרי פפר הבריטי. הוא היה איש תאטרון שפיתח אותה לצרכים אלו בדיוק. בשנת 1862 הוא הציג בלונדון לראשונה רוח רפאים על הבמה, במסגרת הצגת תאטרון. תוך שימוש בזכוכית וזוויות תאורה, הוא הצליח לגרום לקהל לראות דמות שקופה שנראתה ממש כמו רוח רפאים.
הקהל הנדהם ראה את הקסם הזה והתרשם מאוד. הטריק עבד מצוין ומאז, כבר שנים רבות, משתמשים בהולוגרמת רוח הרפאים של פפר כדי להציג רוחות רפאים תיאטרליות. בימינו הן משמשות כדי להחזיר אמנים מעולם המוסיקה לחיים ולבמה.
ואכן, הרוחות הטכנולוגיות של ההולוגרמה שבות ושבים שוב ושוב. בשנים האחרונות החלו להשתמש בטכנולוגיית ההולוגרמה בתחום הבידור. אחד השימושים הראשונים של הולוגרמות היה החזרה לחיים של מוסיקאים מתים, כשבשנים האחרונות ניתן לראות הופעות חיות של אמנים כמו מייקל ג'קסון, אלביס ואחרים - כולם בגרסת הולוגרמה.
בטקס פרסי הגראמי ב-2006 הופיעה גם מלכת הפופ מדונה, כשהיא מלווה בלהקת הגורילז - להקה שמורכבת מדמויות מצוירות בכל תקליטיה, כמובן שהלהקה שליוותה את "מלכת הפופ" הייתה הולוגרמות, אבל בגודל אמיתי ובתלת ממד. הקהל היה משוכנע שהוא רואה את מדונה עצמה מופיעה באמת, אבל לאחר ההופעה התברר שגם היא הופיעה באמצעות הקרנה תלת ממדית.
קחו שנייה לדמיין - מה יהיה כשייצא להופעות הולוגרמיות הפרפורמר הטוב בהיסטוריה, פרדי מרקורי, סולן להקת קווין ומי שהגעגוע אליו רק גדל בזכות הסרט "רפסודיה בוהמית" שהכיר אותו לדורות הצעירים שלא זכו לשמוע אותו בזמן אמת?
ובואו נתקדם עוד צעד קטן, אבל ענק, עם הדמיון - האם יש סיכוי שנצליח בחיינו לחוות הופעה חיה של "הביטלס" באמצעות הולוגרמות? האם יופיעו ארבעת המופלאים על במה, לאחר שבחייהם הפסיקו את ההופעות בשל צעקות הביטלמניה? - אם כן הרי שזה יהיה ללא ספק אחד מסיבובי ההופעות המצליחים בהיסטוריה.
כך עושים את זה, בהופעה של כוכב ההיפ-הופ המת טופאק:
https://youtu.be/TGbrFmPBV0Y
השיטה הוותיקה של "רוחות פפר" להקרנת הולוגרמות על במה:
http://youtu.be/r27wrQOgawo
הסבר על הטכניקה בה שב הראפר המת טופאק להופיע בתור הולוגרמה, שנים לאחר מותו (עברית):
http://youtu.be/kf-cEFnSQAs?t=21s
הסבר של זה באנגלית:
http://youtu.be/ZXjDZMYPPmk
מייקל ג'קסון המת מופיע בטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/jDRTghGZ7XU
להקת הפופ אַבְּבָּא (ABBA) שממש לא מתה, אבל הזדקנה ומתכוונת להופיע בקרוב בהולוגרמות:
https://youtu.be/fewl1C2IhmY
אולי השלב הבא הוא שההולוגרמות יהיו גם צופים וירטואליים שייהנו מההופעה כהולוגרמות:
https://youtu.be/kKPqNd9zfnk
ואין ספק שהשיא יהיה כשישוב הפרפורמר הטוב בהיסטוריה, פרדי מרקורי בהולוגרמה - לא כמו הטריק שעשתה תחנת טלוויזיה בגרמניה:
https://youtu.be/OVtjXMq2sTw
מהי רוח הרפאים של פפר?
אנחנו תופסים הולוגרמות כעניין חדשני, אבל גירסאות מוקדמות של הולוגרמות נוצרו כבר מזמן. הן ידועות כטריק הישן שזכה לשם "רוח הרפאים של פפר" (Pepper's ghost) ומבוסס על אשלייה אופטית. שיטת "רוח הרפאים" היא לשקף דברים חבויים מהעין, באמצעות הקרנה שלהם על רקע אחר.
הרעיון שיזכה לשם "רוח הרפאים של פפר" הומצא ככל הנראה כבר במאה ה- 16 אבל נשכח. באמצע המאה ה-19 השתמש בשיטה הזו הנרי דירקס, מהנדס אנגלי מליברפול שנתן לה את הכינוי "מקסם השווא של דירקס", אבל לא הבין את הפוטנציאל שלה.
את שמה הסופי, שהחזיק עד להולדת ההולוגרמה, קיבלה השיטה מהמדען ג'ון הנרי פפר, שגילה אותה בהמשך המאה ה-19 והשתמש בה במופעי קסמים, תיאטרון ואשליות אופטיות. על שמו היא כונתה מאז "רוח הרפאים של פפר".
איך זה עבד? - פפר הציב לוח זכוכית בין הקהל לשחקנים אבל הוא הציב את הזכוכית בזווית שיצרה אשלייה שאדם שנמצא בירכתי הבמה נראה כאילו הוא עומד על הבמה עצמה. אבל יותר מזה, הדמות נראתה כאילו היא מרחפת באוויר. כמובן שסייעו למראה ביצירת האשליה גם משחקי תאורה חכמים, שגרמו לדמות להופיע ולהיעלם מהבמה.
יש לשער, אגב, שאפקט הרחיפה הזה שמושג באמצעות ההשתקפות, נוצל בידי לא מעט נוכלים כדי להציג בבתים רדופי רוחות-רפאים כל מיני דמויות מרחפות ומפחידות, ששעשעו את האורחים האמיצים או הפחידו את השאר. בפארקי שעשועים של דיסני משתמשים כבר שנים ברוחות רפאים של פפר במצגי בידור שונים שלהם. מעניין אילו שימושים מרתקים צופן לנו העתיד עם רוחות פפר הללו.
כך מייצרים את הטריק הישן של "רוח הרפאים של פפר":
http://youtu.be/TcqyoYfHIFM
למעשה זו טכנולוגיית הולוגרמה עתיקה:
http://youtu.be/Q8ZdYe2blXU
שמשמשת לבידור ההמונים:
http://youtu.be/_FkM6ApeNTg
ואפשר ליישם גם בבית:
http://youtu.be/ygMXTx0fLqw
מהי הולוגרפיה?
הוֹלוֹגְרַפִיַה (Holography) היא היכולת "לצלם" דמות בשלושה ממדים. בניגוד לצילום תלת-ממד רגיל, משמרת הוֹלוֹגְרַמַה את מידע המשרעת ומופע האור המגיע מהעצם המצולם, ממש כאילו היה בתוך התמונה.
את ההולוגרפיה המציא ב-1947 הפיזיקאי ההונגרי־אנגלי דניס גאבור (Dennis Gabor). בתחילה היו גילוייו לגבי הולוגרפיה והולוגרמות תיאורטיים לגמרי, מכיוון שעדיין לא היה בשנות ה-40 מקור אור שיכול היה לייצר הולוגרמה של ממש.
פריצת הדרך חלה ב-1960 משהומצא הלייזר וחוקרים שונים הצליחו להציג מחדש ובתלת ממד תמונות של עצמים שלכדו קודם לכן בצילום.
משלב זה ניתן היה ליצור הולוגרמות עם קרני לייזר. בשנת 1971 אף הוענק פרס נובל לגאבור על עבודתו שהקדימה את זמנה, אבל הסתברה לבסוף כבעלת יישומים של ממש.
פירוש המושג הולוגרפיה הוא "כתב שלם". "הולו" הוא "שלם" ו"גרפיה" פירושה "כתב".
זהו עולם ההולוגרפיה:
http://youtu.be/AXhGfkGh4vM
דוגמה לשימוש בהולוגרמות עם קרן לייזר ביתית:
http://youtu.be/lJVhWwINovY
הולוגרפיה משמשת כיום להחזיר אמנים מתים לחיים:
http://youtu.be/Cqfa-u3DSdk
ובעתיד תשמש ההולוגרפיה לשלל יישומים חדשים:
https://youtu.be/XTjsYva7vlE
איך להכין הולוגרמה לבד?
הכנה של הולוגרמה תלת-ממדית מדהימה היא רק עניין של מעט עבודה והדרכה נכונה. "רוח הרפאים של פפר" היא אשלייה פשוטה שאמנם הומצאה כבר במאה ה- 16, אבל נקראת על שם המדען שהפך אותה לפופולארית בהופעותיו במאה ה-19, ג'ון הנרי פפר.
