שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי הייתה פורטוגל מעצמה ימית?
פורטוגל היא מדינה קטנה יחסית, השכנה המערבית של ספרד לחצי האי האיברי. כיום היא מדינה אירופית שקטה ונעימה, אך פעם הייתה זו מעצמה ימית מהמובילות בעולם.
העבר המפואר של פורטוגל נבנה בעידן התגליות. זו הייתה תקופה שבה הפכה פורטוגל הקטנה לאימפריה ימית גדולה ועשירה. היא עשתה זאת בזכות מגלי ארצות וחוקרי עולם נועזים כמו וסקו דה גאמה, ברתולומיאו דיאש ואחרים.
מגלי העולם של פורטוגל עתידים להיות האירופאים הראשונים שיציבו במאה ה-15 את רגליהם במקומות כמו איי מדירה, האיים האזורים וקונגו. מכאן יצאו המגלים של כף התקווה הטובה בשנת 1488 ועשור אחר כך ימצא וסקו די גאמה שם, את הדרך הימית להודו. בתחילת המאה ה-16 ייצאו מכאן מגלי וכובשי ברזיל, ניו-פאונלנד ולקראת סוף המאה גם של יפאן.
בתקופה זו יצאו מכאן יורדי ים פורטוגלים למסעות ארוכים בים. הללו הביאו אותם למחוזות חדשים, ביבשות אסיה, אמריקה ואפריקה. מכאן יצאו המגלים הפורטוגזים הגדולים והניחו את היסודות לצמיחת האימפריה הפורטוגזית הקולוניאליסטית, שעתידה לשלוט בזכותם על ארצות רבות מעבר לים. ביניהן נמצאות ברזיל, אנגולה ומוזמביק של היום ואפילו האיים שנמצאים מול חופי סין.
זה לא קרה סתם שפורטוגל עלתה לשליטה בימים. אחת הסיבות לכך הייתה חידושים טכנולוגיים מסעירים שפותחו בה אז. אחד מהם הוא ספינת הקרוול, בעלת המפרשים המשולשים ויכולת הניווט המעולה.
גם ציוד הניווט החדשני שפיתחו הפורטוגלים תרם להצלחת המסעות בימים והמסחר שניהלה פורטוגל עם ארצות רחוקות, כמו הודו ואמריקה. במיוחד תרמו אז להצלחתה המפות הפורטוגזיות הסודיות, שהציגו את מסלולי הניווט הייחודיים שגילו מגלי העולם הפורטוגליים במסעותיהם. המפות הללו היקנו לפורטוגל ידע חשוב, שהיה יתרון על כל שאר הממלכות ובמיוחד על המתחרה הגדולה שלה בעידן התגליות - ספרד.
הנה סרטון על פורטוגל (עברית):
https://youtu.be/yBI6UGejQxk
היופי שלה:
http://youtu.be/13JzhYcS0mw
סיור מצולם בפורטוגל:
http://youtu.be/lm5M8tgvhd8
ההיסטוריה של פורטוגל:
http://youtu.be/mQoAE1emWDE?t=22s
אחד הסמלים של האימפריה הפורטוגלית הוא מגדל בלם שבליסבון:
https://www.youtube.com/watch?v=uD6igDRWpVo
ופורטוגל של היום:
https://youtu.be/qt-T6Zbry98
מה היה עידן התגליות?
עידן התגליות (Age of Discoveries) היה פרק זמן, לאורך כל המאות ה-15 ו-16, שבו יצאו מגלי ארצות לכיוונים שונים ברחבי העולם, כדי לאתר נתיבי מסחר ושותפים חדשים למסחר. כחלק מתקופת הרנסאסנס, של יציאה מחשכת ימי הביניים, אל עולמות, נתיבים ורעיונות חדשים, היה עידן התגליות כלי להרחבה גאוגרפית של העולם האירופי.
בעידן התגליות גילו מגלי העולם האירופאים עמים וארצות חדשים, שלא הכיר בעבר. ביניהם בולטת כמובן יבשת אמריקה, שבתחילה סברו שהיא בכלל הודו. הם מצאו נתיבים ימיים ישירים לארצות רחוקות כמו הודו וסין ופגשו בעמים שלא היו ידועים להם לפני כן, כמו התרבות האצטקית ותרבות האינקה של אמריקה הדרומית.
