כשהנר (Candle) דולק בחשיכה, הוא תמיד נראה מהפנט משהו. הניגוד שבין האור והנוגה של הלהבה הקטנה לבין החשיכה שמסביב הוא קסום ויוצר הרבה רגעים מיוחדים.

אבל מה מאפשר לנר להאיר כך? מהי השעווה שמאפשרת לנר בערה ארוכה יחסית, עד שהוא נגמר?

במרכז נר הפראפין, או השעווה בשמו העממי, יש פתיל המוקף הפראפין. זהו חומר הבעירה של הנר.

כשמציתים את פתיל הנר באמצעות מקור חום כמו גפרור או מצית, מתחיל חומר הבעירה לבעור בלהבה קטנה. החום שמשחררת הלהבה יוצר תגובת שרשרת של בעירה, חום ששומר על האש דוחקת, כל עוד יש פראפין כמקור הדלק.

ככל שהנר דולק הפראפין הולך ומתכלה לאיטו, תוך שהוא מפיץ מסביבו אור וחום.

כשנגמר הפראפין כמקור הדלק משתרר קור והאש כבה.


כך מאיר הנר (עברית):

https://youtu.be/mkOVZGlvzgY


נרות חנוכה בהילוך מהיר עד לסופם, כשהלהבה נכבית:

https://youtu.be/hAOHuHInKi4


והצד המדעי של הנרות:

https://youtu.be/B9asozzeAwY