השיטה של רוח הרפאים היא לשקף בזוית מסוימת דמות או משהו שהצופים אינם רואים, כך שהם מוקרנים על רקע אחר. זה גורם לדמויות להיראות ממש כאילו הן מרחפות.
אפשר להכין את האפקט הזה בבית בקלות ולהקרין תמונות או סרטים מהטלפון החכם כהולוגרמה מרהיבה. בשביל זה צריך לשקף אותן על פירמידה שקופה שניתן להכין בתוך 5 דקות, מחיתוך של שקף פשוט שעולה שקלים בודדים והדבקה בפינות באמצעות נייר דבק שקוף.
אחרי שמכינים את הפירמידה השקופה ומכבים את האורות מניחים טלפון חכם או טאבלט על שולחן ומקרינים סרטון מהסרטונים המצורפים בפלייליסט שלמטה. אפקט הרחיפה של הצורות והדמויות המזכירות רוח רפאים יכול להיות מהמם.
הנה הדרכה בעברית להקרנה של הולוגרמות ממסך הסמארטפון (עברית):
https://youtu.be/eOfmKPFCQeA
מדריך באנגלית ליצירה של מקרן הולוגרמות ממסך הסמארטפון:
https://youtu.be/7YWTtCsvgvg
הדרכה יפה ליצירת ההולוגרמה החכמה שלכם:
http://youtu.be/NqVC_4NiAjI
עוד גרסה:
https://youtu.be/SKIdY-cOAz0
אבל זו כבר מתיחה ודבר כזה עדיין אין:
http://youtu.be/z1magCv4LtM
מהי הולוגרמה?
ההולוגרמה היא מעין צילום תלת ממדי. ההולוגרמה משמרת מידע תלת-מימדי, שנשמר מעצם שצולם בתהליך הנקרא הולוגרפיה. פעמים רבות נותנת ההולוגרמה תחושה שהעצם נמצא ממש בתוך התמונה. את ההולוגרמה יוצרים באמצעות שתי קרני לייזר, שכל אחת מתפקדת באופן אחר - האחת מאירה את העצם והשניה מתארת אותו (אחת מציגה את מופע האור של העצם והשניה את איך שהוא נראה).
הולוגרמה היא מעין יצירה בעלת ממדים רבים. המילה עצמה באה מהשפה היוונית ופירושה "התמונה כולה".
כיום משתמשים בטכניקת ההולוגרפיה גם לצורך אחסון של מידע בצורה אופטית. מוכרות לרבים מאיתנו המדבקות המבריקות בשלל צבעים, שעל מוצרים רבים. מדבקות אלה מאחסנות מידע רב.
הנה הסבר של ההולוגרמה:
http://youtu.be/uCx1ntBsJqE?t=9s
המצלמה ההולוגרפית שתוכל לצלם עם שתי קרניים:
http://youtu.be/AXhGfkGh4vM
מדבקות ההולוגרמה:
http://youtu.be/dMm_S9a779E
וסרט תיעודי שמסביר כיצד יוצרים הולוגרמות:
https://youtu.be/LhYyyLd5ZTg?long=yes
מהי טכנולוגיית הנוכחות מרחוק?
בעידן המודרני אנו יכולים לעשות דברים שלא יאומנו. האדם הצליח להשיג הישגים טכנולוגיים כל כך מרשימים, שקשה להאמין כמה התקדמנו במאות האחרונות ובמיוחד בעשורים האחרונים. אבל אחת הבעיות הגדולות שלנו היא הגוף שלנו והמגבלה הפיזית שהוא מציב לנו.
מדענים וממציאים רבים מחפשים דרכים להיפטר מהגוף הכבד והלא-נוח הזה, לפחות בדרך ליכולת לשגר את עצמנו למקומות רחוקים בתוך שניות.
אם הפיתוחים הללו יבשילו, נוכל בעתיד לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום "הנוכחות מרחוק", בו יש התקדמות מתמדת. ההתקדמות הזו ודאי תואץ עוד יותר לאחר מה שלמד העולם בעידן מגפת הקורונה.
לא מזמן סיפר מארק צוקרברג בריאיון ל-Vergecast על פגישות עבודה שהוא מנהל באמצעות העולם הווירטואלי שפיתחה מטא, הורייזון. הוא והצוות שלו צפו בהופעת סטנד-אפ וירטואלית שהרגישה אמיתית.
צוקרברג צופה שבמטאוורס, היקום הווירטואלי העתידי, יוחלפו שיחות הטלפון בהולוגרמה שיושבת על הספה שמולו, בזמן שהוא יושב כהולוגרמה על הספה של בן שיחו, ושניהם מרגישים כאילו הם באותו חלל, גם כשהם בעצם במרחק של מאות קילומטרים זה מזו. קראו על התחום הזה בתגית "הולופורטציה".
בשנים האחרונות הדגימה זאת יפה ענקית הטכנולוגיה סיסקו, כשבכיר בחברה, מרטין דה ביר השתתף ממקומו בסאן-חוזה שבקליפורניה, בפתיחת מרכז חדש בבנגלור שבהודו. ההולגרמה שלו הדגימה היטב את טכנולוגיית ה-Telepresence של סיסקו ועד כמה היא מתקרבת לדבר האמיתי.
כי הטלפרזנס הזה נערך באמצעות טכנולוגיות קיימות. צילום HD באבחנה גבוהה, המשדר את ההולוגרמה לגמרי בשידור חי ומקודד במיוחד ולא בהקלטה מוכנה.
תחום עסקי נוסף הוא פיתוח של חדר ישיבות וירטואלי המתבסס על הולוגרפיה. דמיינו ישיבות עסקיות, כשבמקום מסך וידאו המציג את השותפים שמעבר לים, הם נכנסים לחדר הישיבות ומתיישבים מולכם ואל מול השולחן שלכם - אבל בהולוגרמות.
אז אולי צריך להתאפק עוד קצת עד שנארח בסלון חברים מיבשות אחרות, אבל התקדמות ושיפורים ברוחב הפס, בצירוף מעבדים חזקים יותר, כרטיסים גרפיים מתקדמים ותנאי הקרנה משופרים, דומה שכל אלה מבטיחים שזה יקרה בעתיד קרוב יותר מזה שחשבנו.
הנה טכנולוגיית הטלפרזנס:
http://youtu.be/A0r4Ers-58g
וכמה מהשימושים של טכנולוגיית הטלפרזנס כיום:
http://youtu.be/vgeiOpiOxGo
מי המציא את ההולוגרפיה?
את ההולוגרפיה (Holography) המציא דֶנִיס גַאבוֹר (Dennis Gabor), פיזיקאי אנגלי יליד הונגריה.
בשנת 1947 פיתח גאבור את היכולת לצלם דמות בשלושה ממדים. היא ההולוגרפיה.
אם בתחילה לא היה מקור אור שהיה מסוגל לייצר הולוגרמה ראויה, עם הומצא הלייזר ב-1960 וניתן היה ליישם את ההמצאה. בהדרגה הצליחו חוקרים שונים ללכוד, בסוג של צילום תלת ממדי, תמונות של עצמים אמיתיים.
בשנת 1971, לאחר הבשלת הגילויים התיאורטיים שלו על ההולוגרמות, זכה האיש בפרס נובל על המצאתו זו.
כיום מיוצרות ההולוגרמות השכיחות, כמו אלה שעל כרטיסי אשראי, על ידי הארה, באמצעות אור רגיל, שיוצרות כמה שכבות המונחות זו על זו. מה שהן מייצרות היא מעין תמונה בתלת ממד שיש בה עומק.
כיום מיישמים את המצאתו של גאבור, תוך עשיית צעדים ראשונים בחזונות הבאים של ההולוגרמה - מופעי בידור ושימושים תקשורתיים ועסקיים. פרטים בתגית "טלפרזנס".
הנה סיפורו של דניס גאבור:
https://youtu.be/djPt6D27ufE
הסבר ההולוגרפיה:
http://youtu.be/AXhGfkGh4vM
דוגמה לשימוש בהולוגרמות עם קרן לייזר ביתית:
http://youtu.be/lJVhWwINovY
ובהולוגרפיה משתמשים כיום למופעים המחזירים אמנים מתים לחיים:
http://youtu.be/Cqfa-u3DSdk
מהו המטאוורס שאולי יחליף את האינטרנט?
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ההולגרמות נמצאות כבר זמן רב איתנו. בכרטיסי אשראי, מופעי בידור וסרטי קולנוע ראינו כמה מהן והשימושים ברורים. אבל זו רק ההתחלה...
בעתיד הלא רחוק נפגוש ככל הנראה בהולגרמות של קלידים באוויר, שעליהן נוכל להקיש בכדי להיכנס הביתה או כדי להקליד מסמכים במחשבי העתיד. הולוגרמות אחרות יעשירו משחקי מחשב, בשלל אפקטים שירוצו מסביבנו או דמויות שנשחק מולן או איתן. סרטים יועשרו בהולוגרמות בתלת-ממד, שירוצו ברחבי אולם הקולנוע, באולם המופעים או בחדר הצפייה שלנו בבית ויהפכו את הצפייה לחווייה שאנו נטמע בתוכה ולא נצפה בה מבחוץ.
