שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי דפלציה?
דפלציה? דיפלציה? - בהנחה שיודעים מהי אינפלציה (אם לא, אז למדו על כך בתגית "אינפלציה") אז אפשר להסביר בפשטות גם את ההיפך - דפלציה או דיפלציה היא בעצם ההיפך מאינפלציה. בשם אחר = דיס-אינפלציה.
אם באינפלציה המחירים הולכים ועולים אז דפלציה היא מצב שבו המחירים הולכים ויורדים דווקא.
דיפלציה היא כמו בלון שהאוויר הולך ומתרוקן ממנו. האם הוא יתרומם לאוויר? - לא ממש. כך גם לא תהיה צמיחה אם המחירים יירדו.
הצרכנים שיודעים שהמחירים יורדים מעדיפים לדחות את הקניות שלהם, בעיקר את הגדולות. אם הרכב שאתה רוצה לקנות יהיה זול יותר בעוד כמה חודשים או שנים, אז אתה תמשיך להחזיק במכונית הישנה ותמתין, כי המחיר יאפשר לך חסכון משמעותי או רכישה של מכונית טובה יותר באותו מחיר.
עיכוב הרכישות והעסקאות מאט את הכלכלה ותוקע אותה עוד יותר. הוא מייצר ירידת מחירים מתמשכת, כי היצרנים רוצים למכור את המלאי שיצרו.
אנשים הולכים אז ומפוטרים ממפעלים ועסקים שמייצרים פחות ומוכרים פחות. כשאין משכורת הם עצמם קונים פחות. כך גם השכנים שלהם, שעובדים אבל רואים אנשים מפוטרים מסביב, לכן גם הם נזהרים וקונים פחות.
הקטנת הצריכה הזו גורמת להאטה כלכלית, כי כשאין ביקוש גם הייצור יילך ויירד.
מכאן שהבנק המרכזי של מדינה לא ישאף לדפלציה כזו שתאט את הכלכלה וכמובן גם לא לאינפלציה, שפירושה אובדן של יציבות המחירים ועלייה מתמדת. מה שכלכלה כן תרצה זו אינפלציה מזערית של 2-3% לשנה. אינפלציה כזו היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת וממשלה תמיד תרצה כלכלה צומחת.
רגע, אז אינפלציה היא דבר טוב? - אינפלציה קטנה כן. כי זה אומר שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.
רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ולנסות לבלום את האינפלציה הזו.
הנה הסבר מסובך במקום הפשוט שלנו (עברית):
https://youtu.be/woUZUlnAmuU
סכנת הסחרור דיפלציוני:
https://youtu.be/ouNKQ1OUnwc
דוגמה להסבר שדווקא מעודד דפלציה וריבית אפסית (עברית):
https://youtu.be/NgOr22uJCy4
והדוגמה היפנית כתמרור אזהרה מדיפלציה:
https://youtu.be/HvppJ-MhE6A
מתי אינפלציה היא טובה?
רובנו יודעים שאינפלציה אינה טובה למשק, כי הרבה כסף במשק גורם לעליות מחירים ולירידת שוויו של הכסף. אינפלציה המביאה לשווי יורד של הכסף, גורמת מן הסתם לכך שניתן לקנות עימו פחות דברים. המחיר שלהם גבוה וככל שהאינפלציה גבוהה, המחיר הזה עולה בכל יום עוד יותר.
אז אינפלציה לא טובה. היא נובעת מזה שיש יותר מדי כסף במשק ולכן המחירים נוטים לעלות. כך, אגב, קורה תמיד כשיש הרבה ממשהו והוא לא נדיר בעולם, מה שהופך את השווי שלו נמוך.
דוגמאות? - חול ים, למשל, הוא זול יחסית. יהלומים או זהב, לעומתו, הם נדירים. לכן הם שווים המון.
פעם גם מלח היה נדיר. לכן הוא היה כל כך יקר, עד שהאימפריה הרומית נהגה לשלם לחיילים שלה משכורות ב... מלח!
אבל רגע - אז אינפלציה היא טובה? - ממש לא, אבל גם אינפלציה אפסית או מצב הפוך לאינפלציה, מצב בו חסר כסף בשוק, גם הם לא טובים למשק.