בין מגלי הארצות המפורסמים ביותר של עידן התגליות ניתן למצוא את מגלה אמריקה כריסטופר קולומבוס, את וסקו דה גמה, שפילס דרך ימית עד להודו, ואת מקיף העולם הראשון פרדיננד מגלן.
מה שאיפשר והפרה את עידן התגליות הייתה הרוח הפתוחה והטכנולוגיה החדשה של תקופת הרנסאנס. הפריצה אל העולם שמסביב התרחשה תודות למגוון חידושים ופיתוחים, בתחומים כמו מיפוי (קרטוגרפיה), ניווט ימי, פיתוח כלי נשק ובניית ספינות חדשניות ובעלות יכולות שלא היו קיימות לפני כן.
בלטו במסעות הגדולים של התקופה דגמי ספינות חדשניים שפותחו בפורטוגל, מעצמה ימית באותן שנים ומי שעתידה להתפתח תודות לעידן התגליות לדרגת אימפריה. ספינות הקאראק והקרוולה הפורטוגליות, היו הראשונות שאפשרו הפלגה בטוחה לטווחים ארוכים ובים סוער. בעזרתן החלה יציאה מהים התיכון, השליו יחסית, אל האוקיינוסים הסוערים והגדולים, מהאוקיינוס האטלנטי ועד לאוקיינוס ההודי.
הנה עידן התגליות:
https://youtu.be/uvo2Dvjujxg
פרסטר ג'ון, המלך המיתולוגי שהשפיע מאות שנים וחולל את עידן התגליות, אך כלל לא היה קיים (מתורגם):
https://youtu.be/aJKqtoAcutA
תקופת הרנסאנס היא שהביאה את עידן התגליות:
https://youtu.be/0Gru9ucHD3k
מפה מעידן התגליות:
https://youtu.be/VZ_zdnUCSGQ
ואחרי פורטוגל וספרד, גם האנגלים, הצרפתים וההולנדים יצאו לגלות. כך למשל יסדו ההולנדים את ניו אמסטרדם:
https://youtu.be/usUM2mqNZ0Y
מה חידשה ספינת הקרוולה?
עידן התגליות של תקופת הרנסאנס והפריצה אל העולם שמחוץ לאירופה חבים את קיומם לרוח הרנסאנס והשאיפה של בני התקופה לידע והרחבת אופקים, תרתי-משמע. אבל מרכיב חשוב בהצלחת מגלי העולם של התקופה היה מגוון החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו אז.
אחד הבולטים שבחידושים הטכנולוגיים הללו היה פיתוחן של ספינות חדישות ופורצות דרך ביכולותיהן הימיות. אלה בלטו במסעות הגדולים של התקופה והביאו ביעילות ובבטחה יחסית את מגלי הים של המאות 15-16, רחוק מכל מי שקדמו להם.
מבין דגמי הספינות החדשניים של התקופה בלטה אז במיוחד ספינת הקרוולה (Caravel), או בשמה הפורטוגזי קָרַוֶּלָה. זה היה סוג של אניית מפרש חזקה ובעלת כושר תמרון מצוין, בעלת 2-4 תרנים, שעל אף שפותחה במקור כספינת חופים ודיג, הפכו אותה כישורי השיט המצוינים שלה לחביבתם של מגלי הים הפורטוגלים ואחר-כך גם הספרדים.
קלה, חזקה ומהירה מכל סוגי הספינות של תקופתה, באופן מסוים הפכה הקרוולה הפורטוגלית לסמל של הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות. יותר מזה, הקרוולה הייתה אחת הסיבות שהפכו את פורטוגל באותה תקופה למעצמה ימית ואף לאימפריה. כמו ספינת הקאראק, עוד דגם מוצלח של ספינה שפותח ואומץ בהתלהבות בעידן התגליות, אפשרה הקרוולה הפורטוגלית הפלגה בטוחה בימים רחוקים, סוערים והרי-אסון, אל עבר יעדים רחוקים במיוחד ולגילויים לא ידועים מראש.
יכולות התמרון האגדיות שלה, אפשרו לקרוולה להפליג בזווית שהיא כמעט נגד הרוח. את הביצועים האלה השיגו בוני הספינה בזכות שיטה ש"גנבו" ממתכנני אניות מוסלמים - הם הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים שלה, מפרש משולש. המפרש הזה הגדיל מאד את יכולת התמרון שלה והגדיל את יכולת השרידות בים סוער.