הנה סרטון שמציג כיוונים שיתכן שנפגוש בעתיד הקרוב, במוצרים שמשלבים הולוגרמות בשימוש היומיומי:
http://youtu.be/89KxxpmMhi4
ומתיחה שמראה מה יכילו הטאבלטים של העתיד:
http://youtu.be/z1magCv4LtM
אנחנו בפתחו של עידן חדש. שום אמן לא ימות יותר והם ימשיכו לחיות לנצח...
טוב, ברור שהם כן ימותו, אבל רוחם והופעתם תמשיך להתקיים עוד שנים רבות. באמצעות הולוגרמות מתוחכמות, יצירות ממוחשבות וחיות יותר מאי-פעם, רוחות רפאים מודרניות, אם תרצו, שאיש לא בורח מהן.
אנחנו בתקופה שבה דומה שהשעון מתחיל לצלצל בפתחו של יום חדש. יום שבו לא מעט הופעות חיות יכללו אמנים מתים. זה יהיה עידן שבו החלק החי של ההופעה לא יהיה בהכרח אמיתי. הוא יהיה הולוגרמה.
כבר שנים רבות שמדברים על ההולוגרמה כאמצעי "להשיב לחיים" אמנים שהלכו לעולמם. מרוחו המלהיבה של הראפר טופאק שאקור ועד לאלביס פרסלי, הליכת הירח והקול החד פעמי של מייקל ג'קסון ועוד אמנים שהחזירו ציוד לבורא ושבים להופיע בגרסאות מדומות - ההולוגרמות עובדות יפה.
איך זה עובד? - מסך שקוף יורד על הבמה ומאפשר להקרין עליו את הדמות המופיעה מול עיני הקהל, בצורה שמזכירה את הכוכב עצמו, בהופעה חיה.
מדובר בפיתוח של טכניקה מהמאה ה-19 שנקראת Pepper's ghost, על שמו של ג'ון הנרי פפר הבריטי. הוא היה איש תאטרון שפיתח אותה לצרכים אלו בדיוק. בשנת 1862 הוא הציג בלונדון לראשונה רוח רפאים על הבמה, במסגרת הצגת תאטרון. תוך שימוש בזכוכית וזוויות תאורה, הוא הצליח לגרום לקהל לראות דמות שקופה שנראתה ממש כמו רוח רפאים.
הקהל הנדהם ראה את הקסם הזה והתרשם מאוד. הטריק עבד מצוין ומאז, כבר שנים רבות, משתמשים בהולוגרמת רוח הרפאים של פפר כדי להציג רוחות רפאים תיאטרליות. בימינו הן משמשות כדי להחזיר אמנים מעולם המוסיקה לחיים ולבמה.
ואכן, הרוחות הטכנולוגיות של ההולוגרמה שבות ושבים שוב ושוב. בשנים האחרונות החלו להשתמש בטכנולוגיית ההולוגרמה בתחום הבידור. אחד השימושים הראשונים של הולוגרמות היה החזרה לחיים של מוסיקאים מתים, כשבשנים האחרונות ניתן לראות הופעות חיות של אמנים כמו מייקל ג'קסון, אלביס ואחרים - כולם בגרסת הולוגרמה.
בטקס פרסי הגראמי ב-2006 הופיעה גם מלכת הפופ מדונה, כשהיא מלווה בלהקת הגורילז - להקה שמורכבת מדמויות מצוירות בכל תקליטיה, כמובן שהלהקה שליוותה את "מלכת הפופ" הייתה הולוגרמות, אבל בגודל אמיתי ובתלת ממד. הקהל היה משוכנע שהוא רואה את מדונה עצמה מופיעה באמת, אבל לאחר ההופעה התברר שגם היא הופיעה באמצעות הקרנה תלת ממדית.
קחו שנייה לדמיין - מה יהיה כשייצא להופעות הולוגרמיות הפרפורמר הטוב בהיסטוריה, פרדי מרקורי, סולן להקת קווין ומי שהגעגוע אליו רק גדל בזכות הסרט "רפסודיה בוהמית" שהכיר אותו לדורות הצעירים שלא זכו לשמוע אותו בזמן אמת?
ובואו נתקדם עוד צעד קטן, אבל ענק, עם הדמיון - האם יש סיכוי שנצליח בחיינו לחוות הופעה חיה של "הביטלס" באמצעות הולוגרמות? האם יופיעו ארבעת המופלאים על במה, לאחר שבחייהם הפסיקו את ההופעות בשל צעקות הביטלמניה? - אם כן הרי שזה יהיה ללא ספק אחד מסיבובי ההופעות המצליחים בהיסטוריה.
כך עושים את זה, בהופעה של כוכב ההיפ-הופ המת טופאק:
https://youtu.be/TGbrFmPBV0Y
השיטה הוותיקה של "רוחות פפר" להקרנת הולוגרמות על במה:
http://youtu.be/r27wrQOgawo
הסבר על הטכניקה בה שב הראפר המת טופאק להופיע בתור הולוגרמה, שנים לאחר מותו (עברית):
http://youtu.be/kf-cEFnSQAs?t=21s
הסבר של זה באנגלית:
http://youtu.be/ZXjDZMYPPmk
מייקל ג'קסון המת מופיע בטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/jDRTghGZ7XU
להקת הפופ אַבְּבָּא (ABBA) שממש לא מתה, אבל הזדקנה ומתכוונת להופיע בקרוב בהולוגרמות:
https://youtu.be/fewl1C2IhmY
אולי השלב הבא הוא שההולוגרמות יהיו גם צופים וירטואליים שייהנו מההופעה כהולוגרמות:
https://youtu.be/kKPqNd9zfnk
ואין ספק שהשיא יהיה כשישוב הפרפורמר הטוב בהיסטוריה, פרדי מרקורי בהולוגרמה - לא כמו הטריק שעשתה תחנת טלוויזיה בגרמניה:
https://youtu.be/OVtjXMq2sTw
אנחנו תופסים הולוגרמות כעניין חדשני, אבל גירסאות מוקדמות של הולוגרמות נוצרו כבר מזמן. הן ידועות כטריק הישן שזכה לשם "רוח הרפאים של פפר" (Pepper's ghost) ומבוסס על אשלייה אופטית. שיטת "רוח הרפאים" היא לשקף דברים חבויים מהעין, באמצעות הקרנה שלהם על רקע אחר.
הרעיון שיזכה לשם "רוח הרפאים של פפר" הומצא ככל הנראה כבר במאה ה- 16 אבל נשכח. באמצע המאה ה-19 השתמש בשיטה הזו הנרי דירקס, מהנדס אנגלי מליברפול שנתן לה את הכינוי "מקסם השווא של דירקס", אבל לא הבין את הפוטנציאל שלה.
את שמה הסופי, שהחזיק עד להולדת ההולוגרמה, קיבלה השיטה מהמדען ג'ון הנרי פפר, שגילה אותה בהמשך המאה ה-19 והשתמש בה במופעי קסמים, תיאטרון ואשליות אופטיות. על שמו היא כונתה מאז "רוח הרפאים של פפר".
איך זה עבד? - פפר הציב לוח זכוכית בין הקהל לשחקנים אבל הוא הציב את הזכוכית בזווית שיצרה אשלייה שאדם שנמצא בירכתי הבמה נראה כאילו הוא עומד על הבמה עצמה. אבל יותר מזה, הדמות נראתה כאילו היא מרחפת באוויר. כמובן שסייעו למראה ביצירת האשליה גם משחקי תאורה חכמים, שגרמו לדמות להופיע ולהיעלם מהבמה.
יש לשער, אגב, שאפקט הרחיפה הזה שמושג באמצעות ההשתקפות, נוצל בידי לא מעט נוכלים כדי להציג בבתים רדופי רוחות-רפאים כל מיני דמויות מרחפות ומפחידות, ששעשעו את האורחים האמיצים או הפחידו את השאר. בפארקי שעשועים של דיסני משתמשים כבר שנים ברוחות רפאים של פפר במצגי בידור שונים שלהם. מעניין אילו שימושים מרתקים צופן לנו העתיד עם רוחות פפר הללו.
כך מייצרים את הטריק הישן של "רוח הרפאים של פפר":
http://youtu.be/TcqyoYfHIFM
למעשה זו טכנולוגיית הולוגרמה עתיקה:
http://youtu.be/Q8ZdYe2blXU
שמשמשת לבידור ההמונים:
http://youtu.be/_FkM6ApeNTg
ואפשר ליישם גם בבית:
http://youtu.be/ygMXTx0fLqw
הוֹלוֹגְרַפִיַה (Holography) היא היכולת "לצלם" דמות בשלושה ממדים. בניגוד לצילום תלת-ממד רגיל, משמרת הוֹלוֹגְרַמַה את מידע המשרעת ומופע האור המגיע מהעצם המצולם, ממש כאילו היה בתוך התמונה.