מצב כזה, שבו חסר כסף בשוק, מביא ל"דפלציה", או פשוט אינפלציה שלילית. במצב כזה שווי הכסף גבוה מאד ולאנשים אין הרבה ממנו. לכן משק במצב כזה הוא די קפוא ולא צומח, ודאי לא יחסית למשק שבו לאנשים יש כסף. לרוב מדובר במיתון כלכלי.
אז אינפלציה נמוכה מאוד היא טובה למשק. כי המשק צומח, אבל לא מאבד יציבות והמחירים לא משתוללים כלפי מעלה בפראות. מצד שני - אינפלציה אפסית, גם היא לא טובה לנו. הכי טוב הוא כשהמצב באמצע, כמו בהרבה תחומים בחיים.
הנה מה שטוב באינפלציה נמוכה, לעומת אינפלציה גבוהה או שלילית:
https://youtu.be/zReUGs7p9sw
מהו יוקר המחיה ולמה הוא משתנה מארץ לארץ?
אחד הדברים המעיקים בחיי היום יום בישראל הוא יוקר המחיה (Cost of living). הוא שקובע כמה נוכל לקנות ולצרוך מוצרים הדרושים לנו, כדי לשמור על רמת החיים שאליה התרגלנו.
יוקר המחיה או עלות המחיה הם מושגים תאורטיים בכלכלה, המודדים את שווי כוח הקנייה של משקי בית במדינה, עיר, אזור ספציפי וכדומה. במילים אחרות, מודדים בו , את העלות הממוצעת לצריכה.
בכל חברה חלים במשך הזמן שינויים ביוקר המחיה ובמדד המחירים לצרכן, הנקרא גם "מדד יוקר המחיה". עלייה מתמשכת במדדים הללו נקראת "אינפלציה", בעוד ירידה מתמשכת בהם היא "דפלציה".
בהשוואה בין מדינות, ידוע שיוקר המחיה במדינות מפותחות הוא גבוה יותר מזה שבשווקים מתעוררים (מדינות בזינוק) והרבה יותר גבוה מיוקר המחיה במדינות מתפתחות וחלשות כלכלית.
כך ידוע, למשל, שכוח הקנייה במדינות נחשלות שונות באפריקה או באסיה, מאפשר לקנות בעשרה דולרים הרבה יותר מוצרים ושירותים מאלה שנקבל תמורת אותו סכום במדינות אירופה או צפון אמריקה. זאת גם אם זמינות המוצרים ואיכותם במדינות חלשות כלכלית הן נמוכות יותר.
אחד הגורמים המשפיעים על יוקר המחיה הוא ריכוזיות גבוהה. כשהשוק ריכוזי ומעט ידיים מחזיקות את התעשייה והמסחר. הם עושים זאת באמצעות רשתות ענק השייכות למעט בעלים ובאמצעות תאגידי ייצור ענקיים, שהם בעלים של מפעלים שונים המייצרים מוצרים רבים ומגוונים.
ריכוזיות כזו מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים. זה קורה מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי ומשום כך יכולה לקבוע את המחירים הנוחים לה ומכניסים לה סכומי עתק מהכיס הציבורי.
מהו יוקר המחיה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/XEgUUK7z77Q
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
וכתבת טלוויזיה על יוקר המחיה בישראל בהשוואה לברלין ולאירופה (עברית):
https://youtu.be/6_vTmVCs-uI?t=8m22s
מהו כסף פיאט?
כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.
אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.
אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?
הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.
שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.
פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".
איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):
https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s
כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):
https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ
הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):
http://youtu.be/XNu5ppFZbHo
והסבר של מושג כסף הפיאט:
http://youtu.be/hx16a72j__8
מהו כסף ואיך הוא נוצר?
כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.
אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).
אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.
בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.
כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):
https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s
הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):
https://youtu.be/OeYJipRoKb8
הכסף הוא רק שלב בתולדות אמצעי התשלום (עברית):
https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ
והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):
https://youtu.be/kI1EBndardk
מה זו אינפלציה?
דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמתרחשת כשהמחירים עולים כל הזמן ולכן השווי של הכסף שיש לצרכנים הולך ויורד.
אינפלציה משמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.
כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.