נתן אלתרמן, בשירו "מסעות בנימין מטודלה", כתב עליה "הוּא סָבַב עֲרָבוֹת וִיְעָרִים / וְלֹא נָח בְּכָל אֵלֶּה הוּא, אֶלָּא / גַּם חָצַה גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים / בִּסְפִינָה שֶׁנִּקְרֵאת קָרַוֶּלָה...".
הנה סיפורה של ספינת הקרוולה:
https://youtu.be/1G7gVC7SUNs
ספינתו של ברתולומיאו דיאש:
https://youtu.be/RDUY561LUH4
וסרט תיעודי על מוזיאון דיאש עם ספינת הקרוול המשוחזרת שלו:
https://youtu.be/GJ_J3YsNyzw?long=yes
מי מצא את הנתיב הימי להודו?
מגלה הארצות הפורטוגלי ואסקו דה גמה (Vasco da Gama), או ושקו דה גאמה, היה בר מזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו. דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים.
משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "את כך התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה. משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני. הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו. הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות, היה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
הנה סיפורו של ואסקו דה גמה:
https://youtu.be/rxHf_2zTcQo
תולדות חייו:
https://youtu.be/oFIyuYPP6PE
עוד על חייו של המגלה הגדול:
http://youtu.be/MWrY7thtIAY
מי גילה את כף התקווה הטובה?
הוא לא האמין שזה קורה לו. זה עתה גילה רב החובל והנווט המצטיין את המעבר הנחשק מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי ובכך הגשים את חלומו של כל ספן אירופי, כשהצליח לפצח את סוד המעבר מהמערב למזרח דרך צידה הדרומי של יבשת אפריקה. אך דווקא עכשיו מסרבים הקצינים שלו להמשיך בהפלגה אל עבר הודו ומאלצים אותו לשוב הביתה...
זה היה הרגע הקשה בקריירה של מגלה הארצות הפורטוגלי ברתולומיאו דיאש (Bartolomeu Dias). הוא ירדוף אותו שנים רבות ודיאש ירגיש שהשיבה הביתה לפורטוגל גזלה ממנו את התהילה שכה הגיעה לו. כשהגיע ל"כף התקווה הטובה" הוא היה זה שפתח את השער הימי אל המזרח, אך לא זכה להיות זה שימצא בהמשכו את המסלול הימי הישיר אל הודו.
ואכן, דיאש היה הספן האירופי הראשון שהקיף את "כף התקווה הטובה" שבדרום אפריקה. זה קרה בשנת 1488 והוא כמעט וקיפד את חייו וחיי הצוות במבצע הזה, כשסערה קשה כמעט והטביעה את ספינות הקראוול שהנהיג במסע. מששככה הסערה הוא שט צפונה ולהפתעתו גילה מצפון לו את חופי אפריקה. כך הבין שהגיע לקצה הדרומי של היבשת, מטרת המסע.
אם ימשיך בהפלגה מזרחה, הוא ידע, ממתינה לו אסיה כולה והודו, ארץ התבלינים הכל כך מבוקשים באירופה. אבל אז בא המרד שבו אילץ אותו הצוות העייף והמפוחד, שחשש שזה עתה הגיע אל מעבר לסוף העולם, לשוב הביתה לפורטוגל.
דיאש חזר וזכה אמנם לכבוד, אך לא לתהילה. כשנכנסו ספינותיו של דיאש לנמל ליסבון עמד על הרציף כריסטופר קולומבוס. האחרון בדיוק הגיע לפורטוגל כדי לשכנע את המלך לממן מסע מערבה אל הודו. אך המלך הפורטוגלי סרב, לאחר שמצא דיאש את המעבר המזרחי אל הודו. בכך אילץ את קולומבוס לפנות אל מלך ספרד.
דיאש ניסה לתכנן את המסע הבא אל הודו. אך המלך הפוטוגלי שהתחלף, העדיף לשלוח למסע הזה את וסקו דה גמה, מי שאכן ימצא את הדרך הימית להודו ויזכה בתהילה. דיאש המשיך לשוט בימים, אך יוקרתו נפגעה ו-12 שנים לאחר הגילוי ההיסטורי שלו, הוא טבע ליד ברזיל, בספינה שבה היה קפטן מישנה.