את ההולוגרפיה המציא ב-1947 הפיזיקאי ההונגרי־אנגלי דניס גאבור (Dennis Gabor). בתחילה היו גילוייו לגבי הולוגרפיה והולוגרמות תיאורטיים לגמרי, מכיוון שעדיין לא היה בשנות ה-40 מקור אור שיכול היה לייצר הולוגרמה של ממש.
פריצת הדרך חלה ב-1960 משהומצא הלייזר וחוקרים שונים הצליחו להציג מחדש ובתלת ממד תמונות של עצמים שלכדו קודם לכן בצילום.
משלב זה ניתן היה ליצור הולוגרמות עם קרני לייזר. בשנת 1971 אף הוענק פרס נובל לגאבור על עבודתו שהקדימה את זמנה, אבל הסתברה לבסוף כבעלת יישומים של ממש.
פירוש המושג הולוגרפיה הוא "כתב שלם". "הולו" הוא "שלם" ו"גרפיה" פירושה "כתב".
זהו עולם ההולוגרפיה:
http://youtu.be/AXhGfkGh4vM
דוגמה לשימוש בהולוגרמות עם קרן לייזר ביתית:
http://youtu.be/lJVhWwINovY
הולוגרפיה משמשת כיום להחזיר אמנים מתים לחיים:
http://youtu.be/Cqfa-u3DSdk
ובעתיד תשמש ההולוגרפיה לשלל יישומים חדשים:
https://youtu.be/XTjsYva7vlE
הולוגרמה
הכנה של הולוגרמה תלת-ממדית מדהימה היא רק עניין של מעט עבודה והדרכה נכונה. "רוח הרפאים של פפר" היא אשלייה פשוטה שאמנם הומצאה כבר במאה ה- 16, אבל נקראת על שם המדען שהפך אותה לפופולארית בהופעותיו במאה ה-19, ג'ון הנרי פפר.
השיטה של רוח הרפאים היא לשקף בזוית מסוימת דמות או משהו שהצופים אינם רואים, כך שהם מוקרנים על רקע אחר. זה גורם לדמויות להיראות ממש כאילו הן מרחפות.
אפשר להכין את האפקט הזה בבית בקלות ולהקרין תמונות או סרטים מהטלפון החכם כהולוגרמה מרהיבה. בשביל זה צריך לשקף אותן על פירמידה שקופה שניתן להכין בתוך 5 דקות, מחיתוך של שקף פשוט שעולה שקלים בודדים והדבקה בפינות באמצעות נייר דבק שקוף.
אחרי שמכינים את הפירמידה השקופה ומכבים את האורות מניחים טלפון חכם או טאבלט על שולחן ומקרינים סרטון מהסרטונים המצורפים בפלייליסט שלמטה. אפקט הרחיפה של הצורות והדמויות המזכירות רוח רפאים יכול להיות מהמם.
הנה הדרכה בעברית להקרנה של הולוגרמות ממסך הסמארטפון (עברית):
https://youtu.be/eOfmKPFCQeA
מדריך באנגלית ליצירה של מקרן הולוגרמות ממסך הסמארטפון:
https://youtu.be/7YWTtCsvgvg
הדרכה יפה ליצירת ההולוגרמה החכמה שלכם:
http://youtu.be/NqVC_4NiAjI
עוד גרסה:
https://youtu.be/SKIdY-cOAz0
אבל זו כבר מתיחה ודבר כזה עדיין אין:
http://youtu.be/z1magCv4LtM
ההולוגרמה היא מעין צילום תלת ממדי. ההולוגרמה משמרת מידע תלת-מימדי, שנשמר מעצם שצולם בתהליך הנקרא הולוגרפיה. פעמים רבות נותנת ההולוגרמה תחושה שהעצם נמצא ממש בתוך התמונה. את ההולוגרמה יוצרים באמצעות שתי קרני לייזר, שכל אחת מתפקדת באופן אחר - האחת מאירה את העצם והשניה מתארת אותו (אחת מציגה את מופע האור של העצם והשניה את איך שהוא נראה).
הולוגרמה היא מעין יצירה בעלת ממדים רבים. המילה עצמה באה מהשפה היוונית ופירושה "התמונה כולה".
כיום משתמשים בטכניקת ההולוגרפיה גם לצורך אחסון של מידע בצורה אופטית. מוכרות לרבים מאיתנו המדבקות המבריקות בשלל צבעים, שעל מוצרים רבים. מדבקות אלה מאחסנות מידע רב.
הנה הסבר של ההולוגרמה:
http://youtu.be/uCx1ntBsJqE?t=9s
המצלמה ההולוגרפית שתוכל לצלם עם שתי קרניים:
http://youtu.be/AXhGfkGh4vM
מדבקות ההולוגרמה:
http://youtu.be/dMm_S9a779E
וסרט תיעודי שמסביר כיצד יוצרים הולוגרמות:
https://youtu.be/LhYyyLd5ZTg?long=yes
בעידן המודרני אנו יכולים לעשות דברים שלא יאומנו. האדם הצליח להשיג הישגים טכנולוגיים כל כך מרשימים, שקשה להאמין כמה התקדמנו במאות האחרונות ובמיוחד בעשורים האחרונים. אבל אחת הבעיות הגדולות שלנו היא הגוף שלנו והמגבלה הפיזית שהוא מציב לנו.
מדענים וממציאים רבים מחפשים דרכים להיפטר מהגוף הכבד והלא-נוח הזה, לפחות בדרך ליכולת לשגר את עצמנו למקומות רחוקים בתוך שניות.
אם הפיתוחים הללו יבשילו, נוכל בעתיד לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום "הנוכחות מרחוק", בו יש התקדמות מתמדת. ההתקדמות הזו ודאי תואץ עוד יותר לאחר מה שלמד העולם בעידן מגפת הקורונה.
לא מזמן סיפר מארק צוקרברג בריאיון ל-Vergecast על פגישות עבודה שהוא מנהל באמצעות העולם הווירטואלי שפיתחה מטא, הורייזון. הוא והצוות שלו צפו בהופעת סטנד-אפ וירטואלית שהרגישה אמיתית.
צוקרברג צופה שבמטאוורס, היקום הווירטואלי העתידי, יוחלפו שיחות הטלפון בהולוגרמה שיושבת על הספה שמולו, בזמן שהוא יושב כהולוגרמה על הספה של בן שיחו, ושניהם מרגישים כאילו הם באותו חלל, גם כשהם בעצם במרחק של מאות קילומטרים זה מזו. קראו על התחום הזה בתגית "הולופורטציה".
בשנים האחרונות הדגימה זאת יפה ענקית הטכנולוגיה סיסקו, כשבכיר בחברה, מרטין דה ביר השתתף ממקומו בסאן-חוזה שבקליפורניה, בפתיחת מרכז חדש בבנגלור שבהודו. ההולגרמה שלו הדגימה היטב את טכנולוגיית ה-Telepresence של סיסקו ועד כמה היא מתקרבת לדבר האמיתי.
כי הטלפרזנס הזה נערך באמצעות טכנולוגיות קיימות. צילום HD באבחנה גבוהה, המשדר את ההולוגרמה לגמרי בשידור חי ומקודד במיוחד ולא בהקלטה מוכנה.
תחום עסקי נוסף הוא פיתוח של חדר ישיבות וירטואלי המתבסס על הולוגרפיה. דמיינו ישיבות עסקיות, כשבמקום מסך וידאו המציג את השותפים שמעבר לים, הם נכנסים לחדר הישיבות ומתיישבים מולכם ואל מול השולחן שלכם - אבל בהולוגרמות.
אז אולי צריך להתאפק עוד קצת עד שנארח בסלון חברים מיבשות אחרות, אבל התקדמות ושיפורים ברוחב הפס, בצירוף מעבדים חזקים יותר, כרטיסים גרפיים מתקדמים ותנאי הקרנה משופרים, דומה שכל אלה מבטיחים שזה יקרה בעתיד קרוב יותר מזה שחשבנו.
הנה טכנולוגיית הטלפרזנס:
http://youtu.be/A0r4Ers-58g
וכמה מהשימושים של טכנולוגיית הטלפרזנס כיום:
http://youtu.be/vgeiOpiOxGo
את ההולוגרפיה (Holography) המציא דֶנִיס גַאבוֹר (Dennis Gabor), פיזיקאי אנגלי יליד הונגריה.
בשנת 1947 פיתח גאבור את היכולת לצלם דמות בשלושה ממדים. היא ההולוגרפיה.
אם בתחילה לא היה מקור אור שהיה מסוגל לייצר הולוגרמה ראויה, עם הומצא הלייזר ב-1960 וניתן היה ליישם את ההמצאה. בהדרגה הצליחו חוקרים שונים ללכוד, בסוג של צילום תלת ממדי, תמונות של עצמים אמיתיים.