מצד שני, אינפלציה קטנה של 2-3% לשנה היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת. כי עליית מחירים כזו אומרת שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.
רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ובכך לנסות לבלום את האינפלציה.
#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.
אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.
בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.
עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.
#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.
התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.
את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.
#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.
לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.
סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.
הנה האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/lShWYDGjGh0
על מדד המחירים לצרכן (עברית):
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:
http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s
והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
איך העלאת ריבית מקטינה את האינפלציה?
דפלציה? דיפלציה? - בהנחה שיודעים מהי אינפלציה (אם לא, אז למדו על כך בתגית "אינפלציה") אז אפשר להסביר בפשטות גם את ההיפך - דפלציה או דיפלציה היא בעצם ההיפך מאינפלציה. בשם אחר = דיס-אינפלציה.
אם באינפלציה המחירים הולכים ועולים אז דפלציה היא מצב שבו המחירים הולכים ויורדים דווקא.
דיפלציה היא כמו בלון שהאוויר הולך ומתרוקן ממנו. האם הוא יתרומם לאוויר? - לא ממש. כך גם לא תהיה צמיחה אם המחירים יירדו.
הצרכנים שיודעים שהמחירים יורדים מעדיפים לדחות את הקניות שלהם, בעיקר את הגדולות. אם הרכב שאתה רוצה לקנות יהיה זול יותר בעוד כמה חודשים או שנים, אז אתה תמשיך להחזיק במכונית הישנה ותמתין, כי המחיר יאפשר לך חסכון משמעותי או רכישה של מכונית טובה יותר באותו מחיר.
עיכוב הרכישות והעסקאות מאט את הכלכלה ותוקע אותה עוד יותר. הוא מייצר ירידת מחירים מתמשכת, כי היצרנים רוצים למכור את המלאי שיצרו.
אנשים הולכים אז ומפוטרים ממפעלים ועסקים שמייצרים פחות ומוכרים פחות. כשאין משכורת הם עצמם קונים פחות. כך גם השכנים שלהם, שעובדים אבל רואים אנשים מפוטרים מסביב, לכן גם הם נזהרים וקונים פחות.
הקטנת הצריכה הזו גורמת להאטה כלכלית, כי כשאין ביקוש גם הייצור יילך ויירד.
מכאן שהבנק המרכזי של מדינה לא ישאף לדפלציה כזו שתאט את הכלכלה וכמובן גם לא לאינפלציה, שפירושה אובדן של יציבות המחירים ועלייה מתמדת. מה שכלכלה כן תרצה זו אינפלציה מזערית של 2-3% לשנה. אינפלציה כזו היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת וממשלה תמיד תרצה כלכלה צומחת.
רגע, אז אינפלציה היא דבר טוב? - אינפלציה קטנה כן. כי זה אומר שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.
רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ולנסות לבלום את האינפלציה הזו.
הנה הסבר מסובך במקום הפשוט שלנו (עברית):
https://youtu.be/woUZUlnAmuU
סכנת הסחרור דיפלציוני:
https://youtu.be/ouNKQ1OUnwc
דוגמה להסבר שדווקא מעודד דפלציה וריבית אפסית (עברית):
https://youtu.be/NgOr22uJCy4
והדוגמה היפנית כתמרור אזהרה מדיפלציה:
https://youtu.be/HvppJ-MhE6A
רובנו יודעים שאינפלציה אינה טובה למשק, כי הרבה כסף במשק גורם לעליות מחירים ולירידת שוויו של הכסף. אינפלציה המביאה לשווי יורד של הכסף, גורמת מן הסתם לכך שניתן לקנות עימו פחות דברים. המחיר שלהם גבוה וככל שהאינפלציה גבוהה, המחיר הזה עולה בכל יום עוד יותר.
אז אינפלציה לא טובה. היא נובעת מזה שיש יותר מדי כסף במשק ולכן המחירים נוטים לעלות. כך, אגב, קורה תמיד כשיש הרבה ממשהו והוא לא נדיר בעולם, מה שהופך את השווי שלו נמוך.
דוגמאות? - חול ים, למשל, הוא זול יחסית. יהלומים או זהב, לעומתו, הם נדירים. לכן הם שווים המון.