כיום מוצב בכף התקווה הטובה מגדלור הנושא את שמו.
הנה סיפור תגליתו הגדולה של דיאש:
http://youtu.be/2t81wR8vOi4
סיפורו חייו של ברתולומיאו דיאש בקצרה:
http://youtu.be/--lNkdr0s2M
סיפור מסעו לגילוי כף התקווה הטובה:
http://youtu.be/RDUY561LUH4
ומסלול מסעו המפורסם לכף התקווה הטובה:
http://youtu.be/bbtlIIlBbTw
כיצד היה מגלן לראשון שהקיף את העולם?
פרדיננד מגלן (Magellan) היה ספן ומגלה ארצות חשוב מהמאה ה-16, הראשון שהגיע ישירות להודו דרך הים. מגלן היה הראשון שיצא למסע על מנת להקיף את העולם בספינה. מסע זה רק חלק קטן מאנשיו הצליחו להשלים, לאחר שמגלן עצמו ורבים מאנשיו נהרג בתקיפת אי בפיליפינים ואחרים במהלך המסע הקשה.
מגלן היה הספן האירופאי הראשון שהפליג באוקיינוס השקט, והוא זה שנתן לו את שמו, בשל השקט ששרר בו כשהגיעו אליו לראשונה. הוא הגיע לשם כשגילה את "מצר מגלן" - מעבר בן 600 קילומטרים ברוחב של 24 ק"מ, בין דרום אמריקה ל"ארץ האש" שמדרום לה ואיפשר מעבר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
במסעותיו גילה מגלן את הפינגווין (הוא קרא לו "אווז שחור שנאלצנו להפשיט את עורו במקום למרוט את נוצותיו"), את האלפקה או הלמה ושתי גלקסיות ביקום, שניתן לראות רק מחצי כדור הארץ הדרומי.
הנה סיפורו של פרדיננד מגלן (מתורגם):
https://youtu.be/pFdiX8mj0Es
סרטון קצר עליו:
http://youtu.be/0SVJKXCLooE
חייו של פרדיננד מגלן:
https://youtu.be/YQE0NT233UE
סרט על מסעו של מגלן:
http://youtu.be/_XpxHsYaohg
ומסלול מסעו של מגלן מסביב העולם:
http://youtu.be/OD7Flg4q9kk
פורטוגל היא מדינה קטנה יחסית, השכנה המערבית של ספרד לחצי האי האיברי. כיום היא מדינה אירופית שקטה ונעימה, אך פעם הייתה זו מעצמה ימית מהמובילות בעולם.
העבר המפואר של פורטוגל נבנה בעידן התגליות. זו הייתה תקופה שבה הפכה פורטוגל הקטנה לאימפריה ימית גדולה ועשירה. היא עשתה זאת בזכות מגלי ארצות וחוקרי עולם נועזים כמו וסקו דה גאמה, ברתולומיאו דיאש ואחרים.
מגלי העולם של פורטוגל עתידים להיות האירופאים הראשונים שיציבו במאה ה-15 את רגליהם במקומות כמו איי מדירה, האיים האזורים וקונגו. מכאן יצאו המגלים של כף התקווה הטובה בשנת 1488 ועשור אחר כך ימצא וסקו די גאמה שם, את הדרך הימית להודו. בתחילת המאה ה-16 ייצאו מכאן מגלי וכובשי ברזיל, ניו-פאונלנד ולקראת סוף המאה גם של יפאן.
בתקופה זו יצאו מכאן יורדי ים פורטוגלים למסעות ארוכים בים. הללו הביאו אותם למחוזות חדשים, ביבשות אסיה, אמריקה ואפריקה. מכאן יצאו המגלים הפורטוגזים הגדולים והניחו את היסודות לצמיחת האימפריה הפורטוגזית הקולוניאליסטית, שעתידה לשלוט בזכותם על ארצות רבות מעבר לים. ביניהן נמצאות ברזיל, אנגולה ומוזמביק של היום ואפילו האיים שנמצאים מול חופי סין.
זה לא קרה סתם שפורטוגל עלתה לשליטה בימים. אחת הסיבות לכך הייתה חידושים טכנולוגיים מסעירים שפותחו בה אז. אחד מהם הוא ספינת הקרוול, בעלת המפרשים המשולשים ויכולת הניווט המעולה.