בשנת 1971, לאחר הבשלת הגילויים התיאורטיים שלו על ההולוגרמות, זכה האיש בפרס נובל על המצאתו זו.
כיום מיוצרות ההולוגרמות השכיחות, כמו אלה שעל כרטיסי אשראי, על ידי הארה, באמצעות אור רגיל, שיוצרות כמה שכבות המונחות זו על זו. מה שהן מייצרות היא מעין תמונה בתלת ממד שיש בה עומק.
כיום מיישמים את המצאתו של גאבור, תוך עשיית צעדים ראשונים בחזונות הבאים של ההולוגרמה - מופעי בידור ושימושים תקשורתיים ועסקיים. פרטים בתגית "טלפרזנס".
הנה סיפורו של דניס גאבור:
https://youtu.be/djPt6D27ufE
הסבר ההולוגרפיה:
http://youtu.be/AXhGfkGh4vM
דוגמה לשימוש בהולוגרמות עם קרן לייזר ביתית:
http://youtu.be/lJVhWwINovY
ובהולוגרפיה משתמשים כיום למופעים המחזירים אמנים מתים לחיים:
http://youtu.be/Cqfa-u3DSdk
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
איך יפעל משרד העתיד?
כשהענן מחליף את הארונות והכוננים, כשמסכים מוקרנים על האוויר, כשניתן להגיע למסמכים מכל מקום ולערוך אותם ביחד, כשכל אחד נמצא במקום אחר, כשהבוס יכול לבדוק את פעולות העובדים בכל כך הרבה שיטות מתקדמות, כשישיבות מתנהלות מרחוק וכל אחד מהנוכחים נמצא במקום אחר ובאזור זמן שונה, כשהסמארטפון שבכיסנו הוא מכונת מחשוב חזקה ונוחה לעבודה על משימות מורכבות שפעם נשמרו למחשבי שולחן כבדים - האם יש עדיין טעם במשרד שאנו מכירים? בארונות, במגרות, בשולחן והכיסא? - ובקירות שמסביב?
משרדי העתיד לא יהיו המשרדים שאנו מכירים. כבר היום מתחולל שינוי עצום בחברות הייטק, שהן הראשונות להבין, להשתמש וכמובן לפתח, את הטכנולוגיה שמאפשרת להתנתק סופית מהמשרד.
מתחמי עבודה מגוונים וחללי פגישות בצורות ומסוגים שונים - כל אלה מאפשרים גמישות מרבית ושינוי אווירה לעובד. הם מגדילים את היכולת שלו לעבוד עם אחרים על משימות שונות, לשתף בבעיות ולייעץ לאחרים כיצד לפתור את שלהם, ליצור, להמציא ולעשות סיעור מוחות כשצריך.
אופיים המדויק של משרדי העתיד לא ידוע לאיש. ברור שלא ייראו כמו המשרדים של היום. אבל האפשרויות כל כך רבות והטכנולוגיות שידועות כיום הן רק ההתחלה וטכנולוגיות והמצאות רבות שיגיעו בעתיד, יאפשרו מגוון אדיר של שינויים ופיתוחים, שקשה לנבא את צורתו של משרד העתיד.
ואולי לא יהיה רק סוג אחד של משרדים? - אולי יתפתחו סוגים שונים ומגוונים וכל ארגון יגדיר לעצמו, הן על פי אופי הפעילות שלו והתחום שבו הוא עוסק והן על פי סגנון הניהול והמשמעת הארגונית?
מה שבטוח הוא שהעתיד מתחיל עכשיו ושאם נביט על השינויים הטכנולוגיים, נוכל להבין מאילו כבלים עתיקים ניתן להשתחרר כבר עכשיו. כך תוכל כל חברה או ארגון, להגדיל את התפוקה ואת שביעות הרצון של העובדים ולהביא לצמיחה ולהצלחה עסקית של ממש.
האם כך ייראו מקומות העבודה בעתיד?
https://youtu.be/WYy-Mfpf0Ok
האם המתחמים המשותפים והחופשיים יהיו המשרדים של העתיד?
https://youtu.be/kbq3L4KVNp8
שיהיו מעוצבים כמו מתחמי חיים, שביניהם נעים העובדים באופן חופשי - העיקר שיעבדו:
https://youtu.be/F6XNTLArUQY
שיחות וישיבות מתנהלות כיום בווידאו והמיקום הפיזי של כל עובד לא חשוב:
https://youtu.be/4J_vrwM0hOo
בעתיד אנשים יעבדו על מסמכים במשותף:
https://youtu.be/z89TBeudRms
פירוט של שימושי הטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/QnUztQc3TTA
זה רק חלק משינויים עצומים שאנו עתידים לפגוש בעולם העבודה של העתיד:
https://youtu.be/np-2s-w1qDk
ובחיוך הדברים האלה לא ברור אם ישרדו (עברית):
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
כשהענן מחליף את הארונות והכוננים, כשמסכים מוקרנים על האוויר, כשניתן להגיע למסמכים מכל מקום ולערוך אותם ביחד, כשכל אחד נמצא במקום אחר, כשהבוס יכול לבדוק את פעולות העובדים בכל כך הרבה שיטות מתקדמות, כשישיבות מתנהלות מרחוק וכל אחד מהנוכחים נמצא במקום אחר ובאזור זמן שונה, כשהסמארטפון שבכיסנו הוא מכונת מחשוב חזקה ונוחה לעבודה על משימות מורכבות שפעם נשמרו למחשבי שולחן כבדים - האם יש עדיין טעם במשרד שאנו מכירים? בארונות, במגרות, בשולחן והכיסא? - ובקירות שמסביב?
משרדי העתיד לא יהיו המשרדים שאנו מכירים. כבר היום מתחולל שינוי עצום בחברות הייטק, שהן הראשונות להבין, להשתמש וכמובן לפתח, את הטכנולוגיה שמאפשרת להתנתק סופית מהמשרד.
מתחמי עבודה מגוונים וחללי פגישות בצורות ומסוגים שונים - כל אלה מאפשרים גמישות מרבית ושינוי אווירה לעובד. הם מגדילים את היכולת שלו לעבוד עם אחרים על משימות שונות, לשתף בבעיות ולייעץ לאחרים כיצד לפתור את שלהם, ליצור, להמציא ולעשות סיעור מוחות כשצריך.
אופיים המדויק של משרדי העתיד לא ידוע לאיש. ברור שלא ייראו כמו המשרדים של היום. אבל האפשרויות כל כך רבות והטכנולוגיות שידועות כיום הן רק ההתחלה וטכנולוגיות והמצאות רבות שיגיעו בעתיד, יאפשרו מגוון אדיר של שינויים ופיתוחים, שקשה לנבא את צורתו של משרד העתיד.
ואולי לא יהיה רק סוג אחד של משרדים? - אולי יתפתחו סוגים שונים ומגוונים וכל ארגון יגדיר לעצמו, הן על פי אופי הפעילות שלו והתחום שבו הוא עוסק והן על פי סגנון הניהול והמשמעת הארגונית?
מה שבטוח הוא שהעתיד מתחיל עכשיו ושאם נביט על השינויים הטכנולוגיים, נוכל להבין מאילו כבלים עתיקים ניתן להשתחרר כבר עכשיו. כך תוכל כל חברה או ארגון, להגדיל את התפוקה ואת שביעות הרצון של העובדים ולהביא לצמיחה ולהצלחה עסקית של ממש.
האם כך ייראו מקומות העבודה בעתיד?
https://youtu.be/WYy-Mfpf0Ok
האם המתחמים המשותפים והחופשיים יהיו המשרדים של העתיד?
https://youtu.be/kbq3L4KVNp8
שיהיו מעוצבים כמו מתחמי חיים, שביניהם נעים העובדים באופן חופשי - העיקר שיעבדו:
https://youtu.be/F6XNTLArUQY
שיחות וישיבות מתנהלות כיום בווידאו והמיקום הפיזי של כל עובד לא חשוב:
https://youtu.be/4J_vrwM0hOo
בעתיד אנשים יעבדו על מסמכים במשותף:
https://youtu.be/z89TBeudRms
פירוט של שימושי הטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/QnUztQc3TTA
זה רק חלק משינויים עצומים שאנו עתידים לפגוש בעולם העבודה של העתיד:
https://youtu.be/np-2s-w1qDk
ובחיוך הדברים האלה לא ברור אם ישרדו (עברית):
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
כמה דק יכול מסך להיות?
מסכי המחשבים ומחשבי הלוח, הטאבלטים, הולכים ונעשים דקים. גם עולם הטלוויזיות הולך לכיוון של המסך הדק ביותר. סביר להניח שמסכי העתיד יהיו גמישים וזה כיוון אחד של התפתחות הטכנולוגיה בתחום זה בעתיד, אבל עד גבול מסוים הם גם יהיו דקים יותר.
כבר היום יש מסכים שאינם גמישים והם דקים להפליא. הם גם מאפשרים ליצור מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים שהם דקים להפליא.