פעם גם מלח היה נדיר. לכן הוא היה כל כך יקר, עד שהאימפריה הרומית נהגה לשלם לחיילים שלה משכורות ב... מלח!
אבל רגע - אז אינפלציה היא טובה? - ממש לא, אבל גם אינפלציה אפסית או מצב הפוך לאינפלציה, מצב בו חסר כסף בשוק, גם הם לא טובים למשק.
מצב כזה, שבו חסר כסף בשוק, מביא ל"דפלציה", או פשוט אינפלציה שלילית. במצב כזה שווי הכסף גבוה מאד ולאנשים אין הרבה ממנו. לכן משק במצב כזה הוא די קפוא ולא צומח, ודאי לא יחסית למשק שבו לאנשים יש כסף. לרוב מדובר במיתון כלכלי.
אז אינפלציה נמוכה מאוד היא טובה למשק. כי המשק צומח, אבל לא מאבד יציבות והמחירים לא משתוללים כלפי מעלה בפראות. מצד שני - אינפלציה אפסית, גם היא לא טובה לנו. הכי טוב הוא כשהמצב באמצע, כמו בהרבה תחומים בחיים.
הנה מה שטוב באינפלציה נמוכה, לעומת אינפלציה גבוהה או שלילית:
https://youtu.be/zReUGs7p9sw
אחד הדברים המעיקים בחיי היום יום בישראל הוא יוקר המחיה (Cost of living). הוא שקובע כמה נוכל לקנות ולצרוך מוצרים הדרושים לנו, כדי לשמור על רמת החיים שאליה התרגלנו.
יוקר המחיה או עלות המחיה הם מושגים תאורטיים בכלכלה, המודדים את שווי כוח הקנייה של משקי בית במדינה, עיר, אזור ספציפי וכדומה. במילים אחרות, מודדים בו , את העלות הממוצעת לצריכה.
בכל חברה חלים במשך הזמן שינויים ביוקר המחיה ובמדד המחירים לצרכן, הנקרא גם "מדד יוקר המחיה". עלייה מתמשכת במדדים הללו נקראת "אינפלציה", בעוד ירידה מתמשכת בהם היא "דפלציה".
בהשוואה בין מדינות, ידוע שיוקר המחיה במדינות מפותחות הוא גבוה יותר מזה שבשווקים מתעוררים (מדינות בזינוק) והרבה יותר גבוה מיוקר המחיה במדינות מתפתחות וחלשות כלכלית.
כך ידוע, למשל, שכוח הקנייה במדינות נחשלות שונות באפריקה או באסיה, מאפשר לקנות בעשרה דולרים הרבה יותר מוצרים ושירותים מאלה שנקבל תמורת אותו סכום במדינות אירופה או צפון אמריקה. זאת גם אם זמינות המוצרים ואיכותם במדינות חלשות כלכלית הן נמוכות יותר.
אחד הגורמים המשפיעים על יוקר המחיה הוא ריכוזיות גבוהה. כשהשוק ריכוזי ומעט ידיים מחזיקות את התעשייה והמסחר. הם עושים זאת באמצעות רשתות ענק השייכות למעט בעלים ובאמצעות תאגידי ייצור ענקיים, שהם בעלים של מפעלים שונים המייצרים מוצרים רבים ומגוונים.
ריכוזיות כזו מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים. זה קורה מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי ומשום כך יכולה לקבוע את המחירים הנוחים לה ומכניסים לה סכומי עתק מהכיס הציבורי.
מהו יוקר המחיה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/XEgUUK7z77Q
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
וכתבת טלוויזיה על יוקר המחיה בישראל בהשוואה לברלין ולאירופה (עברית):
https://youtu.be/6_vTmVCs-uI?t=8m22s
כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.
אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.
אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?
הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.
שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.
פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".
איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):
https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s
כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):
https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ
הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):
http://youtu.be/XNu5ppFZbHo
והסבר של מושג כסף הפיאט:
http://youtu.be/hx16a72j__8
דפלציה
כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.
אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).
אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.
בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.
כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):
https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s
הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):
https://youtu.be/OeYJipRoKb8
הכסף הוא רק שלב בתולדות אמצעי התשלום (עברית):
https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ
והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):
https://youtu.be/kI1EBndardk
דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמתרחשת כשהמחירים עולים כל הזמן ולכן השווי של הכסף שיש לצרכנים הולך ויורד.