גם ציוד הניווט החדשני שפיתחו הפורטוגלים תרם להצלחת המסעות בימים והמסחר שניהלה פורטוגל עם ארצות רחוקות, כמו הודו ואמריקה. במיוחד תרמו אז להצלחתה המפות הפורטוגזיות הסודיות, שהציגו את מסלולי הניווט הייחודיים שגילו מגלי העולם הפורטוגליים במסעותיהם. המפות הללו היקנו לפורטוגל ידע חשוב, שהיה יתרון על כל שאר הממלכות ובמיוחד על המתחרה הגדולה שלה בעידן התגליות - ספרד.
הנה סרטון על פורטוגל (עברית):
https://youtu.be/yBI6UGejQxk
היופי שלה:
http://youtu.be/13JzhYcS0mw
סיור מצולם בפורטוגל:
http://youtu.be/lm5M8tgvhd8
ההיסטוריה של פורטוגל:
http://youtu.be/mQoAE1emWDE?t=22s
אחד הסמלים של האימפריה הפורטוגלית הוא מגדל בלם שבליסבון:
https://www.youtube.com/watch?v=uD6igDRWpVo
ופורטוגל של היום:
https://youtu.be/qt-T6Zbry98
עידן התגליות (Age of Discoveries) היה פרק זמן, לאורך כל המאות ה-15 ו-16, שבו יצאו מגלי ארצות לכיוונים שונים ברחבי העולם, כדי לאתר נתיבי מסחר ושותפים חדשים למסחר. כחלק מתקופת הרנסאסנס, של יציאה מחשכת ימי הביניים, אל עולמות, נתיבים ורעיונות חדשים, היה עידן התגליות כלי להרחבה גאוגרפית של העולם האירופי.
בעידן התגליות גילו מגלי העולם האירופאים עמים וארצות חדשים, שלא הכיר בעבר. ביניהם בולטת כמובן יבשת אמריקה, שבתחילה סברו שהיא בכלל הודו. הם מצאו נתיבים ימיים ישירים לארצות רחוקות כמו הודו וסין ופגשו בעמים שלא היו ידועים להם לפני כן, כמו התרבות האצטקית ותרבות האינקה של אמריקה הדרומית.
בין מגלי הארצות המפורסמים ביותר של עידן התגליות ניתן למצוא את מגלה אמריקה כריסטופר קולומבוס, את וסקו דה גמה, שפילס דרך ימית עד להודו, ואת מקיף העולם הראשון פרדיננד מגלן.
מה שאיפשר והפרה את עידן התגליות הייתה הרוח הפתוחה והטכנולוגיה החדשה של תקופת הרנסאנס. הפריצה אל העולם שמסביב התרחשה תודות למגוון חידושים ופיתוחים, בתחומים כמו מיפוי (קרטוגרפיה), ניווט ימי, פיתוח כלי נשק ובניית ספינות חדשניות ובעלות יכולות שלא היו קיימות לפני כן.
בלטו במסעות הגדולים של התקופה דגמי ספינות חדשניים שפותחו בפורטוגל, מעצמה ימית באותן שנים ומי שעתידה להתפתח תודות לעידן התגליות לדרגת אימפריה. ספינות הקאראק והקרוולה הפורטוגליות, היו הראשונות שאפשרו הפלגה בטוחה לטווחים ארוכים ובים סוער. בעזרתן החלה יציאה מהים התיכון, השליו יחסית, אל האוקיינוסים הסוערים והגדולים, מהאוקיינוס האטלנטי ועד לאוקיינוס ההודי.
הנה עידן התגליות:
https://youtu.be/uvo2Dvjujxg
פרסטר ג'ון, המלך המיתולוגי שהשפיע מאות שנים וחולל את עידן התגליות, אך כלל לא היה קיים (מתורגם):
https://youtu.be/aJKqtoAcutA
תקופת הרנסאנס היא שהביאה את עידן התגליות:
https://youtu.be/0Gru9ucHD3k
מפה מעידן התגליות:
https://youtu.be/VZ_zdnUCSGQ
ואחרי פורטוגל וספרד, גם האנגלים, הצרפתים וההולנדים יצאו לגלות. כך למשל יסדו ההולנדים את ניו אמסטרדם:
https://youtu.be/usUM2mqNZ0Y
עידן התגליות של תקופת הרנסאנס והפריצה אל העולם שמחוץ לאירופה חבים את קיומם לרוח הרנסאנס והשאיפה של בני התקופה לידע והרחבת אופקים, תרתי-משמע. אבל מרכיב חשוב בהצלחת מגלי העולם של התקופה היה מגוון החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו אז.