הנה מסכים דקיקים שפותחו על ידי יצרנית מסכים יפנית:
http://youtu.be/2yGsWT9wfck
המחשב הנייד הדק ביותר בעולם, בעובי של 10.4 מילימטרים:
https://youtu.be/pe4u7anS28g
הסמארטפון הדק בעולם - Oppo R5:
https://youtu.be/3OAQUcQqDD0
והטאבלט הדק בתבל לשנת 2015:
https://youtu.be/Vh_tJyM1bW4
מסכי המחשבים ומחשבי הלוח, הטאבלטים, הולכים ונעשים דקים. גם עולם הטלוויזיות הולך לכיוון של המסך הדק ביותר. סביר להניח שמסכי העתיד יהיו גמישים וזה כיוון אחד של התפתחות הטכנולוגיה בתחום זה בעתיד, אבל עד גבול מסוים הם גם יהיו דקים יותר.
כבר היום יש מסכים שאינם גמישים והם דקים להפליא. הם גם מאפשרים ליצור מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים שהם דקים להפליא.
הנה מסכים דקיקים שפותחו על ידי יצרנית מסכים יפנית:
http://youtu.be/2yGsWT9wfck
המחשב הנייד הדק ביותר בעולם, בעובי של 10.4 מילימטרים:
https://youtu.be/pe4u7anS28g
הסמארטפון הדק בעולם - Oppo R5:
https://youtu.be/3OAQUcQqDD0
והטאבלט הדק בתבל לשנת 2015:
https://youtu.be/Vh_tJyM1bW4
איך נסעד בעתיד עם אהובים רחוקים?
איך יסעדו אנשי העתיד בארוחות משותפות מרחוק?
איך נאכל ביחד עם חברים ואהובים ממרחקים?
לא מזמן סברנו שבעתיד יהיה שולחן האוכל של הבית החכם שלנו מצויד במסך גדול, או בקיר מסך. מסכים שכאלו יאפשרו לנו לסעוד ביחד עם בני משפחה, אהובים וחברים שמצויים בקצווי העולם, כך שנתקרב למי שרחוק.
תסריט אחר זימן לנו את האהובים הללו בהולוגרמות מדהימות בגודל טבעי, כשהם יושבים, עומדים ומהלכים בינינו. דמיינו ארוחה שבה הסועדים נמצאים ביבשות שונות, אבל משוחחים ואוכלים כאילו ישבו ליד אותו שולחן. זה אפשרי כיום, אבל לא בזמן אמת אלא בשימוש בהקלטות של מי שנמצא רחוק. בעתיד יאפשר רוחב פס עצום שנדרש לשם כך, לחוות תסריט כזה, באותו אופן שבו אנשים בפינות שונות של העולם משוחחים כיום בצ'אט או בסקייפ.
טכנולוגיה עוד יותר מתקדמת, ריאליסטית ומעניינת שמפותחת כיום היא "הולופורטציה" - שיגור מדומה של דמויות משני מקומות בעולם, כך שכל אחד יחוש שהשני נמצא לידו באותו חדר - אתה תשוחח עם חברך ותראה אותו בחדר שלך, בעוד שהוא יראה אותך בסלון הדירה שלו בניו-יורק...
כך יקטן בעתיד יותר ויותר המרחק הפיזי, שכיום אנו מגשרים עליו בעיקר בשיחות טלפון או וידאו. בזכות טכנולוגיות כאלה נוכל לשמור על קשר מוחשי יותר ולעשות דברים ביחד עם בני משפחה ואהובים רחוקים.
כיום כבר משתמשים גופים עסקיים עשירים בטכנולוגיה המאפשרת לשדר בזמן אמת וידאו טרנס-אטלנטי בשידור חי. כך ניתן לשוחח עם אנשים רחוקים, ממש כאילו היו בחדר. בדרך זו מתנהלות בעולם ישיבות ומסיבות עיתונאים, כשמערכות טלפרזנס, בעברית "נוכחות מרחוק", מאפשרות לראיין אנשים הנמצאים מעבר לים, או לקיים ועידות וידאו ברמה גבוהה.
בעתיד נוכל לפגוש את הקרובים הרחוקים כאילו היו ממש איתנו:
https://youtu.be/3g8UleB1ycs
בעולם העסקי הטכנולוגיה לזה כבר בשימוש:
https://youtu.be/4J_vrwM0hOo
שיחות וידאו עתידניות דרך מסכים שקופים, יטמיעו את המשוחח בחדר:
https://youtu.be/pD692WIY1m0
הסבר קצר על טכנולוגיית ההולופורטציה, שתאפשר לפגוש אנשים שנמצאים רחוק באופן מדומה:
https://youtu.be/7d59O6cfaM0
והפוטנציאל המסחרי של ההולופורטציה:
https://youtu.be/ck5sZXMvLew
איך נאכל ביחד עם חברים ואהובים ממרחקים?
לא מזמן סברנו שבעתיד יהיה שולחן האוכל של הבית החכם שלנו מצויד במסך גדול, או בקיר מסך. מסכים שכאלו יאפשרו לנו לסעוד ביחד עם בני משפחה, אהובים וחברים שמצויים בקצווי העולם, כך שנתקרב למי שרחוק.
תסריט אחר זימן לנו את האהובים הללו בהולוגרמות מדהימות בגודל טבעי, כשהם יושבים, עומדים ומהלכים בינינו. דמיינו ארוחה שבה הסועדים נמצאים ביבשות שונות, אבל משוחחים ואוכלים כאילו ישבו ליד אותו שולחן. זה אפשרי כיום, אבל לא בזמן אמת אלא בשימוש בהקלטות של מי שנמצא רחוק. בעתיד יאפשר רוחב פס עצום שנדרש לשם כך, לחוות תסריט כזה, באותו אופן שבו אנשים בפינות שונות של העולם משוחחים כיום בצ'אט או בסקייפ.
טכנולוגיה עוד יותר מתקדמת, ריאליסטית ומעניינת שמפותחת כיום היא "הולופורטציה" - שיגור מדומה של דמויות משני מקומות בעולם, כך שכל אחד יחוש שהשני נמצא לידו באותו חדר - אתה תשוחח עם חברך ותראה אותו בחדר שלך, בעוד שהוא יראה אותך בסלון הדירה שלו בניו-יורק...
כך יקטן בעתיד יותר ויותר המרחק הפיזי, שכיום אנו מגשרים עליו בעיקר בשיחות טלפון או וידאו. בזכות טכנולוגיות כאלה נוכל לשמור על קשר מוחשי יותר ולעשות דברים ביחד עם בני משפחה ואהובים רחוקים.
כיום כבר משתמשים גופים עסקיים עשירים בטכנולוגיה המאפשרת לשדר בזמן אמת וידאו טרנס-אטלנטי בשידור חי. כך ניתן לשוחח עם אנשים רחוקים, ממש כאילו היו בחדר. בדרך זו מתנהלות בעולם ישיבות ומסיבות עיתונאים, כשמערכות טלפרזנס, בעברית "נוכחות מרחוק", מאפשרות לראיין אנשים הנמצאים מעבר לים, או לקיים ועידות וידאו ברמה גבוהה.
בעתיד נוכל לפגוש את הקרובים הרחוקים כאילו היו ממש איתנו:
https://youtu.be/3g8UleB1ycs
בעולם העסקי הטכנולוגיה לזה כבר בשימוש:
https://youtu.be/4J_vrwM0hOo
שיחות וידאו עתידניות דרך מסכים שקופים, יטמיעו את המשוחח בחדר:
https://youtu.be/pD692WIY1m0
הסבר קצר על טכנולוגיית ההולופורטציה, שתאפשר לפגוש אנשים שנמצאים רחוק באופן מדומה:
https://youtu.be/7d59O6cfaM0
והפוטנציאל המסחרי של ההולופורטציה:
https://youtu.be/ck5sZXMvLew
איך ייראו מסכי העתיד?
מסכי העתיד הולכים לכיוונים שונים. יש מדענים הגורסים שיותר ויותר מסכים יהיו וירטואליים, כלומר מסכים שאינם מסכים והם בעצם הולוגרמות של מסך.
אחרים סבורים שמסכים גמישים יחליפו את המסכים הקשיחים שאנו מכירים. את המסך הגמיש, שכבר קיים, ניתן לקפל, הוא יהיה קשיח יותר ועמיד יותר בפני שריטות, נפילות ופגיעות אחרות.
כבר שנים שיש מגמה של מסכים קעורים, הנותנים הרגשה של עומק. כמוהם נמכרים גם מסכי התלת ממד שיוצרים עומק ויזואלי מדומה. כל אלה הם רק הניצנים של מסכי העתיד, שישמשו את המחשבים, הסמארטפונים והטלוויזיות של העתיד.