אינפלציה משמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.
כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.
מצד שני, אינפלציה קטנה של 2-3% לשנה היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת. כי עליית מחירים כזו אומרת שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.
רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ובכך לנסות לבלום את האינפלציה.
#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.
אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.
בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.
עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.
#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.
התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.
את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.
#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.
לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.
סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.
הנה האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/lShWYDGjGh0
על מדד המחירים לצרכן (עברית):
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:
http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s
והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
מהי הריבית בבנק המרכזי שמקטינה את האינפלציה?
או: איך פותרים אינפלציה באמצעות העלאה של הריבית?
אינפלציה משמעותה עליית מחירים, שנובעת מירידת כוח הקנייה של הכסף. דוגמה? - אותו סכום שקודם אפשר היה לקנות בו קילו אורז, 1,000 גרם, יספיק בגלל האינפלציה לקנייה של 800 גרם אורז בלבד.
בכלכלה של מדינות, הכלי המשמעותי ביותר להורדת האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק.
העלאה של הריבית על הכסף נועדה להקטין את כמות הכסף שבידי הציבור.
כשמייקרים את הכסף, על ידי העלאת הריבית, מקטינים את כמותו של הכסף הפנוי בידי הציבור וכך מקטינים את הצריכה. כלומר ייקור הריבית מביא אנשים לחסוך אותו בבנק ולהרוויח מהריבית או לא לקחת הלוואה מהבנק בגלל הריבית הגבוהה.
פחות כסף בידי הציבור מקטין את כמות הקניות וההוצאות על קניות מוצרים ושירותים על ידי ציבור הצרכנים.
ומכיוון שיש פחות כסף ולכן פחות קונים, משמעות הדבר היא ירידה מסוימת בביקושים ובכוח הקניה של הכסף. ירידה כזו בכוח הקניה תקטין את הרצון של הציבור לקנות הרבה, מה שאומר שיירדו הביקושים במשק. פחות אנשים יבקשו לקנות מוצרים ושירותים, שהם יכולים בלעדיהם. כלומר מותרות.
והתוצאה של ירידה כזו בקניות ובביקושים היא בדרך כלל הורדה של המחירים על ידי הסוחרים ולכן גם הקטנת האינפלציה.
הנה האינפלציה והעלאת הריבית כדי להקטין אותה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
או: איך פותרים אינפלציה באמצעות העלאה של הריבית?
אינפלציה משמעותה עליית מחירים, שנובעת מירידת כוח הקנייה של הכסף. דוגמה? - אותו סכום שקודם אפשר היה לקנות בו קילו אורז, 1,000 גרם, יספיק בגלל האינפלציה לקנייה של 800 גרם אורז בלבד.
בכלכלה של מדינות, הכלי המשמעותי ביותר להורדת האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק.
העלאה של הריבית על הכסף נועדה להקטין את כמות הכסף שבידי הציבור.
כשמייקרים את הכסף, על ידי העלאת הריבית, מקטינים את כמותו של הכסף הפנוי בידי הציבור וכך מקטינים את הצריכה. כלומר ייקור הריבית מביא אנשים לחסוך אותו בבנק ולהרוויח מהריבית או לא לקחת הלוואה מהבנק בגלל הריבית הגבוהה.
פחות כסף בידי הציבור מקטין את כמות הקניות וההוצאות על קניות מוצרים ושירותים על ידי ציבור הצרכנים.
ומכיוון שיש פחות כסף ולכן פחות קונים, משמעות הדבר היא ירידה מסוימת בביקושים ובכוח הקניה של הכסף. ירידה כזו בכוח הקניה תקטין את הרצון של הציבור לקנות הרבה, מה שאומר שיירדו הביקושים במשק. פחות אנשים יבקשו לקנות מוצרים ושירותים, שהם יכולים בלעדיהם. כלומר מותרות.
והתוצאה של ירידה כזו בקניות ובביקושים היא בדרך כלל הורדה של המחירים על ידי הסוחרים ולכן גם הקטנת האינפלציה.
הנה האינפלציה והעלאת הריבית כדי להקטין אותה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