אחד הבולטים שבחידושים הטכנולוגיים הללו היה פיתוחן של ספינות חדישות ופורצות דרך ביכולותיהן הימיות. אלה בלטו במסעות הגדולים של התקופה והביאו ביעילות ובבטחה יחסית את מגלי הים של המאות 15-16, רחוק מכל מי שקדמו להם.
מבין דגמי הספינות החדשניים של התקופה בלטה אז במיוחד ספינת הקרוולה (Caravel), או בשמה הפורטוגזי קָרַוֶּלָה. זה היה סוג של אניית מפרש חזקה ובעלת כושר תמרון מצוין, בעלת 2-4 תרנים, שעל אף שפותחה במקור כספינת חופים ודיג, הפכו אותה כישורי השיט המצוינים שלה לחביבתם של מגלי הים הפורטוגלים ואחר-כך גם הספרדים.
קלה, חזקה ומהירה מכל סוגי הספינות של תקופתה, באופן מסוים הפכה הקרוולה הפורטוגלית לסמל של הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות. יותר מזה, הקרוולה הייתה אחת הסיבות שהפכו את פורטוגל באותה תקופה למעצמה ימית ואף לאימפריה. כמו ספינת הקאראק, עוד דגם מוצלח של ספינה שפותח ואומץ בהתלהבות בעידן התגליות, אפשרה הקרוולה הפורטוגלית הפלגה בטוחה בימים רחוקים, סוערים והרי-אסון, אל עבר יעדים רחוקים במיוחד ולגילויים לא ידועים מראש.
יכולות התמרון האגדיות שלה, אפשרו לקרוולה להפליג בזווית שהיא כמעט נגד הרוח. את הביצועים האלה השיגו בוני הספינה בזכות שיטה ש"גנבו" ממתכנני אניות מוסלמים - הם הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים שלה, מפרש משולש. המפרש הזה הגדיל מאד את יכולת התמרון שלה והגדיל את יכולת השרידות בים סוער.
נתן אלתרמן, בשירו "מסעות בנימין מטודלה", כתב עליה "הוּא סָבַב עֲרָבוֹת וִיְעָרִים / וְלֹא נָח בְּכָל אֵלֶּה הוּא, אֶלָּא / גַּם חָצַה גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים / בִּסְפִינָה שֶׁנִּקְרֵאת קָרַוֶּלָה...".
הנה סיפורה של ספינת הקרוולה:
https://youtu.be/1G7gVC7SUNs
ספינתו של ברתולומיאו דיאש:
https://youtu.be/RDUY561LUH4
וסרט תיעודי על מוזיאון דיאש עם ספינת הקרוול המשוחזרת שלו:
https://youtu.be/GJ_J3YsNyzw?long=yes
מגלה הארצות הפורטוגלי ואסקו דה גמה (Vasco da Gama), או ושקו דה גאמה, היה בר מזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו. דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים.
משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "את כך התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה. משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני. הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו. הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות, היה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
הנה סיפורו של ואסקו דה גמה:
https://youtu.be/rxHf_2zTcQo
תולדות חייו:
https://youtu.be/oFIyuYPP6PE
עוד על חייו של המגלה הגדול:
http://youtu.be/MWrY7thtIAY
האימפריה הפורטוגלית
הוא לא האמין שזה קורה לו. זה עתה גילה רב החובל והנווט המצטיין את המעבר הנחשק מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי ובכך הגשים את חלומו של כל ספן אירופי, כשהצליח לפצח את סוד המעבר מהמערב למזרח דרך צידה הדרומי של יבשת אפריקה. אך דווקא עכשיו מסרבים הקצינים שלו להמשיך בהפלגה אל עבר הודו ומאלצים אותו לשוב הביתה...
זה היה הרגע הקשה בקריירה של מגלה הארצות הפורטוגלי ברתולומיאו דיאש (Bartolomeu Dias). הוא ירדוף אותו שנים רבות ודיאש ירגיש שהשיבה הביתה לפורטוגל גזלה ממנו את התהילה שכה הגיעה לו. כשהגיע ל"כף התקווה הטובה" הוא היה זה שפתח את השער הימי אל המזרח, אך לא זכה להיות זה שימצא בהמשכו את המסלול הימי הישיר אל הודו.