הנה המסכים שעתידים בעתיד להקיף אותנו בכל תחום:
https://youtu.be/5SIhlWFAJWk
הדגמה של המסכים הגמישים של העתיד:
http://youtu.be/f4AhTiQkWwk
כיוונים אחרים של מסכי עתיד:
http://youtu.be/Vax5Vv8lUTU?t=13s
מסך מבוסס הולוגרמה כפי שצופה לנו העתיד:
https://youtu.be/jWIGbapXc74
מסכים כאלו יוכלו להיות גם על הטלפונים שלכם:
https://youtu.be/nmzEe8j1TSM
מסך גמיש שכבר קיים:
http://youtu.be/HU2nG9qy6vs
החזון של LG:
https://youtu.be/qIRjytgNuhM
ומסכים קעורים שכיום הולכים ונכנסים לתעשיית הטלוויזיה ורבים רואים בהם משהו מיותר:
http://youtu.be/nB_LFEAhK34
מסכי העתיד הולכים לכיוונים שונים. יש מדענים הגורסים שיותר ויותר מסכים יהיו וירטואליים, כלומר מסכים שאינם מסכים והם בעצם הולוגרמות של מסך.
אחרים סבורים שמסכים גמישים יחליפו את המסכים הקשיחים שאנו מכירים. את המסך הגמיש, שכבר קיים, ניתן לקפל, הוא יהיה קשיח יותר ועמיד יותר בפני שריטות, נפילות ופגיעות אחרות.
כבר שנים שיש מגמה של מסכים קעורים, הנותנים הרגשה של עומק. כמוהם נמכרים גם מסכי התלת ממד שיוצרים עומק ויזואלי מדומה. כל אלה הם רק הניצנים של מסכי העתיד, שישמשו את המחשבים, הסמארטפונים והטלוויזיות של העתיד.
הנה המסכים שעתידים בעתיד להקיף אותנו בכל תחום:
https://youtu.be/5SIhlWFAJWk
הדגמה של המסכים הגמישים של העתיד:
http://youtu.be/f4AhTiQkWwk
כיוונים אחרים של מסכי עתיד:
http://youtu.be/Vax5Vv8lUTU?t=13s
מסך מבוסס הולוגרמה כפי שצופה לנו העתיד:
https://youtu.be/jWIGbapXc74
מסכים כאלו יוכלו להיות גם על הטלפונים שלכם:
https://youtu.be/nmzEe8j1TSM
מסך גמיש שכבר קיים:
http://youtu.be/HU2nG9qy6vs
החזון של LG:
https://youtu.be/qIRjytgNuhM
ומסכים קעורים שכיום הולכים ונכנסים לתעשיית הטלוויזיה ורבים רואים בהם משהו מיותר:
http://youtu.be/nB_LFEAhK34
מהי הטסונה מיקו, הזמרת הוירטואלית מיפאן?
מה הייתם אומרים אם היינו מספרים לכם שסנסציית הפופ של יפאן הייתה עד לפני כמה שנים הולוגרמה מצויירת ויפה להפליא של זמרת וירטואלית מצויירת?
קוראים לה הטסונה מיקו (Hatsune Miku) והיא ווקלואידית, כלומר זמרת שנוצרה בתוכנת מחשב. תוכנת הווקלואיד מאפשרת כיום לסנתז קולות ולייצר "זמרים מדומים". הזמרים הווירטואליים הללו נקראים "ווקלואידים" והזמרת הוירטואלית הטסונה מיקו היא המצליחה שבהם עד עתה.
הקריירה של מיקו החלה כשביפאן נדגם לפני כמה שנים קולה של הזמרת סאקי פוג'יטה והוכנס לתוכנת הסינטסייזר "ווקלואיד". את הקול המסונתז בווקלואיד ניתן לעבד כך שיבצע שירים בסולם שהמשתמש בוחר. הווקלואיד ינשום במקומות הנכונים וגובהו ישתנה בהתאם למנגינת השירה הרצוייה. במקרה הזה הולבש הקול של הווקלואיד על דמות מונפשת שצויירה לאחר מכן, דמות של נערה מצודדת, בת 16 שזכתה לשם הטסונה מיקו (Hatsune Miku).
הטסונה מיקו, הזמרת היפאנית הבדוייה, החלה להופיע כהולוגרמה בסיבוב הופעות עם מופעים חיים ומפוצצי-אולמות. זו הייתה ההולוגרמה הראשונה בעולם שפצחה בקריירת שירה פעילה בליווי של להקה אנושית. איש לא ידע אם זה יצליח. אבל היפאנים, כמו היפאנים, "עפו עליה..." - מיקו ממלאת אולמות והכרטיסים להופעות שלה אוזלים בתוך שעות ספורות. היא צברה מאות אלפי מעריצים בעולם כולו ובמיוחד ביפאן. קולה הגבוה לא מרתיע את היפאנים שרגילים לשירה כזו וגם אחרים בעולם אוהבים את ההופעה שלה.
מה שלא פחות מעניין הוא שאת שיריה של מיקו כותבים ומלחינים המעריצים שלה. באמצעות תוכנת ה-Vocaloid שיצרה חברת Crypton Future Media הם "מלמדים" את הזמרת הווירטואלית לשיר שירים שכתבו לה והטובים והמצליחים שבהם מושמעים לאחר מכן על הבמה.
הנה הטסונה מיקו בהופעה חיה למול קהל נלהב:
http://youtu.be/LDMmcsH0fo8
יש לה גם קליפים, כמו זה:
http://youtu.be/bawqVeCRnlM
והיא מופיעה בפרסומות:
http://youtu.be/UaA2liN9LKM
כך יצר אותה מעריץ על המחשב שלו:
https://youtu.be/LIk1Gq88IKg
כך מכינים במת הולוגרמה בבית:
http://youtu.be/iiJn9H-8H1M
כך ילדים צעירים מגיבים להצונה מיקו:
http://youtu.be/egcfC7PCneQ
והנה מופע שלם של מיקו וחברות:
http://youtu.be/pOk9SbpTNh0?long=yes
מה הייתם אומרים אם היינו מספרים לכם שסנסציית הפופ של יפאן הייתה עד לפני כמה שנים הולוגרמה מצויירת ויפה להפליא של זמרת וירטואלית מצויירת?
קוראים לה הטסונה מיקו (Hatsune Miku) והיא ווקלואידית, כלומר זמרת שנוצרה בתוכנת מחשב. תוכנת הווקלואיד מאפשרת כיום לסנתז קולות ולייצר "זמרים מדומים". הזמרים הווירטואליים הללו נקראים "ווקלואידים" והזמרת הוירטואלית הטסונה מיקו היא המצליחה שבהם עד עתה.
הקריירה של מיקו החלה כשביפאן נדגם לפני כמה שנים קולה של הזמרת סאקי פוג'יטה והוכנס לתוכנת הסינטסייזר "ווקלואיד". את הקול המסונתז בווקלואיד ניתן לעבד כך שיבצע שירים בסולם שהמשתמש בוחר. הווקלואיד ינשום במקומות הנכונים וגובהו ישתנה בהתאם למנגינת השירה הרצוייה. במקרה הזה הולבש הקול של הווקלואיד על דמות מונפשת שצויירה לאחר מכן, דמות של נערה מצודדת, בת 16 שזכתה לשם הטסונה מיקו (Hatsune Miku).
הטסונה מיקו, הזמרת היפאנית הבדוייה, החלה להופיע כהולוגרמה בסיבוב הופעות עם מופעים חיים ומפוצצי-אולמות. זו הייתה ההולוגרמה הראשונה בעולם שפצחה בקריירת שירה פעילה בליווי של להקה אנושית. איש לא ידע אם זה יצליח. אבל היפאנים, כמו היפאנים, "עפו עליה..." - מיקו ממלאת אולמות והכרטיסים להופעות שלה אוזלים בתוך שעות ספורות. היא צברה מאות אלפי מעריצים בעולם כולו ובמיוחד ביפאן. קולה הגבוה לא מרתיע את היפאנים שרגילים לשירה כזו וגם אחרים בעולם אוהבים את ההופעה שלה.
מה שלא פחות מעניין הוא שאת שיריה של מיקו כותבים ומלחינים המעריצים שלה. באמצעות תוכנת ה-Vocaloid שיצרה חברת Crypton Future Media הם "מלמדים" את הזמרת הווירטואלית לשיר שירים שכתבו לה והטובים והמצליחים שבהם מושמעים לאחר מכן על הבמה.
הנה הטסונה מיקו בהופעה חיה למול קהל נלהב:
http://youtu.be/LDMmcsH0fo8
יש לה גם קליפים, כמו זה:
http://youtu.be/bawqVeCRnlM
והיא מופיעה בפרסומות:
http://youtu.be/UaA2liN9LKM
כך יצר אותה מעריץ על המחשב שלו:
https://youtu.be/LIk1Gq88IKg
כך מכינים במת הולוגרמה בבית:
http://youtu.be/iiJn9H-8H1M
כך ילדים צעירים מגיבים להצונה מיקו:
http://youtu.be/egcfC7PCneQ
והנה מופע שלם של מיקו וחברות:
http://youtu.be/pOk9SbpTNh0?long=yes
מה השילוב המיוחד של משקפי הולולנס?
משקפי ה"הולו-לנס" (HoloLens) של חברת מיקרוסופט הם משקפי מציאות מעורבת (Mixed Reality) המאפשרים לחוות את העולם המדומה, הוירטואלי, ביחד עם העולם האמיתי. מיקרוסופט כבר מוכרת את HoloLens, ערכת ה-AR שלה ונראה שיש לה סיכוי לעשות חיל בתחום הזה.
בעוד משקפי ה-VR ה"רגילים", כמו אוקולוס ריפט ומשקפי הקרדבורד, אוטמים את העולם שמסביב ומכניסים את המשתמש לעולם מדומה לחלוטין, משקפי ה-HoloLens שפיתחה חברת מיקרוסופט, משלבים בין המציאות שמסביבנו ובין המציאות הוירטואלית. כלומר מדובר במשקפיים המאפשרים למה שמסביב להגיע לעיניים, אך מלבישים על גבי הסביבה הטבעית הזו את העולם הממוחשב, במגוון דרכים וטכנולוגיות.
משקפי ה-HoloLens מציגים אל מול עיני המשתמש עצמים מדומים, המשתלבים במציאות שמסביבו. כך ניתן למשל לראות את מסך סקייפ על השיש במטבח ולשוחח עם אמא, או לראות הולוגרמה של הצד השני כדמות תלת-ממדית שיושבת על הכורסה בסלון. ההולו-לנס יאפשרו לנו לבנות עולם במשחק מיינקראפט שנבנה על השטיח, או לעבוד על הולוגרמה של מבנה שאנו מתכננים בתוכנת תיב"ם. גיימרים יכולים להלחם בחייזרים ומפלצות שפורצים מקירות החדר, באמצעות כלי נשק וירטואליים שהם עוטים על היד.
תחום הלימוד מרחוק יוכל גם הוא להשתמש במשקפיים המהפכניות. יכולות כמו שיעור עם מורה בשיחת סקייפ, שמופיע בהולוגרמה אל מול עיני הלומד, מצייר באוויר דברים, מסמן חלקים במכשיר האמיתי שאל מול הלומד, או במכשיר מדומה, מסביר כיצד להשתמש בו ועוד. הכל משולב באיורים ותרשימים הולוגרפיים ש"מצויירים" על הקיר ולמעשה המציאות היא חלל לימודי, עם מכשירים אמיתיים בתור מודלים. כך יוכלו סטודנטים, רופאים ומדענים להתמקד באיברים רלוונטיים בגוף האדם ולבחור לצפות במערכות מסויימות ורק בהן. כך יוכלו לסקור בנפרד כל מערכת (העצמות, העצבים, מערכת השרירים, הדם וכדומה). החיישנים שבמשקפיים מאפשרים מעקב אחרי תנועות ידיו של המשתמש וכך ניתן לבצע פעולות מדומות על מודל התלת-ממדי, עד להדמיות של ניתוחים, תיקונים מדומים של מכשירים ועוד.
לא פחות מ-4 מצלמות שקולטות את הסביבה יש בהולולנס, מצלמת עומק משוכללת, 4 מיקרופונים, חיישן אור מתקדם, מצלמה מובנית להקלטת וידאו ותמונות, מעבד 32 ביט של אינטל וכונן של 64GB לאחסון מידע. אבל לפני רשימת המצאי הזו משלבים HoloLens, משקפי המציאות המועשרת, בין מגוון של רעיונות שמבשילים בשנים האחרונות, כמו מציאות מדומה, מציאות רבודה או מועשרת, הולגרמות ועוד.
מומחים רבים סבורים שמשקפי הולולנס עשויים להפוך לפיתוח המרכזי והחשוב ביותר שחברת מיקרוסופט תביא לעולם הטכנולוגיה בשנים הקרובות. בניהול נכון תוכל החברה, שלא זוהתה בשנים האחרונות כחברה פורצת דרך, על אף פיתוחים מעניינים וחדשניים כמו מחשב הסורפייס וטכנולוגיית הקינקט, להפוך את ההולולנס לאחד המוצרים החשובים ופורצי הדרך בשנים הקרובות.
הנה שימושים לדוגמה של ההולונס:
https://youtu.be/NwY-6sQDYnk
היטמעות במשחק המחשב מיינקרפט במשקפי ההולולנס:
http://youtu.be/HeUXTzwr2fI
משחק אחר:
https://youtu.be/oUaiXs3qx6k
והאם זה העתיד של הסופרבול עם הטכנולוגיות הללו? (עברית):
https://youtu.be/zk__x6Y9CEU
משקפי ה"הולו-לנס" (HoloLens) של חברת מיקרוסופט הם משקפי מציאות מעורבת (Mixed Reality) המאפשרים לחוות את העולם המדומה, הוירטואלי, ביחד עם העולם האמיתי. מיקרוסופט כבר מוכרת את HoloLens, ערכת ה-AR שלה ונראה שיש לה סיכוי לעשות חיל בתחום הזה.
בעוד משקפי ה-VR ה"רגילים", כמו אוקולוס ריפט ומשקפי הקרדבורד, אוטמים את העולם שמסביב ומכניסים את המשתמש לעולם מדומה לחלוטין, משקפי ה-HoloLens שפיתחה חברת מיקרוסופט, משלבים בין המציאות שמסביבנו ובין המציאות הוירטואלית. כלומר מדובר במשקפיים המאפשרים למה שמסביב להגיע לעיניים, אך מלבישים על גבי הסביבה הטבעית הזו את העולם הממוחשב, במגוון דרכים וטכנולוגיות.
משקפי ה-HoloLens מציגים אל מול עיני המשתמש עצמים מדומים, המשתלבים במציאות שמסביבו. כך ניתן למשל לראות את מסך סקייפ על השיש במטבח ולשוחח עם אמא, או לראות הולוגרמה של הצד השני כדמות תלת-ממדית שיושבת על הכורסה בסלון. ההולו-לנס יאפשרו לנו לבנות עולם במשחק מיינקראפט שנבנה על השטיח, או לעבוד על הולוגרמה של מבנה שאנו מתכננים בתוכנת תיב"ם. גיימרים יכולים להלחם בחייזרים ומפלצות שפורצים מקירות החדר, באמצעות כלי נשק וירטואליים שהם עוטים על היד.
תחום הלימוד מרחוק יוכל גם הוא להשתמש במשקפיים המהפכניות. יכולות כמו שיעור עם מורה בשיחת סקייפ, שמופיע בהולוגרמה אל מול עיני הלומד, מצייר באוויר דברים, מסמן חלקים במכשיר האמיתי שאל מול הלומד, או במכשיר מדומה, מסביר כיצד להשתמש בו ועוד. הכל משולב באיורים ותרשימים הולוגרפיים ש"מצויירים" על הקיר ולמעשה המציאות היא חלל לימודי, עם מכשירים אמיתיים בתור מודלים. כך יוכלו סטודנטים, רופאים ומדענים להתמקד באיברים רלוונטיים בגוף האדם ולבחור לצפות במערכות מסויימות ורק בהן. כך יוכלו לסקור בנפרד כל מערכת (העצמות, העצבים, מערכת השרירים, הדם וכדומה). החיישנים שבמשקפיים מאפשרים מעקב אחרי תנועות ידיו של המשתמש וכך ניתן לבצע פעולות מדומות על מודל התלת-ממדי, עד להדמיות של ניתוחים, תיקונים מדומים של מכשירים ועוד.
לא פחות מ-4 מצלמות שקולטות את הסביבה יש בהולולנס, מצלמת עומק משוכללת, 4 מיקרופונים, חיישן אור מתקדם, מצלמה מובנית להקלטת וידאו ותמונות, מעבד 32 ביט של אינטל וכונן של 64GB לאחסון מידע. אבל לפני רשימת המצאי הזו משלבים HoloLens, משקפי המציאות המועשרת, בין מגוון של רעיונות שמבשילים בשנים האחרונות, כמו מציאות מדומה, מציאות רבודה או מועשרת, הולגרמות ועוד.
מומחים רבים סבורים שמשקפי הולולנס עשויים להפוך לפיתוח המרכזי והחשוב ביותר שחברת מיקרוסופט תביא לעולם הטכנולוגיה בשנים הקרובות. בניהול נכון תוכל החברה, שלא זוהתה בשנים האחרונות כחברה פורצת דרך, על אף פיתוחים מעניינים וחדשניים כמו מחשב הסורפייס וטכנולוגיית הקינקט, להפוך את ההולולנס לאחד המוצרים החשובים ופורצי הדרך בשנים הקרובות.
הנה שימושים לדוגמה של ההולונס:
https://youtu.be/NwY-6sQDYnk
היטמעות במשחק המחשב מיינקרפט במשקפי ההולולנס:
http://youtu.be/HeUXTzwr2fI
משחק אחר:
https://youtu.be/oUaiXs3qx6k
והאם זה העתיד של הסופרבול עם הטכנולוגיות הללו? (עברית):
https://youtu.be/zk__x6Y9CEU