ואכן, דיאש היה הספן האירופי הראשון שהקיף את "כף התקווה הטובה" שבדרום אפריקה. זה קרה בשנת 1488 והוא כמעט וקיפד את חייו וחיי הצוות במבצע הזה, כשסערה קשה כמעט והטביעה את ספינות הקראוול שהנהיג במסע. מששככה הסערה הוא שט צפונה ולהפתעתו גילה מצפון לו את חופי אפריקה. כך הבין שהגיע לקצה הדרומי של היבשת, מטרת המסע.
אם ימשיך בהפלגה מזרחה, הוא ידע, ממתינה לו אסיה כולה והודו, ארץ התבלינים הכל כך מבוקשים באירופה. אבל אז בא המרד שבו אילץ אותו הצוות העייף והמפוחד, שחשש שזה עתה הגיע אל מעבר לסוף העולם, לשוב הביתה לפורטוגל.
דיאש חזר וזכה אמנם לכבוד, אך לא לתהילה. כשנכנסו ספינותיו של דיאש לנמל ליסבון עמד על הרציף כריסטופר קולומבוס. האחרון בדיוק הגיע לפורטוגל כדי לשכנע את המלך לממן מסע מערבה אל הודו. אך המלך הפורטוגלי סרב, לאחר שמצא דיאש את המעבר המזרחי אל הודו. בכך אילץ את קולומבוס לפנות אל מלך ספרד.
דיאש ניסה לתכנן את המסע הבא אל הודו. אך המלך הפוטוגלי שהתחלף, העדיף לשלוח למסע הזה את וסקו דה גמה, מי שאכן ימצא את הדרך הימית להודו ויזכה בתהילה. דיאש המשיך לשוט בימים, אך יוקרתו נפגעה ו-12 שנים לאחר הגילוי ההיסטורי שלו, הוא טבע ליד ברזיל, בספינה שבה היה קפטן מישנה.
כיום מוצב בכף התקווה הטובה מגדלור הנושא את שמו.
הנה סיפור תגליתו הגדולה של דיאש:
http://youtu.be/2t81wR8vOi4
סיפורו חייו של ברתולומיאו דיאש בקצרה:
http://youtu.be/--lNkdr0s2M
סיפור מסעו לגילוי כף התקווה הטובה:
http://youtu.be/RDUY561LUH4
ומסלול מסעו המפורסם לכף התקווה הטובה:
http://youtu.be/bbtlIIlBbTw
פרדיננד מגלן (Magellan) היה ספן ומגלה ארצות חשוב מהמאה ה-16, הראשון שהגיע ישירות להודו דרך הים. מגלן היה הראשון שיצא למסע על מנת להקיף את העולם בספינה. מסע זה רק חלק קטן מאנשיו הצליחו להשלים, לאחר שמגלן עצמו ורבים מאנשיו נהרג בתקיפת אי בפיליפינים ואחרים במהלך המסע הקשה.
מגלן היה הספן האירופאי הראשון שהפליג באוקיינוס השקט, והוא זה שנתן לו את שמו, בשל השקט ששרר בו כשהגיעו אליו לראשונה. הוא הגיע לשם כשגילה את "מצר מגלן" - מעבר בן 600 קילומטרים ברוחב של 24 ק"מ, בין דרום אמריקה ל"ארץ האש" שמדרום לה ואיפשר מעבר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
במסעותיו גילה מגלן את הפינגווין (הוא קרא לו "אווז שחור שנאלצנו להפשיט את עורו במקום למרוט את נוצותיו"), את האלפקה או הלמה ושתי גלקסיות ביקום, שניתן לראות רק מחצי כדור הארץ הדרומי.
הנה סיפורו של פרדיננד מגלן (מתורגם):
https://youtu.be/pFdiX8mj0Es
סרטון קצר עליו:
http://youtu.be/0SVJKXCLooE
חייו של פרדיננד מגלן:
https://youtu.be/YQE0NT233UE
סרט על מסעו של מגלן:
http://youtu.be/_XpxHsYaohg
ומסלול מסעו של מגלן מסביב העולם:
http://youtu.be/OD7Flg4q9kk
